כריכת הספר אורות הקודש

כשעושים את התורה למקצוע מיוחד בחיים, אז נתבעים כל המקצועות שבחכמות[א] העולם, כדי להשלים את האישיות השלמה כוללת.

אבל כשעולים עד הרום של הכרת התורה בתור נושאת כל ההכרות, כל התוכנים, כל היש, דכלא בה, אז המקצועות כולם מתענפים ממנה, ומשובע טובה הכל מרווה.

בזמן האמצעי, כשלא בא עדיין האדם והעולם לאותה המדרגה של שאיבת הכל ממקורה של תורה, אבל כבר בא לידי הצמאון הכללי, עד שאי אפשר לו להיות נסגר במקצוע מיוחד, צריך הוא להעזר על ידי מקצועות המדעים, בעומק האמונה שמדי יום ביומו יוסיף אורה בנועם הכללי של תורה, ויתקרב יותר לאותה המדרגה של שאיבת כל הטוב, כל הכרה, כל חכמה, כל השקפה, וכל עושר רוחני, כל ברכה וכל שפעת חיים, משדיה של תורה.

וכפי אשר תתגבר אמונתו בקרבו, יטהר רוחו, ושקידתו העליונה הרוחנית והמעשית תגדל, ותחשפנה לו צפונות אדירות, כוללות כל, ממקורה של תורה.

ואז ימצא ברכת האבות, ברכת הכל,[ב] בנעימת ירושתה של תורה מורשה.

סדר ג. אִחוד הכללות והפרטות, לה – כללות התורה והמקצועות

כשעושים את התורה למקצוע מיוחד בחיים, אז נתבעים כל המקצועות שבחכמות[א] העולם, כדי להשלים את האישיות השלמה כוללת.

אבל כשעולים עד הרום של הכרת התורה בתור נושאת כל ההכרות, כל התוכנים, כל היש, דכלא בה, אז המקצועות כולם מתענפים ממנה, ומשובע טובה הכל מרווה.

בזמן האמצעי, כשלא בא עדיין האדם והעולם לאותה המדרגה של שאיבת הכל ממקורה של תורה, אבל כבר בא לידי הצמאון הכללי, עד שאי אפשר לו להיות נסגר במקצוע מיוחד, צריך הוא להעזר על ידי מקצועות המדעים, בעומק האמונה שמדי יום ביומו יוסיף אורה בנועם הכללי של תורה, ויתקרב יותר לאותה המדרגה של שאיבת כל הטוב, כל הכרה, כל חכמה, כל השקפה, וכל עושר רוחני, כל ברכה וכל שפעת חיים, משדיה של תורה.

וכפי אשר תתגבר אמונתו בקרבו, יטהר רוחו, ושקידתו העליונה הרוחנית והמעשית תגדל, ותחשפנה לו צפונות אדירות, כוללות כל, ממקורה של תורה.

ואז ימצא ברכת האבות, ברכת הכל,[ב] בנעימת ירושתה של תורה מורשה.

בפרק זה מתאר הרב שני מצבים, תחתון ועליון, ואחר כך את מציאות הביניים. המצב הראשון הוא פשוט מאוד: כשעושים את התורה למקצוע מיוחד בחיים, אז נתבעים כל המקצועות שבחכמות העולם, כדי להשלים את האישיות השלמה כוללת. אדם יודע שמבין העיסוקים הרבים והשונים שיש בעולם, הוא מצווה על לימוד תורה. לכן הוא מחליט להתמקד במקצוע זה. כמו לכל לימוד, גם ללימוד התורה יש כללים, שיטות לימוד, דרך התייחסות, סמכויות שעליהן צריך להישען, דרכי חקירה וזכירה.

אז נשאלת השאלה, מה יהא על שאר המקצועות והתחומים? אז נתבעים כל המקצועות שבחכמות העולם, הוא צריך להשלים את עצמו על ידי חכמות אחרות כדי להיות אישיות כוללת, אחרת יהיה פגם בתפקודו בחיים ובחברה. זו היתה התפישה הפשוטה של 'תורה עם דרך ארץ' בגרמניה, כאשר הוחלט להקים בית מדרש לרבנים. הרב הילדסהיימר והרש"ר הירש החליטו שמי שילמד בבית מדרש לרבנים, ילמד במקביל גם באוניברסיטה הכללית, כדי שישתלם במקצועות המדעים ויהיה אישיות מאוזנת וכוללת. כגדולתו המקצועית בדברי תורה כן תהיה גדולתו האישית, החברתית והאנושית בתשתית של מדעים. הרב לא שולל את הגישה הזו, אך רואה בה שלב ראשוני שצריך להוביל לשלב נעלה ממנו.

אבל כשעולים עד הרום של הכרת התורה בתור נושאת כל ההכרות, כל התוכנים, כל היש, דכלא בה, הרצון האלוקי הוא המקור לכל הבריאה כולה. כל מה שייחקר, ילמד וייודע מהמציאות, הכל בא מהמקור האלוקי. גם התורה באה מאותו מקור, לכן שורשי הדברים נמצאים בה. הבעיה הקשה היא כיצד מן השורש העמוק, הגבוה והנישא הזה, ניתן להגיע עד לכדי הפיתוח המדעי, כך שכל המקצועות יהיו חלק ממקצוע הקודש של התורה.

 

בין המצב הראשוני למצב העליון, ישנו מצב ביניים: כאשר יודעים שהתורה היא לא מקצוע אחד בלבד, אבל עדיין לא מצויים הכלים והאמצעים כדי להגיע למצב המרומם ביותר.

בזמן האמצעי, כשלא בא עדיין האדם והעולם לאותה המדרגה של שאיבת הכל ממקורה של תורה, אבל כבר בא לידי הצמאון הכללי, האדם כבר מודע לכך שזהו המצב הרצוי – שכל המקצועות יוארו באורה של תורה, הוא בא לידי הצמאון הכללי, עד שאי אפשר לו להיות נסגר במקצוע מיוחד, צריך הוא להעזר על ידי מקצועות המדעים, בעומק האמונה שמדי יום ביומו יוסיף אורה בנועם הכללי של תורה, הדרך לקשר בין המקצועות השונים לתורה, הוא על ידי היעזרות במקצועות. כאשר אדם לומד דברים חדשים במקצועות השונים, הוא לוקח את הידע החדש, ובעזרתו הוא מתבונן שוב בתורה ומגלה בה פנים חדשות, פנים שלא היה מגלה אלמלא המדע והחכמה. גילוי כזה מראה שיש קשר פנימי בין התורה לחכמה, ואילו היה הלומד במדרגה יותר גבוהה היה מבין איך לפתח אותו מהתורה. אמנם הוא עוד לא מסיק במישרין מן התורה אל החכמה, אבל הוא מסיק מהחכמות אל התורה.

המפתח לקשירת הקשר הוא בעומק האמונה. האדם מאמין שהתורה היא יותר ממקצוע, הוא נותן בה אמון על אף שהוא לא יודע כיצד. כיוון שהוא מאמין, כל חכמה שהוא מוסיף לעצמו מוסיפה לו בתורתו, כי על ידי האמונה הוא מחפש את הקשר, הוא מתייגע ומוצא. "יגעת ומצאת – תאמין" (מגילה ו, ב) – האמונה נמצאת ביסוד היגיעה. לא מצאת – אל תאמין – כנראה שלא האמנת שתמצא. עומק האמונה מביא אותו למצוא בתורה את הקשר. וכפי אשר תתגבר אמונתו בקרבו, יטהר רוחו, ושקידתו העליונה הרוחנית והמעשית תגדל, ותחשפנה לו צפונות אדירות, כוללות כל, ממקורה של תורה. הקשרים שבין התורה לחכמה, יובילו להכללה והשלמה של כל עולמו, ולחשיפת צפונות התורה – השורשים המכוסים מן הראיה הפשוטה והרגילה.

