חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
קריאה בשרותים
האם מותר לדבר בשרותים? האם מותר לקרוא בשרותים ספר שיש בו את המילה "אלהים" ללא כוונה תורנית (לדוגמה: "אני לא מאמין אלוהים"), האם צריך לדלג על הביטוי הזה? האם מותר לקרוא עיתון שיש בו גם משניות, אבל לקרוא רק את דברי החול שבו?
לדבר בשירותים שלא בשעת עשיית צרכים – מותר. בשעת עשיית צרכים – מותר במקום הצורך בלבד.
במשפט המצויין 'אני לא מאמין באלוהים', שם ה' הוא קודש, שלא כמו למשל במשפט 'אני לא מאמין באלוהים אחרים', או 'אלוהי הארץ' המכוון לעבודה זרה. ולכן כיוון ששם ה' במשפט זה או קודש, אסור לקרוא אותו, אלא יש להפוך את הדף ולא להשאירו חשוף בשירותים.
מעיקר הדין הרוצה להקל יכול לקרוא בשירותים עיתון חול שיש בו דברי תורה, כמו למשל העיתון בשבע, אבל יש להקפיד שדף שיש בו דברי תורה, כמו למשל מדור 'רביבים' של הרב מלמד, לא יהיה חשוף אלא להפוך לדף הבא.
2024-06-02 08:31:52
שבת
בס״ד שלום כבוד הרב תודה על המענה המהיר אשמח לשאול 2 שאלות בנושא שבת 1. האם מותר לקשור (בבגד או נעל) קשר רגיל ועליו קשר פרפר כדי להתירו תוך 24 שעות? 2. האם מותר לשפוך על מברשת השיניים מי פה (תיאדנט) ישירות ולצחצח על אף שזה יוצר קצף ממי הפה ? תודה רבה ושבת שלום
- את שואלת האם מותר לקשור את הנעליים כפי שכולם קושרים בשבת? התשובה היא – כן. וכפי שמבואר בפניני הלכה שבת וספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:קשר עניבה: קשר עניבה הנעשה על ידי הכנסת החוט לעצמו באופן שיוצר לולאה, אין בו איסור קושר, כיוון שעל ידי משיכה קלה נפתח הקשר לגמרי. וכן קשירת שני חוטים פעם אחת אינה נחשבת קשר. אבל קשר אחד ועליו עניבה, כפי שנוהגים לקשור את הנעליים, נחשב קשר רגיל שמותר לקושרו למשך פחות משבעה ימים. ומותר להוסיף לקשר זה קשר נוסף על ידי הלולאות. ולצורך מצווה, כגון בגלילת ספר תורה, מותר לקשור קשר אחד ועליו עניבה גם למשך הרבה זמן.
- מותר.
2024-05-31 13:54:46
רבניים לפסיקת הלכה
האם מותר שיהיו לי כמה רבנים לפסיקת הלכה או שחייב רב אחד? האם מותר שיהיה לי רב אחד שיהיה הבסיס שלי להלכה (כי הוא פוסק), ורב אחר שאם יגיד אחרת יגבור על השני (כי הוא רבי היותר מובהק אל אינו פוסק, אלא מדי פעם בשיעורים,מביא הארות של פסיקה)? האם מותר שיהיה לי רב לכל נושא? או שבנושא מסוים לא אפסוק כמו הרב שלי אלא כדעה אחרת? האם אני חייב לפסוק כמו הרב שלי בכל מקום, או שמותר לי מעט לשנות? (אני צריך להיות חסיד או תלמיד של הרב)
כל מה שהצעת מותר, אבל ההדרכה הנכונה לכלל האנשים היא ללכת בתחילת דרך הלימוד על פי פסיקה של רב אחד, כדי להבין טוב את דברי התורה ולא להסתבך, ועם הזמן, כאשר שיקול הדעת התורני נעשה בהיר יותר, להתרחב לדעות נוספות.
אין חובה לעשות כמו הרב שלך, אלא אם כן אתה נמצא במקומו של הרב שלך (יישוב, קהילה, ישיבה) והוא אומר דברים ברורים בנוגע לדברים מסוימים בלא לתת מקום לעשות כדעות האחרות בסוגיה.
2024-05-29 21:51:05
הסרת חולצה בבריכה
האם מותר להוריד חולצה ומכנסיים בבריכה\בים? האם זה ראוי? האם יש הבדל בין חולצה למכנס? האם יש הבדל בין סתם אדם לת"ח?
גברים יכולים לכתחילה להכנס לבריכה ולים עם מכנס קצר ובלי חולצה, ורבים מאנשי התורה והרבנים מקפידים להכנס עם חולצה.
2024-05-29 21:43:21
אמירת יעלה ויבוא בברכת המזון
האם מי שאכל סעודה שלישית וגמר את הסעודה במוצ"ש, אבל במוצ"ש כבר מתחיל ר"ח האם הוא צריך להגיד בברכת המזון "רצה והחליצנו " או שצריך לומר "יעלה ויבוא"
התשובה לשאלה זו מובא בפניני הלכה ברכות פרק ד. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של ישיבת הר ברכה. אביא לך כאן את מסקנת הדברים מתוך הספר 'קיצור הלכה':
כאשר חל ראש חודש במוצאי שבת, יש נוהגים לסיים את סעודה שלישית לפני צאת הכוכבים כדי לצאת מהספק ולהזכיר 'רצה' בלבד. והממשיך לאכול 'כזית' לחם אחר צאת הכוכבים, יאמר גם 'יעלה ויבוא'.
2024-05-28 11:16:57
מעשר
אני מכירה את ההלכה שאם נותנים לך סכום כסף עבור דבר מסוים, כגון לקנות נעליים, אין צורך לתת ממנו מעשר כספים. השאלה שלי היא האם כך הדין גם כאשר אני עובדת עבור לימודים? כלומר מבחינתי הכסף שאני מרוויחה מיועד ללימודים, האם אני חייבת לתת ממנו מעשר כספים?
יפה אמרת. שאלת חכם חצי תשובה. אכן כאשר הורים נותנים לילד שלהם מתנה מאה שקלים למשל לעשות בהם כטוב בעיניו, הוא צריך לתת מהם מעשר. אבל כאשר הם נותנים לו מאה שקלים כדי לקנות נעליים, אינו צריך לתת מעשר, שכן במקרה כזה הכסף הוא בעצם נעליים. ולכן רק אם נשאר לו עודף שיכול לעשות איתו מה שרוצה, ממנו הוא צריך לתת מעשר.
לפי זה מי שמרוויח כסף בעבודה, מכיוון שהמעסיק שנותן את הכסף לא נותן את הכסף רק עבור לימודים, אלא העובד יכול לעשות בסכום שהרוויח כל דבר, ממילא לא ניתן לומר שהכסף הוא לימודים כמו שאמרנו לגבי נעליים, ולכן צריך לתת ממנו מעשר.
כמובן שאין אנו מדברים על אדם שחי בצניעות מחמת מצב כלכלי דחוק, שהרי הוא פטור מנתינת מעשר. וכן אין אנו מדברים על אדם שהחליט שרוצה לסמוך על הדעות המקלות שאומרות שמעשר כספים הוא מצוות רשות ואינו חובה. יש רק לציין שני דברים בעניין זה: א – לא כדאי להיחשב עני… ב – חכמים אמרו שיש ברכה בממונו של מי שנותן מעשר כספים, ובוודאי שמי שלא נותן מעשר כדעה העקרית שזה חלק מחובת מצוות הצדקה, לא יכול לבנות על ברכה זו. ועי' בפניני הלכה ליקוטים ב' הלכות צדקה בעניין זה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2024-05-27 19:04:15
ייחוד
בס״ד שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בדיני יחוד 1. התלמדתי בעבודה חדשה והאחמש רצה להראות לי את חדר המקפיא במחסן הוא ביקש שאכנס לחדר וסגר את הדלת בשביל להראות לי איך פותחים כשננעלים בפנים , האם להיות בחדר סגור עם גבר למספר דקות זה ייחוד? 2. אני מגיעה לעשות בייביסיטר לתינוקת ולפעמים רק אבא שלה נמצא בבית ויש לו כמה סידורים והוא יוצא האם בכמה דקות האלה צריך להשאיר את הדלת פתוחה? ובנושא שמירת נגיעה: האם מותר לבן לשתות מבקבוק ששתיתי ממנו או לאכול מאוכל שאכלתי ממנו (מאותה כפית וכו או כריך ? תודה רבה על העזרה
- זמן הייחוד האסור הוא כחמש דקות, לפי זה דנו הפוסקים האם מותר להיות בחדר נעול דקה אחת? התשובה היא שאם בעל כורחם לא יהיו במצב של הייחוד לפני תום חמש דקות, וכגון שבתוך הזמן הזה של חמש דקות יש סבירות שיגיע לשם מישהו שיש לו מפתח – אין בדבר ייחוד. אבל אם הדבר תלוי רק בהם, ואין בחדר זה מצלמות, האיסור להיות בו הוא גם דקה אחת. אמנם, רק כדי להראות איך סוגרים דלת רגע אחד בלא שהייה נוספת, זה מותר.
- לכתחילה צריך להשאיר את הדלת פתוחה, ואם הדבר לא שייך או לא נעים וכו', אפשר להשאירה רק לא נעולה, כך שכל אחד יכול להכנס לבית. יש לציין, שיש דלתות שאין להן ידית בחוץ, כך שלא ניתן לפתוח אותן מבחוץ, במקרה כזה, הדלת נחשבת נעולה גם אם לא סוגרים אותה עם מפתח. אמנם אם יש סיכוי שמישהו שיש לו מפתח ייכנס, מותר.
- מותר כאשר אין בדבר בעיה של צניעות לפי שיקול דעתם. לדוגמא, אם בחור ובחורה נפגשים לצורך שידוך, לא שייך לשתות מאותה קשית ואפילו לא מאותה כוס אלא אם כן אין ברירה. אבל אין בעיה של צניעות לבחור לשתות מכוס של אישה שהוא לא מכיר או זקנה, או כאשר מעבירים את כוס הקידוש או שבע ברכות מאחד לאחד באופן אקראי. אמנם כאשר מדובר על זוג נשוי בזמנים שהאישה אסורה על בעלה, האיסור יותר חמור, כיוון שיש יותר קירבה ביניהם (כמובא בפניני הלכה טהרת המשפחה).
2024-05-26 19:56:07
גילוח בימי העומר
שלום, אני הולך על פי הרב אליעזר מלמד ורוצה לדעת, אם התגלחתי בימי חול המועד פסח וביום העצמאות, מתי מותר לי להתגלח על פי הרב? תודה רבה.
כפי שמבואר בפניני הלכה ובספר הקיצור לפניני הלכה, עד היום היית יכול להתגלח לכבוד שבת אלא אם כן אבא שלך מקפיד לא להתגלח אפילו לכבוד שבת, ומהיום, למנהג יוצאי אשכנז (לפי שם המשפחה שלך אתה אשכנזי) אפשר להתגלח כרגיל.
2024-05-26 06:08:02
אבקה לנעליים בשבת
שלום האם מותר להשתמש בשבת באבקה נגד ריחות רעים בנעליים? הכוונה לאבקות מבוססות טלק עם חומרים נוספים (דוגמת אונדציל, אודורקס פונגתרים וכד׳)? תודה רבה
מותר. יש אמנם איסור לבשם את הבגדים, אבל טלק אינו בושם. איני יודע מה משמעות החומרים הנוספים, אבל אם נועדו להעצים את מניעת הריחות, זה בסדר. ואם נועדו כדי לרפא, הם מותרים רק במקום צער משמעותי כדין תרופות בשבת.
דינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.
2024-05-24 09:24:34
גמרא
מה המשפט הזה אומר:"לא מסגי ארבע אמות בגילוי ראש"?
לא היה הולך ארבע אמות בלי כיסוי ראש. מזה נובע המנהג כיום להקפיד לא ללכת בלי כיפה, כמבואר בפניני הלכה –
https://ph.yhb.org.il/category/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%90/08-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%94/
2024-05-24 06:37:48
מעשר כספים
בס"ד שלום וברכה, האם מס ההכנסה שאני משלם יכול להחשב כמעשר כספים? בתודה
לא. משתי סיבות המובאות בפניני הלכה ליקוטים ב' בפרק העוסק בצדקה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
שתי הסיבות הן: 1. לא ניתן להחשיב כמעשר כסף שחייבים לשלם. 2. אפשר להחשיב כמעשר רק כסף שהולך לנזקקים.
2024-05-23 10:44:53
תפילין
שלום וברכה רציתי לשאול בנוגע למיקום הבית בתפילין של יד האם כל הבית צריך להיות בחצי התחתון של הקיבורת או שמותר שהמעברתא תעלה לחצי העליון כל עוד ריבוע התיתורא מונח במקומו. תודה
לכתחילה כל הבית כולל התיתורא, ואם התפילין גדולות או שהיד קצרה, עושים מה שאפשר.
ו – מקום תפילין של יד
2024-05-22 14:10:00
תספורת וגילוח
שלום וברכה, לא מצאתי בכל סדרת פניני הלכה הלכות לנושא תספורת וגילוח מקור וטעם לאיזור ב 5 מקומות וכו׳ . אשמח לקבל תשובה כמו שהרב כותב בספריו מהמקור , טעם רעיוני וכו׳, ואז להלכה עצמה . מצאתי את עצמי שואל מדוע ומאיפה האיסור לגלח בתער ב 5 מקומות בפנים ? מה הם 5 המקומות ? למה דווקא המקומות האלו ? וכד׳ אשמח להרחבה כזו של הרב אליעזר מלמד . תודה רבה !
