רציתי לברר את גדרי האיסור בשירת נשים אם בוודאות גמורה אין השירה מעלה בלבי כל הרהור האם הדבר מותר

גדרי איסור שירת נשים מבוארים בפניני הלכה ליקוטים משפחה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. באופן כללי לא נתנו חכמים דבריהם לשיעורין, ולכן אין אדם יכול לומר על איסור מסוים  – לי זה לא יקרה וכד'. אבל במקום שיש פוסקים מקלים, מי שאין השירה מעלה בו כל הרהור, רשאי להקל כדעתם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-03-29 10:17:18

שלום יש לנו שיש חדש שעשוי מגרניט. הוא עמיד בחום גבוה ולכן אפשר לשים עליו סירים חמים/תבניות שיצאו מהתנור. נשמח לדעת האם ניתן להכשיר אותו לפסח באופן רגיל כפי שכתוב בפניני הלכה ע"י עירוי מים רותחים (עד היום היה לנו שיש קיסר רגיל, והכשרנו לפי איך שהרב פסק בפניני הלכה, ע"י עירוי מים רותחים על כל השיש והכיורים). תודה

כן. או להכשיר בעירוי או לשים חוצץ על השיש.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-03-27 10:58:37

האם מותר לשחק בשבת במשחק עם שעון חול ?

מותר.

השו"ע לא הכריע, וכתב באהלי יעקב (מהר"י קאשטרו, קד) לפי זה שלספרדים מותר. וגם הרמ"א שכתב שהמנהג להחמיר, דיבר על שעון חול של ממש, ולא על משחק ילדים (לשון רשז"א – שעל פי רוב היו משתמשים בו בשעת עשיית מלאכה, ומשום כך היה נחשב ככלי לעשיית עניינים של חול), שבזה פוק חזי שנהגו להקל, ועכ"פ אין מנהג ברור לאסור, וכיון שמדובר על ספק באיסור דרבנן, ההלכה מדינא להקל. לכל הנ"ל מצטרפים שו"ת אהלי יעקב, מור וקציעה ולקט יושר שתמהו על סברת האיסור, שכן האיסור למדוד בשבת הוא דוקא דברים מוחשיים ולא זמן. וגם שאר הטעמים שהובאו בפוסקים לא שייכים בשעון החול הקטן של המשחקים. גם הפרמ"ג או"ח סימן רנב במשבצות זהב ס"ק ז כתב – "וכן אותו זכוכית שמונח בתוכו חול וקורין שעה, מותר להפכו בשבת להוריק מזה לזה, דלאו מידי עביד, ומוקצה לא הוה דיחדו לכך הוה כלי לצורך גופו ומקומו עיין סימן שח בזה". ובברכי יוסף (או"ח סי' שח ס"ק ה) כתב כך: "מה שמורה השעות שקורין רלוז"ייו וכו'. הרב פנים מאירות ח"ב סי' קכ"ג התיר לטלטל הרילו"ג וכתב דכמה גאוני עולם המפורסמים בתורה וחסידות ביומא דשבתא שעתא קיימא להו בידיהו. גם הרב מהריק"ש בתשובותיו כ"י סימן ק"ד התיר טלטול רילו"ג וכתב דנתפשט ההיתר במקומו. ועיין בשו"ת שאלת יעבץ סי' מ"א ובספר בית דוד סי' קכ"ג, ע"ש. ובספר מים רבים סי' ל"א האריך להוכיח איסור טלטלו ועריכתו. אך המעיין יראה דיש לדחות כל ראיותיו. ומיהו בערי איטלייא רבים נהגו שלא לטלטלו ונהרא נהרא ופשטיה". והוסיף במחזיק ברכה (או"ח סי' שח ס"ק ג): "מה שמורה השעות שקורין רילוזייו וכו' בלישבונה עיר גדולה לאלהים היו מניחין בשבת כלי שמשערין השעה בחול לפני הדרשן בתיבה כך הגידו אנשי אמונה – קונטריס ישן נושן כ"י, חידושי דינים מרבנים קדמונים נ"ן". והביא בילקוט יוסף (שבת ב הערות סימן שח סעיף א – דיני מוקצה מחמת חסרון כיס אות כא): "הנה בחידושי דינים מרבני ירושלים (הנד"מ בסוף ספר טל אורות חלק ב', אות לא) כתב, שאלתי לכמה"ר יעקב מטריל על טלטול הכלי שמשערין השעות בחול, ואם יכולים להפכו, ונטה להתיר כי כל הכלים ניטלים בשבת, ואין בזה משום מלאכה כי מעצמו יורד ונמשך החול למטה. ואני שמעתי נאמנה כי בלישבוניש אומרים שהיתה עיר גדולה לאלוקים היו מניחים אותו לפני הדורש בתיבה". וכ"פ בחבל נחלתו כט, יד – מותר לשחק בשבת בשעון חול או להשתמש תוך כדי משחק בשעון חול.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-03-26 11:55:44

האם יש הבדל בין ערבוב מאכל שנמצא ישירות על הפלטה או מאכל שנמצא על הגבהה על הפלטה?

