שבוע טוב, הבנים שלי בני 15 ו 14 לומדים בישיבה טובה ב"ה. הם טוענים שלפי הרמב״ם והרב מרדכי אליהו הם לא צריכים לישון יותר משש שעות שינה בלילה.ובשל שהולכים על פי המלצתם לא ינזקו. אני לעומתם חושבת שילדים בגיל שלהם חייבים לישון לפחות 8 שעות בלילה כי שיוכלו להיות מרוכזים, לגבוה, התפתחות תקינה וכו'. סיכמנו בנינו שמה שרב ימליץ נעשה. אשמח להכוונה תודה רבה מראש

רמב"ם הלכות דעת ד, ד – "היום והלילה כ"ד שעות די לו לאדם לישן שלישן שהוא שמונה שעות, ויהיו בסוף הלילה כדי שתהיה מתחלת שנתו עד שתעלה השמש שמונה שעות ונמצא עומד ממטתו קודם שתעלה השמש".

הרמב"ם אומר דבריו על פי הרפואה שבימיו (פירוש הרמב"ם למשנה פסחים ד, י: ״ואל יעלה על דעתך שדברים אלו יש להם עיקר מן התורה, לפי שאינם אלא על פי מה שהיו סבורים באותו הזמן אנשי הרפואה. הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה: ״ואם ימצא בדברי חז"ל בענייני הרפואה דבר שאינו נכון, אין זה מפני חסרון בחכמתם,
אלא מפני שהחכמה ההיא לא הייתה שלמה באותו הזמן״), וממילא אם כיום היינו מגלים שנכון יותר לאדם לישון פחות שעות או יותר, כך היה צריך לעשות. כיום אנו יודעים שילדים קטנים צריכים לישון לפחות 10 שעות בלילה, ולנערים בגיל ההתבגרות מספיק 9 שעות. ולאחר מכן – 8, ולאחר מכן – 7. ויש שמספיק להם 6. ואכן הרב אליהו לא אמר דבריו לגבי נערים בגיל ההתבגרות, אלא לבחורי ישיבה גבוהה או אנשים יותר מבוגרים. יש לציין שכפי המדוייק ברמב"ם, כך אנו יודעים גם היום ששינה בחושך הלילה, הרבה יותר משמעותית משינה כאשר יש אור בחוץ. לכן הנכון הוא ללכת לישון מקסימום ב – 23:00 (הטוב ביותר כיום ב – 22:00), כדי שרוב השינה תהיה בשעות הלילה.

מסקנה – ילדים בני 14 ו – 15 צריכים לישון לפחות 8 שעות נטו, ולכתחילה יותר. וטוב לכל אדם ללמוד להיות מודע ליכולות גופו, ולחוש בעצמו כמה זמן שינה הוא צריך כדי להיות עירני ושמח ומרוכז כראוי במשך היום. הדבר נכון גם לגבי תזונה – אדם צריך ללמוד להקשיב לגוף שלו כדי לדעת מה לאכול, מתי לאכול וכמה לאכול. יש לקחת דברים אלו ברצינות הראויה להם. אנו רואים בחוש ממש שילדים שישנים הרבה שעות בלילה ואוכלים אוכל בריא ולא אוכל קנוי ומעובד, הם ילדים הרבה יותר בריאים, וכפי שאמר הרמב"ם – "היות הגוף בריא ושלם – מדרכי ה׳ הוא". כלומר יש לראות בזמן השינה ובתזונה נכונה עבודת ה' ולא בזבוז זמן.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-20 23:19:48

שלום וברכה, אני מאייש חמ"ל צבאי בתוך מוצב קטן ביו"ש. בכניסת השבת וגם בצאתה אני עומד לאייש את החמ"ל. עד עכשיו הדלקתי נרות חנוכה בכניסה לחדר שלי. בהנחה שאהיה חייב להישאר בחמ"ל בכניסת שבת וגם בצאתה- א. האם אני יכול להדליק בפתח החמ"ל בכניסת השבת? האם יש מקום לעשות מאמץ גדול לנסות להדליק בכניסה לחדר במקום זאת? ב.האם האפשרות של להדליק ליד החדר שלי מאוחר)באזור 23:00) במוצאי שבת עדיפה על פני האפשרות בכניסה לחמ"ל? האם גם פה יש לעשות מאמץ גדול לנסות להדליק בכניסה לחדר כמה שיותר מהר אחרי שבת על פני להדליק בחמ"ל מיד אחרי הבדלה?

המצווה היא להדליק בבית, כלומר במקרה שלך – בחדר שלך. לכן צריך לעשות מאמץ להדליק שם לפני שבת ובצאת השבת.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-19 07:58:23

שלום וברכה האם יש בעיה לאדם פרטי שלם לבעל מקצוע במזומן ללא תוספת מע"מ? תודה רבה

אם המשמעות של תשלום במזומן אומרת עבירה על החוק של תשלום מס שהוא חייב בו – אסור. אם לא בטוח, אלא יתכן שיש לו הסדרים שונים עם רשות החוק – מותר.

דין זה מבואר בפניני הלכה העם והארץ פרק ו. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ו – מהלכות מדינה

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה, או חוק שיש בו עוול מובהק שנוגד את ההגיון והמוסר המקובל בעולם, כגון חוק שמפלה לרעה קבוצה מסוימת. אבל שחיתויות והפליות רגילות, שמצויות כמעט בכל שלטון, אינן מבטלות את הכלל 'דינא דמלכותא דינא'.

העלמת מס

ב. טוב לאדם שיראה בתשלום המיסים חובה נעימה, שעל ידו הוא נעשה שותף בקליטת העלייה, בביצור הביטחון, ובכל מהלך בניינה של מדינת ישראל. וכל מי שמעלים מס או מבריח את המכס, לא רק שעובר על הדין של 'דינא דמלכותא דינא', אלא עובר גם על איסור תורה של לא תגזול (שו"ע חו"מ שסט, ו).

ג. כאשר המוכר מציע תשלום נמוך בלי חשבונית ותשלום גבוה יותר עם חשבונית, חייב הקונה לקנות עם חשבונית, כדי שלא להיות שותף באיסור. אמנם במקרה מיוחד, כאשר המוכר או איש המקצוע הוא חבר קרוב שבאמת היה מוכן לעבוד עבורו בחינם, מותר לשלם לו בלא חשבונית, כך שהתשלום יכול להיחשב כסוג של מתנת הוקרה ולא כשכר החייב במס.

ד. כאשר אין סיכום בין המוכר לקונה שלא לתת חשבונית, אין הקונה חייב לדרוש חשבונית, כיוון שלא בטוח שהמוכר גונב את המס, שכן אולי יש לו דרכים אחרות לדווח על המכירה, ואולי הוא פטור מתשלום. אמנם ראוי לדרוש חשבונית כדי לצאת מן הספק.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-19 06:18:54

שלום הרב כתב שביום חול בשעת הדחק שצריך להדליק מהפלג ידליק בברכה אם זה ב 40 דק מהשקיעה ואם זה שעה מהשקיעה לא יברך ומהטעם שיש 2 ספיקות – רמב"ם ותה"ד. לכאורה בערב שבת אין ספק לפי הרמב"ם כי חייבים להדליק לפני השקיעה וא"כ יהיה אפשר להקל לברך כסוברים כשעה לפני השקיעה

סביר שלדעת הרמב"ם צריך להדליק כמה שיותר סמוך לשקיעה. כמו כן, אם הרב היה סובר חילוק זה, היה כותב אותו. הלכה למעשה דעתו כפי המובא בספר הקיצור לפניני הלכה שרק מי שמדליק היום מהשעה ארבע – יברך.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-19 00:13:11

שלום הרב, אשתי עברה הכנסת התקן תוך רחמי לא הורמונלי (מסוג גניפיקס) יומיים אחרי הטבילה, וכ 36 שעות לאחר מכן התחלפו ההכתמות בדימום משמעותי (כמעט כמו ווסת, אבל פחות). בבדיקת אולטראסאונד הרופאה מצאה שהכל תקין, אך שיערה שמכיוון שההתקן הוכנס לאחר הווסת, הרירית שהתפתחה שם מתחילה להתפרק שלא בזמנה, וזה מקור הדם. האם הדם הזה אוסר, או שנחשב דם מכה ככל דימום מהתקן (כמובא בטהרת השמפחה ב', יד', ובמאמר המורחב של הרב מלמד)? ואם נחשב דם מכה- עד מתי אפשר לתלות בהכנסת ההתקן?

אכן זו המציאות לאחר הכנסת התקן, ולדעת הרב מלמד האישה מותרת, שכן כל עוד אין סבירות שביום זה הגיע הווסת באופן טבעי, כמו במקרה שלנו שהכנסת ההתקן היתה יומיים לאחר הטבילה, יש לתלות שמדובר במכה שנגרמה מההתקן.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-18 21:59:32

אני נמצא כרגע בבסיס שלי, אני אהיה בו בצאת הכוכבים, אצא ממנו באזור 17:45 ואז אני נוסע למסיבת אירוסין ורק באזור 22:00 בערב אגיע לבית של חבר, היכן אני צריך להדליק נרות?

אם ישנת בבסיס בלילה האחרון, תדליק בו בחמש.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

הדלקה כשאינו בביתו

יא. משפחה: מצוות ההדלקה נקבעת לפי מקום השינה בלילה. לכן משפחה שמתארחת אצל משפחה אחרת לארוחה ולא לשינה, לא יכולים לקיים שם את מצוות ההדלקה, אלא ידליקו במקום שבו יישנו. ואם הם מתארחים אצלם גם לשינה וקיבלו דירה נפרדת, נכון שידליקו במקום השינה, ואם הדליקו במקום האכילה, יצאו ידי חובה.

כאשר ישנים בבית המשפחה שמארחת אותם, למנהג יוצאי ספרד יצאו בהדלקת המארח, ויקפידו לקנות שותפות בנר בפרוטה, או שהמארח יקנה להם במתנה חלק בנר, ויקנו את חלקם על ידי הגבהתו. ולמנהג יוצאי אשכנז ידליקו נרות בברכה, ואם אין להם נרות ינהגו כיוצאי ספרד.

המתכוונים להתארח גם לשינה, אם יוצאים מביתם לאחר שקיעת החמה, עדיף שידליקו בביתם, ואם יוצאים לפני השקיעה, ידליקו במקום שבו יישנו.

כשחוזרים לביתם לאחר שהתארחו לשינה אצל משפחה אחרת, אם חוזרים מיד בתחילת הלילה, מוטב שידליקו בביתם. ואם חוזרים לאחר השעה תשע (ובמוצ"ש – לאחר שכבר לא ילכו אנשים ברחוב), עדיף שיצאו ידי חובה בבית המארחים, ובלבד שנשארים שם חצי שעה אחר ההדלקה. ואם אינם חוזרים בתחילת הלילה אבל גם לא מאוחר, רשאים להחליט היכן להדליק.  

יב. רווק: דין רווק שיש לו דירה משלו, כדין משפחה. ואם הוא רגיל לישון אצל הוריו פעמים רבות, כשמגיע אליהם לישון בחנוכה, דינו כבן בית ולא צריך לקנות חלק בנר אם אינו מדליק בעצמו.

יג. נשוי שנוסע מביתו ומתארח לשינה במקום אחר, אם אשתו נשארה בביתם – צריכה להדליק נרות, ובזה מוציאה אותו ידי חובה, והוא ישמע את הברכות בבית המארח (לעיל יב, ז), ואשכנזי רשאי להדליק אצל המארח בברכה. והישן בדירה ריקה, חייב להדליק שם נרות, ולמנהג ספרד לא יברך מפני שאולי יוצא בהדלקת אשתו. אמנם אם גם אשתו נסעה מביתם, או שהוא יצא לחוץ לארץ, ידליק בברכה או יצא בהדלקת בעל הבית על ידי השתתפות בנר.

וכן דין אישה נשואה שישנה מחוץ לביתה, ונשים אשכנזיות רבות נוהגות לצאת בהדלקת המארח כמנהג יוצאי ספרד. וכדין בעל ואישה, כך דין נער או נערה הסמוכים על שולחן הוריהם וישנים מחוץ לביתם באחד מלילות חנוכה.

יד. בחורים ובחורות הנמצאים בישיבה גבוהה או במדרשה, בשירות לאומי או באוניברסיטה, אם הם מתגוררים מחוץ לבית הוריהם, דינם כרווק שיש לו דירה משלו ועליהם להדליק נרות בחדרם. למנהג אשכנז כל אחד ידליק בברכה, ולמנהג ספרד יצאו בהדלקת אחד מבני החדר ויקנו חלק בנר. והלומדים בישיבה תיכונית או באולפנה וישנים בפנימייה, דינם כדין רווק הסמוך על שולחן הוריו, ולכן למנהג אשכנז ידליקו בחדרם בברכה, ולמנהג ספרד יצאו בהדלקת אחד מחברי החדר, ואם כולם מיוצאי ספרד, המדליק לא יברך כי אולי יוצא בהדלקת הוריו בביתם.

טו. צבא: הנמצא בצבא צריך להדליק בחדרו או באוהלו, ואם אסור להדליק שם, ידליק או יצא ידי חובה בהדלקה שבחדר האוכל. ואם יש שם חיילים רבים שלא מדליקים נרות בחדרם, בכל מקרה ידליק אחד בחדר האוכל בברכה עבור כולם בשעת ארוחת הערב. כמו כן, כפי שלמדנו נהגו להדליק גם בבית הכנסת (פרק יב, יט-כא).

טז. בית חולים: חולה שמאושפז בבית חולים צריך להדליק בחדרו, ואם אסור להדליק שם, ידליק בחדר האוכל. וספרדי שמדליקים בביתו, צריך להשתדל לשמוע את הברכות מאדם אחר (לעיל יב, ז).

יז. בית מלון: המתארחים בבית מלון, צריכים להדליק נרות בחדרם, ואם אסור להדליק שם, ידליקו בברכה בחדר האוכל או בלובי, כל משפחה לעצמה.

יח. חתן וכלה שיוצאים מביתם לחתונתם לפני שקיעת החמה, ידליקו לאחר החתונה במקום שבו ישנו בלילה.

יט. טיול: חייל או מי שיצא לטיול, אם נמצאים כל הלילה בשדה או באוהל קטן שאין בו שיעור בית (ריבוע של 1.82 מטר), ידליקו נרות בלי ברכה. אבל אם נמצאים בלילה באוהל גדול או ברכב שיש בחללו שיעור בית, ידליקו בברכה. וכן הנמצאים במשך כל הלילה ברכבת או מטוס או ספינה שיש בה חדרים, חייבים בהדלקה. אמנם פעמים שמפני הסכנה לא ירשו להדליק שם נרות, ואם יסכימו שאדם אחד ידליק עבור כולם אפילו נר אחד, יוכלו לצאת בהדלקתו ידי חובתם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-18 12:57:26

שלום הרב, האם מותר לנהל מחסן של מפעל ליצור בשר בקרית מלאכי, בחברת טיבון ויל, יש להם כשרות רבנות והם מייצרים המבורגרים, נקנקיקיות, בשר טחון ומוצרי בשר מעובדים נוספים. האם יש כאן לפני עיוור לא תתן מכשול כי הבנתי שיש בעיה עם בשר רבנות.

מותר לכתחילה לעבוד במפעל זה, שכן בשר שיש עליו חתימה של כשרות מוסמכת, כמו כשרות של אחת הרבנויות של מדינת ישראל, ניתן לסמוך עליו שהוא כשר, והמהדרים קונים בשר בכשרות של רבנות מהודרת (אין צורך לקנות בד"צ).

דין זה מבאור בפניני הלכה כשרות, וכן מובא הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-18 10:54:38

האם מותר להשתחוות על הריצפה בהר הבית?

השתחוויה בהר הבית בפישוט ידיים ורגליים

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-17 20:04:10

אני משרת במילואים כרגע. אשתי מדליקה נרות חנוכה בבית אך לרוב היא מתארחת אצל חברים כדי לא להיות לבד ואח"כ מדליקה בבית, הרבה פעמים יוצא לה להדליק אחרי 21.00 , האם אני יוצא ידי חובה בהדלקתה? האם מותר לי לאכול לפני שהיא הדליקה?

את עניין האכילה אפשר לפתור על ידי עשיית תזכורת כמובא להלן. אבל לגבי ההדלקה חסר פרטים. האם אתה אשכנזי או ספרדי, והאם יש מישהו אחר שמדליק בחדר שאתה ישן בו. אם אתה אשכנזי – תדליק גם אתה בחדר בברכה. אם אתה ספרדי ואין מישהו אחר שמדליק בחדר שלך – תדליק בלי ברכה. ואם יש מישהו אחר שמדליק בחדר – תצטרף להדלקתו.

עניין זה מבואר בפניני הלכה זמנים. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יג. נשוי שנוסע מביתו ומתארח לשינה במקום אחר, אם אשתו נשארה בביתם – צריכה להדליק נרות, ובזה מוציאה אותו ידי חובה, והוא ישמע את הברכות בבית המארח, ואשכנזי רשאי להדליק אצל המארח בברכה. והישן בדירה ריקה, חייב להדליק שם נרות, ולמנהג ספרד לא יברך מפני שאולי יוצא בהדלקת אשתו. אמנם אם גם אשתו נסעה מביתם, או שהוא יצא לחוץ לארץ, ידליק בברכה או יצא בהדלקת בעל הבית על ידי השתתפות בנר.

יח. חצי שעה לפני זמן הדלקת הנרות בצאת הכוכבים, אסור ללכת לישון, או להתחיל ארוחה אפילו קלה, או לאכול יותר מ'כביצה' לחם ומזונות, וכן אסור להתחיל עבודה שעלולה להימשך זמן רב, שמא יימשך בהם וישכח להדליק. אבל אם התחיל בדברים אלו יותר מחצי שעה קודם צאת הכוכבים, יכול להמשיך בהם עד צאת הכוכבים ולהדליק. ואם יעשה לעצמו תזכורת על ידי שעון מעורר או חבר או בני בית שמחכים לו להדלקה, יכול להתחיל בהם אף בחצי השעה הסמוכה לצאת הכוכבים, ואף לעשותם לאחר צאת הכוכבים כשנצרך לאחר את זמן ההדלקה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-17 07:06:21

אין מסדרים את נרות החנוכה בחנוכיה ומאיזה צד מתחילים להדליק?

עניין זה מבואר בפניני הלכה זמנים בפרק העוסק בהלכות חנוכה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ג. המנהג המובחר הוא לקבוע את הנר ביום הראשון בצד ימין של החנוכיה כשעומד מולה, וביום השני יוסיף נר לשמאלו, ולאחר הברכה ידליק תחילה נר זה, ואחריו את הנר שלימינו. וכך בכל יום יוסיף נר בצד שמאל, וידליק אותו ראשון, ואחריו ידליק את שאר הנרות לפי הסדר. ראוי לעמוד בעת הברכות משמאל לחנוכיה, כדי שהנר הקרוב אליו יהיה הנר שידליק ראשון.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-16 17:30:58

האם כתם דם שנמצא על סדין אופווייט מטמא?

לא.

עניין זה מבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה בפרק העוסק בכתמים. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת, המשך של הספר שכבר יצא:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

דם האסור מדברי חכמים – כתם

ז. דם שיצא מהרחם בלא שהאישה הרגישה בו, אינו מטמא אותה מהתורה, אך קבעו חכמים שדם זה יאסור את האישה אם הוא בקוטר של יותר משני ס"מ ונמצא על דבר לבן שמקבל טומאה.

ונבאר את שלושת התנאים:

גודל הכתם: אם קוטר הדם כשיעור שני ס"מ ומטה, אינה טמאה גם אם הדם עבה כך שאם היה מתפשט היה בגודל שמטמא. כל כתם נמדד בפני עצמו, אלא אם כן ברור שמדובר על כתם אחד, כגון במקרה שבו ליחה בגוון טהור מפרידה בין גווני האדום, שאז אם יש בגווני האדום יחד יותר משיעור קוטר שני ס"מ, האישה טמאה. כובס או אבד הבגד ומסופקים לגבי גודל הכתם, אינה טמאה. דם שנמצא על בשר האישה, דינו כדם שנמצא על בגד לבן.

צבע הבגד: נמצא הכתם על בגד שאינו לבן, אף אם הוא גדול משני ס"מ, אינו אוסר את האישה, גם אם נראה בבירור שמדובר בדם. נמצא הכתם על בגד לבן שיש עליו פסים צבעוניים, רק אם יש בגווני האדום שעל המקומות הלבנים יותר משיעור שני ס"מ, האישה אסורה. כדי להימנע מטומאת כתמים, נכון לאישה להקפיד ללבוש בימי טהרתה תחתונים צבעוניים. וכך תעשה אם גם בימי שבעת הנקיים חוששת לראות כתמים מחמת פצע וכיוצא בזה.

דבר שאינו מקבל טומאה: כלים שאינם מחוברים לבית מקבלים טומאה, ולכן הרואה עליהם דם, טמאה. אבל אם נמצא הכתם על אסלת השירותים או האמבטיה, אינה טמאה. וכן בגדים מקבלים טומאה, אבל אם נמצא הכתם על דברים שנועדו לשימוש חד פעמי כתחתונית, תחבושת הגיינית (פד), צמר גפן ונייר טואלט – אינו מטמא גם אם הם לבנים והכתם גדול משני ס"מ. לכן אישה שניגבה את עצמה לאחר שהתפנתה, ומצאה על נייר הטואלט דם – טהורה.

ח. רבים נוהגים להחמיר בכתם גדול מאוד (כ- 7 על 7 ס"מ), שאף אם נמצא על דבר שאינו מקבל טומאה או בגד צבעוני, אוסר את האישה (במיוחד בז' נקיים), שמא יצא בהרגשה ולא נתנה דעתה על כך. והרוצים להקל רשאים כל זמן שברור שהדם לא יצא במסגרת וסת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-16 10:45:59

שלום! הרב פסק שהרוצה לברך על נרות חנוכה במקומות שנאספים אנשים לאירוע וכד'ו רשאי. מה דין חנות/מקום עבודה? האם כשמגיעים מניין אנשים אפשר להדליק בברכה? האם דינם שווה לגמרי לדין בית כנסת (שצריך מניין. לעניין צירוץ נשים/קטנים למניין. ומה הדין אם יבואו מאוחר יותר עשרה? בפשטות נראה שגם למתירים בבית כנסת כאן נאסור כי גם ככה הרבה מחמירים שלא לברך במקום ציבורי שנאספים אנשים.

אין הדין כבית כנסת. במקומות ציבוריים הדגש הוא על המילים 'מתאספים הרבה אנשים'. לכן לא נהגו להדליק בחנות כי שם לא 'מתאספים' אלא אנשים באים והולכים לעסקיהם. במקום עבודה, אם יש הרבה אנשים (לא רק מניין מצומצם), שמתאספים באופן מיוחד להדלקה, אם יש שם חילונים שאולי לא ידליקו בביתם, כדאי להדליק בברכה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

הדלקה במקומות ציבוריים

כב. רבים נוהגים להדר ולהדליק חנוכיה בכל מקום שמתאספים בו הרבה אנשים בלילה, כגון חתונה ובר מצווה. הרוצה לסמוך על הסוברים שאפשר להדליק במקומות אלו בברכה, רשאי. ואם יש שם גם חילונים שאולי לא הדליקו בביתם, ישנה חשיבות מרובה להדליק שם נרות בברכה, כדי שיעמדו כולם לשמיעת הברכות ויתפרסם הנס לעיניהם, וילמדו כיצד לקיים את המצווה. וטוב לכבד בהדלקה אחד מאותם יהודים שאינם רגילים במצוות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-16 05:24:22

אנו גרים בבניין רב קומות בקומה רביעית, המרפסת שלנו פונה לחניון עפר פתוח, גן ילדים, כביש עם כיכר מרכזית, בניינים מעבר לכביש ובניין גבוה אחד צמוד אלינו. אם אדם יסתכל על הבניין שלנו בזמן נסיעה מהכביש, או מהצד השני של הרחוב, מגן הילדים (שבשעות ההדלקה הוא ריק) והקומות הקרובות אלינו בבניין הצמוד, הוא יוכל לראות את המרפסת שלנו בוודאות (נבדק). אך אם יעמוד מתחת לבניין או צמוד אליו לא יוכל לראות את המרפסת עקב הזווית הראייה. האם כדאי להדליק נרות חנוכה במרפסת? (זה עדן החלון הטוב ביותר שלנו בבית) בכדי לנסות "לפרסם את הנס" או לפחות לשמור על עיקרון זה לבני המשפחה? בנוסף אם נדליק במרפסת, אפשר אולי גם לצאת לידי השיטה הנכנס לבית מוקף במצוות, הוא רואה את המזוזה מימין והחנוכייה במרפסת בצידו השמאלי (המרפסת מקבילה לדלת). או שמא זה קלוש מידי ועדיף מקום אחר? בפתח הבית שלנו (יש לובי קומתי)? בלובי הראשי (למטה)? ואולי סתם על השולחן בפינת האוכל בתוך הבית?

במרפסת, כמו שכתוב בפניני הלכה ובספר הקיצור.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-16 00:50:30

1. מתי כדאי להדליק את נרות החנוכה? האם כאשר כל המשפחה נמצאת או בזמן (צאת הכוכבים)? בדר"כ לחכות לכל המשפחה זה אומר להדליק בשעה 20:00 או מאוחר יותר, אך בכך כל המשפחה מתערבת בהדלקה והמצווה – מדליקים, שרים, ולפעמים גם אוכלים ומדברים יחדו. אם המטרה להדליק בזמן כנראה שכל פעם זה יהיה מישהו אחר, שיהיה בבית וידליק לבד וככה אווירת ההדלקה המשפחתית תתפספס… 2. אם החובה על בעל הבית להדליק, והוא חוזר מאוחר מהעבודה (כל יום), כדי לו למנות את אשתו וילדיו כשליחים שידליקו בזמן? ע"י כך הנרות ידלקו בזמן אך האווירה המשפחתית תתפספס וכמוה גם ההדלקה שלו (כלומר לא ייצא לבעל הבית להדליק בכלל במהלך החג). 3. האם כדי לבצע כמה הדלקות? מצד אחד, למנהגינו – מדליקים חנוכייה אחת לכל הבית, ובכך נוצר גם אירוע הדלקה משפחתי. מצד שני דבר זה יאפשר למי שבבית להדליק בזמן, ומי שנעדר מאותה הדלקה – ידליק שוב בעת חזרתו הביתה מהעבודה/חברים/לימודים/חוגים. 4. האם העקרונות שהזכרתי פה כמו: הדלקה משפחתית (המשפחתיות) ושמירה על עיקרון פרסום הנס בלב (לילדים ולמבוגרים – גם אם אינו מתקיים), קיימים בחנוכה? או שמא הם רעיונות יפים אך אינם מוזכרים ורלוונטיים לפסיקה בחנוכה? תודה רבה!

1. עם כל המשפחה
2. אם חוזר עד תשע, ימתינו לו וידליקו כולם יחד
3. הכי טוב כולם יחד

התשובות לשאלותיך היפות מובאות בפניני הלכה זמנים בפרק של חנוכה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את סיכום הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יב – הדלקת נרות חנוכה

מי מדליק

ה. למנהג יוצאי ספרד, גדול הבית מדליק את הנרות עבור כולם. ילדים שגם רוצים להדליק חנוכיה, למנהג רבים לא יברכו, ולדעת הרב מרדכי אליהו רשאים לברך עד גיל מצוות. ואם גם לאחר מכן ירצו להדליק בברכה, ואביהם מסכים לכך, יוכלו לסמוך על דעת הרב שלום משאש שסובר שכל אחד רשאי לכוון שלא לצאת בהדלקת גדול הבית ולהדליק בעצמו בברכה.

ו. למנהג יוצאי אשכנז, כל אחד מבני הבית מדליק חנוכיה משלו בברכה, ויש להקפיד להפריד את החנוכיות זו מזו, כדי שמספר הנרות של כל יום יהיה ניכר לרואים. נשים נשואות נוהגות לצאת בהדלקת בעליהן, אמנם אישה שרוצה רשאית להדליק בברכה. בהרבה בתים גם הבנות נוהגות שלא להדליק, וטוב לעודדן להדליק.

השתתפות בני הבית במצווה

ז. כל היוצא ידי חובת הדלקת נרות בהדלקת אחר, כגון אישה שיוצאת בהדלקת בעלה, ובני בית שיוצאים בהדלקת אבי המשפחה, צריכים לכתחילה להיות נוכחים בהדלקת הנרות ולכוון לצאת ידי חובה בברכת 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו'. ואם אינם יכולים להיות בביתם בעת ההדלקה, ישתדלו להשתתף בהדלקת נרות במקום אחר כדי לשמוע את הברכות, ובשעת הצורך ישמעו ויראו את ההדלקה בעזרת טלפון נייד.

גם בני בית שמדליקים ומברכים בעצמם, טוב שידליקו ביחד כדי לקיים את המצווה באופן המהודר.

יג – דיני המקום והזמן

זמן ההדלקה

ה. זמן ההדלקה המובחר הוא בצאת הכוכבים (כ-20 דקות אחר השקיעה) ועד חצי שעה לאחריו. הרגיל להתפלל ערבית בצאת הכוכבים, יתפלל קודם ערבית, ולאחר התפילה יזדרז לביתו להדליק. והרגיל להתפלל ערבית בשעה מאוחרת יותר, ידליק בצאת הכוכבים.

ו. במקום הצורך ניתן להקדים את ההדלקה לשקיעת החמה, או לאחרה עד השעה תשע בלילה, שזהו זמן שעדיין אנשים חוזרים כיום מהעבודה, ואפשר לומר שהוא בכלל מה שאמרו חכמים על זמן ההדלקה – "עד שתכלה רגל מן השוק".

לכן כשצריכים להגיע בזמן לאירוע, ולא יכולים להמתין עד צאת הכוכבים, ידליקו בשקיעה. ובמקום שמתקיים שיעור תורה קבוע אחר תפילת ערבית, ואם ילכו להדליק נרות, הלימוד יתבטל, עדיף שיקיימו את השיעור ואחר כך יזכירו לכולם להדליק נרות. וכן כדי שכל בני המשפחה ידליקו ביחד, אפשר לאחר את ההדלקה עד השעה תשע. וכמובן שאם אחד מבני הבית יוצא בהדלקת אבי המשפחה, נכון להמתין לו אם אינו שומע את הברכות בהדלקה אחרת (לעיל יב, ז).

ז. מי שלא הספיק להדליק עד השעה תשע, ישתדל להקדים את הדלקתו כמה שיותר, ובדיעבד יכול להדליק כל הלילה עד עמוד השחר. וכיוון שמדליק לאחר הזמן שבו אנשים רגילים לחזור מהעבודה, יכול לברך רק אם יש אדם שיראה את נרותיו, כגון אחד מבני ביתו, או שיש סבירות גבוהה שיעבור אדם ברחוב. לא הדליק נרות כל הלילה, הפסיד את המצווה של אותו יום, ולמחרת ידליק כרגיל.

ח. בלית ברירה אפשר להדליק בברכה ארבעים דקות לפני השקיעה ('פלג המנחה'), ויקפיד שלפחות נר אחד יישאר דולק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. כך יעשה מי שמוכרח לצאת מביתו לפני השקיעה ויחזור לביתו מאוחר מאוד בלילה, בזמן שכבר לא יהיה אדם שיראה את נרותיו. ואם חייב לצאת מביתו יותר מוקדם, ידליק נרות בלי ברכה עד שעה לפני השקיעה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-16 00:49:20

מה עדיף כיסוי ראש מלא שמוציאים ממנו שיעור שתי אצבעות, או פאה נוכרית מלאה?

כיסוי ראש

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-15 17:40:20

אשתי כבר סיימה לקבל מחזור לפני כמה שנים. היא רוצה לטבול פעם בחודש הרגשה שלה – לטהרה. יש עם זה בעיה ?

אין בעיה, רק שלא תרגיש שבלי הטבילה היא פחות טהורה לבעלה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-15 16:04:59

שלו לרבנים. באתר לגבי בישול תה בשבת נכתב שאפשר להערות על תיון מכלי שני. לא מובא מהיכן הפסיקה הזו והאם מדובר בהיר משום ספק ספיקא. בהרחבות על כך לא נאמר דבר אלא רק שמותר לשים תיון בכלי שלישי שהמים כבר בכלי השלישי. לכאורה לפי ר"ת בתוס' להערות מכלי שני נחשב כלי שני(לא בהכרח אלא כך פסק שלערות מכלי ראשון נחשב כלי ראשון). אשמח לדעת מה המקור שאפשר לערות מכלי שני על גבי תיון או האם יש טעות באתר, תודה וחג שמח.

אין טעות. אכן בעבר היה כתוב בפניני הלכה להתיר הכנת תה רק בכלי שלישי, אבל לאחר בירור נוסף של הסוגיה, ראינו שהחשש לספק קלי הבישול שייך רק בכלי שני, בו יש גם חשש של מחזי כמבשל. אבל בעירוי מכלי שני אין צורך לחשוש למחזי ולא לקלי הבישול, אלא אם כן יודע שהדבר קל לבישול. לכן הרב תיקן זאת בספר כפי שכתוב במהדורה האחרונה של פניני הלכה – "הרוצה להכין תה או קפה שחור, צריך לעשות זאת בכלי שלישי, ובכלל זה גם אם מערים את המים החמים מכלי שני. כלומר יערה את המים החמים לכוס אחת (שהיא כלי שני), וממנה יערה את המים לכוס שבה נמצאת שקית התה או הקפה, והיא כלי שלישי."

וכן בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

"כלי שלישי לא מבשל, ומותר ליתן בו כל מאכל ומשקה שאינם מבושלים. ואף עירוי מכלי שני אינו מבשל את רוב המאכלים והמשקים, ומותר לערות על כל מאכל ומשקה נוזל רותח מכלי שני, אלא אם כן יודע שהוא קל מאוד לבישול. לכן המכין קפה שחור או תה, יכול לערות עליהם מים רותחים מכלי שני, וכן הרוצה להכין מנה חמה של אטריות, קוסקוס או מרק, יכול להכינם בעירוי מכלי שני (את הקוסקוס יערבב בשינוי, ולא יכין מנה חמה של אבקת פירה. להלן יב, ה-ט)."

ההסבר מובא שם בהערות. אתה יכול לפתוח את האתר של פניני הלכה, שם מובאת תמיד המהדורה האחרונה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-15 08:56:04

העבודה שלי נגמרת ב21:30 ואבא שלי מדליק בצאת הכוכבים. אני ספרדיה. האם לומר שאני לא יכולה לעבוד את עד מאוחר. זה לא זה תקין אצלנו, אבל אם כך צריך לעשות, זה מה יש.

אין צורך לצאת מוקדם. הפרש השעות גדול מאוד בין אם תצא מהעבודה כדי להגיע לבית בצאת הכוכבים. אם זו העבודה והמעסיק לא רואה בעין יפה את העניין ששבוע שלם תלך כל כך מוקדם, תצא י"ח בהדלקת אביך, ותשמע את הברכות בזום, או שתכוון לא לצאת בהדלקתו ותדליק בבית כשתגיע.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

למנהג יוצאי ספרד, גדול הבית מדליק את הנרות עבור כולם. ילדים שגם רוצים להדליק חנוכיה, למנהג רבים לא יברכו, ולדעת הרב מרדכי אליהו רשאים לברך עד גיל מצוות. ואם גם לאחר מכן ירצו להדליק בברכה, ואביהם מסכים לכך, יוכלו לסמוך על דעת הרב שלום משאש שסובר שכל אחד רשאי לכוון שלא לצאת בהדלקת גדול הבית ולהדליק בעצמו בברכה.

כל היוצא ידי חובת הדלקת נרות בהדלקת אחר, כגון אישה שיוצאת בהדלקת בעלה, ובני בית שיוצאים בהדלקת אבי המשפחה, צריכים לכתחילה להיות נוכחים בהדלקת הנרות ולכוון לצאת ידי חובה בברכת 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו'. ואם אינם יכולים להיות בביתם בעת ההדלקה, ישתדלו להשתתף בהדלקת נרות במקום אחר כדי לשמוע את הברכות, ובשעת הצורך ישמעו ויראו את ההדלקה בעזרת טלפון נייד.

מי שלא הספיק להדליק עד השעה תשע, ישתדל להקדים את הדלקתו כמה שיותר, ובדיעבד יכול להדליק כל הלילה עד עמוד השחר. וכיוון שמדליק לאחר הזמן שבו אנשים רגילים לחזור מהעבודה, יכול לברך רק אם יש אדם שיראה את נרותיו, כגון אחד מבני ביתו, או שיש סבירות גבוהה שיעבור אדם ברחוב. לא הדליק נרות כל הלילה, הפסיד את המצווה של אותו יום, ולמחרת ידליק כרגיל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 15:37:46

1. לו יהודה אכן היה מוציא להורג את תמר, האם על פי דיני התורה הוא היה רוצח? הרי לא היתה תמר אשת איש אלא אלמנה? 2. האם יהודה עבר על איסור דאורייתא (אמנם בשגגה) כשבא על כלתו? 3. מה ההסבר המוזר שיהודה לכאורה ייבם את תמר, הרי ייבום הוא רק באשת אח ולא בכלה? הרי כלה וצרתה אינן מתייבמות. 4. שאלות 2 ו3 הן במידה והם קיימו את מצוות התורה והתורה הייתה גלויה להם, אך אם רק דנו עצמם על פי שבע מצוות בני נח, עניין הייבום לא קיים. אך האם בא על כלתו נכלל באיסורי עריות עליהם מצווים בני נח, האם הציווי הוא רק בחיי הבן? בנוסף לגבי שאלה 1 האם מדין בני נח היה צריך להורגה? 5. גם אם הייתה חייבת מיתה, הרי היתה כאן הוכחה ראייתית שזינתה, שנכנסה להריון, אך לא היו שני עדים על מעשה הזנות עצמו? 6. האם כשנודע הדבר ויהודה לא הרגה זו היתה פרוטקציה? 7. האם יהודה התחייב מיתה על פי התורה כשבא על כלתו? רק מכיוון שזה היה בשוגג לא נהרג על ידי בית דין? תודה

1. ההורג בטעות אדם שלא חייב מיתה, הרי שהוא רוצח בשוגג.
2. לא היה בזה כל איסור בזמנו. אם היה עובר איסור, לא היתה יוצאת מהאיסור הזה שושלת המלוכה של עם ישראל.
3. לפני מתן תורה כך היה נהוג.
4. התורה איך שהיא מוצגת לנו היום, לא היתה גלויה להם. מה שהם ידעו זה שבע מצוות בני נח, ועוד מסורות ותקנות שהם תקנו לעצמם. הרי יעקב מתחתן עם שתי אחיות, שזה הרי ודאי אסור לנו אחרי מתן תורה.
5. 6. למה שיהרוג אותה, היא היתה בסדר גמור.
   7. ודאי לא התחייב מיתה, הרי יצא מהביאה הזו פרץ שממנו יצא זרע המלוכה.

   בברכה
   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 13:16:47

שלום, האם יש בעיה להדליק מדי יום בחנוכה עם נרות שבת (הנרות הלבנים הקטנים כמו שיש בבתי מלון) או שחייבים להדליק עם חנוכיה ונרות חנוכה? תודה רבה

אפשר לכתחילה להדליק עם הנרות הללו. אפשר לשים אותם בשורה כמו חנוכיה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 01:06:18