חיפוש
הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

כשרות בית מלון

שלום התקשרתי למשגיח כשרות של בית מלון(כשרות רבנות ירושלים) והוא אמר לי שמבחינת בישולים זה לדעת הרמ״א(יהודי מדליק אש והגוי מבשל) אני בן עדות המזרח. האם אני יכול לאכול בכשרות כזו? תודה

כפי שמבואר בפניני הלכה כשרות פרק כח, לדעת הרב מלמד לכתחילה יש לכולם להחמיר כדעת השו"ע, ובדיעבד ניתן להקל כדעת הרמ"א. ולגבי מסעדות ובתי מלון, מכיוון שאין קשר בין הטבח לסועדים, כל הרוצה להקל רשאי, אין זו כשרות מהדרין אלא כשרות רגילה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

השתתפות ישראל בבישול

יח. אם יהודי ישתתף בתהליך הבישול, כל עוד הדבר ייעשה בשלב שמועיל לשיבוח התבשיל – התבשיל מותר, ולכתחילה יעשה זאת לפני שהתבשיל יגיע לחצי בישולו. כמו כן, לכתחילה ההשתתפות צריכה להיות בשעה שהתבשיל על האש (כמנהג יוצאי ספרד ע"פ השו"ע), כגון לערבבו או להניחו עליה, או להדליק את האש תחתיו, או להנמיך מעט את אש הגז או התנור ושוב להגבירה. ובדיעבד שההתעסקות עם האש נעשתה קודם שהיה התבשיל עליה, התבשיל מותר (כמנהג יוצאי אשכנז ע"פ הרמ"א).

לפי זה, כאשר רוצים לטגן על אותה מחבת כמה חביתות בזו אחר זו, צריך שבמשך כל הטיגון, ישראל הוא שיניח את הביצים על המחבת, מפני שלכתחילה הדלקת האש תחת המחבת מועילה רק למאכל שמונח עליה באותה שעה, שכן שותפות הישראל צריכה להיות בעת הבישול עצמו. ובדיעבד כל החביתות שהוכנו מכוח הדלקת האש על ידי הישראל, מותרות.

יט. במקומות שבהם אין קִרבה אישית בין המבשל לסועדים, כגון במטבח ציבורי או במסעדה שהטבח אינו יוצא בה אל הסועדים, אפשר מלכתחילה להעניק כשרות רגילה כדעה המקילה, אבל כשרות מהדרין אפשר להעניק רק לנוהגים כדעה המחמירה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-28 08:21:22

תפילה

שלום וברכה במקרה שאדם צריך לצאת מוקדם יותר מהתפילה מה מותר לו לעשות: א. האם מותר לאמר תחנון קצר ביום של תחנון ארוך? ב. לצאת מהמניין לאחר תחנון או חזרת הש"ץ ולהתפלל לבד עד ובא לציון (כולל) ולהשלים את השאר מאוחר יותר? ג. לעצור בפסוקי דזמרה ולשמוע קריאת ספר תורה ממניין ליד? 2. בנושא המניין – לפי מה שהבנתי מהפנה"ל צריך לפחות להספיק לאמר "אשרי" ואז ישר ברכות ק.שמע וכ'ו ואם לא, אז להתפלל יחיד אם אין אפשרות למניין אחר. 3. מה דינם של תחנון והלאה לעניית קדיש,ברכו וכו

  1. אדם שצריך להקדים את יציאתו מהתפילה בשני וחמישי, ולא יכול להתפלל במניין מוקדם יותר, אינו צריך לעצור בפסוקי דזמרה כדי לשמוע את הקריאה ממניין אחר, אלא יתפלל כסדר, ואם צריך אז יקצר את התחנון וידלג ל'אשרי' וכו', אבל עדיף שלא יצא ממקום המניין, כדי שיוכל לשמוע את הקדישים.
  2. אביא לך בזה את המבואר בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):על מה ידלג כדי להגיע לתפילה במניין

    ז. המאחר לתפילה צריך לדעת על מה הוא יכול לדלג כדי להגיע לתפילת עמידה יחד עם הציבור, או לפחות יחד עם החזן בחזרת הש"ץ:

    אלו הדברים שלא ניתן לדלג עליהם כדי להתפלל במניין: ברכת 'על נטילת ידיים', 'אשר יצר', 'אלוקי נשמה' וברכות התורה, להתעטף בטלית ולהניח תפילין, לומר לפחות את ברכת 'ברוך שאמר', 'אשרי' ו'ישתבח', ואת קריאת שמע וברכותיה.

    אלו הדברים שיאמר אם יש לו יותר זמן לפי סדר החשיבות: כל ברכות השחר, שני המזמורים הפותחים ב"הללויה הללו", שלושת מזמורי ההללויות הנוספים, פסוקי קרבן התמיד והקטורת, 'ויברך דוד'. לגבי שאר המזמורים, הבוחר יבחר איזה מהם לומר לפי הזמן שנותר לו כדי להגיע לתפילת עמידה במניין. בשבת ויום טוב, מזמור 'נשמת' קודם בחשיבותו לחמשת פרקי ההללויות, והפרקים שרגילים לומר בכל יום קודמים לפרקים שמוסיפים בימים אלו.

    ח. גם הנאלץ להתפלל ביחיד ולקצר בתפילתו כדי שלא יאחר לעבודתו, יקצר על פי הכללים האמורים. לאחר התפילה יש להשלים את ברכות השחר שהחסיר, וטוב להשלים גם את מזמורי פסוקי דזמרה.

    ט. אישה שהגיעה לבית הכנסת ורוצה להתפלל במניין, יכולה לדלג על כל פסוקי דזמרה וקריאת שמע וברכותיה, כדי להתחיל עם הציבור תפילת עמידה.

  3. מפסיקים כדי לענות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-27 07:06:19

לשים חמין מהמקרר על פלטה

שלום, אם יש לי חמין במקרר (למשל מיום חמישי), האם מותר לי בשבת בבוקר לשים על הפלטה? האם זה משנה אם יש בזה נוזלים או לא? ואם יש בזה קצת נוזל/שומן ולא ממש הרבה? תודה רבה (אני אשכנזי אם זה משנה)

אסור לחמם בשבת נוזל קר. לכן אם החמין עם נוזלים – אסור לחמם, אבל אפשר להוציא את האוכל מתוך הנוזל בעזרת כף, ואותו לחמם. גם קצת נוזלים אסור לחמם, אבל אם הנוזלים נתקשו במקרר, או שאינם עומדים בפני עצמם בתחתית הכלי, אלא יצאו מתוך המאכל תוך כדי חימומו – מותר.

אביא לך את דין נוזלים באופן מסודר כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/), הלכות שבת פרק י:

חימום תבשיל נוזלי

ז. מותר לחמם בשבת מאכל מבושל לחום שהיד סולדת בו, אמנם לגבי תבשיל נוזלי נחלקו המנהגים:

למנהג רבים מיוצאי תימן, דין תבשיל נוזלי כדין מאכל מבושל, ולכן מותר לקחת בשבת מרק מהמקרר ולחממו על הפלטה עד שירתח.

למנהג רוב יוצאי ספרד, אסור לחמם בשבת תבשיל נוזלי לחום של 45 מעלות, אבל אם התבשיל כבר בחום 71 מעלות, מותר להמשיך ולחממו (ועי' לעיל, ה). ואף אם רוב המאכלים שבסיר הקר מוצקים, כל שיש שם גם רוטב נוזלי, אסור לחמם את הסיר, אלא צריך להוציא את המאכלים ולחמם אותם לבדם, ולרטיבות המעטה שנותרה עליהם אין לחוש, שהיא בטלה למאכל.

למנהג יוצאי אשכנז, רק כאשר אין יותר חמימות בתבשיל הנוזלי, נתבטל הבישול הראשון, ואסור לחמם אותו לחום שהיד סולדת בו. אבל אם עדיין נשארה בו חמימות, אין בו משום בישול, ומותר לחממו לחום שהיד סולדת בו.

ח. הגדרת 'נוזל' היא שאם יניחוהו בצלחת יתפשט לצדדים בגובה שווה. הולכים לפי המצב הנוכחי, שאם כעת התבשיל קרוש, כדוגמת רוטב פטריות, אף שבעקבות החימום יהפוך לנוזלי, דינו כתבשיל שאינו נוזלי, שאין בחימומו איסור בישול. אמנם למנהג אשכנז, לכתחילה אין לחמם אותו, מפני שיש בפעולת הפיכתו ממוצק לנוזל כעין הולדה של דבר חדש, אבל אם הרוטב מועט וטפל למאכל מוצק, מותר לחמם את המאכל עם הרוטב המוקשה שיהפוך לנוזלי. וכן מותר לחמם ירקות, אף שיצא מהם נוזל תוך כדי החימום.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-27 11:34:58

זמני יציאת שבת

שלום! האם הזמנים שמובאים כאן: https://ph.yhb.org.il/17-38-07/ שייכים גם לנו יורק שבארצות הברית לגבי צאת השבת? "ביבי"א ח"ז או"ח מא, ח, פסק ש-20 דקות אחר השקיעה הוא ודאי לילה, וימולו אותו בשבת. ובשמירת שבת כהלכתה ח"ב מו, מה, כתב בשם הרב אוירבאך ש-25 דקות מהשקיעה הוא ודאי לילה"

לא. אלו זמנים שמתאימים לאזור ארץ ישראל. מי שנמצא במקום אחר בעולם, צריך לבדוק באינטרנט או עם הקהילות שנמצאות בקרבת מקום מה הם הזמנים המדויקים. ואם הוא לא מוצא, אז שיסתכל על השמיים ממקום חשוך, וכשיראה שלושה כוכבים קטנים, כפי שמובא בפניני הלכה שבת, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ג – זמני השבת

 

שקיעת החמה וצאת הכוכבים

א. מפני הספק מתי מסתיים היום הקודם ומתחיל היום הבא, בשקיעת החמה או בצאת הכוכבים, השבת נכנסת כאשר השמש נעלמת לגמרי מן העין, ויוצאת כשנעשה חושך ורואים שלושה כוכבים קטנים. בארץ ישראל יש הפרש של כעשרים דקות בין השקיעה לצאת הכוכבים, זמן זה נקרא 'בין השמשות', והוא משתנה לפי עונות השנה וגובה המקום מעל פני הים, כפי שמובא בלוחות זמנים מדויקים (כגון תוכנת 'חזון שמים').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-26 16:16:13

כשרות

שלום, האם יש בעיה הלכתית לאכול במסעדה עם כשרות של רבני צוהר? תודה מראש

אפשר לאכול לכתחילה במסעדה עם כשרות של רבני צוהר. כמובן שכשרות מהדרין של צוהר עדיפה על כשרות רגילה של צוהר, ולכן עדיף ללכת למסעדות עם כשרות מהדרין.

עניין כשרות המסעדות מובא בפניני הלכה כשרות ב'. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה' (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

כשר ומהדרין

ג. במערכות הכשרות כיום ישנן שתי רמות, שההבדל ביניהן בשני תחומים:

א – בכשרות רגילה פוסקים לפי עיקר הדין על פי כללי ההלכה, ואילו בכשרות מהדרין חוששים יותר לדעות המחמירים גם כשהם מיעוט וגם כשיסוד הדין מדברי חכמים.

ב – בכשרות רגילה סומכים על בעל העסק שיעמוד בנהלי הכשרות שנקבעו עמו, והמשגיח פוקד את העסק לפרקים כדי לבדוק שהכל מתנהל כפי שסוכם. ואילו בכשרות מהדרין סומכים פחות על בעל העסק, ובדרך כלל דורשים שיהיה במקום משגיח צמוד שילווה את כל מלאכת הכנת המזון. בנוסף לכך, גם בעקבות הפרה קלה של ההוראות, פעמים ששוללים את תעודת הכשרות.

ד. בפועל אפשר לסמוך על הכשרויות המוכרות ועל הרמה שהן מציגות. ואמנם לעיתים מתפשטות שמועות רעות על כשרות מסוימת שנוהגת ברשלנות גדולה. אך למרות זאת, כל זמן שאין עדות מפורשת על מקום מסוים שמוכר מאכלים שאינם כשרים, מותר לקנות מזון בכל המקומות שיש להם תעודת כשרות מרבנות או מגוף כשרות פרטי אמין. ואם המשגיח התרשל במלאכתו והמזון לא היה כשר או לא מהודר כפי שמוצג בתעודה, העוון כולו מונח על ראשו. ואם הוא עשה מלאכתו נאמנה והיצרן רימה אותו, העוון כולו מונח על ראש היצרן.

ה. מטבע הדברים יש ויכוחים ותחרות בין גופי הכשרות השונים, וככלל נכון למהדרים להעדיף גופי כשרות שנוהגים כבוד בבני מחלוקתם, על פני כאלו שמחרימים ומשמיצים את זולתם, שכן מן הראוי להתרחק מן הכיעור. כמו כן, מן הראוי שהשגחות ארץ ישראליות מהודרות יתחשבו וישקללו את דעות כל הפוסקים ומנהגי כל העדות.

ו. המגיע למקום ורואה שלפי התאריך פג תוקפה של תעודת הכשרות, ניתן לאכול במקום רק לאחר אישור של נציג השגחת הכשרות שכתובה על התעודה.

מסעדות, בתי מלון ואולמות אירועים

ז. במסעדות מלאכת ההשגחה מורכבת, מפני שצריך להשגיח על כל סוגי המזון שהמסעדה קונה מסוחרים שמתחלפים לפרקים, וגם לוודא שאין תקלות בבישולם של העובדים שבדרך כלל אינם בקיאים בהלכה. לכן עדיף ללכת למסעדה שיש לה כשרות מהדרין, או לפחות מסעדה ששייכת לרשת כשרה שמקפידה על איכות מוצריה.

הדברים אמורים במיוחד לגבי מסעדות בשריות, מפני שהפיתוי לרמות במוצרי בשר גדול, שכן מחיר בשר כשר כפול ממחיר בשר טרף. בנוסף לכך, האיסורים הכרוכים בבשר הם החמורים ביותר. והרוצה לסמוך על כשרות רגילה גם במסעדה בשרית, נכון שיבקש לדבר עם המשגיח בטלפון, ויברר אצלו שאכן האוכל כשר.

ח. בבתי מלון גדולים ובינוניים היקף ייצור המזון גדול יותר, ולכן בדרך כלל ההשגחה עליהם צמודה וטובה יותר ממסעדות. ובכל זאת טוב שהנוהגים להדר יבקשו לדבר עם המשגיח, כדי לשמוע שנהלי הכשרות מתקיימים כסדרם.

ט. באולמות אירועים בכשרות רגילה, כאשר יש משגיח צמוד שנמצא במשך כל זמן הכנת המאכלים והגשתם, רמת ההשגחה טובה. אבל אם המשגיח מגיע רק לפרקים, המצב בדרך כלל פחות טוב, הואיל והפיתוי לרמות גדול מאוד. לפיכך, מזמיני האירוע צריכים לבקש להיפגש עם המשגיח, ורק אם יעיד בפניהם שהמזון שיקבלו כשר, יזמינו את האירוע.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-26 17:10:47

יש לך שאלה?

חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

דילוג לתוכן