בתחילת הפרשה אנו נקרא על המפגש בין יהודה ליוסף בעניינו של בנימין. המעניין הוא, שמעבר לפשט הפסוקים, חז"ל מתארים את מפגשם כמאבק בין מלכים הכועסים אחד על השני, כפי שנאמר (בראשית רבה צג ב):
(תהילים מח) 'כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו', 'כי הנה המלכים' – זה יהודה ויוסף, 'עברו יחדיו', זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה…".
מאבק אידאולוגי
תיאורם כמלכים הוא לא חיצוני, אלא בא לתאר רעיון עמוק. מלכות אינה 'תפקיד', אלא מבטאת מדיניות ואידאולוגיה, כך שהמאבק בין יהודה ליוסף הוא בעצם מחלוקת על תפיסת עולם בישראל.
– צדיק יסוד עולם
יוסף הוא בבחינת 'צדיק סוד עולם'. כלומר, אדם שאינו פורש מהעולם, אלא אדרבא! הוא מעורה בעולם ברמה הגבוהה ביותר, ובכל זאת מצליח לקדש את כוחותיו הגופנים למען מטרות רוחניות. יוסף נמצא וחי במצרים שהזימה הייתה דומיננטית בתרבותה, ולמרות שהתנאים היו לרעתו, הוא הצליח לשמור על טהרתו, ועוד לשמש כמנהיג הכלכלי של האימפריה.
העיסוק בכוחות החומר נמשל ל'משחק באש'. באותה מידה שניתן באמצעות האש לייצור דברים מדהימים, כך ניתן חלילה להיכוות ולהיפצע. ויוסף, משמש כדמות מופת שיכלה לצלוח את האתגר המורכב.
– הקודש פנימה
מנגד, יהודה הוא בבחינת 'הקודש פנימה'. כלומר, אדם שעוסק בייעודו הרוחני מבלי להתעסק בחומר. החיבור העמוק לצד הרוחני מהווה את הסיבה שגם כאשר שבט יהודה נופלים, הם יכולים לקום ולשוב בתשובה. כך עשה יהודה לאחר מעשהו עם תמר, וגם דוד הקים את תשתית התשובה לאחר המפגש עם בת שבע. זאת, בניגוד לעכן מבני בניו של יוסף שלא הודה מיד לאחר חטאו.
משיח בן דוד ומשיח בן יוסף
ניתן להמשיל את יוסף ויהודה לגוף ורוח: יוסף – הגוף, יהודה – הנשמה. שני יסודות מושכים את האדם לכיוונים מנוגדים, בין החוץ לפנים, בין הקודש לחומר. מאבק שמתחיל מרגע לידת האדם ועד החזרת נשמתו לבורא.
מעניין לגלות כי גם בגאולת ישראל אנו מוציאים את החלוקה הזאת המתבטאת בשני סוגי משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.
משיח בן יוסף – מבטא את הצד הלאומי, החומר של תקומת ישראל במסגרת מדינית, הרצון להיות מדינה ככל יתר העמים. כך ניתן להבין את חזון יחזקאל הנביא, שראה עצמות יבשות המתחברות לדמות אדם.
משיח בן דוד – מבטא את התעודה המוסרית של עם ישראל, את הייחודיות של 'עם לבבד ישכון', הוא הנשמה שמחייה את העצמות האלו.
יהודה ואפרים לעץ אחד
כשם שגוף ללא נשמה לא יכול להתקיים, כך נשמה ללא גוף אינה יכולה להיות נוכחת בעולם הזה. אדם שלם צריך את שני היסודות, וכך גם גאולת העולם תגיע רק בהשלמתם.
ועל כך התנבא יחזקאל (לז)
"וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל <חברו> חֲבֵרָיו וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל <חברו> חֲבֵרָיו: וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ: וְכַאֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ בְּנֵי עַמְּךָ לֵאמֹר הֲלוֹא תַגִּיד לָנוּ מָה אֵלֶּה לָּךְ: דַּבֵּר אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲ-דֹנָי ה' הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד אֶפְרַיִם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל <חברו> חֲבֵרָיו וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת עֵץ יְהוּדָה וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי".
שבת שלום