חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תחומים המותרים בהר הבית

שלום הרב מה התחום המותר לעלייה להר הבית בצד מערב? מותר ללכת עד למדרגות כפי שיש עולים שעושים? ובצד צפון, מותר ללכת בשביל המתקרב לכיפת הסלע? ובדרום האם צריך להקיף עיקוף גדול או שאפשר לעשות את המסלול הקצר?

מערב: מצד הדין מותר להגיע עד המדרגות בלי לעלות עליהן. אבל מי שמעוניין לחשוש לכל הדעות יש מקום להדר ולא להתקרב אליהן אלא ללכת במרכז השביל.

צפון: אפשר ללכת בשביל שמתקרב לכיוון כיפת הסלע, ולעמוד לקראת סופו. גם כאן, מי שרוצה לחשוש לכל הדעות, עדיף שיימנע מכך.

דרום: ישנה דעה בודדת, וגם קשה להסברה, הטוענת שקודש הקודשים היה במקום בו מצוי כיום המתחם הנקרא בערבית אל-כאס (הכוס), ולפי דעה זו צריך להיצמד כמה שיותר למסגד אל-אקצא בשביל לא להיכנס לאזור בעייתי. אבל כאמור זו דעה דחויה ואין צריך לחשוש לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-24 17:53:37

הכשרת תבנית מלוכלכת

שלום, אם אני רוצה להכשיר תבנית אפיה (כמו שכתוב בציטוט למטה), האם זה בסדר שהתבנית מלוכלכת? כי יש לכלוכים ושומנים דבוקים שגם אם משרים בסבון ומשפשפים חזק לא יורדים. תודה רבה תנור אפייה: מנקים את התנור משיירי מאכלים, מפעילים אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, ובזה גוף התנור מוכשר. תבניות אין מכשירים, הואיל ולדעת רוב הפוסקים צריך להכשירן בליבון חמור, והוא עלול להזיק להן. במקום הפסד מרובה, כגון שאין דרך להשיג תבניות חדשות או שמחירן גבוה, ניתן להכשירן על ידי חימומן בתנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה (לעיל הלכה ז' והערה 8).

עקרונית בהכשרת ליבון קל של חום התנור צריך שהכלי יהיה נקי לגמרי, כי לא תמיד הוא שורף את שאריות המאכל. אבל למעשה, אם מנקים היטב ונשארים רק שאריות דבוקות, סביר שיישרפו בחום התנור, וכדאי במקרה כזה לשים יותר מחצי שעה כדי שבטוח יישרף.

הלכות כשרות המבוארות בפניני הלכה מסוכמות בקצרה הלכה למעשה, יחד עם שאר ההלכות המבוארות בפניני הלכה, בספר שהוצאנו כעת – 'קיצור הלכה' –  https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-21 10:04:20

הכשרת תנור

יש לנו תנור שלפני חצי שנה בערך בישלנו בו בשרי, ואנחנו רוצים להפוך אותו לפרווה, שיהיה אפשר לאכול עם החלות שנאפות בו חלבי, איך עושים את זה? אנחנו אשכנזים. תודה

להפעיל אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה.

כך מובא בפניני הלכה כשרות, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/), אביא לך את כל דיני תנור כפי שמופיעים בספר הקיצור:

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:45:27

שמו"ת בשבת אחרי מנחה

האם מותר לי, אחרי הקריאה של הפרשה הבאה במנחה של שבת, לקרוא את כל השניים מקרא ואחד תרגום של כל הפרשה הבאה או שיש בעיה עם זה?

מותר, כפי שמופיע בפניני הלכה שבת, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שניים מקרא ואחד תרגום

יב. תיקנו חכמים לגברים לקרוא בכל שבוע פעמיים את כל פסוקי הפרשה שיקראו בשבת הקרובה, ופעם אחת את פירוש הפסוקים על פי תרגום אונקלוס (אם מבין אותו), או על פי פירוש רש"י, ואת הפסוקים שאין עליהם פירוש רש"י, יקרא שלוש פעמים.

יג. אפשר להתחיל לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום מזמן תפילת מנחה של שבת, שאז מתחילים לקרוא את פרשת השבוע הבא, ועד סעודת שחרית של השבת הבאה. ואם כבר אכל, ישלים את הקריאה עד תפילת מנחה של שבת. ואם לא הספיק, ישלים את הפרשה עד סוף יום שלישי. ואם גם את זה לא הספיק, יקפיד להשלימה עד סיום התורה בשמחת תורה.

יד. מעיקר הדין מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בשעת הקריאה בתורה של אותה פרשה, אך לא ראוי לעשות זאת כיוון שמצווה לשמוע את בעל הקורא. אמנם מותר לכתחילה לקרוא בשקט מילה במילה עם בעל הקורא, ויעלה לו לפעם אחת מקרא. ואם יש חשש שקריאתו תפריע לשכנו, יסתפק בהקשבה לבעל הקורא, ותעלה לו שמיעתו כקריאה אחת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:56:51

אבטחת גוי בשבת

שלום הרב רציתי לשאול האם מותר לאבטח גוי חשוב (הכוונה לשר או נשיא גוי) בשבת, האבטחה נעשית כחלק מצוות של ישראלים כך שבמקרה של אירוע יש שמירה אחד על השני. תודה הרב

ההיתר לחלל שבת עבור גוי הוא רק במקום שאין שם גוי אחר שיעשה זאת.

עיין בדברים בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/01-27-03/#_te01ftn27_2

ובספר הקיצור לפניני הלכה מובא כך: "מחללים שבת עבור גוי, שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. אבל כשיש שם גוי אחר עדיף שהוא יציל, ולכן בבתי חולים עדיף לקבוע בשבת תורנות לרופאים ואחיות גויים שיטפלו בגויים."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 08:43:39

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לפרשת ויגש – מפגש שני המלכים

בתחילת פרשתנו ניצב המפגש המעניין בין יהודה ליוסף. לאחר שיוסף מצליח בעורמה להפליל את בנימין בגניבת הגביע, יהודה נחלץ לעזרתו וממש את הבטחתו לאביו " אָנֹכִי, אֶעֶרְבֶנּוּ–מִיָּדִי, תְּבַקְשֶׁנּוּ:  אִם-לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ, וְחָטָאתִי לְךָ כָּל-הַיָּמִים ".

שני מלכים

חז"ל מבקשים לרומם את מבטנו אל המפגש, ומלמדים כי אין מדובר כאן רק על מחלוקת בגורלו של בנימין, אלא קיים כאן ויכוח מהותי על תפיסת עולם, שבנימין הוא רק גילוי קטן שלו!

וכך נאמר במדרש בראשית רבה (ויגש ב):

"כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו (תהלים מח, ה) כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים, זֶה יְהוּדָה וְיוֹסֵף. עָבְרוּ יַחְדָּו, זֶה נִתְמַלֵּא עֶבְרָה עַל זֶה וְזֶה נִתְמַלֵּא עֶבְרָה עַל זֶה".

אם נשים לב נראה כי במדרש יהודה ויוסף אינם אנשים פרטיים, אלא מכונים מלכים. תפקיד מלך הוא למשול ולהנהיג את מדינתו אל עבר החזון שהוא בעצמו הציב ומאמין. וכפי הידוע, שני מלכים אינם יכולים למשול באותה הכיפה, ולכן ממילא 'זֶה נִתְמַלֵּא עֶבְרָה עַל זֶה וְזֶה נִתְמַלֵּא עֶבְרָה עַל זֶה' .

בכדי שנבין היטב את עומק המחלוקת, נתבונן באמותיהם, לאה אמו של יהודה, ורחל אמו של יוסף.

רחל – עלמא דאיתגליא

כבר בפגישתו הראשונה עם רחל זיהה יעקב את ייחודיותה, ואהבתו אליה זרזה אותו לקחתה לאשה. תיאור התורה את רחל 'יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה', משייך אותה לדמויות מופת אשר יופיין החיצוני משמש כעדות נאמנה על קיומו של טוהר פנימי המתגלה בצד החיצוני והמעשי בעולם.[1]

בבסיס אהבת יעקב לרחל עומדת הכרתו כי קיים קשר עמוק וייחודי ביניהם. ביכולתה של רחל לפעול בעולם הגלוי והמעשי מתוך חיבור פנימי עם נשמת העולם. כשרונה הייחודי הוא בבחינת 'עלמא דאיתגליא', המבטא את הצד הגלוי שדרכו היא פועלת בעולם.[2] בשל תכונתה זו שהועברה לצאצאיה, התמנה יוסף להיות משביר לכל ארץ מצרים, ונחקק בזיכרון האומה כדוגמא ראויה של איש חזון ומעש.

אהבת יעקב לרחל צמחה מתוך הכרה עמוקה כי היא משלימה אותו לצורך בניית בית ישראל. תכונתה תסייע בהשגת ייעודו של עם ישראל, בחשיפת האמת האלוקית הנסתרת בעולם.

לאה- עלמא דאיתכסיא

בעוד שהתורה הציגה את יופייה של רחל, לאה מתוארת כבעלת עיניים רכות. כשם שחומר רך ניחן בתכונה המאפשרת להשפיע עליו, כך לאה נראית כלפי חוץ כשברירית ובעלת עשייה מצומצמת. מכאן ניתן להבין את דרשת חכמים, שדמעתה הייתה מצויה, בשל הבנתה כי נגזר עליה להינשא לעשו הרשע, ולא פעלה כלפי חוץ לשנות את רוע הגזרה.[3]

עם זאת, מצד האמת לאה פועלת מאד במציאות, אך באופן שאינו מעורר רושם חיצוני כמו אצל רחל, ועל כן היא מבטאת 'עלמא דאיתכסיא', עולם מכוסה ונסתר. דמעותיה שנדמה היה כי מבטאות חולשה וייאוש, פעלו ושינו את הגזרה.[4] עשייתה הנסתרת מבטאת התקשרות איתנה עם האידיאל אותו היא מבקשת לממש – גילוי האלוקות בעולם.

בזכות שאיפתה לדבוק בקודש, יכלו בניה לקום פעם אחר פעם מעפר הנפילה ולבנות את דרך התשובה, דוגמת דוד שהכיר בטעות מעשהו עם בת שבע, ובניגוד לשאול מבני בניה של רחל, שהתקשה להודות בטעותו במלחמתו בעמלק.

לאחר היכרות יעקב עם לאה ומגמתה בעולם, הבין כי תכונתה תשלים את בית ישראל לצורך מימוש ייעודם. תכונתה הייחודית של לאה לדבוק בחפץ לגילוי הטוב חרף סיבוכי המציאות, זיכו את זרעה למלכות וכהונה המגלים את האלוקות בעולם.

מהות הוויכוח

אם כן, מהי המחלוקת?

מרכז הכובד בחיים אצל יהודה הוא הקישור אל הקודש, ואל ההתכנסות פנימה. לשיטת יהודה, על עם ישראל לדבוק ב"עם לבב ישכון ובגויים לא יתחשב", אין לנו לשתף פעולה עם אומות העולם, רק נזק ייגרם לבית ישראל בכך. לכן, עלינו להקים ממלכה שתשמור על קיום החזון ועולם הקודש.

מנגד, יוסף הוא המשביר לכל ארץ מצרים. לשיטתו, תיקון עולם לא יכול לעולם להתקיים אם עם ישראל ייכנס לתוך עצמו. ולכן, יש לפעול ביחסי גומלין עם אומות העולם.

