חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
ספירת העומר
שלום, בתוך הספר פניני הלכה קראתי בחלק ג- מנהגי אבלות בספירת העומר בהערות הקטנות את הדבר הבא ״שמעתי פירוש מעניין שמתי בעת מרד בר כוכבא, והיו בין תלמידיו כאלו שיצאו להילחם ברומאים, והיו שהמשיכו בתלמודם. החיילים והתלמידי הישיבה היו מבזים זה את זה וכל אחד היה אומר ״אני גדול מחבריי שמה שאני עושה חשוב ומועיל, ואילו בחבריי אין תועלת כלל. ומפני שנאת חינם זו שהייתה בין הלוחמים והלומדים ניגפו לפני אויביהם ובפרק אחד מתו כולם״. אשמח לדעת מאיפה הפירוש ומה דעתו של הרב בנושא לגבי הימים שלנו תודה רבה
הסבר זה מבוסס דברי רב שרירא גאון שמתו בזמן מרד בר כוכבא. אלא שאם היו מתים בדרך הטבע במלחמה שלא הצליחה, לא היו חז"ל מבקרים אותם. לפי יש שהסיקו שהיה ביניהם ויכוח אידאולוגי האם המרד נכון, וכיוון שלא ניהלו ויכוח מכובד, הדבר גרם להפסד הנורא במרד וממילא למותם של כל כך הרבה אנשים. כמובן שהדברים נכתבו כדי לרמוז לימינו, שאמנם אנחנו חושבים שהחרדים טועים בדרכם לגבי אי הגיוס לצבא ולגבי הייחס לפרנסה ולימודי חול ושותפות במדינה, אבל כמובן שהדבר צריך להעשות באופן המכובד ביותר שאפשר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-23 13:26:11
מי נתן את השמות לפרשות השבוע
מי נתן את השמות לפרשות השבוע
אין מישהו מסוים, זה נוסד בתקופת האמוראים והתקבע בתקופת הגאונים והראשונים. ישנם כמה וכמה פרשיות ששמותם כבר מוזכרים בגמרא: במסכת זבחים (כח, א) מוזכר פרשת 'קדושים תהיו'. במסכת נזיר (מה, א) מוזכר פרשת 'נשא'. במסכת מגילה (לא, א) ובגיטין (ס, א) מוזכר פרשת 'אחרי מות'. במסכת מגילה (ל, ב) מוזכר פרשת 'וזאת הברכה'. ושם (עמוד א') מוזכר פרשת 'ויקהל'. ועוד שם (כט, ב) מוזכר פרשת 'ואתה תצוה'.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-23 10:01:59
מוזיקה ביום השואה והזיכרון
שלום וברכה, מחר אני מעביר את טקס יום השואה ורציתי לדעת האם מותר להשתמש בכלי נגינה בזמן הטקס? כגון תופים גיטרות, ונגיד השיר שמע ישראל אלוקי ועוד כמה. אשמח לתשובה תודה רבה!
תופים נשמע לי לא קשור לטקס כזה, אבל באופן כללי מותר לנגן כדי לתת אווירה של מכובדות לטקס, כפי שכתוב בפניני הלכה. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
"מותר לקיים ערבי שירה עם כלי זמר לשירי זיכרון והתעוררות, כדי ליצור הזדהות עם ימים אלו, ולעורר את הלבבות לתקומת ישראל, לאהבת ישראל ולאהבת התורה."
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-23 09:55:52
הנצרך לנקביו
שלום הרב. ככה"נ אכלתי משהו לא טוב ובמשך כחצי יום אני נצרך ללכת לשירותים כל זמן מה. האם במקרה כזה אסור עלי להניח תפילין, להתפלל קריאת שמע, ברכות השחר, ושאר ברכות? כך הבנתי מתוך פניני הלכה: כשם שהנצרך לנקביו ואינו יכול להתאפק שבעים ושתים דקות אסור לו להתפלל, כך גם אסור לו לברך ברכות, לקרוא קריאת שמע וללמוד תורה, שאין ראוי לעסוק בדברים שבקדושה כשגופו משוקץ. ומה לעשות אם אני צריך בזמן הזה לאכול ולשתות מים? לא לברך גם?
כל עוד אדם לא צריך להתאפק בפועל, גם אם יודע שיצטרך לשירותים קודם 72 דקות – יתפלל יניח תפילין ויברך ברכות.
אולי יעזור לך שאביא לך את סיכום העניין מתוך ספר הקיצור של פניני הלכה:
הנצרך לנקביו
י. הנצרך לנקביו עד שאינו יכול להתאפק 72 דקות, אסור לברך ברכות או לומר דברים שבקדושה, ואם אמרם יצא ידי חובה. לכן המעביר שיעור ומתבייש להפסיקו, יכול להמשיך. וכן תלמיד שנמצא בשיעור, כל זמן שאינו צריך מאוד, מפני כבוד השיעור ראוי שיתאפק ולא יצא. אבל המתפלל תפילת עמידה תוך שהיה צריך לגדולים, לא יצא. חשב בתחילת התפילה שיוכל להתאפק 72 דקות, ולאחר התפילה נוכח שטעה, יצא.
יא. הנצרך לנקביו אך יכול להתאפק 72 דקות, רשאי לברך ולומר דברים שבקדושה, אבל אסור להתפלל תפילת עמידה גם אם יפסיד תפילה במניין, ואם התפלל – בדיעבד יצא. ואם עד שיתפנה יעבור זמן התפילה, יתפלל מיד. המרגיש צורך קל מאוד, או שכדי להתפנות צריך ללחוץ עצמו כדי להוציא את הפסולת, לא יפסיד תפילה במניין.
יב. התחיל להתפלל בלא שנצרך לנקביו, ובאמצע התפילה נצרך לנקביו:
אם יכול להתאפק 72 דקות, יכול להמשיך להתפלל אפילו אם יצא שיתחיל כך את תפילת עמידה.
אבל אם ברור לו שלא יכול להתאפק 72 דקות, כל שאינו צריך לעצור עצמו כדי למנוע את יציאת צרכיו, רשאי לסיים רק את החלק שבו הוא נמצא. לפיכך, אם התעורר לו הצורך בפסוקי דזמרה, יתפנה לאחר ברכת 'ישתבח', ואם התעורר לו הצורך בברכות ק"ש, יתפנה בסיום הברכה או הפרק שבו הוא נמצא, ואם הוא באמצע תפילת עמידה, יתפנה בסיומה (וכן הדין לגבי לימוד תורה).
ואם באמצע התפילה נתעורר אצלו צורך דחוף להתפנות עד שצריך לעצור בעצמו כדי למנוע את יציאת צרכיו – ילך מיד להתפנות, אבל אם הוא באמצע תפילת עמידה, כיוון שהתחיל בהיתר, אם יכול להתאפק יסיים את תפילתו.
יג. הלך להתפנות באמצע תפילת עמידה, אם ההפסקה נמשכה כשיעור שהיה יכול להתפלל את תפילת עמידה מתחילתה ועד סופה, צריך להתחילה מחדש, ואם ההפסקה נמשכה פחות זמן, ימשיך מתחילת הברכה שהפסיק בה.
יד. חזן שהתעורר לו צורך לפני חזרת הש"ץ ואינו יכול להתאפק 72 דקות, עדיף שילך להתפנות ואחר יחליפו, אלא אם כן הדבר כרוך בעלבון גדול מאוד. אמנם בעל קורא יכול לקרוא בתורה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-23 07:59:40
גילוח זקן
האם מותר לגלח את הזקן והספם בספירת העומר עם זה מציק ודוקר (ועם יש הקלות בזה לפני שבת ביום שישי ) ?
במקום צער מותר. בדרך כלל זה מציק יומיים שלושה וזהו כי השיער גודל.
דינים אלו הובאו בפניני הלכה זמנים. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
תספורת וגילוח
ו. מותר לגזור את השפם אם הוא מפריע לאכילה, וכן מי ששיער ראשו המגודל גורם לו כאבי ראש או שיש לו פצעים בראשו, רשאי להסתפר בימים אלו, וכן מותר לספר קטן אם הדבר ימנע ממנו צער.
ז. מותר לאישה להסתפר לשם צניעות, כגון לספר את השיער שגדל והחל לצאת מכיסוי הראש. וכן מותר לה להוריד שערות כדי להסיר גנאי. כמו כן, לכבוד ברית מילה, מותר לבעלי השמחה, שהם אבי הבן, הסנדק והמוהל, להסתפר.
ח. לדעת הרבה פוסקים גילוח בכלל תספורת, וכך נוהגים רבים. אמנם יש סוברים שדווקא תספורת אסורה, אבל הגילוח בימינו הוא מעשה שגרתי שמגמתו הסרת הניוול. למעשה, נכון שכל אחד ינהג בזה כאביו, ולמי שאין מנהג ראוי שיתגלח לכבוד שבת. ובמקום הפסד או הרוצה להקל, רשאי להתגלח כל יום.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-20 14:07:50
מצות
שלום וברכה לפי מנהג הספרדים שמברכים על מצה מזונות כל עוד לא קבעו סעודה מה הדין במצות רכות? (הבנתי שהם גם קשות ולא ממש רכות.. א"כ דינם כקשות?)
על רכות מברכים המוציא.
ספר הקיצור לפניני הלכה: "המצה בחג הפסח מחליפה את הלחם וברכתה 'המוציא'. למנהג יוצאי אשכנז, כל השנה ברכתה 'המוציא', כיוון שהדרך לקבוע עליה סעודה. אבל למנהג יוצאי ספרד, כיוון שמצת מכונה קשה ונכססת, ברכתה 'מזונות', ורק המתכוון לאכול שלוש מצות ולשבוע מכל סעודתו, דינן כלחם. אמנם לכתחילה רצוי שיוצאי ספרד יאכלו מצת מכונה בתוך סעודת לחם, או שיקבעו עליה את הסעודה. ובמוצאי פסח, כל זמן שלא יכולים לקנות לחם, נחשבת המצה כלחם.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-20 12:50:31
בישול בשבת
שלם כבוד הרב, 1. פניני הלכה שבת י, ה: "ואם הרוטב מועט וטפל לאוכל המוצק, גם למנהג אשכנז מותר לחמם את המאכל עם הרוטב המוקשה שיהפוך לנוזלי." מה משמעותם של המילים "מועט וטפל" ? לפעמים נשאר לנו דגים מסעודה ראשונה עם רוטב קרוש ורוצים לחמם אותם לסעודה שלישית. האם הולכים לפי רוב איכותי כלומר כיוון שאנשים יקראו לתבשיל דגים מלווה ברוטב אז הרוטב טפל או לא ? 2. לגבי בר מים (תמי 4) אז לפי דעת הרב, גם אין חשש של "ניצוק כמחובר" במידה וחיממו אבקת חמץ לתינוק, או עירו מים רותחים על פסטה וכד', נכון? (שאלה שנשאלה לפני פסח על ידי חברי היקר) תודה רבה
- צריך גם רוב איכות וגם רוב מוחלט של כמות. כלומר מותר שיהיה רק מעט נוזל מוקשה גם כשברור שהוא טפל, לכן הרב דייק וכתב גם מועט וגם טפל.
- אם היתה דרך פשוטה להכשיר בר מים, אין סיבה לא להכשירו, אבל מכיוון שאם אני מבין נכון אין דרך כזו, הולכים על פי עיקר הדין. דין ניצוק כמחובר מובא בפניני הלכה הרחבות לשבת פרק י:
יג, ו – שאין לחשוש שהדוד יעשה בשרי מדין ניצוק (רמ"א יו"ד קה, ג)
בשו"ת מנחת יצחק ו, כ, חשש שלא לערות מהדוד ישירות לקדרה הבשרית מפני שהחיבור ביציקה יעשה את הדוד בשרי.
אולם נראה שמעיקר הדין אין בזה חשש, שכן יסוד דין ניצוק מבואר במשנה מכשירין ה, י, שהמערה משקים צוננים טהורים מכלי עליון לתוך משקים חמים טמאים שבכלי תחתון, מה שבכלי העליון נטמא. אמנם אם שני הכלים היו חמים, אין כאן ניצוק והמשקים העליונים טהורים (וכאן שניהם חמים ולכן רבים מתירים כמבואר להלן).
ונחלקו הראשונים האם יש דין ניצוק בדין איסורי אכילה. למהרי"ל (חדשות נג), ותה"ד (ב, קג), אין דין ניצוק כלל באיסור והיתר (ורק כאשר יש זיעה העליון נאסר כפי שנתבאר לעיל). ואילו לאיסור והיתר הארוך (סוף כלל כט) בשם המרדכי (רמז תשטו), אסור מלכתחילה לשפוך מכלי שיש בו שומן כשר לתוך כד של שומן טריפה חם מטעם תתאה גבר ומחברו בניצוק, ובדיעבד מותר. וכ"כ רמ"א (יו"ד קה, ג).
וביאר ביד יהודה (קה, קצר לב), שבדין זיעה ראינו בוודאות שהזיעה עלתה ולכן אסור, אבל כאן בדין ניצוק לא ראינו שעלתה זיעה, אבל כיוון שהיה חיבור בין הקדירות, יש לאסור לכתחילה. וכ"כ במעדני אשר (איסור והיתר קד).
אולם מ"מ אין הקדירה הבשרית עושה את הדוד לבשרי מדין ניצוק, כי דין ניצוק הוא רק כאשר הקדרה התחתונה חמה והעליונה קרה. וכ"כ הרבה אחרונים: פליתי קה, ח; חכ"א נט, ה; בית הלל קה, ג; ערוך השולחן צב, נה. ואמנם יש שחלקו על דין זה (ע' ביד יהודה קצר ס"ק לא, ומעדני השולחן קה, סו).
בנוסף לכך, למדנו שיש פוסקים חשובים שאומרים שכל דין ניצוק נוגע רק לדיני טומאה. בנוסף לכך, כמו שהקלנו בדין זיעה משום שהדוד פרווה ואין הזיעה מתנגשת בו, כך גם לעניין הניצוק, ולכן טעמם מתבטל בשישים. וכ"כ בשבות יצחק ח"ב עמ' רו בשם הרב אלישיב, ובמעדני אשר (איסור והיתר קד) בשם רשז"א, כמבואר במכתבו בסוף ספר מאור השבת ח"ב, כה, ד.
2025-04-20 11:47:21
שירים בספירת העומר
שבוע טוב הרב, קוראים לי מעיין ואני בת 16. האם אפשר להקל לשמוע שירים ברמקול תוך כדי אימון כדורסל בספירת העומר? קשה לי להתאמן בלי השירים. תודה רבה
כדאי להתאמץ להתאמן בלי שירים או לפחות עם מוזיקה קצבית שאינה שירים שמחים. אם לא שייך, אפשר להקל לשים שירים על הווליום הנמוך ביותר שאפשר כדי להתאמן, שכן במצב כזה אין זו שמיעת שירים שאסור אלא מוזיקת רקע הנצרכת לדבר אחר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-19 17:24:32
מועדים
שלום, יש לי מספר שאלות בבקשה: א. אם לא כיבסו את כל הבגדים של הקטנים לפני החג מותר לכבס את הבגדים שהתלכלו במועד עם הבגדים שלא כובסו לפני החג. איך מותר אם אין לו צורך בכל הגדים לחג? הרי ההיתר הוא לכבס את הבגדים הנצרכים למועד ואין להוסיף בגדים לצורך ימי החול? (מועדים, יא, יב). ב. מותר להסיר גבשושית גם כשיש טורח (מועדים, יא, ח) ורשום במקום אחר (מועדים, יא, ב) שרק אם אין טורח מותר? ג. מה המקור לחובה של האיש לשתות יין בחג? לגבי בשר אני מבין שלומדים מהפסוק של קורבן שלמים?
א. מותר לכבס לקטנים רק לצורך החג.
ב. בסעיף ח מדובר לצורך המועד, ובסעיף ב מדובר שלא לצורך המועד, לכן כתוב שם – "גם כשהיא נמצאת בחדר שאין משתמשים בו בחג".
ג. עי' פניני הלכה מועדים פרק א סעיף ט.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-18 14:02:33
פסח
מה מברכים על מצה בחול המועד של פסח
המוציא לחם מן הארץ
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-18 06:50:12
שמיני של פסח אסרו חג
יהודי תושב חו"ל אשר נמצא בפסח בארץ ישראל, ידוע שחייב בשמיני של פסח כיום חג. השאלה היא האם מותר לו לאכול חמץ בשמיני של פסח?
אם הוא אכן חייב ביומיים חג לפי כללי ההלכה, אסור לו לאכול חמץ ולא קטניות כמו פסח רגיל. אבל לא בטוח שהוא חייב לנהוג יומיים. אפשר לראות את הדברים בפניני הלכה מועדים פרק ט דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את הכללים לכך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (בעיקר בסעיף ז):
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
ט – יום טוב שני של גלויות
עיקר הדין
א. הגרים בחוץ לארץ צריכים לקיים את כל הימים הטובים יומיים, היום הראשון מהתורה והשני מדברי חכמים, ונקרא 'יום טוב שני של גלויות'. את ראש השנה גם בארץ ישראל תיקנו לעשות יומיים בגלל שזמנו בתחילת החודש (הלכות ימים נוראים ג, ה), וביום הכיפורים גם בחוץ לארץ עושים יום אחד מפני הקושי הגדול להתענות יומיים רצוף.
ב. יום טוב שני שווה ליום טוב ראשון בכל הלכותיו, ואף מברכים בו 'שהחיינו' (לגבי מצוות סוכה וד' מינים, עי' בהלכות סוכות ו, ט-י. ולגבי קבורת מת עי' לעיל ז, ה). יש להיזהר שלא להכין שום דבר מיום טוב ראשון ליום טוב שני, וגם את נרות יום טוב שני נכון להדליק לאחר צאת הכוכבים. לכתחילה נכון שלא לאכול ביום טוב ראשון סעודה בתוך שלוש השעות הסמוכות לשקיעת החמה, כדי שיאכל את סעודת ליל יום טוב שני לתאבון (עי' לעיל ב, כב-כה).
דין היוצא לחוץ לארץ
ג. היוצא מארץ ישראל להשתקע בחוץ לארץ, דינו כבן חוץ לארץ. אבל אם בכוונתו לחזור, דינו כבן ארץ ישראל, ואם הוא נמצא מחוץ לתחום שבת של קהילה יהודית (הלכות שבת ל, א), אינו נוהג יום טוב שני של גלויות. אבל אם הוא נמצא בקהילה יהודית או בתחום שבת שלה, דינו כדלהלן:
איסורים: עליו לנהוג בכל איסורי החג כמותם, ורק בשעת הדחק יכול להקל אם אף אחד מאנשי חוץ לארץ לא רואה אותו.
מצוות: עליו לקיים את המצוות שחייב בהן כאילו הוא יום חול, ולכן יבדיל בצנעה במוצאי יום טוב ראשון, ויניח תפילין בצנעה. וכדי שלא יראה סותר את מנהגם, יקפיד ללבוש בגדי יום טוב וידליק נרות לכבוד יום טוב שני בלא ברכה. ואם הוא מתארח בליל הסדר, ישתתף בסדר בלא לומר את ברכות המצוות, אלא יענה אחריהן 'אמן'. ואם אינו מעוניין לשבת עמהם – רשאי.
תפילה: כיוון שהוא צריך להתפלל בנוסח של חול המועד או יום חול, יכול להתפלל ביחיד. ואם יוכל להצניע את נוסחו, ואין חשש שיקראו לו לעלות לתורה בלא שיוכל לסרב, טוב שיתפלל בציבור. ואם ישימו לב שאינו נמצא בתפילה, צריך להתפלל בציבור ולהשתדל שלא ישימו לב שהוא מתפלל בנוסח שונה, ואם קראו לו לתורה ולא יכול לסרב – יעלה, ואם הוא כהן יעלה עם הכהנים גם בתפילת מוסף ויבליע את שם השם בברכה כיוון שאינו מתפלל מוסף, ואם הוא הכהן היחיד – יעלה ויברך.
אסור לעשרה מבני ארץ ישראל לעשות מניין לבד אפילו בצנעה, ויש נוהגים להקל בזה ברשות רבני המקום.
היוצא לזמן רב ודעתו לחזור
ד. היוצא מהארץ למשך שנה לפחות, למטרה שאין לה זמן קצוב, אף שדעתו לחזור, דינו במשך שהותו שם כבן חוץ לארץ. ואם יש לו משפחה שגרים איתו בבית, הוא נחשב כבן חוץ לארץ באותה שנה רק אם גם משפחתו יצאה עימו.
ה. היוצא למטרה ברורה שיש לה זמן קצוב שבסיומה הוא מתכנן לחזור לארץ, כגון שיוצא להשלמת לימודים גבוהים, או לשליחות חינוכית או עסקית – אם הוא מתכוון לחזור בתוך פחות מארבע שנים, נחשב עדיין כבן ארץ ישראל. יצא למטרה מוגדרת למשך שנתיים, ואחר כך החליט להישאר עוד שנתיים, משעה שהחליט להוסיף שנתיים ינהג כבן חוץ לארץ. אמנם כשיגיע לבקר בארץ דינו כבן ארץ ישראל, הואיל ויש לו זיקה עמוקה לארץ.
ו. אם רב הקהילה שנמצא בה הוא מורה הוראה מובהק שכל בני הקהילה נשמעים להוראותיו, ולדעתו כל השוהים בקהילתו שנה ומעלה דינם כבני חוץ לארץ, צריך לנהוג לפי פסיקתו.
דין העולה לביקור או לשהייה בארץ
ז. מי שגדל בחוץ לארץ ואין לו כוונה לגור בארץ ישראל, כיוון שזיקתו לארץ אינה ניכרת, כשמגיע לביקור בחגים צריך לעשות יום טוב שני של גלויות. אבל כל מי שזיקתו לארץ ניכרת, אינו צריך לעשות יום טוב שני כשמגיע לארץ, ואלו הם:
– יש לו ילדים או הורים שעלו לארץ.
– קנה דירה בארץ כדי לגור בה במשך ביקוריו.
– החליט לעלות לארץ כאשר הדבר יתאפשר, אף שיעברו שנים עד שיוכל להגשים את תוכניתו.
– עלה לארץ למשך שנה, אף שבתוכניתו לחזור לחוץ לארץ. וכן מי שביקוריו בארץ במשך השנים נצברו לזמן של שנה.
– התגורר במשך שנים בארץ, ויש סיכוי שיחזור.
מנהג בני חו"ל שמבקרים בארץ
ח. הנמצאים בביקור בארץ ישראל וצריכים לקיים יום טוב שני של גלויות, רשאים לעשות מניין לעצמם ולהתפלל בו יחד את תפילות החג (ועי' בהלכות סוכות ו, י).
ט. לצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן הארץ לעשות עבורו מלאכה ביום טוב שני, שהוא יום חול או חול המועד לבן הארץ (עי' בהלכות שבת ט, יא).
2025-04-17 16:08:53
פסח
שלום, לגבי הנוהגים לא לאכול צלי בליל פסח, אם הכינו חתיכות נוספות של בשר צלוי. האם אסור לאכול מהם או מותר כי המנהג הוא רק בחתיכה שבקערה?
הנוהגים לא לאכול צלי, לא אוכלים צלי בלי קשר לקערה, כפי שמובא בפניני הלכה ובספר הקיצור לפניני הלכה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-17 11:31:09
בשר וחלב
טיגנתי חביתה עם חלב במחבת חדשה והפכתי אותה במזלג בשרית שאינה בת יומה, מה דין המזלג המחבת והחביתה?
החביתה והמחבת מותרות, והמזלג צריך הכשרה בתוך הקומקום כשהוא מגיע לרתיחה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-16 15:10:50
מועדים
כתוב בספר מועדים, ב, ז, שישנם 3 תנאים לאמירת הלל. כיצד בחנוכה אומרים הלל שלם למרות שלא עומד בתנאים, ואילו בששת הימים האחרונים של פסח ובראשי חודשים שעומדים בחלק מהתנאים אומרים חצי הלל?
יש שני סוגי הלל שלם: א. על החגים, ועל זה מדובר בספר המועדים. ב. על הצלת ישראל, ועל זה מדובר בספר זמנים בהלכות יום העצמאות.
לגבי חצי הלל, זהו הלל שאינו חובה כיוון שאינו עומד בתנאים, אלא שנהגו ישראל לאומרו, ולכן נחלקו המנהגים האם מברכים עליו, כפי שמובא בספר זמנים בהלכות ראש חודש.
2025-04-16 14:55:14
הכנת ביצה קשה בכלי לא טבול
הרב כתב בהלכות טבילת כלים, שהגדר שמחייב כלים בטבילה, הוא מגע ישיר בין הכלי לאוכל. למשל סיר נוגע ישירות באוכל ולכן צריך טבילה ואילו חצובה ברוב המקרים לא נוגעת באוכל. רציתי לשאול מה יהיה הדין לגבי ביצה קשה בסיר לא טבול. האם הקליפה נחשבת כחציצה מהסיר ולכן לא יהיה צורך בסיר טבול להכנת ביצה קשה?
א. הקליפה לא נחשבת חציצה.
ב. גם אם היתה דרך לעשות חציצה , כגון לשים את הביצה בתוך משהו ואותו בתוך הסיר, זה לא היה עוזר, שכן אין היתר להכין מאכל בסיר שצריך טבילה גם אם יש חציצה בינו לבין הסיר, שכן הסיר נועד לבשל מאכלים ללא חציצה. אם היה סיר שיש חציצה קבועה בינו לבין המים המתבשלים בו, כגון סיר בתוך סיר, אזי הסיר החיצוני לא היה צריך טבילה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-15 17:00:41
מועדים
שלום, בספר מועדים, ח, ה – התקשתי להבין את ההלכות ביחידה. בפסקה שמתחילה במילים: "אם עבר", לא הבנתי איך את ההבדל בין המקרים. מה ההבדל בין מי שסיים להכין סעודת יו"ט שהקילו לו להכין תבשיל אחד לבין מחלוקת הפוסקים בהמשך?
איני פנוי לעיין בזה. אולי יעזור לך ספר הקיצור:
ח – עירוב תבשילין
עיקר הדין
א. אסור להכין דבר ביום טוב לימי החול או לשבת, אבל כאשר יום טוב חל ביום שישי, מצווה לייחד לפני יום טוב תבשיל לכבוד שבת, ועל ידו נעשים תבשילי יום טוב ושבת מעורבים, וכך ניתן לעשות ביום טוב עבור שבת כל מה שמותר לעשות ביום טוב, כגון לבשל, לברור, לשטוף כלים, לערוך את השולחן, לשים את מאכלי השבת על הפלטה, ולגלול את ספר התורה לקריאה של שבת.
ב. צריך להקפיד לסיים את עשיית המלאכות שעושים עבור שבת לפני שקיעת החמה, באופן שכעקרון מה שמכינים ביום טוב יוכל להיאכל עוד ביום טוב עצמו.
מאכל העירוב
ג. מאכל העירוב צריך להיות מבושל, צלוי, מעושן או אפילו כבוש, בשיעור של לפחות חצי ביצה ('כזית'), ושיהיה מאכל שראוי לאוכלו עם פת, כדוגמת בשר, דגים, ביצים וסלטים מבושלים. אבל מאכל חי, כגון ירקות ופירות חיים, או מאכל שלא רגילים לאוכלו עם הפת, כגון אטריות ואורז, אינם ראויים לעירוב. לכתחילה טוב להניח בנוסף לתבשיל גם לחם בשיעור של לפחות ביצה ('כביצה').
ד. לכתחילה יניח את העירוב בערב החג מתבשיל שהכין במיוחד לשבת. אולם בדיעבד, גם אם הניח זמן רב לפני החג תבשיל שלא הוכן במיוחד לכבוד שבת, הוא מועיל לעירוב. ואפילו מי שהתכוון להניח עירוב לכמה חגים יחד, כל זמן שהעירוב קיים, הוא מועיל בדיעבד.
ה. נכון לאכול את התבשיל ולחם העירוב באחת מסעודות השבת, שהואיל וקיימו על ידם את מצוות העירוב, ראוי להמשיך ולקיים בהם את מצוות עונג שבת (אכל בטעות את תבשיל העירוב לפני שבת ולא נשאר ממנו כזית, עי' להלן ט).
סדר הנחת העירוב
ו. ייטול תבשיל ופת ויברך "על מצוות עירוב", ויאמר: "בזה העירוב יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת". המתכוון לעשות ביום טוב מלאכה שלא מוזכרת בנוסח, כגון לברור או לטחון במגרדת עבור שבת, טוב שיוסיף זאת.
ז. גם מי שאין בכוונתו להכין דבר מיום טוב לשבת, יניח עירוב תבשילין בברכה, מפני שעיקר מגמת העירוב לתת לאדם את האפשרות לעשות זאת. ועוד, שעל ידי העירוב יזכור לדאוג לסעודות השבת, ויוכל ללא פקפוק להדליק ביום טוב את נרות השבת.
ח. תלמידי ישיבה והמתארחים בבית מלון, יוצאים בעירוב של הישיבה או המלון. וכן המתארחים בחג אצל משפחה או חברים, כיוון שאוכלים אצלם, יוצאים בעירובם גם אם הם ישנים בדירה אחרת. אבל אם הם ישנים בביתם, יעשו עירוב לעצמם.
עירובו של רב המקום
ט. למרות שמצווה על כל אדם להניח עירוב תבשילין, מצווה על רב המקום להניח עירוב עבור כל בני המקום, ועירובו יועיל למי שנמצא בתחום השבת שלו (הלכות שבת ל, א) ונאנס או שכח להניח עירוב, או שעירובו נאבד או נאכל בטעות לפני שבת, או שאינו יודע להניח עירוב. אבל מי שיכל להניח ועבר ולא הניח, לא יכול לסמוך על העירוב של הרב, וכן דין מי שזו הפעם השנייה ברציפות ששכח להניח עירוב.
י. כדי שהעירוב יהיה שייך לכולם, צריך הרב לתת את תבשיל העירוב לאדם אחר שיגביה אותו טפח כדי לקנותו עבור כל בני העיר וגם הרב והוא בכללם, ואז ייקח הרב את העירוב, יברך עליו ויאמר: "בזה העירוב יהיה מותר לנו ולכל בני העיר לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת". לכתחילה טוב שיעשה את הקניין אדם גדול שאינו סמוך על שולחנו של הרב.
יא. כל אחד מתושבי המקום רשאי להניח עירוב עבור כולם בעזרת אדם נוסף, כדי שאם הרב ישכח, יודיע לרב ולציבור שהניח עירוב, ויוכלו לסמוך על עירובו.
כשאין עירוב תבשילין
יב. לא הניח עירוב תבשילין, ואינו מהאנשים שיכולים לסמוך על הרב, או שנמצא במקום שלא הניחו בו עירוב עבור כולם, יכול לתת את מאכליו במתנה למי שעשה עירוב, והוא יבשלם.
אפשרות נוספת: בעת שהוא מבשל את סעודת יום טוב, ימלא סיר גדול בתבשיל שיספיק לו ליום טוב ושבת, ויניחו בפעם אחת על האש (לעיל ג, ו). אבל אם כבר סיים להכין את סעודת יום טוב, טוב להחמיר ולא להערים ולבשל מאכלים לצורך שבת על ידי שיאכל מהם מעט ביום טוב, ורבים נהגו להקל בזה. אבל לאחר הסעודה אסור להערים.
יג. נזכר שלא עשה עירוב לאחר שאכל את סעודת יום טוב, או לאחר שגמר להכין את סעודת יום טוב ואינו רוצה להערים; אם אין לו מאכלים לשבת, יכול לאפות לכבוד שבת פת אחת ולבשל קדירה אחת ולהדליק נר אחד.
יד. בישל והכין מאכלים באופן האסור מיום טוב לשבת – מותר לו לאכול בשבת את מה שבישל, אפילו אם עשה זאת במזיד. אבל אם הערים ולאחר שסיים את סעודת יום טוב עשה עצמו כאילו הוא מבשל עוד סיר ליום טוב בתואנה שאולי יבואו אורחים, או שאולי ירצה לאכול עוד – אסור לו ולבני ביתו לאכול בשבת ממה שבישל ביום טוב, מפני שאם נקל למערים, יבואו כולם להערים.
2025-04-15 14:05:49
עונת הפלגה למינקת לאחר וסת ראשון
בספר טהרת המשפחה כתוב בנוגע למינקת שרואה שוב וסת פעם ראשונה לאחר הלידה: "אם לא היה לה וסת קבוע, לאחר שתראה פעם אחת, תחשוש לשלוש העונות כדרך מי שאין לה וסת קבוע" (פרק ו' סוף הלכה י'). והרי רק אחרי שתי וסתות יש הפרש של הפלגה. האם לאחר שתראה פעם אחת יש דרך לקבוע זמן עונת הפלגה? (כגון לפי ההפלגה האחרונה לפני הלידה). תודה
אתה צודק. אין הפלגה אחרי הראייה הראשונה אלא רק אחרי השנייה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-15 13:35:02
פסח ומועדים
שלום, בספר מועדים, ג, ו צויין ש"שווה לכל נפש" הוא שרוב האנשים נהנים ממנו, ואילו שם, ה, י הוזכר פירוש אחר, שאחוז ניכר נהנים ממנו. מדוע אין סתירה בהגדרה?
הגדר שכתוב בהלכה הוא רוב שאם היתה להם אפשרות היו עושים זאת, ומה שהובא בסעיף ט לגבי עישון שדי באחוז ניכר, הדבר הובא בתוך סברת המקלים לעשן, ולא כהכרעה של הרב שהקל למעשה רק במקום צער רב.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-15 12:09:55
תשובה
כבוד הרב.שלום והברכה בחוה"מ של פסח עלינו להר הבית בזמן שהיינו נידה. צר לנו להבין שהדבר כרוך באיסור דאורייתא או דרבנן על כל פנים. מה עלינו לעשות כדי לכפר על כך?
עצם השאלה היא כבר התחלה של חזרה בתשובה, יישר כוח גדול. כיצד לכפר? כמו בכל עבירה שעושים, כדי לכפר עליה צריך לעשות תשובה. איך עושים תשובה – לאחר הצער על החטא והחרטה, אומרים ווידוי לפני בורא עולם – "בורא עולם, חטאתי לפניך בכך שעליתי להר הבית בזמן היותי נידה", לאחר מכן מגיע שלב קבלה לעתיד – "אני מקבלת על עצמי בלב שלם שלא אחטא בזה שוב לעולם". עד כאן עשיית תשובה באופן בסיסי מאוד כפי שקבעו חכמים. בנוסף לכך, אדם צריך לחשוב איך קרה לו דבר כזה, איך זה שהוא לא ידע דבר כל כך בסיסי. אולי זה משום שהוא לא מספיק לומד תורה, או לא מספיק בודק האם דרכיו נכונות, שהרי היום שכל המידע מונגש באופן מהיר ובהיר באינטרנט, מצופה מכל אדם דתי לפתוח אתר כדי לראות כיצד עולים להר הבית, הן מצד הטהרה של האישה, הן מצד הטהרה של האיש שגם הוא צריך טבילה, והן מצד המקומות שמותר ללכת בהן על ההר. יתכן שמי שפספס דבר כזה בסיסי, צריך כחלק מהתשובה השלמה לקבל על עצמו לימוד הלכה יומי, כדי להתחזק ביחס הראוי ללימוד זה. אני יכול להמליץ על ספרי פניני הלכה הנגישים והחשובים (יש את כולם באתר האינטרנט, וכעת יש גם ספר קיצור נפלא לפניני הלכה).
חג שמח ובשורות טובות.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-04-15 06:36:58