שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

שבת הגדול

אמר הרבי מקוצק: טעמים רבים נתנו למה נקראת שבת זו בשם "שבת הגדול". בוודאי אמת שהוא שבת גדול מטעם הפשוט – משום שהיו נמשכים בשבת ובעשור מן העבודה זרה – וזה נקרא "גדול", על דרך שנאמר אצל יתרו: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלוקים".
ששבת זו יש בה כח למשוך עצמו מעבודה זרה ומכל אבייזריהו דעבודה זרה, מה שנקרא עבודה זרה, כמו גאווה וכעס וכו'.
ואצל הגדול נקרא עבודה זרה כל מה שהוא משועבד לדבר אחר חוץ ממלכות שמים, כמו שהיה אומר הבעש"ט "וסרתם" "ועבדתם".
שבכל שבת הוא עומד להפריש עצמו מששת ימי החול, רק שבשבת הגדול, שמשכו ידיהם מעבודה זרה, יש בו כח יותר לזה, ובזה שמשכו ידיהם מעבודה זרה בעשור ובשבת הגדול פעלו שנשאר הכח לדורי דורות. שכל מעשי הצדיקים פועל לדורי דורות, קל וחומר מחטא אדם הראשון – שזה שחטא וקלקל נשאר לדורות שלא נתקן עוד, ומדה טובה מכל שכן על אחת כמה וכמה שפועל לדורי דורות לעולם.

דבר "גדול" מאד קרה בעשור לחודש ניסן. על כל יהודי היה להחליט בנפשו למי נתונה נאמנותו המוחלטת. הכרעה לא פשוטה היא לאדם לומר בפה מלא קבל עם ועדה מיהו ומי אדוניו. לקיחת השה, קשירתו למטה, שחיטתו, צלייתו, צביעת המשקופים, אכילתו בחיפזון תוך הכנות אחרונות ליציאה לדרך – כל אלו הן החלטות אמיצות של כל אדם, בוודאי לעבד מסכן ומסובל ביסורים. מה יאמרו המצרים? למה להעלות את זעמם? לשם מה כל ניקור העיניים הזה? האם לא כדאי היה לפעול עד כמה שניתן להנמיך את הלהבות, להראות את המחבר שבין בני האדם ולא את המפריד ביניהם? קל יותר "לפסוח על שתי הסעיפים" ולקבל את "האמת" שיש בכל רעיון ובכל שיטה ובכל תרבות.

אכן, בכל תפיסת עולם יש ניצוץ אלוקי חיובי חשוב ומועיל לעולם בכללותו ולנפש הפרטית, אך ברגעי האמת ייבחן האדם. מה יכריע האדם בעת שנוצרת סתירה בין השעבוד למלכות שמים לבין השעבוד לתרבות אחרת. תירוצים ורעיונות של פשרה ויכולת הכלה וכבוד הדדי עלולים להשתקלל ולקבל מעמד חשוב יותר מהמגיע להם, ובעת מבחן – לא תגיע מסירות הנפש הדרושה להעמיד את התורה על תלה.

ביום זה, תוך לקיחת סיכון רב, החליט עם ישראל "להמר על כל הקופה" ולהחליט "אם ה' האלוקים – לכו אחריו, ואם הבעל – לכו אחריו". הבחירה של ישראל בה' כלל איננה מובנת מאיליה. העבד היהודי נצרך היה להתמודד במסירות נפש לא רק אל מול השוטר המצרי שרואה את המרידה המתרקמת בימים אלו בבתי היהודים, אלא , לא פחות מכך, היה צריך היהודי להתכנס עם עצמו ולהכריע מהי אמונתו והאם הוא מוכן לשינוי קיצוני כל כך בהליכות חייו. לנו, שמתרחבים בהסבה סביב שלחן הסדר, שיודעים כבר את סופו של הסיפור, נראה המהלך המופלא הזה כצפוי ומובן. אך האם אנו מוכנים לעשות שינויים, אפילו קלים יותר ופשוטים יותר בחיינו, על מנת לקדש את שמו?

שבת זו היא "גדולה" כיוון שהיא מבטאת את לקיחת האחריות ובחירה מוחלטת בתפיסת העולם, ללא בלבלולים, ללא שיקולים זרים. רק מתוקף בחירה זו של עם ישראל בריבונו של עולם יכול היה הקב"ה "לפסוח" על בתי אבותינו, לבחור בנו מכל העמים, להוציאנו ממצרים ולתת לנו את התורה. שבת הגדול מבטאת את הברית הכרותה בינינו לבין הקב"ה – ברית שמתחילה קודם כל בהחלטה שלנו, היהודים הפשוטים, לקבל את ה' כאלוקים.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן