חיפוש
הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם צריך לברור שבולת שועל

שלום, האם צריך לברור מחרקים שבולת שועל / פתיתי שבולת שועל (כמו מה שמכינים איתם דייסה או עוגיות)? תודה רבה

תמיד טוב להסתכל היטב על כל מאכל שפותחים שאין בו נגיעות. אבל החובה היא לפי מה שכתוב על האריזה. נותן הכשרות יודע את המציאות של כל מאכל, והוא אחראי לכתוב האם צריך לברור או כדאי לברור או שלא כתוב כלום ואז לא צריך לברור.

הלכות חרקים מבוארות בפניני הלכה כשרות ב', והלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

דגן, אורז ומיני קטניות

כו. כיום לא צריך לבדוק את מיני הדגן, האורז והקטניות של חברות אמינות, כאשר קונים אותם באריזות ובחנויות נקיות, שכן בעקבות העלייה ברמת החיים, הצרכנים דורשים מוצרים נקיים, וממילא תנאי האחסון שופרו וזמן האחסון קוצר, והחשש שיש בהם שרצים נמוך משיעור 'מיעוט המצוי'. לכן מספיק להסתכל על השקית ולוודא שהמוצר נראה נקי כמקובל.

כז. כאשר רואים בשקית שינוי שמעורר חשד שאולי שהתה במקום לא נקי או זמן רב מדי, יש לבדוק בדיקה מדגמית. וכאשר רואים קורים של עש או פירורים ואבקה, יש לבדוק בדיקה יסודית בהעברה על משטח. וכך יעשו גם הקונים בתפזורת, או בשקיות ששהו זמן רב על המדף, או בחנות מלוכלכת, או שקנו חברה פחות אמינה.

כח. כאשר צריך לבדוק את האריזה, אם מדובר על חומוס ושעועית, יש להשרותם תחילה במים רותחים למשך כחצי שעה, או במים פושרים למשך כשמונה שעות, כדי שקליפתם החיצונית תיעשה שקופה. שכן מלבד החשש שיש שרצים בין הגרגירים, יש גם חשש לשרצים הנראים כעיגול שחור בין הקליפה לפרי, ובעוד החומוס והשעועית יבשים, לא ניתן לראותם.

הקמח והנפה

כט. כיום מצב הקמח המשווק לצריכה ביתית השתפר מאוד. לכן, קמח לבן של חברות אמינות שנקנה בחנות נקיה ומסודרת, וגם בבית מאוחסן במקום נקי שבועות אחדים בלבד, או שמונח במקרר – לא צריך לנפותו, משום שהמקרים הנדירים שמוצאים בו שרצים, אינם מגיעים לשיעור של 'מיעוט המצוי'. אמנם בעת ששופכים את הקמח, רצוי להתבונן בו במבט רגיל, כדי לראות שהוא אכן נקי כמקובל.

אבל אם הקמח נקנה בחנות שהסחורה נשארת בו זמן רב עד קנייתה, או שאוחסן במקום מלוכלך או על הארץ – צריך לנפותו. וכן דין קמח שנקנה בסיטונאות או בשוק, כיוון שאינו נשמר בתנאים טובים. וכן דין קמח נקי או שעבר ניפוי, אבל הונח באוויר פתוח למשך יממה, וביום חם אפילו כמה שעות.

הקונה קמח ממקור שיש לו לגביו ספק – ינפה אותו, ואם לעיתים קרובות ימצא בו שרצים, ימשיך לבודקו. כמו כן, חברה או חנות שהקמח שלה נחשב נקי, ונמצאו בו כמה פעמים שרצים, איבדה את חזקתה והקמח צריך ניפוי. והמחמירים נוהגים תמיד לנפות את הקמח. אמנם בדיעבד, גם כשהיה צריך לפי כללי ההלכה לנפות את הקמח ולא ניפו – המאכל מותר.

ל. קמח מלא צריך ניפוי, משום שהוא נטחן בטחינה גסה ולעיתים נשארות בו ביצי שרצים. אבל אם כתוב על כשרות השקית שהקמח אינו צריך ניפוי, סימן שדאגו להשמיד את הביצים שבקמח וארזו אותו באריזת וואקום או בקירור, כך שהוא נשאר נקי.

לא. הנפה: לשיטת המחמירים צריך לנפות בנפת משי בצפיפות של 70 מש (70 חורים לאינץ' מרובע) ובדיעבד של 60 מש, כדי לוודא שאין בקמח שרצים זעירים בגודל של חצי מילימטר. אך למעשה אפשר להסתפק בנפה רגילה של 30 מש, מפני שבנוסף לכך שלפי כללי ההלכה אין לחוש לשרצים זעירים כאלה, הם התפתחו בקמח, ובסוג זה של שרצים אין לחשוש שיצאו מהקמח וחזרו, וממילא אין בהם איסור (לעיל, ג).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-04 11:31:25

פירוק והרכבת נשק בשבת

האם מותר לפרק נשק בשבת כדי לאפסן אותו בבית, ולחלופין- להרכיב אותו בשבת כדי לצאת איתו מהבית? אני לא מדבר על צורך מבצעי ממשי, פשוט להסתובב עם הנשק ליתר ביטחון

בהרכבה ופירוק נשק יש איסור בונה וסותר בכלים.

הלכות בונה וסותר בכלים מבוארות בפניני הלכה שבת פרק טו (אפשר לקרוא דרך אתר פניני הלכה), ובסיכום תמציתי הלכה למעשה הן מובאות בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

 

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-04 19:02:32

תפילת מנחה וערבית לאחר פלג המנחה

אם אני נוסע לשמוע שיעור תורה מהרב שלי וזה יוצר לי קצת בעייתיות עם התפילה במניין, האם מותר לי להתפלל בשביל זה מנחה וערבית צמודים לאחר פלג המנחה?

תפילה ביחיד או תפילת מנחה וערבית אחרי פלג מותרות בשעת הדחק או במקום מצווה שעלול לפספסה. לכן אם מדובר על שיעור פעם בשבוע ולא כל יום, אזי הנכון הוא להתפלל מנחה ביחיד לפני פלג וערבית במניין אחרי פלג, או מנחה במניין וערבית אחרי צאת הכוכבים ביחיד. אמנם אם תפילת ערבית אחרי השקיעה, תתפלל מנחה וערבית עם הציבור.

אביא לך את ההלכות הנוגעות לזה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

תחילת זמן תפילת ערבית

ח. לדעת חכמים זמן תפילת עמידה של ערבית לאחר צאת הכוכבים כזמן קריאת שמע, ולדעת רבי יהודה זמן תפילת מנחה מסתיים בפלג המנחה (שעה ורבע זמנית לפני השקיעה), ואז מתחיל זמן תפילת עמידה של ערבית וברכות קריאת שמע. ואף שהעושים כר' יהודה אומרים גם את שלוש הפרשיות של קריאת שמע יחד עם ברכות קריאת שמע כסדר התפילה, צריכים לשוב ולקוראן לאחר צאת הכוכבים כדי לקיים את מצוות קריאת שמע (לעיל, ז).

ט. המנהג הרווח כחכמים, ובמקום הצורך אפשר לנהוג כר' יהודה, כגון בשבתות הקיץ שצאת הכוכבים בשעה מאוחרת, וכדי שהילדים יוכלו להשתתף בתפילת השבת ובסעודה, מקדימים את קבלת השבת. העושים כך צריכים להקפיד להתפלל מנחה לפני פלג המנחה, אבל אסור להתפלל מנחה אחר פלג המנחה כדעת חכמים, וערבית לפני צאת הכוכבים כדעת ר' יהודה.

אמנם בשעת הדחק, במקום שההמתנה עד אחר צאת הכוכבים תגרום לפיזור המתפללים ולביטול תפילת ערבית, אפשר להקל ולהתפלל מנחה וערבית ברציפות לאחר 'פלג'. ועדיף שיתפללו מנחה לפני השקיעה, וערבית אחריה.

י. הנקלע למקום שמתפללים בו כמנהג שעת הדחק, יש אומרים שעדיף שיתפלל עמהם רק מנחה, וערבית יתפלל ביחידות אחר צאת הכוכבים, ויש אומרים שיתפלל עמהם גם ערבית. אבל הנוהג כחכמים ונקלע למקום שנוהגים בו כר' יהודה, כיוון שהם נוהגים כדין, יתפלל איתם במניין.

מידת החיוב להתפלל במניין

ד. חייב אדם לטרוח וללכת עד למרחק של 18 דקות כדי להתפלל במניין, ואם הולך בדרכו ויודע שיש מניין במרחק של פחות מ-72 דקות בהמשך דרכו, אף שתכנן לעצור למנוחה, עליו להמשיך בדרכו כדי להתפלל במניין.

ה. הנמצא בנסיעה ויודע שיש מניין בהמשך דרכו, צריך להמשיך בנסיעה עד 72 דקות. אבל אם צריך לסטות מדרכו כדי להגיע למניין, או שהוא בביתו – אם רגיל לנסוע במכונית למקומות שונים, טוב שיחמיר לנסוע עד 18 דקות כדי להתפלל במניין, והרוצה להקל ולחשב לפי זמן הליכה ולא לפי זמן נסיעה, יש לו על מי לסמוך. אמנם מי שמקום מגוריו הקבוע רחוק ממקום המניין, ראוי שיחמיר להתפלל במניין גם אם צריך לשם כך ללכת או לנסוע יותר מ-18 דקות.

ו. הנצרך לנסוע לסידורים דחופים או לטיפול רפואי, ואם יתפלל במניין לא יספיק להגיע בזמן, רשאי להתפלל ביחידות. וכן הדין בכל מקרה מיוחד של הפסד משמעותי או הזדמנות להרוויח הרבה מעבר לרווחיו הרגילים. אבל סוחרים ובעלי מלאכה, צריכים להפסיק ממלאכתם כדי להתפלל במניין, למרות שבזמן הזה לא יוכלו להמשיך לעבוד ולהרוויח.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-04 18:59:18

יחס הלכתי אל דתלשים

שלום כבוד הרב, במסגרת לימודי נתקלתי במושג ההלכתי "תינוק שנשבה" אשר נמצא בשימוש רב בדיונים על יחסים בין חילונים לדתים. אחרי שעיינתי בתשובת החזו"א ושיטת הרמב"ן בשגגת הרבים, שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א – יורה דעה סימן נ ואת האיגרות של הרב קוק ועוד עלתה בליבי שאלה, שאלות אלו עלו ביחס לאנשים חילונים אשר בנוגע אליהם המושג של תינוק שנשבה חל, בין אם הם הכירו את היהדות ופרטיה ובין אם לא. משום שהם גדלו במציאות שרווח בה חילול שבת ושאר עבירות. אבל בנוגע לאנשים שיצאו מהדת המושג תינוק שנשבה אינו יכול לחול, משום שהם אכן מכירים את היהדות והלכותיה כמו שצריך. (אפשר להגיד שחלקם לא חוו את היהדות בצורה מתוקנת, אבל זה מחשבה פטרנליסטית משום שברור שישנם אנשים אשר אכן היו דתיים שלמים בנפשם ובעקבות אירוע כזה או אחר החליטו לצאת בשאלה) אכן יש סוגים שונים של יוצאים בשאלה ולכן יש דתלשים אשר אכן יחול עליהם הגדר של "תינוק שנשבה" (תלוי בהרחבה וצמצום ההגדרות לפי הפוסקים השונים) אבל בהחלט קיימים דתלשים אשר הגדר אינו יכול לחול אליהם (כגון דתיים אשר הכירו את הדת בצורה שלמה וגם לא נחשפו לתרבות החיצונית) אנשים אלו, מה היחס התורני שאמור להיות אליהם? נניח לדוגמא: האם מגע ידם פוסל יין? או האם מותר להגיד קדיש עליהם (במצב של מוות טיבעי וכו) אשמח לתשובה הכוללת מקורות משום שלא מצאתי מקורות אשר מדברים על הנושא. אודה לך מראש על התשובה, אריאל

אכן מדרגות מדרגות ישנן, ובזכות הרב קוק שאמר גם עליהם שנחשבים כתינוק שנשבה, משום הרוח החילונית החזקה, ההלכה למעשה היא שכל עוד אינם מתריסים ומזלזלים איננו מחמירים איתם, ואינם אוסרים את היין ואומרים עליהם קדיש, וכמובן שאם הם שמחים להשלים מניין או זימון, הם משלימים.

הלכה זאת מובאת למעשה בפניני הלכה במספר מקומות, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/).

מקורות:

הרב קוק (אגרת קלח) – אבל אם יחשוב כת"ר שראוי בזה"ז לעזוב להפקר את אותם הבנים אשר סרו מדרכי התורה והאמונה ע"י זרם הזמן הסוער, הנני אומר בפה מלא שלא זו הדרך אשר ה' חפץ בה. כשם שכתבו התס' בסנהדרין כו: ד"ה 'החשוד', שיש סברא לומר שלא יפסל חשוד על העריות לעדות, דחשיב כמו אונס, משום דיצרו תוקפו. וכה"ג כתבו התס' בגיטין מא: ד"ה 'כופין', שכיון שהשפחה משדלתם לזנות חשיבי כאונסין. כן היא ה'שפחא בישא' של זרם הזמן, שנתנו לה מן השמים שליטה טרם שתכלה לגמרי ותתנדף כעשן, שהיא משדלת בכל כשפיה הרבים את בנינו הצעירים לזנות אחריה. הם אנוסים גמורים וחלילה לנו לדון אונס כרצון.

וכך מובא בסוף ספר אהבת חסד של החפץ חיים כתב בשם הגר"י מולין: "דמצווה לאהוב את הרשעים… כי אצלנו הוא קודם תוכחה, שאין אנו יודעים להוכיח ודיינינן להו כאנוסים".

וכן ניתן לדייק בדברי הרמב"ם שכתב "הפורש מדרכי ציבור", היינו שכל הציבור כשר והוא פורש מהם, ולא שרוב עם ישראל אינו דתי, כך שאינו מרגיש שהוא פורש מרוב הציבור, אלא זאת נראית לו מציאות טבעית לחלוטין.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-03 14:48:53

תוספת שבת

שלום, חשבנו להוסיף תוספת שבת ולקבל שבת יותר מוקדם. א. כמה זמן ? מה ייחשב מספיק משמעותי? ב. איך עושים זאת בפועל? כלומר מדליקים נרות ואז הכל אסור גם לאיש וגם לאישה? ג. האם מותר אחרי הדלקת נרות לשתות קפה ועוגה בנחת? ד. האם בלי קשר להכנסת שבת מוקדם,בכניסת שבת באופן רגיל, מותר לשתות קפה ועוגה אחרי ההדלקה? שמעתי שכן משום שבכל מקרה יש תוספת זמן קבועה על כניסת השבת. אציין שבקפה ועוגה יש לנו נחת ועונג של שבת. ד. דבר אחרון, אני ובעלי רוצים לקבל את זה על עצמינו בלי נדר. ילדינו שכבר גדולים לא יירצו בכך מן הסתם. איך לנהוג בעניין זה מול הילדים?

תוספת שבת זו חובה שצריך לעשותה אחרי תפילת מנחה, ולאחריה אין לאכול ולשתות דבר על הקידוש. החובה היא לכל הפחות שתי דקות לפני השקיעה לומר 'הריני מקבל על עצמי את השבת' או לומר 'בואי כלה שבת המלכה'. אישה שנוהגת לקבל שבת בזמן הדלקת הנרות שבלוחות, מקבלת שבת הרבה לפני השקיעה.

דינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. אביא לך את תמצית הדינים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

מצוות תוספת שבת

ב. מצווה מהתורה להוסיף מהחול על הקודש, ולכן יש לקבל את השבת מספר דקות לפני שקיעת החמה, ולהוציאה מספר דקות לאחר צאת הכוכבים. הרוצה לקבל את השבת זמן רב לפני השקיעה, יכול לקבלה עד שעה ורבע זמנית קודם השקיעה, ובזמן זה יכול להדליק נרות, להתפלל תפילת שבת ולקדש. והרוצה להוציא את השבת זמן רב לאחר צאת הכוכבים, יכול להוציאה לאחר שעתיים ואף יותר.

ג. מנהג הנשים לקבל את השבת בעת הדלקת הנרות, ובשעת הצורך יכולה אישה להתנות בליבה שאינה מקבלת את השבת בהדלקה, כדי שתוכל לעשות מלאכות או לנסוע לבית הכנסת לאחר ההדלקה.

ד. מנהג הגברים לקבל תוספת שבת לאחר תפילת מנחה, וטוב שהגבאי יכריז "הננו מקבלים על עצמנו את קדושת השבת". ואם הגבאי אינו מכריז, צריך כל יחיד לקבל בעצמו על ידי אמירה דומה. כאשר רואים שתפילת מנחה לא תסתיים לפני השקיעה, יפסיקו באמצע חזרת הש"ץ כדי לקבל שבת.

ה. לכתחילה צריך להקפיד להתפלל מנחה של חול לפני שמקבל על עצמו את השבת, ולכן אם נמצא במניין שמסיים את תפילת הלחש של מנחה לאחר השקיעה, יתפלל ביחיד ויקבל שבת לפני השקיעה. ומי שבטעות קיבל שבת לפני תפילת מנחה, כל שלא קיבל שבת יחד עם הציבור, יתפלל מנחה. וכן מי שעוד לא התפלל מנחה וזמן השקיעה קרוב, יקבל שבת ויתפלל מנחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-03 12:38:04

יש לך שאלה?

חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

דילוג לתוכן