שלום כבוד הרב שליט"א. האם מותר לכבס השבוע מדי שוטר שנמצא גם בשטח ומהחום המדים מזיעים ולא ניתן ללובשם שוב. וכן מה לגבי כיבוס בגדים אישיים, גרביים גופיות וכיו"ב. לפי מנהג אשכנז. תזכו למצוות.

1. מדים – אם אין לו מדים נוספים – מותר.
2. גרביים, גופיות ותחתונים – מותר לפי הצורך.

   אביא לך את סיכום הדברים למעשה כפי שהם מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

   כיבוס

   לא. למנהג יוצאי אשכנז ומקצת יוצאי ספרד אסור לכבס בכל תשעת הימים, ולמנהג רוב יוצאי ספרד אסור לכבס רק בשבוע שחל בו תשעה באב. בכלל האיסור גם גיהוץ בגדים וכיבוסם בכיבוס יבש.

   לב. מותר לנקות כתם מקומי בעזרת חומר ניקוי, ועדיף לעשות זאת בעודו לבוש. ומי שהתלכלכו כל בגדיו באופן שאינו יכול לצאת בהם, מותר לכבס בגד אחד.

   לג. במקום הצורך מותר לכבס בגדים ומצעים של ילדים שרגילים ללכלך את בגדיהם, משום שאין בכיבוס למענם צד של שמחה.

   לד. בכלל איסור כיבוס גם לבישת בגד מכובס, ושימוש במגבת מקלחת מכובסת. וכן אסור לפרוס מצעים מכובסים על המיטה, או מפה מכובסת על השולחן. ולכבוד שבת חזון (השבת שלפני תשעה באב) גם האשכנזים נוהגים ללבוש בגדי שבת מכובסים, ומי שלא נותר לו בגד שבת מגוהץ, מותר גם לגהצו.

   לה. בגד מכובס שלא לבש אותו לפני זמן האיסור כשעה ויותר, יניחו על הרצפה למשך זמן מה, או ידרוך עליו מעט, וכך לא ייחשב מכובס.

   לו. מותר ללבוש בימים אלו תחתונים וגרביים מכובסים ולהחליף מגבות ידיים שנזדהמו, משום שאין בהחלפתם תענוג אלא הסרת מיאוס. וכאשר לא נותרו מהם נקיים, מותר אף לכבסם. וכן בבתי חולים מותר להחליף את המצעים ולכבס את בגדי החולים, ובבתי מלון מותר להחליף את המצעים והמגבות לקראת האורחים החדשים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-06 04:04:55

מדוע הרב בפניני הלכה ברכות(ח,יג) לא פסק לברך על פריכיות אורז מזונות כפי שפסק בפריכיות חיטה(ו,יג). לכאורה אותה סברא שכתב שם – שזה מוכן כל צורכו ואנשים רגילים לאוכלו כמאכל חשוב ואף לשבוע ממנו, שייכת בדיוק גם בפריכיות אורז. ןמהב"י בסימן רח סעיף ז, (שהובא בהערה 12 כאחד מן המקורות לסברא זו) מוכח שאין הבדל בזה בין אורז לחיטה, ואף יכול ליהיות מצב של חיטה ואורז באותו סוג הכנה, ודוקא על האורז יברכו מזונות ועל החיטה יברכו אדמה, והכל תלוי בדרך לאוכלו. תודה רבה

שאלה טובה. באמת כאשר דיברנו על שינוי ההלכה לגבי כל מאכלי המזונות שרגילים לאוכלם (בעבר הרב לא הכריע בצורה ברורה שברכתם מזונות ועל המחיה אלא השאיר הדבר בספק וממילא לא ניתן לברך ברכה אחרונה), דיברנו גם על פריכיות אורז, אמנם בזה הרב לא רצה לשנות את מה שכתב, מפני שגם כך זה שברכת האורז היא מזונות זה חידוש, ואין לנו בו אלא חידושו. וגם כך אין עם פריכיות בעיה של ברכה אחרונה כפי שיש במאכלי המזונות (ולכן היה צריך להתעצם בהכרעה בהם), וגם איזו ברכה ראשונה שיברך יצא ידי חובה. בנוסף לכך נראה שמנהג רוב האנשים לברך עליהם שהכל הוא יותר נכון, שכן היחס אליהם אינו כתבשיל האורז (עליו דובר בבית יוסף שציינת, שכן בעבר היו שחילקו בין שני סוגי הכנה של אורז מבושל, אבל כיום על פי הבי"ו הזה אין מקום לחלק בזה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-05 20:12:31

שלום וברכה האם מותר לילדים ללמוד שחיה בתשעת הימים? יש לציין שהם התחילו לפני תשעת הימים. אבל יש גם לדעת שהשיעורים אצל ילדים מאופיינים בהרבה הנאה וצחוק, הם לא באים חמורי סבר ללמוד וללכת, הם גם משתובבים.

השבוע זה בסדר, ובימים ראשון-שלישי הבא לא (שבוע שחל בו תשעה באב).

נקודה זו מבוארת בפניני הלכה זמנים פרק ח. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה. ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-05 07:31:07

הגעתי לתשעת הימים במצב שאני צריך לכבס את הציצית שלי ואין לי עוד ציציות תכלת חוץ ממנה.האם במקרה שיש לי ציציות רגילות אני צריך להשתמש בהן או שמותר לי לכבס את התכלת כמו שהציעו לכבס חולצה במקרה שאין לו אחרת

לדעתי מכיוון שסביר שהיית יכול לחשוב על כך ולתכנן נכון את כיבוס הציצית, הראתה בזה שמצוות התכלת יכולה להידחות מבחינתך עד לאחר תשעת הימים. אם התכלת היתה מוסכמת ומונהגת בפועל אצל כולם, הייתי אומר אחרת, אבל מכיוון שבפועל לצערי עדיין הרוב לא שמים תכלת, לא נורא שלא תלך איתה כמה ימים במקרה הנכחי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-05 06:55:36

קניתי מאוורר תיקרה ערב ראש חודש האים מותר לי לחבר אותו היום או עדאחרי תשעה באב

כפי שמבואר בפניני הלכה זמנים פרק ח, הדבר אסור בתשעת הימים. תתקינו אותו לאחר תשעת הימים, ואם הוא שייך רק לך תברך שהחיינו ואם אתה נשוי תברכו הטוב והמטיב. ניתן לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את תמצית הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שהחיינו

יג. אין לקנות בכל שלושת השבועות דברים שצריך לברך עליהם 'שהחיינו', משום שלא מתאים בימים אלו לברך ברכה זו. אבל דברים שלא מברכים עליהם 'שהחיינו' מותר לקנות עד סוף חודש תמוז, כגון גרביים וגופיות (עי' בהלכות ברכות יז, ב-ה). גם הנוהג לברך על בגד חדש בזמן הלבישה ולא בזמן הקנייה (כפי המנהג הרווח), מותר לקנותו בלא ללובשו. וכן מותר לבני זוג לקנות רהיט, שהואיל והם שותפים בו, ברכתו 'הטוב והמטיב'. ומשנכנס אב ממעטים במשא ומתן משמח, ולכן גם כשלא מברכים על הקנייה 'שהחיינו', יש להימנע ממנה (להלן, טז-כ).

יד. מותר לברך 'שהחיינו' על פרי חדש בשבתות של ימי בין המצרים, אבל על בגד חדש יש יותר שמחה ולכן מותר לחדש אותו ולברך עליו רק בשבתות שלפני ראש חודש אב.

טו. נזדמן לידו בלא כוונה דבר שמברכים עליו 'שהחיינו' ולא ניתן לדחות את הברכה, מותר לברך, כגון מי שנולדה לו בת, או מי שברית המילה או הפדיון של בנו יוצאים בשלושת השבועות, וכגון הפוגש חבר ששמח לראותו ולא ראהו שלושים יום, או מי שנזדמן לידו פרי חדש ואין לו אפשרות לדחות את אכילתו לשבת.

משא ומתן

טז. ממעטים בתשעת הימים במשא ומתן של שמחה. כלומר, אין קונים דברי מותרות משמחים, כגון תכשיטים, בגדים ורהיטים, גם באופן שאין מברכים עליהם 'שהחיינו'. וכן אסור להזמין אצל חייט בגד חדש.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-05 06:19:40

מותר לי ללכת להופעות של זמרים לא דתיים?

לא. ההופעות שלהם מעורבות לגמרי לגמרי לגמרי באופן המנוגד לגמרי לתורתנו הקדושה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-04 16:18:59

הרב שלום רציתי לשאול האם מותרת אמירת שלום או בוקר טוב לאישה אני נשוי בן42 והיינו שנים רבות בקהילה חרדית חסידית ואם באים לבית של משפחה חרדית האם נכון להגיד שלום לאישה בעלת הבית או שכנה מחשש שלא יבינו נכון וכן והאם לשכנות מסורתיות או לא שומצ באופן מלא האם אפשר להגיד שלום או בוקר טוב מצד שלום או שלא לחקור תודה אסף תהבלום

כאשר אי אמירת שלום או בוקר טוב מתפרשת כחוסר דרך ארץ – מותר (מסורתית, חילונית). ולהיפך, במקום שבו אמירה כזו מתפרשת כחוסר צניעות (חרדית) – אסור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-04 10:12:18

שלום. האם בשבת ניתן לשים שיבולת שועל בחלב או מים , ולהמתין כחצי שעה כדי לאכול כעיסה? תודה

אם תיווצר בסוף עיסה עבה אסור, אבל אם תיווצר עיסה רכה, היינו נשפכת, מותר על ידי שינוי סדר נתינת החומרים, כלומר אם רגילים לשים קודם את החלב, יש לשים קודם את את השיבולת שועל, ומותר לערבב בשינוי, היינו לא על ידי סיבוב הכפית אלא על ידי הולכתה בקו ישר קדימה ואחורה, ימינה ושמאלה.

דין זה מבואר בפניני הלכה שבת. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

מלאכת לש

ה. סוגי העיסות: אסור מהתורה לערב נוזל עם חלקיקי מאכל ולגרום על ידי כך לגיבושם לעיסה עבה. וחכמים אסרו גם לעשות את העיסה רכה, אך התירו לעשותה בשינוי. וכאשר המאכל מתמוסס בנוזלים והם נשארים כצורתם, כגון קפה וסוכר במים, או המכין בקבוק מטרנה לתינוקו, אין איסור לישה.

ו. עיסה רכה: עיסה שאם יניחוה בצלחת תתפשט לצדדים בגובה שווה, מותר לעשותה בשינוי של סדר נתינת החומרים: אם רגילים להניח תחילה את המאכל ולערות עליו את הנוזל, יניח תחילה את הנוזל. ואם רגילים להניח תחילה את הנוזל, יניח תחילה את המאכל ויערה עליו את הנוזל בבת אחת כדי שלא תיווצר בתחילה עיסה עבה.

אסור לערבב עיסה זו במהירות כדרך שעושים בימי החול, ולכתחילה נכון גם שלא לערבבה בנחת, אלא בשינוי של הולכת הכף בקווים ישרים, או ערבוב על ידי האצבע, או על ידי נענוע הכלי בסיבוב, או על ידי עירוי העיסה מכלי לכלי. כאשר אין סדר קבוע לנתינת החומרים, יניח תחילה את החומר היבש ויערה עליו את הנוזלים, ויקפיד לעשות שינוי בבחישה.

ז. עיסה עבה: אסור לעשות עיסה עבה בשינוי של סדר נתינת החומרים והערבוב, אלא אם כן הוא שעת הדחק. לכן אסור לערב שומשום ואגוזים בדבש לגוש אחד של עיסה עבה, ולהכין פירה על ידי עירוב אבקת פירה במים. וכן אסור להכין ג'לי על ידי עירוב אבקת ג'לי במים, ואף שבתחילה התערובת נוזלית, לבסוף היא מתקשה. וכן אסור לעשות פודינג שעיסתו עבה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-04 07:29:11

בס"ד שלום וברכה. ההורים של אשתי מסורתיים.ובד'כ הם מאוד מכבדים אותנו בענייני הלכה כמו כשרות ועוד.כאשר אנחנו מתארחים אצלם בשבת הם נוהגים להדליק את המזגן ואת האור בחדר הסלון הכללי שבו בני הבית שוהים רוב הזמן, וכן לכבות אותם לפי הצורך. הבעיה שיוצא שגם אני ואשתי למעשה נהנים מהאור ןהמיזוג בלית ברירה. דברתי עם אשתי על כך שנכון לומר להם שיתקינו שעון שבת בלוח החשמל. אשתי אמרה שאביה יתעצבן מהבקשה כי הוא לא אוהב שמתעסקים לו בארון חשמל וזה יגרום למתח בין אשתי לבין הוריה. מה מומלץ לעשות במקרה כזה? תודה רבה.

במקרה שאתה מתאר, מכיוון שהאיסור לא נעשה עבורכם ומכיוון שהנאתכם אינה ממשית ואינכם עושים דבר שלא הייתם יכולים לעשות בלא האור או המזגן – מותר להישאר בבית וליהנות מתוספת האור והמיזוג בעל כורחכם, אבל אין לבוא באופן מיוחד למקום שבו הדליקו את האור או המזגן כדי ליהנות מהם.

זו ההלכה כאשר דבר נעשה באופן חד פעמי, אבל מכיוון שבנידון שאלתך מדובר על דבר קבוע, ובנוסף לכך פעמים רבות יתכן שהאיסור נעשה עבורכם כדי שיהיה לכם יותר נוח, חייבים לדבר על כך עם ההורים ולבקש שיתחשבו בכם ויפעילו את המזגן והאור על שעון שבת. אם הם לא מוכנים בשום אופן, עדיף לא לבוא אליהם בשבתות. ואם הדבר לא אפשרי, אזי מצבכם הוא מצב של שעת הדחק ואין לכם ברירה אלא לסמוך על עיקר הדין המובא לעיל.

הלכה זו מבוארת בפניני הלכה שבת בפרק העוסק בהנאה מחילול שבת של יהודי. ניתן לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

כו – מעשה שבת ולפני עיוור

הנאה ממלאכה שנעשתה בשבת

א. איסור תורה שנעשה במזיד על ידי יהודי שעבר גיל מצוות, אסור לו עצמו ליהנות ממעשיו לעולם, ולכל ישראל מותר ליהנות ממעשיו רק במוצאי שבת. ואם עשה את המלאכה בשוגג, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת, ובמקום הצורך מותר ליהנות אף בשבת עצמה. אבל אם קטף פירות, צד דגים או חלב פרה בשוגג, אסור ליהנות מהם בשבת אף במקום הצורך, כי הם מוקצה.

ב. איסור מדברי חכמים שנעשה במזיד, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת. ואם עשה את האיסור בשוגג, מותר ליהנות ממעשיו אף בשבת עצמה (דין קטן מבואר בפרק כד, ה. ודין גוי בפרק כה, י-יא).

ג. גדר מזיד ושוגג: חילוני שיודע שאולי הדבר שעושה אסור בשבת, נחשב מזיד ולא שוגג. וכן דתי שלא בטוח שהדבר שעושה מותר בשבת, נחשב מזיד. עשה את האיסור כמתעסק, כגון שנשען על קיר ובטעות גרם להדלקת האור, כיוון שלא היתה לו שום כוונה להדליק את האור, אין איסור ליהנות ממה שעשה. אבל מי שהדליק את האור בהיסח הדעת, כפי שהוא רגיל להדליק במשך כל השבוע, נחשב כשוגג ולא כמתעסק.

ד. כאשר אסור ליהנות מהאיסור בשבת, מותר לעשות מה שהיה יכול לעשות לפני כן בדוחק, אף שכעת ניתן לעשותו ביתר קלות (כמבואר בפרק כה, יא – היה שם אור חלש והגוי הדליק עבור היהודי אור חזק, מותר לעשות את הפעולות שהיה יכול לעשות בדוחק באור החלש, וכן מותר ללמוד תורה ולהתפלל באור זה. ואם הגוי כיבה את האור כדי שהיהודי יוכל לישון, מותר לישון שם אף שלא היה יכול להירדם באור, הואיל ואינו נהנה מדבר ממשי שנוצר ממלאכת הגוי, אלא רק מסילוק האור). אבל מה שלא היה יכול לעשות – אסור, כגון לקרוא ספר חול לאור החשמל, או להתחמם ליד התנור, או ליהנות משמיעת שיר. וכשלא נוח לצאת מן המקום, אין חובה לצאת, הואיל והודלקו בניגוד לרצונו והוא אינו רוצה ליהנות מהם. ואם אפשר, יפתח את החלון כדי שלא ליהנות מהחימום.

היתרים

ה. נעשה דבר שיש אומרים שהוא מותר, אף שלמעשה נוהגים להורות כדעה המחמירה, בדיעבד מותר ליהנות מאותה המלאכה בשבת, אפילו אם נעשתה במזיד. דוגמאות: חיממו על הפלטה מרק קר; עירו על שקית תה ישירות מהמיחם; ביררו פסולת מאוכל סמוך לסעודה. וכן הדין כאשר נעשתה מלאכה בזמן תוספת שבת, או בזמן בין השמשות של כניסת השבת.

מלאכה שנעשית בשבת באופן קבוע

ח. יהודי חילוני שרגיל לעשות מלאכה בשבת עבור אחרים, אסור לכל מי שעשה עבורם את המלאכה ליהנות ממנה לעולם, כדי שלא לעודדו להמשיך לחלל שבת. לכן אסור לכל ישראל לאכול מאכלים שהכין טבח חילוני בשבת, וכן אסור לצפות במשחקי ספורט או דברים אחרים שצולמו בשבת על ידי יהודים.

דינים בצאת השבת

יא. מותר לשמוע חדשות שמגישים יהודים רק לאחר כחצי שעה מצאת השבת, כדי שיעבור זמן שיוכלו עורכי החדשות לאסוף את הידיעות ולכתוב את החדשות. ותוכניות אחרות מותר לשמוע לאחר כרבע שעה מצאת השבת, מפני שאפשר לארגן את השידור בזמן זה. אסור לשמוע שידורים של יהודים שנמצאים במקום בעולם שעדיין שבת.

בין דתיים לחילוניים ('לפני עיוור' ו'מסייע')

יג. מותר להדליק אור לפני שבת במקום שצריך לו, למרות שאחר כך יבוא חילוני ויכבה אותו. וכן מותר להזמין חילוני לשבת שלמה כדי להרבות אהבה וקירוב, גם אם לאחר הסעודה ייסע לביתו, ובתנאי שיציע לו בכנות מקום לישון, באופן שההזמנה אינה כרוכה בהכרח בחילול שבת. ולעיתים מסיבות חינוכיות נכון להחמיר.

האם מותר לאכול אצל מסורתי (מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה כשרות)

יא. המתארח אצל מסורתי שאינו מקפיד על כל ההלכות, אבל מקפיד לאכול כשר ושומר על הפרדה בין כלי הבשר והחלב, במקום הצורך יכול לאכול אצלו לאחר שיברר בעת ההזמנה חמישה דברים: א – שלבשר יש כשרות אמינה. ב – שהפירות והירקות נקנו במקום שמוכרים בו גידולים מעושרים. ג – שירקות העלים נשטפו היטב. ד – שכלי המתכת והזכוכית שאוכלים בהם טבולים. ה – שהופרשה חלה מהמאפים הביתיים.

בשעת הדחק, כגון שכבר נמצא בסעודה והשאלות יגרמו עלבון גדול מאוד, אפשר לוותר עליהן, ואם חושש שהוכנה עיסה בכמות שמצריכה הפרשת חלה, יפריש לבדו פירור אחד.

שימוש בכלי לא טבול

כב. אסור להשתמש לצורכי מאכל בכלי שצריך טבילה, אפילו דרך ארעי. אמנם בדיעבד, גם אם בישלו בו במזיד, המאכל כשר, הואיל ולא קיבל טעם של איסור. לכן אף שהמתארח בבית ישראל שלא טבל את כליו, לא יאכל בהם, בשעת הדחק כשאין אפשרות להימנע מההזמנה או לאכול בכלים שאינם צריכים טבילה, וההימנעות מאכילה עלולה לגרום צער ועלבון, נכון להקל.

וכן ילדים שהוריהם לא הטבילו את כליהם, יכולים להקל כדי לא לצערם ולקלקל את הסעודה, אבל לאחר מכן חובתם להטבילם, ואם התעצלו, אין להם עוד היתר לאכול בהם.

גם כאשר יש ספק האם הכלים של המארח טבולים, והשאלה על כך עלולה להעליב, אפשר להקל ולהשתמש בכלים דרך ארעי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-03 22:14:36

האם מותר להיות שץ למרות שאני יודע שלא יהיו עשרה שיענו לקדושה קדיש וברכו

במצב כזה עדיף להתפלל תפילה קצרה, אמנם מעיקר הדין מותר ללומר את חזרת הש"ץ על ידי כוונת החזן שאם לא יהיו תשעה שיענו, תפילתו נדבה.

דברים אלו מבוארים בפניני הלכה תפילה בפרק העוסק בחזרת הש"ץ. אביא לך את מסקנת הדברים כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

מספר העונים אמן

ד. לכתחילה נוהגים להחמיר שלא להתחיל חזרת הש"ץ בלא תשעה שעונים 'אמן'. במקום הצורך אפשר שיהיו שמונה עונים, וכאשר קשה מאוד להמתין לשמונה, אפשר להסתפק בחמישה עונים. המתכוון להתפלל עמידה עם החזן מילה במילה, נחשב כמי שעונה 'אמן' (ועי' בפרק ב, יד-טז).

ה. כאשר אין תשעה עונים, יתנה החזן בליבו שאם הדין כסוברים שצריך תשעה, תפילתו נדבה. כך יעשה גם במניין שרגילים לפטפט בו עד שיש ספק אם יהיו תשעה שיענו 'אמן' על ברכותיו. ובתפילות שלא ניתן להתפלל בהן נדבה (מוסף ותפילות שבת ויום טוב), בלית ברירה יסמוך החזן על הסוברים שלא צריך תשעה עונים, או שיתפללו יחד תפילה אחת (להלן, ו).

מתי אין אומרים חזרת הש"ץ

ו. כאשר חלק מהמתפללים מוכרחים לצאת לעבודה ולא יישאר מניין לחזרת הש"ץ, או במניין מצומצם שחלקם מאריכים מאוד בתפילה ולחבריהם קשה להמתין שיסיימו – יתפללו כולם יחד תפילה אחת, וכך יעשו: החזן יתחיל את התפילה בקול וכולם יתפללו איתו בלחש, ויאמרו יחד קדושה, ולאחר שהחזן יסיים את ברכת 'האל הקדוש', ימשיכו כולם להתפלל בלחש.

אם יש שם כהנים, ייטלו ידיהם לפני תפילת עמידה ויתפללו על הדוכן, וכשיגיע החזן לברכת 'רצה' יגביה את קולו, וכשיגיע לברכת כהנים יברכו הכהנים, ומי שסיים את תפילתו וכן מי שנמצא באותו מקום בתפילת הלחש, יענו אחריהם 'אמן'. לאחר ברכת כהנים יסיים החזן בקול את ברכת שים שלום, ויסיים כל אחד את תפילתו בלחש.

ז. כאשר מתפללים תפילה אחת בתפילת מנחה, מי שרגיל לומר את תפילתו מהר יותר מאחרים, טוב שיתחיל להתפלל לאחר שיסיים החזן 'הא-ל הקדוש', כדי שיזכה לענות 'אמן' על ברכותיו. ומי שמתפלל בקצב רגיל, טוב שיתחיל להתפלל עם החזן, כדי שיוכל לומר יחד עם כולם תחנון ויענה לקדיש שלאחר התפילה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-03 19:44:00

שלום האם מותר להשתמש בשבת בסיר לבישול איטי (שמעתי שאולי יש בעיה מצד הטמנה, ומצד שאינו גרוף וקטום)? בעניין אחר האם מותר לנקות נעליים במגבונים בתשעת הימים ובפרט בערב שבת? תודה רבה

התשובה לשאלתך נמצאת בפניני הלכה שבת בפרק העוסק בהלכות בישול. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

השהיית תבשיל על האש לפני שבת

יט. אש גלויה: אסור להשהות לפני שבת תבשיל שלא הגיע למחצית בישולו, על אש הגז או כיריים חשמליות או בתנור אפיה, שמא יבוא להיטיב את האש לאחר כניסת השבת לצורך סעודת שבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. ולכתחילה ראוי להשהות רק תבשיל שמוכן לאכילה וכל התעסקות באש או במאכל תפגום בטעמו. וכן דין השהייה במכונה לאפיית לחם ובסיר לבישול איטי (קראק-פאט). בדיעבד שהשהה מאכל שלא הגיע לחצי בישולו על אש גלויה אך יציבה (ככל הדוגמאות הנ"ל), יכול לאכול את תבשילו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-02 16:46:50

שלום לכבוד הרב! אישתי שברה את הרגל וצריכה להישאר עם הגבס למשך 12 שבועות, האם וכיצד ניתן לטבול במקווה טהרה? תודה רבה

אביא לך את מסקנת ההלכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה זוגיות ומשפחה שייצא בעז"ה בקרוב (המשך של ספר הקיצור שיצא כעת לאור – https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/ )

גבס שהסרתו לפני זמנו מצריכה טורח גדול או עלולה לגרום נזק – אינו חוצץ. ואם הוא יתקלקל במים, תעטוף אותו בניילון ותדביק את שולי הניילון לבשרה באופן שיבטיח שהגבס לא יירטב, ותטבול עמו כך שמי המקווה יקיפו את כולה עם הגבס.

הדברים מבוארים בפניני הלכה טהרת המשפחה ה, יד (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).

רפואה שלמה

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-02 06:28:44

שלום האם יש בעייה הלכתית של חילול שבת בשימוש במונה חשמל חכם? תודה

מותר. עי' פניני הלכה שבת פרק ט סוף הערה 2, ח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-01 20:27:05

שלום וברכה האם אפשר ללבוש כמה חולצות ביחד כדי להכינם לתשעת הימים? בעניין אחר אדם שדילג על ברכות קריאת שמע והתפלל שמונה עשרה האם צריך/יכול להשלים ולומר ברכות קריאת שמע?

1. כן. לבישה של שעה מתירה את לבישת הבגדים.
2. כן. חייב להשלימן אם לא עבר זמנן.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-31 09:49:50

האם מותר לחדש בגדים חדשים שכבר קניתי בראש חודש אב? מדובר בבגדים שנהוג לברך עליהם שהחינו.

אם לא ברכת עליהם שהחיינו – אסור, שהרי לא מברכים שהחיינו בכל שלושת השבועות, כולל ראש חודש אב. אם חשוב לך ללבוש אותו דווקא בימים אלו, אתה יכול לחדש אותו בשבת הקרובה, אבל לא בשבת שבחודש אב.

הדבר היחיד המופיע בפניני הלכה שיש בו קולא בראש חודש אב הוא אכילת בשר ושתיית יין למנהג רוב יוצאי ספרד.

דינים אלו מבוארים בפניני הלכה זמנים. אביא לך את מסקנת הדברים כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

שהחיינו

יג. אין לקנות בכל שלושת השבועות דברים שצריך לברך עליהם 'שהחיינו', משום שלא מתאים בימים אלו לברך ברכה זו. אבל דברים שלא מברכים עליהם 'שהחיינו' מותר לקנות עד סוף חודש תמוז, כגון גרביים וגופיות (עי' בהלכות ברכות יז, ב-ה). גם הנוהג לברך על בגד חדש בזמן הלבישה ולא בזמן הקנייה (כפי המנהג הרווח), מותר לקנותו בלא ללובשו. וכן מותר לבני זוג לקנות רהיט, שהואיל והם שותפים בו, ברכתו 'הטוב והמטיב'. ומשנכנס אב ממעטים במשא ומתן משמח, ולכן גם כשלא מברכים על הקנייה 'שהחיינו', יש להימנע ממנה (להלן, טז-כ).

יד. מותר לברך 'שהחיינו' על פרי חדש בשבתות של ימי בין המצרים, אבל על בגד חדש יש יותר שמחה ולכן מותר לחדש אותו ולברך עליו רק בשבתות שלפני ראש חודש אב.

טו. נזדמן לידו בלא כוונה דבר שמברכים עליו 'שהחיינו' ולא ניתן לדחות את הברכה, מותר לברך, כגון מי שנולדה לו בת, או מי שברית המילה או הפדיון של בנו יוצאים בשלושת השבועות, וכגון הפוגש חבר ששמח לראותו ולא ראהו שלושים יום, או מי שנזדמן לידו פרי חדש ואין לו אפשרות לדחות את אכילתו לשבת.

בשר ויין

כא. מנהג יוצאי אשכנז שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בכל תשעת הימים, ולמנהג רוב יוצאי ספרד מותר לאכול בשר ולשתות יין בראש חודש אב. ולמנהג עולי תימן, רק בסעודה מפסקת שלפני צום תשעה באב נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין (דין עשירי באב, להלן י, מד-מו). לכל המנהגים עדיף שלא לתת בשר ויין גם לקטנים שלא הגיעו לחינוך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-30 14:46:21

שלום רבי. יש לי שאלה לגבי אליהו הנביא. אני שומעתי שפנחס הוא אליהו? האם זה נכון?ולמה הוא בא לברית מילה.? אני שומעתי שזה סוג של עונש בשבילו? מה דעתך?

https://www.yeshiva.org.il/midrash/2443

https://www.yadmeir.co.il/?CategoryID=438&ArticleID=4849

https://www.yeshiva.org.il/ask/27759

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-29 06:50:41

אם יש חיוב ללכת עם טלית בשבת על הגוף או לקחת בשקית

אם אתה נמצא במקום שיש בו עירוב, כמו שיש בפועל בכל היישובים והערים בארץ ישראל, מותר לקחת בשקית כמו שעושים רבים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-28 14:34:22

שלום הרב! הבנתי מפניני הלכה שישנן כל מיני בעיות להיכנס למים (בריכה, מעין, נהר וכו') בשבת וממה שהבנתי בסוף מה שקובע את זה שאסור להיכנס הוא משום "עובדין דחול" ורציתי לשאול האם עובדין דחול יכול להיות קשור לסביבה שבה אתה חי? כיוון שישנן חברות דתיות שבהן המון אנשים עושים טיול שבת ונכנסים לאיזה מעין או שיש להם בריכה בבית/בצימר והם נכנסים, לכן רציתי לשאול אם בחברה שבה אני חיה כניסה למים בשבת היא דבר שבשגרה האם זה מתיר לי להיכנס גם למים ואם כן אז באיזה תנאים זה מותר? (עם או בלי בגדים, בתוך או מחוץ לעירוב וכו'), תודה רבה ובשורות טובות בע"ה

אמנם יש דברים שהם תלויי מנהג, אבל במקרה הזה הדין הוא מוחלט, שכן מלבד האיסור של עובדין דחול יש איסורים נוספים, אלא שהרב בפניני הלכה רצה להעמיד את היסוד של עובדין דחול כיסוד מרכזי, אבל גם כשיש סברה לומר שאינו קיים, האיסור נשאר. אביא לך את רשימת האיסורים.

האיסורים:

1. הכנסת בגד למים בשבת אסורה משום כיבוס, ואסורה משום חשש סחיטה.
2. הרטבת שיער ארוך אסורה משום חשש סחיטה.
3. כאשר הבריכה נמצאת על דשא יש בעיה של השקיית הדשא תוך כדי ההימצאות בה, או תוך כדי מילויה.
4. יש איסור רחיצה בשבת שלא במקום צער.
5. מנהג רוב הדתיים המקיימים את המצוות קלה כחמורה שלא להקל בבריכה בשבת, וכיון שהדבר מוצדק כנ"ל, אין לפרוץ בזה גדר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-26 09:01:08

שלום אדם שעומד לפני סוף זמן תפילה האם שיתחיל מיד שמונה עשרה או שיאמר ברכות קריאת שמע ויתפלל שמונה עשרה לאחר הזמן? האם אפשר לומר ברכות קריאת שמע לאחר סוף זמן תפילה ואם כן האם ניתן להשלימם לאחר שמונה עשרה? תודה רבה

אם אתה מתכוון 'סוף זמן תפילה' לארבע שעות – אז שיאמר את ברכות קריאת שמע, שהרי זמן תפילה בדיעבד עד חצות. ואם אתה מתכוון 'סוף זמן תפילה' לחצות היום, אז שיתפלל שמונה עשרה.

התשובה לשאלתך מבוארת בפניני הלכה תפילה פרק יא (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים כפי שהם מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

שמירת הזמנים

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

יא. במניין שבו מתפללים שמונה עשרה עד סוף ארבע שעות לפי זמן הגר"א, יש להקפיד לסיים גם את חזרת הש"ץ בתוך ארבע שעות. וכאשר המניין נוהג שלא כהלכה ומתפלל עמידה לאחר ארבע שעות לפי זמן הגר"א, צריך להתפלל ביחיד.

יב. מי שאין לו תפילין, לא יאחר את זמן קריאת שמע ותפילת עמידה, מפני שבדיעבד אפשר להתפלל בלא תפילין.

יג. תפילה במניין עדיפה על 'ותיקין' ביחיד גם אם התפילה במניין לפני 'הנץ החמה', ובלבד שאומרים את קריאת שמע וברכותיה אחר זמן 'משיכיר'. אמנם הרגיל להתפלל 'ותיקין' במניין, ויום אחד אין לו מניין, רשאי להתפלל באותו היום 'ותיקין' ביחידות. וכן הרוצה להתפלל מדי פעם 'ותיקין' ואין לו מניין, יש לו על מי לסמוך.

יד. אישה שנוהגת להתפלל בכל יום תפילת עמידה אחת, בשחרית או במנחה (להלן כז, א), אם עברו ארבע שעות ולא התפללה שחרית, מוטב שתתפלל באותו יום מנחה. אבל אם היא חוששת שתשכח להתפלל מנחה, תתפלל שחרית עד חצות היום.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-26 07:47:40

אני עובדת בגן ילדים בחופש ושם אוכלת את ארוחת הבוקר, מה עדיף, לאכול את הלחם ולברך ברכת המזון שלא לפי כללי ההלכה, כגון-בישיבה, מפאת טיפול בילדים, ואם לא זה,אז אני שוכחת לברך בישיבה…תודה!

כיוון שמדובר בסך הכל על שתיים שלוש דקות (אמירת 'הרחמנים' קלה יותר), צריך למצוא את הדרך לומר את ברכת המזון בכבוד הראוי, כגון לתאם עם אישה אחרת שעובדת איתך (אם יש כזו) שכל אחת תיתן לשנייה את כמה דקות לברך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 23:19:16