אשריך שזכית לכוון לדעת גדולים. בדיוק הרב מלמד עסוק בהלכות אלו בכתיבת הספר הבא של פניני הלכה שיצא בקרוב.
בינתיים יצא ספר חדש – קיצור הלכה – המביא בספר אחד את פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה שכבר נכתבו.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2024-05-22 10:35:35
הלכות שבת
שלום וברכה, לפני כמה שבתות הלכתי ברחוב ונתקע לי בחצאית ענף גדול. לא ידעתי מה לעשות והסרתי אותו, אך איני יודעת אם הדבר מותר בשבת. מצד אחד לא נראה לי הגיוני להמשיך להסתובב איתו והוא גם יכול לשרוט אותי, ומצד שני להבנתי יש בעיית מוקצה וגם הוא היה עלול לקרוע לי את החצאית. אשמח לדעת א'- אם אכן היה מותר לי להסיר אותו וב'- אם לא, האם יש בעיה שאלבש מכאן והלאה את חצאית כי אולי יש כאן סוג של הנאה מחילול שבת? וג'- במקרים אחרים קרה לי שסנדלי שורש נתקעו גם הם בבגדי (סנדלים של אנשים אחרים שהיו על הרצפה, כך שבעייתי להסתובב איתם כל השבת..), השאלה מה הדין גם במקרה כזה מבחינת חשש לקריעה? תודה רבה מראש
א. אמנם ענף כזה הוא מוקצה מחמת גופו שאין בו ההיתר של צורך גופו ומקומו כשם שיש בכלי שמלאכתו לאיסור, אבל יש כלל שאומר שמוקצה שאין לו חשיבות שדבוק לבגד, כמו למשל שערה שנפלה על הבגד, הוא טפל לבגד, ולכן אף שהוא מוקצה מותר להסירו, וכל עוד הוא בידו, כיוון שהגיע לידו בהיתר, יכול להניחו במקום שצריך, כגון בפח, ולא צריך לזורקו ברחוב על הרצפה וכד'.
כלל זה מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. ספר זה מביא את כל הפסקים שמובאים בספרי פניני הלכה בספר אחד:
הלכות שבת פרק כג סעיף יב – מוקצה שאין לו חשיבות, שמונח באופן הטפל לחפץ של היתר, מותר לסלקו מעליו. כגון להסיר זבוב או גרעין לימון מהכוס או הקערה (באופן שאין איסור בורר), וכגון להסיר חוט או שערה שנפלו על הבגד, או לגרד חתיכת בוץ שדבוקה לכיסא (עי' בפרק יג, ט).
ב. גם אם היה אסור להסיר את הענף, הבגד לא נאסר בשימוש, שכן הבגד היה בר שימוש גם עם הענף. דומה הדבר למי שפתח את המקרר באיסור למרות שידע שהנורה שבו עובדת, שאמנם אסור לו להנות מאור המנורה, אבל אין עליו איסור להנות מתכולת המקרר.
דין זה מובא בספר הקיצור פרק כו סעיף ז – כאשר על ידי המלאכה האסורה נעשתה פעולה אחרת מותרת, מותר ליהנות ממנה. כגון שתיקנו באיסור כלי לפיצוח אגוזים, ועברו ופיצחו בו אגוזים – מותר לאוכלם, כיוון שבפעולת הפיצוח עצמה אין איסור. וכן כאשר הביאו מפתח באיסור ופתחו את הדלת, מותר להיכנס בה. וכן כאשר פתחו באיסור דלת של מקרר שהנורה שלו עובדת, מותר להוציא מהמקרר מאכלים (ולגבי סגירתה עי' בפרק יז, יא).
ג. אני מבין שאת מתכוונת לכך שבעת שמסירים את הסקוטצ מהבגד, הוא עלול לתלוש חלק זעיר מהבד. דבר זה מותר כדין 'אינו מתכוון', או כדין פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן.
אביא לך את הדברים מספר הקיצור פרק ט:
דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא
ז. המתכוון לעשות דבר מותר, אך ייתכן שתיעשה מלאכה אסורה שאין כוונתו לעשותה וגם אין ודאות שתיעשה – מותר לו לעשות את הדבר המותר. לפיכך, מותר לגרור בשבת ספסל על קרקע קשה כדי להעבירו ממקום למקום, למרות שרוב הסיכויים שרגלי הספסל יעשו חריץ בקרקע. וכן מותר לרוץ על גבי עשבים גם במקום שרוב הסיכויים שיגרום לעקירתם. כלל זה נקרא 'דבר שאינו מתכוון', והוא מותר בכל התורה כולה ולא רק בהלכות שבת.
ח. כאשר ברור שתוך כדי גרירת הספסל יֵעשה חריץ בקרקע, אסור לגרור את הספסל. וכן אם ברור שתוך כדי ריצתו יֵעקרו עשבים, אסור לרוץ שם. כלל זה נקרא 'פסיק רישא' (פס"ר), והוא אסור בכל התורה כולה. אם נוח לו בתוצאה האסורה (פס"ר 'דניחא ליה') והיא אסורה מהתורה – עבר על איסור תורה. ואם אין לו עניין בתוצאה האסורה (פס"ר 'דלא ניחא ליה'), כיוון שלא התכוון לעשותה, עבר על איסור מדברי חכמים. וכאשר גם האיסור שיֵעשה אסור רק מדברי חכמים וגם אין לו עניין בו (פס"ר דלא ניחא ליה בדרבנן), אפשר להקל במקום הצורך.
2024-05-21 14:20:52
מדבקות לחצ'קונים בשבת
האם מותר להדביק מדבקות נגד חצ'קונים בשבת?
פניני הלכה שבת פרק כח (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה)
ט – פלסטר, תחבושות וטיפול בפצעים
מותר להדביק פלסטר על הגוף, כדי להגן על פצע או מקום רגיש, שלא יתחכך בבגד או בחפצים אחרים. והיתר זה הוא גם כאשר מדובר במיחוש בלבד, הואיל והפלסטר אינו מרפא אלא רק מגן (שו"ע שכח, כג). ואף שאסור להדביק פלסטר על נייר וכיוצא בזה משום מלאכת 'תופר', בהדבקה על הגוף אין איסור, כי אין תפירה על גוף האדם, ובנוסף לכך ההדבקה לזמן קצר.
לידיעתך יצא כעת ספר קיצור לפניני הלכה, המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.
2024-05-18 18:37:11
פאת הראש
שלום האם מותר לגלח את השערות שכנגד מקום הפאות אבל לא במקום עיקר הפאה כגון שערות אחדות הגדלות על הלחי?
כן. מותר להתגלח במכונת גילוח בכל מקום בפנים.
2024-05-17 11:40:27
חתונה אזרחית
שלום הרב, רציתי לשאול האם מותר לי להשתתף בטקס חתונה אזרחית? תודה רבה .
אסור להשתתף בטקס נישואין שמנוגד להלכה.
https://www.tzohar.org.il/wp-content/uploads/39_05.pdf
2024-05-16 05:44:24
צעידת הצעדים אחורה של החזן
ערב טוב הרב: א. בשל הדין שבו חזן עושה את שלושת הצעדים אחורה שמכוונות לתפילתו בקדיש שלם- אמנם מותר לו לעקור רגליו לצורכי תפילה: האם הוא חייב לחזור ולעמוד בבימה של החזן?(לצורך העניין אחרי הולכת הספר תורה מהארון לבימה) האם הוא צריך להצמיד רגליו? ב. מה הדין אם החזנים מתחלפים באשרי(לחיוב או סתם החלפה)- האם הצעדים של החזן השני אחורה בקדיש עולים לחזן הראשון? האם החזן הראשון צריך להתכוון מראש בדרך כזאת או אחרת לצאת ידי חובת מישהו אחר?
א. הוא לא צריך לחזור למקום שהיה בתפילת עמידה, ורק לפני שמתחיל את הקדיש יצמיד רגליו.
ב. מכיוון שתפילת חזרת הש"ץ היא תפילה עבור הציבור, וכן הקדיש הוא עברו הציבור, יכול החזן השני, שגם הוא חלק מהציבור, לצעוד במקומו, והחזן הראשון לא צריך לכוון לכך. ויש חזנים שמדקדקים במקרה כזה לצעוד מיד בסוף תפילת חזרת הש"ץ.
2024-05-15 20:52:19
הרהור בדברי תורה
ידוע החילוק שברואה את הערווה מותר להרהר בד"ת ואילו בצואה אסור להרהר בד"ת. הרמ"א בסימן ע"ו כותב ששכבת זרע על בשרו זה כצואה. האם כוונתו לאסור גם הרהור? והאם ניתן להקל בכך מכיוון שהמג"א והגר"א חולקים עליו. תודה
כאשר הדבר קל לביצוע נכון לנקות עצמו משאריות זרע על ידי מגבת או מגבון לפני שמהרהר. אבל כאשר יש קושי לנקותו, מותר להרהר (עי' פסקי תשובות עו, ו).
2024-05-15 13:28:17