הקדמה
הטענה הרווחת הן במחקר והן בקרב פרשנים מהדור האחרון היא שהיישוב 'גבעה', בו התרחש המעשה המפורסם 'פילגש בגבעה', הוא למעשה גבעת שאול, ומזוהה עם תל אל-פול שבין שועפאט לפסגת זאב.
במאמר זה אבקש להוכיח שאותה 'גבעה' אינה אלא שם נוסף ליישוב גבע שבנחלת בנימין, המזוהה עם הכפר ג'בע, שנמצא צפונית מערבית ליישוב הישראלי 'גבע בנימין', בין א-ראם שבצפון ירושלים למוח'מאס.
מתחילה נסקור את המופעים של היישוב גבע במקרא, לאחר מכן את המופעים של גבעת שאול, ולבסוף את המופעים של היישוב 'גבעת בנימין' ו'גבע בנימין', ונבחן האם מתאים לשייך את מיקומה של הגבעה לגבעת שאול או לגבע.
גבע
ספר יהושע
האזכור הראשון של היישוב גבע מופיע ברשימה הראשונה של ערי שבט בנימין בספר יהושע פרק יח (כא-כד):
"וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יְרִיחוֹ וּבֵית חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ. וּבֵית הָעֲרָבָה וּצְמָרַיִם וּבֵית אֵל. וְהָעַוִּים וְהַפָּרָה וְעָפְרָה. וּכְפַר הָעַמֹּנָה וְהָעָפְנִי וָגָבַע, עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן".
לאחר מכן מוזכרת גבע כאחת מארבע הערים שנתן שבט בנימין ללוויים (שם כא, יז-יח):
"וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן אֶת גִּבְעוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ, אֶת גֶּבַע וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ, אֶת עֲנָתוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת עַלְמוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ – עָרִים אַרְבַּע".
ספר שמואל
האזכור הבא מופיע בספר שמואל, שם מסופר שבגבע היה מוצב של הפלשתים (שמואל א' יג, ג):
"וַיַּךְ יוֹנָתָן אֵת נְצִיב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר בְּגֶבַע, וַיִּשְׁמְעוּ פְּלִשְׁתִּים. וְשָׁאוּל תָּקַע בַּשּׁוֹפָר בְּכָל הָאָרֶץ לֵאמֹר: יִשְׁמְעוּ הָעִבְרִים".
עוד באותו הפרק, מופיע ששאול ויונתן חנו בגבע, שמכונה בפסוק זה 'גבע בנימין', בעוד שפלשתים חנו במצוק ששמול – במכמש (שם טז):
"וְשָׁאוּל וְיוֹנָתָן בְּנוֹ וְהָעָם הַנִּמְצָא עִמָּם יֹשְׁבִים בְּגֶבַע בִּנְיָמִן, וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בְמִכְמָשׂ".
בפרק שלאחר מכן, בתיאור הקרב של יונתן בפלשתים, מובהר שוב שגבע נמצאת מול מכמש, כאשר תהום שבין שני מצוקים מבדילה בין הערים (שם יד, ד-ה):
"וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר עַל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים שֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה וְשֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה וְשֵׁם הָאֶחָד בּוֹצֵץ וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה. הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפוֹן מוּל מִכְמָשׂ וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב מוּל גָּבַע".
הפעם הבאה שנפגוש בגבע תהיה בספר שמואל ב' (ה, כה), שם מתואר שדוד הכה בפלשתים מגבע ועד אזור גזר (מה שמעיד על כך שמצב הפלשתים נותר בצורה כזו או אחרת בגבע גם לאחר מלחמת שאול ויונתן בפלשתים):
"וַיַּעַשׂ דָּוִד כֵּן, כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ ה', וַיַּךְ אֶת פְּלִשְׁתִּים מִגֶּבַע עַד בֹּאֲךָ גָזֶר".
ספר מלכים
האזכור הבא מופיע בספר מלכים א (טו, כב), שם מסופר שאסא בנה "את גבע בנימין ואת המצפה":
"וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי. וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא, וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה".
בספר מלכים ב (כג, ח) מסופר שהמלך יאשיהו טימא את הבמות שבהן קיטרו הכהנים, "מגבע עד באר שבע". ייתכן שהנביא ציין דווקא את גבע משום שהיתה זו העיר הצפונית ביותר בממלכת יהודה שבה קיטרו בבמות:
"וַיָּבֵא אֶת כָּל הַכֹּהֲנִים מֵעָרֵי יְהוּדָה וַיְטַמֵּא אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר קִטְּרוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים מִגֶּבַע עַד בְּאֵר שָׁבַע וְנָתַץ אֶת בָּמוֹת הַשְּׁעָרִים אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר יְהוֹשֻׁעַ שַׂר הָעִיר אֲשֶׁר עַל שְׂמֹאול אִישׁ בְּשַׁעַר הָעִיר".
ספר ישעיהו
בספר ישעיהו פרק י (כד; כח-כט) מתאר הנביא את מסעו של מלך אשור בממלכת יהודה לקראת החרבתה. בין השאר הוא מתאר כיצד מלך אשור "יפקיד כליו" במכמש, ולאחר מכן יעבור במעבר מכמש (התהום שבין בוצץ לסנה, בנחל מכמש של ימינו), וילון בגבע שמהעבר השני של המעבר. בהמשך הוא יגיע לרמה ולגבעת שאול, שיחרדו וינוסו עם הגעתו.
מפסוקים אלו מתבאר שגבע וגבעת שאול הם שני מקומות שונים:
"לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת: אַל תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיּוֹן מֵאַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם… בָּא עַל עַיַּת, עָבַר בְּמִגְרוֹן, לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו. עָבְרוּ מַעְבָּרָה גֶּבַע, מָלוֹן לָנוּ – חָרְדָה הָרָמָה, גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה".
ספר עזרא
בספר עזרא פרק ב[1] מפורטים מספריהם של תושבי יהודה ובנימין שחזרו מגלות בבל לממלכת יהודה החרבה. בכללם נמנים בני ערי הגבעונים קרית יערים, כפירה ובארות אלו לצד אלו (כה), וכן נמנים בני הרמה, גבע ומכמס אלו לצד אלו[2] (כו-כז):
"בְּנֵי קִרְיַת עָרִים, כְּפִירָה וּבְאֵרוֹת – שְׁבַע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה. בְּנֵי הָרָמָה וָגָבַע – שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְאֶחָד. אַנְשֵׁי מִכְמָס – מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם".
ספר נחמיה
בספר נחמיה פרק יא נמנו הכפרים שבהם ישבו בני יהודה ובנימין השבים מגלות בבל. בפסוק לא שם נמנים גבע ומכמש כשתיים מהערים שבהן ישבו בני בנימין השבים מבבל:
"וּבְנֵי בִנְיָמִן מִגָּבַע מִכְמָשׂ וְעַיָּה וּבֵית אֵל וּבְנֹתֶיהָ".
עוד שם בפרק יב (כח-כט), נאמר שבני הלוויים המשוררים גרו במספר ערים, בהן גבע (יש לציין שבספר יהושע פרק כא מופיעה גבע כאחת מארבע הערים שנתנו בני בנימין לשבט לוי):
"וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי הַמְשֹׁרְרִים וּמִן הַכִּכָּר סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִַם וּמִן חַצְרֵי נְטֹפָתִי. וּמִבֵּית הַגִּלְגָּל וּמִשְּׂדוֹת גֶּבַע וְעַזְמָוֶת, כִּי חֲצֵרִים בָּנוּ לָהֶם הַמְשֹׁרֲרִים סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם".
גבעת שאול
ספר שמואל א
האזכור הראשון ליישוב גבעת שאול מופיע בפתחו של פרק יא (ד), העוסק במלחמת שאול בנחש מלך בני עמון. שם מתואר ששליחי יבש גלעד שלחו שליחים אל שאול המלך, שישב בגבעת שאול, להודיעו על כוונת נחש לקחת את בני יבש גלעד לעבדים:
"וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים גִּבְעַת שָׁאוּל, וַיְדַבְּרוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הָעָם. וַיִּשְׂאוּ כָל הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ".
עוד שם בסוף פרק טו (לד) מסופר שלאחר סיפור מלחמת שאול בעמלק, שב שמואל הרמתה אל ביתו, ושאול שב לגבעת שאול:
"וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה, וְשָׁאוּל עָלָה אֶל בֵּיתוֹ גִּבְעַת שָׁאוּל".
ספר שמואל ב
בסיפור הסגרת צאצאי שאול לידי הגבעונים בעקבות הרעב בימי דוד (שמואל ב כא, ה-ו) מסופר שהגבעונים דרשו שהוקעתם של בני שאול תתבצע בגבעת שאול:
"וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ: הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ, וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל גְּבֻל יִשְׂרָאֵל – יֻתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו, וְהוֹקַעֲנוּם לַה' בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר ה'. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: אֲנִי אֶתֵּן".
ספר ישעיהו
כפי שראינו קודם, ישעיהו (י, כד; כח-כט) מתאר את מסעו של מלך אשור בממלכת יהודה לקראת החרבתה. ובין השאר מתאר כיצד מלך אשור "יפקיד כליו" במכמש, ולאחר מכן יעבור במעבר מכמש, ילון בגבע, ובהמשך יגיע לרמה ולגבעת שאול, שיחרדו וינוסו עם הגעתו.
וכאמור לעיל, מכאן למדנו במפורש שגבע וגבעת שאול הינם שני מקומות שונים:
"לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת: אַל תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיּוֹן מֵאַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם… בָּא עַל עַיַּת, עָבַר בְּמִגְרוֹן, לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו. עָבְרוּ מַעְבָּרָה גֶּבַע, מָלוֹן לָנוּ – חָרְדָה הָרָמָה, גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה".
גבעת בנימין
כעת נסקור את האזכורים של המקום 'גבעת בנימין', ובהמשך נוכיח שזוהי ה'גבעה' ממעשה פילגש בגבעה.
ספר שמואל
בספר שמואל א (יג, ב-ג) מסופר ששאול בחר לו שלושת אלפים חיילים מישראל, שאותם חילק לאלפיים שהיו עמו במכמש ובהר בית אל, ואלף שהיו עם יונתן בגבעת בנימין. יונתן, בעזרת הכח הצבאי שעליו הופקד, הכה את נציב פלשתים שבגבע, ובעקבות זאת שאול תקע בשופר כדי לאסוף את העם למלחמה בפלשתים.
מתוך הקשר הפסוקים אפשר להניח שנציב הפלשתים שבגבע ישב בסמוך לגבעת בנימין, שם שהה יונתן. פחות סביר ששאול, שישב במכמש שצמוד לגבע, לא תקף אותו, ואילו יונתן, שישב בגבעת שאול שרחוקה משם יחסית, דווקא הוא זה שתקף אותו:
"וַיִּבְחַר לוֹ שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ עִם שָׁאוּל אַלְפַּיִם בְּמִכְמָשׂ וּבְהַר בֵּית אֵל וְאֶלֶף הָיוּ עִם יוֹנָתָן בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין וְיֶתֶר הָעָם שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו. וַיַּךְ יוֹנָתָן אֵת נְצִיב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר בְּגֶבַע וַיִּשְׁמְעוּ פְּלִשְׁתִּים וְשָׁאוּל תָּקַע בַּשּׁוֹפָר בְּכָל הָאָרֶץ לֵאמֹר יִשְׁמְעוּ הָעִבְרִים".
יתר על כן, בהמשך הפרק שם מסופר (טו) ששמואל עלה מן הגלגל שבבקעת יריחו אל גבעת בנימין, ובפסוק שלאחר מכן מסופר ששאול ויונתן בנו יושבים יחד עם העם שעמם בגבע בנימין, בעוד הפלשתים חונים במכמש. אם גבע בנימין = גבעת בנימין = גבעת שאול, אזי הדבר לא מובן. בדרך כלל מחנות צבא שמתכוונים להתעמת יושבים זה מול זה, בדומה לסיפור הקרב בעמק האלה. גבע ומכמש הם אכן יישובים הנמצאים זה מול זה, לעומת זאת גבעת שאול רחוקה ממכמש:
"וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיַּעַל מִן הַגִּלְגָּל גִּבְעַת בִּנְיָמִן, וַיִּפְקֹד שָׁאוּל אֶת הָעָם הַנִּמְצְאִים עִמּוֹ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ. וְשָׁאוּל וְיוֹנָתָן בְּנוֹ וְהָעָם הַנִּמְצָא עִמָּם יֹשְׁבִים בְּגֶבַע בִּנְיָמִן וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בְמִכְמָשׂ".
בפרק שלאחר מכן (יד, א-ה), מסופר שיונתן עולה עם נושא כליו אל מצב הפלשתים שליד מכמש, בזמן ששאול יושב "בקצה הגבעה". יונתן באותו הזמן נמצא בגבע, על פניו באותו המקום בו שהה שאול (ולכן מודגש ש"העם לא ידע כי הלך יונתן", כיוון שיצא מתוכם רק עם נושא כליו), וביקש לחצות את הגיא הצר והתלול שבין 'בוצץ' ל'סנה', אשר "השן האחד מצוק מצפון מול מכמש, והאחד מנגב מול גבע":
"וַיְהִי הַיּוֹם, וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל אֶל הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו: לְכָה וְנַעְבְּרָה אֶל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַלָּז. וּלְאָבִיו לֹא הִגִּיד. וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בִּקְצֵה הַגִּבְעָה, תַּחַת הָרִמּוֹן אֲשֶׁר בְּמִגְרוֹן, וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ. וַאֲחִיָּה בֶן אֲחִטוּב אֲחִי אִיכָבוֹד בֶּן פִּינְחָס בֶּן עֵלִי כֹּהֵן ה' בְּשִׁלוֹ נֹשֵׂא אֵפוֹד, וְהָעָם לֹא יָדַע כִּי הָלַךְ יוֹנָתָן.
וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר עַל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים – שֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה וְשֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה, וְשֵׁם הָאֶחָד בּוֹצֵץ וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה. הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפוֹן מוּל מִכְמָשׂ, וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב מוּל גָּבַע".
בהמשך שם (יד-טז) מסופר שבעקבות המכה שהכה יונתן בפלשתים נהיתה "חרדה" במחנה הפלשתים. "ותרגז הארץ, ותהי לחרדת אלוהים". ואז כתוב שהצופים שהציב שאול בגבעת בנימין הבחינו ש"ההמון נמוג וילך והלום":
"וַתְּהִי הַמַּכָּה הָרִאשֹׁנָה אֲשֶׁר הִכָּה יוֹנָתָן וְנֹשֵׂא כֵלָיו כְּעֶשְׂרִים אִישׁ כְּבַחֲצִי מַעֲנָה צֶמֶד שָׂדֶה. וַתְּהִי חֲרָדָה בַמַּחֲנֶה בַשָּׂדֶה וּבְכָל הָעָם הַמַּצָּב וְהַמַּשְׁחִית חָרְדוּ גַּם הֵמָּה וַתִּרְגַּז הָאָרֶץ וַתְּהִי לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים. וַיִּרְאוּ הַצֹּפִים לְשָׁאוּל בְּגִבְעַת בִּנְיָמִן וְהִנֵּה הֶהָמוֹן נָמוֹג וַיֵּלֶךְ וַהֲלֹם".
מכאן מוכח שגבעת בנימין איננה גבעת שאול אלא גבע. שהרי לא ייתכן ששאול יציב צופים מספר ק"מ דרומית מערבית למכמש, כדי לבחון את המתרחש במחנה הפלשתים. ולא ייתכן שהם הצליחו לראות משם את הנעשה במחנה הפלשתים. לעומת זאת, אם גבעת בנימין היא גבע, הדבר מוסבר היטב, שכן גבע אכן נמצאת מול מכמש – שם חונים הפלשתים – וטבעי שהם יראו את המתרחש שם.
גבע בנימין
ספר שמואל
כפי שראינו קודם, היישוב 'גבע בנימין' מופיע בשלושה מקומות במקרא:
פעם אחת בשמואל א (יג, טז), שם מופיע ששאול ויונתן חנו בגבע בנימין, בעוד הפלשתים חנו במכמש. בפסוק שלפני כן כתוב ששמואל עלה מהגלגל אל גבעת בנימין. המובן הפשוט הוא שמדובר על אותו מקום. הרי שגבעת בנימין = גבע בנימין. וכפי שהוכח לעיל, גבעת בנימין נמצאת בסמוך למכמש ולא בגבעת שאול.
בנוסף, מפסוק טז עצמו אנו למדים שגבע בנימין ישבה סמוך למכמש ולא בגבעת שאול. עובדה זו תואמת את הנאמר בפרק יג פסוק ה (הנזכר לעיל) שהמצוקים 'בוצץ' ו'סנה' נמצאים בין מכמש לגבע. הרי שגבע = גבע בנימין = גבעת בנימין:
"וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיַּעַל מִן הַגִּלְגָּל גִּבְעַת בִּנְיָמִן, וַיִּפְקֹד שָׁאוּל אֶת הָעָם הַנִּמְצְאִים עִמּוֹ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ. וְשָׁאוּל וְיוֹנָתָן בְּנוֹ וְהָעָם הַנִּמְצָא עִמָּם יֹשְׁבִים בְּגֶבַע בִּנְיָמִן וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בְמִכְמָשׂ".
ספר שופטים
אזכור נוסף של 'גבע בנימין' מופיע בספר שופטים (כ, ט-י) בסיפור מלחמת ישראל ובנימין בעקבות מעשה פילגש בגבעה, שם הביטוי 'גבעה' ו'גבע בנימין' מופיעים זה לצד זה, מה שמוכיח ש'גבע בנימין' אינה אלא 'הגבעה' שסביבה נסוב סיפור פילגש בגבעה:
"וְעַתָּה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה לַגִּבְעָה: עָלֶיהָ בְּגוֹרָל! וְלָקַחְנוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לַמֵּאָה לְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֵאָה לָאֶלֶף וְאֶלֶף לָרְבָבָה, לָקַחַת צֵדָה לָעָם לַעֲשׂוֹת לְבוֹאָם לְגֶבַע בִּנְיָמִן, כְּכָל הַנְּבָלָה אֲשֶׁר עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל".
גבעה
לא נסקור כאן את כל האזכורים של המילה 'גבעה' בהקשר ליישוב 'גבעה' שבו נערך מעשה 'פילגש בגבעה', משום שהם רבים, ורובם המוחלט לא מסייע בעדנו להסיק היכן היה המקום. נתמקד באלו שניתן להביא מהם ראיה חזקה לגבי מיקומו הגאוגרפי של המקום.
ראשית, כפי שראינו באזכור הקודם, בספר שופטים פרק כ פסוקים ט-י מוזכרת הגבעה בצמידות לגבעת בנימין, שני השמות בהקשר מובהק למעשה פילגש בגבעה. מה שמוכיח שגבעה היא היא גבע בנימין:
"וְעַתָּה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה לַגִּבְעָה: עָלֶיהָ בְּגוֹרָל! וְלָקַחְנוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לַמֵּאָה לְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֵאָה לָאֶלֶף וְאֶלֶף לָרְבָבָה, לָקַחַת צֵדָה לָעָם לַעֲשׂוֹת לְבוֹאָם לְגֶבַע בִּנְיָמִן, כְּכָל הַנְּבָלָה אֲשֶׁר עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל".
ראיה נוספת לכך היא פסוק שמוזכר בתחילת סיפור פילגש בגבעה (שופטים יט, יד), שם מכונה הגבעה במילים "הגבעה אשר לבנימין", כינוי המקביל לשם "גבעת בנימין". לא סביר שהיו שני מקומות, שאחד מהם נקרא 'גבעת בנימין/גבע בנימין' והשני 'הגבעה אשר לבנימין', כאשר המשמעות של השמות זהה לחלוטין:
"וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ: לְךָ וְנִקְרְבָה בְּאַחַד הַמְּקֹמוֹת, וְלַנּוּ בַגִּבְעָה אוֹ בָרָמָה. וַיַּעַבְרוּ וַיֵּלֵכוּ, וַתָּבֹא לָהֶם הַשֶּׁמֶשׁ אֵצֶל הַגִּבְעָה אֲשֶׁר לְבִנְיָמִן".
כמו כן, בתיאור הקרב השלישי של מלחמת ישראל ובנימין (שופטים כ, ל; לג-לד) מכונה הגבעה בשם 'גבע', מה שמוכיח שוב שגבעה = גבע, היישוב שמול מכמש:
"וַיַּעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל בְּנֵי בִנְיָמִן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיַּעַרְכוּ אֶל הַגִּבְעָה כְּפַעַם בְּפָעַם… וְכֹל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קָמוּ מִמְּקוֹמוֹ וַיַּעַרְכוּ בְּבַעַל תָּמָר, וְאֹרֵב יִשְׂרָאֵל מֵגִיחַ מִמְּקֹמוֹ מִמַּעֲרֵה גָבַע. וַיָּבֹאוּ מִנֶּגֶד לַגִּבְעָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וְהַמִּלְחָמָה כָּבֵדָה, וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי נֹגַעַת עֲלֵיהֶם הָרָעָה".
מסקנה
לסיכום, מבחינה וניתוח של כלל האזכורים המקראיים של המקומות 'גבע', 'גבעה', 'גבעת שאול', 'גבעת בנימין' ו'גבע בנימין' ניתן להסיק כי הגבעה העומדת במרכז הסיפור 'פילגש בגבעה' הינה היישוב 'גבע' שליד מכמש, ולא 'גבעת שאול' שדרומית מערבית משם.
המאמר מאת הרב יאיר וייץ, חוקר תורני במכון הר ברכה, העוסק בבירור סוגיות עבור ספרי 'פניני הלכה'. כותב מאמרים בתחומי התנ"ך וההלכה, מחבר סדרת בדרכה של תורה על חמשת חומשי התורה, והספר בדרכם של כתובים על חמש המגילות.
[1] וכמעט בהאי לישנא גם בספר נחמיה ז, ל.
[2] יצוין שישנם מספר מקומות במקרא בהם מוזכרת הגבעה בסמיכות לרמה, כגון במעשה פילגש בגבעה עצמו (שופטים יט, יג): "וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ: לְךָ וְנִקְרְבָה בְּאַחַד הַמְּקֹמוֹת, וְלַנּוּ בַגִּבְעָה אוֹ בָרָמָה". וכן בספר הושע (ה, ח): "תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגִּבְעָה, חֲצֹצְרָה בָּרָמָה, הָרִיעוּ בֵּית אָוֶן – אַחֲרֶיךָ בִּנְיָמִין". אולם אין בעובדה זו כדי לשפוך אור על זיהויה של הגבעה, היות שעל פי שני הזיהויים המוצעים, הרמה, המזוהה עם הכפר א-ראם, נמצאת בסמיכות לגבעה, בין אם זו מזוהה עם ג'בע או עם תל אל-פול.
