חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
הושענא רבה
מועדים לשמחה בעבר נהגתי להישאר ער כל ליל הושענא רבה, לקרוא את כל ספר דברים כל ספר תהילים ואז ללמוד עד לשחרית. לצערי, ככל שאני מזדקן זה נהיה לי קשה יותר. כבר כמה שנים שלא הצלחתי להישאר ער. כל זה מביא אותי לשאול כמה שאלות: 1. האם בליל הושענה רבה עדיף לקרוא כל ספר דברים וכל ספר תהילים או ללמוד תורה? 2. אני ודאי היתניתי שלא לקבל בנדר להישאר ער. אבל לגבי משנה תורה וספר תהילים, אני משער שהיתניתי לא מסוגל לזכור בדיוק. צריך התרת נדרים? 3. זכור לי שקראתי איפשהו שהפתקא (הקוויטל) יוצא בליל הושענא רבה אחר חצות לילה. אם כן, מדוע אנחנו מבקשים בהקפות בבוקר? הרי הפתקא כבר יצאה? תודה רבה
- אם אתה מצליח להיות מרוכז בתוכן של ספר דברים ותהילים, יש להם עדיפות, שכן זה נחשב עבורך גם לימוד תורה.
- ההתרה שעושים לפני ראש השנה מועילה לזה.
- פניני הלכה סוכות ו, א – אף שגזר הדין נחתם ביום הכיפורים, ההוראה להוצאת הדין אל הפועל ניתנת בהושענא רבה. משל לבית דין שכבר קיבל החלטה, אבל כל זמן שגזר הדין עדיין לא נכתב על שטר וניתן ביד השליחים שיוצאים להביאו לידי הממונים האחראים על הוצאתו לפועל, עוד אפשר לפעול כדי לשנותו לטובה. וזה עניינו של הושענא רבה, שבו נכתבות הפתקאות של גזר הדין וניתנות ביד השלוחים היוצאים מבית הדין של מעלה להביאן לכל המלאכים הממונים על הוצאת הדין לפועל. וכיוון שהפתקאות עוד לא נכתבו והשליחים עוד לא יצאו, עדיין אפשר להיטיב את גזר הדין. ולכן נכון לחזור בתשובה ביום הושענא רבה (זוהר ח"ג לא, ב). ויש לדעת, שגם לאחר כתיבת הפתקה ב'הושענא רבה', עדיין לא ניתנה רשות לבצע את הדין עד סיום שמיני עצרת, ולכן עד סיום שמיני עצרת עוד מועילה התשובה לבטל את הדין ולהיטיבו (זוהר ח"א רכ, א; ח"ב קמב, א; שער הכוונות דרושי חג הסוכות עמ' שיד-שטז).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-19 17:18:54
אמן לנשים על ברכת שהחיינו בסוכה
שלום האם נשים יכולות לענות אמן על ברכת שהחיינו בסוכה, או שהדבר יהייו עבורן הפסק בין הברכה על הגפן ובין השתייה?
דינן כדין הגברים, ואף יכולות לברך בעצמן, שכן ברכה זו היא על עיצומו של יום ויחד עם זאת על מצוות הסוכה. ולמחרת הנשים יוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד אף מברכות שהחיינו על ארבעת המינים אם הן רוצות לקיים את המצווה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-16 06:09:18
הכנת מאכלים בשבת
חיתוך ירקות בשבת. האם מותר להשתמש בכלי שחותך ירקות לקוביות הוא דומה למקצץ ביצים רק עם להבים בשביל הירקות? כאשר זה סמוך לסעודה. כתוב בפניני הלכה בפרק הכנת מאכלים סעיף ב בסוף: "מותר להשתמש בכלי שנועד לחתוך חתיכות גדולות" מה זה חתיחות גדולות מה הגודל?
אמנם יש מחמירים בזה, אבל להלכה זה מותר מכיוון שלא מדובר על כלי המיוחד דווקא לחיתוך דק דק כמו האיסור של מגרדת, אלא כמו סלייסר.
לגבי גודל החתיכות: יש סלטים שחותכים לחתיכות ממש קטנות, ויש סלט רגיל. ההיתר הוא לחתוך חתיכות של סלט רגיל.
כיוון שאנחנו לפני שני ימים טובים, יש לציין שביום טוב אין איסור טוחן במטבח הביתי, כך שמותר להשתמש במגרדת או בכלי הנ"ל גם לשם חיתוך חתיכות קטנות מאוד.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-15 09:36:40
כשרות סכך ששימש לגידור
שלום, האם סכך שנעשה לסיכוך ושומש אחר כך לגידור למשך יותר משנה כשר לסיכוך? האם משנקבע לגידור נעשה ככלי המקבל טומאה או שכיוון שלכתחילה נעשה לסיכוך נשאר בכשרותו? תודה, גיא
מותר לסכך בגדר, כיוון שאינה דבר המקבל טומאה.
מקורות: תוספות (ביצה יד: ד"ה 'מפני', וכן בתוספות חולין צ: ד"ה 'שלש'); רשב"א ח"א, סי' נח; חזון עובדיה סוכות עמו כג ואילך; ילקוט יוסף דיני הסכך והדפנות, הלכה כא; פסקי תשובות סימן תרכ”ט אות ו’; הרב דוב ליאור. ולכן אף שיש חולקים, ספק דרבנן לקולא.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-14 16:05:41
הדלקת נרות בסוכה
שלום וברכה היכן נכון להדליק נרות יום טוב ושבת בסכות היות ובסוכה אנו חוששים להדליק בפרט שילדים מסתובבים שם? האם כדאי להדליק נרות בבית ולהדליק את החשמל בסוכה, רק לציין שאצלנו החשמל בסוכה ללא גוף להט? תודה רבה וחג שמח
אם יש חשש – יש להדליק בבית ולכוון גם על מנורת הסוכה גם אם אין לו חוט להט.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-14 11:48:14
קשירת הבמבוק של הסכך באזיקונים
שלום בסכך לנצח יש ב2 קצוות הסכך במבוקים. האם ניתן להחשיב את הבמבוקים האלו כמעמיד של הסכך, ולקושרם באזיקונים לסוכה?
סברה יפה, אבל למעשה נראה יותר שהבמבוקים הללו ממש חלק מהסכך. אני מזכיר שאם יש על הסכך קרשים באופן שהוא עומד ברוח מצויה, אפשר לכתחילה לחזק אותו באזיקונים לסוכה, כמבואר בפניני הלכה.
קיצור פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d) :
"טוב שלא לחבר את הסכך עצמו במסמרים, חבלים ואזיקוני פלסטיק, אלא יניח עליו קרשים ואותם יחבר לסוכה איך שרוצה. ואם יניח על הסכך קרשים כבדים באופן שלא יעוף ברוח מצויה, יוכל לחזק גם את הסכך עצמו איך שרוצה. וכאשר יש הכרח לחזק את הסכך עצמו כדי שלא יעוף ברוח מצויה, עדיף לחזקו בחבלים על פני אזיקוני פלסטיק. והרוצה להקל בכל זה, רשאי."
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-14 05:06:55
קריאת שמע שעל המיטה
אני רוצה להתחיל לקבל על עצמי לומר קריאת שמע שעל המיטה, מה המקור לכך? כמה זה חשוב?זה חובה? מהו הנוסח ( המקוצר שיש לומר)
הנוסח מובא בכל הסידורים לאחר תפילת ערבית. המינימום שיש לומר זה פרק ראשון של קריאת שמע ('ואהבת') וברכת המפיל.
לגבי מקור וחשיבות, נא לעיין בפניני הלכה תפילה פרק אחרון. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך כאן את המבואר בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)
כו – קריאת שמע על המיטה
סדר קריאת שמע שעל המיטה
א. תיקנו חכמים שההולך לישון על מיטתו בלילה לחצי שעה ומעלה, יאמר את פרשת 'שמע' וברכת 'המפיל', כדי לישון מתוך קבלת עול מלכות שמיים והודאה לה' על השינה, וכדי להגן מן המזיקים שכוחם בלילה גובר. ורבים נוהגים להוסיף מזמורים, פסוקים ותפילות כמובא בסידורים.
ב. מברכים 'המפיל' רק פעם אחת בלילה, ולכן הקם משנתו וחוזר לישון, לא יברך שוב. נרדם בלא לומר 'שמע' ו'המפיל', אם התעורר לפני עלות השחר ומתכוון להמשיך לישון, ישפשף ידיו בשמיכה ויאמרם לפני שיירדם בשנית. רבים מיוצאי ספרד נוהגים שההולך לישון לאחר חצות הלילה אומר את ברכת 'המפיל' בלא שם ומלכות.
דינים נוספים
ג. לכתחילה מצמידים את 'שמע' ו'המפיל' לשינה, אמנם במקום הצורך מותר לדבר אחריהם. וכן אם נצרך לאכול או לשתות או לסדר דבר מה דחוף, רשאי.
ד. אפשר לומר את סדר קריאת שמע שעל המיטה בשכיבה, אבל יקפיד להטות על הצד כשאומר את פרשת 'שמע' (פרק טו, י). ולגבי השינה אמרו חכמים שאסור לגבר לישון כשפניו כלפי מעלה או כלפי מטה, אלא על הצד, אך כיום שישנים עם תחתונים, הרוצה לישון על הגב, רשאי להקל.
ה. טוב לערוך חשבון נפש לפני השינה, ואם נזכר שחטא, יעשה תשובה. וכן ראוי למחול לפני השינה לכל מי שחטא כנגדו וציערו, כדי שלא ייענש אדם בסיבתו, ובזכות זה יאריך ימים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-13 20:43:59
הזזת משמרות כך שמישהו יעבוד בשבת
שלום, אני עובד בתור מאבטח חמוש בבניין של משרד הייטק שצריכים שמירה 24/7. אמרתי מראש שאני לא עובד בשבתות וחגים ובאמת לא משבצים אותי אלא אחרים. השאלה היא – לפעמים יוצא שיש אפשרות שאעשה עוד משמרת (אני רוצה לעשות הרבה משמרות) אם מישהו יזוז למשמרת בשבת. למשל – אם יש משבצת ריקה בצהרי שבת ושואלים מי יכול לעשות את זה, אני יכול לבקש לעשות מוצאי שבת (ששם כבר משובץ מישהו) ושהוא יזוז לצהרי שבת. האם מותר לי לעשות כזה דבר? או למשל מישהו משובץ בשישי בבוקר ואני יכול לבקש שאני אהיה במקומו והוא יהיה בשישי בצהריים-לילה (אחרי שאני מבקש שואלים אותו אם הוא מסכים והרבה פעמים יסכימו). אז בעצם יוצא שבגלל הבקשה שלי מישהו זז לעבוד במשמרת בשבת. בשביל הבהירות, זה לא כמו בבסיס בצבא שמקפיד על שבת ששם כל מה שעושים בשבת זה באמת צורך מבצעי, אלא יש שם מעליות, מחשבים וכו' וכו' שמי שעובד בשבת משתמש בדברים השונים, וזה לא באמת הכרח בטחוני. תודה רבה
שאלה טובה. התשובה היא שאסור לך לעשות זאת, כיוון שאתה ממש גורם בידיים למאבטח השני לעבוד בשבת בדבר שאסור לעבוד בו, וגם מן הסתם להגיע לשם ברכב בשבת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-13 18:08:20
טהרת המשפחה
שלום אני נמצא כרגע בשרות מילואים ואמור לצאת בעזרת ה' הביתה ליומים ואחר כך לחזור… אשתי עשתה הפסק טהרה וסופרת עכשיו שיבעה נקים אני אמור לחזור יומים לפני הליל טבילה רצינו לשאול אם אפשר לקצר בשעת דחק את השיבעה נקים בכמה ימים בכמה ימים
אין שום אפשרות לקצר את השבעה נקיים אפילו בשעת הדחק. אתה צריך לעשות כל שביכולתך כדי לא לצאת לביתך כשאשתך אינה טהורה. להחליף עם מישהו אחר וכד'.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-13 13:18:06
תחום שבת של קהילה יהודית באירופה לעניין יום טוב שני של גלויות
בהמשך לדיון בפניני הלכה, מועדים ט׳ בנוגע לבן ישראל שנוסע לחו״ל ביום טוב שני של גלויות, מופיע שם שלא להגיע לקהילה יהודית או לתחום שבת שלה. אבקש לחדד את ההגדרה של קהילה יהודית/תחום שבת. נקבעה לי טיסה (עבודה) למדינה באירופה במוצאי שמחת תורה תשפ״ה. יש יהודים בעיר שאני מתכנן להגיע אליה משדה התעופה (כרבע אחוז מהאוכלוסיה. העיר עצמה יותר גדולה מתל אביב ב-2/3), אבל אין לי תכנון להגיע לאיזור של בית הכנסת של הקהילה ולמיטב ידיעתי אין שם שכונות הידועות כשכונות יהודיות. אין לי גם היכרות עם היהודים שם ואינני מתכנן להיפגש עם גורמים מהקהילה היהודית ולא יהיו סממנים חיצוניים שמאפשרים לזהות אותי כיהודי. מה ההלכה בנוגע להגעה לעיר משדה התעופה? כיצד מוגדר תחום שבת של הקהילה או בכלל קיומה של קהילה יהודית בתוך עיר ענקית? ומה בנוגע לעשיית מלאכה?
קהילה במקרה כזה שאנשים אינם גרים בשכונה אחת, הכוונה לבית הכנסת.
תחום שבת הכוונה לאלפיים אמה (912 מטר) הסמוכות לבית הכנסת, ואם יש לקהילה זו עירוב (על ידי צורת הפתח), אז הכוונה לכל מי שנמצא בתוך מקום העירוב, או סמוך לו אלפיים אמה.
לפי דבריך אני מבין שלא תהיה בתחום השבת שלהם, ולכן אין לך בעיה של עשיית מלאכה.
אם כבר שאלת אביא לך את סיכום הדינים המבוארים בפניני הלכה פרק ט, מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שהוצאנו השנה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d):
ט – יום טוב שני של גלויות
עיקר הדין
א. הגרים בחוץ לארץ צריכים לקיים את כל הימים הטובים יומיים, היום הראשון מהתורה והשני מדברי חכמים, ונקרא 'יום טוב שני של גלויות'. את ראש השנה גם בארץ ישראל תיקנו לעשות יומיים בגלל שזמנו בתחילת החודש (הלכות ימים נוראים ג, ה), וביום הכיפורים גם בחוץ לארץ עושים יום אחד מפני הקושי הגדול להתענות יומיים רצוף.
ב. יום טוב שני שווה ליום טוב ראשון בכל הלכותיו, ואף מברכים בו 'שהחיינו' (לגבי מצוות סוכה וד' מינים, עי' בהלכות סוכות ו, ט-י. ולגבי קבורת מת עי' לעיל ז, ה). יש להיזהר שלא להכין שום דבר מיום טוב ראשון ליום טוב שני, וגם את נרות יום טוב שני נכון להדליק לאחר צאת הכוכבים. לכתחילה נכון שלא לאכול ביום טוב ראשון סעודה בתוך שלוש השעות הסמוכות לשקיעת החמה, כדי שיאכל את סעודת ליל יום טוב שני לתאבון (עי' לעיל ב, כב-כה).
דין היוצא לחוץ לארץ
ג. היוצא מארץ ישראל להשתקע בחוץ לארץ, דינו כבן חוץ לארץ. אבל אם בכוונתו לחזור, דינו כבן ארץ ישראל, ואם הוא נמצא מחוץ לתחום שבת של קהילה יהודית (הלכות שבת ל, א), אינו נוהג יום טוב שני של גלויות. אבל אם הוא נמצא בקהילה יהודית או בתחום שבת שלה, דינו כדלהלן:
איסורים: עליו לנהוג בכל איסורי החג כמותם, ורק בשעת הדחק יכול להקל אם אף אחד מאנשי חוץ לארץ לא רואה אותו.
מצוות: עליו לקיים את המצוות שחייב בהן כאילו הוא יום חול, ולכן יבדיל בצנעה במוצאי יום טוב ראשון, ויניח תפילין בצנעה. וכדי שלא יראה סותר את מנהגם, יקפיד ללבוש בגדי יום טוב וידליק נרות לכבוד יום טוב שני בלא ברכה. ואם הוא מתארח בליל הסדר, ישתתף בסדר בלא לומר את ברכות המצוות, אלא יענה אחריהן 'אמן'. ואם אינו מעוניין לשבת עמהם – רשאי.
תפילה: כיוון שהוא צריך להתפלל בנוסח של חול המועד או יום חול, יכול להתפלל ביחיד. ואם יוכל להצניע את נוסחו, ואין חשש שיקראו לו לעלות לתורה בלא שיוכל לסרב, טוב שיתפלל בציבור. ואם ישימו לב שאינו נמצא בתפילה, צריך להתפלל בציבור ולהשתדל שלא ישימו לב שהוא מתפלל בנוסח שונה, ואם קראו לו לתורה ולא יכול לסרב – יעלה, ואם הוא כהן יעלה עם הכהנים גם בתפילת מוסף ויבליע את שם השם בברכה כיוון שאינו מתפלל מוסף, ואם הוא הכהן היחיד – יעלה ויברך.
אסור לעשרה מבני ארץ ישראל לעשות מניין לבד אפילו בצנעה, ויש נוהגים להקל בזה ברשות רבני המקום.
היוצא לזמן רב ודעתו לחזור
ד. היוצא מהארץ למשך שנה לפחות, למטרה שאין לה זמן קצוב, אף שדעתו לחזור, דינו במשך שהותו שם כבן חוץ לארץ. ואם יש לו משפחה שגרים איתו בבית, הוא נחשב כבן חוץ לארץ באותה שנה רק אם גם משפחתו יצאה עימו.
ה. היוצא למטרה ברורה שיש לה זמן קצוב שבסיומה הוא מתכנן לחזור לארץ, כגון שיוצא להשלמת לימודים גבוהים, או לשליחות חינוכית או עסקית – אם הוא מתכוון לחזור בתוך פחות מארבע שנים, נחשב עדיין כבן ארץ ישראל. יצא למטרה מוגדרת למשך שנתיים, ואחר כך החליט להישאר עוד שנתיים, משעה שהחליט להוסיף שנתיים ינהג כבן חוץ לארץ. אמנם כשיגיע לבקר בארץ דינו כבן ארץ ישראל, הואיל ויש לו זיקה עמוקה לארץ.
ו. אם רב הקהילה שנמצא בה הוא מורה הוראה מובהק שכל בני הקהילה נשמעים להוראותיו, ולדעתו כל השוהים בקהילתו שנה ומעלה דינם כבני חוץ לארץ, צריך לנהוג לפי פסיקתו.
דין העולה לביקור או לשהייה בארץ
ז. מי שגדל בחוץ לארץ ואין לו כוונה לגור בארץ ישראל, כיוון שזיקתו לארץ אינה ניכרת, כשמגיע לביקור בחגים צריך לעשות יום טוב שני של גלויות. אבל כל מי שזיקתו לארץ ניכרת, אינו צריך לעשות יום טוב שני כשמגיע לארץ, ואלו הם:
– יש לו ילדים או הורים שעלו לארץ.
– קנה דירה בארץ כדי לגור בה במשך ביקוריו.
– החליט לעלות לארץ כאשר הדבר יתאפשר, אף שיעברו שנים עד שיוכל להגשים את תוכניתו.
– עלה לארץ למשך שנה, אף שבתוכניתו לחזור לחוץ לארץ. וכן מי שביקוריו בארץ במשך השנים נצברו לזמן של שנה.
– התגורר במשך שנים בארץ, ויש סיכוי שיחזור.
מנהג בני חו"ל שמבקרים בארץ
ח. הנמצאים בביקור בארץ ישראל וצריכים לקיים יום טוב שני של גלויות, רשאים לעשות מניין לעצמם ולהתפלל בו יחד את תפילות החג (ועי' בהלכות סוכות ו, י).
ט. לצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן הארץ לעשות עבורו מלאכה ביום טוב שני, שהוא יום חול או חול המועד לבן הארץ (עי' בהלכות שבת ט, יא).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-13 09:40:58
תקיעות שופר
רציתי לשאול האם נשים מחוייבות בתקיעות שופר בראש השנה וכיפור או פתורות בגלל מצוות שהזמן גרמן
פטורות. אמנם בפועל לגבי ראש השנה, כמעט כל הנשים נוהגות לקיים את המצווה. לגבי יום כיפור, רק אלו שבאות לתפילת נעילה נשארות גם כדי לשמוע את תקיעת השופר שבסופה.
דין זה מופיע בפניני הלכה ימים נוראים. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)
החייבים והפטורים מהמצווה
ח. חרש פטור מהמצווה למרות שהוא מסוגל לתקוע. ומי ששמיעתו לקויה אבל הוא יכול לשמוע את קול התקיעות, חייב במצווה, ואף יכול להוציא אחרים ידי חובתם. המשתמש במכשיר שמיעה חשמלי, עליו להוציאו כדי שישמע את קול השופר עצמו. ואם אינו שומע בלא המכשיר, ישמע בעזרתו, אבל לא יוציא אחרים. וכן מי שהוכנס לאוזנו 'שתל קוכליארי', לא יוציא אחרים כל עוד אינו שומע בו באיכות של שמיעה טבעית.
ט. אילם חייב במצווה ויכול להוציא אחרים ידי חובתם, ואחד מהשומעים יברך את הברכות.
י. שוטה פטור מכל המצוות ובכלל זה ממצוות השופר.
יא. קטן שהגיע לגיל שבו הוא מבין שמצווה לשמוע תשר"ת, תש"ת, תר"ת שלוש פעמים, יש לחנכו לקיים את המצווה. ולפני שהוא מבין זאת, אם הוא מסוגל להיות בשקט, טוב להביאו לבית הכנסת לשמוע את התקיעות כדי שיספוג זיכרונות של קדושה. אבל אם הוא מתקשה להיות בשקט, אסור להביאו בעת התקיעות או התפילה, שלא יפריע למתפללים.
יב. לנשים תקיעת שופר היא מצווה ולא חובה, הואיל והיא מצוות עשה שהזמן גרמה, ומנהג רוב הנשים לקיימה. יוצאי ספרד לא מברכים על תקיעה לנשים, ויוצאי אשכנז מברכים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-13 08:28:08
תעשה ולא מן העשוי
מי שבונה סוכה במרפסת ברוחב חמישה טפחים שמוסיף לה מחיצה כדופן רביעית (כפי שמוסבר בסעיף ב,יא) – האם מצד "תעשה ולא מן העשוי" חייב להקים את המחיצה הזו לפני הסכך? ואם כן, מה הדין בדיעבד אם כבר בנה את הסכך וקשה לפרקו? (חשבתי לומר שאין חובה, בדומה למה שמובא בהערה 18 שמספיק שיהיו מחיצות בגובה טפח לפני הסכך, וכאן כבר יש 3 מחיצות שלמות והבעיה היא רק מצד גודל הסוכה)
אכן כדבריך, הערה 18 משמעותית מאוד, ואם המקרה שלה עונה על המבואר בה, זה בסדר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-13 05:09:43
סרום לשיער ביום כיפור
שלום הבת שלי בת 13 שואלת האם היא יכולה לשים ביום כיפור סרום נוזלי לשיער (זה מחליק את השיער כתחליף לסירוקו), או שזה נכלל באיסור סיכה?
אכן זה בכלל סיכה ואסור
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-11 08:54:31
שבת
שלום, האם מותר לחבוש כובע קסקט בשבת?
אם אינו מצל טפח – 7.6 ס"מ – מותר, כפי שכתוב בפניני הלכה פרק טו.
קיצור פניני הלכה –
לו. אסור להשתמש במטריה או ללכת עם כובע שיש לו שוליים קשים שיוצרים אוהל טפח (7.6 ס"מ). ונהגו להקל בחבישת מגבעת שחורה, מפני שעיקר ייעודה לכבוד ולא לצל. וכן מותר לאחוז בידו מניפה שתצל עליו מן השמש, ולפרוס טלית מעל חתן העולה לתורה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-11 07:16:08
מכונת קפה ידנית בשבת
שלום וברכה, רציתי לברר לגבי אופציה של שימוש במכונת קפה נספרסו ידנית בשבת. מצ"ב קישור למכונה https://www.coffeeman.co.il/product/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95-%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%97—mini-espresso–%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95-20-%D7%A7%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94 תודה רבה
לפי מה שאני מבין, הקפסולה מהווה מסננת בין המים הרותחים לבין כלי הקיבול, ולכן יש כאן בעיה של בורר. כמו כן, לחיצת המוט סוחטת את המים החמים מתוך גרגירי הקפה, וממילא יש גם בעיה של דש כמבואר בשו"ע שכ, ז-ח. ולכן לא ניתן להשתמש בכלי זה גם ביום טוב, שכן אף שביום טוב מותר לברור באופן ביתי, אבל אסור לסחוט.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-10 18:12:54
לקיחת אנטיביוטיקה בצום
שלום רב, אני מחויבת לקחת קורס אנטיביוטיקה ל-10 ימים. הקורס התחיל יום לפני כיפור, האם ניתן לקחת גם בצום?
כן
דין זה מובא בפניני הלכה. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא השנה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)
נטילת תרופות
ב. הנצרך לקחת גלולות מספר ימים ברצף, או החש בצער משמעותי שלא מחמת הצום, או החש בצער גדול מחמת הצום – מותר לבלוע גלולות לרפואתו או להקלת צערו, ובתנאי שאין בהן טעם טוב ושיבלע אותן בלא מים. מי שאינו יכול לבלוע אותן בשלמותן, ילעס את הגלולה ויבלע, או יערב במעט מים טיפת סבון שתפגום מאוד את טעמם, ובעזרתם יבלע את הגלולה.
ג. מותר למי שסובל מכאבי ראש עזים בגלל חסרון הקפה, ליטול גלולות שיש בהן קפאין או גלולות להפגת כאבי ראש. וכן מותר לסובלים ממיגרנה להקדים וליטול גלולות כדי למנוע התפרצות של כאבי ראש חזקים. ובמקרה של חשש סכנת נפשות, פטורים מהצום (עי' פניני הלכה, 3).
ד. מותר ליטול לפני הצום גלולות שמקילות על הצום, אך לא גלולות שיוצרות הרגשה טובה במיוחד כדוגמת כדורים חזקים לשיכוך כאבים שיש בהם סם. אבל מי שצריך ליטלם מסיבה רפואית כדי למנוע כאבים עזים, רשאי ליטלם אף במשך הצום.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-10 17:46:01
מנהג נתינת הכסף של כפרות לישיבות
שלום כבוד הרב. חיפשתי בספרי פניני הלכה מקור הלכתי למנהג נתינת כסף הכפרות לישיבות ותלמידי חכמים. בדקתי גם בטורי רביבים של הרב אליעזר מלמד ולא מצאתי מקור. אשמח לדעת אם יש ציטוט מפורש שמסביר את המנהג.
כסף הכפרות הוא בעצם כסף שנועד לצדקה, וצדקה נותנים לעניים או ללומדי תורה, כפי שמובא בפניני הלכה ליקוטים ב' בפרק העוסק בצדקה. אמנם כפי שמציין הרב שם בהלכות מעשר כספים, אף שלכתחילה עדיף לתת לעניים או ללומדי תורה, הרוצה לתת לצרכי מצווה אחרים – רשאי.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-10 11:34:47
צום יום כיפור
אני סובל משלשולים וכאבי בטן אתמול היה לי חום וכאבים בכל הגוף בהנחה שהסימפטומים נמשכים גם לקראת יום כיפור , מה מותר ומה אסור?
מקווה שהוטב לך, ושיוטב לך יותר מחר, כך שהדברים כבר לא יהיו מעשיים. בכל אופן אכילה ושתיה אפילו לשיעורין, מותרת רק במקום ספק סכנת נפשות. אבל חולה, גם אם מצטער מאוד, חייב לצום.
אביא לך את דיני חולה הלכה למעשה כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה שהוצאנו לאור השנה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d):
איסור אכילה ושתייה
א. כל האוכל או שותה אפילו כלשהו ביום הכיפורים עובר באיסור תורה, ואם אכל במזיד כשיעור תמר גדול (כותבת הגסה), או שתה 'כמלא לוגמיו' (להלן, ח), חייב כרת, ובשגגה חייב קרבן חטאת.
כיוון שכך, גם חולה שסובל מאוד, כל זמן שלא נשקפת סכנה לחייו, אסור לו לאכול או לשתות אפילו כלשהו. ואף דרך זונדה או עירוי אסור לקבל מאכל ומשקה, גם אם בשל כך יצטרך לשכב במיטתו כל היום. וישתדל להתפלל כפי יכולתו, ויקפיד לומר לפחות וידוי אחד (לעיל ז, ה; ח).
נטילת תרופות
ב. הנצרך לקחת גלולות מספר ימים ברצף, או החש בצער משמעותי שלא מחמת הצום, או החש בצער גדול מחמת הצום – מותר לבלוע גלולות לרפואתו או להקלת צערו, ובתנאי שאין בהן טעם טוב ושיבלע אותן בלא מים. מי שאינו יכול לבלוע אותן בשלמותן, ילעס את הגלולה ויבלע, או יערב במעט מים טיפת סבון שתפגום מאוד את טעמם, ובעזרתם יבלע את הגלולה.
ג. מותר למי שסובל מכאבי ראש עזים בגלל חסרון הקפה, ליטול גלולות שיש בהן קפאין או גלולות להפגת כאבי ראש. וכן מותר לסובלים ממיגרנה להקדים וליטול גלולות כדי למנוע התפרצות של כאבי ראש חזקים. ובמקרה של חשש סכנת נפשות, פטורים מהצום (עי' פניני הלכה, 3).
ד. מותר ליטול לפני הצום גלולות שמקילות על הצום, אך לא גלולות שיוצרות הרגשה טובה במיוחד כדוגמת כדורים חזקים לשיכוך כאבים שיש בהם סם. אבל מי שצריך ליטלם מסיבה רפואית כדי למנוע כאבים עזים, רשאי ליטלם אף במשך הצום.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-10 10:55:20
יוכ.שבת
שלום, 1. ביו"כ מותר לאישה לשים אבקת פודרה כדין שבת נכון? 2. יש דבר שנקרא "איפור מיוחד לשבת" זה באמת מותר?
- כן. קיצור הלכה:סיכה
ו. אסור לסוך אפילו מקום קטן שבגוף בשמן או במשחה לתענוג, וכן כל סוגי האיפור שאסורים בשבת משום 'צובע' או 'ממרח', אסורים ביום הכיפורים (הלכות שבת יד, ח). אבל מותר למרוח שמן נוזלי לסדקים בשפתיים, ומשחה נוזלית נגד גירוד או יתושים. ואם מדובר בשמן או משחה רפואיים, מותר למרוח אותם רק אם מצטער ממש, וכדין רפואה בשבת (שם כח, ה-יג).
- אם יש לזה כשרות מוכרת, כגון מה שיש היום לבד"צ בית יוסף, זה מותר. אמנם לא מצאתי התייחסות של רבנים אחרים לכשרות זו, אבל כמו בכשרות המאכלים שכל מאכל שיש לו כשרות מוכרת, הוא כשר, כך גם בכשרות זו, ובלבד שאכן עושים כפי ההוראות שלהם לכשרות כפי שמובא כאן: https://shabbesmakeup.com/makeup-in-shabbes/%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA/
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-10-10 07:55:48