הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות אחרונות

קניית אקדח מכספי מעשרות

הוצאתי רישיון נשק בגלל המצב הביטחוני, האם ניתן לקנות אקדח מכספי מעשרות שאני נותן?

לא. כספי מעשר נועדו לעזרה לאנשים אחרים, שבראשם עניים ולומדי תורה. לא עבור צרכי האדם עצמו גם אם הם חשובים מאוד עד כדי שנועדו להצילו מסכנות. הלכות מעשר הובא בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:43:21

תפילת הדרך

שלום רציתי לדעת איך יודעים מתי צריך להגיד תפילת הדרך בנסיעה? האם לפי מרחק או לפי זמן נסיעה? והאם מרחובות לירושלים צריך להגיד תפילת הדרך?

הלכות תפילת הדרך מבוארים בפניני הלכה ברכות פרק יח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו קיצור הדברים:

יח – תפילת הדרך

הדרך

א. היוצא מחוץ למקום יישוב למרחק של יותר מפרסה (3.648 ק"מ), צריך לומר את 'תפילת הדרך' להצלחת דרכו והצלתו מסכנות. וכיום שסכנת תאונות הדרכים קיימת גם בתוך העיר, הנוסע בתוך העיר יותר משיעור פרסה, טוב שיאמר את תפילת הדרך בלא הזכרת ה' בסופה. ואם יוצא מהעיר לדרך של יותר מפרסה, נכון שיאמר את תפילת הדרך בהזכרת ה' מיד כשמתיישב במכוניתו בתוך העיר לקראת נסיעתו.

ב. שכח לומר את תפילת הדרך ועדיין רחוק יותר מפרסה מהכניסה למקום היישוב שנוסע אליו, יאמר אותה מיד כשנזכר. ואם נשאר פחות מפרסה, יאמר אותה בלא הזכרת ה' בסופה.

ג. בכבישים שנחשבים למסוכנים מחמת התנכלויות הערבים, יש לומר את תפילת הדרך גם בדרך של פחות מפרסה.

ד. הנוסע כמה נסיעות ביום, יאמר את תפילת הדרך בפעם הראשונה, ויכוון על כל הנסיעות שיעשה באותו היום. אבל אם תכנן רק נסיעה אחת, ולאחר מכן נמלך בדעתו והחליט לנסוע פעם נוספת, עליו לאומרה שוב. וכאשר הדרך נמשכת כמה ימים, בכל בוקר צריך לומר את תפילת הדרך.

הברכה

ה. הנוסח שתקנו חכמים לתפילת הדרך מתאים לכל סוגי הסכנות שבדרכים, ולכן אין חובה להוסיף בה את סכנת תאונות הדרכים, והרוצה להוסיף רשאי.

ו. כיון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך', נכון אם אפשר להצמידה לברכה אחרת. לכן אם לפני שמברך את תפילת הדרך נזדמן לו לאכול או לשתות, יברך ברכה אחרונה ומיד אחר כך יאמר את תפילת הדרך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:22:05

תפילת נשים

שלום רב, אם אני מתפללת 3 תפילות ביום (שחרית מנחה וערבית), באופן קבוע, האם אני צריכה להתפלל תשלומין אם פספסתי תפילה כמו הגברים? תודה!

כן.

פניני הלכה תפילת נשים פרק יג סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) :

ו – סדר השלמת תפילה שנשכחה

הנוהגת להתפלל תפילה אחת בכל יום, ולא הספיקה להתפלל עד שהגיע חצות היום ונסתיים זמן תפילת שחרית (כמבואר לעיל ח, א), תמתין עד חצי שעה אחר חצות, ותתפלל מנחה. ואם לא הספיקה להתפלל מנחה ושקעה החמה, תתפלל תפילת ערבית.

ומי שנוהגת להתפלל בכל יום שחרית ומנחה, תקנת התשלומין חלה עליה. ואם שכחה להתפלל שחרית, תתפלל מנחה פעמיים, בפעם הראשונה לשם תפילת מנחה, ובפעם השנייה לתשלומי שחרית.

ואם שכחה להתפלל מנחה והיא רגילה להתפלל ערבית, תשלים את תפילת מנחה אחר תפילת ערבית. ואם אינה רגילה להתפלל ערבית, אם תרצה תוכל להתפלל ערבית ותתפלל אח"כ תפילה נוספת לתשלומי מנחה. אבל אינה חייבת בזה, הואיל ואין היא רגילה להתפלל ערבית, וכיוון שלא תתפלל ערבית ממילא גם לא תתפלל לתשלומי מנחה. ואחר תפילת שחרית, ברור שלא תוכל להשלים את תפילת המנחה, מפני שתקנו חכמים תשלומין לתפילה הסמוכה בלבד, אבל אחר שעבר זמן התפילה שאחריה, כבר אין לה תשלומין (פניני הלכה תפילה יח, ט).

ואם שכחה להתפלל מנחה בערב שבת, וברצונה להשלים את תפילתה אחר תפילת ערבית של שבת, גם את תפילת התשלומין תאמר בנוסח ערבית של שבת (ע' פניני הלכה תפילה יח, י).[1]

תפילת ההשלמה צריכה להיות אחר תפילת החובה, ואם התכוונה להתפלל את התפילה הראשונה כתשלומין ואת השנייה כתפילת החובה, לא יצאה בתפילתה הראשונה לשם תשלומין, ועליה לחזור להתפלל בשלישית לשם תשלומין (שם יח, ח).

יש להפסיק בין תפילת החובה לתפילת התשלומין כדי שיעור מהלך ארבע אמות. ובדיעבד, מי שהיתה צריכה להשלים את תפילת שחרית, ושכחה להתפלל תשלומין מיד אחר תפילת מנחה, כל זמן שלא עבר זמן תפילת מנחה, כלומר כל זמן שלא שקעה החמה, תתפלל תשלומין עבור תפילת שחרית (שם יח, ח).

לתפילת מוסף אין תשלומין, מפני שאין מקריבים את קרבנות המוספים אלא ביומם. וכן מי ששכחה להתפלל שחרית ביום שמתפללים בו מוסף, אינה יכולה להשלים את תפילת שחרית אחר מוסף, אלא אחר מנחה בלבד (שם יח, ט).

תשלומין נתקנו רק למי שלא התפללה באונס או שגגה, אבל מי שלא התפללה במזיד, אין לה תשלומין (שם יח, ט).

[1]. עניין השלמה לנשים מבואר במ"ב רסג, מג, וכה"ח רסג, סה. ושם נתבאר לעניין תשלומי מנחה של ערב שבת בערבית של שבת. ואף שבהליכות שלמה תפילה יג, הערה י, דייק מהמ"ב, שאפילו אשה שאינה רגילה להתפלל ערבית אם היא רגילה להתפלל מנחה, כאשר שכחה להתפלל מנחה, עליה להתפלל ערבית כדי להשלים אח"כ את תפילת המנחה. וכ"כ בהליכות ביתה ו, ח, ובהערה יג, ובפס"ת רלד, ד. מ"מ נראה יותר, שכוונת המ"ב להציע את הדרך הטובה ביותר, אבל אין בכך חובה. ואולי נשים רבות נהגו להתפלל ערבית בליל שבת, ולכן הציע המ"ב להשלים אחר ערבית את תפילת מנחה, אבל לא התכוון לחייב בכך נשים. (וע' בהליכות בת ישראל ב, כ, ובאש"י ל, הערה ו, שכתבו גם הם שאין בזה חובה, ותלו דבריהם בגרש"ז אויערבאך, שלא כפי שמובא בהליכות שלמה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-18 16:45:13

יש לך שאלה?

סגולת עם ישראל

מה שמייחד את העם היהודי משאר העמים והאמונות והופך אותו לעם סגולה הוא החפץ להיטיב עם העולם כולו • החוט המקשר בין פועלם של האבות, משה רבנו ורות המואבייה הוא הדאגה לזולת ותיקון החברה • רכיב מרכזי באמונה הישראלית הוא האמונה ביכולת לתקן כל פרט ולגלות את הניצוץ האלוקי שבו, והוא גם מקור האופטימיות של עם ישראל • בכוח ההכרה בערכי התורה והמצוות להוביל תהליך של צמיחה ושגשוג כלכליים ודמוגרפיים

העם שרוצה יותר מכל העמים להיטיב לכל האנשים ולכל העמים הוא עם הסגולה, והאמונה שרוצה יותר מכל האמונות לכבד ולטפח את כל הכישרונות והמקצועות ולתת לכולם משמעות וערך אלוקי היא אמונת האמת

כהקדמה למתן תורה ראוי לעסוק בסגולת ישראל, שכן אי אפשר לקבל את התורה בלא להבין את ערך סגולת ישראל. הבעיה שכיום, כאשר ערך היחיד וערך השוויון עומדים במרכז התפיסה המוסרית, קשה לדבר על כך שאנו "עם סגולה", שהרי כל העמים אמורים להיות עמי סגולה. במיוחד לאחר השואה, שבה למד העולם כולו עד כמה ערך הלאומיות עלול להיות מסוכן, איך נטען שאנחנו עם סגולה, ועוד נטען בשם כך שיש לנו זכות בלעדית על ארצנו?

שאלה זו אינה מופשטת בשבילי. פעמים שעל משכבי בלילות לא נרדמתי מרוב מחשבות. הנה אני נמצא כאן בארץ ישראל וחושב שעמי הוא עם סגולה, ובמקום אחר יושב צרפתי וחושב כך, ובמקום אחר יושב ערבי או יפני או סיני וגם הוא חושב כך. וכן מאמיני כל דת ודת בטוחים שדתם היא דת האמת. ואיך אוכל בכנות לומר כי דווקא עמנו הוא עם הסגולה ודתנו היא דת האמת?

כמובן שידעתי את התשובה העיקרית, שנשענת על ההתגלות האלוקית שנמשכת מיציאת מצרים, מעמד הר סיני, וההיסטוריה הארוכה של העם היהודי על כל ימי הזוהר הגדולים ותהומות הייסורים, שעל כולם למדנו בדברי הנביאים והחכמים.

ועדיין הייתי מוטרד, בעיקר מהשאלה המוסרית. עד שהתיישבה דעתי בטיעון שהעם שרוצה יותר מכל העמים להיטיב לכל האנשים ולכל העמים הוא עם הסגולה, והאמונה שרוצה יותר מכל האמונות לכבד ולטפח את כל הכישרונות והמקצועות ולתת לכולם משמעות וערך אלוקי היא אמונת האמת.

אכן זוהי תעודת הזהות של העם היהודי. זו התרבות המלווה יהודים, גם אם התרחקו מאוד, כל עוד הם מודעים להיותם יהודים.

הסיפורים המכוננים

כאשר אברהם אבינו פתח את אוהלו לאורחים, כפי שמתואר בתורה, הוא לא עשה זאת כי נצטווה על כך או כי קיווה לשכר טוב, אלא כי אהב את הבריות ורצה להיטיב להן.

כך אנו מוצאים את אברהם אבינו ואת בנו יצחק אבינו עוסקים בחפירת בארות, פעולה שיש ממנה ברכה, כי מהבארות ישאבו מים להחיות בני אדם ובהמות.

גם יעקב אבינו עובד בחריצות ובנאמנות במרעה הצאן, גם שלא לצורכי עצמו ורווחיו, כי טובה העבודה שמוסיפה רווחה לעולם.

גם יוסף הצדיק, שהיו לו כל הסיבות שבעולם ליפול בייאוש ולשנוא את הבריות, בכל מקום שאליו הוא מתגלגל הוא משתדל להיטיב את מצבם של הסובבים אותו, עד שהציל את הממלכה המצרית מרעב נורא.

גם יהודים בני ימינו, מדענים ופעילים לתיקון החברה שעיקר מגמתם לתרום לרווחת האנושות ושגשוגה, הולכים בדרך האבות.

משה רבנו

כאשר יצא משה מארמון פרעה וראה נוגשׂ מצרי מכה עבד עברי, למרות שידע שאם יגן על העבד יסכן את חייו, הִכה את המצרי והושיע את העבד, ואיבד את מעמדו כנסיך במצרים ונאלץ לברוח למדיין.

גם במדיין, כאשר ראה רועים שמקפחים את בנות יתרו, לא יכול היה לעמוד מנגד, ותוך שהוא מסתכן בתגרה עם בני המקום נאבק על זכותן לקבל את התור המגיע להן.

מתוך כך זכה להתעלות עד שנעשה ראוי להנהיג את עם ישראל ולקבל את התורה מסיני.

רות המואבייה

כאשר רות המואבייה, שהתאלמנה מבעלה, החליטה לעזוב את מואב ולהצטרף אל חמותה נעמי בדרכה חזרה לבית לחם, היה זה קודם כול מפני שלא יכלה לעזוב אותה בצערה הנורא. נעמי, שהייתה אחת הנשים המיוחסות ביהודה, עמדה לשוב אל מולדתה מובסת, אלמנה מבעלה העשיר ושכולה משני בניה. רות הרגישה חובה מוסרית ללוותה ולעמוד לימינה. מתוך כך נפתח ליבה לאמונה בה', והיא התגיירה וזכתה להיות האם הגדולה שממנה נמשכה מלכות בית דוד.

כיוצא בזה אמרו חכמים ששלוש תכונות מאפיינות את עם ישראל: רחמנים – רגישים לצערן של הבריות, ביישנים – בעלי יראת שמיים, וגומלי חסדים – רוצים להיטיב לבריות.

העם והארץ

רבים לא שמים לב עד כמה רעיון זה של תיקון העולם דרך עם ישראל וארץ ישראל הוא יסוד כל התורה והוא תכלית עמנו. לכן בגילויים שהתגלה ה' לאברהם אבינו, חזר והבטיח להם שזרעם ירבה כעפר הארץ וכוכבי השמיים, וינחלו את ארץ ישראל: "ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב, ג). וכן ליצחק אבינו: "והתברכו בזרעך כל גויי הארץ" (בראשית כו, ג-ד). וכן ליעקב אבינו: "ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך" (בראשית כח, יג-יד).

כלומר, הייעוד של עם ישראל הוא לגלות על ידי ערכי התורה והמצוות את הקדושה שבארץ ושבחיים המעשיים הכוללים התמודדות עם כל הבעיות הקשות, ומתוך כך לגלות את הערכים האלוקיים בכל תחומי החיים הממשיים, בשכל וברגש, בחיי הרוח ובחיי המעשה, בחקלאות, בחרושת, במסחר, במדע, באומנות, בספרות, בשירה, במוזיקה ובציור, בחיי הפרט, ביחסים שבין איש לאשתו, בין הורים לילדיהם, בין אחים ושאר קרובים, בחיי הקהילה ובחיי העם.

עתה שחזרנו לארץ ישראל תפקידנו למלא את הייעוד האלוקי כהדרכת התורה, וככל שנזכה שערכי הקודש יבססו יותר את חיינו כך נזכה לברכה האלוקית שמתגלה בדרך הטבע.

אמונת ישראל

לכל בני האדם ישנה תכונה בסיסית של אמונה, שאצל רובם היא מתפרשת כאמונה באלוהים, שהוא המקור לכל החיים ולכל הערכים שמעניקים להם משמעות גדולה ומרוממת. ערכים שלמען הגשמתם שווה להקדיש את החיים.

אצל עם ישראל אמונה זו באה לידי ביטוי בכך שלעולם אין מסתפקים באמת ובטוב מוגבלים, אלא תמיד חותרים להתקדם יותר, לתת לכל דבר משמעות מוסרית עמוקה יותר. לכן עם ישראל התאים לקבל את התורה האלוהית ששורשה באין־סוף, ותמיד ניתן להבין בה עוד רעיונות ועוד משמעויות לאין קץ.

אמונת ישראל כוללת בתוכה גם את הביטחון שניתן לתקן ולרומם את המציאות, על כל מרכיביה, אל מדרגה גבוהה יותר. מפני שבכל דבר ישנו ניצוץ אלוהי, שאם נגלה אותו, בעזרת הדרכת התורה ומצוותיה, נוכל לקדם את המציאות. כדי להתקדם צריכים לכפור בעבודה זרה, ובכל המוסכמות המגבילות והמפריעות להמשך החתירה לתיקון העולם ולשכלולו.

אמונה זו היא היסוד לאופטימיות המופלאה של העם היהודי, שלמרות הסבל והייסורים שעבר במשך ההיסטוריה, יותר מכל שאר העמים, לא איבד את אמונתו באפשרות התיקון. מכוח אמונה זו צמחו בעם ישראל כל כך הרבה מפתחי רעיונות חברתיים ומדעיים, מהפכנים ויזמים.

ברכת התורה והמצוות

אומנם יש ניסים, אולם התיקון האמיתי הוא בלא שום נס, אלא האדם שנברא בצלם אלוהים הולך בדרכי ה' ומגלה את כל הטוב שבטבע, עד שכולו אומר שירה, והאדם והאדמה נותנים את יבולם הטוב.

ננסה לתאר כיצד תהליך זה יכול להתרחש באופן ריאלי:

מתוך הכרה בערך התורה, עם ישראל יתחזק באמונה וברצון לתקן את העולם ולהוסיף ברכה בכל תחומי החיים.

מתוך הבנת ערך קדושת המשפחה, רבים יותר בישראל יתחתנו בשמחה ובאהבה, ויגדלו ילדים רבים בבתים מטפחים, והעם יגדל וישגשג מבחינה איכותית וכמותית.

בזכות הנכונות היתרה לתרום לעם בצבא ובהתיישבות, מצבה הביטחוני של המדינה ילך וישתפר.

בזכות ערך הלימוד, רבים ישקיעו יותר שנים בלימודי המקצוע המתאימים להם ואיכות עבודתם תשתבח.

מתוך הכרה בערך המדע, רבים יותר בישראל יגיעו להישגים לימודיים טובים ויצמחו מדענים פורצי דרך.

בזכות ההכרה בערך העבודה והתרומה לתיקון העולם, העובדים ישמחו בעבודתם ויעבדו בחריצות.

בזכות ערכי היושר והאמת נהיה יותר ישרים בעסקים, ויהיה יותר משתלם לעשות עסקים ולרקום שותפויות לפיתוח החברה והכלכלה.

בזכות לימוד תורה משמעותי בשבתות ובחגים, יחד עם עונג שבת בחיק המשפחה, נמשיך להתחזק בכל הערכים הללו ונזכה ליותר השראה בפיתוח ויצירתיות בכל מעשינו.

מתוך ערכי החסד, רבים ישקדו לפתח דרכים ואמצעים לעזור לנכים ולפצועים בגופם ובנפשם, וכישרונם של כל אלה שבגלל מוגבלויות שונות נאלם יתגלה ויתרום לחברה תרומה חדשה ומקורית.

הרי שהליכה בדרך התורה והמצוות צריכה להוסיף ברכה ושמחה למשפחות, להוסיף שאר רוח למערכת החינוך, צדק וחסד לחברה, משמעות וערך ליחיד, חדשנות למדע, הפריה לאומנויות, חריצות ויצירתיות לחקלאות ולתעשייה, מרץ לכלכלה ויושר לעסקים.

הגאולה

אם בזכות כל הטוב הזה התמ"ג השנתי של מדינת ישראל יצמח רק בשלושה אחוזים בממוצע יותר משאר המדינות המפותחות, והפיתוח המדעי לטובת האנושות ימשיך להתקדם בעקביות רק בשלושה אחוזים יותר מהמדינות המפותחות, והצמיחה הדמוגרפית המבורכת תתקיים כהדרכת התורה, בתוך דורות ספורים עם ישראל היושב בארצו ימנה עשרות מיליונים ויוביל את העולם מבחינה ערכית, מדעית וכלכלית.

וככל שנתקדם ונתפתח, יהודי התפוצות ישתוקקו לעלות ולהצטרף להצלחה, ואף צאצאי ישראל שאבדו לנו בלחץ ייסורי הגלויות יבקשו לברר את שורשיהם ולשוב לעמם ולארצם.

ועם גדול עצום ורב יבשר אמונה וצדק לעולם, יסלול דרכים לחינוך מוסרי ולפיתוח אינטלקטואלי לטובת האנושות, יחדש שיטות וטכנולוגיות לאריכות ימים ולאיכות חיים.

ויתקיימו דברי הנביא: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב, ב-ג).

 

הטור השבועי בדוא''ל

עוד ברביבים

דילוג לתוכן