Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

1. הכשרת כלי 2. חרקים בכרובית

שלום וברכה, 1. בטעות כיסיתי סיר בשרי עם מכסה פרווה מזכוכית שמסביבו פס סיליקון שחור. איך הופכים את המכסה שוב לפרווה. 2. קראתי בכשרות ב' על כרובית וברוקולי, אם הבנתי נכון, מספיק בדרך האמצע לפרק אותה לחלקים ולהשרות במי סבון ואז לבשל? ככה גם עלים ירוקים? גם שומר שנגוע יותר?

  1. אם לא היה מאכל בשרי רותח בסיר בשעת הכיסוי, המכסה נשאר פרווה. אם היה מאכל בשרי רותח בסיר, צריך להכניס את המכסה כמה שניות לתוך סיר יותר גדול עם מים מבעבעים מרתיחה. לא משנה איזה סיר – בשרי או חלבי או פרווה, העיקר שיהיה נקי.
  2. עלים ירוקים כמו חסה וכרוב וכן שומר דינם יותר קל מכרובית וברוקולי, שהרי אפשר לנקות אותם לגמרי לאחר שרייה במי סבון.

לנוחותך אביא לך את הדינים הנוגעים לשאלתך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

מאכלים שלא ניתן לנקות כראוי

כ. בכרובית, ברוקולי וקלחי תירס אין אפשרות להוציא בהשרייה ושטיפה את כל השרצים הזעירים, הואיל וזרם המים אינו מגיע בעוצמה למקומות שהם נחבאים בהם. לכן המחמירים צורכים רק גידולים שגודלו בתנאים מיוחדים שלא מתפתחים בהם שרצים. והנוהגים על פי עיקר הדין מסתפקים בשטיפה טובה, שאין לחשוש לשרצים זעירים שאדם אינו רואה. ונכון ללכת לפי דרך האמצע ולהשרותם במים עם חומר ממוסס למשך כארבע דקות, ולשוטפם היטב.

כא. עלי בצל ירוק וכרתי (כרישה-לוף): למחמירים יש לקנות גידול מיוחד, או לחתוך כל עלה לשניים, להשרותו במים עם סבון ולשוטפו תוך שפשופו לכל אורכו. לפי עיקר הדין לא צריך לחותכו, אלא לשוטפו כמו שהוא. ונכון לחתוך כשלושה ס"מ ממקום החיבור שבין הבצל לעלה ולזורקו, שבאזור זה החשש לשרצים גדול יותר, ואת שאר העלים להשרות כמו שהם במים עם חומר ממוסס ולשטוף.

כב. תות שדה: למחמירים ניתן לאכול תותי שדה מגידול רגיל רק אם מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים תוך הברשה יסודית של הקליפה. לפי עיקר הדין מותר לאכול תות שדה כדרכו. ונכון יותר לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף היטב. כך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:29:19

אירוע לכבוד עבודי חברה בסינמה שלושת השבועות

שאלתי אתמול, לגבי אירוע עובדי חברה שנעשה בסינמה סיטי בשלושת השבועות. נשאלתי בתגובה מה יכלול הערב. הערב יכלול שיחות עם העובדים, סרט ואוכל. האם אפשרי ללכת בשלושת השבועות?

מכיוון שלא מדובר על מופע סטנדאפ או משהו כזה, ויש צורך שתהיי שם, אפשר ללכת גם אם זה יוצא בתשעת הימים. לגבי הסרט, כדאי לבדוק מראש שאין שם קטעים שלא ראוי לאדם דתי לראות. אם הוא לא ראוי, אז תלכי לשאר הערב חוץ מהסרט.

אביא לך את הדינים הרלווניים בקיצור כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא זה עתה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

בילוי ונופש בשלושת השבועות

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:11:36

כשרות גג רפרפת בפרגולה לסוכה

האם גג רפרפת חשמלי עם שלבים מאלומיניום שיכולים להיות נצבים ואז חמתה מרובה מצילתה ובחלק אחר של הזמן השלבים שוכבים ואז הגג אטום, האם פרגולה כזאת יכולה להיות כשרה עם שלבים נצבים וסכך כשר

כן. רק צריך לשים לב ששמים כמות של סכך כזו שגם ללא השלבים הוא עושה צל מרובה מהחמה, באופן שלא מתחשבים בסכך שנמצא בדיוק על השלבים עצמם, שהרי הוא לא עושה צל.

דין זה מבואר במשנה ברורה תרכו, יז. וכן בספר מקראי קודש הררי ה, מה הערה קכד.

בנוסף לכך, לכתחילה טוב לשים בין הפרגולה לבין הסכך – קורות עץ שעליהם הסכך נשען, מדין 'מעמיד', כפי שמובא בפניני הלכה סוכות, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-23 10:59:41

שלושת השבועות

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בקשר לשירים בשלושת השבועות אני קראתי מה שהרב כתב לעניין שירים אבל לא הבנתי כ"כ מה זה שירים סתמיים כל שיר שומעים היום הוא שיר סתמי? גם אם יש בוא קצב?

יש שירים עצובים, יש שירים סתמיים – לא שמחים ולא עצובים, ויש שירים שמחים. עד תשעת הימים אסור רק שמחים. אביא לך את הדברים כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-22 08:15:47

יש לך שאלה?

הרב גור גלון

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

פרשת ויחי – פרשה סתומה

בתורה ישנן פרשיות פתוחות ופרשות סתומות, פרשה סתומה היא פרשה שמתחילה באותה השורה שהסתיימה הפרשיה הקודמת, ואילו פרשה פתוחה הכוונה היא שהיא מתחילה בשורה חדשה, כלשון השו"ע (יו"ד רעה, ב): "בצורת פתוחה וצורת סתומה…יעשה בעניין שבפרשה פתוחה יסיים פרשה שלפניה באמצע שיטה, וישתייר בסופה חלק כדי תשעה אותיות, ויתחיל לכתוב בראש שיטה שתחתיה. ובפרשה סתומה – תמיד יסיים פרשה שלפניה בתחילת שיטה, ויניח חלק כדי תשעה אותיות, ויתחיל לכתוב בסוף אותה שיטה עצמה".

פרשתנו, פרשת ויחי, מתייחדת בכך שהיא הפרשה היחידה בתורה שסתומה, מי שמתבונן בספר התורה יראה שאפילו הרווח באותה השורה בין סוף פרשת ויגש לתחילת פרשת ויחי הוא קטן. עובדה זו מצריכה התייחסות והסברה ובכך נעסוק היום.

המדרש (כפי שמובא ברש"י) שואל: "למה פרשה זו סתומה (מכל פרשיות התורה)?". כתשובה לשאלה אומר המדרש (בראשית רבה צו,א) "אלא כיון שנפטר אבינו יעקב התחילה שעבוד מצרים על ישראל". המדרש מגלה לנו שהשעבוד של ישראל במצרים התחיל עם פטירת יעקב.

אמירה זו של המדרש מעט תמוהה שכן היא סותרת הן את פשט הפסוקים והן את דברי המדרש במספר מקומות, המצרים לא שעבדו את ישראל כל זמן שיוסף היה חי ומשנה למלך, וכלשון המדרש (שמות רבה א,ד) "כל זמן שיוסף היה קיים לא היה להם משוי של מצרים"; "כל זמן שהיה אחד מהם קיים מאותן (שבעים נפש) שירדו למצרים, לא שעבדו המצרים בישראל (שמות רבה א,ח).

ייתכן וסתירה זו הייתה הסיבה בגינה שינה רש"י את לשון המדרש בבראשית רבה, אותו הבאנו. וכך הביאו רש"י (מז,כח): "לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם". כלומר, לפי רש"י, ברגע שיעקב אבינו נפטר עם ישראל הפסיק להבין שהמצרים משעבדים אותם.

כל זמן שיעקב אבינו היה בחיים, עם ישראל שמר על רוממות הרוח שלו, על כבודו הלאומי ועל מעמדו ומעמד הנפש הפנימית. ברגע שיעקב אבינו נפטר עם ישראל מאבד את הרגישות, ומתחיל להיות מושפע ומשועבד רוחנית למצרים. והשעבוד שהחל אחרי מיתת יוסף היה השעבוד הפיזי.

על פי זה גם מובן מדוע פרשה זו סתומה. הפסוק החותם את פרשת ויגש "וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאוד", קשור בעבותות לפסוק הפותח את פרשתנו "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה".

כשאנו מתבוננים בפסוק החותם את פרשת ויגש: "וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן", אי אפשר שלא לראות את ההקבלה לפסוק הפותח את פרשת וישב: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען", שם דורשים חז"ל ש"ביקש יעקב לישב בשלווה". גם אצלנו ישראל מבקשים לישב בשלווה, הם משתקעים ונאחזים בארץ מצרים, ולא שמים לב כיצד ההשפעה המצרית חודרת אט אט לתוכם. וייתכן שישראל אף רתמו את כוחם וחוכמתם כדי לבנות את הכלכלה המצרית- וזהו תחילת השעבוד.

לאור הבנה זו ניתן להבין את שתי התשובות הנוספות שמביא המדרש (בראשית רבה צו,א): "דבר אחר למה היא סתמוה? מפני שביקש יעקב אבינו לקלות את הקץ ונסתם ממנו. דבר אחר למה היא סתומה? מפני שסתם ממנו כל צרות שבעולם".

יעקב עבינו ביקש לגלות את הקץ- כלומר, ביקש להזכיר לישראל ולפרט להם באופן מדויק, בין היתר, את תהליך יציאתם ממצרים. ראיית העתיד באופן בהיר עוזרת לאדם לא לשקוע בהווה, לא לחשוב שהמצב שהוא נמצא בו כעת הוא המצב האידיאלי, הקבוע, ולהבין שמצבו כעת הוא זמני וארעי ועומד לקראת שינויים רבים. אלא שהקב"ה עצר את יעקב אבינו מלגלות את הקץ, ובכך גרם לסתימת ליבם ועיניהם של ישראל מהשעבוד. הסיבה האלוקית למהלך זה היא שעם ישראל נדרש להתמודד, להצליח להיות קשור לקב"ה ללא הוודאות והבהירות של העתיד הניצב לפניו.

הפירוש האחרון שהביא המדרש- "מפני שסתם ממנו כל צרות שבעולם"- הוא החמור מכולם. פירוש זה קובע שגם יעקב אבינו בעצמו לא שם לב לצרה הנוראה בה הוא ובניו מצויים (כפי שעולה גם משפט הפסוקים שההאחזות בארץ גושן ותחושת השלווה והביטחון בנוצרה בעומק הגלות התרחשו עוד בחייו של יעקב). החזקוני מעיר בהקשר זה הערה נפלאה על הפסוק הראשון בפרשתנו: "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה, ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה", ואומר על כך החזקוני "אבל כל שאר שנותיו וחייו לא היו חיים שכל ימיו היה שרוי בצר, ומשבא למצרים נחה רוחו וחיה בנחת". האבסורד זועק לשמים- יעקב אבינו מצוי עם בניו במצרים, בגלות, אבל התחושה היא שאלה הם השנים הטובות והשלוות ביותר.

מדברים אלה ניתן ללמוד לימוד חשוב ביותר: צריך זהירות רבה לא לשקוע בשלווה ושאננות ולהשתעבד לתרבויות והשפעות זרות. לפעמים הנוחות הכלכלית, כפי שהייתה בארץ גושן, האחווה המשפחתית והחיים המסודרים והנוחים, עלולים לסמא את עינינו מלראות את ההשפעות התרבותיות ההרסניות ההולכות ומשתלטות עלינו. כדי להצליח להשתחרר משעבוד זה עלינו לחדד כל הזמן את החזון האמיתי, חזון הנביאים (לא לחינם התפילה על בנין המקדש היא תפילה שחוזרת כל כך הרבה פעמים בחיינו, כדי שלא נשכח את החזון הגדול, שלא נשכח את ירושלים של מעלה), ולהתחבר לרוח ישראל המקורית. עלינו לא לחפש את השלווה אלא את הצמיחה וההתקדמות, את התסיסה והיצירה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן