בשבת הקרובה נקרא על פטירת שרה אמנו וקבורתה במערת המכפלה. לכאורה, קיימת סתירה בין שם הפרשה שהוא בעל פן חיובי של חיים, לעומת תוכן הפרשה העוסק במוות ובקבורה. הרי האם לא מסתבר יותר לקרוא לפרשה "מות שרה" מאשר "חיי שרה"? .
צדיקים במיתתם קרויים חיים
לצורך הבנת העניין, נביא את דברי חכמים במסכת ברכות (יח, א וב)
"צדיקים שבמיתתן נקראו חיים שנאמר (שמואל ב כג, כ) ובניהו בן יהוידע בן איש חי… שאפי' במיתתו קרוי חי… והמתים אינם יודעים מאומה אלו רשעים שבחייהן קרויין מתים שנאמר (יחזקאל כא, ל) ואתה חלל רשע נשיא ישראל"
חז"ל מלמדים כי הרשע על אף שהוא חי ייחשב כמת, ואילו הצדיק שנפטר ייחשב עדיין כחי. כמובן שדברי חכמים מעוררים תמיהה גדולה – הכיצד ניתן לחשוב כך? הרי די ברורה החלוקה בין מי שכבר מת לבין אדם שחי, ואילו חז"ל הופכים את היוצרות! ובכלל מה זה משנה אם אדם רשע או צדיק בכדי להיחשב חי או מת?
תמיהתנו הגדולה צומחת מנקודת מוצא פשוטה המגדירה 'חי' ו'מת' כפשוטם. אדם ללא רוח חיים ויכולת תנועה נחשב כמת, ואדם שנשמה מחייה את גופו נקרא חי. אך חכמים מגדירים אחרת את המושגים. יש להבחין בין אדם שחי באופן 'טכני – טבעי', לבין מי שחי באופן 'מהותי- רוחני'.
משה רבינו הדריך את ישראל באומרו (דברים ד, ד): "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". בזכות הדבקות בה' על ידי התורה והמצוות האדם ייחשב כחי! כיוון שהחיבור עם עצם החיים הוא הוא המוגדר חיים! ואילו הרחוק מעולם הרוח ייחשב כמת.
למשל: אדם יכול לפעול בעולם, לבנות בניינים, להשיג רכוש וכסף, להסתובב בעולם, אך כל זמן שמרכז חייו אינו מושתת על היסוד הרוחני המחייה אותו – ייחשב כמת מיתה רוחנית. לא החומר הוא העיקר באדם אלא הרוח והמוסר, וכאשר סדר העדיפויות משתבש ואדם מזניח את העולם הרוחני והערכי, אזי למרות שהוא ייחשב חי בעולם החומר, למעשה הוא נחשב כמת.
צדיקותה של שרה
שרה אמנו פעלה בחייה מתוך דבקות בעולם הרוח והמוסר, וכל זמן שהייתה נשמת אלוקים באפה חפצה לבטא את חיי הרוח. ניתן לראות רעיון זה במדרש הבא:
"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים" – לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו בת ק' כבת כ' לחטא מה בת כ' לא חטאה שהרי אינה בת עונשין אף בת ק' בלא חטא ובת כ' כבת ז' ליופי".
היופי והצדיקות במדרש מלמדים על שלמות. גם בזקנותה שרה נמנעה מהחטא, ויופייה הפנימי והחיצוני נשמר כבעבר. יוצא אם כן, שכל חיי שרה היא פעלה לבטא את נשמתה האלוקית, כך שפטירתה שהפרידה בין הגוף לבין נשמתה לא השפיעה על אור נשמתה, ועל כן מכונה מיתתה – 'חיי שרה'.
יהי רצון שנזכה למלא את כל חיינו בתוכן רוחני וערכי כשרה אמנו
שבת שלום