שלום אבי ערך צוואה שבה חילק את רכושו בין הילדים בצורה שיוויונית. האם בימינו כשאדם עורך צוואה ומחלק את רכושו בצורה שווה בין ילדיו, האם עשויה להיות בכך בעייה הלכתית של גזל הבכור, או בעייה אחרת?

שטר צוואה שנעשה על פי החוק תופס בדיעבד גם על פי ההלכה (שו"ת אחיעזר חלק ג סימן לד, ושו"ת אג"מ אבן העזר חלק א סימן קד). אמנם לכתחילה יש לערוך צוואה לפי כללי ההלכה. שטר צוואה הלכתי לדוגמא כאן – https://www.dintora.org/Show_article/28

יש הידור להפריש סכום מסוים שיחולק על פי דין תורה, כלומר לבכור פי שניים ממנו, ולא יחולק לבנות.

אם האב נפטר לפני האם וכל הנכסים עברו אליה, לא חל עליה דין בכור ואין הידור לתת לו יותר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-14 19:24:58

אם יש חיוב לאכול בשר בשבת

לא. החיוב הוא להתענג. ומי שבשר מענג אותו, שיקנה בשר, ומי שאינו אוהב בשר שיקנה מה שהוא אוהב.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-13 10:39:09

שלום, אני עומד לעבור ליחידת דיור שנמצאת בתוך מרתף של בית פרטי. כדי להכנס לבית צריך להכנס דרך שער חשמלי שאפשר לפתוח בצורה חשמלית או עם מפתח. השאלה מה אני עושה בשבת? האם אני יכול פשוט לפתוח עם המפתח ולסגור אחריי, או שאני צריך להתחיל לברר אם הפתיחה עם המפתח והסגירה של השער אחריי עושים איזה משהו חשמלי. ואם כן – מה אני צריך לברר ומה לעשות בכל אפשרות? תודה רבה

אם אין שם שוב דבר בולט, כגון אור שנדלק, אין צורך לבדוק כלום.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-12 19:13:46

שלום רב! אני ממוצא אתיופי ומפני חוסר במסורת אבות ע"פ המקובל בארץ ישראל, קיבלתי על עצמי את הלכות הספרדים. האם מחוייב אני גם למנהגים שנהגו (כגון לקום סליחות 40 יום) או רק להלכות שיסודן בדין?

אינך מחויב, שכן גם לספרדי אין חיוב גמור לומר סליחות, ואכן רבים לא אומרים מטעמים שונים כפי שמובא בפניני הלכה ימים נוראים.

לגבי המושג 'הלכות הספרדים', בפועל יש מחלוקות רבות גם בתוך הספרדים וגם בתוך האשכנזים וגם בתוך התימנים, כך שאני מציע לנהוג כפי רב מסויים, כגון פניני הלכה, ובמקום שהספר מדגיש מנהג מובהק בין ספרדים לאשכנזים, תעשה כספרדים, אבל במקום שאין מנהג מובהק, כמו ברוב המקרים, תעשה כפי פסיקת הרב.

היתרון הגדול של פניני הלכה זה שהוא מסביר היטב את הדינים השונים, הוא עדכני, ולא מרבה במחלוקות בין העדות, כי בפועל על פי לימוד בעיון של הסוגיות מסתבר שברוב המחלוקות אין מנהגים ברורים של ספרדים-אשכנזים כפי שעשו חלקי מספרי דורנו, אלא מדובר על מחלוקת הפוסקים רגילה ולא מחלוקת מנהגים. מלבד זאת, יצא כעת ספר קיצור מעולה לכל ספרי פניני הלכה, כך שיקל עליך לחזור על הדברים כראוי (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

בהצלחה רבה

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-11 19:42:44

שלום וברכה! האם מותר להשתתף בסדנת אפייה במרחב ביתי, כאשר מעביר הסדנא לא מחזיק תעודה אך מצהיר שהבית דתי שומר כשרות?

כיוון שמדובר על אדם שזו עבודתו, צריך מישהו שיעיד עליו שאפשר לסמוך עליו לגמרי לגמרי שכל מוצריו כשרים ושהוא יודע הלכה, כגון להפריש חלה אם צריך, או להטביל את הכלים.

דין זה מבואר בפניני הלכה כשרות פרק לח, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-11 10:34:46

א. האם מותר לכתוב בעזרת אותיות ממגנטים בשבת? ב. האם מותר לכתוב בעזרת קפלות בשבת? אשמח גם למקורות

א. כן

ב. כן

דינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. ניתן לקרוא מהספרים דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את הדברים בקצרה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) :

מותר להניח חוט בצורה של אות, וכן מותר להניח קוביות או קלפים זה ליד זה וליצור מילה או אות או ציור, וכן מותר לשנות את מקומן של אותיות הקבועות בלוח, כגון במשחק חמש עשרה ובמנעול מספרים, מפני שהכל היה כתוב מתחילה ורק קרבם זה לזה. וילדים רשאים להקל גם כאשר החלקים מתחברים זה לזה או ללוח, כגון להרכיב פאזל או לנעוץ אותיות בלוח, אבל למבוגרים נכון להחמיר בזה. ולכולם אסור לחבר החלקים כדי לקובעם כתמונה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-11 08:50:22

טהרת המשפחה ג,ג: "יש מקילים וסוברים, שהאיסור הוא להסתכל על חלקי הגוף שהאשה רגילה לכסות בעת שהיא מהלכת בביתה בימי טהרתה". מה הכוונה רגילה לכסות? האם אצל כל אחת זה נקבע באופן אישי?

כן. נשים רבות רגילות ללכת בביתן גם בימי טהרתן עם שרוול שמכסה את המרפק ועם חצאית או מכנס ביתי שמכסה את הרגל. ורק לפני השינה הן מחליפות לבגד אחר. ויש נשים שהולכות בביתן עם חולצה קצרה ומכנסיים קצרים בלי קשר לשינה.

אביא לך את הדברים בתמצות מעשי כפי שכתבתי אותן כעת בספר הקיצור הבא של פניני הלכה 'זוגיות ומשפחה' (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

הסתכלות (מתוך הקיצור לטהרת המשפחה)

ה. מותר לאיש ליהנות מיופייה של אשתו ולשמוע אותה שרה גם בימי האיסור, אבל ייזהר מהרהורים השייכים למצוות עונה, וכן מהסתכלות בחלקי הגוף שאשתו רגילה לכסות גם כשהיא בביתה בימי טהרתה. ולכתחילה טוב להחמיר ולא להביט במקומות שהאישה צריכה לכסות כשיוצאת מביתה, וגם האישה תשתדל לכסותם בתוך ביתה, כולל כיסוי הראש.

אמירת דברים שבקדושה (מתוך הקיצור לפנה"ל 'משפחה')

יד. אסור לומר דברים שבקדושה מול ערווה, כגון לברך, להתפלל או לומר קריאת שמע. כאשר גבר רואה גבר אחר, או אישה רואה אישה אחרת, רק אם מקום הערווה עצמו גלוי, אסור לומר מולו דברים שבקדושה. אבל כאשר גבר רואה אישה שמגלה טפח (7.6 ס"מ) מעל מקום הברך או המרפק, אסור לו לומר מולה דברים שבקדושה אלא אם כן יפנה עצמו לכיוון אחר, ואם אינו יכול להסתובב, יביט בסידור או יעצום את עיניו.

טו. במקום הצורך ניתן להקל ולומר דבר שבקדושה מול אישה נשואה שמגלה את שיער ראשה, או בשעה ששומע אישה שרה דרך מכשיר חשמלי ואינו רואה אותה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-10 05:11:37

מה הדין במקרה שניגבתי בנייר טואלט לבן מייד אחרי התפנות. האם יש להתייחס לזה כמראה/כתם או לחלופין יש פה דין שונה. תודה רבה!

כתם שאינו אוסר, שכן הנייר טואלט הוא דבר שאינו מקבל טומאה, ולכן גם אם הכתם לא קטן, זה בסדר.

דין זה מבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה בפרק העוסק בכתמים (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה)

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה על נושאי 'זוגיות ומשפחה' שיצא בעזרת ה' לאור כספר המשך של ספר הקיצור שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

דבר שאינו מקבל טומאה: כלים שאינם מחוברים לבית מקבלים טומאה, ולכן הרואה עליהם דם, טמאה. אבל אם נמצא הכתם על אסלת השירותים או האמבטיה, אינה טמאה. וכן בגדים מקבלים טומאה, אבל אם נמצא הכתם על דברים שנועדו לשימוש חד פעמי כתחתונית, תחבושת הגיינית (פד), צמר גפן ונייר טואלט – אינו מטמא גם אם הם לבנים והכתם גדול משני ס"מ. לכן אישה שניגבה את עצמה לאחר שהתפנתה, ומצאה על נייר הטואלט דם – טהורה.

רבים נוהגים להחמיר בכתם גדול מאוד (כ- 7 על 7 ס"מ), שאף אם נמצא על דבר שאינו מקבל טומאה או בגד צבעוני, אוסר את האישה (במיוחד בז' נקיים), שמא יצא בהרגשה ולא נתנה דעתה על כך. והרוצים להקל רשאים כל זמן שברור שהדם לא יצא במסגרת וסת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-09 19:09:04

שלום כבוד הרב, האם מותר לבשל כבד לפני צליה? והאם צריך לצלות עד שהכבד מתייבש? ספרדי אם זה משנה

דיני הכבד מבוארים בפניני הלכה כשרות. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את תמצית הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) :

דין הכבד

כו. הכבד מלא בדם ואין בכוח המליחה להוציא את כל דמו אלא בצלייה בלבד, ואחר שצלוהו מותר לבשלו. ואם שהה שלושה ימים לפני צלייתו (לא בהקפאה), נחלקו האם מותר לכתחילה לבשלו אחר הצלייה, והרוצה להקל רשאי. ואם כבר בישלו אותו, מוסכם שמותר לאוכלו.

כז. כיוון שחותכים את המרה הדבוקה לכבד, וכבד בהמה נוהגים לפרוס לפרוסות, הרי שנוצר הפתח הנדרש ליציאת כל הדם, ולכן אין חובה לחתוך עוד בכבד לפני הצלייה. לכתחילה כאשר צולים כבד עם חתיכה של בשר רגיל, אין להניח את הכבד על הבשר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-09 09:51:53

לדעת הפניני הלכה שמי שמרוכז בתפילה יכול לא לענות לקדיש מה לעשות במקרה הבא.קורה כל הזמן שאני מאחר קצת לקדיש לדוגמא כשאני אומר יגדיל תורה ויאדיר בדיוק השץ מסיים את המילים דאמירן בעלמא ואימרו אמן או חלק אחר של קדיש. האם לענות אז ? האם יש כלל בזה מתי כן ומתי לא? תודה

הטוב ביותר הוא שכאשר אתה יודע שעוד רגע יבוא קדיש, תסיים את המשפט/הפסוק שאתה נמצא בו, ותענה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-09 07:36:44

שלום וברכה לכבוד הרב. בפניני הלכה ימים נוראים (ה',י"א) נכתב לגבי התרת נדרים של ערב ראש השנה ו"כל נדרי": "התרה זו מועילה לנדרים שאדם שכח שנדר. וכן מועילה למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים בלא לציין שהוא מקיימם בלי נדר. וכן מועילה לדברי מצווה שאדם קיבל על עצמו בלא שציין שקבלתו בלי נדר." האם לדעת הרב, התרה זו מועילה לבטל מנהגים טובים וקבלות טובות שאדם התחיל לפני שמסר מודעה בפעם הראשונה? (דבר מצוי מאוד, שילדים יתחילו מנהגים טובים אחרי יום הולדת 12 ולפני שמסרו מודעה) ואם לא, מה בעצם החידוש כאן? הרי מודעה מועילה בכל מקרה שמנהגים טובים וקבלות טובות לא יחשבו כנדר?! תודה רבה.

בנוסח יש גם התרה על העבר וגם מסירת מודעה על העתיד, כך שגם מי שזו הפעם הראשונה שהוא אומר אותה, כמו למשל חוזרים בתשובה, היא מועילה. אלא שבגלל שמדובר על נוסח כללי אינו לכתחילה כפי שכתוב בכמה מקומות אחרים בפניני הלכה כאשר הרב מדבר על נושאים ספציפיים, שכן לכתחילה נכון למי שנהג בדבר מסויים ורוצה להפסיקו, לעשות התרה רגילה גם אם הוא אמר את הנוסח הזה בתחילת השנה. הנוסח בא לפתור את אלו שאינם רוצים לעשות התרה ספציפית או את אלו שלא זוכרים אם עשו דבר שצריך התרה, זאת כדי שכולם יכנסו לשנה החדשה נקיים כמה שיותר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-08 19:33:09

שלום, אני אשכנזי והולך על פי הרב מלמד, האם אפשר לעשות הבדלה על מיץ ענבים 100% ענבים (תירוש)? תודה רבה.

כן. אפשר גם על מיץ ענבים שאינו 100%, שיש עליו הכשר של הרבנות או שכתוב עליו שהוא גם לדעת הבית יוסף או שכתוב שהוא גם למנהג הספרדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-08 13:53:45

בס"ד לרב שלום . כבר מספר שנים אני מתלבט בשאלה עקרונית וכעת זה מחריף .קיים ארגון יציג למורים – שהכריז על שביתה . בשנים עברו החמ"ד אמר שהוא מלמד לימודי קודש . וכעת החמד כבר מלמד את כל המקצועות . ההתלבטות שלי : 1. בכל השג שישיג הארגון יהנו גם מורי חמ"ד – מאידך אחרים לא מקבלים משכורת . האם זה הוגן? 2. יש התמרמרות גדולה אצל המורים ששובתים ויש כאן אלמנט של חילול השם . האם זה לא שיקול ? 3. אם משרד החינוך יודע כי מורים מלמדים אפילו מקצועות קודש – אזי המעביד יכול לרמוס את שכרם ?וגם אז הם יהיו מחויבים לעבוד ? 4. האם לארגון עובדים יש סמכות לכפות החלטות על חברי הארגון? בברכת התורה יהודה בנימין קליין.

צודקים לגמרי החמ"ד שלא משתתפים בשביתה המיותרת והמוגזמת הנכחית. ברור שבשום אופן אין להשתתף בשביתה, וקל וחומר המורים, שהרי הם אחראים על חינוכם של ילדי ישראל.

כדאי לך לעיין בעניין שביתה בפניני הלכה כאן – https://ph.yhb.org.il/06-06-14/

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שביתה

יא. הדרך הנכונה ליישוב סכסוכי עבודה היא על ידי בתי הדין, אמנם מצד ההלכה השביתה מותרת כמנהג המדינה, ולדעת רוב הפוסקים צריך לקבל לכך אישור מרב מוסמך. אמנם למורים ומורות המלמדים תורה, וכן לרופאים ואחיות – אסור לשבות, אלא אם כן המעסיק אינו מוכן לבוא לבית הדין, ובלא שישבתו ייגרם נזק למערכת החינוך או לרפואה הציבורית. במקרה כזה מותרים לשבות לאחר קבלת היתר מבית הדין או הרבנות המקומית. ונראה שבבית ספר שבו לימודי הקודש הם העיקר, גם לימודי החול עולים מדרגה ואסור להשביתם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-08 07:32:52

האם מותר בשבת לנגב ידים במגבת שמונחת על המיחם, ונשארת על המיחם?

אם שמים אותה באופן שאינה יכולה להגיע לחום שהיד סולדת בו, מותר. אני חושב שאם היא לא מאוד רטובה ושמים אותה על גבי צלחת הפוכה או סיר הפוך שמונחים על המיחם, אין בעיה.

דין זה מובא בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

ייבוש בגד:

טז. אסור להניח בגד או מגבת רטובים ליד תנור או על סיר שמתחמם על הפלטה, באופן שהמים יגיעו לחום שהיד סולדת בו (45 מעלות), שעל ידי כך גורם גם לבישול הנוזלים וגם לניקוי הבגד.

ייבוש בגד:

טז. אסור להניח בגד או מגבת רטובים ליד תנור או על סיר שמתחמם על הפלטה, באופן שהמים יגיעו לחום שהיד סולדת בו (45 מעלות), שעל ידי כך גורם גם לבישול הנוזלים וגם לניקוי הבגד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-08 05:19:01

שלום הרב, ביום השני של ראש השנה אנו מעוניינים לבשל באמצעות כיריים קרמיות הפועלות על חשמל, ומחוברות לשעון שבת. שתי שאלות: 1. האם מותר מלכתחילה בערב ראש השנה להרים רק זיז אחד בשעון השבת, וביום השני (יום הבישול) להרים עוד זיזים כדי להאריך את זמן פעולת הכיריים הקרמיות? 2. האם ביום טוב, כאשר בזמן שהכיריים החשמליות פועלות והטרמוסטט הפנימי של הכיריים מגיע למעלות חום מקסימליות ומכבה זמנית את הכיריים (עד שטמפרטורת החום יורדת והטרמוסטט שב ומדליק את הכיריים מחדש), מותר להזיז את כפתור המעלות של הכיריים ולהנמיך את דרגת החום? הורדת הטמפרטורה תעכב את הדלקת הכיריים מחדש, ותאפשר את המשך הבישול על חום נמוך יותר? תודה רבה, ובשורות טובות!

1. התשובה לשאלתך היא – מותר. ויש להוסיף שאם תשכח להרים זיז אחד, או תשכח להאריכו בזמן, תוכל לעשות זאת ביום טוב עצמו, שכן במקום הצורך ניתן לעשות פעולת הבערה בגרמא ביום טוב, כפי שמובא בפניני הלכה מועדים. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)
   הבערה וכיבוי בגרמא

   ז. אף שבשבת השימוש ב'גרמא' מותר רק במקום מצווה או צורך גדול (שבת ט, ג), ביום טוב מותר במקום הצורך להבעיר ולכבות בגרמא. לכן אף שבשבת מותר רק להמשיך את המצב הקיים של שעון השבת, ביום טוב מותר במקום הצורך אף לשנות את זמן ההדלקה או הכיבוי בדרך של 'גרמא'.

   לדוגמה: אם כעת השעה שמונה בבוקר, והפלטה, התנור, מדיח הכלים, המזגן או האור מכובים, וצריכים להידלק בשעה עשר – מותר להקדים את שעת הדלקתם לתשע. אמנם מכשיר חשמלי העובד על תרמוסטט, דינו כשבת, שמותר רק להמשיך את המצב הקיים של התרמוסטט (עי' בהלכות שבת יז, ז-ט).

2.  

   מותר. גם עניין זה מובא בספר הקיצור כפי שמובא בסוף הדין הקודם:
   תרמוסטט (הלכות שבת ויום טוב זהים)

   ט. גם במכשירים חשמליים העובדים על פי תרמוסטט, מותר להמשיך את המצב הקיים. לכן כאשר התרמוסטט הפסיק את פעולת החימום של הרדיאטור, מותר לסובב את כפתור הוויסות לרמה נמוכה יותר, כך שהפסקת החימום תארך יותר זמן. וכאשר הרדיאטור עובד, מותר לסובב את הכפתור לרמה גבוהה יותר, כך שימשיך לעבוד יותר זמן.

   וכן דין מקרר שיש לו כפתור לוויסות החום ללא כתיבת המעלות על צג: בשעה שמנוע הקירור עובד, מותר לסובב את הכפתור לטמפרטורה קרה יותר, כך שימשיך לעבוד יותר זמן. ובשעה שהמנוע מפסיק לקרר, מותר לסובב את הכפתור לטמפרטורה חמה יותר, כך שיעבוד פחות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-07 18:59:22

שלום הרב האם מותר לתכנן איי רובוט ששואב ושוטף את הריצפה לפני שבת כדי שיפעל בשבת? תודה

לכתחילה אין זה מכבוד השבת שיפעל כשיש אנשים בסביבה. לכן אם מפעילים אותו בזמן שאין אנשים בבית, או באמצע הלילה כשכולם ישנים, או במקום צורך גדול – אפשר להקל בזה לכתחילה. והרוצה לסמוך ולהקל גם שלא במקום צורך גדול וכשיש אנשים בסביבה, רשאי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-06 12:51:20

שלום וברכה פנה"ל שבת ב,ד: "היינו שהבגדים העליונים יהיו מיוחדים לשבת וחגים, ואת הלבנים יחליף לקראת השבת בלבנים נקיים ומכובסים" 1.לבנים הכוונה לתחתונים? 2.ובפשטות הוא הדין לגופיה שמתחת לחולצה ולגרביים?

1. כן. הם קרויים לבנים משום שבעבר לא היה עניין להשקיע בצבע שלהם, ולכן תמיד עשו אותם מצבע הבד הפשוט יותר שהוא לבן.
2. אכן

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-05 06:28:11

אנו עורכים מסיבת בת מצווה לבתנו, ואחד מזוגות המוזמנים הם חתן וכלה בשבעת ימי המשתה. האם אסור / רשות / חובה לברך שבע ברכות? תודה

עורכים שבע ברכות בסעודת בר מצוה, ויש להקפיד ששמחת החתן והכלה תהיה ניכרת, או בהוספת אורחים לכבודם (כגון ההורים או האחים של החתן/הכלה מהצד שאינו קשור לבר המצווה), או בהוספת שמחה לכבודם (כגון ריקודים עם שיר חתונה), או בהוספת דבר מאכל באופן שניכר שהוא לכבודם (שו”ת בצל החכמה ה, י).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-04 08:04:25

שלום קראתי בלימוד פניני הלכה של היום שאין לברך בפני אישה שהשוק או הזרוע שלה אינם מכוסים האם הכוונה שאסור לברך מעצם זה שהאישה בטווח ראייה שלי, אפילו במצב בו אני לא רואה את החלק החשוף בגופה?

נכון, כל עוד אתה מולה אסור לברך, אלא יש להפנות עצמך לכיוון אחר. ואם לא ניתן להסתובב, כגון אורחת שיושבת בשולחן השבת, אפשר להסתפק בהבטה בסידור או עצימת העיניים בעת ברכת המזון.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-03 20:09:58

שלום רב. למדתי את פנני הלכה הלכות תפילה, ולא ראיתי שהרב מתייחס להלכה המובאת בשו"ע, שאם אדם לא התחיל את שמונה עשרה עם הש"ץ, מותר לו להתחיל להתפלל רק אם הוא יספיק לסיים את תפילתו עד שהחזן יגיע לקדושה. האם מורינו הרב אליעזר סובר כך גם או שיש טעם להקל בדין זה, כי באמת לכאורה מנהג העולם להקל בזה… (אגב, חבר הראה לי שהפסקי תשובות גם התייחס למנהג העולם וכתב שאולי סומכים על דעות שאומרות שאם התחיל עם החזן הודו זה מספיק, ואינו חייב לשים שמונה עשרה עד קדושה. האם אולי הרב מסכים לחידושו ?) ואם הרב מסכים לדין זה. האם אדם שבכל זאת התחיל ולא הספיק לסיים את שמונה עשרה עד שהש"ץ הגיע לקדושה, האם יש עליו חובה להפסיק ולכוון?(כי על אדם שהתחיל עם הש"ץ ראיתי שהרב כתב שאינו חייב להפסיק, אלא שלהלכה יוכל להפסיק ואין זה הפסק) תודה רבה רבה מראש!!!

כל עוד הציבור נמצא בשלושת הברכות הראשונות, יתחיל עמהם. ואם מתאחר יותר, אז רק אם יודע שיסיים עד 'יהיו לרצון' הראשון שלפני 'אלוקי נצור' כדי לענות לקדושה, רשאי להתחיל תפילתו, אלא שבמקרה זה לדעת רבים כבר לא נחשב כמתפלל במניין, ולכן עדיף שיתפלל עם חזרת הש"ץ. לכן הרב לא מצא לנכון לכתוב דין זה אלא רק את הדין שיקפיד להתחיל את תפילתו כל עוד הציבור בברכות הראשונות. עי' שו"ת בצל החכמה ד, ג. פסקי תשובות צ, הערה 174. אשי ישראל פרק ח הערה יז.

לכן גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת, לא הובא דין זה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOopnXHGryywHV7Qh__yChuoPFl1e9RqVpwZTIGbHKuYRWCTVdA8k)

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-03 06:02:36