שאל את הרב ראשי | שאלות ותשובות

חיפוש שאלה מתוך המאגר

שאלות אחרונות

הבסיס הוא שמדובר על מוקצה שהוא כלי שמלאכתו לאיסור, וככל מוקצה כזה אם האדם מקפיד עליו הרי שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס. אלו שני סעיפים שונים בספר, האחד רק בא לתת דוגמאות לכלים שמלאכתם לאיסור, והשני להסביר מהו מוקצה מחמת חסרון כיס. וכל אדם יחליט לעצמו האם הוא מקפיד או לא. אין זה נכון לומר לכל האנשים שבכל מקרה כל מכשיר חשמלי הוא מוקצה מחמת חסרון כיס. מדד לדוגמא האם אדם מקפיד על חפציו – האם יתן אותם לילד שלו בכיתה ב' שיעשה איתם הצגה בבית. רוב האנשים יתנו את המאוורר והקומקום והמקרוגל לטובת הצגה, שכן אלו מוצרים חזקים שאין סיבה לחשוש מקלקולם. גם מכונת כביסה ומקרר אלו דברים עמידים, ורבים לא 'מקפידים' שלא להזיזם, אלא שרק בגלל שהם כבדים, בפועל לא מזיזים אותם. כמו כן, גם לגבי מוצרים שבתחילה כשהיו חדשים הקפידו עליהם, כמו פלאפון חדש למשל, לאחר כמה חודשים ההקפדה נמוגה, והם מוכנים לתת את לילד קטן לדבר בו ללא השגחה צמודה אפילו אם מדובר על ילד בגן, למרות שיש סיכוי שהפלאפון ייפול לו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-12 06:29:27

צביעת רצועות תפילין

האם ובאיזו תדירות חובה לבדוק שרצועות התפילין שחורות? האם גם נקודה קטנה שאינה שחורה פוסלת?

אין צורך לבדוק. זה דבר שאדם רואה כאשר הוא מניח תפילין ומורידן. נקודה קטנה זה בסדר.

שו"ת מהרש"ג (ח"א סי' ז') כתב: אמנם כבר אמרתי למעכ"ת נ"י דבנידון שאלתו דגם מתחילה היו הרצועות רובן שחורות רק שהיו מקצת מקומות דקפצה מהן השחרות, כמו שהוא הדרך שבמשך הזמן קופץ השחרות ממעט מקומות. ולפענ"ד נראה דבכה"ג הן כשרות גם קודם שצבע אותן עוד הפעם כדי שיהיו שחורות בכל המקומות. ומשום דבזה אזלינן בתר רובא. ועל כה"ג אמרינן בנזיר (דף מ"ב) דאמרינן רובו ככולו מדגלי קרא גבי נזיר דבעינן שיגלח לגמרי, מוכח הא במקום דלא גלי אמרינן רובו ככולו. וכן גבי פרה אדומה אמרינן מדכתבה התורה אדומה תמימה לכן שתי שערות שחורות פוסלות בה, הא אי לא הוי כתב תמימה הוי די ברובו. ולכן ברצועות שחורות דלא נאמר הלכה למשה מסיני דבעינן שיהיו דוקא שחורות תמימות, אמרינן שפיר שכל שרובן שחורות כשרות". וכן כתב בשו"ת שלמת חיים (סי' ל"ה) להגרי"ח זוננפלד. וכ"ד הרב אליהו. אמנם לנוי מצווה יש לצבוע מקום שבולט שירד ממנו הצבע.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-11 10:40:56

סנדק

האם אשה/אם הילד,יכולה להיות סנדקית? בתודה ובברכה פינחס

משתי סיבות לא נכון לעשות כן: 1. מכיוון שהמנהג הרווח הוא שזה כיבוד שנותנים לגבר, ומכיוון שהדבר נעשה בפני רבים, אין זה מכובד וצנוע ואין לפרוץ גדר. 2. אין זה צנוע שהמוהל יתעסק עם ברית התינוק כאשר הוא נמצא על ברכיה של אישה והיא צריכה לעזור לו בהחזקת רגלי התינוק.

מקורות: תשב"ץ קטן סימן שצז. מהרי"ל סז עמ' ב. רמ"א ולבוש יו"ד סי' רסה סי"א.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-11 07:45:31

תפילין ולימוד תורה

שלום רב 1. האם מותר לצבוע תפילין כשהם מונחות על הגוף? 2. לי ולחבר יש לימוד תורה קבוע ביום רביעי בשעה 20:30 האם נכון לא לקיים את הלימוד או לדחות אותו בשל: א. אירוע חינה של אח ב. שירת הלל עם הציבור ביום העצמאות

שלחת בטעות את השאלה 6 פעמים.

כן.
א+ב – הנכון הוא להשלים את הלימוד בזמן אחר אם אפשר, אם אי אפשר אז בלית ברירה מוותרים על הלימוד. אין בזה בעיה של נדר, מכיוון שמתחילה כשקובעים את הלימוד, הוא על דעת זה שיהיו מצבים כאלו שלא ילמדו.https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-11 05:08:19

אבק לשון הרע

בס״ד שלום כבוד הרב , אשמח לשאול לפעמים אני רוצה להגיד לאדם מסוים משהו על מישהו אחר שהוא לא דבר רע או פוגע אבל לא יודעת אם בעקבות דבריי האדם שאני מספרת לו יגיד לשון הרע עליו , כמובן מנקודת הנחה שהשומע הוא לא שונא אותו או שאני לא יודעת מה דעתו עליו עד שאני מדברת על הבן אדם או מספרת משהו עליו אשמח לשאול האם זה אבק לשון הרע? תודה

אם לא מדובר על משהו אישי – מותר. אם זה משהו אישי שיש סיכוי שאינו מעוניין שיאמרו עליו, יש בעיה של רכילות.

אבק לשון הרע זה אמירה שבאופן בולט אפשר להבין ממנה דבר גנאי אף שהוא לא נאמר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-09 22:25:14

דחיית אזכרה שנתית ביום לראש חודש

האם ניתן לדחות אזכרה שנתית מיום חמישי ליום שישי כאשר יום שישי הוא ראש חודש. הסיבה שאחד הבנים יוכל להגיע ביום שישי מחו"ל. האם ניתן לדחות את האזכרה. מכיון שעברו כמה שנים מהמוות לא בוכים או מספידים באזכרה. המשפחה הינה חילונית. תודה רבה

עדיף לקיים את האזכרה ביום חמישי, אלא אם כן חשוב למשפחה לחכות לבן.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-09 07:58:58

טעימה דברים שאינם ממש כשרים בשביל מסחר

עניין טעימת דבר שנעשה מחומרים כשרים אך ללא השגחת כשרות: המטרה בטעימה היא לבדוק אם מדובר במאכל הראוי למסחר, כלומר אם טעמו טוב ויכול למשוך קונים. לאחר הטעימה אפשר לירוק את המאכל מהפה ולא לבלוע אותו

הלכה למעשה לכתחילה אין לחלק בין טעימה לאכילה. מאכל כשר מותר ומאכל לא כשר אסור. לכן אם אתה בטוח שמה שאתה טועם כשר – מותר, אם אינך בטוח – אסור. בפועל המציאות כיום היא שאם לא מדובר על מאכל חי שלא עבר שום תהליך (ואינו ערלה והופרשו ממנו תרו"מ), קשה מאוד להיות בטוח שהוא כשר ללא בדיקה של איש מקצוע שמבין בכל המרכיבים ודרכי ההכנה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-08 17:09:55

הדלקת נרות בברכה לפני פלג המנחה

שלום כבוד הרב, פניני הלכה שבת ג, ב "הרוצה להקדים ולקבל את השבת לפני כן תבא עליו ברכה, ובלבד שיקבל את השבת בתוך כשעה ורבע מהשקיעה, אבל לפני כן, לדעת רבים לא ניתן לקבל את השבת (שו"ע רסג, ד, מ"ב יח).[2] [2]. לדעת רבים אפשר להקדים ולקבל את השבת מפלג המנחה, היינו שעה ורבע זמנית לפני סוף היום. ואז אפשר להדליק נרות בברכה ולהתפלל תפילה של שבת (כדעת ר' יהודה) ולקדש (תוס', רא"ש ותר"י לברכות כז, א, שו"ע רסז, ב; רמ"א רסא, ב). לעומתם, יש סוברים שאפשר לקבל את השבת זמן רב לפני כניסתה, ובלבד שיהיה ניכר שהדליקו את הנרות לכבוד שבת (רבנו אשר מלוניל, וכ"כ פר"ח ופמ"ג. ור' אברהם בן עזריאל סובר שאפשר לקבלה שעתיים קודם). לאור האמור ועוד מקורות, האם ניתן להדליק נרות בברכה לפני פלג המנחה ? אם לא, האם יש בכך ברכה לבטלה ? תודה רבה

ספק האם קיים את המצווה וממילא יש כאן ספק ברכה לבטלה, לכן אין לעשות כן.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-08 09:51:50

כשרות בכוסות זכוכית

שלום, בעז"ה אני מתחתנת בחודש אלול הבא. החתונה מתקיימת במקום שלא מגיש את הקייטרינג עצמו. אנחנו מביאים קייטרינג חיצוני, כשר כמובן, שמביא איתו רק צלחות. לקנות כוסות וסכום יעלה לנו מאוד יקר אז רצינו להשכיר כוסות זכוכית לשתייה וסכו"ם ממתכת, אבל חברת ההשכרה לא מתחייבת ששימשו רק באירועים כשרים. אציין כי בקשר לכוסות – מדובר בכוסות לשתייה קלה ויין, כך שבכל אופן הסיכוי שהיה בהן משהו חם ולא כשר הוא קטן מאוד. ראיתי שיש מחלוקת בנושא אבל שקיימת אפשרות להכשיר כלי זכוכית ומתכת במים רותחים ובסבון?

אני חושב שזה בסדר, שהרי הסכו"ם נועד רק לארוחה עצמה, ולא מגישים את האוכל רותח, אלא מקפידים שיהיה מוכן לאכילה מיד. וגם אם היה מקום לחשש שאיזו מזלג אולי נטרפה, היא בטלה ברוב.

אבל מה עם טבילת כלים, הרי הם חייבים בטבילה ?

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-08 04:47:07

קטיף פירות לעניין תולעים

מה דעת הרב לעניין קטיף פירות של תותי עץ ופטל אדום לעניין חרקים. חשוב לציין שמדובר במצב שמשלמים לבעל המטע עבור אכילה במקום של בני המשפחה.

חרקים – בעייתי מאוד בפירות אלו. אני בעצמי הייתי בקטיף כזה וראיתי בעיניי את החרקים בהמוניהם, צריך לרק להתבונן היטב ורואים. לכן אי אפשר לאכול בלי שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה. אפשר להגיע מוכנים עם כלי גדול וסבון, ולעשות את השטיפה במקום.

מה עם תרומות ומעשרות?

עיין כאן –

https://www.toraland.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%A2-%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A3-%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-07 22:06:38

מריחת גבינת שמנת על העור בשבת

שלום רב, בשבת כשאני מכין אוכל (ובעיקר בהאכלת פעוט) יוצא שיש קצת גבינה או גבינת שמנת (שאינה נוזלית) שנדבקת ליד. האם מותר למרוח את הגבינה על היד? יש בזה תועלת ללחות בערך כמו שמן. עיקר הסיבה היא במקום שאין נייר או כיור ואיני רוצה ללכלך את הבגדים. בתודה,

כיוון שכל כוונתך להבליע את הגבינה בעור שלא תלכלך, ואינך מעוניין שיישאר ממנה שום רושם על הגוף, מותר.

גבינה לבנה רגילה היא רכה מאוד ולכן ודאי דינה קל יותר, אבל במקרה הנכחי אפשר להקל גם לגבי גבינת שמנת מהטעם הנ"ל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-07 18:36:11

ברכות מציב גבול אלמה על מאחזים וחוות

האם צריך לברך "מציב גבול אלמנה" על מאחז, חווה ומה שביניהם בעומדם ו"דיין האמת" בהריסותם? יש מאחזים/חוות שהם כמעט כמו ישוב, עם בתי קבע שעומדים כבר עשרות שנים ועשרות תושבים(כדוגמת גבעות עולם)

אם הם מאושרים על פי החוק, ואכן יש שם עשרות תושבי קבע (לא נראה לי שזו המציאות בגבעות עולם. יש שם הרבה אנשים שאינם בני המקום באופן קבוע, אלא צעירים שנמצאים שם כמה חודשים), אין סיבה לא לברך עליהם. אם אינם מאושרים, הסיכוי שלהם להישאר על תילם הרבה פחות מיישוב מאושר, ולכן נראה שאין עליהם שם 'יציבים' וממילא לא ניתן לברך עליהם עכ"פ בשם ומלכות. זו המציאות בדרך כלל לגבי מקומות אלו.

אם כבר שאלת, אז אביא לך את כללי הברכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

מציב גבול אלמנה

מד. הרואה בארץ ישראל שרידי בתים של יהודים שנחרבו והצער על חורבנם עדיין מוחשי, מברך "ברוך… דיין האמת". והרואה בתי ישראל ביישובם, מברך "ברוך… מציב גבול אלמנה", כדי להודות לה' על חזרת ישראל לארצם באופן יציב לאחר שהיו כאלמנה בארצות נכר. לכתחילה יברך כאשר יראה את בית הכנסת שבמקום היישוב.

מה. יש לברך 'מציב גבול אלמנה' על כל יישוב יהודי שנמצא באזור שעדיין לא מיושב כראוי, וצריך עוד להתאמץ לקיים בו את מצוות ישוב הארץ, כדי שתהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת ולא שממה. בכלל אזורים אלו: יהודה ושומרון, הגולן, וחלקים בנגב ובגליל.

מו. רק מי שמתרגש מעט מראיית היישוב יכול לברך בפעם הראשונה שרואה אותו. ובפעמים הבאות שרואה את אותו היישוב, רק אם יעברו שלושים יום ויתרגש מאוד מיישובו, יברך. ואם כשיבוא בפעמים הבאות יראה שבנו שם שכונה נוספת, יברך אף אם מתרגש מעט. ככל שהיישוב יותר חדש, מצוי יותר שמתרגשים בראייתו, ובמיוחד אם בנו שם בתים נוספים.

מז. בכל האזורים המיושבים כראוי, ככל הערים והיישובים הסמוכים להם, נשכח צער הגלות, ולכן לא מברכים עליהם. אמנם אם ילך שם לסיור מודרך כדי להתבונן בתהליך חזרתם של ישראל לארצם, ובתוך כך יראה את בתי ישראל ביישובם ויתרגש מכך – יברך.

וכן יהודי הבא מחוץ לארץ ורואה לראשונה את הערים הגדולות, אם יתפעל מחזרת ישראל לארצם – יברך. וכן הרואה לראשונה עיר חדשה שנבנתה, אם יתפעל מעוצמת ההתיישבות שבה – יברך. ובירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, נכון למי שהולך לראות שכונה חדשה שבנו בה, ומתרגש מחזרת ישראל לירושלים, שיברך עליה. ואפילו על מספר בניינים חדשים שבנו בה, אם עושים טקס לכבוד יישובם, ראוי לברך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-05 17:15:35

כיבוד הורים

שלום וברכה, אמא שתחיה אמרה לי שאם בשבתות כאשר אני הולך עם חולצה מכופתרת היא אמרה לי שעם אני הולך עם חולצה בחוץ ולא בפנים היא מברכת ברכת המזון בשבת. עכשיו האם מותר לי בבית כנסת להיות עם חולצה בפנים וכשאני מגיע לבית להיות עם חולצה בחוץ או שזה גזל של גניבת דעת ואני חייב להיות עם חולצה בחוץ?

אני מבין שלמרות שלא סיכמתם באופן ברור שאתה תלך לכל מקום עם חולצה בחוץ, ברור לשניכם שכך היה הסיכום, וממילא אם תלך עם חולצה בפנים בבית הכנסת, אתה מפר את הסיכום, ואם כך אז זה יהיה גניבת דעת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-05 14:56:30

שבת כיבוס

כתוב בספר הקיצור לפניני הלכה שכתם שמקפיד עליו ההסרה בשבת בשינוי גמור ושאינו מקפיד עליו-בשינוי קל. 1. האם הסיבה היא שהקפדת האדם היא הקובעת אם ההסרה דומה לכיבוס? 2. אותו כתם יהיה מותר להסירו באופן שונה אצל אנשים שהקפדתם שונה כן? 3. אותו כתם אצל אותו אדם בתקופות שונות של חייו או בהימצאו בסביבות שונות – יהיה מותר להסירו באופן שונה, כן?

כן
כן
תקופות שונות – כן. סביבות שונות – לא. לכן כתוב 'שמקפיד תמיד'.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-05 04:10:56

ההבדל בין לחם לפהב"כ

לכאורה יש בספר שתי הגדרות שונות לחילוק בין לחם לפהב"כ (ברכות ו): לפי סעיף ב אם זה אחד משלושה סוגי מאפים זה פהב"כ ואחרת לחם, ולפי סעיף ו אם רגילים לקבוע עליו סעודה זה לחם ואם רגילים לאוכלו בין הארוחות למתיקה או להרגעה מסוימת של הרעב זה פהב"כ. מה היחס בין ההגדרות? מה הדין אם לפי אחת ההגדרות זה לחם ולפי השניה פהב"כ?

אין סתירה בין שלושת ההגדרות של סעיף ב לבין ההגדרה היסודית יותר של סעיף ו, שהיא בעצם הסבר של שלושת ההגדרות, כפי שכתוב בסעיף ב עצמו ובהערה. בפועל אין מקרה שבו נברך על לחם מזונות והוא עונה על אחת משלושת ההגדרות, שכן בפועל חלה מתוקה אינה באמת מתוקה כפהב"כ, ההוכחה לכך היא שקובעים עליה סעודה כלחם רגיל ואוכלים אותה עם חומוס וטחינה, מה שכמובן לא היו עושים אם היתה באמת מתוקה כעוגה. וכן אין מקרה שבו נברך על מאפה מזונות לפי אחת משלושת ההגדרות שבסעיף ב' והוא באמת לחם לפי ההגדרה של סעיף ו. כלומר סעיף ב וסעיף ו משלמים זה את זה. סעיף ו הוא הרחבת היסוד המובא בסעיף ב. וכן הסעיפים הבאים. לחם הוא מאפה שנועד לקביעות סעודה, ופהב"כ הוא מאפה שנועד גם לאכילה ארעית. ההגדות רק נועדו להסביר לנו את המציאות וכדי לעזור לנו להחליט במקרים של ספק.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-04 05:22:05

מעשרות

שלום שואל לגביי מעשר כספים.האם תשלום מזונות לילדיי זה חלק ממעשר כספים תודה.

עניין זה מבואר בפניני הלכה ליקוטים ב' בפרק העוסק בצדקה סעיפים יג-יד.

https://ph.yhb.org.il/category/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91/06-%D7%9E%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-03 16:06:31

פת חלבית

אשתי הכינה לחמניות ממולאות בגבינה לכבוד שבועות ( הכינה בשפע לכבוד החג) ונשאר לנו עוד לחמניות שלא נאכלו בחג, האם הם מותרות באכילה?

אם יש במראה שלו מיוחדות שגורמת לבני הבית דעת שהוא חלבי או לפחות לשאול – מותר.

דין לחם חלבי מבואר בפניני הלכה כשרות פרק כה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת ההלכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

לחם חלבי או בשרי

ה. גזרו חכמים שלא ללוש בצק של לחם בחלב או בשומן בשר בהמה, חיה ועוף, שמא יבואו בטעות לאוכלו עם המין השני. אמנם מותר לעשות כן בכמות שתיגמר בסעודה הסמוכה, או בכמות שתיגמר בסעודות שבת ויום טוב. הכינו יותר – רשאים לאכול רק את הכמות שהיה מותר להכין, ולדעת רוב הפוסקים אסור לחלק את הנותר לאנשים רבים כשיעור סעודה, אך מותר למכור לגוי.

ו. אם משנים את צורת הלחם לפני האפייה באופן שבני הבית יבררו אם הוא חלבי או בשרי, מותר להכינו. ואם הלחם נועד למכירה, מותר להכינו רק אם עושים לפני אפייתו סימן מובהק שהכל מבינים ממנו שלחם זה חלבי או בשרי, כגון שיש עליו גבינה צהובה או רצועת בשר.

ז. האיסור הוא דווקא בלחם, משום שרגילים לאוכלו עם מאכלים חלביים ובשריים. וכן יש להחמיר לגבי קרקרים. אבל עוגות ושאר מאפים מותר להכין חלביים או בשריים, הואיל ובדרך כלל אין אוכלים את אותם המאפים גם עם חלב וגם עם בשר.