אין הבדל. גם תבשיל שמוכן לאכילה, אם מונח על מקור חום, אסור לערבבו, שנראה כמבשל. למנהג רבים מיוצאי ספרד, אף שאסור לערבבו, מותר להוציא ממנו מאכלים (שו"ע). ולמנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, כל עוד הוא מונח על מקור החום, אין להוציא ממנו מאכלים, אלא אם כן לא ניתן להורידו, או שאם יורידו לא יוכל להחזירו (בא"ח, אול"צ), אבל מים מותר לקחת מתוך סיר שעל מקור החום.

דין זה מבואר בפניני הלכה שבת פרק י. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-03-26 07:30:38

מהו הגדר המדויק של איסור מלאכה בימי שבע הברכות? כמו בחול המועד? באופן יותר ספציפי – האם מותר לכתוב? לגזור ציפורניים?

יותר קל מחול המועד. האיסור הוא רק במלאכה מובהקת, כגון להמשיך לעבוד לפרנסתו ולעשות דברים שמסיחים את הדעת מהשמחה של החתן עם כלתו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-02-28 06:21:59

אבי נפטר לפני חודשיים, ויש לי כמה שאלות: 1. פורים- אני מורה . האם להשתתף במסיבה של התלמידים ביום ראשון? אם כן, האם אפשר להתחפש? אם עדיף שלא, אני יכולה להגיד בבית הספר והם יבינו. אני לא ממש נחוצה שם. 2. ברוך השם, ביתי מתחתנת בעוד שבועיים וחצי. א. האם מותר לי לצבוע את מעט השיער שיוצא מהמטפחת בצידי הראש ומאחורה? ב. האם מותר לי להשתתף בסעודת שבע ברכות? האם יש הבדל אם זה בבית שלי או בבית של מישהו אחר? ג. בחתונה עצמה, יכולה לרקוד עם הכלה ? יכולה לרקוד במעגל סביבה? (אנחנו אשכנזים) תודה רבה

1. אם אינך נחוצה לעצם שמחת המסיבה, את יכולה להיות שם בתור סוג של שומרת בלא להיות שותפה ממש במסיבה. אם יש צורך, אפשר לשים משהו על הראש כדי לא לבאס את התלמידים. אם כל זה לא נחוץ, אז כמובן שעדיף שלא, אבל בבתי ספר בדרך כלל צריכים מורים בימים כאלו כדי לשמור על התלמידים שלא יעשו שטויות.
2. א. מותר. ב. מותר אם יש צורך לשמחת החתן והכלה. יותר קל אם זה בבית שלך, קל וחומר אם אתם עושים להם שבע ברכות כי אין מישהו אחר שיעשה. ג. בחתונה הכל מותר לך כדי לשמח את החתן והכלה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-02-26 19:58:31

שלום הרב יש לי מספר שאלות מנושאים שונים 1. אני יודע שהרמבם מתיר להוריד את השיער לגמרי בפיאות העיקר שתער לא ייגע באזור כלומר אפשר עם מספריים והלכה להיום לשיטתו אפשר גלגלת שזה מכונת גילוח באיזור השאלה אם יש עוד מישהו שסובר כמוהו והאם אפשר לסמוך על הרמבם כי מדובר כאן במחלוקת חכמים. 2. קראתי שאפשר להוריד שפם בתער מדוע אף אדם לא עושה כך אם מותר הרי האיסור הוא על הפיאות והזקן להשחית ולקהיף 3. יש לי מדיח כחים אחד בבית שמיועד בדרך כלל לבשרי אם הסבון בהפעלת המדיח מתחיל בתכנית ישר ואני מותר להכניס כלים חלביים שנשטפו מהם שיירי חלב ברורים ביחד עם כלים הבשריים? 5. יש לי מיקרוגל בשרי מותר לי לחמם דברים חלביים אם אני מכסה את הצלחת בנייר סופג ?

1. ההלכה היא שצריך להשאיר בפאות שיער, ואין להקל בזה.
2. טכנית – אם אדם מתגלח במכונה, למה שדווקא בשפם יוריד בתער (עלול גם לפצוע את עצמו שם).
3. דין  מדיח מבואר בפניני הלכה כשרות ב' פרק כה (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה), וזו מסקנת הדברים: יש נוהגים להדר ולייחד מגש לבשרי ומגש לחלבי, או לייחד את המדיח למין אחד בלבד. אמנם להלכה, מותר להדיח באותם מגשים כלי בשר וכלי חלב זה אחר זה, ואין צורך לפנות את שיירי המאכלים שבמסננים. את כלי הפרווה מותר להדיח עם שני המינים. כאשר רואים שנותרים במדיח שיירי מאכלים ושומנים (מצוי במדיחים ישנים), צריך להקפיד לאחר הדחת הכלים להפעיל שוב את המדיח על החום הגבוה ביותר, כדי לנקותו היטב לפני הדחת כלים מהמין השני. כמו כן, אין להדיח בו כלי פרווה יחד עם כלים אחרים.
4. גם דין מקרוגל מובא שם, וזו מסקנת הדברים: הרוצה להשתמש באותו מיקרוגל למאכלים חלביים ובשריים, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה של המיקרוגל תהיה נקיה לגמרי משאריות חלב או בשר, ואז יכול לחמם כל מאכל בתוך צלחת, ולכסותו בכלי ממינו (אפילו הכלי עם חורים). ניתן גם לקבוע שהמיקרוגל חלבי, ואזי רק כאשר מחממים בו מאכל בשרי או פרווה שרוצים לאוכלו עם בשר, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה תהיה נקיה, ולהניחו בתוך צלחת מכוסה. וכך יעשה הנצרך להשתמש במיקרוגל שאינו כשר.בדיעבד שחימם בלא כיסוי – המאכל כשר. אבל אם הצלחת הקבועה היתה מלוכלכת משאריות שומן בשר למשל, וחימם עליה מאכל בכלי חלבי – הכלי נאסר, ואם הוא מחרס או פלסטיק ואין במאכל הרותח שבו פי שישים מהשומן הבשרי – גם המאכל נאסר (דין הכשרת מיקרוגל, להלן לג, ט).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-02-26 11:51:50

מה מברכים אשכנזים על מלוואח כשזה עיקר הארוחה (ארוחה ארעית)

ספרדים ואשכנזים ותימנים מברכים על מלאווח מזונות בארוחה ארעית, אבל אם אוכלים ממנו נפח של ארבע ביצים (של ימינו) ושבעים מכלל הארוחה כארוחה רגילה ולא ארעית, דינו כלחם.

כל זה מבואר בפניני הלכה ברכות. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-02-23 20:30:07

האם מותר להניק בסלון כאשר יש ארון ספרים עם ספרי קודש (חומשים)

מותר

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-02-20 23:09:44

ראיתי בהלכות של הרב מלמד : (https://ph.yhb.org.il/01-12-08/) : כן מותר לסחוט לימון על דג מטוגן, ואף שהטיפות לא ייבלעו בתוך הדג, כיוון שהן נועדו להטעימו הרי הן טפלות לו ונחשבות כחלק ממנו (שו"ע שכ, ד; שש"כ ה, הערה טו). ורציתי להבין – האם יש הבדל בין דג חם לקר , או שבכל מקרה מותר לסחוט לימון על הדג בשבת ?

אם הדג רותח אסור לסחוט עליו לימון משום איסור בישול, אבל אם הוא חם כך שיכול להכניס לפה חתיכה רגילה ולאכול אותה רגיל – מותר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-02-19 14:15:13

האם אין אונות לגבר כהן בן 70שנה נחשב למום

לא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-02-16 10:55:27

שלום הרב, האם אפשר לקרוא פעמים את הפרשה עם פירוש שטיינזלץ וזא יחשב שניים מקרא ואחד תרגום תודה רבה

כן

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-01-26 17:53:31

שלום כ"ב הרב האם אפשר לאנשי המרכז(פ"ת)לחגוג את יום הפורים ביום שלישי (השנה תשפ"ג)בירושלים הווה אומר קריאת מגילה וסעודה בו ביום ולצאת ידי חובת החג (לא ניתן לעלות לירושלים בערב הקודם אלא עולים אחרי עלות השחר ביום שלישי בבוקר) שאלה שניה, מדובר בילדה יהודיה שחוגגת בת מוות בו ביום ותקרא את מגילת אסתר לקהל , האם היא יכולה להוציא את הקהל גברים ונשים , איך נוהגים ? שא

התשובה לשאלה הראשונה היא – כן. כיון שאתם נמצאים בפתח תקווה עד לאחר עלות השחר של יום י"ד, אתם מתחייבים במצוות הפורים בי"ד, ואין זה משנה איפה תקיימו אותן.

התשובה לשאלה השניה היא שאישה אינה יכולה להוציא גברים, אבל יכולה להוציא נשים. הלכה זו מובאת בפניני הלכה זמנים פרק טו סעיף ז. לכן לאחר הקריאה של ילדת בת המצווה או לפניה, צריכים הגברים לשמוע את הקריאה מגבר.

ז – נשים במקרא מגילה

לדעת רש"י ורמב"ם, נשים חייבות במקרא מגילה כגברים, ואשה יכולה לקרוא לבני ביתה את המגילה. לעומת זאת דעת בעל הלכות גדולות ורבנו חננאל, שחיוב הנשים שונה מחיוב הגברים, שגברים חייבים במקרא מגילה, ואילו נשים חייבות בשמיעת מגילה בלבד. לשיטה זו אשה אינה יכולה להוציא את בעלה בקריאתה. בשו"ת 'אבני-נזר' (או"ח תקיא) פירש שטעם ההבדל נובע מכך שנשים צריכות לשמוע מגילה רק כדי לפרסם את הנס, ולכן חיובן בשמיעת המגילה ולא בקריאה. ואילו גברים מצווים גם בפרסום הנס וגם בזכירת עמלק כדי להתעורר למחייתו, ולכן הגברים מצווים גם בקריאת המגילה.[1]

כיוון שהדין שנוי במחלוקת שקולה בין הראשונים, הורו רוב האחרונים שאשה לא תוציא איש ידי קריאת המגילה. ורק בשעת הדחק, כאשר אין אפשרות שהאיש יקרא לעצמו או ישמע מאיש אחר, תקרא לו אשה, כדי שיצא ידי המצווה לפי הסוברים שאשה יכולה להוציא איש.[2]

אשה יכולה להוציא נשים אחרות ידי חובתן. ואמנם יש אומרים, שאשה אינה יכולה להוציא נשים רבות, מפני שדין קריאת המגילה לנשים רבות כדין קריאת התורה, וכשם שאשה אינה קוראת בתורה כך לא תקרא לנשים רבות מגילה. ויש אומרים, שכאשר הקריאה נעשית עבור נשים אין מברכים עליה (בן איש חי ש"א תצוה א, כה"ח תרפט, יט). אולם העיקר כדעת רוב רובם של הפוסקים, שאשה יכולה להוציא נשים אחרות בקריאת המגילה, ותברך בתחילה כנוסח הגברים. ואם הן עשר נשים, הקוראת תברך אחר הקריאה את ברכת 'הרב את ריבנו'. והרוצות להדר לצאת ידי כל הדעות, ישמעו את קריאת המגילה מגבר. ואם אפשר, ישמעו את המגילה בבית הכנסת עם הגברים, שברוב עם הנס מתפרסם יותר.

כאשר גבר קורא לנשים את המגילה, המנהג הרווח שהקורא מברך עבור כולן, ואם הן עשר, יברך בסוף 'הרב את ריבנו'. ויש נוהגים שאשה אחת תברך עבור כולן. ושני המנהגים כשרים. [3]

[1]. בטורי אבן מגילה ד, א, כתב שחיוב הגברים מרוח הקודש, וחל רק על הגברים כמצווה שהזמן גרמה, ואילו חיוב הנשים מפני סברת "אף הן היו באותו הנס", וזה חיוב מדברי חכמים בלבד. ולכן לבה"ג ור"ח אשה אינה יכולה להוציא איש. וכך דעת ראבי"ה, ורוקח, וכך נראה מהתוס' ור"ן. וכתב המרדכי לפי שיטה זו, שנוסח הברכה לאשה שונה, והוא: "לשמוע מגילה". אולם לרש"י, רמב"ם, נמוקי יוסף, או"ז, ריא"ז, המאירי ועוד, חיוב הנשים כגברים, ולכן אשה יכולה להוציא איש, ונוסח ברכתה כנוסח ברכתו.

וי"א שחיוב נשים כגברים אלא שאינן יכולות להוציא גברים מסיבה אחרת. לדעת סמ"ג, מפני שהיא כקריאה בתורה, ופירש מ"א תרפט, ה, שמפני כבוד הציבור קבעו שלא תקרא, ואפילו יחיד לא תוציא משום לא פלוג. ולדעת כלבו, לא תוציא משום "קול באשה ערווה". ולדעת הסוברים שאשה רשאית להוציא גברים, אפשר לבאר שמדובר בקרובי משפחתה, שאין לחוש כ"כ לקול באשה ערווה. או שתקרא בלא טעמים. ואפשר לפרש שמעיקר הדין כאשר מדובר בצרכי מצווה אין חוששים לקול באשה ערווה, וכשם שמעיקר הדין היה מותר לאשה לקרוא בתורה (מגילה כג, א. וכפי שכתב החיד"א במראית עין לנידה יג, וראש דוד בשלח נד, ד. עי' יחו"ד ד, טז).

[2]. יש מהאחרונים שפירשו את השו"ע תרפט, א-ב, שסובר שאשה יכולה להוציא גבר, וכך הלכה (ברכ"י רעא, א; מאמר מרדכי תרפט, ב). בחזון עובדיה לפורים עמ' נט, כתב שאף שהעיקר כדעה המקילה, אין לסמוך עליה אלא בשעת הדחק, ע"כ. אולם לדעת רוב האחרונים, העיקר שאין לאשה להוציא איש, וכ"כ לבוש, א"ר תרפט, ב, פר"ח א, ערך השולחן ג, חקרי לב, דה"ח. וי"א שכך גם דעת שו"ע (פמ"ג א"א ד; ועי' כה"ח יד).

[3]. בקרבן נתנאל (על הרא"ש מגילה פ"א ד, אות מ) כתב סברה מחודשת, שאשה אינה יכולה להוציא נשים רבות (הובא בשעה"צ תרפט, טו). ובמ"א תרפט, ו, כתב עפ"י הסוד שאשה לא תקרא לעצמה. והביאו ח"א קנה, יא; וכ"כ בבא"ח תצוה א, עפ"י המנהג. אולם נראה שגם לדעתם כל זה מלכתחילה. ומ"מ דעת רוב ככל הפוסקים שאשה יכולה להוציא נשים, שכן לדעת מחצית הראשונים יכולה להוציא גם גברים, וגם למחמירים, לא עלתה סברה שאשה לא תוכל להוציא נשים. וכ"כ ערוה"ש תרפט, ה. ולכך נטה רשז"א (הליכות שלמה יט, הערה ד). אולם לכתחילה גם לנשים יש מצווה לשמוע ברוב עם אלא שאינו חיוב כגברים, מאותו הטעם שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן ומתפילה במניין (עי' מ"ב תרפט, א; פס"ת תרפט, א).

לדעת רמ"א תרפט, ב, כשאשה מברכת, תברך "לשמוע מגילה", וכ"כ לבוש, ב"ח ומ"ב תרצב, יא. אולם דעת רוב הפוסקים, שאשה תברך כאיש "על מקרא מגילה". ראשית, מפני שלדעת מחצית הפוסקים הסוברים כרש"י ורמב"ם חיובן כחיוב הגברים. שנית, אף לבה"ג ור"ח, שהן חייבות רק בשמיעה, מ"מ לפי ר"ת, וכך מנהג אשכנז, נשים רשאיות לקיים מצוות כגברים בברכה. ולכן אפשר שלא לחלק בין נוסח ברכת הגברים לנשים. וכך מנהג רוב הספרדים, וכ"כ פר"ח וגר"א. ועי' יבי"א ח"א או"ח מד.

אמרו בגמ' ר"ה כט, א, "אע"פ שיצא מוציא", היינו גם מי שקיים מצווה ובירך עליה, יכול לברך עבור מי שעדיין לא יצא. לדעת בה"ג ורמב"ם, בתנאי שזה שיוצא אינו יודע לברך, אבל אם הוא יודע לברך, עליו לברך בעצמו. ולאור זרוע ור"ן, גם אם הוא יודע לברך אפשר לברך עבורו. במחלוקת זו תלויה השאלה, האם עדיף שאחת הנשים תברך. וביאר בבאו"ה רעג, ד, שכל המחלוקת היא לכתחילה. בפשטות עדיף שאחת הנשים תברך עבור כולן, שבזה יצאו ידי כל השיטות. וכ"כ בלוח א"י, ובהליכות שלמה יט, ג. אולם רבים נוהגים שהמוציא מברך, כמובא במ"ב תקפה, ה, לעניין שופר, ותרצב, י, לעניין נשים במגילה. במנח"י ח"ג נד, לח, כתב עפ"י המבואר בשו"ע תרפט, ה, ולעיל בהערה 4, שאם אינן עשר עדיף שכל אחת תברך לעצמה.

על ברכת 'הרב את ריבנו' שמברכים לעשר נשים, עי' להלן בהערה 17.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-01-26 12:47:43

שלום! חודש טוב! אני בן. האם מותר לי לשים על היד צמיד/ים (למשל עם כיתוב "כולנו הילדים של אסתר ויהונתן פולארד")? האם יש חילוק בין סוגי צמידים ואם כן מהו?

אם לא מדובר על צמידים שמתאימים בעיקר לבנות, אלא צמידים שגם בנים רגילים ללכת איתם – מותר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-01-24 10:57:43

בס"ד שלום כבוד הרב , שכן שלי הביא לי 5 פומלות מהעץ שלו והשכן אינו שומר תורה ומצוות האם צריך להפריש מהם תורמות ומעשרות? ואם כן , איך מפרישים?

יש בפומלות אלו קדושת שביעית, שהרי הם גדלו שליש מגידולן בשנה שעברה. ואמנם פירות קדושת שביעית הם הפקר ולכן בעיקרון לא צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות, מכל מקום כיון שמדובר בשכן חילוני שמן הסתם טיפל בעץ שלו כרגיל ולא הפקירו בשמיטה, צריך להפריש תרומות ומעשרות מספק בלי ברכה. מפרישים מהם מעשר עני ולא מעשר שני. אין צורך בפועל להביא את המעשר ללוי ולעני כמו בהפרשת פירות שוודאי חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, אלא רק להפריש בנוסח.

אביא לך את נוסח ההפרשה עם הסבר:

סדר ההפרשה

א. את התרומות והמעשרות צריך להפריש כסדר:

תחילה מפרישים לתרומה גדולה כלשהו מהפירות (בנוסח להלן – "החלק הנוסף על אחד ממאה").

לאחר מכן מפרישים מעשר ראשון עבור הלוי (10% מכלל הפירות. בנוסח – "אחד ממאה עם עוד תשעה חלקים כמוהו").

מתוך המעשר הראשון מפריש כיום בעל הפירות במקום הלוי תרומת מעשר (10% מהמעשר הראשון, שהוא 1% מכלל הפירות. בנוסח – "אחד ממאה". נמצא שנשאר ללוי 9% מכלל הפירות).

בסוף מפרישים מעשר שני או מעשר עני, לפי שנת הפרי (בנוסח – "מעשר ממה שנותר". כיון שנשארו לאחר הפרשת המעשר הראשון 90% מכלל הפירות שהיו בתחילה, מעשר זה הוא 9% מהפירות).

ב. את שתי התרומות (אחוז ומשהו) מוציאים בפועל מתוך הפירות, וכיון שיש בהן קדושה, עוטפים אותן ומניחים בפח. ואילו את המעשר ללוי ולעני לא מוציאים בפועל בשעת ההפרשה, אלא מייחדים להם מקום באחד הצדדים של הפירות, ולאחר מכן ייתן אותם או את שוויים ללוי ולעני (עי' לעיל ט, יח). גם את פירות המעשר השני מפרישים ומייחדים להם מקום, ולאחר מכן פודים על פרוטה.

נוסח ההפרשה עם פירוש

ג. מברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להפריש תרומות ומעשרות". כאשר לא ברור שצריך להפריש תרו"מ מהפירות, לא מברכים.

נוטלים מעט יותר מאחוז אחד מהפירות המיועד לתרומה גדולה ותרומת מעשר, מפרידים אותו משאר הפירות, ואומרים: "החלק הנוסף על אחד ממאה ממה שהפרשתי שנמצא בצד ימין שלי, יהיה 'תרומה גדולה' (בכך מייחדים מקום לחלק הנוסף על האחוז בצד ימין של כלל הפירות המיועדים לתרומות).

האחד ממאה שנשאר כאן (כלומר האחוז שהפרדנו מכלל הפירות בתחילה מיועד לתרומת מעשר שתופרש להלן מתוך המעשר הראשון) עם עוד תשעה חלקים כמוהו (היינו 9% המיועדים למעשר ראשון) בצד ימין של הפירות הללו (היינו כלל הפירות) יהיו 'מעשר ראשון' (בכך מייחדים מקום לפירות המיועדים למעשר ראשון, שאותם או את שוויים יתן אח"כ ללוי).

אותו אחד ממאה שעשיתיו מעשר ראשון ומונח מופרד מהפירות (הוא האחוז שהופרד מתחילה מכלל הפירות, ועדיין נחשב בכלל המעשר הראשון), הרי הוא 'תרומת מעשר' (ובכך הפרשנו תרומת מעשר מהמעשר הראשון. אחר כך עוטפים את התרומות ומניחים אותן בפח).

מעשר ממה שנותר (10% ממה שנותר לאחר מה שכבר הפרשנו. וכיון שנותרו 90% מכלל הפירות שהיו בתחילה, אנו מפרישים כעת 9%) בצד השמאלי של הפירות יהיה 'מעשר עני' (בכך מייחדים מקום למעשר עני).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-01-23 11:00:06

שלום, ליד הבית שלי יש מניין שחרית, אני נוהג ללכת לשם, הם מתפללים מאוד מהר כך שאני לא מספיק לקרוא הכל מהודו עד ישתבח לכן אני נוהג להגיע כמה דקות לפני ומתחיל הודו ומגיע איתם ביחד "לברכו", אבל כשאני מתחיל איתם ברכו הם מגיעים לתפילת עמידה ואני נשאר מאחור, שאלתי היא האם אני יכול להתחיל לפניהם ברכת יוצר אור כדאי להתפלל בקצב שלי או שיש עניין מסוים להתחיל עם הציבור ביחד "מברכו"? תודה.

הכי חשוב זה להתחיל איתם ביחד תפילת עמידה, לכן תתפלל לבד עד גאל ישראל, ותענה לברכו ולקדיש.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-11-02 12:00:05

בס״ד שלום לכבוד הרב! ברצוני לדעת האם מותר לצייר או לאייר, פנים (פורטרט) או דמות של אדם יהודי בעל מאפיינים דתיים למשל ציור של חסיד או רב לשם האומנות בלבד? יש לציין, שלא מדובר בדמות של אישיות מוכרת או ספציפית אלה סימבולית, עוד ברצוני לציין שאין כוונה לקריקטורה או כל מאפיין ציני או סרקסטי המעורר גיחוך אלה להפך, לצורך ההדר, היופי והחן שבדבר. כמובן שאני מודע לקושי ההלכתי שבדבר שכאמור יש איסור מוחלט מהתורה ליצור צלם או תמונה של דמויות, אך מכיוון שלא מדובר כאן לצורך פולחן כזה או אחר אלה לשם האומנות בלבד ומכיוון שמדובר בביטוי גרפי של יהודים אשמח לדעת מה הגדר? תודה רבה! יובל

עם ציורים אין בעיה למעשה. הדיונים בהלכה הם על פיסול ושאר צורות בולטות, ועל ציור של שמש ירח וכוכבים (שולחן ערוך יורה דעה סימן קמא, ד).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-31 09:37:52

הוצאתי רישיון נשק בגלל המצב הביטחוני, האם ניתן לקנות אקדח מכספי מעשרות שאני נותן?

לא. כספי מעשר נועדו לעזרה לאנשים אחרים, שבראשם עניים ולומדי תורה. לא עבור צרכי האדם עצמו גם אם הם חשובים מאוד עד כדי שנועדו להצילו מסכנות. הלכות מעשר הובא בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:43:21

שלום רציתי לדעת איך יודעים מתי צריך להגיד תפילת הדרך בנסיעה? האם לפי מרחק או לפי זמן נסיעה? והאם מרחובות לירושלים צריך להגיד תפילת הדרך?

הלכות תפילת הדרך מבוארים בפניני הלכה ברכות פרק יח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו קיצור הדברים:

יח – תפילת הדרך

הדרך

א. היוצא מחוץ למקום יישוב למרחק של יותר מפרסה (3.648 ק"מ), צריך לומר את 'תפילת הדרך' להצלחת דרכו והצלתו מסכנות. וכיום שסכנת תאונות הדרכים קיימת גם בתוך העיר, הנוסע בתוך העיר יותר משיעור פרסה, טוב שיאמר את תפילת הדרך בלא הזכרת ה' בסופה. ואם יוצא מהעיר לדרך של יותר מפרסה, נכון שיאמר את תפילת הדרך בהזכרת ה' מיד כשמתיישב במכוניתו בתוך העיר לקראת נסיעתו.

ב. שכח לומר את תפילת הדרך ועדיין רחוק יותר מפרסה מהכניסה למקום היישוב שנוסע אליו, יאמר אותה מיד כשנזכר. ואם נשאר פחות מפרסה, יאמר אותה בלא הזכרת ה' בסופה.

ג. בכבישים שנחשבים למסוכנים מחמת התנכלויות הערבים, יש לומר את תפילת הדרך גם בדרך של פחות מפרסה.

ד. הנוסע כמה נסיעות ביום, יאמר את תפילת הדרך בפעם הראשונה, ויכוון על כל הנסיעות שיעשה באותו היום. אבל אם תכנן רק נסיעה אחת, ולאחר מכן נמלך בדעתו והחליט לנסוע פעם נוספת, עליו לאומרה שוב. וכאשר הדרך נמשכת כמה ימים, בכל בוקר צריך לומר את תפילת הדרך.

הברכה

ה. הנוסח שתקנו חכמים לתפילת הדרך מתאים לכל סוגי הסכנות שבדרכים, ולכן אין חובה להוסיף בה את סכנת תאונות הדרכים, והרוצה להוסיף רשאי.

ו. כיון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך', נכון אם אפשר להצמידה לברכה אחרת. לכן אם לפני שמברך את תפילת הדרך נזדמן לו לאכול או לשתות, יברך ברכה אחרונה ומיד אחר כך יאמר את תפילת הדרך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:22:05

שלום רב, אם אני מתפללת 3 תפילות ביום (שחרית מנחה וערבית), באופן קבוע, האם אני צריכה להתפלל תשלומין אם פספסתי תפילה כמו הגברים? תודה!

כן.

פניני הלכה תפילת נשים פרק יג סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) :

ו – סדר השלמת תפילה שנשכחה

הנוהגת להתפלל תפילה אחת בכל יום, ולא הספיקה להתפלל עד שהגיע חצות היום ונסתיים זמן תפילת שחרית (כמבואר לעיל ח, א), תמתין עד חצי שעה אחר חצות, ותתפלל מנחה. ואם לא הספיקה להתפלל מנחה ושקעה החמה, תתפלל תפילת ערבית.

ומי שנוהגת להתפלל בכל יום שחרית ומנחה, תקנת התשלומין חלה עליה. ואם שכחה להתפלל שחרית, תתפלל מנחה פעמיים, בפעם הראשונה לשם תפילת מנחה, ובפעם השנייה לתשלומי שחרית.

ואם שכחה להתפלל מנחה והיא רגילה להתפלל ערבית, תשלים את תפילת מנחה אחר תפילת ערבית. ואם אינה רגילה להתפלל ערבית, אם תרצה תוכל להתפלל ערבית ותתפלל אח"כ תפילה נוספת לתשלומי מנחה. אבל אינה חייבת בזה, הואיל ואין היא רגילה להתפלל ערבית, וכיוון שלא תתפלל ערבית ממילא גם לא תתפלל לתשלומי מנחה. ואחר תפילת שחרית, ברור שלא תוכל להשלים את תפילת המנחה, מפני שתקנו חכמים תשלומין לתפילה הסמוכה בלבד, אבל אחר שעבר זמן התפילה שאחריה, כבר אין לה תשלומין (פניני הלכה תפילה יח, ט).

ואם שכחה להתפלל מנחה בערב שבת, וברצונה להשלים את תפילתה אחר תפילת ערבית של שבת, גם את תפילת התשלומין תאמר בנוסח ערבית של שבת (ע' פניני הלכה תפילה יח, י).[1]

תפילת ההשלמה צריכה להיות אחר תפילת החובה, ואם התכוונה להתפלל את התפילה הראשונה כתשלומין ואת השנייה כתפילת החובה, לא יצאה בתפילתה הראשונה לשם תשלומין, ועליה לחזור להתפלל בשלישית לשם תשלומין (שם יח, ח).

יש להפסיק בין תפילת החובה לתפילת התשלומין כדי שיעור מהלך ארבע אמות. ובדיעבד, מי שהיתה צריכה להשלים את תפילת שחרית, ושכחה להתפלל תשלומין מיד אחר תפילת מנחה, כל זמן שלא עבר זמן תפילת מנחה, כלומר כל זמן שלא שקעה החמה, תתפלל תשלומין עבור תפילת שחרית (שם יח, ח).

לתפילת מוסף אין תשלומין, מפני שאין מקריבים את קרבנות המוספים אלא ביומם. וכן מי ששכחה להתפלל שחרית ביום שמתפללים בו מוסף, אינה יכולה להשלים את תפילת שחרית אחר מוסף, אלא אחר מנחה בלבד (שם יח, ט).

תשלומין נתקנו רק למי שלא התפללה באונס או שגגה, אבל מי שלא התפללה במזיד, אין לה תשלומין (שם יח, ט).

[1]. עניין השלמה לנשים מבואר במ"ב רסג, מג, וכה"ח רסג, סה. ושם נתבאר לעניין תשלומי מנחה של ערב שבת בערבית של שבת. ואף שבהליכות שלמה תפילה יג, הערה י, דייק מהמ"ב, שאפילו אשה שאינה רגילה להתפלל ערבית אם היא רגילה להתפלל מנחה, כאשר שכחה להתפלל מנחה, עליה להתפלל ערבית כדי להשלים אח"כ את תפילת המנחה. וכ"כ בהליכות ביתה ו, ח, ובהערה יג, ובפס"ת רלד, ד. מ"מ נראה יותר, שכוונת המ"ב להציע את הדרך הטובה ביותר, אבל אין בכך חובה. ואולי נשים רבות נהגו להתפלל ערבית בליל שבת, ולכן הציע המ"ב להשלים אחר ערבית את תפילת מנחה, אבל לא התכוון לחייב בכך נשים. (וע' בהליכות בת ישראל ב, כ, ובאש"י ל, הערה ו, שכתבו גם הם שאין בזה חובה, ותלו דבריהם בגרש"ז אויערבאך, שלא כפי שמובא בהליכות שלמה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-18 16:45:13