ג׳ בניסן תש״ע
שאלות ששלחתם
החלטה שלך. ציצית אינה מצווה כמו תפילין שחייבים לקיימה בכל מקרה, אלא רק מי ששם על עצמו בגד של ארבע כנפות חייו לקשור בו ציציות, אבל מי שלא רוצה לקיים את המצווה ולא שם על עצמו בגד של ארבע כנפות – פטור מציצית. אמנם אמרו חז"ל שכדאי מאוד להשתדל לקיים מצווה זו, אבל אם אתה לא מסוגל, זה משהו אחר. ובכל זאת כדאי מאוד שתשים ציצית פעם ביום לכמה זמן שאתה יכול, אם אתה יכול להיות בזמן התפילה עם ציצית, זה הכי טוב. ואם לא, אז תשים בזמן שהכי נוח לך לעשר דקות ותוריד.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-11-18 12:19:30
כמו בציבור רק בלי חזרת הש"ץ ובלי הקדישים ובלי תחנון ('אשמנו בגדנו…') אלא רק נפילת אפיים
אם הוא אומר גם קורבנות זה בהחלט נורמלי, ובלבד שאומר את קריאת שמע בזמן (8:40) וכן את תפילת עמידה (9:30)
יש לציין שעדיף להתפלל במניין גם אם קשה יותר לכוון, שכן מלבד זה שתפילת במניין זה חובה, תפילה במניין נשמעת תמיד כפי שאמרו חכמים.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-11-17 14:37:12
דין זה מבואר בפניני הלכה כשרות פרק ט העוסק במצוות תרומות ומעשרות. אפשר לקרוא מספר דרך האתר.
אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
י. אסור לפחות מאחוז אחד שמיועד לתרומת מעשר ועוד משהו שמיועד לתרומה גדולה, ואם טעה בזה, עליו להפריש שוב תרו"מ כסדר. לגבי מעשר ראשון ומעשר עני, צריך להשתדל לדייק, ולכן ימדוד פירות שרגילים למדוד את נפחם, ויספור פירות שרגילים לספור, והטוב ביותר לחשב לפי משקל, שהוא המדויק ביותר. אמנם בדיעבד, כשאין אפשרות לשקול או למדוד או לספור את הפירות, יפריש את המעשרות באומד. ואפילו אם יטעה הרבה, כל זמן שהתכוון להפריש כשיעור המדויק וטעה כדרך שאנשים לפעמים טועים – קיים מצוותו (ועי' להלן, כד).
כו. אפשרות נוספת היא שבעל הפירות ייתן ללוי ולעני הלוואה כספית כנגד המעשרות שהוא עתיד להפריש בשנה הקרובה, וכך מיד לאחר הפרשת המעשרות, הפירות עוברים לרשותם בלא צורך בפעולת קניין. ובכל עת שבעל הפירות יפריש מעשר, יחשב את שוויו, ויפחית אותו מן ההלוואה שהלוי והעני חייבים לו, ובכך פירות המעשר יחזרו לרשותו. אפשר לתת את ההלוואה לישיבה שמעניקה מלגות לאברכים שהם לוויים או עניים, או מעסיקה רבנים לוויים.
כז. בדיעבד, כאשר לא ניתן לעשות קניין או לסכם זאת מראש, ימיר בעל הפירות את פירות המעשר בכסף, וייתן אותו ללוי ולעני.
כח. מחשבים את שווי הפירות בשדה בגמר האיסוף, בלא שום טיפול נוסף ובלא חישוב ההוצאות עבור עבודת גידולם. כמו כן, החישוב תמיד לפי השווי הנמוך ביותר במשך כל העונה (עי' בפניני הלכה, 13).
2025-11-17 08:43:42
גם אם קול הרעם אינו מבהיל מברכים, וגם אם רואים ברקים קטנים.
גם על האור שעושה הברק מברכים (מנחת שלמה ח"ב, ד, לד, אז נדברו ח"ו כג, ציץ אליעזר חלק יב סי' כא)
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-11-17 06:20:50
אכן כדבריך, כפי שמבואר בפניני הלכה כשרות בפרק העוסק בבליעת כלים מבואר שמשום שכלי מתכת וכלי זכוכית לא בולעים, אם היו נקיים לגמרי, המאכל שהונח בהם כשר בדיעבד. אין לסמוך על כך לכתחילה, אבל בדיעבד אין לאסור את המאכל. לכן דיני הכשרת כלים שייכים ואין להשתמש לכתחילה בכלי אסור, אבל בדיעבד החביתה כשרה אם המשטח נקי. אם המשטח מלוכלך מבשר המאכל בשרי. אם המשטח מלוכלך מחלב המאכל חלבי. אם המשטח מלוכלך מבשר וחלב המאכל טרף.
אפשר לקרוא על העניין בפניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
יז. כלי זכוכית ומתכת המיוצרים כיום אינם בולעים טעמים, אבל פעמים שצריכים הכשרה כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג). לכן אם ערבב בטעות תבשיל פרווה שמתבשל בסיר בשרי בעזרת כף חלבית, אם הסיר והכף ממתכת, והיו נקיים משאריות חלב ובשר – התבשיל כשר גם אם אין בו פי שישים מהכף, והכלים אינם צריכים הכשרה. ואם ערבב בטעות תבשיל בשרי בכף מתכת חלבית נקייה או להפך, התבשיל כשר, אבל הכף צריכה הכשרה בהגעלה.
ניתז תבשיל בשרי על דופן של סיר מתכת חלבי רותח – התבשיל שבסיר החלבי מותר, והסיר צריך הכשרה בהגעלה. ואם ניתז רוטב בשרי רותח על דופן של סיר מתכת חלבי קר – לא צריך להגעיל את כל הסיר, אלא די לערות מים רותחים על המקום שעליו הרוטב ניתז. וכן הדין אם הכלי שניתז עליו עשוי זכוכית או שהניתז היה תבשיל טרף.
חתך בשר רותח בסכין מתכת חלבית נקייה – הבשר כשר, והסכין צריכה הכשרה בהגעלה. ואם הבשר היה קר, הסכין צריכה ניקוי טוב בלבד (דיני הכשרת כלים, להלן פרקים לב-לג).
כלי מתכת המצופה בשכבת טפלון דקה, בולע טעמים בשכבה זו, ולכן דינו כדין המובא בסעיף הבא. כלי אמייל דינם ככלי מתכת רגילים, שכן שכבת האמייל המצפה את המתכת אטומה כזכוכית. גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד אם אין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (להלן לב, סעיפים ו, י).
יח. שאר הכלים בולעים ופולטים טעמים. לכן אם הרתיח או בישל מאכל פרווה בכלי בשרי בן יומו (כלומר שהרתיח בו מאכל בשרי ב-24 השעות האחרונות) העשוי מחרס, וערבב אותו עם כף חלבית בת יומא מפלסטיק או עץ: אם לא היה בתבשיל פי שישים כנגד מה שנכנס מהכף לתוכו – התבשיל אסור, והכלים צריכים הגעלה. ואם היה בתבשיל פי שישים מהכף – המאכל והסיר מותרים, והכף צריכה הגעלה, משום שטעם בשרי מהכלי נכנס בה. ואם הכלי או הכף לא היו בני יומם – התבשיל כשר גם אם לא היה בו פי שישים כנגד הכף.
ערבב תבשיל בשרי רותח בכף עץ או פלסטיק חלבית בת יומה: אם אין בתבשיל פי שישים מחלק הכף שנכנס לכלי – התבשיל אסור והכלים צריכים הגעלה. ואם יש בתבשיל פי שישים או שהכף אינה בת יומה – התבשיל כשר והכף צריכה הגעלה.
ניתז רוטב בשרי רותח על דופן של כלי חלבי קר, יש להכשיר את הכלי על ידי עירוי מים רותחים על אותו מקום. אבל אם ניתז חלב על כלי חם שיש בו תבשיל בשרי רותח שאינו ממתכת או זכוכית, הכלי צריך הגעלה, ולגבי התבשיל הדין הוא כך: אם הכלי היה מכוסה או שהחלב ניתז כנגד התבשיל – אם יש בתבשיל פי שישים מהחלב, הוא מותר. ואם הכלי לא היה מכוסה והחלב ניתז מעל גובה התבשיל, המנהג לאסור את התבשיל, ובשעת הדחק ניתן להתירו כשיש בו פי שישים מהחלב.
2025-11-17 02:17:31