שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לפרשת צו – איסור הגזל בקרבן העולה

בתחילת פרשתנו אנו נפגשים עם קרבן העולה, כפי שנאמר: "צַו אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה…". קרבן זה הוא המיוחד מבין שאר הקורבנות. בעוד שאר הקרבנות נאכלים כדוגמת: קרבן חטאת ע"י הכהן, וקרבן השלמים ע"י המקריב – קרבן העולה מוקרב כולו לה'. מכאן השם 'עֹלָה' מלשון עלייה טוטלית לשמיים, מבלי התערבות אפילו חלקית של האדם.

בהמשך למה שלמדנו בשבת שעברה אודות המשמעות הרוחנית של הקרבן, שאינה דבר טכני אלא בראש ובראשנה רוחנית, כך שההקרבה היא ביטוי לצימאון הנשמתי של האדם לקרבת ה', נוכל להסיק כי קרבן העולה הוא התבטלות הגמורה של האדם כלפי בוראו, ללא התערבות עצמית. האדם מביא את כולו לה' אשר מתבטא בקרבן.

גזל גשמי ורוחני

על קורבן העולה דורש המדרש (תנחומא, ס' ב):

"…כי אני ה' אהב משפט שונא גזל בעולה (ישעיה סא ח), אפילו בעולה, מה כתיב למעלה מן הענין, והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל (ויקרא ה כג), ואחר כך זאת תורת העולה, אם בקשת להקריב קרבן לא תגזול לאדם כלום, למה כי אני ה' אהב משפט שונא גזל בעולה, ואימתי אתה מעלה עולה ואני מקבלה, כשתנקה כפיך מן הגזל. אמר דוד מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפים ובר לבב (תהלים כד ג ד)…".

כלומר, המדרש למד מסמיכות הפרשיות כי אסור להביא קורבן העולה מן הגזל.

ואם נשאל:

  • הרי זה די פשוט, לא? גם שאר הקרבנות אסור להביא מגזל, אז מה השתנה דווקא כאן?

נוכל להסיק מהשאלה דבר עקרוני המיוחד בקרבן העולה.

אכן, שאר הקרבנות גם אסורים מלהביא מהגזל, אך סמיכות הפרשיות מלמדת כי איסור הגזל בולט דווקא אצל קרבן העולה כיוון שהיסוד הרוחני של העולה עומד בניגוד מוחלט לגזל. גזל הוא לקיחת דבר שאינו שלך, ובבעלות האחר. ופשוט שהגזל לא מתאים לקרבנות שאמורים לבטא את הרצון לקרבת ה', ולזה צריך להביא משהו שהוא שלך, בבעלותך – זהו גזל גשמי, בהמה שגנבת מחברך.

בקרבן עולה מתחדש כי קיים גם גזל רוחני – נפשי. גם אם הבהמה שלך שרכשת בכספך המלא, בגלל שהקרבן הזה מבטא את ההתבטלות הגמורה שלך מול הבורא, אתה צריך להיות פשוט אתה! אימוץ תכונות, מידות שאינם חלק מזהותך האמיתית – זהו גזל רוחני, וגם הוא פסול לקרבן.

בשאר הקרבנות המשלבים את החיבור בין שמיים וארץ, בין האדם לבוראו ע"י הקרבת חלק מהבהמה ואכילת חלקה האחר, די להסתפק בבהמה שהיא שלך כי אתה אוכל את הבהמה כפי אישיותך הנוכחית גם אם אינה מושלמת… אך, קרבן העולה הוא בעצם ביטול העצמיות שלך, ואם אתה אימצת לאישיותך דבר שהוא לא שלך.. הדבר מהווה גזל ולא תוכל להקריב.

לכן, מסיים המדרש בדברי דוד המלך על תכונות טובות המהוות את המפתח לכניסה לבית המקדש: "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפים ובר לבב (תהלים כד ג ד)"

שבת שלום

 

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן