שלום הרב ישיבה שמתקיים בה מניין ותיקין בשבת, אבל ראש הישיבה מעדיף ואומר שלא יתפללו בו אלא במניין הישיבתי אמנם בפועל מאשר את המניין. מה עדיף לעשות?

עדיף לעשות מה שראש הישיבה אומר

הייחס כיום לתפילת וותיקין מבואר בפניני הלכה תפילה

אביא לך את הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ו. המהודר ביותר הוא להתחיל את תפילת שמונה עשרה כשהחמה מתחילה להיראות ('ותיקין'). אבל כיום שרוב האנשים רגילים ללכת לישון מאוחר, והקימה המוקדמת תגרום להם לעייפות בלימוד או בעבודה, ההידור החשוב הוא להקדים ולהגיע לבית הכנסת לפני תחילת התפילה.

יג. תפילה במניין עדיפה על 'ותיקין' ביחיד גם אם התפילה במניין לפני 'הנץ החמה', ובלבד שאומרים את קריאת שמע וברכותיה אחר זמן 'משיכיר'. אמנם הרגיל להתפלל 'ותיקין' במניין, ויום אחד אין לו מניין, רשאי להתפלל באותו היום 'ותיקין' ביחידות. וכן הרוצה להתפלל מדי פעם 'ותיקין' ואין לו מניין, יש לו על מי לסמוך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-15 19:32:12

האם יש דרך להתיר לבני זוג להשתובב ולהתחבק בביתם מבלי לעשות את המצווה, בעוד שבדרך כלל יוצאות טיפות זרע כחלק מהעניין? מדובר בבני זוג שנשואים עשר שנים. לאורך השנים נמנעו ממגע אישי מחוץ לחדר המיטות מחשש לזרע לבטלה, וכעת מעידים על יחסים מתוחים ורציניים, כמעט ללא זוגיות ואחווה, רק ניהול משק בית משותף וגידול ילדים. מה הגדר שמותר ללא קיום מצווה ומה הגדר שאסור? כמובן שהדברים ייעשו שלא ליד הילדים ולא בפרהסיא.

בוודאי. כך ראוי לבני זוג 'להשתובב' ולשמח אחד את השני כמה שיותר. בזה הם מקיימים מצווה גדולה מהתורה – ואהבת לרעך כמוך, ואף מקיימים בזה חלק ממצוות עונה שמתקיימת בשלמות בשמחה הגדולה יחד. הרטיבות שיוצאת מהאיבר ללא זרימה אינה נחשבת זרע לבטלה.

עניין זה מבואר בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו. אפשר לקרוא מכל ספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה 'זוגיות ומשפחה' שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא על ספרי פניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מותר לאיש לפרוש מהחיבור באיבר חי, אף אם בעקבות כך יצא מהאיבר שלו מעט זרע בלי כוונה. גם הנוזל המועט שיוצא מאיבר האיש בעת שהוא משמח את אשתו לפני החיבור, אינו נחשב זרע לבטלה. כמו כן, מי שלעיתים זרעו יוצא בלא כוונה בעקבות החיבוקים שלפני החיבור, אינו נחשב כמוציא זרע לבטלה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-15 15:10:29

שלום אני חברה בקהילה של חוזרים בתשובה רציתי להדר את ערכת ההבדלה שלנו והכנתי סט של כל מיני בשמים. בתוכם רציתי לכלול גם ריחות שנעימים בעיני אבל אני מבינה שיש לברר אם מותר לברך עליהם בורא מיני בשמים בהבדלה 1. פולי קפה שלמים 2. קקאו טחון 3. תערובת קוביות פירות מיובשים כאלה לתה, שיש להם ריח חזק, כנראה בתוספת חיצונית 4.קוקוס טחון/חתיכות קוקוס מיובש 5. כוכבי אניס 6. נענע מיובשת בתוך שקיק תה איכותי 7. תערובת תבלינים לצ'אי יש כאלה שנשמע לי הגיוני – לבנדר . מרווה. תודה רבה!!!

אשריכם ואשרי חלקכם, ירבו כמותכם בישראל.

התשובה לכל המקרים זהה – אם אנשים רבים אוהבים את ריחם – אכן מברכים עליהם, כפי שכתבו הפוסקים לגבי קפה שחור ושקיות תה בטעמים גם אם מדובר על תוספת ריח חיצונית. בהקשר זה יש לציין שכדאי לנהוג כמנהג האשכנזים שמברכים בהבדלה על כל המינים 'בורא מיני בשמים' כדי לא להסתבך עם טעות בזיהוי המין ולברך ברכה לבטלה. כדאי לבחור דברים שיש להם ריח טוב ברור וחזק כדי שאנשים יהנו, שהרי זה העניין בברכת הבשמים שבהבדלה – לשמח את האדם שהנשמה היתירה שהיתה לו בשבת עזבה אותו.

עניין זה מבואר בפניני הלכה ברכות. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יד – ברכת הריח

סוגי ברכות הריח

א. קבעו חכמים ברכה מיוחדת לכל סוג של ריח טוב: א – על ריח היוצא ממין עץ – "בורא עצי בשמים". ב – על ריח היוצא מעשבים – "בורא עשבי בשמים". ג – על ריח היוצא מפרי – "הנותן ריח טוב בפירות". ד – על ריח היוצא משאר דברים או מחומרים סינטטיים – "בורא מיני בשמים". וכן כאשר יש ספק לגבי סוג הריח, מברכים 'מיני בשמים'.

ב. הטועה ומברך על עצי בשמים 'עשבי בשמים' או להיפך, לא יצא. שלושה תנאים לעץ: א – מתקיים בגזעו משנה לשנה. ב – ענפיו או עליו יוצאים מהגזע או הגבעול ולא מהשורשים. ג – הגזע או הגבעול קשים. שני תנאים לעשב: א – גבעולו רך. ב – צריך לזורעו כל שנה מחדש, או שעליו יוצאים משורשו.

ג. דוגמה למינים שברכתם 'עצי': הדס, ברוש לימוני, יסמין, רוזמרין, ציפורן, שיבא, יערה, מרווה. דוגמה למינים שברכתם 'עשבי': פיגם ויקינתון. בכל מצבי הביניים, כגון נענע ולואיזה מזן של גבעול רך, יברך 'מיני בשמים'. וכן מי שהביאו לו מין צמח ריחני, ואין לו דרך קלה לברר האם הוא עשב או עץ, יברך 'מיני'.

ד. על בשמים נוזליים שספגו את ריחם מעצים, מברכים 'עצי בשמים'. ואם ספגו את ריחם מעשבים, מברכים 'עשבי בשמים'. ואם ספגו את ריחם משניהם, מברכים 'מיני בשמים'.

