אנּי עולה להר הבית תדיר אבל לא לא ידעתי שצריך לקרוע בגדים בפעם הראשונה. האם אני צריכה פעם הבא במקום?

מעיקר הדין צריך לקרוע בכל פעם שעולים להר, אלא שבפועל אנשים לא נוהגים לקרוע, וגם יש חשש שזה יפגע בכמות העולים, ולכן אמרו שלפחות יקרע פעם אחת, ולכן אם לא קרעת בפעם הראשונה, תקרעי בפעם הבאה.

עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ט. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את ההלכה למעשה כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)

קריעה על ערי יהודה, ירושלים ומקום המקדש

יב. מובא בתלמוד (מו"ק כו): אמר רבי אלעזר: הרואה ערי יהודה בחורבנן, אומר: "עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר", וקורע. ירושלים בחורבנה, אומר: "צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה יְרוּשָׁלַיִם שְׁמָמָה", וקורע. בית המקדש בחורבנו, אומר: "בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה", וקורע.

כיום ערי יהודה וירושלים תחת ריבונות ישראלית, ולכן למרות שיש עוד הרבה מה להשקיע ביישובן, אינן נחשבות חרבות, וממילא לא קורעים עליהן. ורק על מקום בית מקדשנו ותפארתנו שעדיין בחורבנו, צריך לקרוע. לכן הרואה את כיפת הזהב שבנו המוסלמים על מקום המקדש, יקרע את חולצתו באורך של טפח (7.6 ס"מ).

בפועל, רבים נוהגים להקל ולא לקרוע על ראיית מקום המקדש, או להיפטר מהקריעה על ידי הגבהת חפץ של חבר שתמורתו מקנה לו את בגדו. אמנם ראוי לקרוע לפחות פעם אחת בחיים, והרוצה להחמיר נכון שיקרע בכל פעם שלא ראה את מקום המקדש שלושים יום. לא קורעים בשבת וחג, ולא בחול המועד, חנוכה וראש חודש, שהם ימי שמחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-20 13:28:20

שלום וברכה כאשר ביתי מזמינה חברה אלינו הביתה לישון בלילה. האם יש בעיה של יחוד עם בני הבחור במקרה אצלנו מדובר שאשתי וילד בן חמש ג"כ נמצאים בבית ?(מדובר כמובן שאני לא נמצא בבית )

1. עם ילד בן חמש אין בעיה של ייחוד.
2. מותר לבן להיות באותו בית שנמצאת בו בת, כאשר אימו, אחותו, ביתו או אשתו גם נמצאות שם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-19 23:56:55

הרב אצלינו בבית כנסת בערב שבת נוהגים לומר בסוף התפילה את הפיוט"יגדל" אחד החזנים התחיל לומר את הפיוט מיד אחרי מזמור לדוד שאחרי ברכת מעין שבע לפני הקדיש יתום הוא אמר שאנשים יוצאים בסוף התפילה ולא אומרים את הפיוט הרב האם זה אפשרי ? האם אין בעיה שזה הפסק בין הקדיש לבין מזמור לדוד?

מצד הקדיש, אפשר לומר את אותו אחרי יגדל, אבל המנהג שלא לעשות כן גם כדי שלא לשנות את סדרי התפילה וגם כי אין שום בעיה שאנשים יוצאים תוך כדי אמירת הפיוט, שהרי לשם כך נועד הפיוט – כדי שאנשים ישירו אותו תוך כדי יציאתם מבית הכנסת ולא ידברו דברי חול בבית הכנסת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-19 17:47:50

בס"ד אישה שמתפללת כל בוקר רק ברכות השחר וקריאת שמע, מתי תחויב בקידוש בשבת בבוקר, מיד עם קימתה או רק לאחר שתגיד ברכות השחר וקריאת שמע כפי שהיא רגילה? תודה

מיד עם קימתה

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת הלכות קידוש. ניתן לקרוא מספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא השנה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)

יג. קידוש היום: חובת קידוש היום חלה לאחר תפילת שחרית, ועד שלא יקדש אסור לאכול או לשתות. לפני תפילת שחרית, מפני כבוד התפילה אסור לאכול ולשתות דבר חוץ ממים (ועי' בהלכות תפילה יב, ח-יב).

יד. אישה שאינה נשואה שרגילה להתפלל שחרית, דינה כדין הגברים. ואם רגילה להסתפק בברכות השחר, לא תשתה אפילו מים לפני הקידוש. בשעת הדחק, כגון אישה שאינה יודעת לקדש והיא מאוד צמאה – יכולה לשתות, ואם תצטרך מאוד לאכול – תאכל.

אישה נשואה יכולה בשעת הצורך לאכול ולשתות לפני הקידוש כל עוד בעלה לא סיים את תפילתו. כמו כן, אישה שרוצה להתפלל שחרית ובעלה חזר מבית הכנסת, יכולה לאכול עמו לאחר שתאמר את ברכות השחר ויקדשו יחד, ולאחר מכן תתפלל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-19 06:47:31

בס"ד שמעתי את אחד הגדולים שאמר בשיעור שניתן לקנות כרטיסי מפעל הפיס מכספי מעשר. אשמח לדעת את דעת הרב כיוון שלפי הדוחות הכספיים של מפעל הפיס רק כ-20% הולכים לצדקה. תודה

ממש לא! שכן כפי שציינת 80% אלו רווחים רגילים של המפעל, וגם ה 20% לא הולכים לצדקה כפי שאתה חושב, הם קוראים צדקה לכלל הצרכים הכלליים של מדינת ישראל, ואילו מעשר כספים מיועדת קודם כל לעניים או ללומדי תורה, כלומר תרומה לישיבות, והרוצה להקל ולתרום גם לטובת צרכי מצווה, רשאי.

הלכות צדקה ומעשר כספים מבוארות בפניני הלכה ליקוטים ב, אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-19 06:46:23

בס"ד שלום וברכה, מה מברכים על מאכל העשוי משיבולת שועל עבה. מדובר בעוגיות שפתיתי השיבולת שועל דבוקים אחד לשני על ידי חומרים אחרים כדוגמת דבש וחמאת בוטנים ולא על ידי רטיבות השיבולת שועל הגורמת לפתיתים להיות דביקים. האם אדמה או מזונות? תודה

הברכה היא מזונות ועל המחיה.

הלכה זו מבוארת בפניני הלכה ברכות פרק ו. אביא לך את המסקנה למעשה כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא השנה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9)

גרנולה, שלווה ופריכיות חיטה

כ. דרך חמשת מיני דגן לאוכלם כמאפה או תבשיל, אבל האוכל אותם חיים או קלויים או מבושלים מעט, מברך 'האדמה' ו'בורא נפשות', הואיל ולא אכלם כפי מעלתם. אבל אם הכינו מהם מאכל חשוב, כמו גרנולה, שלווה ופריכיות חיטה, כיוון שהם מוכנים כל צורכם ואנשים מחשיבים אותם כמאכל שאינו נחות ממיני דגן מבושלים ואפויים, ברכתם 'מזונות' ו'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-19 06:44:32

האם בזמן המצווה כשאנחנו כבר שוכבים, מותר לי לבקש מבעלי שייכנס אליי או שגם זה נקרא תביעה בפה שאסורה ועליי לחכות כשהוא יבקש מעצמו?

מותר לכתחילה, ואפילו מצווה מהתורה של 'ואהבת לרעך כמוך' אם הוא ישמח מזה שאת כל כך מעוניינת שייכנס.

האיסור של תביעה בפה הוא דווקא כאשר הדבר נעשה בדרך של גסות וניבול פה, כפי שמובא בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו פרק ב (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-18 16:52:17

בס״ד שלום כבוד הרב, אני מתגוררת עם בנות דתיות, וקיבלו מיקרוגל שלא השתמשו בו זמן מה ולא ידענו מה מצבו (בשרי או חלבי) ובנות התחילו לחמם בו ללא מכסה ולפעמים אחרי כמה זמן הניחו על הצלחת של המיקרו פיצה חלבית (במקרה של הפיצה ביקשתי שלפני שתחמם תעביר לצלחת חלבית אז המגע היה קר) או לחם וכו, מה שכן קנינו לא מזמן מכסה חלבי ומכסה בשרי ובנות השתמשו לפני הכשרה של המיקרו , האם המיקרו צריך הכשרה ? ומה הדין של הצלחת זכוכית והמכסים בשרי וחלבי ? תודה רבה ויום טוב.

המיקרוגל צריך הכשרה כפי שכתוב בספר בפניני הלכה.

וכך מובא בספר קיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)

הכשרת מיקרוגל:

מנקים היטב, מגעילים את הצלחת בתוך סיר עם מים רותחים, ולאחר מכן מחזירים את הצלחת ומחממים בתוך המיקרוגל צלוחית עם מים וסבון למשך כעשר דקות על החום הגבוה.

השימוש במיקרוגל

הרוצה להשתמש באותו מיקרוגל למאכלים חלביים ובשריים, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה של המיקרוגל תהיה נקיה לגמרי משאריות חלב או בשר, ואז יכול לחמם כל מאכל בתוך צלחת, ולכסותו בכלי ממינו (אפילו הכלי עם חורים). ניתן גם לקבוע שהמיקרוגל חלבי, ואזי רק כאשר מחממים בו מאכל בשרי או פרווה שרוצים לאוכלו עם בשר, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה תהיה נקיה, ולהניחו בתוך צלחת מכוסה. וכך יעשה הנצרך להשתמש במיקרוגל שאינו כשר.

לא. בדיעבד כשחימם בלא כיסוי – המאכל כשר. אבל אם הצלחת הקבועה היתה מלוכלכת משאריות שומן בשר למשל, וחימם עליה מאכל בכלי חלבי – הכלי נאסר, ואם הוא מחרס או פלסטיק ואין במאכל הרותח שבו פי שישים מהשומן הבשרי – גם המאכל נאסר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-18 12:29:31

שלום לכבוד הרב אני מתגורר באשקלון שכונה מעורבת חילונים, כיפות סרוגות וחרדים ביהכס המרכזי מנוהל ע"י גבאי כיפה סרוגה ,עתה עורכים בחירות ורוב המועמדים להנהלה חרדים אנחנו מקיימים בכל שבת תפילת ילדים בנים ובנות, ממוצע הגילים בערך 10 מספר הילדים כ50, מגיעים גם אבות חילונים עם הילדים שלהם מתפללים ברכות השחר קריאת שמע תהילים לחיילים וסיפור לשבת קבוצת החרדים רוצה לבטל לנו את התפילה בטענה של חוסר צניעות. יש קידוש ה' גדול בכך שילדים מכל המגזרים מגיעים חוץ מהחרדים כמובן. לחרדים יש אבות ובנים ותהילים לבנות האם כדי להילחם שתשאר התפילה?

אין סיבה שתפילת ילדים תהיה מעורבת, מה הבעיה לשים מחיצה בין המינים? מחיצה קלה ונעימה, לא כזו שלא רואים דרכה כלום. אם מגיע אב עם בתו, הוא ישב צמוד למחיצה, כך שבתו תהיה צמודה אליו מעבר למחיצה. בכל אופן, כיוון שמדובר על בית כנסת מרכזי, צריך להתייעץ עם רב המקום, הוא זה שצריך להכריע בדבר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-17 17:57:57

שאלה על הטבלת מקצף חלב קניתי מכשיר כזה תוצרת חו"ל והטבלתי אותו ונתתי להתייבש, עבד בסדר, אחרי מס' חודשים הפסיק לעבוד בחנות אמרו שיש סימני רטיבות במגעים החשמליים למטה למרות שהקפדנו לא להרטיב. החליפו את המכשיר אך אני חושש להטביל אותו שוב אם הוא רגיש לרטיבות, האם אפשר להתיר ללא טבילה או עצה אחרת, פירוק והרכבה מחדש לא נראה מעשי וכן לא מכיר גוי שאוכל למכור לו.

אין צורך להטביל כלי חשמלי כפי שמבואר בפניני הלכה. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d):

כה. כלי חשמלי אינו צריך טבילה. והרוצה לחשוש לדעת המחמירים, יטביל בלא ברכה כלי שבא במגע ישיר עם האוכל בעת שהוא ראוי לאכילה, כגון טוסטר וקומקום חשמלי, ובלבד שאין כמעט חשש שהכלי יתקלקל (וימתין שיתייבש לגמרי לפני הפעלתו). כאשר החלק שנוגע באוכל נעשה באופן שניתן להפרידו בקלות מהכלי, אם חלק זה עשוי מתכת או זכוכית, כגון סכיני בלנדר ומערבלי מיקסר – יש להטביל רק אותו בברכה.

לכן אם אינך יכול לפרק את החלק שמקציף ולהטביל רק אותו, הכלי פטור מטבילה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-17 08:11:13

שלום וברכה! 1. פנה"ל: "הרוצה להכין תה או קפה שחור, צריך לעשות זאת בכלי שלישי, ובכלל זה גם אם מערים את המים החמים מכלי שני.." הגר"ע יוסף זצל התיר להכין קפה שחור ע"י שיערה ישירות מהמיחם מים כי "אין בישול אחר קליה". מדוע הרב לא התייחס לדין זה? (אציין שבאפלקציה לא מעודכן דין התה/קפה שמותר לעשות ע"י עירוי מכלי שני ולאו דווקא בשלישי) 2. כתוב בהערות: "קפה נמס, כיוון שכבר עבר בישול, אפשר להכינו בכלי שני.." מה הכוונה? שאפשר לערות ישירות מהמיחם מים על הקפה? והאם כל סוגי הקפה מיובש בכלל זה? (שאולי יש כאלה שלא עברו בישול..)

1. דין בישול לאחר אפיה וצלייה הובא בפניני הלכה י, סעיף יא, שם מסיק שמנהג רוב ישראל להחמיר.
2. לא, זה עירוי מכלי ראשון. הכוונה שמותר להכניס את הקפה למים הרותחים שבכלי שני, כלומר בכוס שממנה עירו את המים מהמיחם. האם כל סוגי הקפה הנמס בכלל זה – איני יודע. כוונת הרב לקפה הנמס הפשוט. זה שנקרא כיום קפה נמס. לפי מה שאני רואה גם קפה מגורען עבר בישול, אבל אם הוא קפה בטעמים יתכן שיש בו חומרים שלא עברו בישול. לכן הנכון הוא תמיד לערות מכלי שני בלי להסתבך ובלי לסבך את האנשים שיבררו מה בדיוק התהליך שעבר הקפה שברשותם, והאם הם רוצים להקל כסוברים שאין בישול אחר קלייה או להחמיר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-17 02:25:04

אימא שלי נפטרה ב28.12.23 יום חמישי עשינו סעודת של 11 חודשים ומחר עולים לבית קברות אחרי עליה לבית קברות אפשר לצאת מאבל ולהשתתף בחתונה או יוצאים מאבל שמסיימים את 12 חודשים שאלה דחופה תודה מראש שבוע טוב

האבל מסתיים רק בתום 12 חודש.

כמובן שאין שום משמעות לתאריך הלועזי. אמא שלך נפטרה ב – ט"ז טבת תשפ"ד. לכן שנת האבל מסתיימת ב – ט"ז כסלו תשפ"ה, כלומר בעוד חודש.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-16 15:49:42

שלום רב. האם מותר לשבת על ספסל שגם מונח עליו תיק ריק של הטלית והתפילין? ומה דין אם הטלית ותפילין נמצאים בתוך התיק? לא הצלחתי למצוא את התשובה מתוך פניני הלכה. אם אפשור גם למסור את מקור התשובה, אודה לך.

אם אין בתיק כלום, כמובן שאין בעיה לשבת על הספסל. אם יש בו רק טלית גם אין בעיה, שכן אין בטלית קדושה אלא היא תשמישי מצווה. אם יש בו תפילין נחלקו בזה הפוסקים (שו"ע או"ח מ, חיד"א בשיורי ברכה או"ח מ וכה"ח או"ח מ, כו – מקלים. רמ"א, ט"ז יו"ד רפב, ד – מחמירים. מקורות נוספים: ש"ך רפב, ט, יוסף אומץ עמ' 278, באר שבע לח, שו"ת רדב"ז ג, תקיג), ולכן אם אפשר טוב להחמיר, אבל אם התפילין נמצאים בתוך תיק גדול שמונח בספסל הרכב האחורי, אפשר להקל ולשבת על אותו ספסל ואין צורך להניח את כל התיק עליו בזמן הנסיעה. כמו כן, אם זהו ספסל שמחולק למושבים חלוקים, כמו ספסלי בתי כנסת רבים, גם אפשר להקל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-15 18:10:34

שלום רב, אני כהן גרוש עם ילדה, מצוי בזוגיות עם גרושה ולה ילדים. מה ניתן לעשות בכדי לקיים קידושין כדת משה וישראל? תודה מראש ושבת שלום.

אין היתר להתחתן איתה, אלא אם ייבדקו לעומק שורשיך ויתברר שאינו כהן, או לחילופין שקידושי האישה הקודמים לא תקפים ולכן אינה נחשבת גרושה. הסבירות לכך כמובן נמוכה מאוד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-15 09:51:22

שלום, יש בית פרטי שמצד ימין שלו יש מדריגות שיורדות, ואז מגיעים לדלת (שב99% מהזמן פתוחה) ונכנסים אליו ויש חדרון פיצי של בערך 1.3 מטר על 1.3 מטר. בחדרון הזה יש דלת מצד ימין שמובילה ליחידת דיור ראשונה בתת קרקע ועוד דלת מול הדלת הראשונה אחרי בערך מטר שזה מוביל ליחידת דיור שניה שהיא גם מרתף שאת זה אני שוכר. האם אני צריך לשים מזוזה על הדלת שלי, או על הדלת הראשונה שלפני 2 הדלתות? אני לא חושב שצריך 2 מזוזות, כי כל ה"חלל" שאחרי הדלת הראשונה היא בערך 1.3 מטר על 1.3 מטר. אם זה משנה משהו, לדייר השני אין מזוזה על הדלת שלו והוא לא שומר מצוות. מקוה שהשאלה מובנת. תודה רבה

הכניסה הישירה ליחידת הדיור שלך, חייבת במזוזה בברכה. לגבי הכניסה החיצונית – אם המקום של 1.3 היה משמש למשהו חשוב, כגון שיש בו מדפים לשים דברים, כלומר הוא סוג של מחסן, לכתחילה נוהגים לשים בו מזוזה מספק בלי ברכה, כפי שמובא בפניני הלכה ליקוטים א' יא, 3. אבל אם זהו חלל ריק שאין לו כל תשמיש בפני עצמו, או לכל היותר עבור תליית מעילים, אינו חייב במזוזה.

כדאי מאוד מאוד לזכות גם את השכן במצווה חשובה זו ולשאול אותו אם הוא יהיה מוכן שתשים עבורו מזוזה בפתח היחידה שלו על חשבונך. אם כן, אתה יכול להשתמש בכסף של המזוזה שלו ממעשר כספים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-14 22:21:49

שלום, מה צריך לברך, אם שתיתי לכתחילה רק את הנוזל ממרק שרובו ירקות וברכתו בורא פרי האדמה? תודה רבה

הרוצה לשתות רק את המרק, אז הדין כמו שתייה של כל משקה – שתייה של רביעית (75 מ"ל) ברציפות עם הפסקות קלות לנשימה וגמיעה (כעשר שניות) מצריכה ברכה אחרונה.

הרוצה לאכול את המרק כדרכו עם הירקות וגם לשתות את המרק, האם יברך ברכה ראשונה שהכל על המרק? דין זה מבואר בפניני הלכה ברכות פרק ח ופרק יא. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)

פרק ח – מרק ירקות (בלי מיני דגן)

כא. מרק ירקות שעיקר טעמו בא מהירקות, אף שהטעימו אותו במלח ופלפל, הנוזלים טפלים לירקות, ולכן אף אם יש בו מעט ירקות והרבה נוזלים, מברך על הירקות 'האדמה' ופוטר את הנוזלים. אבל אם טעמו של המרק נוצר על ידי אבקת מרק באופן שגם בלא הירקות היה למים טעם של מרק, כאשר אין במרק הרבה ירקות, אין הנוזלים טפלים וצריך לברך עליהם 'שהכל' (ועי' לקמן יא, יז-כ).

כב. השותה רק את המרק ולא אוכל את הירקות, בכל אופן ברכתו 'שהכל'. אבל אם ריסק ירקות במרק עד שנעשה סמיך על ידם, ברכתו 'האדמה', כגון מרק בטטות, אפונים או עדשים.

פרק יא – מרק

יז. מרק ירקות שעיקר טעמו בא מהירקות, אף שהטעימו במלח ופלפל, מברך על הירקות ופוטר את הנוזלים גם אם יש בו מעט ירקות והרבה נוזלים. אבל אם טעמו נוצר על ידי אבקת מרק באופן שגם בלא הירקות היה למים טעם של מרק, אם אין בו הרבה ירקות, אין הנוזלים טפלים וצריך לברך עליהם בפני עצמם 'שהכל', ואם רובו הגדול נוזלים ויש בו מעט מאוד ירקות, בברכת 'שהכל' פוטר את הירקות. אם אכל מהירקות 'כזית' בשבע דקות, או שתה מהנוזלים 'רביעית' ברציפות, יברך 'בורא נפשות' (עי' לעיל, ב).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-13 15:40:49

שלום, מהו משך הזמן בו צריך לשתות שיעור מלוא לוגמיו כדי להתחייב ברכה אחרונה על נוזלים? ומה היחס בין שיעור מלוא לוגמיו לרביעית? תודה רבה

רק על כמות של רביעית (75 מ"ל. כחצי כוס חד פעמית פשוטה) מברכים ברכה אחרונה, לא על מלא לוגמיו (כ 50 מ"ל), ורק אם שתה את הרביעית ברציפות תוך הפסקות קלות לנשימה וגמיעה, כלומר כעשר שניות. שיעור מלא לוגמיו מוזכר בהלכות שבהן צריך לצאת ידי חובת השתייה במצווה, כגון קידוש, הבדלה וארבע כוסות בליל הסדר. איך הגיעו ל 50 מ"ל ? כי מדובר שיעור של רוב רביעית (38 מ"ל) + שיעור שימלא חלל פיו כשמנפח לחי אחת, שאצל אדם בינוני הוא כשיעור 50 מ"ל.

הלכה זו מבוארת בפניני הלכה ברכות בפרק העוסק בכללי ברכה אחרונה (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא השנה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOoozIPlOgZbe42VguB8uyag4lqlnOfY7qhQ8HXfwp0ENUdF0QNOa&v=4605f628f91d):

שיעור ברכה אחרונה בשתייה

יט. השותה 'רביעית הלוג', היינו כמות של 75 מיליליטר, ברציפות תוך הפסקות קלות לנשימה, חייב לברך ברכה אחרונה. שהה יותר מכך, לא יברך. והנוהג לברך על שתייה חמה גם כששהה בשתיית 'רביעית' כמה דקות כשיעור אכילה (בדיעבד עד 7 דקות), יש לו על מי לסמוך.

כ. הרוצה להדר, לא ישתה ברציפות כמות נפח של חצי ביצה (25 מ"ל) ופחות מרביעית (75 מ"ל), ולא ישתה רביעית שלא ברציפות, מפני שיש אומרים שצריך לברך על כך ברכה אחרונה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-12 07:39:20

1. התעוררתי באמצע הלילה, רציתי ללמוד ולקרא תהילים אז אמרתי ברכות התורה. נרדמתי והתעוררתי לאחר שעתיים וחצי. האם לברך שוב? דבר נוסף, האם אפשר ליטול ידיים בבוקר, לברך ברכות התורה,לחזור למיטה ושם לקרא חומש יומי ותהילים ואז לקום להתלבש, לברך ברכות השחר? 2. יש לי חברים מסורתיים שמבחינתם שומרים כשרות. הם מזמינים אותי לארוחה. אני הכנתי סלט של עלים כדי לבדוק אותם מחרקים. על מה עלי לשים לב כשאני שם כדי לא להכשל בכשרות? שאלה דומה לגבי מישהו דתי שהפסיק לשמור שבת. תודה

1. שלא כדין הגברים, אישה שקמה פעמיים, תברך אחר הקימה העקרית, במקרה שאת מציינת זו קימת הבוקר. ואם כבר ברכת בקימה הראשונה, כמו במקרה שציינת, אין לברך שוב בבוקר. לגבי השאלה השניה על ברכות התורה – מותר. לאחר נטילת הידיים יש לברך גם ענ"י, אשר יצר ואלוהי נשמה.
   דין זה מבואר בפניני הלכה תפילת נשים (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).
   אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא השנה לאור, המקרה שלך מובא בסעיף האחרון (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOoozIPlOgZbe42VguB8uyag4lqlnOfY7qhQ8HXfwp0ENUdF0QNOa&v=4605f628f91d)

   י – ברכות התורה

   לברך לפני הלימוד

   א. מצווה על כל אדם מישראל לברך את ברכות התורה כשקם משנתו ולפני שילמד תורה, ולכתחילה גם לא יהרהר בדברי תורה לפני שיברך. אבל אם התעורר באמצע הלילה, יכול להרהר בדברי תורה עד שיירדם.

   ב. לכתחילה יש לומר בפה פסוק או מאמר חז"ל מיד לאחר ברכות התורה, וטוב שאישה תאמר אז את הפסוק האחרון של הפרשה השלישית של קריאת שמע, כדי לקיים את מצוות זכירת יציאת מצרים, ואם תרצה להדר תאמר גם את פרשת התמיד שבסדר הקרבנות (עי' להלן כז, ב).

   ג. גבר שמסופק האם בירך את ברכות התורה ורוצה ללמוד לפני התפילה ואין לו ממי לשמוע את הברכות, למנהג יוצאי ספרד לא יברך לפני הלימוד, ולמנהג יוצאי אשכנז יברך את ברכת "אשר בחר בנו". ואם כבר התפלל, כיוון שאמר את ברכת 'אהבת עולם' שלפני קריאת שמע, יצא ידי חובה. ואישה שמסופקת האם בירכה, לכל המנהגים לא תברך, וטוב שתאמר את ברכת 'אהבת עולם' שבברכות קריאת שמע, ותקרא את פרשת 'שמע'.

   הברכה מועילה לכל היום

   ד. ברכות התורה שמברכים בבוקר יחד עם ברכות השחר מועילות ללימוד של כל היום עד הבוקר הבא. ומי שלא ישן אפילו חצי שעה על המיטה ('שינת קבע') במשך כל היום וכל הלילה, טוב שיכוון לצאת בברכותיו של מי שישן, ואם אינו מוצא אדם כזה, יברך בעצמו, ויקפיד לברך לאחר עלות השחר.

   ה. הקם באמצע הלילה לזמן משמעותי וחוזר שוב לישון, יברך לאחר כל שינת קבע. ויש נוהגים לברך רק פעם אחת יחד עם ברכות השחר לאחר הקימה העיקרית (וכך ינהגו הנשים).

2. אכילה אצל מסורתיים מבוארת בפניני הלכה כשרות פרק לח (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
   יא. המתארח אצל מסורתי שאינו מקפיד על כל ההלכות, אבל מקפיד לאכול כשר ושומר על הפרדה בין כלי הבשר והחלב, במקום הצורך יכול לאכול אצלו לאחר שיברר בעת ההזמנה חמישה דברים: א – שלבשר יש כשרות אמינה. ב – שהפירות והירקות נקנו במקום שמוכרים בו גידולים מעושרים. ג – שירקות העלים נשטפו היטב. ד – שכלי המתכת והזכוכית שאוכלים בהם טבולים. ה – שהופרשה חלה מהמאפים הביתיים.

   בשעת הדחק, כגון שכבר נמצא בסעודה והשאלות יגרמו עלבון גדול מאוד, אפשר לוותר עליהן, ואם חושש שהוכנה עיסה בכמות שמצריכה הפרשת חלה, יפריש לבדו פירור אחד (ועי' לעיל לא, כב).

   יב. המתארח אצל יהודי חילוני שאינו שומר כשרות, רשאי לאכול אצלו בכלים חד פעמיים מאכלים כשרים מאריזות שיש להן חותמת כשרות, או שהוכנו במסעדה עם כשרות מוכרת. זאת כמובן בתנאי שהמארח נאמן עליו. את האוכל שהוזמן ממסעדה כשרה, אפשר לחמם בתנור או במיקרוגל בבית החילוני, בתוך כלי סגור וכשר ועל גבי משטח נקי.

   קפה ותה אפשר לשתות אצל חילוני בכוסות חד פעמיות, או בכוסות חרסינה שנועדו לקפה או תה בלבד. בשעת הדחק אפשר להשתמש בכוסות זכוכית למרות שלא הוטבלו.

   בן או בת שחזרו בתשובה, והוריהם החילונים הכשירו למענם את המטבח ומכינים עבורם מאכלים כשרים בכלים כשרים, אם ההורים אנשים ישרים, צריכים לסמוך עליהם ולאכול אצלם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-12 03:58:29

בהלכות בישול בשבת כתוב "ישנה כיום מערכת נוספת של דודי שמש, שנועדה בעיקר לבניינים גבוהים, שבה המים החמים שבקולטים נותרים במערכת סגורה של צינורות, ומערכת זו יורדת אל הדוד, והמים הקרים שבדוד מתחממים מהמגע עם הצינורות החמים שבדוד. נמצא שהמים הקרים מתחממים ב'תולדות החמה', ולכן אסור לפתוח ביום שבת את ברז החמים כאשר הם לוהטים, מפני שגורמים בזה לבישול המים הקרים שנכנסים לדוד." מדוע מותר כשהמים לא לוהטים? ולגבי כיבוי בעירה בשבת כשאין סכנת נפשות, מדוע לא הוזכר ההיתר להציל ספרי קודש ע"י יהודי במקרים מסוימים(שו"ע שלד יב והלאה) תודה רבה על המענה על השאלות הקודמות

משום שמדובר על פסיק רישא בגרמא באיסור דרבנן, ונראה יותר שמקרה אף זה יותר קל כפי שמבואר בפניני הלכה פרק ט הערה 2 ח.

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOoozIPlOgZbe42VguB8uyag4lqlnOfY7qhQ8HXfwp0ENUdF0QNOa&v=4605f628f91d

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-11 16:29:43

שלום הרב, במהלך הלחימה בלבנון צה"ל סיפק לנו מנות קרב אמריקאיות, מנות אלו מכינים על ידי הוספת מים קרים לאורז או פסטה. משהו כמו מנה חמה. ובשקית חיצונית מניחים שקית חימום וכשמוסיפים בשקית החיצונית מים קרים הם מתחממים מהשקית חימום על ידי ריאקציה כימית, המים והתבשיל ממש רותחים מהדבר הזה. מה דין מנות אלו בשבת באופן כללי ובלחימה בפרט? תודה רבה!

שבת – אינני מוצא היתר להביא נוזל לרתיחה בשבת באופן זה או לבשל מאכל באופן זה, לפחות מדברי חכמים. האופן היחיד שהותר בישול בשבת הוא רק בחום השמש.

בלחימה – אם אין משהו אחר, בוודאי שמותר לחייל בשעת לחימה להכין אוכל כדי שיוכל להיות מרוכז בלחימה, זה ממש פיקוח נפש. אבל אם יש לו מאכלים אחרים שאינם דורשים חילול שבת, אין להתיר.

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOoozIPlOgZbe42VguB8uyag4lqlnOfY7qhQ8HXfwp0ENUdF0QNOa&v=4605f628f91d

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-11-11 11:53:56