ואז ימצא ברכת האבות, ברכת הכל. כמו שאמרו חז"ל שהאבות נתברכו בכל, מכל כל. ב הכוליות היא ברכת האבות – באב כלול כל מה שיוצא ממנו. בנעימת ירושתה של תורה מורשה. הרב רומז לדברי חז"ל (פסחים מט, ב על דברים לג, ד): "תורה צוה לנו משה מורשה, אל תקרי מוֹרָשָׁה אלא מְאֹרָסָה", כלומר בתורה ישנם שני צדדים: צד של מוֹרָשָׁה – שמירת המסורת, וצד של מְאֹרָסָה – התחדשות תדירית, התרחבות מתמדת, התעמקות, השראה וקשר לעולם ומלואו.

[א] בכת"י (שמונה קבצים ה, א) המילה 'שבחכמות' כתובה כך: 'שבחכמת'.

[ב] הערת רד"ך: אבות, סוף פרק ה', ופירושי ר' יונה ["בא ללמדנו
שבג' דברים האלה אשר זכר ראשונה כוללים כל השלימות… לתלמידיו של אברהם אבינו היו
לו שלמיות רבות לאלפים ולרבבות…", "דכולא בה… חזור על דברי תורה שכל
חכמת העולם כלולה בה"] ור' יוסף עקנין שם ["ונקראו
תלמידי אברהם אבינו ע"ה אוהבי דכתי' (משלי ח, כא): להנחיל אוהבי יש
ואוצרותיהם אמלא, כמו שנקרא אברהם אוהב כמו שכתוב (ישעיהו מא, ח): זרע אברהם
אהבי. ופירו' להנחיל אוהבי יש, לתת להם נחלתם שיהיו מצויים מיד, לא יכרתו לעולם,
כדכת' (ישעיהו סו, כב): כאשר השמים החדשים… כן יעמוד זרעכם ושמכם. למד שהעמידה לעולם היא הטובה
וההצלחה… דכולא בה פי' כל החכמות והמדעות תמצא אותם צפונים בתורה פרטותיה תחת
כללותיה…", ע"ש], בבא בתרא ט"ז עה"כ וד' ברך את אברהם בכל [עמ' ב-יז, א: "וה'
ברך את אברהם בכל (בראשית כד, א), מאי בכל? רבי מאיר אומר: שלא היתה לו בת. רבי יהודה אומר: שהיתה לו בת. אחרים
אומרים: בת היתה לו לאברהם ובכל שמה. ר"א המודעי אומר: איצטגנינות היתה בלבו
של אברהם אבינו, שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו. רבי שמעון בן יוחי אומר: אבן
טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו, שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא, ובשעה
שנפטר אברהם אבינו מן העולם – תלאה הקדוש ברוך הוא בגלגל חמה. אמר אביי, היינו
דאמרי אינשי: אידלי יומא אידלי קצירא. דבר אחר: שלא מרד עשו בימיו. דבר אחר: שעשה
ישמעאל תשובה בימיו… ת"ר: שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם
הבא, אלו הן: אברהם, יצחק ויעקב. אברהם, דכתיב ביה (בראשית כד, א): בכל,
יצחק, דכתיב ביה (בראשית כז, לג): מכל, יעקב, דכתיב ביה (בראשית לג, יא): כל. שלשה לא שלט בהן יצר הרע, אלו הן:
אברהם, יצחק ויעקב, דכתיב בהו: בכל, מכל, כל… תנו רבנן: ששה לא שלט בהן מלאך
המות, ואלו הן: … אברהם, יצחק ויעקב, דכתיב בהו: בכל, מכל כל… תנו רבנן: שבעה
לא שלט בהן רמה ותולעה, ואלו הן: … אברהם, יצחק ויעקב, דכתיב בהו: בכל, מכל, כל"].

אולי יעניין אותך

חיפוש בטורי רביבים

דילוג לתוכן