ה. על תבלינים עם ריח טוב מברכים 'מיני בשמים', וכן הנהנה מריח קפה או תה ונטלו כדי להריח בו, יברך 'מיני בשמים', אבל אם נטלו כדי לשתות, לא יברך על הריח הנודף ממנו.

ו. טבק: אם נטלו לשם הרגשה טובה ולא לשם הנאת הריח, לא יברך. ואם נטלו גם כדי ליהנות מריחו, יברך 'מיני בשמים'.

ז. לא מברכים על הריח הטוב העולה מלחם חם ובשר צלוי, מפני שהוא טפל לאכילתם.

כמה מיני בשמים יחד

ח. הנכנס למקום שיש בו כמה מיני בשמים שברכתם שונה והוא נהנה מכולם יחד, יברך 'מיני בשמים'. ואם ירצה להריח מכל מין בנפרד, יכוון שלא ליהנות מכולם יחד, וייגש לכל מין ויברך את ברכתו. אמנם כל עוד הוא רק בודק את הבשמים השונים כדי להחליט מה לקנות, ואינו מתכוון ליהנות מריחם, לא יברך.

מיני ריח טוב שאין מברכים עליהם

ט. אין מברכים על דבר שאסור בהנאה, כגון בשמים המשמשים לעבודה זרה, ריח פרי ערלה, או הדסים שמקיימים בהם את מצוות ארבעת המינים. אין מברכים על ריח היוצא ממקטרת, הואיל ואסור לעשן. וכן אסור לגבר להריח מבקבוק בושם של אישה שהוא מכיר והיא אינה אשתו.

י. אין מברכים על ריח טוב שנועד להפגת ריחות רעים, כגון תרסיסים שנועדו לחדרי שירותים, דאודורנט שנועד להפגת ריח הזיעה, וסבוני רחצה מבושמים. אמנם אם יחליט לשנות את ייעודו של החומר הריחני ולהשתמש בו מכאן ואילך באופן קבוע לשם הנאה ולא להפגת ריחות רעים, יברך על הנאת ריחו.

יא. אין מברכים על ריח טוב של דבר שנועד לבשם דברים אחרים ולא כדי שייהנו ממנו בפני עצמו, כגון אבקת כביסה, מיני ריח שמניחים בארון בגדים, קרם ידיים ומי גילוח. אבל על בושם מברכים, הואיל ונועד להנאה מריחו בפני עצמו, ולכן המבשמת את עצמה, תברך על הריח שיוצא מהבקבוק.

יב. אין מברכים על ריח שאין לו עיקר, היינו שמקור החומר הריחני אינו שם, כגון ריח בושם הנודף מבגד או מאדם שבישם את עצמו. וכן הנכנס לחנות תמרוקים ומריח את הריח שנותר באוויר מהבקבוקים, לא יברך, שהואיל ועתה כל הבקבוקים סגורים, אין לריח עיקר, ורק מי שיפתח בקבוק כדי להריח בו, יברך.

התנאים הנדרשים לברכת הריח

יג. העובר ליד גינה ששתלו בה צמחים שמפיצים ריח טוב, או הנכנס למשתלה שיש בה שתילים ריחניים שנועדו למכירה, כיוון שנועדו לתת ריח טוב שייהנו ממנו, הרוצה ליהנות מריחם חייב לברך בלא צורך לעשות מעשה כדי להריחם. וכן העובר ליד דוכן שמוכרים בו מיני ריח שנועדו להפיץ ריח טוב, אם הם פתוחים וריחם הטוב נודף, הרוצה ליהנות מריחם חייב לברך. וכן דין הנכנס לבית או מכונית שיש בהם דבר שנועד להפיץ ריח טוב.

יד. דברים שיש להם ריח טוב אבל אין זה ייעודם, ריחם טפל לעיקר ייעודם, ולכן אם לא עושה מעשה כדי להריחם, אין לריח חשיבות ואינו רשאי לברך. לכן העובר ליד פרדס שריחו טוב, רק אם יתקרב אל הפרחים כדי להריחם, חייב לברך על הנאתו. וכן דין העובר ליד שדה שמגדלים בו עצים ועשבים ריחניים כדי לשווקם, או הנכנס למפעל שמייצר בשמים. וכן פירות שיש להם ריח טוב, רק אם ייטלם כדי להריח, יברך "הנותן ריח טוב בפירות".

טו. כפי שלמדנו (לעיל י-יא), דבר שנועד להפיג ריח רע, או כדי לתת ריח בדבר אחר, גם אם ייטול אותו כדי ליהנות מריחו לא יברך עליו, ורק אם ישנה את ייעודו להנאת הריח יברך עליו.

לא נהנה מהריח

טז. הסובל מנזלת עד שאינו נהנה מהריח, לא יברך. והמסופק אם הוא חש את הריח או אם נותר עוד ריח בבושם, ינסה להריח, ואם יחוש בריח טוב, יכוון ליהנות ויברך.

יז. מי שלא נהנה מריח שנחשב טוב בעיני רוב בני אדם, לא יברך. וכן מי שנהנה מריח שרוב בני האדם לא מחשיבים אותו כריח טוב, כגון ריח דלק או דבק, לא יברך.

היסח הדעת

יח. הריח בשמים והסיח דעתו מלהריח עוד, כשירצה להריח שוב, יחזור ויברך. אבל אם כשבירך התכוון להמשיך ולהריח מהבשמים, כל עוד לא יצא מביתו למשך כחצי שעה, ברכתו מועילה לכל היום. היה הריח נודף בבית, גם אם לא כיוון להמשיך להריח, כיוון שבפועל הריח ממשיך להגיע אליו, לא יברך שוב.

יט. הפסיק בדיבור בין הברכה להרחה שלא מעניין הריח, הפסיד את הברכה, ועליו לברך שוב לפני שייהנה מן הריח (עי' לעיל ט, ו-ז).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-12 14:24:35

שלום האם מה שהרב שליטא פסק שניתן להתגלח בחול המועד אם רגיל להתגלח כל יום – זה דווקא כל יום? או גם אם כל כמה ימים נוהג להתגלח? ומה הדין אם רגיל רק בערב שבת להתגלח האם נתיר בחול המועד רק לקראת שבת או חג שני?

הרב בא לאפוקי אדם שברגיל שלו אין לו שום בעיה להיראות עם זיפים ואין זה נראה אצלו כמראה שאינו מכובד לחג. אבל אדם שרגיל להתגלח ורק מפני שהוא לא אוהב או לא צריך להתגלח כל יום לא עושה זאת, מותר לו להתגלח בחג כפי שהראוי לו כדי להראות מכובד.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יז. ייפוי הגוף שרגילים לעשות כל שבוע או שבועיים נחשב צורכי הגוף, כגון איפור וסידור שיער מקצועי, סידור השפם וגזירת ציפורניים. וכן מי שהתגלח לפני החג ורגיל להתגלח כל יום או כל כמה ימים, מצווה שיתגלח גם בחול המועד אם אין בזה פגיעה בכבוד אביו שנוהג להחמיר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-12 13:53:59

שלום רב! יש לי מספר שאלות: 1. אחרי מה צריך ליטול ידיים כדי שידיי יהיו בחזקת טהורות לברכות לימוד תורה ותפילה? האם נגיעה בגוף, מתחת לבגדים אחרי מקלחת (כך שהכל נקי לגמרי) גם מצריך נטילה? 2. האם צריך ליטול ידיים לאחר כניסה לשירותים גם בלי לעשות צרכים? 3. בביתי יש חלל משותף לשירותים ולמקלחון. המקלחון בגובה 2 מטר בערך ועשוי משתי דלתות שקופות שנסגרות ויוצרות קוביה. האם זה נחשב חלל נפרד בנוגע להרהור דברי תורה, או שמיעת דברי תורה?

1. אחרי נגיעה במקום שיש סבירות שיש בו זיעה או ריח לא טוב צריך לשטוף את הידיים, אין צורך ליטול מכלי אלא בנטילת הבוקר או לפני תפילה.
2. לא
3. מותר להרהר אסור לשמוע שיעור.

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-12 08:00:01

שלום רב. האם מברכים את ברכת לישב בסוכה על פירות וירקות- 1. האם משנה כמות האכילה, או אם קבעתי על זה סעודה? 2. האם יש הבדל בין העדות?

עניין זה מבואר בפניני הלכה סוכות. אם אין לך את הספר, אפשר לקרוא ממנו דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

אכילה בסוכה בכל ימי החג

ו. אכילת קבע חובה לאכול בסוכה, ואכילת ארעי אין חובה לאכול בסוכה.

סעודה על כל מרכיביה נחשבת כאכילת קבע, גם אם לא אוכל בה לחם. לפיכך, הנצרך לצאת באמצע הסעודה מהסוכה, לא ישתה ולא יטעם דבר מחוץ לסוכה, ואף לא ימשיך לבלוע את מה שהתחיל לאכול בסוכה.

לחם ומזונות בשיעור של יותר מנפח ביצה, נחשבים כאכילת קבע גם אם לא אוכל אותם בתוך הסעודה. ובשעת הצורך אפשר להחשיב תבשיל דגן כאכילת ארעי אף אם אוכל יותר מ'כביצה', ובתנאי שאינו חלק מסעודתו העיקרית.

בשר, דגים, ירקות, פירות ומשקים, נחשבים כאכילת ארעי כאשר אינם חלק מסעודתו העיקרית.

משקאות חריפים ששותה בחבורה, או רביעית יין, ישתה לכתחילה בסוכה.

ברכת 'לישב בסוכה'

ז. למנהג יוצאי תימן, בכל עת שאדם נכנס לסוכה כדי לשהות בה, לפני שישב יברך 'לישב בסוכה'.

ח. למנהג יוצאי אשכנז מברכים על כל אכילה שחייבים לאכול בסוכה ('אכילת קבע'), ופוטרים את שאר הדברים שעושים בסוכה. מי שלא מתכוון לאכול אכילה המחייבת סוכה במשך כל שהייתו הנוכחית, יברך על טעימה כלשהי של מאכל או יין (כגון בהבדלה). ומי שאינו מתכוון לטעום כלל, ראוי שיברך על שהייתו בסוכה.

ט. למנהג יוצאי ספרד מברכים רק על אכילה חשובה, שהיא מעט יותר מ'כביצה' לחם, או מיני מזונות בשיעור שביעה שהוא כנפח ארבע ביצים, או שזו ארוחה שמתכוון לשבוע ממנה אף שלא אוכל בה לחם או מזונות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-12 06:10:49

האם מותר לעשות עגילים בחול המועד?(פירסינג)

לא. האדם שעושה פירסינג עובד באיסור במועד, שהרי אסור לעבוד בחול המועד, וממילא אין היתר ללכת אליו למרות שהוא בכל מקרה עובד, שכן יש בכך חיזוק לעוברי עבירה, כמבואר בפניני הלכה ובספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-11 21:17:58

מתי קוראים 2 מקרא ואחד תרגום לפרשת וזאת הברכה? ומתי לפרשת בראשית?

וזאת הברכה – משקוראים וזאת הברכה במנחה של שבת. בראשית – משקוראים בראשית בשמחת תורה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-11 17:48:17

האם מותר ללכת לקניות (לכיף) בחול המועד? אני מאוד אוהבת לקנות דברים במיוחד בגדים וזה ישמח אותי:)

לא.

עניין זה מבואר בפניני הלכה. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מסחר

טו. מסחר אסור בחול המועד, אמנם מותר לקנות מאכלים לצורך החג, וכן מותר לקנות כל דבר שיש בו צורך ממשי לחג, כגון מי שהחליפה או נעלי החג נהרסו לו ואין לו אחרים ולא היה יכול לקנותם לפני החג. אבל אסור לקנות בגד בשביל הגיוון, או תמונה לצורך ייפוי הבית במועד או כדי לשמח את חברו. אמנם במקרה שאם יבוא למארחים בלי מתנה, תהיה לו מזה בושה או שיהיה עלבון למארחים, מותר לקנות עבורם מתנה, ובלבד שלא דחה במתכוון את הקנייה למועד. גם במקום דבר האבד הקניה מותרת (לעיל, ד).

טז. מותר לקנות רק בחנות שפתוחה בהיתר. בפועל, מלבד חנויות המזון, כמעט כל החנויות של היהודים פתוחות באיסור, משום שרוב האנשים קונים את כל צורכי החג לפני החג, או שמכוונים את קנייתם לחג. אמנם היודע שבכל יום יש יהודים שצריכים לקנות בהיתר מוצרים לצורך המועד, מותר לו לפתוח את חנותו למשך מספר שעות מצומצם ביום. ואם חנותו אינה בסמטה מוצנעת, עליו לשנות בדרך פתיחתה, כגון שיפתח רק דלת אחת או יוריד את מחצית התריס, ויכתוב שלט – "החנות פתוחה לצורכי המועד בין שעה זו לזו" (קניה בחנות של גוי, להלן לג).

יז. במקום 'דבר האבד' מותר לפתוח חנות יותר ממספר שעות מצומצם, אם מוכר דברים שיכולים להועיל במועד. כך יעשה מוכר שמאיימים עליו בפיטורין אם לא יעבוד במועד, או כשיש חשש רציני שאם לא יפתח בחול המועד, יפסיד את הלקוחות הקבועים שלו ויגרם לו הפסד גדול לטווח ארוך.

יח. במקומות שמתאסף קהל גדול, כמו בעיר העתיקה, מערת המכפלה ואירועי שמחת בית השואבה, מותר להקים דוכנים לממכר צורכי מצווה וצורכי חול המועד, מפני שאין אפשרות להגיע לקהל הזה בהזדמנות אחרת.

יט. כאשר הסוחר מוכר בהיתר, אם זו מכירה מוזלת באופן משמעותי, או שיש הנחה משמעותית למי שמבצע קניה גדולה, מותר לקנות גם דברים שאינם עבור המועד, ובתנאי שלא כיוון קנייתו למועד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-11 16:47:51

המותר יחסי אישות בתוך הסוכה

כן – 'תשבו' כעין תדורו.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

כו. לכתחילה נכון לבנות סוכה שגם האישה תוכל לישון בה עם בעלה, ומותרים בתשמיש. ואם אין הדבר מתאפשר, בלילות שאינם מקיימים מצוות עונה צריך הבעל לישון בסוכה. בני זוג שמצטערים מאוד כשאינם ישנים יחד, צריכים להשקיע מאמץ וכסף כדי להכין סוכה שיוכלו לישון בה יחד, ואם הדבר קשה להם מאוד, אם הבעל רוצה, יכול להקל לישון בבית עם אשתו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: יעקב וינברגר

2025-10-10 10:45:16

האם מברכים על חזרת החטופים הטוב והמיטיב כמו על בשורה שטובה לרבים? או ברכה אחרת כלשהי? הלב מלא ויש רצון לבטא בברכה את הרגש הזה

מי ששמח מאוד יכול לברך שהחיינו. ברכת הטוב והמטיב נתקנה על הנאה מוחשית של שני אנשים יחד, וברכת שהחיינו נתקנה גם על שמועות טובות ששמחים בהם מאוד. אך מי ששמחתו מהולה בעצב עמוק על המחיר (כמוני), לא יכול לברך.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

שהחיינו והטוב והמטיב

ו. כאשר השמחה שייכת לאדם אחד – יברך 'שהחיינו', וכאשר השמחה משותפת לשני אנשים ויותר – יברכו 'הטוב והמטיב', שכך הוא פירושה של הברכה: 'הטוב' לי, 'והמטיב' לאחרים.

לכן בני זוג שקנו לעצמם שולחן או תנור, יברכו 'הטוב והמטיב'. ואילו אדם שקנה לעצמו בגד, יברך 'שהחיינו' אף שגם אשתו שמחה שלבעלה יש בגד חדש, הואיל והשמחה המוחשית נוגעת רק לזה שלובש את הבגד, וברכת 'הטוב והמטיב' היא דווקא על טובה מוחשית, ואילו ברכת 'שהחיינו' היא גם על שמחה שאין בה הטבה מוחשית, כדוגמת שמועה טובה או ראיית חבר טוב (להלן).

שמועות טובות ורעות

כא. שותפים שהשקיעו בדבר מסוים ונודע להם שהשקעתם הניבה רווחים גדולים במיוחד, מעל ומעבר למצופה, יברכו 'הטוב והמטיב', ואדם אחד שהרוויח יברך 'שהחיינו'. שמע שאירע לו הפסד גדול, והוא עצוב מכך, יברך 'דיין האמת'. אבל אם חשב שהוא עומד להרוויח רווח גדול ונודע לו שלא הרוויח, אף שהוא עצוב מאוד, לא יברך, כי בפועל לא הפסיד דבר שהיה ברשותו.

כב. נתבשר שהחליטו להעלות את שכרו מעבר לעלייה המקובלת, או שקיבל העלאה לא צפויה בדרגה, יברך 'שהחיינו'. קיווה להתמנות לתפקיד מסוים, ושמע שבחרו בו, יברך 'שהחיינו'. ומנגד, מי שפיטרו אותו מעבודתו או שהפחיתו מאוד בשכרו, וצר לו על כך מאוד, יברך 'דיין האמת'.

כג. מי שהעלילו עליו עלילה והעמידוהו למשפט וגזרו עליו עונש, יברך 'דיין האמת'. היה צריך להרוויח סכום גדול ולא נתנו לו, ותבע אותם למשפט וזכה, יברך 'שהחיינו'.

כד. מכיוון שמברכים 'שהחיינו' גם כשאין הנאה מוחשית, אם שמע שמישהו שקרוב אליו מאוד הרוויח רווח גדול במיוחד, והוא שמח בזה – יברך. ואם שמע שהפסיד הפסד גדול מאוד, והוא עצוב מזה – יברך 'דיין האמת'. וכן השומע על אדם כשר שנפטר, והוא מצטער מכך מאוד, אף שאינו משבעת קרוביו, יברך 'דיין האמת'.

כה. מי שהתבשר שעבר בהצלחה את מבחן הנהיגה, או שקיבל ציון גבוה במבחן פסיכומטרי או במבחן חשוב אחר, אם הוא שמח בזה מאוד, יברך 'שהחיינו'.

כו. המקבל פרס הוקרה של כבוד, כגון תואר דוקטור כבוד, או שסיים את לימודיו וקיבל תואר בכיר או דרגת קצונה, או שנבחר להיות רב – יברך 'שהחיינו' בעת קבלת השמועה או בשעת הטקס.

כז. שכח לברך בעת ששמע את השמועה הטובה או הרעה, יכול לברך כל עוד הוא שמח מאוד או עצוב מאוד ממנה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-09 12:46:33

ערב טוב ומועדים לשמחה. אנחנו מתגוררים בכפר סבא ומחר בע״ה, אנחנו נוסעים לטייל בירושלים. הבת שלי בת 14.5, מאוד רוצה ללכת לחנות בגדים בירושלים ולקנות בגדים. כידוע לי, בחול המועד לא נוהגים לקנות בגדים. האם היא תוכל בכל זאת לקנות בגדים מכיוון שבכפר סבא ובאזורים קרובים אלינו לא ניתן למצוא את החנות והבגדים שהיא כל כך רוצה.

אני מניח שקראת פניני הלכה בנושא זה לפני ששאלת וראית שהרב סובר שלפי ההלכה לא ניתן להקל בדבר משני צדדים – מצד המוכר שבדרך כלל פותח את חנותו רגיל במועד, וממילא מוכר באיסור, וממילא בקנייה אצלו יש משום הסכמה לעבירה ומסייע. וגם מצד הקונה, שכן ההיתר הוא רק לקנות דברים שממש נצרכים למועד. לכן הטוב ביותר, גם בגלל הנ"ל וגם מהצר החינוכי, הוא לוותר על קנייה זו ולסיים אותה ביום אחר בשנה. כמו שאתם נוסעים היום לירושלים, אפשר למצוא יום במשך השנה ולנסוע. אחרי הכל זו ירושלים… אמנם אם באמת אינם יכולים למצוא יום כזה, והדבר יצער את הילדה, ובאמת מדובר על בגד נצרך – אפשר אולי להחשיב זאת כדבר האבד, ובלבד שלא עושים מזה עניין, כלומר לא נמצאים בחנות הרבה זמן ומתחילים למדוד אין סוף בגדים, אלא יודעים מה רוצים, נכנסים מודדים וקונים בגד או שניים, לא יותר מזה. וכדאי להשתדל שיהיה בגד לחג.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה :

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מסחר

טו. מסחר אסור בחול המועד, אמנם מותר לקנות מאכלים לצורך החג, וכן מותר לקנות כל דבר שיש בו צורך ממשי לחג, כגון מי שהחליפה או נעלי החג נהרסו לו ואין לו אחרים ולא היה יכול לקנותם לפני החג. אבל אסור לקנות בגד בשביל הגיוון, או תמונה לצורך ייפוי הבית במועד או כדי לשמח את חברו. אמנם במקרה שאם יבוא למארחים בלי מתנה, תהיה לו מזה בושה או שיהיה עלבון למארחים, מותר לקנות עבורם מתנה, ובלבד שלא דחה במתכוון את הקנייה למועד. גם במקום דבר האבד הקניה מותרת (לעיל, ד).

טז. מותר לקנות רק בחנות שפתוחה בהיתר. בפועל, מלבד חנויות המזון, כמעט כל החנויות של היהודים פתוחות באיסור, משום שרוב האנשים קונים את כל צורכי החג לפני החג, או שמכוונים את קנייתם לחג. אמנם היודע שבכל יום יש יהודים שצריכים לקנות בהיתר מוצרים לצורך המועד, מותר לו לפתוח את חנותו למשך מספר שעות מצומצם ביום. ואם חנותו אינה בסמטה מוצנעת, עליו לשנות בדרך פתיחתה, כגון שיפתח רק דלת אחת או יוריד את מחצית התריס, ויכתוב שלט – "החנות פתוחה לצורכי המועד בין שעה זו לזו" (קניה בחנות של גוי, להלן לג).

יז. במקום 'דבר האבד' מותר לפתוח חנות יותר ממספר שעות מצומצם, אם מוכר דברים שיכולים להועיל במועד. כך יעשה מוכר שמאיימים עליו בפיטורין אם לא יעבוד במועד, או כשיש חשש רציני שאם לא יפתח בחול המועד, יפסיד את הלקוחות הקבועים שלו ויגרם לו הפסד גדול לטווח ארוך.

יח. במקומות שמתאסף קהל גדול, כמו בעיר העתיקה, מערת המכפלה ואירועי שמחת בית השואבה, מותר להקים דוכנים לממכר צורכי מצווה וצורכי חול המועד, מפני שאין אפשרות להגיע לקהל הזה בהזדמנות אחרת.

יט. כאשר הסוחר מוכר בהיתר, אם זו מכירה מוזלת באופן משמעותי, או שיש הנחה משמעותית למי שמבצע קניה גדולה, מותר לקנות גם דברים שאינם עבור המועד, ובתנאי שלא כיוון קנייתו למועד.

:

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-08 19:10:18

אישה כחודש לאחר לידה, עשתה הפסק ויום ראשון נקי. לאחר מכן ראתה קצת כתמים על תחבושת, ולכן הסיחה דעתה מהספירה למשך יומיים. לאחר מכן נראה היה שדווקא יכולה להשלים את הספירה. האם בכה"ג יחשיבו את הימים הראשונים? ב. אישה לאחר לידה שיש לה סכנה להיכנס עתה להריון נוסף, ולא ניתן בחודש הקרוב לשים לה משהו בתוך הנרתיק, מה עושים?

א. הפסק טהרה חודש אחרי לידה זה נחשב מהר, לכן סביר מאוד שתהיה עדיין נזילת דם מהרחם. לכן אם מצליחים לעשות הפסק ובדיקת יום ראשון, עדיף לא לעשות יותר בדיקות מלבד היום השביעי או בדיקה ביום אחר שבו היא יודעת שהיא נקייה לפי נייר הטואלט הנקי לאחר שהיא בשירותים לקטנים. וטוב לשים תחבושת כל הימים הללו, מכיוון שתחבושת אינה מקבלת טומאה וממילא דם הנמצא עליה לא אוסר, אלא אם כן מדובר על כמות דם מרובה. לגבי עניין הסחת הדעת, זה בסדר בדיעבד כפי שמבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור שאני כותב כעת על שלושת ספרי הזוגיות שלא נכנסו לספר הקיצור הראשון:

המוּדעוּת לספירה

כד. לכתחילה צריכה האישה שלא להסיח את דעתה מספירת שבעת הנקיים, ולכן גם אם ראתה מראה בעייתי, לא תגמור בליבה שהיא טמאה, שכן אולי יתברר על ידי חכם שהמראה טהור ותמשיך את הספירה הראשונה. וכן אם בעלה יצא לנסיעה ארוכה, לא תפסיק לספור שבעה נקיים, שמא ישנה את תוכניתו ויחזור מוקדם.

כה. בדיעבד, גם אם חשבה באמצע שבעת הימים שלא להמשיך לסופרם, ושוב רצתה להמשיך בספירתם, כל שלא ראתה דם בינתיים, ימים אלו עולים לשבעה נקיים, ורשאית להמשיך את ספירתה ולטבול.

תשובה לשאלה השניה:

אפשר בינתיים להוציא את הזרע בפי הטבעת. אם הדבר לא שייך מבחינתכם, מכיוון שמדובר על שעת הדחק אפשר להוציא את הזרע על גוף האישה בכל מקום באופן שלא יגרום לדחייה (אפשר גם במקלחת חשוכה בכל מקום על גוף האישה, כך תשאר נקייה). העיקר שהכל ייעשה בשמחה.

הדברים מבוארים בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו. אביא לך את מסקנתם מתוך קיצור פניני הלכה 'זוגיות ומשפחה':

אמצעי המניעה המותרים והאסורים

טו. כאשר מותר למנוע היריון, מותר לכתחילה לעשות זאת על ידי גלולות, מדבקה, טבעת (נובה רינג), או התקן תוך רחמי, משום שהמניעה על ידם נעשית בדרך עקיפה, שאין בה פגיעה בזרע או חציצה בין הזרע לרחם (לגבי כתמים שמגיעים בעקבות אמצעים אלו, עי' בהלכות טהרת המשפחה ב, יב-יג).

טז. כאשר יש צורך ממשי למנוע היריון וקשה להיעזר באמצעים אלו, מותר למנוע היריון על ידי פעולה פחות עקיפה – קצף, נרות קוטלי זרע, או דיאפרגמה (קונדום נשי). זאת בתנאי שבני הזוג יכוונו בדעתם שאם יתחיל היריון יקבלו אותו ברצון. אישה שמניקה ואינה רואה וסת, יכולה להשתמש באמצעים אלו כדי להגביר את הביטחון שלא תכנס להיריון.

יז. אסור למנוע היריון על ידי פעולה ישירה שמונעת מהזרע להיכנס לגוף האישה – קונדום או הוצאת הזרע בחוץ. אמנם כאשר בגלל בעיה רפואית, הוראת הרופא להימנע מקיום החיבור, מותר לבעל להוציא את זרעו בפי הטבעת, או על גוף האישה, או בחיבור עם קונדום (עי' לעיל ב, לז-לח, ולהלן ו, ח).

מניעת היריון בין הלידות

ט. לצורך התחזקות האישה וגידול התינוק שזה עתה נולד, רצוי לרוב הנשים למנוע היריון נוסף למשך תשעה חודשים עד שנה מהלידה, על ידי אמצעי מניעה מותרים (להלן טו-יז).

י. לפני שקיימו את חובת פרו ורבו מהתורה בבן ובת, אין למנוע היריון למשך יותר משנה. ובמצבים מיוחדים של חולשה גופנית או נפשית גדולה, ניתן להקל עד שנתיים. והרוצים להקל ולמנוע היריון נוסף עד שנתיים לצורך תוספת התאוששות גופנית ונפשית, או לצורך לימודים או עבודה, יש להם על מי לסמוך. ולצורך טיפול במחלה, מותר למנוע היריון גם יותר משנתיים (לעיל, ז). לאחר הפלה אפשר למנוע היריון למספר חודשים על פי הוראת רופא ירא שמיים.

יא. יש להם בן ובת, אך טרם קיימו את חובת המצווה מדברי חכמים בארבעה עד חמישה ילדים, טוב שלא למנוע היריון למשך יותר משנה אחר הלידה. והרוצים להקל לצורך ממשי, רשאים למנוע היריון למשך שנתיים.

יב. לאחר קיום חובת המצווה מדברי חכמים בארבעה עד חמישה ילדים, מותר במקום הצורך למנוע היריון למשך זמן בלתי מוגבל. כגון כאשר ילדים נוספים יביאו אותם לידי עצבנות וכעס, או שלא יוכלו להתפנות כדי לבטא כראוי את כשרונותיהם בעבודתם, או שיזדקקו לצדקה. אבל אם הזוג מעריך שיוכל לגדל עוד ילדים בלא קשיים מיוחדים, ראוי שיוסיפו ללדת כפי יכולתם.

יג. אישה שהגיעה לסביבות גיל ארבעים, וחוששת מהסיכונים המתרבים והולכים מהיריון בגיל מבוגר, רשאית למנוע היריון מכאן ואילך. וצריך לשקול את רמת הסמיכון מול מספר הילדים שיש לה.

יד. מצד ההלכה, בני זוג שלמדו והבינו היטב מתי מותר ומתי אסור למנוע היריון, יכולים להחליט זאת לבד. אמנם כיוון שהם עלולים לטעות בהערכת מצבם, בין לצד ההפרזה בין לצד ההפחתה, נכון שכאשר הם רוצים למנוע היריון ליותר משנה, יתייעצו עם רב או רבנית שמכירים אותם, או לפחות מכירים היטב את התחום ואת עולם הערכים שלהם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-08 13:38:57

שלום 1. לולב שהוא ישר אבל השדרה שלו לא בקו ישר אלא מעט עקום. הוא נחשב ללא מהודר כלל? ומה דין הדס שהענף שלו לא בקו ישר? 2. לדעת הרב גם בתבשיל (שיש פוסקים שחילקו בין תבשיל למאפה) מזונות מעל כביצה מברך לישב בסוכה? (לאשכנזים)

1. אם הלולב עקום מעט באופן לא בולט ושרואים אותו רק אם מתבוננים, הוא נחשב ישר ולכן אם הוא יפה הוא מהודר.

בהדס אין סייג של עקמימות אלא שאם הוא עקום באופן מוגזם שנראה לבני אדם כלא יפה, אינו מהודר.

2. כן.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

אכילה בסוכה בכל ימי החג

ו. אכילת קבע חובה לאכול בסוכה, ואכילת ארעי אין חובה לאכול בסוכה.

סעודה על כל מרכיביה נחשבת כאכילת קבע, גם אם לא אוכל בה לחם. לפיכך, הנצרך לצאת באמצע הסעודה מהסוכה, לא ישתה ולא יטעם דבר מחוץ לסוכה, ואף לא ימשיך לבלוע את מה שהתחיל לאכול בסוכה.

לחם ומזונות בשיעור של יותר מנפח ביצה, נחשבים כאכילת קבע גם אם לא אוכל אותם בתוך הסעודה. ובשעת הצורך אפשר להחשיב תבשיל דגן כאכילת ארעי אף אם אוכל יותר מ'כביצה', ובתנאי שאינו חלק מסעודתו העיקרית.

בשר, דגים, ירקות, פירות ומשקים, נחשבים כאכילת ארעי כאשר אינם חלק מסעודתו העיקרית.

משקאות חריפים ששותה בחבורה, או רביעית יין, ישתה לכתחילה בסוכה.

ברכת 'לישב בסוכה'

ז. למנהג יוצאי תימן, בכל עת שאדם נכנס לסוכה כדי לשהות בה, לפני שישב יברך 'לישב בסוכה'.

ח. למנהג יוצאי אשכנז מברכים על כל אכילה שחייבים לאכול בסוכה ('אכילת קבע'), ופוטרים את שאר הדברים שעושים בסוכה. מי שלא מתכוון לאכול אכילה המחייבת סוכה במשך כל שהייתו הנוכחית, יברך על טעימה כלשהי של מאכל או יין (כגון בהבדלה). ומי שאינו מתכוון לטעום כלל, ראוי שיברך על שהייתו בסוכה.

ט. למנהג יוצאי ספרד מברכים רק על אכילה חשובה, שהיא מעט יותר מ'כביצה' לחם, או מיני מזונות בשיעור שביעה שהוא כנפח ארבע ביצים, או שזו ארוחה שמתכוון לשבוע ממנה אף שלא אוכל בה לחם או מזונות.

מדיני הברכה

י. זמן הברכה: למנהג יוצאי תימן, תיכף לאחר הכניסה לסוכה מברכים בעמידה ומתיישבים. למנהג חלק מיוצאי ספרד, מברכים בעמידה ולאחר הברכה מתיישבים ומברכים על האוכל. ולמנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מברכים בישיבה, תחילה על המאכל ואחר כך 'לישב בסוכה' לפני האכילה.

יא. שכח לברך: למנהג יוצאי אשכנז ותימן, יברך כל עוד שוהה בסוכה, אף שלא מתכוון להמשיך לאכול. ולמנהג יוצאי ספרד, יברך רק אם עדיין לא ברך ברכה אחרונה, ויטעם דבר מה לאחר הברכה.

יב. הפסק: כל זמן שאדם נשאר בסוכה, הברכה שבירך עליה בתחילה מועילה גם אם יאכל סעודה נוספת. וכן אם יצא דרך ארעי להביא דבר מה, או לשירותים, או לשוחח עם חברו, כשיחזור לסוכה לא יברך שוב. אבל אם יצא לצורך חשוב, כמו להתפלל או לעשות עסקיו, או שיצא ליותר משעה, כשיחזור יברך שוב.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-08 13:07:17

שלום האם זה נכון שאם אני שם את ההדסים והערבות בכלי/שקית עם מים והם נשארו שם מעל 24 שעות אז זה נקרא כובש והם פסולים לברכה?

מותר לשים. כך הציעו בכל הדורות כדי לשמור על טריותם ולא סייגו חומרא כזו מלבד החת"ס. הרוצה להחמיר יניחם באופן שישאיר מחוץ למים כאורך שיעורם (ד' טפחים לולב, ג' טפחים הדס וערבה).

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

שמירת ארבעת המינים

יח. צריך להשתדל לשמור את ההדסים והערבות בטריותם בתוך מים או במגבת לחה או בנרתיק אטום. הניחם בכלי עם מים לפני יום טוב, מותר להחזירם לכלי זה ביום טוב בלא להחליף בו את המים, אך מותר להוסיף בו מים.

יט. מי שהוציא את ההדסים או הערבות מאיגוד הלולב, כאשר מחזירם, אין להסתפק בתחיבתם לתוך הקשר הקיים, אלא צריך לקשור אותם מחדש או להוסיף עליהם קשר נוסף, כדי לקיים בכך את מצוות האיגוד. ביום טוב לא יעשה קשר כפול.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-07 23:43:57

שלום לרב. מטהר אויר, שיש בו מכסה עם לחצן. המכסה, התפרק בשבת. האם מותר להחזיר אותו או שיש חשש למתקן מנא? יש לציין שאין דרכו של המכסה לשליפה והחזרה, אלא נועד להיות מהודק בקביעות.

על פי המבואר בפניני הלכה אני חושב שזה אסור, שכן אף שלא מדובר על חיבור שדורש אומנות, לא מדובר על חיבור ארעי אלא חיבור קבוע, וכדין חיבור מקל מטאטא שהתפרק.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

בניין וסתירה בכלי

יז. דיני בניין וסתירה בכלים קלים במעט מדיני בניין בקרקע, לכן מותר לחבר כלים בחיבור ארעי שאינו דורש אומנות וחוזק, כגון להאריך שולחן על ידי הוספת לוח עץ המיועד לכך ללא חיזוקו על ידי ברגים, וכגון להרכיב מגש נשלף על כיסא ילדים, וכגון להרכיב לגו וקליקס ושאר משחקים שחיבורם אינו חזק ונועדו לפירוק. אבל אסור לבנות מחלקי פלסטיק מטוסים ואוניות שדורשים דייקנות מרובה ונועדו להתקיים זמן רב. וכן אסור לפרק או לחבר ידית של מטאטא.

יח. כלי שהדרך לחברו בצורה חזקה, אסור לחברו גם בצורה רפויה, שמא יבוא לחברו חזק. אבל אם התרגל להשתמש בו בחיבור רפוי, מותר לחברו ולפרקו באופן רפוי. לפיכך, מוט משקפיים שהבורג שלו השתחרר, אסור לחברו גם בצורה רפויה. אבל אם אין אפשרות להחזיר את הבורג, מותר לחבר את המוט בחיבור רפוי על ידי סיכת ביטחון.

וכן עדשת משקפיים שנפלה וכדי להחזירה צריך להשתמש בבורג שניתן להדקו היטב, אסור להחזירה אף ברפיון. אבל אם אין שם בורג, אלא המסגרת התרחבה ולפעמים העדשה נשמטת, מותר להחזירה. וכן הדין לגבי בובת משחק שרגלה יצאה ממקומה, וגלגל שנשמט מידי פעם מהעגלה ורגיל להחזירו בלא הידוק (ועי' בפרק כג, כו).

יט. מותר להשתמש בכלים שדרך שימושם על ידי הברגה, כגון מכסה של צנצנת ומלחייה, וכגון שרשרת נוי שמתחברת בהברגה. וכן מותר להגביה ולהנמיך סטנדר אף שצריך לשם כך לשחרר בורג ושוב לחזקו כפי הגובה הרצוי, מפני שכך היא דרך שימושו, ובכל שלבי השינוי הוא ראוי לשימוש.

כ. מותר לשנות את מצבה של עגלת תינוק על ידי צירים או ווים ממצב ישיבה לשכיבה ולהיפך. אבל אם לשם כך צריך לפתוח ברגים שחיברו את עריסת השכיבה ולהוציאה, ואחר כך לחבר בברגים את הכסא, הדבר אסור, כיוון שזהו חיבור חזק שאין משנים אותו בתכיפות.

כא. המיקל לעשות צורות במפיות או נייר, כדוגמת אוניה ומטוס, יש לו על מי לסמוך, וילדים יכולים להקל לכתחילה. אמנם אסור לקפל נייר באופן אומנותי (אוריגמי).

כב. מותר למתוח קפיץ של מכונית צעצוע כדי שתיסע מעט, ובתנאי שלא תצפצף או תדליק נורות. וכן מותר לכוון שעון מחוגים לשעה המדויקת.

כג. כלי שהתפרק אסור לטלטלו, שמא יבוא לתקנו. לכן ספסל שרגלו נשמטה, אסור לטלטלו כדי להשעין את הצד שאין לו רגליים על ספסל אחר. אבל אם תיקונו מסובך, או שכבר השתמשו בו באופן זה לפני השבת, אין חשש שיתקן אותו בשבת, ומותר לטלטלו (ועי' בפרק כג, כו-כז).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-07 21:26:16

אני סטודנט לאדריכלות צריך להגיש פרוייקט גמר מיד לאחר החג האם מותר לי לעבוד במחשב בתוכנה של סרטוט במהלך חול המועד זה רק לצורכי לימודים לא בונים עם זה משהו בפועל

היית צריך לעשות זאת לפני החג. אם ניסית ולא הצלחת לגמור לפני החג – מותר מדין דבר האבד אם אין אפשרות לדחות את מועד ההגשה בכמה ימים. אם היה לך זמן לפני החג ודחית את הדבר לחול המועד – אסור.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

אסור לכוון מלאכתו למועד

יא. דבר שהיה יכול לעשותו לפני החג ודחאו לחג, גם אם הוא מהדברים שאם היו צצים במועד היו מותרים – אסור לעשותו אפילו במלאכת הדיוט, ואפילו על ידי גוי, ואפילו אם יגרם לו הפסד, ואפילו אם לא ידע שאסור לכוון מלאכתו למועד. אמנם מלאכות עבור מאכלי החג או צורכי הגוף מותרות גם למי שדחאם למועד (לעיל פרק יא, סעיפים י, יד).

יב. שכח לעשות את הדבר לפני החג, או שמרוב עומס לא הספיק לעשותו, או שכדי לעשותו קודם החג היה צריך לבזבז זמן רב כדי להגיע למקום שבכל מקרה יהיה בו בחול המועד – אינו נחשב כמי שכיוון מלאכתו למועד, ומותר לעשותו במועד.

יג. דוגמאות אסורות: ידע לפני החג שיש חשש שמזיקים יתקפו את מטעו ויגרמו נזק משמעותי, והתרשל ודחה את הריסוס כדי לקיימו בחול המועד – אסור לו לרסס במועד. וכן מי שקיבל על עצמו עבודה תוך ידיעה שגם אם יזדרז, יש סיכוי גבוה שלא יספיק לסיימה בלא לעבוד בחול המועד – אסור לו לעבוד במועד גם אם ישלם על כך קנס משמעותי. וכן מי שידע לפני החג שחסר לו כפתור בבגד שיזדקק לו במועד, ודחה מלאכתו למועד – אסור לו לתקנו בחול המועד.

יד. דוגמאות מותרות: מי שנדרש לעבור ניתוח בהקדם ולא התאפשר לו לקובעו לפני החג, ויש חשש שעד לאחר החג מצבו יחמיר או שבינתיים יסבול – מותר לקבוע את הניתוח לחול המועד. וכן הדין במקרה שאם לא יקבל את התור לרופא מומחה בחול המועד, יפסיד את האפשרות להיבדק אצל רופא ברמתו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-07 18:01:28

שלום וברכה כבוד הרב, אני עוסק בתיווך רכבים ועובד עם סוחר שמבקש ממני לפרסם בדחיפות רכבים לצורך מכירה, כדי שיוכל לרכוש רכבים חדשים. אם לא אפרסם עכשיו, הוא עלול למכור לבד ואני אפסיד פרנסה. הפרסום פשוט – שליחת מודעות בקבוצות וואטסאפ ופייסבוק בלבד. האם מותר לי לפרסם את הרכבים במהלך חול המועד במצב כזה?

האיסור לעבוד בחול המועד כולל הפסד פרנסה של ימי העבודה בחול המועד, אין זה נקרא הפסד אלא מניעת רווח. אבל אם הדבר עלול לגרום להפסד מעבר לכך, אפשר להקל, במיוחד במקרה כמו שלך שאתה אומר שאין בדבר כלל טרחה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

  יב – היתרי עבודה במועד

דבר האבד

א. כאשר ארע מקרה לא צפוי במהלך החג שאם לא יעשו מלאכה כדי לפותרו ייגרם הפסד משמעותי, מותר לעשות לשם כך מלאכת אומן אפילו שאין בה תועלת למועד.

ב. דווקא הפסד נחשב לדבר האבד, ולא מניעת רווח. לכן לרוב האנשים אסור לעבוד בחול המועד אפילו אם יציעו להם רווח כפול, אלא הם חייבים לקחת ימי חופשה גם אם לא יקבלו עליהם שכר. אבל למי שחושש שיפוטר, מותר לעבוד בעבודה אסורה בחול המועד.

ג. דוגמאות לדבר האבד: מותר להפקיד המחאה שיש חשש שתאבד או שלא תכובד לאחר החג, וכן מותר לשלם חובות שהמאחר לשלמם מתחייב בקנס. בעל כרם שענביו הבשילו ואם לא יבצור אותם ייגרם לו הפסד משמעותי, רשאי לבצור במועד. וכן מי שדלת ביתו או חנותו נפרצה, או שמערכת האזעקה שלו התקלקלה, רשאי לתקנם במלאכת אומן. וכן הדין כאשר צינור המים שבבית התפוצץ ויש חשש שהבית והרהיטים יינזקו מהמים.

ד. כל חסרון משמעותי שייגרם לאדם אם לא יעשה את המלאכה במועד, נחשב לדבר האבד, גם אם אין בו הפסד כספי, כגון במקרה שאם לא יעשה את המלאכה כעת, יאבד זמן רב לאחר המועד. לכן הנקלע למקום שמוכרים בו דבר שנצרך לו, ואם לא יקנהו כעת, יצטרך לנסוע לשם לאחר המועד ולבזבז זמן רב, או שלא בטוח שהמוצר יישאר בחנות לאחר החג – מותר לקנותו אף אם לא ישתמש בו בחג (ועי' להלן יז-יט). וכן מותר לכתוב דברים נחוצים שאם לא יכתבם בחול המועד עלול לשכוח אותם.

ה. נפלה בחלקו הזדמנות בחול המועד להרוויח רווח גדול מאוד, נחשב הדבר כהפסד. ולאדם שחי בצמצום, גם מניעת רווח נאה שאינו שגרתי נחשב כדבר האבד, ובתנאי שבזכות זה יוציא יותר לסעודות המועד.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-07 18:00:22

לגבי אכילת בשר ודג יחד, האם בשורה תחתונה מותר?

לא. השורה התחתונה תמיד מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

אכילת דגים עם בשר או חלב

ה. כיום מוסכם על הרפואה שאין באכילת דגים עם בשר או חלב כל סכנה. לכן מותר לבני כל העדות לבשל ולאכול דגים עם חלב. אבל לגבי דגים עם בשר, אף שמעיקר הדין הדבר מותר, כיוון שמדורי דורות נהגו להיזהר בזה, גם כיום הנוהג המקובל להקפיד שלא לבשלם או לאוכלם יחד. ואף כשרוצים לאוכלם בזה אחר זה, שותים כדי לנקות את הפה, ואם נותר על האצבעות רוטב ממין אחד, מנגבים אותן במפית. כמו כן, מכינים מזלג, סכין וצלחת נפרדים לכל מנה, ובשעת הצורך, אפשר לקנח אותם במפית או בלחם, או לנקות את המזלג והסכין בעזרת הפה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-07 17:49:17

האם מותר לתלות דגל ישראל גדול צמוד לסכך (הדגל מקביל לסכך ולא משתלשל) תודה רבה וחג שמח

לכתחילה לא שמים שום חוצץ בין הסכך ליושבים בסוכה

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-06 09:13:45