חיפוש
הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האכלת בעלי חיים בשבת

שלום וברכה 1. האם מותר להאכיל לשם הנאה (ילדים או מבגורים שנהנים מכך) בעלי חיים של אחרים או חיות בר בשבת? 2. האם מותר לגעת בהם ולהחזיקם? 3. האם מותר לבעלים להאכילם יותר ממה שהם צריכים סתם כדי לפנקם? 4. האם לבעלים מותר להחזיקם וללטפם?

  1. 3. בעלי חיים מבוייתים מותר להאכיל בלי סייגים.
  2. 4 חיות מחמד שהדרך לשחק עמהם ביום חול על ידי החזקתם, אינן מוקצה.

    דיני בעלי חיים מבוארים בפניני שבת פרק כ (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את תמצית הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):
    האכלת בעלי חיים

    ה. אסור לתת מזון ומים לבעלי חיים שמסתדרים בכוחות עצמם, מפני שאסור לטרוח בשבת אפילו מעט שלא לצורך. אבל מותר לתת מזון ומים לבעלי חיים התלויים בו, כגון ששייכים לו או לחברו, או לחיות בר רעבות שמתקשות למצוא את מזונן. וכן מותר לחתוך להן מאכל אם אינן יכולות לאוכלו בלא חיתוך, אבל אם החיתוך רק מיקל על אכילתן, אסור.

    טלטול בעלי חיים

    ו. בעלי חיים שאין הדרך להרימם לשעשוע הם 'מוקצה', כיוון שאין כל שימוש בגופם. אך כדי למנוע מהם צער, מותר לגרור אותם, וכשאין פתרון אחר מותר אף להרימם. לכן דג שקפץ מהאקווריום, מותר להחזירו כדי שלא ימות. וכן כשאחד מהדגים שבאקווריום מת, ויש חשש שידביק את שאר הדגים במחלתו, מותר להוציאו מן האקווריום כדי להצילם.

    ז. חיות מחמד שבעליהן רגילים להרימן ולהשתעשע בהן, אינן 'מוקצה'. וכן דין כלוב ואקווריום קטנים שרגילים לטלטלם בימות החול לשם נוי ומשחק. וכן כלבי נחייה אינם 'מוקצה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-30 17:07:56

בושם להבדלה

האם שמן גרניום או עשב לימון עוצמתי בריח המקורי של הצמח כשר כבשמים להבדלה

כל דבר שיש לו ריח טוב כשר להבדלה.

כיוון ששאלת, אביא לך את דיני ברכת הריח המבוארים בפניני הלכה ברכות, מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

יד – ברכת הריח

ברכות הריח

א. קבעו חכמים ברכה מיוחדת לכל סוג של ריח טוב: א – על ריח היוצא ממין עץ – "בורא עצי בשמים". ב – על ריח היוצא מעשבים – "בורא עשבי בשמים". ג – על ריח היוצא מפרי – "הנותן ריח טוב בפירות". ד – על ריח היוצא משאר דברים או מחומרים סינטטיים – "בורא מיני בשמים". וכן כאשר יש ספק לגבי סוג הריח, מברכים 'מיני בשמים'.

ב. הטועה ומברך על עצי בשמים 'עשבי בשמים' או להיפך, לא יצא. שלושה תנאים לעץ: א – מתקיים בגזעו משנה לשנה. ב – ענפיו או עליו יוצאים מהגזע או הגבעול ולא מהשורשים. ג – הגזע או הגבעול קשים. שני תנאים לעשב: א – גבעולו רך. ב – צריך לזורעו כל שנה מחדש, או שעליו יוצאים משורשו.

ג. דוגמה למינים שברכתם 'עצי': הדס, ברוש לימוני, יסמין, רוזמרין, ציפורן, שיבא, יערה, מרווה. דוגמה למינים שברכתם 'עשבי': פיגם ויקינתון. בכל מצבי הביניים, כגון נענע ולואיזה מזן של גבעול רך, יברך 'מיני בשמים'. וכן מי שהביאו לו מין צמח ריחני, ואין לו דרך קלה לברר האם הוא עשב או עץ, יברך 'מיני'.

ד. על בשמים נוזליים שספגו את ריחם מעצים, מברכים 'עצי בשמים'. ואם ספגו את ריחם מעשבים, מברכים 'עשבי בשמים'. ואם ספגו את ריחם משניהם, מברכים 'מיני בשמים'.

ה. על תבלינים עם ריח טוב מברכים 'מיני בשמים', וכן הנהנה מריח קפה או תה ונטלו כדי להריח בו, יברך 'מיני בשמים', אבל אם נטלו כדי לשתות, לא יברך על הריח הנודף ממנו.

ו. טבק: אם נטלו לשם הרגשה טובה ולא לשם הנאת הריח, לא יברך. ואם נטלו גם כדי ליהנות מריחו, יברך 'מיני בשמים'.

ז. לא מברכים על הריח הטוב העולה מלחם חם ובשר צלוי, מפני שהוא טפל לאכילתם.

כמה מיני בשמים יחד

ח. הנכנס למקום שיש בו כמה מיני בשמים שברכתם שונה והוא נהנה מכולם יחד, יברך 'מיני בשמים'. ואם ירצה להריח מכל מין בנפרד, יכוון שלא ליהנות מכולם יחד, וייגש לכל מין ויברך את ברכתו. אמנם כל עוד הוא רק בודק את הבשמים השונים כדי להחליט מה לקנות, ואינו מתכוון ליהנות מריחם, לא יברך.

מיני ריח טוב שאין מברכים עליהם

ט. אין מברכים על דבר שאסור בהנאה, כגון בשמים המשמשים לעבודה זרה, ריח פרי ערלה, או הדסים שמקיימים בהם את מצוות ארבעת המינים. אין מברכים על ריח היוצא ממקטרת, הואיל ואסור לעשן. וכן אסור לגבר להריח מבקבוק בושם של אישה שהוא מכיר והיא אינה אשתו.

י. אין מברכים על ריח טוב שנועד להפגת ריחות רעים, כגון תרסיסים שנועדו לחדרי שירותים, דאודורנט שנועד להפגת ריח הזיעה, וסבוני רחצה מבושמים. אמנם אם יחליט לשנות את ייעודו של החומר הריחני ולהשתמש בו מכאן ואילך באופן קבוע לשם הנאה ולא להפגת ריחות רעים, יברך על הנאת ריחו.

יא. אין מברכים על ריח טוב של דבר שנועד לבשם דברים אחרים ולא כדי שייהנו ממנו בפני עצמו, כגון אבקת כביסה, מיני ריח שמניחים בארון בגדים, קרם ידיים ומי גילוח. אבל על בושם מברכים, הואיל ונועד להנאה מריחו בפני עצמו, ולכן המבשמת את עצמה, תברך על הריח שיוצא מהבקבוק.

יב. אין מברכים על ריח שאין לו עיקר, היינו שמקור החומר הריחני אינו שם, כגון ריח בושם הנודף מבגד או מאדם שבישם את עצמו. וכן הנכנס לחנות תמרוקים ומריח את הריח שנותר באוויר מהבקבוקים, לא יברך, שהואיל ועתה כל הבקבוקים סגורים, אין לריח עיקר, ורק מי שיפתח בקבוק כדי להריח בו, יברך.

התנאים הנדרשים לברכת הריח

יג. העובר ליד גינה ששתלו בה צמחים שמפיצים ריח טוב, או הנכנס למשתלה שיש בה שתילים ריחניים שנועדו למכירה, כיוון שנועדו לתת ריח טוב שייהנו ממנו, הרוצה ליהנות מריחם חייב לברך בלא צורך לעשות מעשה כדי להריחם. וכן העובר ליד דוכן שמוכרים בו מיני ריח שנועדו להפיץ ריח טוב, אם הם פתוחים וריחם הטוב נודף, הרוצה ליהנות מריחם חייב לברך. וכן דין הנכנס לבית או מכונית שיש בהם דבר שנועד להפיץ ריח טוב.

יד. דברים שיש להם ריח טוב אבל אין זה ייעודם, ריחם טפל לעיקר ייעודם, ולכן אם לא עושה מעשה כדי להריחם, אין לריח חשיבות ואינו רשאי לברך. לכן העובר ליד פרדס שריחו טוב, רק אם יתקרב אל הפרחים כדי להריחם, חייב לברך על הנאתו. וכן דין העובר ליד שדה שמגדלים בו עצים ועשבים ריחניים כדי לשווקם, או הנכנס למפעל שמייצר בשמים. וכן פירות שיש להם ריח טוב, רק אם ייטלם כדי להריח, יברך "הנותן ריח טוב בפירות".

טו. כפי שלמדנו (לעיל י-יא), דבר שנועד להפיג ריח רע, או כדי לתת ריח בדבר אחר, גם אם ייטול אותו כדי ליהנות מריחו לא יברך עליו, ורק אם ישנה את ייעודו להנאת הריח יברך עליו.

לא נהנה מהריח

טז. הסובל מנזלת עד שאינו נהנה מהריח, לא יברך. והמסופק אם הוא חש את הריח או אם נותר עוד ריח בבושם, ינסה להריח, ואם יחוש בריח טוב, יכוון ליהנות ויברך.

יז. מי שלא נהנה מריח שנחשב טוב בעיני רוב בני אדם, לא יברך. וכן מי שנהנה מריח שרוב בני האדם לא מחשיבים אותו כריח טוב, כגון ריח דלק או דבק, לא יברך.

היסח הדעת

יח. הריח בשמים והסיח דעתו מלהריח עוד, כשירצה להריח שוב, יחזור ויברך. אבל אם כשבירך התכוון להמשיך ולהריח מהבשמים, כל עוד לא יצא מביתו למשך כחצי שעה, ברכתו מועילה לכל היום. היה הריח נודף בבית, גם אם לא כיוון להמשיך להריח, כיוון שבפועל הריח ממשיך להגיע אליו, לא יברך שוב.

יט. הפסיק בדיבור בין הברכה להרחה שלא מעניין הריח, הפסיד את הברכה, ועליו לברך שוב לפני שייהנה מן הריח (עי' לעיל ט, ו-ז).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-30 14:37:18

נפטרות

מה עושים עם בן אדם מבוגר נפטר נעליים של נפטר זורקים אותו או מאשרים אותו?

יש נוהגים לזרוק את הנעליים שלבש הנפטר בשעת מיתתו, ויש שמחמירים בזה אף אם לבשם בשלושים הימים הסמוכים למיתתו, ויש נוהגים ללובשם. אתה יכול להחליט כיצד לנהוג.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-30 11:40:09

שבת

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול 2 שאלות בהלכות שבת: 1.האם איסורי החזרה,הטמנה, הנחה על פלטה בשבת קיימים כשהמאכל נמצא בכלי שני או שלישי? ואם נמצא בכלי השני או השלישי רוטב או מעט רוטב עם המאכל מותר להניחו בשבת עצמה על הפלטה? 2. שני בני משפחה שלי שלא שומרים שבת הלכו איתי וחזרנו שהיה חשוך ובכניסה לבית של סבתי אליו חזרנו יש אור שלפעמים נדלק כשעוברים ולפעמים לא (לא הייתי בטוחה אם ידלק ) ושני בני המשפחה עברו ואמרו לי שלא נדלק – האם בעקבות זה מותר גם לי לעבור ? או שאפילו מלכתחילה מותר לי לעבור ? תודה רבה ושבוע טוב .

  1. איסורים אלו חלים גם בכלי חמישי, שהרי סוף סוף את הכלי הזה מניחים על הפלטה. לגבי רוטב – אם הוא לא קרוש, אסור להניח מאכל עם רוטב, כפי שמבואר בפניני הלכה שבת פרק י. אביא לך את מסקנת הדברים כפי שמובא בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):חימום תבשיל נוזלי

    ז. מותר לחמם בשבת מאכל מבושל לחום שהיד סולדת בו, אמנם לגבי תבשיל נוזלי נחלקו המנהגים:

    למנהג רבים מיוצאי תימן, דין תבשיל נוזלי כדין מאכל מבושל, ולכן מותר לקחת בשבת מרק מהמקרר ולחממו על הפלטה עד שירתח.

    למנהג רוב יוצאי ספרד, אסור לחמם בשבת תבשיל נוזלי לחום של 45 מעלות, אבל אם התבשיל כבר בחום 71 מעלות, מותר להמשיך ולחממו (ועי' לעיל, ה). ואף אם רוב המאכלים שבסיר הקר מוצקים, כל שיש שם גם רוטב נוזלי, אסור לחמם את הסיר, אלא צריך להוציא את המאכלים ולחמם אותם לבדם, ולרטיבות המעטה שנותרה עליהם אין לחוש, שהיא בטלה למאכל.

    למנהג יוצאי אשכנז, רק כאשר אין יותר חמימות בתבשיל הנוזלי, נתבטל הבישול הראשון, ואסור לחמם אותו לחום שהיד סולדת בו. אבל אם עדיין נשארה בו חמימות, אין בו משום בישול, ומותר לחממו לחום שהיד סולדת בו.

    ח. הגדרת 'נוזל' היא שאם יניחוהו בצלחת יתפשט לצדדים בגובה שווה. הולכים לפי המצב הנוכחי, שאם כעת התבשיל קרוש, כדוגמת רוטב פטריות, אף שבעקבות החימום יהפוך לנוזלי, דינו כתבשיל שאינו נוזלי, שאין בחימומו איסור בישול. אמנם למנהג אשכנז, לכתחילה אין לחמם אותו, מפני שיש בפעולת הפיכתו ממוצק לנוזל כעין הולדה של דבר חדש, אבל אם הרוטב מועט וטפל למאכל מוצק, מותר לחמם את המאכל עם הרוטב המוקשה שיהפוך לנוזלי. וכן מותר לחמם ירקות, אף שיצא מהם נוזל תוך כדי החימום.

  2. גם דין זה מובא בפניני הלכה שבת פרק יז (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה), אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור:פעילות חיישנים ברשות הרבים ובבית

    יח. מותר לעבור בשער שמותקנת בו מערכת לגילוי מתכות, וכן במקום שמותקנת בו מצלמה או חיישנים שקולטים את תנועות העוברים ואף נדלקת נורה קטנה, מפני שההולך שם לא מתכוון לגרום לפעילות החשמלית ואין לו הנאה ממנה. אמנם כאשר הדבר בולט, כגון כשעובר במקום שנדלק פנס, אף שאין לו כל עניין באור זה, מפני כבוד השבת עדיף ללכת בדרך אחרת. ואם הפנס מותקן בשביל הגישה לביתו, אם אין אפשרות אחרת להיכנס לבית, יעבור שם בזחילה, ואם האור נדלק, יעצום את עיניו באופן שרואה מעט רק כדי לא להיכשל בדרכו.

    במקרה שהצגת שבו אינך בטוחה שהאור יידלק, אין צורך לזחול.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-29 20:07:28

יש לך שאלה?

חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

דילוג לתוכן