שלום! אני ואשתי גרים קרוב לסבתא וסבא שלי ולכן בשבת אנחנו משתדלים לבקר אותם. בדר"כ אנחנו נוסעים עם אוטובוס לביתם לפני כניסת שבת וחוזרים ברגל (ההלוך הוא בעליה באזור לא מוצל, הליכה של חצי שעה בערך). בשביל לתקף את הנסיעה אנחנו משתמשים בטלפון כי לאשתי אין רב קו ואני חייל שמתקף בזוזו. אני משתדל להביא שקית עם ספרי לימוד שאני אשתמש בהם בשבת וגם להגדיר בטלפון שעון מעורר כדי שיהיה נצרך בשבת. האם לטלטל טלפון בשקית עם דברים עיקריים יותר, כאשר הטלפון שהוא מוקצה משמש לשעון מעורר בשבת, מותר? ובמידה ולא כיצד עלינו לפעול בנושא? אם לא נגיע אליהם באוטובוס לפני שבת זה כנראה יוביל אותנו להמנע מלהגיע אליהם בגלל הטירחה המרובה נ.ב לפעמים סבתא שלי שולחת אותנו הביתה עם מאכלים. מה מותר ומה אסור לקחת? תודה רבה ממש לרב המשיב!

פלאפון שייחדו אותו לשעון מעורר לפני שבת, יש לו דין של שעון מעורר ולא של פלאפון ולכן אינו מוקצה, כמבואר בפניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך  ספר הקיצור לפניני הלכה:

ט. דבר שאינו מיועד לשום שימוש, הרי הוא מוקצה מחמת גופו, ואסור לטלטלו גם לצורך 'גופו' ו'מקומו'. לכן אסור לכסות באדמה דבר טינוף, ולקחת אבן כדי להחזיק את הדלת או לפצח אגוזים. והרוצה להפקיע את האבן מאיסור מוקצה, צריך לפני השבת לייחד אותה במחשבתו לשימוש זה של החזקת הדלת או פיצוח אגוזים דרך קבע, או להשתמש בה פעם אחת ביום חול.

לגבי השאלה השנייה – האם מותר לקחת מסבתא אוכל?

תשובה – מותר לקחת רק אוכל שתאכלו ממנו בשבת. לכן אם הקןפסה כבר מוכנה לפני שבת עם כל האוכל, אפשר לקחת את כולה, עד דעת כך שתאכלו ממנה קצת בביתכם. אבל אם הסבתא רוצה למלא את הקופסה בשבת, היא יכולה לשים רק אוכל בשביל שבת, ויכולה לשים בשפע ומה שיישאר יישאר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

הכנה משבת לחול

לט. אסור להכין דבר משבת לחול או לשבת הבאה, וכן משבת ליום טוב, וכן מיום טוב לשבת (ללא עירוב תבשילין). אמנם בדיעבד שהכין, מותר ליהנות ממעשיו.

מ. מותר להכין משבת לחול כאשר יש לו הנאה ממעשיו גם בשבת (עד צאת הכוכבים). אם לא ניכר ממעשיו שכוונתו להכין ליום חול, הדבר מותר לכתחילה, כגון לקחת יין למקום אחר לצורך הבדלה ולשתות ממנו בסעודה שלישית, וכגון לקחת ספר לימוד לצורך מוצאי שבת וללמוד בו גם בשבת. וכן מותר לישון בשבת כדי שיהיה לו כוח במוצאי שבת, אך לא יאמר זאת בפיו.

אבל אם ניכר ממעשיו שכוונתו לצורך חול, רק במקום הצורך מותר לעשות את הדבר תוך הנאה ממנו בשבת, כגון לגלול ספר תורה למקום שבו יקראו ביום אחר וללמוד שם כמה פסוקים. וככל שההנאה בשבת יותר ניכרת או שההכנה נעשית לשם מצווה, יש יותר מקום להקל.

מג. דברים קלים שאדם רגיל לעשות כדרך שגרה, בלא לחשוב על תוצאת הפעולה כמכינה משבת לחול, מותר לעשותם אף שתועלתם לימות החול. כגון להחזיר למקרר מאכלים שנותרו מהסעודה, ולערות מים על הכלים שבכיור כדי ששיירי המאכלים לא יידבקו לדפנות. וכן מותר להניח סימניה בסיום הלימוד, ולהחזיר את הספר למדף, ולהחזיר את טליתו לביתו לאחר התפילה, ולקחת איתו מפתח וסוודר לצורך מוצאי שבת. אבל לא יאמר שהוא עושה דברים אלו לצורך מוצאי שבת.

מה. בשעת הדחק כדי למנוע טרחה יתרה, מותר לעשות מעשים קלים לצורך חול, אף שאין בהם הנאה בשבת, ובתנאי שלא ייראה שעושה אותם עבור חול. לכן ההולך למקום שקשה למצוא בו יין, מותר לו להביא יין בעוד היום גדול לצורך הבדלה. וכדי למנוע הפסד, מותר בשעת הדחק לעשות גם מעשים שניכר שהם לצורך חול ואין בהם הנאה בשבת, כגון להכניס כלים שעלולים להינזק מהגשם, או להכניס למקפיא מאכלים שעלולים להתקלקל בחוץ.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-13 15:35:08

האם מותר בשבת להעביר מים חמים מהמיחם אל כלי ולשים את הכלי על הפלטה כשהיא דולקת וחמה?

אם יש צורך חשוב לעשות זאת, אפשר להקל.

סוגיה זו מבוארת בפניני הלכה שבת פרק י סעיף יג:

יג – הוספת מים לתבשיל שעל הפלטה כדי שלא ישרף

כאשר הנוזלים שבקדירת החמין שעל הפלטה התנדפו, ויש חשש שהתבשיל ישרף, אסור להוסיף לקדירה מים קרים, מפני שהם יתבשלו בה. אבל אם יש מיחם של מים חמים על הפלטה, מותר לערות ממנו מים חמים אל תוך הקדירה. ואם יש למיחם ברז, אפשר להוריד את קדירת החמין מהפלטה, וליצוק לתוכה מים חמים מן הברז. ואם הקדרה בשרית והמיחם פרווה, יש לפתוח את המכסה של הקדירה למשך כעשר שניות כדי שהאדים הרבים שבה יצאו ויתפזרו, ורק אח"כ יקרבו אותה מעט אל הברז, באופן שרק מעט אדים יעלו ממנה אל הדוד. וכאשר קשה לערות מן הדוד ישר לקדירה, אפשר לקבל את המים החמים בכוס ולערותם מן הכוס לקדירה, שכל זמן שהיד סולדת מחום המים, לדעת רובם המכריע של הפוסקים, אין בהם איסור בישול. וכך נוהגים רוב ישראל ובכללם יוצאי אשכנז, תימן וצפון אפריקה (מ"ב רנג, פד; ילקוט שמ"ש פח; שש"כ א, יז).

ויש אומרים, שאסור להוסיף מים חמים לתוך קדרה שעומדת על הפלטה, משום שלדעתם אין מתייחסים לחום המים אלא למעמד שלהם, שבעודם במיחם הם במעלת כלי ראשון, ובעת שייערו אותם ירדו ממעמד של כלי ראשון שבכוחו לבשל, למעמד של עירוי שאין בכוחו לבשל, וכאשר יכנסו לתוך הקדרה יתבשלו ויחזרו להיחשב ככלי ראשון. ויש מהספרדים שנוהגים כך (יחו"ד ד, כב). וספרדים שרוצים להקל כדעת רוב הפוסקים, יש להם על מי לסמוך (אול"צ ח"ב, יז, ח, ועי' במנו"א ח"א ג, טו).[1]

[1]. נחלקו הפוסקים בביאור דעת השו"ע רנג, ד. לדעת מ"א, ט"ז, א"ר, פמ"ג, אג"ט, דעתו להקל, שכל עוד המים חמים בחום שהיד סולדת בו, אפשר להוסיף אותם לקדרה. לעומת זאת, יש אומרים שהשו"ע החמיר כדעת חלק מן הראשונים (הטעם השני ברבנו יונה ורי"ו), שהואיל ובעירוי המים ירדו ממעלת כלי ראשון, שאינם יכולים לבשל את המאכל אלא כדי קליפה, אסור שיבואו שוב לכלי ראשון. וכ"כ לב חיים א, צט, וכ"כ למעשה יחו"ד ד, כב, ועשל"ר ו, כח. ועצה שיכולה לסייע לנוהגים כך, שימלאו שקית מים ויסגרוה היטב ויניחוה בתוך הקדירה, ואם התבשיל יתייבש, ינקבו בה חור והמים החמים שבה ישפכו לתבשיל.

חומרה זו היא לפי השיטה שסוברת שיש בישול אחר בישול בנוזלים (לעיל ה-ו). אבל לסוברים שאין בישול אחר בישול בנוזלים, בוודאי אין שום איסור, וכך מנהג תימנים. ולמנהג אשכנז, כל עוד נותרה חמימות במים, אין איסור להעלות אותם לחום שהיד סולדת בו. וכ"כ להקל בשש"כ א, יז. וכן מנהג צפון אפריקה כמובא בילקוט שמ"ש פח.

לכאורה אם הקדירה בשרית, יש בעיה להניח אותה תחת ברז המים החמים וליצוק אותם לתוכה, מפני שיעלו אדים מן הקדירה הבשרית ויהפכו את המיחם לבשרי, ואם ירצו אח"כ ליקח מים לקפה, יעברו באיסור בשר בחלב. אלא שהאדים הללו שאולי יש בהם טעם בשר, בטלים בששים אל מול המים שבמיחם. בנוסף לכך הוא נ"ט בר נ"ט דהיתרא. ועוד, שלב"ח ורע"א, אם הזיעה יכולה להתפזר באוויר אינה הולכת דווקא למיחם שמעל. אולם כדי למעט את עליית האדים למיחם, לפני שמקרבים את הקדירה למיחם יש לפתוח את המכסה למשך כעשר שניות, ולהשתדל שלא לקרב את הקדרה מאוד אל המיחם. אולם גם אם לא עשו כן, המיחם לא נעשה מזה בשרי, כמבואר בהרחבות.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-12 06:36:15

שלום וברכה ממה שאני מבין מהפניני הלכה מי ששכח לאמר את ברכות השחר לפני התפילה יכול לאומרן (חוץ מ ענ"י, ב התורה, אלקי נשמה) ולכתחילה עד סוף 4 שעות ובדיעבד עד חצות ואם גם זה עבר יכול עד השקיעה. והמיקל עד שעה שהולך לישון יש לו על מה שיסמוך. האם זה נכון?

מתוך ספר קיצור הלכה:

זמן ברכות השחר

ג. המנהג הרווח, לברך את כל ברכות השחר בבת אחת, בבית הכנסת או בבית לאחר שסיים אדם להתפנות ולהתלבש. לא בירכן לפני התפילה, יכול לברך עד שקיעת החמה, ולכתחילה יברך עד סוף ארבע שעות או לפחות עד חצות היום. אמנם את ברכת 'על נטילת ידיים' ו'אלהי נשמה' אין לברך לאחר תפילת עמידה, ואת ברכות התורה אין לברך לאחר ברכת 'אהבת עולם'.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-12 04:27:04

שלום לרב. 1.בשבת, אדם בטעות הוציא מהמקפיא ג'חנון בצק, כי חשב שמדובר על ג'חנון אפוי. זו הרגילות- לקנות ג'חנון אפוי. העטיפה של שניהם דומה. בטעות קנו לשבת ג'חנון בצק. 2.כאשר הוציאו את הג'חנון בצק הניחו אותו על השיש. בא מישהו חשב שמדובר על ג'חנון אפוי הרים אותו, ורק כאשר הרים שם לב שמדובר על ג'חנון בצק. מה הדין בשני המקרים? שוגג או מתעסק?

שוגג. לא בטוח שהבנתי את השאלה. אתה שואל על טלטול הגחנון או על הנחתו על הפלטה? טלטול זה כמובן לא נורא, מה שהיה היה. אבל אם שמו אותו על הפלטה זה כמובן איסור תורה, ואז אתה שואל האם מותר לאכול? לפי הדין המבואר בפניני הלכה לגבי מעשה שבת.

ספר הקיצור לפניני הלכה:

הנאה ממלאכה שנעשתה בשבת

א. איסור תורה שנעשה במזיד על ידי יהודי שעבר גיל מצוות, אסור לו עצמו ליהנות ממעשיו לעולם, ולכל ישראל מותר ליהנות ממעשיו רק במוצאי שבת. ואם עשה את המלאכה בשוגג, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת, ובמקום הצורך מותר ליהנות אף בשבת עצמה.

ב. איסור מדברי חכמים שנעשה במזיד, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת. ואם עשה את האיסור בשוגג, מותר ליהנות ממעשיו אף בשבת עצמה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-11 18:27:19

שלום, אם יש לי אולר לדרמן שבפועל רוב השימוש שלי בו הוא לאוכל – צריל להטביל אותו? הולכים אחר רוב השימוש שלי או רוב השימוש של מי שייצר את הכלי? ומה קורה אם בזמן מסויים (למשל- בצבא) רוב השימוש שלי באולר הוא לאוכל, אבל אחרי זה זה לא ימשיך להיות רוב השימוש שלי בו? תודה

הולכים אחר רוב השימוש שלך כעת. אם כעת רוב השימוש לאוכל, צריך להטביל. אם כעת אין רוב השימוש לאוכל, אזי כאשר רוב השימוש יהיה לאוכל, צריך להטביל.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-10 11:31:56

בעקבות מענה מאוד מהיר שלכם (כל הכבוד!) על שאלתי מאתמול : 1. אשמח לקבל פרוט לתשובה גם במועד מאוחר יותר 2. מה הדין בנוגע לפסח ? האם קיימת עלי אחריות כלשהי לבצע מכירת חמץ או שהדירה היא בבעלות הפול המלונאי – יש בכל דירה מטבחון לרשות הנופשים. זוהי השאלה המקורית חברה בע"מ בבעלותי מחזיקה בדירה בפרוייקט להשכרה בטווח קצר בחול. הפרוייקט מנוהל ע"י חברת ניהול מלונאית בבעלות יהודית מלאה. כל בעל דירה המשתתף בפול – נהנה באופן יחסי לגודל הדירה מסך הרווחים שנוצרו משכירות היחידות כולן בקיזוז עלויות התפעול. חברת הניהול המלונאי מעסיקה עובדים, חלקם יהודים (מנהלים) רובם גויים מקומיים בכדי להבטיח ניהול איכותי. תיתכן גביית כספים במהלך שבת מהאורחים (ייתכן וחלק לא מבוטל יהיו יהודים), פתרון בעיות תחזוקה, ניקיון וכל הקשור בניהול מלונאי עי חברת הניהול כמו גם סבירות לאספקת קפה וחלב שאינם בכשרות האם מותר לי כיהודי בעל יחידה- להשתתף ברווחים בפורייקט שכזה ככל שידרש לעיין בתנאי ההסכם אשלח לכם לדרישתם תודה רבה

1. השאלות רבות, נסתפק בתשובה שקיבלת. זה הייחוד של האתר שלנו – התשובות יחסית מהירות, אבל לא תמיד ניתן לפרט.
2. אם האוכל שנכנס לשם אינו שלך ואינו תחת אחריותך, אלא כל מי שמגיע מביא איתו אוכל מהבית, אין צורך למכור כלום, בדיוק כמו משכיר דירה (שלא נותן אוכל לשוכר) או בעל בית מלון (שצריך לעשות מכירת חמץ על האוכל שבמטבח המלון).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-10 11:03:54

אשה שטבלה ואחרי הטבילה היא ראתה ששכחה לגזוז ציפורן אחת האם זה נקרא חציצה?

כפי שמבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה בפרק העוסק בחציצה בטבילה, אם לא היה לכלוך דבוק בין הציפורין לבשר, בדיעבד עלתה טבילתה. אפשר לקרוא מכל ספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור 'זוגיות ומשפחה' שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור לפניני הלכה:

לא. ציפורניים ושיער הגוף: לכתחילה יש להסירם באופן שהנשים רגילות להסיר, אבל אם טבלה בלא להסירם, אינה צריכה לטבול שוב, כיוון שהם חלק מהגוף. וכן אם שכחה להסירם לפני הטבילה בליל שבת, לא תדחה את טבילתה. נשים שמעוניינות לגדל את ציפורניהן ליופי, אינן צריכות לקצצן אלא רק לדאוג שיהיו נקיות.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-09 18:48:38

שלום, אני רוצה לדעת, אם אני משדר תוכנית ברדיו, האם אני יכול להשמיע שירת נשים? כמובן שהשירים נקיים וצנועים.

כן. הרי יש דעה שמתירה לשמוע שירת נשים דרך רדיו, כפי שמובא בפניני הלכה ליקוטים משפחה פרק ז. כמובן שאתה עושה את שיקול השיווק, שכן וודאי שיהיו כאלו שבגלל זה יעבירו תחנה או ימתגו אותך כרדיו של 'מיזרוחניקים'.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור 'זוגיות ומשפחה' שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור לפניני הלכה שכבר יצא.

שירת נשים

יא. מגדרי הצניעות שגבר לא ישמע אישה שרה, משום שקולה היפה יחד עם העובדה שקול הזמר חושף את מעמקי הנפש, עלול ליצור קירבה אסורה או הרהורים אסורים. אמנם מותר לאדם לשמוע את שירת אמו, סבתו, אחותו, ביתו, נכדתו וכן את שירת אשתו גם בימי נידותה (עי' להלן בהלכות טהרת המשפחה ג, ה). כמו כן, משפחה שרוצה להקל גם כאשר נמצאים בשולחן השבת קרובים מדרגה שנייה, כגון גיסים וגיסות, רשאית להקל.

יב. עיקר האיסור הוא כאשר הגבר רואה מולו את האישה ששרה, בין אם זה בשולחן השבת או בהופעה חיה, בין אם היא שרה לבד או כמה נשים שרות יחד. וכן אסור להשתתף בשירה בציבור של גברים ונשים יחד (עי' בפניני הלכה סעיף יב), אמנם נוהגים שלא להקפיד על שירת הנשים שעולה מעזרת הנשים בשעת התפילה.

המעוניין לסמוך על המקלים בשמיעה דרך מכשיר אלקטרוני – רשאי, ובמיוחד אם אינו רואה את האישה דרך המסך ואינו מכיר אותה, וככל שמכיר אותה פחות, כך יש יותר מקום להקל ולא לחשוש שהדבר יעורר בו הרהורי עבירה (גדר איסור הרהור עבירה מובא להלן בהלכות שמחת הבית וברכתו ד, ז-ח).

יג. המשתתף בטקס שנשים שרות בו, חייב לצאת, ובמקרים מסוימים ראוי גם לבנות להזדהות עם הבנים ולצאת עמהם כדי למחות. ורק בשעת הדחק ניתן להישאר בטקס כזה תוך הקפדה שלא ליהנות ולא להסתכל על הנשים ששרות, כגון במקרה שרב משתתף בטקס זיכרון לחייל שנפל, ויש חשש שאם יצא, בני משפחת החייל הקדוש ייפגעו. או במקרה שאדם מתארח אצל משפחה בסעודת שבת, וגם נשות המשפחה שרות. וכן חייל שחושש שייענש בחומרה אם יצא מטקס שנשים שרות בו, רשאי להישאר, אבל בלא שעת הדחק מיוחדת, נכון לחייל לצאת תוך נכונות לשלם על כך מחיר (עי' בפניני הלכה הערה 3).

אמירת דברים שבקדושה

יד. אסור לומר דברים שבקדושה מול ערווה, כגון לברך, להתפלל או לומר קריאת שמע. כאשר גבר רואה גבר אחר, או אישה רואה אישה אחרת, רק אם מקום הערווה עצמו גלוי, אסור לומר מולו דברים שבקדושה. אבל כאשר גבר רואה אישה שמגלה טפח (7.6 ס"מ) מעל מקום הברך או המרפק, אסור לו לומר מולה דברים שבקדושה אלא אם כן יפנה עצמו לכיוון אחר, ואם אינו יכול להסתובב, יביט בסידור או יעצום את עיניו.

טו. במקום הצורך ניתן להקל ולומר דבר שבקדושה מול אישה נשואה שמגלה את שיער ראשה, או בשעה ששומע אישה שרה דרך מכשיר חשמלי ואינו רואה אותה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-08 00:08:54

הרב כותב בפניני הלכה לגבי קלי הבישול, שאפשר להקל בכלי שלישי, כיון שאין דרך לבשל בכלי שלישי, והוי דרבנן. לא הבנתי, גם בכלי שני אין דרך לבשל, לא ראיתי אדם שמבשל אורז בכלי שני, ואפילו ביצים אין דרך לבשל בכלי שני. וכנראה הרב מתכוון, שכשאדם אוכל אורז בכלי שני, וחסר טעם באורז, נוהגים להוסיף תבלינים שהם קלי הבישול, ואם זוהי כוונת הרב, גם בכלי שלישי דרך לאכול במקומות ציבוריים, כגון פנימיה, מוזגים את האורז לצלחת מכרזית, וכל אחד לוקח לעצמו, ואוכל בכלי שלישי. ואולי הרב מדבר רק בהכנת עלי תה וקפה, שאין דרך להכין תה וקפה בכלי שלישי, לכל היותר מכינים לפעמים בכלי שני, שמוזגים מים חמים לכלי שני, ומכניסים לתוכו עלי תה וקפה. וא"כ כל ההיתר יהיה רק בהכנת תה וקפה, ולא בנתינת תבלינים כשיש בהם חשש לקלי הבישול.

זה המהלך: אכן בפועל כמעט ואין הדרך לבשל גם בכלי שני, אבל החמירו בו חכמים ועשו סייג מפני שיש מאכלים מעטים שהיו רגילים לבשל בכלי שני (דגים קטנים), אבל בכלי שלישי לא החמירו. תגיד, אבל יש מאכלים שיכולים להתבשל גם בכלי שלישי? תשובה – 'יכולים להתבשל' אינה סיבה להחמיר בכלי שלישי. תגיד, אבל אולי אכן מה שתשים בשבת בכלי שלישי אכן מתבשל ? תשובה – גם אם יש איזשהו סיכוי שהוא מתבשל, הדבר מותר מפני שאינו דרך בישול כלל. עד כאן ביאור להערה 6.

אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

כלי ראשון, שני ושלישי בנוזל

כלי ראשון הוא הכלי שבתוכו הנוזל התחמם על האש ליותר מ-45 מעלות, כגון מיחם המים של שבת, או סיר המרק שעל הפלטה. כלי שני הוא הכלי שעירה לתוכו את הנוזל מהכלי הראשון. כלי שלישי הוא הכלי שעירה לתוכו את הנוזל מהכלי השני.

י. כלי ראשון מבשל, ולכן אסור להכניס מאכל, תבלין או משקה שאינם מבושלים לתוך תבשיל נוזלי שהתחמם על האש גם אם הוריד את התבשיל ממקור החום. אמנם אם הנוזל ירד מחום של 45 מעלות אין בכוחו לבשל, ומותר להכניס לתוכו דבר שאינו מבושל אם הוריד את התבשיל ממקור החום.

יא. גם עירוי מכלי ראשון מבשל, ולכן אסור לשפוך מים רותחים ישירות מהמיחם על דבר שאינו מבושל, כגון עלי תה. אמנם מותר לשפוך מים רותחים ישירות מהמיחם לתוך כוס ריקה שיש בה שיירי טיפות, ואף מותר להכניס כף רטובה לתוך מאכל רותח שבכלי ראשון, מפני שאין לטיפות אלו חשיבות ואין לו כל כוונה לבשלן.

יב. כלי שני אינו מבשל את רוב המאכלים, אך משני צדדים החמירו שלא ליתן בו דבר חי: א – יש מאכלים שכיוון שמתבשלים בקלות, מתבשלים גם בכלי שני, וקשה לדעת על מאכל האם הוא מקלי הבישול או לא. ב – יש חשש שנתינת מאכל בכלי שני נראית כבישול. אמנם כאשר ברור שהמאכל או המשקה אינם מקלי הבישול, כגון מים, שמן וקפה נמס – מותר ליתנם בכלי שני רותח.

יג. כלי שלישי לא מבשל, ומותר ליתן בו כל מאכל ומשקה שאינם מבושלים. ואף עירוי מכלי שני אינו מבשל את רוב המאכלים והמשקים, ומותר לערות על כל מאכל ומשקה נוזל רותח מכלי שני, אלא אם כן יודע שהוא קל מאוד לבישול. לכן המכין קפה שחור או תה, יכול לערות עליהם מים רותחים מכלי שני, וכן הרוצה להכין מנה חמה של אטריות, קוסקוס או מרק, יכול להכינם בעירוי מכלי שני (את הקוסקוס יערבב בשינוי, ולא יכין מנה חמה של אבקת פירה. להלן יב, ה-ט).

גוש רותח

יד. כדין נוזל כך דין מאכל שבא במגע שלם עם כל דפנות הכלי, לכן מותר לשפוך שמן זית לתוך פירה רותח לאחר שהעבירו אותו לכלי שני. אבל גוש מאכל רותח בחום של 71 מעלות, כגון חתיכת בשר, תפוח אדמה או פשטידה, שחומם נאצר בתוכם ואינם באים במגע שלם עם הכלי, אף שהם בכלי שלישי, אין ליתן עליהם דבר חי, כגון שמן זית ותבלינים. אבל מותר ליתן עליהם בכלי שלישי קטשופ וחמאה שעברו בישול, וכן מלח וסוכר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-07 12:26:06

שלום לרב האם יש בעיה כלשהי בשירת אנעים זמירות בבית הכנסת, על ידי ילדה קטנה נגיד 6-7. או מקהלה של ילדים וילדות בגילאים כאלה? האם ניתן להקל כי אין בעיה בשירת ילדות בגיל כזה, ותרי קלי לא משתמעי?

לא כל דבר שניתן לעשות לפי הדין היבש, ראוי לעשות. זו דוגמא טובה לפתח שאינו ראוי. המנהג ברור ולדעתי צריך להישאר כך, בוודאי ובוודאי בדברים של קדושה כמו השיר הקדוש אנעים זמירות, שהוא שיר כיסופים לקרבת ה' (לדעת שולחן שלמה האיסור בדברים שבקדושה מגיל שלוש, ולדעת הבא"ח מגיל שש). בכלל בעניינים של צניעות, יש למנהג משמעות גדולה. באופן כללי פומביות של שירת ילדות בגיל הזה בפני גברים בבית הכנסת אינה ראויה. וגם אם אינו שירה, אלא רק אמירת פסוקי דזמרה על ידי בנות קטנות בפני גברים רבים. יש דברים של בנים ויש דברים של בנות, ואין צורך לתת כל דבר לשני המינים. יש היום כיוון של טשטוש הסדרים היפים שנקבעו באומה, ולא טוב לגעת בהם. אין זה אומר שכל דבר חדש אינו ראוי, אבל באופן כללי כל ערבוב בין המינים אינו ראוי. אנו רואים בעינינו כמה נזק זה גורם. כמה צער יש מערבוב המינים. לכן לא כדאי לגעת בזה כבר מגיל צעיר ולפתוח פתח לא ראוי.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-06 15:17:21

שלום וברכה האם צריך להפריש תרומות ומעשרות בכל פעם שקוטפים מהעץ ובכל כמות? (קטפתי מנגו/לימונים לפני כמה ימים והפרשתי וקוטפת שוב…) תודה

הפירות מתחייבים בתרומות ומעשרות רק לאחר שנקטפים מהעץ, לכן אין אפשרות להפריש תרומות ומעשרות על פירות שעדיין מחוברים לעץ, אלא כל פעם לאחר שנקטפו הפירות והוכנסו לבית יש להפריש מחדש.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-06 08:45:19

שלום וברכה, בפניני הלכה כשרות ב, לגבי טריפות (כ) בסעיף ג', מופיע בהתחלה הדין של בהמה שנותחה באיבר שוודאי מטריף, ואח"כ מופיע הדין בבהמה שנותחה באיבר שיש ספק אם מטריף, שם מופיעה המחלוקת לגבי השאלה האם מספיקה חזקה ששאר הבהמות שעברו את הניתוח חיו, או לא. ושאלתי היא א. האם המחלוקת הזאת היא גם בבהמה שנותחה באיבר שוודאי מטריף? ב. במחלוקת שהצגתי, מופיעה הדיעה המחמירה שטוענת שבכל מקרה הבהמה אסורה כי הולכים לפי כללי הפסיקה אפילו כאשר יש ספק, ושאלתי היא, למה? הרי יש כאן ספק ספיקא, שהרי יש ספק אם האיבר הזה מטריף וגם אם כן יש ספק האם הולכים על פי כללי הפסיקה או לפי המציאות? תודה רבה מראש

איני יכול לעיין לפנות זמן כדי לעיין בזה. אם היתה זו שאלה מעשית, הייתי משתדל יותר. מחילה. אולי יעזור מעט שאשלח לך את הפרק מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

כ – טריפות

כללי טריפות

א. בעל חיים שמת או נשחט שלא כהלכה, הרי הוא נבילה (דברים יד, כא). ובעל חיים שיש בו פגם או מכה שיגרמו למיתתו, הרי הוא טריפה ואין השחיטה מתירה את בשרו לאכילה, אך מותר ליהנות מבשרו, כגון לתת אותו לכלבו (שמות כב, ל).

ב. בעל חיים שנוטה למות מחמת זקנה או מפני שתש כוחו, אינו טריפה, ועל ידי שחיטה יהיה בשרו מותר באכילה. ואפילו בעל חיים שחלה ונמצא במצב מסוכן, אינו נחשב טריפה, אמנם מנהג חסידות שלא לאכול מבשרו.

ג. כאשר ברור על פי כללי הטריפות שמנו חכמים (חולין מב, א; שו"ע יו"ד סימנים כט-ס) שאירע בבעל החיים פגם שמטריף אותו – דינו כטריפה, וכאשר ברור שהפגם אינו מטריף – אינו טרף. וכאשר יש ספק, בודקים האם בעל החיים יכול לחיות יותר מי"ב חודש, או האם הנקבה תתעבר ותמליט או תטען ביצים ותטילן – אם כן, סימן שאין בעל החיים טריפה.

ד. ביצע וטרינר ניתוח שבמהלכו חתך במקום שמטריף, ותפר באופן שלא ייגרם לבעל החיים שום נזק, נחלקו הפוסקים האם הוא טריפה. וכאשר החתך היה במקום שנחלקו הפוסקים אם הוא מטריף, אם בפועל בעל החיים המשיך לחיות י"ב חודש או שהנקבה נכנסה להיריון והמליטה – אינה טריפה. וכאשר יודעים מניסיון של אלפי בעלי חיים שלאחר ניתוח כזה הם ממשיכים לחיות י"ב חודש או מתעברים וממליטים, אין צורך לבדוק גם את בעל החיים שלפנינו.

לכן בעל חיים שעבר ניתוח קיסרי, או ניקוב הכרס להוצאת גזים, או תפירת קיבה שהתהפכה – אינו טריפה. כמו כן, מותר לחסן את החיות והעופות מפני מחלות בלא לחשוש שדקירת המחט תטריפם.

בדיקת טריפות ובדיקת הריאות

ה. כל בעל חיים שנשחט כהלכה, הרי הוא בחזקת היתר ומותר לאכול את בשרו לכתחילה, בלא לבדוק אם יש בו אחד ממיני הטריפות שמנו חכמים, הואיל וברובם המוחלט של בעלי החיים אין פגמים שמטריפים. אבל אם התעורר חשש באיבר מסוים, צריך לבדוק אותו, כגון בעל חיים שפגע בו חץ או שנפל באופן שעלול להיגרם לו נזק שמטריפו. וכן אם תוך כדי חיתוך הבשר התגלה בו פגם, יש לבדוק אם הוא מטריף.

אמנם את הריאות של כל הבהמות והחיות צריך לבדוק לאחר השחיטה שמא יש בהן סירכות, כלומר גידולים שנסרכים ומתפשטים על דופן הריאה, ועלולים להצביע על נקב בריאה שנמצא מתחתם או שייגרם בעקבותיהם, ויגרום למותה של הבהמה. ואף שרוב ניכר של הבהמות אינן טריפות, כיוון שבעיה זו יותר מצויה, וכיוון שהסירכות ניכרות ובולטות, אם לא יבדקו אותן ייראו כמעלימים עין מן האיסור. אמנם בדיעבד שזרקו את הריאות בטעות לפני בדיקתן, הבשר כשר (ויש מקילים רק במקום הפסד גדול), ואם זרקו אותן בזדון, הבשר אסור.

דין סירכת הריאות

ו. מחלוקת גדולה נחלקו הפוסקים במקרה שנמצאה סירכא בריאות: יש אומרים שאם יסירו אותה ויבדקו שאין תחתיה נקב, בעל החיים יהיה כשר. ויש אומרים שבעל החיים טרף גם אם לא יימצא נקב. במשך הדורות נהגו בקהילות רבות להקל, כיוון שבפועל נוכחו לדעת שרוב הסירכות אינן גורמות למיתת הבהמות (מנהג תימן, פרס, מרוקו, ורבים מתוניס לוב ואשכנז). ומאידך בקהילות רבות נהגו להחמיר, שכן מה שנקבע כמטריף, מטריף גם אם יתברר שהבהמות אינן מתות ממנו (מנהג ארץ ישראל, סוריה, עירק, מצרים, אלג'יר, ג'רבה, ולכך נטו חלק מרבני אשכנז).

ז. למעשה, העיקר על פי כללי ההלכה כדעת המקילים, ולכן הרוצה להקל רשאי, ונוהגים כיום לכתוב על בשר זה 'כשר'. ולכתחילה טוב להחמיר, מפני שהידור זה הוא החשוב ביותר בהלכות כשרות, והרגיל להחמיר בו בדרך כלל ניצל מספקות רבים, שכן בכל מערכות הכשרות ההקפדה על דין זה פירושה השגחה רצינית בכל התחומים. במיוחד ראוי למי שבני עדתו או הוריו נהגו להחמיר, שימשיך במנהגם. נוהגים לכתוב על בשר זה 'חלק' או 'גלאט' (שפירושו חלק ביידיש).

הנוהג להחמיר, מתי יכול להקל

ח. מי שנהג להחמיר לאכול 'חלק', רשאי להחליט לנהוג מעתה כדעת המקילים, וטוב שיעשה התרת נדרים. והרוצה להתחיל להחמיר בלא לקבל על עצמו לנהוג כך תמיד, רשאי לאכול 'כשר' כאשר הוא מתארח. אבל אם מקבל על עצמו להקפיד לאכול 'חלק', צריך לשמור על מנהגו בכל מקום, כגון בצבא. אמנם כאשר הוא מתארח, רשאי לאכול את הבשר בלא לשאול האם הוא 'חלק' מפני אי הנעימות שבדבר.

ט. נשוי שמקפיד לאכול 'חלק' שמתארח אצל הוריו שלא מקפידים לאכול 'חלק', אם הקפדתו תגרום להם עגמת נפש גדולה, יאכל אצלם 'כשר'. ובחורי ישיבה רווקים שמגיעים לביתם אצל הוריהם באופן קבוע, יכולים יותר להקל.

י. כשרות 'חלק' של הרבנויות השונות כוללת את חומרות הרמ"א והשו"ע, כך שגם המחמירים מעדות שונות יכולים לאכול בשר זה. אבל יש כשרויות של בד"צים שנוהגים להחמיר רק לפי שיטת הרמ"א או רק לפי שיטת השו"ע, ובשעת הצורך, כגון כשמתארחים אצל אחרים, גם המקפידים לאכול 'חלק' כאחת השיטות, רשאים לסמוך על השיטה השנייה.

בדיקת עופות

יא. גם בעופות יש לעיתים בעיה בריאות, ולכן נכון להסתכל לאחר השחיטה באופן מדגמי על הריאות של חלק מהעופות שבלהקה, ואם מראיהן השתנה, יש לבדוק את כולן.

יב. כמו כן, מחשש של קריעת גיד בצומת הגידים שנמשכים משרירי השוק לחלק התחתון של הרגל, נכון לבדוק לאחר השחיטה כל להקת עופות באופן מדגמי, ואם ימצאו בה עופות עם גידים קרועים, יבדקו את כולם. הבדיקה נעשית על ידי הבטה ומישוש של המקום מבחוץ, ואם נראה שהתעבה, מסתבר שיש בו גידים קרועים.

יג. את רגלי העופות אין צורך לבדוק מחשש שנפרקו ממקומם, כיוון שבעיה זו נדירה, ורק אם במשך הטיפול בעופות ראו עוף שנפגע באופן זה, יש להטריפו.

הובלת העופות

יד. בהמה או עוף שנפלו מגובה של עשרה טפחים (76 ס"מ), או הוטחו בהפתעה מגובה נמוך יותר, יש חשש שאחד מאיבריהם נפגע ונעשו טריפה. אם הם הולכים מעצמם הליכה יפה, סימן שהם כשרים. אבל אם רק עמדו או שחיו עשרים וארבע שעות ולא מתו, יש לבדוק את כל איבריהם לאחר השחיטה. ואם שחטום לפני שעמדו או חיו יממה, אינם כשרים.

לכן כאשר מעבירים את העופות מהלול למשחטה על ידי משאית, צריך לבצע זאת בנחת, וככל שההשגחה טובה יותר, כך מקפידים יותר על הפועלים שינהגו במתינות, וייזהרו בעת העמסת הכלובים ופריקתם שלא ייפלו.

טו. הקונה עוף עם הכשר ורואה באחת מעצמותיו שבר – העוף כשר, כיוון שרבים מהשברים נגרמים לאחר השחיטה. אבל לעיתים נדירות המקום שסביבות השבר נראה שחור מאוד או אדום מאוד מחמת דם רב שנצרר שם, ואזי יש חשש שהשבר נוצר בעוד העוף היה חי, ולכן אין להכשירו בלא שאלת חכם שמצוי בדינים אלו.

טז. הקונה עוף שנמלח והוכשר ומצא בבשרו מקום שצרור בו ממש דם, לכתחילה צריך לחתוך מקום זה ולזורקו, ובדיעבד שבישלו כך – העוף כשר. ואם יש ספק אם יש שם ממש צרירות דם או רק צבע אדום שנותר אחר המליחה, אין צריך לחותכו.

בדיקת הסכין וקצב השחיטה

יז. לפני השחיטה ולאחריה צריך כל שוחט לבדוק את סכינו שלא נפגמה (לעיל יח, י-יא). בשחיטה תעשייתית של עופות, שוחטים ברצף עופות רבים, ובודקים את הסכין כל כחצי שעה, ודואגים לשמור בנפרד את העופות שכל שוחט שחט, כדי שאם הסכין במקרה תימצא פגומה, ידעו לזרוק את העופות שנטרפו על ידה.

יח. שחיטה מהירה מפחיתה בעלות העוף לצרכן, ומאידך עלולה לגרום לכך שהשוחט ילחץ את הסכין לצוואר העוף ויטריפו ('דריסה'. לעיל יח, ד), וגם מקשה על השוחט לבדוק ששחט כל עוף כהלכה (לעיל יח, ב).

יט. מרכיבים אלו הינם בכלל השיקולים המבדילים בין רמות ההידורים השונים, כולל זמן העבודה והמנוחה שנותנים לשוחטים. ולמעשה, ניתן לסמוך על השגחה של כל רבנות מוסמכת, שכן כל זמן שהשוחט נאמן, אין לחשוש שהעוף נטרף, כיוון שכיום סכיני השחיטה חדים וחזקים מאוד, כך שאין כל כך חשש שייפגמו, או שהשוחט לא יחתוך את הסימנים כראוי, או שילחץ את הסכין בזמן השחיטה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-06 08:03:21

שמעתי ממישהו שיש היתר מספר דעת קדושים להוציא שז"ל בבחורים או מי שאין לו פת בסלו, האם זה אמת?

אין שום היתר להוציא זרע לבטלה, וגם אם היה מישהו שסובר כך נגד כל הפוסקים, לא היה ניתן לסמוך עליו אפילו בשעת הדחק.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-05 18:12:53

שלום לרב. חייל שבטעות עשה הבדלה ואמר את ברכת המבדיל עם שם ומלכות , בלי יין, כי לא היה לו יין. האם בדיעבד הברכה שלו ברכה לבטלה? יש דעות שניתן לברך בלי יין כמו המהר"ם מרוטנבורג ועוד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-05 08:20:53

שלום רב , האם ניתן לאכול בשר שהוכן לשבת בתשעת הימים לאחר י באב למנהג הספרדים? או שאין קשר בין הדברים

אין שום מניעה לאכול בשר זה

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-05 02:25:08

כבוד הרבנים אני אברך צעיר רציתי לשאול משהו בענין שלום בית, האם יש זכות לאשתי להתנגד בדברים שלא שייכה כלל לחייה הפרטי למשל אני רוצה לקנות הרבהספרים והיא טוענה מנגדי שאינה רוצה שיהיה בבית כ"כ ספרים וגם אינה רוצה שאני יפספס הרבה ממון ע"ז האם יש לה זכות לטעון כך? ועוד שנית על הצד שאין לה זכות הלכתית לטעון ככה, באיזה אופן אני חייב להתנהג מצד המוסר ושלום בתי, סליחה על צחות לשוני אם אינו טוב, ויישר כח ותודה רבה.

כיום שגם הנשים מפרנסות יש להן בהחלט אמירה לגבי מה שקונים ומה לא. וגם זוג שהחליטו ביניהם שהבעל יפרנס והאישה תגדל את הילדים, יש לאישה בהחלט מקום לדבר על מה קונים ומה לא, שכן גם במקרה כזה הם בעצם החליטו על הסכם שותפות כלכלי מסוים. הדבר בא לידי ביטוי חזק מאוד כאשר זוג מתגרש שעל פי החוק מתחלקים כיום חצי חצי בממון. לכן הדיון כאן אינו הלכתי אלא עניין של דרך ארץ ובין אדם לחברו. לכן בהחלט מן הראוי לדבר על כל הוצאה ולהסכים יחד מה קונים ומה לא. לגבי ספרי קודש, שמתי לב שבחורי ישיבה צעירים מתלהבים לקנות הרבה ספרים (כך גם אני הייתי ולאחרונה מסרתי חצי מהספרייה!) מתוך צדיקות ורצון ללמוד הרבה תורה ורצון שהבית יהיה בית של תורה וכו', ובגיל מבוגר יותר הם מבינים שכבר לא יספיקו ללמוד הכל ושהרבה מאוד ספרים שצריך מדי פעם לעיין בהם, אפשר לעשות זאת דרך האינטרנט, וממילא לאט לאט הם ממעטים מאוד בקניית ספרים. לכן אני חושב שיש בהחלט מקום לשיקול דעת בכובד ראש לגבי קניית ספרים, לא להתלהב, אלא לקנות רק מה שאתה באמת רוצה ללמוד עכשיו, או מה שבאמת נחוץ (כמו למשל ספרי פניני הלכה… או ספר הקיצור לפניני הלכה 🙂 ). לא ספרים יפים שהיית רוצה ללמוד, אלא רק מה שאתה באמת תלמד בזמן הקרוב בפועל ממש. הספרים בחנויות לא יברחו לשום מקום, רק ישתפרו עם הזמן, לכן אין שום בעיה לדחות את קנייתם. יש חשיבות גדולה מאוד לחסוך הרבה כסף כבר מגיל צעיר. לא מאתיים שקל בחודש, אלא הרבה יותר. הוצאות החיים גדולות, ומי שחוסך מרוויח.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-04 21:43:24

האם אומרים תחנון בעשרה באב

כן

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-04 16:50:27

שני אנשים מתחרים במכרז שני אנשים קנו הגרלת לוטו אחד עני השני עשיר האם מותר לייחל שהעני יזכה כי הוא זקוק יותר ויש פה רצון שיוטב לו אן להגיד הכל משמיים וזהו. תודה דני

בוודאי שאפשר להתפלל על העני שיזכה, הרי אנו מתפללים שלוש פעמים ביום בתפילת עמידה ברכות רבות שאנו מקווים שיתממשו, ולא אומרים לא נבקש שהרי הכל משמיים. הקב"ה ברא את העולם עבור בני האדם כדי שיהיה יחס בינו לבינם, וכמו שהאומר ר' צדוק הכהן מלובלין בספרו צדקת הצדיק – לא תבקש לא תקבל ! כך קבע הקב"ה בטבע העולם – הברכה האלוקית תבוא דרך ההשתדלות שלו, וההשתדלות שלו צריכה להיות מקסימלית כפי דרך בני אדם.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-04 08:56:28

שלום כבוד הרב, 1. בעבר הרב כתב במילים אלו בעניין הר הבית: "ברגע שרבנים גדולים פוסקים שמותר לעלות, מותר לעלות גם אם רבנים רבים מהם אומרים שאסור". אני שואל מדוע זה כך מצד ההיגיון ? כלומר האם לא נכון יותר שבעניינים הקשורים לכלל ישראל נחיל את הכלל של "רוב מניין ורוב בניין", ואז גם אם יהיו רבנים שיחשבו אחרת, הם יבטלו את דעתם לטובת הכלל הזה עד שייווצר רוב ? 2. בעניין התכלת, הרב מלמד כן התייחס לכלל של "רוב מניין ורוב בניין" – "למעשה, בלא הוראה מוסכמת של רוב מניין ורוב בניין של חכמי ישראל, אין חובה לשלב פתילי תכלת בציצית". מדוע זה שונה מהר הבית ? 3. בעניין תפילים של רבינו תם, מה פירוש הביטוי "מי שמפורסם ומוחזק בחסידות" בימינו ? אם אני רוצה להיות כזה, מהם הקריטריונים להגיע לכך ? 4. האם מותר ללמוד הלכות בית הבחירה לרמב"ם ודומיהן בתשעה באב ?

1. אז אך איך דברים יתקדמו?! הרי אנו רואים במציאות שדברים מתקדמים לאט, רבנים מעטים מתחילים משהו, ואם זה דבר אמיתי, במשך הזמן מצטרפים אליהם. כך קורה לגבי הר הבית וכך קורה לגבי תכלת, וכך ללא ספק יקרה לגבי בליעה בכלי מתכת וזכוכית למשל. ויש דברים שפחות תופסים, כמו תפילין ר"ת. המציאות היא שקשה לרבנים האמונים על מסורת התורה לשנות דברים, והרבנים שפחות קשה להם מתחילים בשינוי יחד עם חלק מהעם שדוחף לכך, ורק כך דברים משתנים. בסופו של דבר הלכות מתקבעות על פי העם כפי שכותב הרב קוק בלנבוכי הדור ו, 1 עמ' 48 .
2. זה לא שונה. כשם שאין חובה עדיין לעלות להר בגלל אין חובה ללבוש תכלת עדיין. זה בדיוק אותו עניין – יש תהליך בפסיקת הלכה. זה לא סנהדרין שקובעת וכולם מחוייבים לדבריהם. העניין מתחיל מיחידים שחושבים שגילו את התכלת, ועוד יחידים שחושבים שאותם יחידים טעו והם עצמם גילו באמת את התכלת, והעניין מתברר ומתברר במשך השנים, עד שכיום כבר אלפים לובשים תכלת (גם הרב מלמד שם תכלת בטלית אחת בינתיים). וכן לגבי הר הבית, יחידים חושבים שצריך לעלות ועשו בירור של המקומות המותרים בעלייה, ובמשך השנים הדבר מתברר באומה, עד שכיום כבר אלפים עולים. אבל גם לגבי התכלת וגם לגבי הר הבית, לא ניתן לומר שהדבר חובה עד שלפי כללי ההלכה הוא ייחשב כחובה. כללי ההלכה הם מנהג ישראל או הכרעת רוב מניין ובניין של החכמים, ופעמים רבות זה נעשה בהדרגה וביחד, כלומר כאשר הדבר יהפוך למנהג ישראל, גם רוב מניין ובניין של החכמים יסכימו לקיים שתי מצוות אלו, ופעמים בודדות באלפיים השנים האחרונות זה נעשה הפוך שרוב מניין ובניין של החכמים חושבים משהו והעם מיד מקבל.
3. מי שמקיים את פרק יט במסילת ישרים הוא מפורסם בחסידות, היינו שכולם יודעים שהוא אדם שעושה לפנים משורת הדין גם בדינים שבין אדם למקום וגם בדינים שבין אדם לחברו. כדי להיות אדם כזה צריך להיות אדם מיוחד. ההדרכה לרוב האנשים היא לעשות לפי שורת הדין, לא חסידות.
4. לא. מותר רק דברים עצובים. לכן כל השאלות ששאלת חוץ משאלה זו, היה אסור לך לשאול אותן בתשעה באב עצמו, ולי היה אסור לענות לך עליהן, כי לימוד תורה, בין בלשון שאלה ובין בלשון תשובה, הוא משמח.

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-03 14:43:53

שלום, אני שוכר יחידת דיור. בעל הבית התקשר אלי פעמיים בשעות הבוקר ולא עניתי מפני שזה תשעה באב ולא רציתי להתעסק בעניינים אחרים. ואז הוא התקשר שוב פעם בשתיים בצהריים וחשבתי שאם הוא מתקשר 3 פעמים תוך מספר שעות אולי יש כאן משהו חשוב. אז חזרתי אליו בשתיים ועשרים והוא שאל אותי אם אני רוצה לחדש חוזה כי החוזה נגמר עוד חודש וחצי. עניתי שכן וזה פחות או יותר היה השיחה. האם בדיעבד זה בסדר שככה אישרתי חידוש חוזה בתשעה באב? נראה לי ברור שלכתחילה זה לא בסדר, אבל בדיעבד האם זה בסדר? תודה רבה

רק לומר כן, זה בסדר גמור בדיעבד שהוא כבר התקשר ושאל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-08-03 11:44:12