למעשה, יוסף שלא פחד מלהיות חלק מהאנושות עמד בניסיונות שהזדמנו לפתחו ולא נפל, לעומת יהודה שלמרת דבקותו בקודש, נפל וקם וכך קרה אצל צאצאיו, בועז ודוד המלך. אולם, דווקא נפילותיהם של בני שבט המלוכה מעידים על כוחותיהם הגדולים וכישרונותיהם הברוכים. החיסרון הקיים בבריאה מתבטא בחטאי האדם אשר מחויבי המציאות.  ככל שטמונים באדם כוחות גדולים של יצירה ומעשה, כך ההתמודדויות המונחות לפתחו יהיו רבות וקשות.  בטבע שבט יהודה קיימת מנהיגות פורצת דרך, המיועדת להוביל את העולם אל עבר ייעודה. תכונה זו המזמנת לפתחה אתגרים ונפילות, טומנת בחובה גם יכולת קימה מעפר הנפילה, ובזכותה יהודה קיבל את מלכות ישראל.

עץ יהודה ואפרים

בית ישראל נבנה על שני יסודות אלו, רחל ולאה המהוות שתי בחינות המשלימות זו את זו, כי שנאמר במגילת רות: "…כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל…".

מגמתה של רחל תתגלה ביסודו של משיח בן יוסף שבזכות כשרונו יפעל במציאות הגלויה, ובחינת לאה תתבטא במשיח בן דוד האמון על ההנהגה רוחנית וקביעת החזון. ההתנגשות בין מגמות אלו הייתה בלתי נמנעת כפי שמתבטא בפרשתנו,  אך העיד הקב"ה כי גאולת ישראל תיבנה בזכות חיבור עצמי של יסודות אלו.

יהי רצון שיתקיימו דברי הנביא יחזקאל (לז, יט): "…כֹּה-אָמַר אֲ-דֹנָי ה' הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד-אֶפְרַיִם, וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו; וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת-עֵץ יְהוּדָה, וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד, וְהָיוּ אֶחָד, בְּיָדִי".

ועל כך אמר הראי"ה (שמונה קבצים ז, קסג): "…ועץ יוסף ועץ יהודה נעשים עץ אחד. אורו של משיח הוא זה, ד' צדקנו זה שמו אשר יקראו לו, המלך שהשלום הוא שלו".

שבת שלום

[1] מסכת בבא בתרא (נח ע"א): "הכל בפני שרה כקוף בפני אדם, שרה בפני חוה כקוף בפני אדם, חוה בפני אדם כקוף בפני אדם, אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם… שופריה (יופיו) דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון", וכן עוד דמויות כדוגמת האמהות וכו'.

[2] זוהר (ח"ב, כט ע"ב): "…אבל רזא דמלה דרחל ולאה תרי עלמין נינהו, חד עלמא דאתכסיא וחד עלמא דאתגליא…". (אבל סוד הדבר של רחל ולאה- שני עולמות הן, אחת עולם המתכסה, ואחת עולם המתגלה).

[3] מסכת בבא בתרא (קכג ע"א): "רב אמר לעולם רכות ממש ולא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה. שהיתה שומעת על פרשת דרכים, בני אדם שהיו אומרים שני בנים יש לה לרבקה שתי בנות יש לו ללבן גדולה לגדול וקטנה לקטן. והיתה יושבת על פרשת דרכים ומשאלת גדול מה מעשיו איש רע הוא מלסטם בריות, קטן מה מעשיו (בראשית כה, כז) איש תם יושב אוהלים והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה…".

[4] זוהר (ויחי, ער): "ותא חזי, דמעות רבות הזילה אותה הצדקת לאה בשביל שתהיה בחלקו של יעקב, ולא לאותו רשע עשו, וזהו שלמדנו, כל אדם המוריד דמעות לפני הקב"ה, אף על פי שכבר נגזר עליו העונש, יקרעו את הגזר דין, ולא יוכל העונש לשלוט עליו, מאין לנו זה, מלאה, כי נגזר על לאה להיות בחלקו של עשו, והיא בתפילתה הקדימה להינשא ליעקב, ולא ניתנה לעשו".

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן