Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קניית מקרר

שלום אני צריך לקנות מקרר בימים הקרובים ראיתי שבמקררי סמסונג יש מנגנון שבת מובנה. האם אני יכול לסמוך על כך או לוודא שהדגם הספציפי מאושר על ידי אחד המכונים שמאשרים מקררים? הבנתי שככלל מקררי סמסונג מאושרים על ידי הרב הלפרין מהמכון הטכנולוגי להלכה ומצד שני הבנתי שמשמרת השבת אינה מאשרת את סמסונג ושהרב הלפרין אינו מקפיד על ניתוק חיישנים האם ניתן לסמוך על המקררים המאושרים על ידי המכון הטכנולוגי להלכה של הרב הלפרין למרות שאינם מקפידים על ניתוק חיישנים?

מותר, שכן ברגע שאין שום דבר בולט, כגון אור שנדלק, או שינוי טמפרטורה על הצג – מותר להשתמש במקרר זה בשבת גם אם יש בפנים חיישנים שפועלים, שכן כל פעולה שנעשית בקרבי המנוע ואינה ניכרת, אינה מלאכה, כפי שמובא בפניני הלכה פרק ט הערה 2 (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת יצא ספר קיצור לכל הפסקים המובאים בפניני הלכה – https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

פעולה שאינה דרך מלאכה כלל – מותרת. לפעמים מלאכה שנעשית בדרך של פסיק רישא מותרת לגמרי הואיל ואינה כדרך מלאכה כלל, וזאת כאשר לא ניכר כלל הקשר שבין פעולת האדם לתוצאה האסורה, ואף התוצאה האסורה אינה ניכרת. כגון לחתוך אשכולית או להוציא ממנה בכפית, למרות שנסחט ממנה מיץ (להלן יב, 15), וכפי שכתב במפורש בבית יוסף (שכ, י) לעניין שבירת קרח תוך התזת רסיסי מים. וכן לעניין מילוי מים קרים בכלי מתכת לוהט, שאם אין כוונה לצרוף את הכלי – מותר (בית יוסף שיח, יב, בשם המגיד משנה יב, ב; ועי' שו"ע שיט, ח, ונשמת אדם יח, ב, ובהרחבות ט, ה, ט-י; כ, ז, ב). וזה יסוד ההיתר לפתוח דלת מקרר שעובד על תרמוסטט, ודלת חדר שיש בו חימום על תרמוסטט, שהואיל ופתיחת הדלת אינה כדרך מלאכה, ולא ניכרת המלאכה הנגרמת מכך – מותר (להלן יז, ח). יסוד זה למדנו ב­כל המלאכות הנוגעות לאכילה, שכדרך מלאכה אסור וכדרך אכילה מותר (להלן בורר יא, ב, וטוחן יב, א-ב). מנגד, כאשר תוצאת המלאכה ניכרת מאוד, נוטים לכתחילה להחמיר אפילו בפסיק רישא דלא ניחא ליה בשני דרבנן (להלן יח, 2).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-17 10:03:17

הלכות שבת – מספריים ופותחן

מתי מותר להשתמש במספריים בשבת? האם מותר להשתמש בפותחן כדי לפתוח קופסת שימורים בשבת?

  1. כל דבר שמותר לחתוך אותו בשבת, מותר להשתמש לשם כך במספריים, כגון לחתוך אריזה של שקית אוכל, או מבגד חדש את חוט הפלסטיק עם התווית של בית החרושת.
  2. מותר להשתמש בפותחן בשבת. אביא לך את דין פתיחת אריזות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

פתיחת אריזות

כד. מותר לפתוח כדרכן קופסאות שימורים ושקיות מאכלים, וכן לעשות פתח נוח לשקית החלב, שהואיל והן נועדו לשימוש חד פעמי עד שיסיימו את תכולתן, הן בטלות למאכל שבתוכן ואין להן חשיבות של כלי.

כה. מותר לקרוע גם אריזות חד פעמיות שיש בהן דברים אחרים הנצרכים בשבת, כגון אריזת מתנה ואריזת בגד. ובאריזות שעוד ישתמשו בהן מספר ימים באופן נוח, כאריזות טיטולים וממחטות נייר, טוב לעשות פתח גרוע מהמקובל בימות החול. והקורע מעטפה שיש בה מכתב שצריך לשבת, כיוון שיש לה יותר חשיבות, יקרע דרך קלקול באופן שלא ניתן להשתמש בה יותר.

כו. מותר לפתוח פקקי שעם עם חולץ פקקים, וכן פקקי פלסטיק, מפני שעוד לפני פתיחתם הראשונה, היו מוכנים לגמרי, וממילא בפתיחת הבקבוק בפעם הראשונה לא נעשים כלי חדש. והרוצה להקל גם בפקק מתכת, רשאי, ויש מחמירים לפתוח אותו מערב שבת, או לזורקו לאחר פתיחתו, כיוון שרק לאחר הצמדת המתכת לבקבוק במפעל, קיבל הפקק צורת הברגה, וממילא בפתיחת הבקבוק בפעם הראשונה נעשה לכלי חדש.

כז. מותר לפתוח לשונית של פחית שתייה ממתכת ולהפריד גביעי פלסטיק, והרוצה להחמיר ימזוג את המשקה לכוס או יפריד את הגביעים לפני שבת. וכן הדין לגבי קריעת שקית מאכל או שקית ממחטות נייר במקום הניקובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-16 13:48:17

תכשיטים ושעון הוצאה בשבת לגברים

האם הגברים היו נכללים מקודם בהאיסור של הוצאת תכשיטים או לא? ומה הדין עכשיו בכלליות לגבי תכשיטים לגברים בהוצאה בשבת? ומה הדין ספציפי לגבי לילך בשעון לגברים? האם גם פה יש מחמירים ומקילים?

  1. מחלוקת כפי שמובא בשו"ע שא, ט
  2. מותר, קל וחומר מדין נשים.
  3. מותר
  4. כמעט בכל דבר יש מחמירים ומקלים. לשם כך נועדו ספרי ההלכה, כדי להכריע.אביא לך דינים אלו מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

    האסור והמותר בטלטול ברשות הרבים ובכרמלית

    ד. אסור ללכת ברשות הרבים או בכרמלית עם מאכל בפיו או דבר שמחזיק בידו או שנמצא בכיסו. אבל בגדים ונעליים, כובע ושעון, טפלים לגוף ומותר ללובשם. ואף מותר ללבוש בגד שאינו מתאים לעונתו, כגון מעיל בקיץ. וכן מותר ללבוש שני זוגות גרביים ושתי חולצות, גם אם עושה זאת כדי להעבירם לחברו. וכן מותר להתעטף במפה, שמיכה או מגבת כדרך לבוש, או להוציא מטפחת על ידי כריכתה סביב הצוואר כצעיף. והרוצה להקל, רשאי לצאת עם כיסוי ניילון מיוחד שנועד להגן על המגבעת מהגשם, למרות שעיקר ייעודו להגן על הכובע ולא על הגוף.

    ה. כל מה שרגילים לחבר לבגד מותר לצאת בו, כגון כובע שמחובר למעיל, תווית המפעל וכפתורי הרזרבה של הבגד, לולאה שתולים בה את הבגד אף שנקרעה בצד אחד. וכן הדין בדברים שרגילים לחבר לבגד כדי לקשטו, כגון כפתורים שבחפתי החליפות, ונוצה שמחוברת לכובע או לבגד.

    ו. אסור לצאת בלבוש רופף שעלול ליפול, שמא יטלטל אותו ד' אמות. אבל בכיפה מותר לצאת, מפני שאף אם תיפול לא יטלטלנה ד' אמות, כיוון שאין ללכת ד' אמות בלא כיסוי ראש. לגבי תכשיטים המנהג להקל ולא לחשוש שתסירם להראות לחברתה. וכן לגבי כפפות המנהג להקל, אך לכתחילה רצוי להחמיר, שמא יתחמם ויורידם.

    ז. מותר לצאת בדברים המשמשים את הגוף, כגון פלסטר ותחבושת המונחים על פצע כדי לרפאו או להגן עליו, צמר גפן באוזן כואבת, פלטה ליישור שיניים, מכשיר שמיעה ומשקפי ראייה. אבל אסור לצאת במשקפי שמש, שמא יורידם ויטלטלם כשיגיע לצל. אמנם הצריך להרכיבם גם בצל מפני חולשת עיניו, מותר לצאת בהם. וכן הדין כשהם מחוברים על ידי ציר למשקפיים רגילים, ובמקום מוצל מגביהים אותם בלא להסירם.

    ח. מי שלא יכול ללכת ללא מקל, כגון חיגר או עיוור שאינו מכיר את המקום שהולך בו, נחשב המקל כנעליו. אבל מי שיכול ללכת בלא המקל, למרות שהדבר קשה לו מאוד, אינו רשאי לצאת בו. וכן דין נכה שמרותק לכיסא גלגלים, נחשב הכיסא כנעליו ומותר לו להניעו בידיו ברשות הרבים, אבל אסור לאדם אחר להוליך אותו. ולצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבקש מגוי שיוליך אותו בכיסאו. גם ילד אסור לשאת בעגלה או בחיקו במקום שאין בו עירוב.

    ט. הנצרך לצאת עם מפתח לרשות הרבים, ישתמש בו כאבזם לחגורה. כלומר, ישחיל את המפתח על שרוך, ויקשרנו בקשר עניבה, ויחגור עצמו בו כך שהמפתח ישמש כאבזם.

    י. הנצרך לצאת מביתו עם תעודת זהות או תרופה, אם יוצא לצורך גדול או למצווה, יכול להוציאם בשינוי תחת כובעו או בתוך חולצתו באופן שלא יפלו (לעיל ט, יא). ונכון שילך ברציפות מרגע שיוצא מרשות היחיד עד שמגיע לרשות היחיד, בלא לעמוד כלל ברשות הרבים.

    יא. במקום שאינו מוקף עירוב ויש צורך ביטחוני שיהיו אנשים שצמודים לנשק ולטלפון נייד, מותר לצאת עמהם לתפילות ושמחות וכדומה, אך לא לטיול. את הטלפון יישאו לכתחילה בשינוי, ואת הנשק יישאו בלא שינוי מפני הסכנה שבנטילתו בשינוי (דיני הוצאה בבעלי חיים, לעיל כ, א-ד).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-15 23:13:08

הכשרת מכשיר נינג'ה

האם וכיצד ניתן להכשיר מכשיר "נינג'ה" חלבי שבטעות הונח בתוכו על המגש המחורר – לחימום קל כריך עם פרוסת בשר יבש. במגש נגע רק הלחם. ומשהוצא התבררה תכולתו. בתודה וברכה אברהם רוזנטל

כמו הכשרת תנור – לנקות ולחמם את המכשיר על החום הגבוה ביותר, וכשהוא מגיע לחום זה להשאירו כך עשר דקות.

דין תנור מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-16 05:57:29

ניקוי אסלה בשבת

האם מותר בשבת להשתמש במברשת אסלה ?

כן, שהרי מברשת זו עשויה משערות שאינן בולעות ואינן נסחטות, כמו מברשת שיניים, שכן אינך מעוניין בניקוי המברשת אלא בניקוי השיניים או האסלה, והוי דרך לכלוך. אביא לך דין זה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

עץ, פלסטיק וניילון:

יג. רהיטי עץ וכלי פלסטיק שאינם בולעים לכלוך, מותר לנקות ולשפשף במים ובחומר ניקוי. וכך הוא דין עדשות מגע, מוצץ ופטמת בקבוק. אמנם בגד גשם ומפה העשויים מיריעות פלסטיק וניילון, אף שעשויים מקשה אחת ואינם בולעים, הואיל ומשמשים כבגדים ומפות, מותר לשטוף ולשפשף קלות בלבד, אך לא בחוזקה כדרך כיבוס.

יד. בגד, מפה או גרביונים העשויים חוטים סינטטיים (פוליאסטר), אסור לנקותם בעזרת מים, כיוון שבין חוטי הפלסטיק נבלע לכלוך שיוצא על ידי המים, הרי זה כדרך כיבוס האסורה.

טו. מותר להשתמש על ידי מים במברשות לניקוי שיניים, כלים ואסלה, ומותר לאחר השימוש לנקותם במים, כיוון שאין שערותיהם צפופות, אך לא יסחטם כיוון שנראה ככיבוס.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-15 18:22:01

יש לך שאלה?

פרשת משפטים – איחוד לוחות הברית

כך ניתן לבאר את הדו-שיח שמתנהל בפרשת יתרו כהקדמה למתן התורה בין יתרו למשה, שואל יתרו את משה מדוע אתה אדון הנביאים, בחיר האנושות, צריך להתעסק במריבות קטנוניות שבין אנשים ולהשכין שלום ומשפט בין שכנים, שותפים ומשפחות, תעביר את העיסוק בסידור החיים הכלכלי, הטכני והבנאלי לאנשים פחותים ועסוק אתה בקרבת ה', בדבקות עליונה, עונה משה…

מהו הסדר הראוי לכתיבת המצוות?

מיד אחר מתן התורה אנו מגיעים לפרשת משפטים, שהיא בעצם פירוט הדינים המעשיים שעולים מעשרת יסודות התורה, עשרת הדיברות, אלא שישנו הבדל יסודי בין הסדר של עשרת הדיברות לבין סידרה של פרשת משפטים.

בעשרת הדיברות – הדיברות הראשונות עוסקות במצוות שבין אדם למקום: אנוכי ה' אלוקיך, לא יהיה, לא תשא וכו', ואילו החלק השני עוסק במצוות שבין אדם לחברו: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב וכו'.

לעומת זאת, בפרשת משפטים הסדר הפוך. הפרשה מתחילה מהדינים שבין אדם לחברו: דיני עבד ואמה עבריים, דיני רוצח, דיני חבלות והכאות, דיני הנזקים, תשלומי הגנב, דיני המפתה ועוד, ורק לאחר מכן דנים במצוות שבין אדם למקום: השמיטה, השבת, שלושת הרגלים, ביעור עבודה זרה וכו'.

וננסה להבין שני דברים:

  1. מדוע הפכה התורה, בפרשתנו, את סדר הצגת הדברים?
  2. את דברי רש"י בתחילת הפרשה: "ואלה המשפטים'- כל מקום שנאמר 'אלה'- פסל את הראשונים, 'ואלה'- מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני – אף אלה מסיני" – ויש לשאול על דברי רש"י אלו, מה ההווה אמינא (איך בכלל העלינו זאת על הדעת) לחשוב שהדינים שבפרשת משפטים אינם מסיני, הרי כל התורה, על כללותיה ופרטותיה, מסיני (כלשון רש"י בתחילת פרשת בהר)?

לפני הכל מצוות שבין אדם למקום

כמדומה שתשובה אחת עונה על שתי השאלות. מחד אדם שלא מאמין ב'אנכי ה' אלוקיך', ובכך שמטרת חייו של האדם איננה עניין פרטי, אלא גילוי כבוד ה' בעולם, ודרך הופעת המוסר האלוקי והאידיאליים הנצחיים, לא יכול באמת להתמסר לצרכיו ולכבודו של חברו, הוא לא יכול להשתחרר מהמחשבה האנוכית ומהדאגה לצרכיו, רצונותיו ושאיפותיו, שהרי התכלית היחידה שיכולה להיות ללא האמונה האלוקית הכוללת והמקיפה, היא מילוי וסיפוק רצונותיו והנאותיו של האדם הפרטי, כפי שמרגלא (=כפי שנוהגים לומר) בפי בעלי המוסר 'או אנכי (ה' אלוקיך) או אנוכי' ,אדם שלא מאמין בבורא העולם ומנהיגו בכוח שמעבר לעולם הגשמי והמצומצם, גם לא יודע את תפקידו ותכליתו שלו. שהרי אין לאדם שום סיבה לשעבד את חייו, רצונותיו וכוחותיו בשביל מישהו אחר, אלא אם הוא עושה זאת מתוך הבנה שתכלית העולם היא הרבה מעבר לחייו המצומצמים.

ולכן ההיפתחות האמתית למצוות שבין אדם לחברו תלויה בהבנת וידיעת המצוות שבין אדם למקום, בעומק האמונה וביכולת לחיותה. ואילולא השקפה זו כל המעשים הטובים והיפים שיעשה האדם לחבריו ואוהביו, לעניים ולמדוכאים, יהיו מתוך- במקרה הרע- רצון לכבוד חיצוני, ובמקרה הרע פחות- בשביל לחוש כבוד פנימי וסיפוק עצמי, שסופו גאווה שהיא תכלית הרע של המידות.

דרך ארץ קדמה לתורה

מאידך, הדבר הבריא והטבעי הוא לפתח קודם את הדרך ארץ, את המידות המתוקנות, את ההתנהלות היפה והתקינה בין אדם לחברו, ורק אחר כך לעלות ולטפס לקומה העליונה של הקשר של האדם לאלוקיו.

וכעת אפשר גם להבין מדוע בהצהרת העקרונות היסודית, במניעים היסודיים מהם האדם מתחיל את עבודתו, אנו מקדימים את מצוות האמונה, את ההבנה שאסור שתהיה שום מחשבה אחרת, זולת עבודת ה', בעולמנו.

אלא שכאשר באים לפתח וליישם את הדברים במציאות, מתוך האמונה העמוקה, צריך האדם קודם כל לפתח את מידותיו, את הדרך ארץ, את האדם שבו ורק לאחר מכן להשתמש בכל אלו בכדי לעבוד את ה'.

גם מצוות אנושיות הן אלוקיות

ישנה תפיסה שגויה שעניינם של המצוות שבין אדם לחברו הוא רק לסדר את החיים, ולכן לכאורה מצוות אלו אינן אלוקיות אלא אנושיות. וכדי לעקור תפיסה זו מדגישה לנו התורה ש:"ואלה המשפטים"- כדאי לומר שגם המצוות שבין אדם לחברו הן עניינים אלוקיים המכוונים לגאולת העולם ותיקונו ולהביא את האדם לדבקות בקב"ה.

כך ניתן לבאר את הדו-שיח שמתנהל בפרשת יתרו כהקדמה למתן התורה בין יתרו למשה, שואל יתרו את משה מדוע אתה אדון הנביאים, בחיר האנושות, צריך להתעסק במריבות קטנוניות שבין אנשים ולהשכין שלום ומשפט בין שכנים, שותפים ומשפחות, תעביר את העיסוק בסידור החיים הכלכלי, הטכני והבנאלי לאנשים פחותים ועסוק אתה בקרבת ה', בדבקות עליונה, עונה משה: "ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלקים, כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלקים ואת תורתיו", שימו לב להדגשה, אני לא אומר להם סידור חיצוני של החיים, אלא מגלה להם את דבר ה', מגלה להם את הדבקות בה' דרך הקיום היום יומי של המשפטים בין אדם לחברו, כל הסכסוכים והמריבות מטרתם לחשוף את דבר ה' בעולם!!!

ואלו הם המשך דברי רש"י: "ולמה נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח? לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש". כלומר, פרשת משפטים מחדשת שהמצוות שבין אדם לחברו הם חלק מרכזי ומהותי מהדבקות שבין האדם לקב"ה, ולכן מחברים את הסנהדרין עם המקדש, את מקום עשיית הצדק והיושר עם מקום הדבקות בקב"ה- מקום המקדש.

מי שפיתח באופן מופלא את ההבנה היסודית הזו היה ראש תנועת המוסר, רבי ישראל סלנטר זצ"ל[*ראו עליו מטה], קדוש ישראל, גדול העולם, ענק הענקים, שיום פטירתו חל בשבת זו. הוא זה שחידש שצריך עומק עצום של אמונה ויראת שמים כדי להגיע למידות המתוקנות ולמעשים המופלאים שבין אדם לחברו, הוא זה שהעמיד את היסוד הפשוט והבהיר שמצוות שבין אדם לחברו הם חלק מהותי ויסודי ביכולת להדבק בה', הוא זה שאמר לא יתכן עובד ה' באמת, שלא יהיו כל מעייניו נתונים בטובת הפרט, וכל שכן שטובת עם ישראל כולו .

איחוד הלוחות

איחוד הלוחות, דהיינו- איחוד הלוח שבו המצוות שבין אדם למקום יחד עם הלוח בו המצוות שבין אדם לחברו, הוא הבשורה העולה מוו החיבור שפותחת את פרשת משפטים, ההבנה שיש כאן שני חלקים יסודיים הנזקקים ונבנים זה מזה, וא"א לחסר אף פרט משניהם היא הבונה השקפת עולם שלימה וכללת, היא היוצרת את הכלים והיכולת, להביא לגאולת העולם, היא המספרת תהילות ה' בארץ.

יהי רצון שנזכה לאחד את שני חלקי עבודת ה', את המידות והמעשים שבין אדם לחברו, יחד עם הדקדוק והדייקנות, הדבקות והתשוקה שבמצוות שבין אדם למקום. שהרי רק באיחוד זה נזכה לתורת ה' התמימה, משיבת הנפש.


על רבי ישראל מסלנט  כותב הרב קוק זצ"ל: "כל מה שנכתוב אודות גדולתו של האדם הגדול בענקים, אדיר החסידות, ופאר גאוני ישראל בדור הגדול שעבר, אין בו אפילו לתת מושג וחלק נחשב, מתפארת קדושתו וגדולתו ז"ל. וחובה קדושה היא להעמיק חקר בכבודו של גאון עולם, אשר השיב את עטרת היראה האמתית בגבול ישראל, באותה התקופה אשר התחילו פרצים מצדדים שונים להתגלות בחומת אש-דת. טרם נחקרו עוד מעמקי-התהומות אשר נחשפו במרחבי רוחו הגדול. אבל אם יעלה בידינו לעשות איזו התחלה זעירה, להאיר את אופקינו הכהים, על ידי גילויים של איזה קוים שבאור-היקרות הזה, אשר עבר כעמוד-אש במחנה ישראל – גם זאת נחשב למפעל רב-ערך" ['תנועת המוסר' ח"א עמ' 287], שנזכה לקיים את דברי הרב בשבת זו, וספרו המצוין של הרב דב כ"ץ זצ"ל, תנועת המוסר, הוא הספר הטוב ביותר לקיים את הדברים על ידו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן