שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לפרשת חיי שרה – צדיקים במיתתן קרויים חיים

בשבת הקרובה נקרא על פטירת שרה אמנו וקבורתה במערת המכפלה. לכאורה, קיימת סתירה בין שם הפרשה שהוא בעל פן חיובי של חיים, לעומת תוכן הפרשה העוסק במוות ובקבורה. הרי האם לא מסתבר יותר לקרוא לפרשה "מות שרה" מאשר "חיי שרה"? .

צדיקים במיתתם קרויים חיים

לצורך הבנת העניין, נביא את דברי חכמים במסכת ברכות (יח, א וב)

"צדיקים שבמיתתן נקראו חיים שנאמר (שמואל ב כג, כ) ובניהו בן יהוידע בן איש חי… שאפי' במיתתו קרוי חי… והמתים אינם יודעים מאומה אלו רשעים שבחייהן קרויין מתים שנאמר (יחזקאל כא, ל) ואתה חלל רשע נשיא ישראל"

חז"ל מלמדים כי הרשע על אף שהוא חי ייחשב כמת, ואילו הצדיק שנפטר ייחשב עדיין כחי. כמובן שדברי חכמים מעוררים תמיהה גדולה –  הכיצד ניתן לחשוב כך? הרי די ברורה החלוקה בין מי שכבר מת לבין אדם  שחי, ואילו חז"ל הופכים את היוצרות!  ובכלל מה זה משנה אם אדם רשע או צדיק בכדי להיחשב חי או מת?

תמיהתנו הגדולה צומחת מנקודת מוצא פשוטה המגדירה 'חי' ו'מת' כפשוטם. אדם ללא רוח חיים ויכולת תנועה נחשב כמת, ואדם שנשמה מחייה את גופו נקרא חי. אך חכמים מגדירים אחרת את המושגים. יש להבחין בין אדם שחי באופן 'טכני – טבעי', לבין מי שחי באופן 'מהותי- רוחני'.

משה רבינו הדריך את ישראל באומרו (דברים ד, ד): "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". בזכות הדבקות בה' על ידי התורה והמצוות האדם ייחשב כחי! כיוון שהחיבור עם עצם החיים הוא הוא המוגדר חיים! ואילו הרחוק מעולם הרוח ייחשב כמת.

למשל: אדם יכול לפעול בעולם, לבנות בניינים, להשיג רכוש וכסף, להסתובב בעולם,  אך כל זמן שמרכז חייו אינו מושתת על היסוד הרוחני המחייה אותו  – ייחשב כמת מיתה רוחנית. לא החומר הוא העיקר באדם אלא הרוח והמוסר, וכאשר סדר העדיפויות משתבש ואדם מזניח את העולם הרוחני והערכי, אזי למרות שהוא ייחשב חי בעולם החומר, למעשה הוא נחשב כמת.

 צדיקותה של שרה

שרה אמנו פעלה בחייה מתוך דבקות בעולם הרוח והמוסר, וכל זמן שהייתה נשמת אלוקים באפה חפצה לבטא את חיי הרוח. ניתן לראות רעיון זה במדרש הבא:

"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים" – לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו בת ק' כבת כ' לחטא מה בת כ' לא חטאה שהרי אינה בת עונשין אף בת ק' בלא חטא ובת כ' כבת ז' ליופי".

היופי והצדיקות במדרש מלמדים על שלמות. גם בזקנותה שרה נמנעה מהחטא, ויופייה הפנימי והחיצוני נשמר כבעבר. יוצא אם כן, שכל חיי שרה היא פעלה לבטא את נשמתה האלוקית, כך שפטירתה שהפרידה בין הגוף לבין נשמתה לא השפיעה על אור נשמתה, ועל כן מכונה מיתתה – 'חיי שרה'.

יהי רצון שנזכה למלא את כל חיינו בתוכן רוחני וערכי כשרה אמנו

שבת שלום

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן