שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

במה עסקה התגלות ה' לכל אחד מהאבות

תוכן עניינים

הקדמה

על מנת להבין מהם היסודות המהותיים שעליהם מושתת קיומו של עם ישראל, במאמר זה נסקור את כל התיעודים המוזכרים בספר בראשית להתגלות ה' לכל אחד מהאבות, ונמפה במה עסקה כל התגלות. מתוך כך נוכל להבין מהם הנושאים שמהווים את אבן היסוד בהגדרת ייעודו של עם ישראל בעולם, כפי שעולה מתוך דברי ה' לאבות האומה הישראלית.

אברהם

ההתגלות הראשונה

בספר בראשית פרק יב, א-ג, מסופר על ההתגלות הראשונה של ה' לאברהם, בה הוא מורה לו ללכת לארץ ומבטיח לו שיעשה אותו ל'גוי גדול' ויברך אותו, וכל משפחות האדמה יתברכו בו:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר, וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה".

ההתגלות בשכם

כמה פסוקים לאחר מכן (ז) ה' נראה אל אברהם בשכם, ומבטיח לזרעו את הארץ:

"וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם, וַיֹּאמֶר: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת. וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו"

ההתגלות בבית אל לאחר הפרידה מלוט

בפרק יג, יד-יז, ה' מבטיח לאברהם בשנית את הארץ ומורה לו להתהלך בה, וכן מבטיח לו שזרעו ירבה כעפר הארץ:

"וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ: שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם – צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה – לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ – גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה. קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה".

ברית בין הבתרים

לאחר מכן בפרק טו, א-יח, מסופר על ברית בין הבתרים, בה הבטיח ה' לאברהם שזרעו יירש את הארץ, ושירבה ככוכבי השמיים, וכן כרת עמו ברית על ירושת זרעו את הארץ מנהר מצרים עד נהר פרת:

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר: אַל תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד. וַיֹּאמֶר אַבְרָם: אֲדֹנָי אלוהים מַה תִּתֶּן לִי, וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר! וַיֹּאמֶר אַבְרָם: הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע, וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי!

וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר: לֹא יִירָשְׁךָ זֶה, כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ – הוּא יִירָשֶׁךָ. וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר: הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים, אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם, וַיֹּאמֶר לוֹ: כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ

וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ. וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי אלוהים, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה?… וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה, כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה…

בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת…".

ברית המילה

בפרק יז, א-כא, מסופר על מעמד ברית המילה, בו הבטיח ה' לאברהם שבזכות שמירת הברית מצד אברהם וזרעו, הם יזכו לרשת את הארץ ולפרות ולרבות בה, וגם אברהם עצמו נקרא מאז 'אברהם' משום שהוא יהיה "אב המון גוים", "ומלכים ממך יצאו".

בהמשך ה' משנה את שמה של שרי ל'שרה' כי "מלכי עמים ממנה יהיו", ומבטיח לאברהם שגם את ישמעאל הוא יברך שיהיה ל"גוי גדול", אך את התחייבות הברית על ירושת הארץ יקיים עם יצחק:

"וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים, וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲנִי אֵל שַׁדַּי, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד. וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו, וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר: אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ, וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם. וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ 'אַבְרָם', וְהָיָה שִׁמְךָ 'אַבְרָהָם', כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ. וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם, וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ.

וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם, לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ – אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן – לַאֲחֻזַּת עוֹלָם, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם: שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ 'שָׂרָי', כִּי 'שָׂרָה' שְׁמָהּ. וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן, וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ 'יִצְחָק', וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.

וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ, הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד, שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל. וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת".

התגלות ה' לאברהם לפני הפיכת סדום

בפרק יח, יז-יח, מסופר שה' מחליט להודיע לאברהם על דבר הפיכת סדום, בין השאר משום שאברהם יהיה ל"גוי גדול ועצום, ונברכו בו כל גויי הארץ":

"וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם. וַה' אָמָר: הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה? וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ".

התגלות ה' לאברהם לאחר דרישת שרה לגרש את הגר וישמעאל

בפרק כא, יב-יג, ה' מצווה את אברהם לשמוע בקול שרה ולשלח את הגר וישמעאל, "כי ביצחק יקרא לך זרע". אולם הבטיח לו שגם מישמעאל ייצא עם רב:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם: אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה – שְׁמַע בְּקֹלָהּ, כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ, כִּי זַרְעֲךָ הוּא".

התגלות מלאך ה' לאחר עקדת יצחק

בפרק כב, טו-יח, מסופר על שבועת המלאך בשם ה' לאחר עקדת יצחק, שזרעו של אברהם ירבה ככוכבי השמיים וכחול הים, ושהוא יירש את הארץ, וכל גויי הארץ יתברכו בו:

"וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה' אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם, וַיֹּאמֶר: בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה', כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ. כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי".

יצחק

ההתגלות הראשונה

בפרק כו, ב-ה, מסופר על ירידת יצחק לגרר במטרה להגיע למצרים בעקבות הרעב בארץ. בהגיעו לשם ה' מתגלה אליו לראשונה ומצווה עליו להישאר בארץ. ה' גם מבטיח לו שזרעו יירש את הארץ כפי שנשבע ה' לאברהם, וכן שזרעו ירבה ככוכבי השמיים ושגויי הארץ יתברכו בזרעו:

"וַיֵּרָא אֵלָיו ה', וַיֹּאמֶר: אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה, שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ, כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ. וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי".

ההתגלות בבאר שבע

בפרק כו, כג-כד, מסופר שה' נגלה אל יצחק בבאר שבע (בשובו לשם לאחר תקופת נדודים בארץ הפלשתים), ומבטיח לו שזרעו ירבה בזכות אברהם:

"וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע. וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֹּאמֶר: אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי, וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי:

יעקב

ההתגלות הראשונה

בפרק כח, יג-טו, מסופר שכאשר הגיע יעקב לבית אל בדרך לחרן, ה' נגלה אליו לראשונה והבטיח לו ולזרעו את הארץ. הוא גם הבטיח לו שזרעו ירבה כעפר הארץ, ושכל משפחות האדמה יתברכו בו ובזרעו:

"וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר: אֲנִי ה', אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק, הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ – לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ…".

ההתגלות בחרן

בפרק לא, ג, מסופר שה' נגלה אל יעקב בעודו בחרן, ומצווה עליו לשוב לארץ אבותיו:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב: שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ, וְאֶהְיֶה עִמָּךְ".

התגלות מלאך ה' בחרן

בהמשך הפרק, פסוקים יא-יג, מסופר על התגלות מלאך ה' אל יעקב בחלום בעודו בחרן, בה אמר לו המלאך בשם ה' שישוב לארץ:

"וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: 'יַעֲקֹב', וָאֹמַר: 'הִנֵּנִי'. וַיֹּאמֶר… אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל, אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה, אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר. עַתָּה, קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ".

ההתגלות בשכם

בפרק לה, א, מסופר שה' נגלה אל יעקב בהיותו בשכם, וצווה עליו לקיים את נדרו בבית אל (וגם לשבת שם):

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב: קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם, וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ".

ההתגלות בבית אל

בפרק לה, ט-יב, מסופר שכשהגיע יעקב לבית אל, נגלה אליו ה' ושינה את שמו ל'ישראל', והבטיח לו שהוא יפרה וירבה וייצאו ממנו מלכים ועמים. כמו כן הוא שב והבטיח לו ולזרעו את הארץ:

"וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים: שִׁמְךָ יַעֲקֹב, לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד 'יַעֲקֹב' כִּי אִם 'יִשְׂרָאֵל' יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ: 'יִשְׂרָאֵל'. וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים: אֲנִי אֵל שַׁדַּי, פְּרֵה וּרְבֵה, גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ, וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ. וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק – לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ".

ההתגלות לפני הירידה למצרים

בפרק מו, א-ד, מסופר על ההתגלות האחרונה של ה' ליעקב, ולאבות בכלל, בעודו בבאר שבע, לאחר שהחל את מסעו מחברון למצרים. ה' הבטיח לו ש"לגוי גדול אשימך" במצרים, ושה' ישיב אותו לארץ:

"וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע, וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר: 'יַעֲקֹב, יַעֲקֹב', וַיֹּאמֶר: 'הִנֵּנִי'. וַיֹּאמֶר: אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם. אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה, וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ".

סיכום

ה' התגלה לאבות 16 פעמים: לאברהם 8 פעמים, ליצחק 2 פעמים וליעקב 6 פעמים.

מהתבוננות בתוכן ההתגלויות ניתן לראות בבירור כי שלושה נושאים מרכזיים חוזרים שוב ושוב בדבר ה' לכל אחד מן האבות: ירושת הארץ, ברכת הזרע, הבאת ברכה לכל העמים. כאשר שני הנושאים המרכזיים ביותר הם ירושת הארץ וברכת הזרע, שלפחות אחד מהם נזכר במישרין או בעקיפין בכל התגלות של ה' אל האבות, ולאחריהם הבאת הברכה לכל העמים.

בהתגלות הראשונה של ה' לכל אחד מהאבות הוזכרו כל שלושת היסודות הללו.

ירושת הארץ

ההבטחה/שבועה על ירושת הארץ נאמרה לאברהם 6 פעמים בצורה מפורשת (בהתגלות הראשונה, בשכם, בבית אל לאחר הפרידה מלוט, בברית בין הבתרים, בברית המילה ולאחר העקדה), ועוד פעם אחת במרומז (לאחר דרישת שרה לגירוש הגר וישמעאל).

ההבטחה על ירושת הארץ נאמרה ליצחק פעם אחת, בהתגלות הראשונה, וליעקב פעמיים (בהתגלות הראשונה וכשחזר לבית אל), וכמו כן עוד שלוש התגלויות קשורות בעקיפין לירושת הארץ (התגלות ה' ומלאך ה' ליעקב בחרן בהוראה לשוב לארץ, הבטחת ה' לפני הירידה למצרים שהוא ישיב אותו לארץ).

ברכת הזרע

ההבטחה על ברכת הזרע נאמרה לאברהם 6 פעמים במפורש (בהתגלות הראשונה, אחר הפרידה מלוט, בברית בין הבתרים, בברית המילה, לפני הפיכת סדום ולאחר העקדה), ועוד פעם אחת במרומז (בשילוח הגר וישמעאל).

ההבטחה על ברכת הזרע נאמרה ליצחק בשתי ההתגלויות של ה' אליו. ההבטחה ליעקב נאמרה שלוש פעמים (בהתגלות הראשונה, בחזרתו לבית אל, לקראת ירידתו למצרים).

הבאת הברכה לכל העמים

את הייעוד לבניהם של האבות להביא ברכה לכל העמים אמר ה' לאברהם שלוש פעמים (בהתגלות הראשונה, לפני הפיכת סדום ולאחר עקדת יצחק), ליצחק פעם אחת (בהתגלות הראשונה), וליעקב פעם אחת (בהתגלות הראשונה). סך הכל 5 פעמים.

 

המאמר מאת הרב יאיר וייץ, חוקר תורני במכון הר ברכה, העוסק בבירור סוגיות עבור ספרי 'פניני הלכה'. כותב מאמרים בתחומי התנ"ך וההלכה, מחבר סדרת בדרכה של תורה על חמשת חומשי התורה, והספר בדרכם של כתובים על חמש המגילות.

אולי יעניין אותך

רביבים 1179 - נאמנות לתורה, רגישות למשפחה

נאמנות לתורה, רגישות למשפחה

ככלל, אסור להשתתף בחתונה שאינה על פי ההלכה • בלא חתונה כדת משה וישראל אסור לאיש ולאישה לקיים יחסי אישות • מצווה מהתורה למחות כנגד העובר עבירה • בד בבד צריך לשקוד על שמירת היחסים הטובים עם כל בני המשפחה • במצב שבו עלול להיווצר קרע במשפחה, עדיף להשתתף באירוע כפי מידת ההכרח • צעיף פטור מציצית, הואיל ונועד לכיסוי הצוואר • מי שיכול עדיף שיקיים את מצוות הציצית בטלית מצמר
ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן