חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

פרשת עקב – האמונה השלמה באדם ובאלוקיו

מעבר חד בין שתי מציאויות מנוגדות יכול ליצור טראומה גדולה בנפש האדם, כדוגמת: ילד גן העולה לביה"ס,  המעבר מרווקות לזוגיות, גירושי הורים לילדים, אובדן קרוב משפחה וכו'. הגישה הפסיכולוגית מדריכה כי "הכנה מקדימה" היא הקו המנחה בסוגיה. ככל שניתן להכין נפשית ותודעתית את האדם, כך הוא יסתגל בצורה ראויה לשינוי שיחווה. אומנם, לא כל השינויים צפויים, אבל לרובם ניתן להתכונן כראוי.

במבט כללי, הדברים תקפים גם לגבי ציבור שחווה שינויים מהותיים בזמן קצר. עם של עבדים לא יוכל להשתחרר בנקל מהרפיסות ואי האמון העצמי הקיימים בנפשו של העבד. ואכן, התורה תיארה כי הקב"ה לא הוביל ישראל לארץ כנען בדרך המקוצרת של ארץ פלישתים, 'כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה" (שמות יג, יז).

אצל הדור שנולד וגדל במדבר, הכניסה לארץ ישראל תהווה זעזוע גדול. המן כבר לא יגיע מהשמיים, ענני הכבוד ייעלמו, והמנהיג הדגול שהוציא אותם ממצרים כבר נפטר מהעולם. בשל כך, משה מכין את ישראל לקראת השינוי המהותי אותו הם יעברו.

'בוֹטֵחַ בּה' יְשֻׂגָּב'

המציאות האלוקית שהייתה גלויה במדבר, תופיע לרוב בארץ ישראל דרך עולם הטבע. החיסרון – לכאורה – של הסתרת השגחת הא-ל המוחשית מהווה גם יתרון. כשם שאיננו מצפים מאדם בוגר להזדקק לתמיכה גדולה של הוריו שניתנה לו כילד רך, כך בריאות איתנה של אומה מתבטאת ביכולתה ל'עמוד על רגליה' בעצמה, ולכלכל את צעדיה בצורה מושכלת ונכונה.

אולם, עצמאות עלולה להביא לידי פגיעה באמונה. מחשבת האדם כי הוא 'מסתדר בעצמו', ואין הוא צריך את עזרת הא-ל בחייו – יכולה לקנן בנפשו. באופן עמוק, שורש מחשבה קלוקלת זו נעוץ בחטא האדם הראשון שיצר פער בין האדם לבין האדמה, כפי שנאמר: "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ… בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית ג). הלחם כמשל לתוצר החכמה האנושית הפועלת בטבע, והאדם בכישרונו השכלי פועל בעולם, משביח אותו ומשנה את המציאות הגולמית (הרש"ר הירש). הצלחת האדם, חרף הקשיים המתלווים לעשייתו, מביאה לידי בטחון עצמי ואמונה בכוחותיו העלולים להחליש את האמונה בה'.

מכאן ניתן להבין כראוי את דברי משה בפרשתנו: "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם". 'הַלֶּחֶם' שצוין במתן העונש לאנושות, מוזכר בשנית כחלק מלימוד אמוני משלים. חיי האדם מיוסדים על שני מרכיבים: על גזרת עמל עשיית 'הַלֶּחֶם' בעולם עת גורש מגן העדן, כפי שנאמר במקום אחר: "כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד…" (איוב ה,ז), ועל האמונה בהשגחת הא-ל על ברואיו. בבסיס 'הַלֶּחֶם' הגדל מהארץ ע"י האדם,  נמצא 'הַלֶּחֶם' מהשמיים המקיים אותו.

'כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי'

כשם שעצמאות עלולה לפגוע באמונת היחיד, כך תוכל לפגום באמונת הרבים. אומה שמנצחת את אויבה ומקימה מעצמה אזורית עלולה לבוא לידי גאווה ('וְרָם לְבָבֶךָ') ולשכחת אלוקים ('וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ'), עד לכדי אמירה כי "כּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה (!)".

לאור זאת עולה השאלה – מהו הפתרון הראוי לכך?

אמונת האדם בבוראו מכילה גם את ההכרה כי כל הווייתו ממנו יתברך. הגוף והרוח, הרצונות, היצרים והכישרונות כולם נבראו ע"י הא-ל, ולכולם יש הצדקה מוסרית לקיומם. המאמין השלם מכיר את עצמו, ושואף להוציא לפועל את כוחותיו באפיקים הראויים לכך. דווקא הכחשת כישרונות האדם והחלשת יכולותיו מהווים פגיעה יסודית בעולם האמונה(!). אמונה שלמה מחזקת ולא מחלישה, מרוממת ולא מצמצמת, ומורידה טל של חיים על נפש האדם.

מתוך הבנה זו, אומר משה רבינו כי הפתרון הוא "וְזָכַרְתָּ אֶת-ה' אֱלקיךָ כִּי הוּא הַנּתֵן לְךָ כּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל". יש להכניס לתודעה כי הקב"ה נותן לאדם את הכוח אשר באמצעותו ניתן לעשות את החיל! על ישראל לזכור כי החכמה והיכולת שלהם לנצח את המלחמות ולהקים ממלכה בארץ ישראל ניתנה להם מפי הגבורה (ר"ן, דרוש עשירי). מתוך הכרת הכוחות והיכולת צריכה להתחזק האמונה בא-לוקים (!)

יוצא אפוא, כי הכניסה לארץ ישראל מחדשת את מושג האמונה שחוו ישראל עד כה. אמונה בבורא אמורה לרומם את ישראל להכיר את כישרונותיהם שחננם ה' למען השגת ייעודם – 'מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט, ו). וזוהי בקצרה תורת ארץ ישראל – הנופחת חיים ועוז ביחיד ובציבור.

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן