המותר יחסי מין בתוך הסוכה

כן – 'תשבו' כעין תדורו.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

כו. לכתחילה נכון לבנות סוכה שגם האישה תוכל לישון בה עם בעלה, ומותרים בתשמיש. ואם אין הדבר מתאפשר, בלילות שאינם מקיימים מצוות עונה צריך הבעל לישון בסוכה. בני זוג שמצטערים מאוד כשאינם ישנים יחד, צריכים להשקיע מאמץ וכסף כדי להכין סוכה שיוכלו לישון בה יחד, ואם הדבר קשה להם מאוד, אם הבעל רוצה, יכול להקל לישון בבית עם אשתו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-10 10:45:16

שלום 1. לולב שהוא ישר אבל השדרה שלו לא בקו ישר אלא מעט עקום. הוא נחשב ללא מהודר כלל? ומה דין הדס שהענף שלו לא בקו ישר? 2. לדעת הרב גם בתבשיל (שיש פוסקים שחילקו בין תבשיל למאפה) מזונות מעל כביצה מברך לישב בסוכה? (לאשכנזים)

1. אם הלולב עקום מעט באופן לא בולט ושרואים אותו רק אם מתבוננים, הוא נחשב ישר ולכן אם הוא יפה הוא מהודר.

בהדס אין סייג של עקמימות אלא שאם הוא עקום באופן מוגזם שנראה לבני אדם כלא יפה, אינו מהודר.

2. כן.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

אכילה בסוכה בכל ימי החג

ו. אכילת קבע חובה לאכול בסוכה, ואכילת ארעי אין חובה לאכול בסוכה.

סעודה על כל מרכיביה נחשבת כאכילת קבע, גם אם לא אוכל בה לחם. לפיכך, הנצרך לצאת באמצע הסעודה מהסוכה, לא ישתה ולא יטעם דבר מחוץ לסוכה, ואף לא ימשיך לבלוע את מה שהתחיל לאכול בסוכה.

לחם ומזונות בשיעור של יותר מנפח ביצה, נחשבים כאכילת קבע גם אם לא אוכל אותם בתוך הסעודה. ובשעת הצורך אפשר להחשיב תבשיל דגן כאכילת ארעי אף אם אוכל יותר מ'כביצה', ובתנאי שאינו חלק מסעודתו העיקרית.

בשר, דגים, ירקות, פירות ומשקים, נחשבים כאכילת ארעי כאשר אינם חלק מסעודתו העיקרית.

משקאות חריפים ששותה בחבורה, או רביעית יין, ישתה לכתחילה בסוכה.

ברכת 'לישב בסוכה'

ז. למנהג יוצאי תימן, בכל עת שאדם נכנס לסוכה כדי לשהות בה, לפני שישב יברך 'לישב בסוכה'.

ח. למנהג יוצאי אשכנז מברכים על כל אכילה שחייבים לאכול בסוכה ('אכילת קבע'), ופוטרים את שאר הדברים שעושים בסוכה. מי שלא מתכוון לאכול אכילה המחייבת סוכה במשך כל שהייתו הנוכחית, יברך על טעימה כלשהי של מאכל או יין (כגון בהבדלה). ומי שאינו מתכוון לטעום כלל, ראוי שיברך על שהייתו בסוכה.

ט. למנהג יוצאי ספרד מברכים רק על אכילה חשובה, שהיא מעט יותר מ'כביצה' לחם, או מיני מזונות בשיעור שביעה שהוא כנפח ארבע ביצים, או שזו ארוחה שמתכוון לשבוע ממנה אף שלא אוכל בה לחם או מזונות.

מדיני הברכה

י. זמן הברכה: למנהג יוצאי תימן, תיכף לאחר הכניסה לסוכה מברכים בעמידה ומתיישבים. למנהג חלק מיוצאי ספרד, מברכים בעמידה ולאחר הברכה מתיישבים ומברכים על האוכל. ולמנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מברכים בישיבה, תחילה על המאכל ואחר כך 'לישב בסוכה' לפני האכילה.

יא. שכח לברך: למנהג יוצאי אשכנז ותימן, יברך כל עוד שוהה בסוכה, אף שלא מתכוון להמשיך לאכול. ולמנהג יוצאי ספרד, יברך רק אם עדיין לא ברך ברכה אחרונה, ויטעם דבר מה לאחר הברכה.

יב. הפסק: כל זמן שאדם נשאר בסוכה, הברכה שבירך עליה בתחילה מועילה גם אם יאכל סעודה נוספת. וכן אם יצא דרך ארעי להביא דבר מה, או לשירותים, או לשוחח עם חברו, כשיחזור לסוכה לא יברך שוב. אבל אם יצא לצורך חשוב, כמו להתפלל או לעשות עסקיו, או שיצא ליותר משעה, כשיחזור יברך שוב.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-08 13:07:17

האם מברכים על חזרת החטופים הטוב והמיטיב כמו על בשורה שטובה לרבים? או ברכה אחרת כלשהי? הלב מלא ויש רצון לבטא בברכה את הרגש הזה

מי ששמח מאוד יכול לברך שהחיינו. ברכת הטוב והמטיב נתקנה על הנאה מוחשית של שני אנשים יחד, וברכת שהחיינו נתקנה גם על שמועות טובות ששמחים בהם מאוד. אך מי ששמחתו מהולה בעצב עמוק על המחיר (כמוני), לא יכול לברך.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

שהחיינו והטוב והמטיב

ו. כאשר השמחה שייכת לאדם אחד – יברך 'שהחיינו', וכאשר השמחה משותפת לשני אנשים ויותר – יברכו 'הטוב והמטיב', שכך הוא פירושה של הברכה: 'הטוב' לי, 'והמטיב' לאחרים.

לכן בני זוג שקנו לעצמם שולחן או תנור, יברכו 'הטוב והמטיב'. ואילו אדם שקנה לעצמו בגד, יברך 'שהחיינו' אף שגם אשתו שמחה שלבעלה יש בגד חדש, הואיל והשמחה המוחשית נוגעת רק לזה שלובש את הבגד, וברכת 'הטוב והמטיב' היא דווקא על טובה מוחשית, ואילו ברכת 'שהחיינו' היא גם על שמחה שאין בה הטבה מוחשית, כדוגמת שמועה טובה או ראיית חבר טוב (להלן).

שמועות טובות ורעות

כא. שותפים שהשקיעו בדבר מסוים ונודע להם שהשקעתם הניבה רווחים גדולים במיוחד, מעל ומעבר למצופה, יברכו 'הטוב והמטיב', ואדם אחד שהרוויח יברך 'שהחיינו'. שמע שאירע לו הפסד גדול, והוא עצוב מכך, יברך 'דיין האמת'. אבל אם חשב שהוא עומד להרוויח רווח גדול ונודע לו שלא הרוויח, אף שהוא עצוב מאוד, לא יברך, כי בפועל לא הפסיד דבר שהיה ברשותו.

כב. נתבשר שהחליטו להעלות את שכרו מעבר לעלייה המקובלת, או שקיבל העלאה לא צפויה בדרגה, יברך 'שהחיינו'. קיווה להתמנות לתפקיד מסוים, ושמע שבחרו בו, יברך 'שהחיינו'. ומנגד, מי שפיטרו אותו מעבודתו או שהפחיתו מאוד בשכרו, וצר לו על כך מאוד, יברך 'דיין האמת'.

כג. מי שהעלילו עליו עלילה והעמידוהו למשפט וגזרו עליו עונש, יברך 'דיין האמת'. היה צריך להרוויח סכום גדול ולא נתנו לו, ותבע אותם למשפט וזכה, יברך 'שהחיינו'.

כד. מכיוון שמברכים 'שהחיינו' גם כשאין הנאה מוחשית, אם שמע שמישהו שקרוב אליו מאוד הרוויח רווח גדול במיוחד, והוא שמח בזה – יברך. ואם שמע שהפסיד הפסד גדול מאוד, והוא עצוב מזה – יברך 'דיין האמת'. וכן השומע על אדם כשר שנפטר, והוא מצטער מכך מאוד, אף שאינו משבעת קרוביו, יברך 'דיין האמת'.

כה. מי שהתבשר שעבר בהצלחה את מבחן הנהיגה, או שקיבל ציון גבוה במבחן פסיכומטרי או במבחן חשוב אחר, אם הוא שמח בזה מאוד, יברך 'שהחיינו'.

כו. המקבל פרס הוקרה של כבוד, כגון תואר דוקטור כבוד, או שסיים את לימודיו וקיבל תואר בכיר או דרגת קצונה, או שנבחר להיות רב – יברך 'שהחיינו' בעת קבלת השמועה או בשעת הטקס.

כז. שכח לברך בעת ששמע את השמועה הטובה או הרעה, יכול לברך כל עוד הוא שמח מאוד או עצוב מאוד ממנה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-09 12:46:33

אישה כחודש לאחר לידה, עשתה הפסק ויום ראשון נקי. לאחר מכן ראתה קצת כתמים על תחבושת, ולכן הסיחה דעתה מהספירה למשך יומיים. לאחר מכן נראה היה שדווקא יכולה להשלים את הספירה. האם בכה"ג יחשיבו את הימים הראשונים? ב. אישה לאחר לידה שיש לה סכנה להיכנס עתה להריון נוסף, ולא ניתן בחודש הקרוב לשים לה משהו בתוך הנרתיק, מה עושים?

א. הפסק טהרה חודש אחרי לידה זה נחשב מהר, לכן סביר מאוד שתהיה עדיין נזילת דם מהרחם. לכן אם מצליחים לעשות הפסק ובדיקת יום ראשון, עדיף לא לעשות יותר בדיקות מלבד היום השביעי או בדיקה ביום אחר שבו היא יודעת שהיא נקייה לפי נייר הטואלט הנקי לאחר שהיא בשירותים לקטנים. וטוב לשים תחבושת כל הימים הללו, מכיוון שתחבושת אינה מקבלת טומאה וממילא דם הנמצא עליה לא אוסר, אלא אם כן מדובר על כמות דם מרובה. לגבי עניין הסחת הדעת, זה בסדר בדיעבד כפי שמבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור שאני כותב כעת על שלושת ספרי הזוגיות שלא נכנסו לספר הקיצור הראשון:

המוּדעוּת לספירה

כד. לכתחילה צריכה האישה שלא להסיח את דעתה מספירת שבעת הנקיים, ולכן גם אם ראתה מראה בעייתי, לא תגמור בליבה שהיא טמאה, שכן אולי יתברר על ידי חכם שהמראה טהור ותמשיך את הספירה הראשונה. וכן אם בעלה יצא לנסיעה ארוכה, לא תפסיק לספור שבעה נקיים, שמא ישנה את תוכניתו ויחזור מוקדם.

כה. בדיעבד, גם אם חשבה באמצע שבעת הימים שלא להמשיך לסופרם, ושוב רצתה להמשיך בספירתם, כל שלא ראתה דם בינתיים, ימים אלו עולים לשבעה נקיים, ורשאית להמשיך את ספירתה ולטבול.

תשובה לשאלה השניה:

אפשר בינתיים להוציא את הזרע בפי הטבעת. אם הדבר לא שייך מבחינתכם, מכיוון שמדובר על שעת הדחק אפשר להוציא את הזרע על גוף האישה בכל מקום באופן שלא יגרום לדחייה (אפשר גם במקלחת חשוכה בכל מקום על גוף האישה, כך תשאר נקייה). העיקר שהכל ייעשה בשמחה.

הדברים מבוארים בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו. אביא לך את מסקנתם מתוך קיצור פניני הלכה 'זוגיות ומשפחה':

אמצעי המניעה המותרים והאסורים

טו. כאשר מותר למנוע היריון, מותר לכתחילה לעשות זאת על ידי גלולות, מדבקה, טבעת (נובה רינג), או התקן תוך רחמי, משום שהמניעה על ידם נעשית בדרך עקיפה, שאין בה פגיעה בזרע או חציצה בין הזרע לרחם (לגבי כתמים שמגיעים בעקבות אמצעים אלו, עי' בהלכות טהרת המשפחה ב, יב-יג).

טז. כאשר יש צורך ממשי למנוע היריון וקשה להיעזר באמצעים אלו, מותר למנוע היריון על ידי פעולה פחות עקיפה – קצף, נרות קוטלי זרע, או דיאפרגמה (קונדום נשי). זאת בתנאי שבני הזוג יכוונו בדעתם שאם יתחיל היריון יקבלו אותו ברצון. אישה שמניקה ואינה רואה וסת, יכולה להשתמש באמצעים אלו כדי להגביר את הביטחון שלא תכנס להיריון.

יז. אסור למנוע היריון על ידי פעולה ישירה שמונעת מהזרע להיכנס לגוף האישה – קונדום או הוצאת הזרע בחוץ. אמנם כאשר בגלל בעיה רפואית, הוראת הרופא להימנע מקיום החיבור, מותר לבעל להוציא את זרעו בפי הטבעת, או על גוף האישה, או בחיבור עם קונדום (עי' לעיל ב, לז-לח, ולהלן ו, ח).

מניעת היריון בין הלידות

ט. לצורך התחזקות האישה וגידול התינוק שזה עתה נולד, רצוי לרוב הנשים למנוע היריון נוסף למשך תשעה חודשים עד שנה מהלידה, על ידי אמצעי מניעה מותרים (להלן טו-יז).

י. לפני שקיימו את חובת פרו ורבו מהתורה בבן ובת, אין למנוע היריון למשך יותר משנה. ובמצבים מיוחדים של חולשה גופנית או נפשית גדולה, ניתן להקל עד שנתיים. והרוצים להקל ולמנוע היריון נוסף עד שנתיים לצורך תוספת התאוששות גופנית ונפשית, או לצורך לימודים או עבודה, יש להם על מי לסמוך. ולצורך טיפול במחלה, מותר למנוע היריון גם יותר משנתיים (לעיל, ז). לאחר הפלה אפשר למנוע היריון למספר חודשים על פי הוראת רופא ירא שמיים.

יא. יש להם בן ובת, אך טרם קיימו את חובת המצווה מדברי חכמים בארבעה עד חמישה ילדים, טוב שלא למנוע היריון למשך יותר משנה אחר הלידה. והרוצים להקל לצורך ממשי, רשאים למנוע היריון למשך שנתיים.

יב. לאחר קיום חובת המצווה מדברי חכמים בארבעה עד חמישה ילדים, מותר במקום הצורך למנוע היריון למשך זמן בלתי מוגבל. כגון כאשר ילדים נוספים יביאו אותם לידי עצבנות וכעס, או שלא יוכלו להתפנות כדי לבטא כראוי את כשרונותיהם בעבודתם, או שיזדקקו לצדקה. אבל אם הזוג מעריך שיוכל לגדל עוד ילדים בלא קשיים מיוחדים, ראוי שיוסיפו ללדת כפי יכולתם.

יג. אישה שהגיעה לסביבות גיל ארבעים, וחוששת מהסיכונים המתרבים והולכים מהיריון בגיל מבוגר, רשאית למנוע היריון מכאן ואילך. וצריך לשקול את רמת הסמיכון מול מספר הילדים שיש לה.

יד. מצד ההלכה, בני זוג שלמדו והבינו היטב מתי מותר ומתי אסור למנוע היריון, יכולים להחליט זאת לבד. אמנם כיוון שהם עלולים לטעות בהערכת מצבם, בין לצד ההפרזה בין לצד ההפחתה, נכון שכאשר הם רוצים למנוע היריון ליותר משנה, יתייעצו עם רב או רבנית שמכירים אותם, או לפחות מכירים היטב את התחום ואת עולם הערכים שלהם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-08 13:38:57

ערב טוב ומועדים לשמחה. אנחנו מתגוררים בכפר סבא ומחר בע״ה, אנחנו נוסעים לטייל בירושלים. הבת שלי בת 14.5, מאוד רוצה ללכת לחנות בגדים בירושלים ולקנות בגדים. כידוע לי, בחול המועד לא נוהגים לקנות בגדים. האם היא תוכל בכל זאת לקנות בגדים מכיוון שבכפר סבא ובאזורים קרובים אלינו לא ניתן למצוא את החנות והבגדים שהיא כל כך רוצה.

אני מניח שקראת פניני הלכה בנושא זה לפני ששאלת וראית שהרב סובר שלפי ההלכה לא ניתן להקל בדבר משני צדדים – מצד המוכר שבדרך כלל פותח את חנותו רגיל במועד, וממילא מוכר באיסור, וממילא בקנייה אצלו יש משום הסכמה לעבירה ומסייע. וגם מצד הקונה, שכן ההיתר הוא רק לקנות דברים שממש נצרכים למועד. לכן הטוב ביותר, גם בגלל הנ"ל וגם מהצר החינוכי, הוא לוותר על קנייה זו ולסיים אותה ביום אחר בשנה. כמו שאתם נוסעים היום לירושלים, אפשר למצוא יום במשך השנה ולנסוע. אחרי הכל זו ירושלים… אמנם אם באמת אינם יכולים למצוא יום כזה, והדבר יצער את הילדה, ובאמת מדובר על בגד נצרך – אפשר אולי להחשיב זאת כדבר האבד, ובלבד שלא עושים מזה עניין, כלומר לא נמצאים בחנות הרבה זמן ומתחילים למדוד אין סוף בגדים, אלא יודעים מה רוצים, נכנסים מודדים וקונים בגד או שניים, לא יותר מזה. וכדאי להשתדל שיהיה בגד לחג.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה :

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מסחר

טו. מסחר אסור בחול המועד, אמנם מותר לקנות מאכלים לצורך החג, וכן מותר לקנות כל דבר שיש בו צורך ממשי לחג, כגון מי שהחליפה או נעלי החג נהרסו לו ואין לו אחרים ולא היה יכול לקנותם לפני החג. אבל אסור לקנות בגד בשביל הגיוון, או תמונה לצורך ייפוי הבית במועד או כדי לשמח את חברו. אמנם במקרה שאם יבוא למארחים בלי מתנה, תהיה לו מזה בושה או שיהיה עלבון למארחים, מותר לקנות עבורם מתנה, ובלבד שלא דחה במתכוון את הקנייה למועד. גם במקום דבר האבד הקניה מותרת (לעיל, ד).

טז. מותר לקנות רק בחנות שפתוחה בהיתר. בפועל, מלבד חנויות המזון, כמעט כל החנויות של היהודים פתוחות באיסור, משום שרוב האנשים קונים את כל צורכי החג לפני החג, או שמכוונים את קנייתם לחג. אמנם היודע שבכל יום יש יהודים שצריכים לקנות בהיתר מוצרים לצורך המועד, מותר לו לפתוח את חנותו למשך מספר שעות מצומצם ביום. ואם חנותו אינה בסמטה מוצנעת, עליו לשנות בדרך פתיחתה, כגון שיפתח רק דלת אחת או יוריד את מחצית התריס, ויכתוב שלט – "החנות פתוחה לצורכי המועד בין שעה זו לזו" (קניה בחנות של גוי, להלן לג).

יז. במקום 'דבר האבד' מותר לפתוח חנות יותר ממספר שעות מצומצם, אם מוכר דברים שיכולים להועיל במועד. כך יעשה מוכר שמאיימים עליו בפיטורין אם לא יעבוד במועד, או כשיש חשש רציני שאם לא יפתח בחול המועד, יפסיד את הלקוחות הקבועים שלו ויגרם לו הפסד גדול לטווח ארוך.

יח. במקומות שמתאסף קהל גדול, כמו בעיר העתיקה, מערת המכפלה ואירועי שמחת בית השואבה, מותר להקים דוכנים לממכר צורכי מצווה וצורכי חול המועד, מפני שאין אפשרות להגיע לקהל הזה בהזדמנות אחרת.

יט. כאשר הסוחר מוכר בהיתר, אם זו מכירה מוזלת באופן משמעותי, או שיש הנחה משמעותית למי שמבצע קניה גדולה, מותר לקנות גם דברים שאינם עבור המועד, ובתנאי שלא כיוון קנייתו למועד.

:

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-08 19:10:18