משפחה מגיעה לישראל לחגי תשרי ברוב השנים. הם לא מגיעים לישראל בחגים אחרים ואין להם בית כאן. מה דינם לגבי יו"ט שני? כרגע הם נמצאים בישראל כרגיל ולא עלינו בתם הקטנה נלקחה לבית החולים, שם נמצא גידול גדול במוחה. היא תעבור ניתוח כאן בישראל מחר, ותהיה בבית החולים מספר שבועות. כולנו מתפללים שבעזרת ד' הניתוח יעבור בהצלחה וילדה יש רפואה שלמה בקרוב. במצב כזה, האם מותר למשפחה לחגוג את החג ליום אחד (או רק לשנה זו עקב הנסיבות, או על ידי שינוי הנוהג שלהם גם לשנים הבאות)? זה יקל על ההורים המטפלים בבתם בבית החולים, ויאפשר לבני משפחה אחרים לבקר ולתת להורים הזדמנות לנוח וכו'. תודה, ולשמוע בשורות טובות, א. שוורץ 

סוגיה זו מבוארת היטב בפניני הלכה מועדים פרק ט. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

דין העולה לביקור או לשהייה בארץ

ז. מי שגדל בחוץ לארץ ואין לו כוונה לגור בארץ ישראל, כיוון שזיקתו לארץ אינה ניכרת, כשמגיע לביקור בחגים צריך לעשות יום טוב שני של גלויות. אבל כל מי שזיקתו לארץ ניכרת, אינו צריך לעשות יום טוב שני כשמגיע לארץ, ואלו הם:

– יש לו ילדים או הורים שעלו לארץ.

– קנה דירה בארץ כדי לגור בה במשך ביקוריו.

– החליט לעלות לארץ כאשר הדבר יתאפשר, אף שיעברו שנים עד שיוכל להגשים את תוכניתו.

– עלה לארץ למשך שנה, אף שבתוכניתו לחזור לחוץ לארץ. וכן מי שביקוריו בארץ במשך השנים נצברו לזמן של שנה.

– התגורר במשך שנים בארץ, ויש סיכוי שיחזור.

מנהג בני חו"ל שמבקרים בארץ

ח. הנמצאים בביקור בארץ ישראל וצריכים לקיים יום טוב שני של גלויות, רשאים לעשות מניין לעצמם ולהתפלל בו יחד את תפילות החג (ועי' בהלכות סוכות ו, י).

ט. לצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן הארץ לעשות עבורו מלאכה ביום טוב שני, שהוא יום חול או חול המועד לבן הארץ (עי' בהלכות שבת ט, יא).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-04 21:27:30

שלום 1. אם אני מברך על מאכל או משקה ברכב ואז יוצא מהרכב לכמה זמן. האם כשאני חוזר לרכב אני מברך על המאכל/משקה שוב? 2. לדעת הרב מלמד שליט"א נקודות קטנות שחורות/לבנות/חומות לא פוסלות כלל באתרוג? גם לא בשליש עליון? זה משנה כמה נקודות יש? ואם לא פוסל אז מאיזה גודל של נקודה זה כן פוסל? (ממה שכתוב בהרחבות נקודות שחורות קטנות לא פוסלות. השאלה כמה ואיפה. שכן זה מעניין שלמעשה נןהגים הרבה להחמיר בזה..)

1. השאלה היא האם הרכב דינו כדין בית שהיוצא ממנו צריך לחזור ולברך אם אכל מאכל שברכתו האחרונה בורא נפשות, או כדין הולכי דרכים שאין שינוי מקום נחשב שינוי עבורם ?

תשובה – זהו מצב ביניים. לכן אם הלך למקום חשוב כמו קניות ותפילה, נחשב שינוי מקום. אבל אם יצא לתקן פנצ'ר או לשירותים או למלא דלק, לא נחשב שינוי מקום (עי' שעה"צ קעח, לח; עי' אור לציון ח"ב יב תשובה טו, ועי' וזאת הברכה פ"ו עמ' 62 בשם הרב אלישיב).

2. אין לי מה להוסיף בזה על הכתוב בפניני הלכה.
מתוך ספר הקיצור:

כג. עלתה על האתרוג 'חזזית', כעין פצע מוגלתי, ואין אפשרות לקלפו בלא להחסיר חלק מבשר האתרוג; אם היתה החזזית על רובו של האתרוג – פסול. וכן אם היתה בשניים או שלושה מקומות שמתפשטים על רובו, למרות שבפועל היא אינה מכסה את רובו, כיוון שהאתרוג נראה מנומר – פסול. ואם היתה החזזית על חוטמו של האתרוג, היינו על מקום השיפוע העליון שבו, אפילו היתה קטנה, אם היא בולטת לעיני כל אדם במבט שטחי – האתרוג פסול. מהיום השני והלאה ניתן להכשיר את האתרוג על ידי חיתוך החזזית.

כד. כדין חזזית כך דין כתם בולט בצבע משונה מאוד – שחור או לבן. אבל כתמים בצבע צהוב, אפור או חום שמצויים באתרוגים (בלאטלעך), אינם פוסלים אותם, כי כך טבעם של האתרוגים. אמנם ככל שיש באתרוג יותר כתמים, הוא פחות נאה ומהודר. קיבל האתרוג מכה והפריש מעט נוזל, טוב לשוטפו מיד במים, שאם לא כן ייווצר שם כתם חום שיפגום בהידורו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-04 19:30:23

יש לי פרגולת אלומיניות במרפסת, ובין כל השלבים בתקרה יש רווח כמותם, ידוע לי הדין שאם הרווח כמותם הרי זה פסול, שצריך שיהיה מעט יותר מכמותם כמבואר במשנה בסוכה א,ח. השאלה שלי היא מה עם דין לבוד, הרי אין בין השלבים רווח גדול על 22 ס"מ, האם זה נחשב לבוד וכאילו מחבר את כל קורות הגג לחטיבה אחת?

לא אומרים לבוד בזה, כמו שאמרו הפוסקים למשל לגבי סוכה שמעליה יש חוטי כביסה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

גזירת תקרה – פרגולה, נסרים ו'סכך לנצח'

ט. קרשים פשוטים כשרים לסכך, אבל תקרה של בית העשויה מקרשים פסולה, כיוון שהסוכה צריכה להיות דירת ארעי. וכן יש להחמיר לגבי פרגולה, היינו מבנה עץ חזק וקבוע שמקימים בחצרות כדי ליצור מקום מוצל לשבת תחתיו.

כדי להכשיר את הפרגולה, יש להסיר את הקרשים בדילוג עד שרוב שטח הגג יהיה פתוח ותהיה חמתו מרובה מצילתו, ולהניח על כל שטח הגג סכך כשר באופן שגם בלא הקרשים שנשארו מחוברים בפרגולה, צילתו של הסכך הכשר תהיה מרובה מחמתו. אפשר גם להחזיר לפרגולה את הקרשים שהסיר, ובתנאי שלא יחזקם במסמרים או דבק, וכל קרש שהונח מחדש כשר לסכך.

להעמיד סכך על דבר שפסול לסכך

יג. מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-03 11:37:15

לזוג אמריקאי יש בית בישראל, אך הוא נמצא בשיפוצים ולכן הם אינם יכולים להתגורר בו כרגע. עכשיו, כשהם בארץ הם שוכרים דירה זמנית לטווח קצר. בדרך כלל הם נמצאים בישראל למשך 1-2 מהשלוש רגלים בכל שנה, וגם ליום כפור ועוד למספר נסיעות קצרות נוספות במהלך השנה. יש רצון/כוונה חזקה לעשות עלייה בעתיד, כאשר השיפוצים יסיימו. כבר יש להם כלי בית שנשארו בארץ והם משתמשים בהם כשהם בארץ. בחגים שהזוג הזה נמצא בארץ,  עליהם לשמור יום או יומיים של חג? ומה לגבי חגים כשהם נמצאים באמריקה? תודה וגמר חתימה טובה.

כשהם מגיעים לארץ אינם צריכים לעשות יומיים, אבל כשהם בחוץ צריכים.

התשובה לשאלתך נמצאת בפניני הלכה מועדים פרק ט. אפשר לקרוא את הדברים מתוך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ט – יום טוב שני של גלויות

עיקר הדין

א. הגרים בחוץ לארץ צריכים לקיים את כל הימים הטובים יומיים, היום הראשון מהתורה והשני מדברי חכמים, ונקרא 'יום טוב שני של גלויות'. את ראש השנה גם בארץ ישראל תיקנו לעשות יומיים בגלל שזמנו בתחילת החודש (הלכות ימים נוראים ג, ה), וביום הכיפורים גם בחוץ לארץ עושים יום אחד מפני הקושי הגדול להתענות יומיים רצוף.

ב. יום טוב שני שווה ליום טוב ראשון בכל הלכותיו, ואף מברכים בו 'שהחיינו' (לגבי מצוות סוכה וד' מינים, עי' בהלכות סוכות ו, ט-י. ולגבי קבורת מת עי' לעיל ז, ה). יש להיזהר שלא להכין שום דבר מיום טוב ראשון ליום טוב שני, וגם את נרות יום טוב שני נכון להדליק לאחר צאת הכוכבים. לכתחילה נכון שלא לאכול ביום טוב ראשון סעודה בתוך שלוש השעות הסמוכות לשקיעת החמה, כדי שיאכל את סעודת ליל יום טוב שני לתאבון (עי' לעיל ב, כב-כה).

דין היוצא לחוץ לארץ

ג. היוצא מארץ ישראל להשתקע בחוץ לארץ, דינו כבן חוץ לארץ. אבל אם בכוונתו לחזור, דינו כבן ארץ ישראל, ואם הוא נמצא מחוץ לתחום שבת של קהילה יהודית (הלכות שבת ל, א), אינו נוהג יום טוב שני של גלויות. אבל אם הוא נמצא בקהילה יהודית או בתחום שבת שלה, דינו כדלהלן:

איסורים: עליו לנהוג בכל איסורי החג כמותם, ורק בשעת הדחק יכול להקל אם אף אחד מאנשי חוץ לארץ לא רואה אותו.

מצוות: עליו לקיים את המצוות שחייב בהן כאילו הוא יום חול, ולכן יבדיל בצנעה במוצאי יום טוב ראשון, ויניח תפילין בצנעה. וכדי שלא יראה סותר את מנהגם, יקפיד ללבוש בגדי יום טוב וידליק נרות לכבוד יום טוב שני בלא ברכה. ואם הוא מתארח בליל הסדר, ישתתף בסדר בלא לומר את ברכות המצוות, אלא יענה אחריהן 'אמן'. ואם אינו מעוניין לשבת עמהם – רשאי.

תפילה: כיוון שהוא צריך להתפלל בנוסח של חול המועד או יום חול, יכול להתפלל ביחיד. ואם יוכל להצניע את נוסחו, ואין חשש שיקראו לו לעלות לתורה בלא שיוכל לסרב, טוב שיתפלל בציבור. ואם ישימו לב שאינו נמצא בתפילה, צריך להתפלל בציבור ולהשתדל שלא ישימו לב שהוא מתפלל בנוסח שונה, ואם קראו לו לתורה ולא יכול לסרב – יעלה, ואם הוא כהן יעלה עם הכהנים גם בתפילת מוסף ויבליע את שם השם בברכה כיוון שאינו מתפלל מוסף, ואם הוא הכהן היחיד – יעלה ויברך.

אסור לעשרה מבני ארץ ישראל לעשות מניין לבד אפילו בצנעה, ויש נוהגים להקל בזה ברשות רבני המקום.

היוצא לזמן רב ודעתו לחזור

ד. היוצא מהארץ למשך שנה לפחות, למטרה שאין לה זמן קצוב, אף שדעתו לחזור, דינו במשך שהותו שם כבן חוץ לארץ. ואם יש לו משפחה שגרים איתו בבית, הוא נחשב כבן חוץ לארץ באותה שנה רק אם גם משפחתו יצאה עימו.

ה. היוצא למטרה ברורה שיש לה זמן קצוב שבסיומה הוא מתכנן לחזור לארץ, כגון שיוצא להשלמת לימודים גבוהים, או לשליחות חינוכית או עסקית – אם הוא מתכוון לחזור בתוך פחות מארבע שנים, נחשב עדיין כבן ארץ ישראל. יצא למטרה מוגדרת למשך שנתיים, ואחר כך החליט להישאר עוד שנתיים, משעה שהחליט להוסיף שנתיים ינהג כבן חוץ לארץ. אמנם כשיגיע לבקר בארץ דינו כבן ארץ ישראל, הואיל ויש לו זיקה עמוקה לארץ.

ו. אם רב הקהילה שנמצא בה הוא מורה הוראה מובהק שכל בני הקהילה נשמעים להוראותיו, ולדעתו כל השוהים בקהילתו שנה ומעלה דינם כבני חוץ לארץ, צריך לנהוג לפי פסיקתו.

דין העולה לביקור או לשהייה בארץ

ז. מי שגדל בחוץ לארץ ואין לו כוונה לגור בארץ ישראל, כיוון שזיקתו לארץ אינה ניכרת, כשמגיע לביקור בחגים צריך לעשות יום טוב שני של גלויות. אבל כל מי שזיקתו לארץ ניכרת, אינו צריך לעשות יום טוב שני כשמגיע לארץ, ואלו הם:

– יש לו ילדים או הורים שעלו לארץ.

– קנה דירה בארץ כדי לגור בה במשך ביקוריו.

– החליט לעלות לארץ כאשר הדבר יתאפשר, אף שיעברו שנים עד שיוכל להגשים את תוכניתו.

– עלה לארץ למשך שנה, אף שבתוכניתו לחזור לחוץ לארץ. וכן מי שביקוריו בארץ במשך השנים נצברו לזמן של שנה.

– התגורר במשך שנים בארץ, ויש סיכוי שיחזור.

מנהג בני חו"ל שמבקרים בארץ

ח. הנמצאים בביקור בארץ ישראל וצריכים לקיים יום טוב שני של גלויות, רשאים לעשות מניין לעצמם ולהתפלל בו יחד את תפילות החג (ועי' בהלכות סוכות ו, י).

ט. לצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן הארץ לעשות עבורו מלאכה ביום טוב שני, שהוא יום חול או חול המועד לבן הארץ (עי' בהלכות שבת ט, יא).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-01 09:51:03

בע״ה שלום וברכה, אשתי סובלת מדלקת בקיבה גסטריטיס לוקחת פעמיים ביום כדור הנקרא פמוטידין שמסייע קצת לכאבים בקיבה לצרבות . בנוסף היא בתחילת היריון שבוע 6 ולוקחת בונג׳סטה ( כדור לבחילות והקאות ) . ללא שני הכדורים האלה היא יכולה מאוד לכאוב וגם בחילות והקאות יכולות להיות לה . האם היא יכולה לקחת לפני השינה כדור 1 של בונג׳סטה ובבוקר כשהיא קמה כדור 1 של פמוטידין ? לא צריך אוכל בשביל שניהם , אך צריך לשתות עם הכדורים לגימת מים . היא חלשה ועייפה בגלל ההיריון וגם בגלל הקיבה ומפחדת לא לקחת את 2 הכדורים שאולי יוכלו לעזור לה לעבור את הצום . תודה

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

נטילת תרופות

ב. הנצרך לקחת גלולות מספר ימים ברצף, או החש בצער משמעותי שלא מחמת הצום, או החש בצער גדול מחמת הצום – מותר לבלוע גלולות לרפואתו או להקלת צערו, ובתנאי שאין בהן טעם טוב ושיבלע אותן בלא מים. מי שאינו יכול לבלוע אותן בשלמותן, ילעס את הגלולה ויבלע, או יערב במעט מים טיפת סבון שתפגום מאוד את טעמם, ובעזרתם יבלע את הגלולה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-01 08:17:23

בסוכות ב,יא מוזכרת אפשרות להרחיב סוכה לתוך מרפסת מקורה ע"י מחיצה וצורת הפתח. האם כל דיני מחיצה רגילים חלים עליה (למשל להיות מסוגלת לעמוד ברוח מצויה)?

כן.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-01 07:45:18

שלום וברכה, אשתי מניקה את בתנו בת 10 החודשים. לאחרונה בתנו כבר לא רק יונקת, אלא גם אוכלת מוצקים ואילו קצת השלמות תמ"ל. אני מכיר את פסק הרב בפניני הלכה שלא להקל בצום למרות הקווים המקילים שיש. חשוב לנו להבין – מתי כן אשתי תצטרך לעבור לשיעורים? כן חשוב לנו שתמשיך להניק, והיא שומרת על 3 ילדינו לבדה. האם למשל אם היא מרגישה לא טוב – שתעבור לשיעורים? בנוסף אשתי חוששת שאם תניק חצי מההנקות שבד"כ – היא תפתח גודש. תודה רבה וכתיבה וחתימה טובה לכל עם ישראל

קודם כל אם אינך במילואים אין סיבה שהיא תשמור על שלושת הילדים לבדה. יותר חשוב לעזור לה לישון ולנוח הרבה מאשר להיות בכל משך התפילה.

אכילה ושתיה לשיעורין היא איסור תורה. לכן ההיתר לעבור לשיעורים הוא כאשר יש מקום לחשוש לסכנת מוות. גודש והרגשה לא טובה לא תביא למוות. לכן חולים חייבים לצום גם אם הם מרגישים מאוד לא טוב. היא צריכה היום להכין עצמה כראוי בשתיית מים מרובה ואכילה מזינה ובריאה, וכך אין שום סיבה שתהיה בסכנת מוות.

משאלתך אני לא בטוח שלמדת את המבואר בפניני הלכה כראוי, אז אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

טז. מינקת חייבת לצום ביום הכיפורים גם כאשר יש סיכוי סביר שבעקבות הצום חלבה ייפסק, כיוון שיש כיום תחליפי חלב-אם טובים. אמנם כאשר התינוק חלש מאוד, והרופא סבור שהוא נזקק באופן מיוחד לחלב אימו, ויש חשש סביר שבעקבות הצום חלבה ייפסק או יתמעט באופן משמעותי, על פי הוראה של רופא ירא שמיים תשתה לשיעורים. אולם זה מקרה נדיר מאוד, מפני שאם המינקת תשתה בימים שלפני הצום הרבה מים ותישן כראוי, קרוב לוודאי שחלבה לא יתמעט בעקבות הצום.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-30 18:45:19

אני עובד בחנות ביישוב קטן בצפון. מישהו מצא על הרצפה שטר כסף, והביא ךי למקרה שיבואו לחפש אותו. אף אחד לא הגיע עד סוף היום. האם אני יכול לשמור אותו? ואם לא – מה לעשות עם הכסף? תודה וגמר חתימה טובה

הכסף שלך

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-30 17:21:25

כבוד הרב, מצאתי ברשת שהעובד בערב יום כיפור אינו רואה ברכה במלאכתו. האם הכוונה גם לליל ערב יום כיפור (כלומר הלילה אפשר לעבוד, או נכון מהלילה שלא לעסוק בדברים אחרים)? תודה רבה וגמר חתימה טובה

הלכה למעשה מותר לעשות מלאכה בערב יום כיפור כמו בערב שבת וערב יום טוב.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

איסור עשיית מלאכה בערב שבת

י. אסור לעשות מלאכת קבע שעתיים וחצי זמניות לפני שקיעת החמה, אף אם סיים את כל הכנותיו לשבת, כגון עבודת נגרות, חייטות, חשמל, עבודה גדולה בגינה, כתיבת סת"ם והגהת ספרים בשכר. אבל מותר לבצע פעולה קצרה, כגון להניח מלכודת לחיות או לתת הוראה למחשב לבצע פעולה מתוחכמת. גם מסחר אינו נכלל באיסור מלאכה, ומותר למכור בחנות באותן השעות.

יא. לצורך שבת מותר לעשות מלאכת קבע, ומותר גם לקבל עליה שכר אם ניכר שנעשית לצורך שבת, כגון תספורת, הסעה וחשמלאות. אבל אסור לחייט לתפור בגד בשכר באותן השעות אפילו לצורך שבת, משום שלא ניכר שתפירתו לצורך השבת, כי ייתכן שאותו הבגד נועד ליום אחר.

יב. גם במקום הפסד או כדי למנוע נזק, מותר לעשות מלאכת קבע. וכן דין עני שאין לו כסף לצורכי עונג שבת, כגון לקנות בשר ודגים.

יג. מותר לעשות באותן השעות עבודות שאינן דורשות מומחיות, כגון השקיית גינה, ניקוי חדרים, תפירת כפתורים, כיבוס במכונה וכתיבת חידושי תורה. ומותר גם לקבל עליהן שכר. אבל אם משלמים לו שכר כדי שיעשה את המלאכות הללו בכל ערב שבת, אסור לעשותן שלא לצורך שבת, מפני שהשכר והתדירות הופכים אותן למלאכות קבע.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-30 08:32:02

שלום, יש לי סוכה על מרפסת, שהסכך גבוה מדפנות המרפסת בג' צדדים לערך 45 ס"מ (הסכך מונח על מסגרת פתוח צמוד לדפנות המרפסת). ובנוסף יש גם הרחקה קטנה בין הדפנות להסכך לערך 7-10 ס"מ, האם סוכה זו כשרה לכתחילה (מטעם גוד אסיק ובצירוף דופן עקומה או לבוד)? אם תשלח לי כתובת מייל אני יכול לשלוח תמונות תודה רבה

כשר

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

טו. דופן שיש בינה לבין הקרקע רווח של ג' טפחים (22.8 ס"מ) – פסולה. אבל אין הגבלה לרווח שבין הדופן לסכך, ובלבד שהסכך יהיה מול הדופן בקו אווירי של פחות מ-ג' טפחים.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-29 22:59:18

שלום, מובא בפניני הלכה לגבי מעשר כספים, שלושה מצבים: טוב, דחוק במקצת , ודחוק. השאלה איך לחשב מצב טוב – כאשר מוציאים את כל צרכי המשפחה ולא נשארים במינוס? ומה לגבי מותרות- מה נחשב מותרות? האם למנוע/לדחות חידוש בגדים / נעליים לילדים כדי לתת את כל המעשר בשלמותו? ומה נחשב דחוק במקצת – מה רמת הדוחק?

קשה לענות על שאלה כזו בכתב. מה שאני יכול לומר בשם הרב מלמד זה שלא כדאי להיחשב דחוק ולהיפטר ממעשר כספים. אין בזה ברכה. ברכת הנותנים מעשר נובעת מכך שהם שמחים לשתף את הקב"ה בממונם. לכן כל אחד צריך לעשות הכל כדי לא להיחשב דחוק ולהיפטר ממעשר. הרב סובר שהנכון הוא קודם לתת את המעשר ואחר כך להוציא את שאר ההוצאות לפי הצורך והיכולת, ולא הפוך. אם מתרגלים בזה, רואים שאפשר לתת מעשר בשמחה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-29 20:54:05

מה המשמעות של זרע לבטלה? מה האיסור למעשה?

https://ph.yhb.org.il/14-04-01/

האיסור הוא להוציא זרע שלא בתוך גופה של האישה שהתחתן איתה

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-29 15:00:02

שלום. נרשמתי לקרוז באנייה בחנוכה והתברר לי שחל איסור מוחלט על הדלקת נרות או העברת אש באנייה מטעמי בטיחות, ואת נרות החנוכה ידליק רק משגיח הכשרות. האם כאכסנאי (ממוצא אשכנזי) אני יכול לצאת ידי חובה בהשתתפות בפרוטה בהדלקה של המשגיח אף שהוא אינו בעל הבית?

אם יש שם חדר אוכל משותף – אפשר לצאת ידי חובה בהדלקת המשגיח בחדר האוכל, וצריך להיות איתו בשעת ההדלקה כדי לשמוע את הברכות.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-29 13:39:13

אני מקפידה לא לשתות לפני קידוש ליל שבת כהלכה. אך לפעמים אני מתארחת ושם מתעכבים בהמשך הכנות לסעודה ולפעמים עד כדי שעה. האם יהיה אפשר לי חד פעמי לשתות מים עקב צמא חזק ,ולפעמים יום חם מאד?

לא מכיר היתר בזה. מה שאפשר זה לבקש לקדש לבד על עוגה כמו שרבים עושים בבוקר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-29 10:39:20

האם מותר לתרום חלב שנשאב בשבת לבנק חלב האם של מדא במקום לאבד אותו?

לא, שהרי ההיתר בנוי על כך שמכיוון שהוא לאיבוד מדובר על איסור דרבנן ובמקום צער לא גזרו חכמים. אבל כאשר שומרים על החלב מדובר על איסור תורה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-29 10:03:29

שלום הרב, לפני כמה זמן עשיתי מעשים שהגעילו אנשים, אני לא יודע בדיוק מי אבל זה בעיקר העיקר אנשים מהכיתה שלי. מה לעשות לגבי התנצלות על המעשים? מספיק לשלוח הודעה לכיתה בסגנון סליחה מכל מי שפגעתי, או לבקש סליחה רק מאנשים ספציפיים שאני יודע שפגעתי בהם?

מטרת הסליחה היא שהאנשים באמת יסלחו. כדי שיהיה לך סיכוי שזה יקרה, אתה צריך לבקש סליחה באופן אישי ממי שנפגע ממך.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-29 05:30:37

אדם שחוזר על אותה התנהגות לא טובה ומודע לזה ואומר שככה הוא ואינו יכול להשתנות האם בזה שהוא מבקש סליחה יש כפרה?

אם האדם שהוא מבקש ממנו סליחה מוחל לו, יש כפרה. אבל כמו בכל עבירות שבין אדם לחברו, לאחר שהחבר מחל יש גם את התשובה שצריך לעשות מול בורא עולם, ובתשובה זו יש מרכיב חשוב של קבלה לעתיד שלא אשוב לזה החטא לעולם. ככל שמרכיב זה יותר אמיתי, הכפרה יותר גדולה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-29 04:46:47

שלום וברכה. עפ"י המבואר בהרחבות לפננה"ל ימים נוראים ח' (ז' א') בשם הרב אליהו זצ"ל והגרשז"א זצ"ל והרב נבנצאל יבדל"א להביא לילדים מאכלים ערבים ביום הכיפורים, האם אותו הדין לגבי מבוגרים הפטורים מצום כגון חיילים בלחימה או חושיב"ס?

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

י. המותרים לאכול ולשתות ביום הכיפורים, יאכלו וישתו דברים ערבים ומזינים, שהוא כיום טוב, אמנם לא יאכלו וישתו יותר מכדי הצורך לחיזוק גופם, ומי שיכול להסתפק בשתייה, לא יאכל.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-28 17:00:40

מה יחס ההלכה לחושד בכשרים שהחשוד אינו יהודי?

הקב"ה ברא את כל בני האדם, גם את הגויים, והוא רוצה שנאהב אותם כפי שכל אומן רוצה שיאהבו את אומנותו, וזהו שאנו מתפללים בתפילות ראש השנה ויום כיפור על כל בני האדם, וכפי שהרחיב על כך הרב קוק במידות הראי"ה:

האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל.

אהבת כל המעשים כולם ^[1] היא קודמת לכל, אח"כ אהבת כל האדם, אחריה אהבת ישראל, שהיא כוללת הכל, שעתידין ישראל לתקן את כל המעשים כולם. וכל אהבות אלה הם אהבות מעשיות, לאהוב אותם לעשות להם טובה ולגרום להם עילוי, ונעלה על כולן אהבת ד', שהיא אהבה שבפועל, אינה גוררת בעצמותה שום דבר, כי-אם מה שהלב מלא ממנה זה הוא האושר היותר נשגב.

אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם ביחוד, ואהבת כל העמים כולם ח), חפץ עילוים ותקומתם הרוחנית והחמרית, והשנאה צריכה להיות רק על הרשעה והזוהמא שבעולם. אי-אפשר כלל לבא לידי רום-הרוח של "הודו לד' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו"^[4] בלא אהבה פנימית, מעמקי לב ונפש, להיטיב לעמים כולם, לשפר את קניניהם, לאשר את חייהם. תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא^[5] לחול על ישראל. בכל מקום שאנו מוצאים רמזי שנאה (שבת פט, א), הרינו יודעים ברור שהכונה רק על הרשעה, שהיא מרתקת בחזקה את האיגוד של עמים רבים, גם בהוה וביחוד בימים מקדם שהיתה זוהמת העולם יותר מסואבת יא). אבל עלינו לדעת כי נקודת חיים, אור וקודש, תמיד לא זזה מהצלם האלהי שנחנן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו, וגרעין קודש זה ירומם את הכל. ומתוך נקודת-חיים זו אנו חפצים את העילוי הגמור שיחול בעולם, את אור הצדק והמישרים, המתאחד עם ההוד והתפארת, עם הגבורה והנצח, והשלמת היצור כולו, והאדם וכל אגפיו בתחילה. זאת הנשמה הפנימית המונחת בעומק הדעת של כנסת ישראל, שברוח ד' עלינו הננו הולכים ומעוררים אותה לחיים מעשיים ורוחניים.

מדת האהבה השרויה בנשמת הצדיקים היא כוללת את כל הברואים כולם, ואינה מוציאה מן הכלל שום דבר ולא עם ולשון, ואפילו עמלק אינו נמחה כי-אם מתחת השמים יב), אבל ע"י הזיכוך מתעלה הוא לשורש הטוב יג), אשר הוא מעל לשמים יד), ונכלל הכל באהבה העליונה טו), אלא שצריך כח גדול וטהרה עצומה ליחוד נשגב זה.

אהבת הבריות צריכה טיפול מרובה, להרחיבה ברוחב הראוי לה, נגד השטחיות הנראה בסקירה הראשונה ע"י שימוש שאינו כל צרכו, מצד התורה ומצד המוסר המנהגי, כאילו יש נגודים ולפחות שויון-נפש לאהבה זו, שהיא צריכה להתמלא תמיד בכל חדרי הנפש. המעמד היותר עליון באהבת הבריות צריכה לקחת אהבת האדם, והיא צריכה להתפשט על כל האדם כולו, למרות כל שינויי דעות דתות ואמונות, ולמרות כל החילוקים של הגזעים והאקלימים, נכון הדבר לרדת לסוף דעתם של העמים והקיבוצים השונים, כמה שאפשר ללמוד את אופיים ואת תכונותיהם, למען דעת איך לבסס את האהבה האנושית על יסודות המתקרבים למעשה. כי רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת אדם תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית. וצרות-העין הגורמת לראות בכל מה שחוץ לגבול האומה המיוחדת, אפילו אם הוא חוץ לגבול ישראל, רק כיעור וטומאה, היא מהמחשכים הנוראים שגורמים הריסה כללית לכל בנין הטוב הרוחני, שכל נפש עדינה מצפה לאורו.

צריכים ליסר את עצמו לאהבת-הבריות וביחוד לאהבת המעולים שבבני-אדם, החכמים, הגבורים, המשוררים והאמנים, העסקנים, צריכים להכיר את אור הטוב שבמצוינים שבבני-אדם, שעל-ידם אור ד' מתפשט בעולם, בין כשהם מכירים את ערך משלחתם ובין כשאינם מכירים אותו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-28 16:25:01

האם מותר להעביר מאש לאש ביום טוב על ידי חלק הבערה של הגפרור, או שיש להקפיד להעביר דווקא מהחלק האחורי (העץ) שלו?

על ידי חלק ההבערה

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

הבערה

א. אף שהבערה היא מהמלאכות המותרות ביום טוב, אסרו חכמים להבעיר אש חדשה, כגון להבעיר גפרור או להדליק חשמל ותנור, והתירו רק להעביר אש מאש קיימת (גם שלא לצורך אכילה. לעיל ג, ד). לכן הרוצה לבשל אוכל או לחמם את הבית על ידי אש הגז, צריך להדליק מבעוד יום נר שאיתו ידליק את הגז. ואם קשה לו להדליק ישירות מהנר, יכול להעביר אש מהנר לגפרור, ויקפיד שלא לכבותו לאחר השימוש בו, אלא יניחו שיכבה מעצמו. כך יש לעשות גם כאשר מדליקים את נרות החג לאחר כניסת החג, כגון בליל יום טוב שני או ביום טוב שחל במוצאי שבת.

ב. מותר להגביר אש קיימת ביום טוב, כגון להוסיף עצים למדורת החימום וגחלים למנגל, ולהגביר את חום התנור ואש הגז, או את עוצמת הנורה החשמלית. ובלבד שהגברת האש אינה מדליקה נורה חדשה או גוף חימום נוסף בתנור.

ג. מכיוון שאיסור הבערת אש חדשה ביום טוב הוא מדברי חכמים, מותר לצורך מצווה או לצורך גדול לבקש מגוי להדליק אש או חשמל. ואם אין שם גוי, יעשה זאת בשינוי או על ידי קטן (עי' בהלכות שבת ט, יא). עבר והדליק אש או אור באיסור, מותר בדיעבד ליהנות מהם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-28 10:39:11