חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

פרשת דברים – ייחודיותו של מִשְׁנֵה תּוֹרָה

בשבת הקרובה נתחיל לקרוא את ספר דברים הקרוי גם 'מִשְׁנֵה תּוֹרָה'. במדרש מוזכר כי מקור הכינוי נלקח מהפסוק העוסק במצוות כתיבת ספר תורה של מלך ישראל: "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת'…, אין לי אלא משנה תורה (ספר דברים), שאר דברי תורה מנין? ת"ל לשמור את כל דברי התורה…"(ספרי יז, יח).

עיון במשמעות המילה 'מִשְׁנֵה' יגלה, כי היא יכולה לשמש בשתי משמעויות הפוכות, הפחתה מול ריבוי. מצד אחד, המילה תתאר בעלי תפקידים שאינם עיקריים, כדוגמת קבלן משנה ומשנה לראש הממשלה. מנגד, המילה 'מִשְׁנֵה' יכולה לשמש במשמעות של ריבוי ותוספת, כדוגמת 'מִשְׁנֵה זהירות', ועל המן שנאסף ביום שישי בכמות כפולה נאמר: "…וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם" (שמות טז, ה).

ניתן לראות כי מיקום המילה ותפקידה הלשוני בביטוי קובע את משמעותה להפחתה או לריבוי. ובכך נוכל להסיק כי 'מִשְׁנֵה תּוֹרָה' דומה דווקא לביטוי 'משנה זהירות' אשר בעל משמעות של תוספת וריבוי. הנחתנו מלמדת כי לפי חז"ל קיימת בספר דברים תוספת ייחודית שאינה נמצאת בשאר החומשים, ומשמשת לריבוי התורה ולהדגשת מסריה – 'מִשְׁנֵה תּוֹרָה'.

לאור זאת עולה השאלה:

  • איזו מן תוספת קיימת בחומש דברים? אדרבה! יש כאן לרוב חזרה וסקירה על מה שכבר נכתב.

דיבור חדש מתחיל…

בארבעת החומשים הקודמים הכיוון של האמירה והדיבור הוא מהשמיים אל הארץ, מהחוץ אל הפנים. הקב"ה פונה אל ברואיו, אומר להם ומדבר איתם. החל מרגע היווצרות הממד הכללי בישראל, הקב"ה פונה ישירות באמצעות תיווכו של משה רבינו, והדבר מתואר באמצעות הפסוק המוזכר ביותר בתורה: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר". בזכות קרבתו של משה יכול היה הוא לקבל את דיבורו של הקב"ה, ולהעבירו באופן שהדברים יעברו כאמירה אלוקית ללא שינוי אנושי ('לֵּאמֹר').

בחומש דברים משהו חדש מתחיל…:"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל…". בספר זה הקב"ה לא מדבר אל האדם, אלא התוכן צומח מהארץ, מלבו של גדול האדם – משה רבינו. הדברים לא נאמרו מפי ה' או בשליחותו, אלא נבעו אך ורק מעולמו הפנימי של משה.

באופן עמוק מתברר כי חומש דברים מביא חידוש עצום לעולם בהבנת התורה. דבריו של הנברא אומצו על ידי הבורא, והתקבעו בקדושה נצחית כמו שאר החומשים הקודמים! הבריאה שתוארה בחומש בראשית מגיעה לשיא תפארתה כאשר נזר הבריאה, האדם, הגיע לרמת שותפות עם א-ל כאשר דבריו הושוו בקדושתם עם דברי בוראו. תורת ה' התמימה כוללת היא גם את דברי האדם הנובעים מנשמתו!

התורה שירדה אל העולם בכדי לרוממו ולחשוף את היסוד האלוקי המפעם בו, פעלה את פעולתה על משה וזיככה את כל הווייתו עד שאפילו האדם הפשוט בישראל יכול היה לראות 'כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה' (שמות לד, לה). לכן, משה נחקק בזיכרון האומה כדמות מופת אשר הגיעה למיצוי הפוטנציאל שבן אנוש יכול להגיע –  'אִישׁ-הָאֱלֹהִים' (תהלים צ, א).

אלמלא חומש דברים התורה הייתה חסרה! לא היה בידינו 'דוגמא חיה' להשפעתה על האדם. כמקבלי התורה לא היינו מבינים לעומק את סגולתה של התורה לרומם את חיינו הארציים עד לכדי יכולת להשתוות לקדושה אלוקית.

חומש דברים חושף טפח בהבנה של דברי הזוהר: "אורייתא וקוב"ה וישראל חד (עי׳ זהר ח״ג עג, א)". ביטוי לחיבור אדם השקול כנגד כל ישראל יחד עם התורה והבורא מתגלה ביתר שאת בחומש דברים, וזהו, כאמור, התוספת לתורה – 'מִשְׁנֵה תּוֹרָה' .

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן