חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
שאלת המדךמלגבי אבטחת ארוע עם מוסיקה
שלום ענית לי לגבי התנדבות לאבטחה של ארוע עם מוסיקה בעומר ואולי גם שירת נשים שהדבר אסור ביטלתי את ההתנדבות, אם כי אני חייב לציין שהתשובה הפתיעה אותי שכן מעצם קיומו של ארוע המוני קיים צורך לעירייה ולכוחות הביטחון שתהיה אבטחה לאירוע. זה עניין של בטחון הציבור וזה צורך ציבורי שחשוב שיהיה גם בארועים שאסור לקיימם מבחינה הלכתית. האם גם שוטר אמור לסרב לאבטח ארוע בעל אופי חילוני? האם במקרה של שאלתי ההבדל הוא רק משום שזו התנדבות? אשמח אם תוכל לחדד את הדברים
הקפדתי לא לכתוב שהדבר אסור, אלא לכתוב כלשון השאלה 'האם זה בסדד', שאין זה בסדר. למה שאדם דתי יתנדב להיות שותף לאירוע שאסור לקיימו ??? אכן כדבריך – מכיוון שמדובר על התנדבות, איני רואה כל סיבה להקל בזה. בנוסף לכך, סביר שמי שלא משלמים לו, לא ממש צריך אותו, אבל גם אם נאמר שכן – בוודאי שלא נאמר במקרה כזה שזה בסדר. לגבי שוטרים שחייבים אותם להבטחת הארוע – מותר להם להיות שם, ויש הידור להחליף עם חילוני שבכל מקרה שומע שירים ושירת נשים אם הדבר אפשרי.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-08 12:13:13
שמיעת מוסיקה בעומר בתפקיד
שלום התנדבתי להיות חלק מצוות ביטחון בארוע עירוני חגיגי עם תזמורת כלי נשיפה האם זה בסדר מבחינת שמיעת כלי נגינה בספירת העומר ומבחינת שירת נשים שייתכן שיהיה שם?
האם זה בסדר להיות בארוע שאסור לעשותו בימי ספירת העומר ? בוודאי שזה לא בסדר. לא רק מהצד הפרטי של שמיעת מוזיקה ונשים, אלא מצד עצם ההימצאות והשותפות בארוע שאסור לקיימו.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-07 16:05:18
תחום שבת
בספר קיצור פניני הלכה, הלכות שבת פרק ל (הפרקים מקבילים לפניני הלכה) כתוב: א. גם כאשר אדם לא מטלטל שום דבר, אסור לו לצאת ממקומו יותר מאלפיים אמה (912 מטר) לכל צד. אם הוא נמצא במקום יישוב המוקף בעירוב (מחיצות או צורת הפתח), אסור לו ללכת יותר מאלפיים אמה מחוץ למחיצות. ואם הוא נמצא במקום ללא מחיצות, אסור לו ללכת יותר מאלפיים אמה מעבר לד' אמותיו (1.82 מטר), ואפילו נסתיימו אלפיים האמה בתוך מקום המוקף בעירוב, אסור לו ללכת יותר (ועי' להלן, ג). מי שלא יודע היכן מסתיימים אלפיים האמה שלו, מותר לו ללכת לצורך מצווה אלפיים פסיעות בינוניות (דרכי חישוב אלפיים אמה, מבוארים בפניני הלכה ב-י). ג. יצא בשוגג או בעל כורחו מחוץ לאלפיים אמה, והגיע לתוך מקום המוקף במחיצות או צורת הפתח, רשאי להלך בכל המקום המוקף. ואם יצא במזיד, אין לו אלא ד' אמות, אפילו אם נמצא בתוך בית. אמנם אם חזר לעירו המוקפת עירוב, מותר לו להלך בה בלא לצאת ממנה כלל ואני לא מבין למה מי שנמצא בגבול התחום שלו. יהיה גרוע ממי שיצא מתחום שלו בשוגג? למה לא ניתן גם למי שקצה תחומו נופל במקום מוקף מחיצות ללכת בכל חלל המחיצות?. ובפרט שהמגן אברהם אומר שמי שיצא מתחומו בהיתר דינו כשוגג. כל שכן מי שלא יצא?!
אני לא בטוח שהבנת את מה שכתוב בסעיף. אדם שלא יצא מגבול התחום שלו, אין איתו שום בעיה, וכן אדם שיצא בשוגג או בעל כורחו, בדיעבד אנו מקלים. הבעיה היא עם אדם שיצא בגבול התחום שלו לא בשוגג ולא בשום כורח, שכן אדם זה היה לא בסדר, וממילא הגיוני מאוד שגזרו חכמים על מי שלא היה בסדר שלא ירוויח מכך שיצא מחוץ לתחומו.
2025-05-07 15:12:44
שבת
שלום וברכה פניני הלכה שבת יד,ב: "מותר להוציא קוץ שנתקע בבשר, ובלבד שיזהר שלא להוציא דם. ואם הקוץ גורם לצער, מותר להוציאו גם כשברור שיצא דם, משום שהוצאת הדם במצב כזה אסורה מדברי חכמים, ובמקום צער שכזה לא גזרו חכמים (מ"ב שכח, פח)" מותר להיעזר בפינצטה כדי להוציא את הקוץ?
כן. יותר מכך – פעמים רבות בזכות הפנטצה אין וודאות שיצא דם, ואזי אין צורך בהיתר של צער, מכיוון שלא מדובר על פס"ר אלא על 'אינו מתכוון' שמותר לכתחילה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-07 13:27:15
מים חמים מדוד שמש על הגב בשבת כי יש כאבים חזקים
אים מותר לשים מים חמים על הגב מדוד שמש בשבת יש כאבים חזקים
מותר. אני חושב שיותר יעיל לשים מים חמים מהמיחם בכרית שמיועדת לכך.
דין דוד שמש מבואר בפניני הלכה שבת סוף פרק י. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור של פניני הלכה:
דוד שמש
לג. מותר להשתמש בשבת במים היוצאים מדוד שמש רגיל, גם אם הם לוהטים ונכנסים תחתיהם מים קרים, כיוון שמותר לבשל בחום השמש עצמה. אבל דוד שמש מיוחד שנועד בעיקר לבניינים גבוהים, דינו כדין דוד חשמל כבוי, משום שהמים שבו אינם מתחממים ישירות מהשמש, אלא על ידי צינורות חמים שמתחממים מהשמש (עי' בסעיף א). אמנם בליל שבת מותר להשתמש במים אלו, כיוון שהתחממו לפני שבת (בפרק יד, יג-יד מבואר דין רחצה בשבת).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-07 06:44:21
קיצור ההלכות
רציחי להציע לכבוד הרב שיפרסם מעין קיצור להלכות כדי לברר שאלה המתעוררת
ברוך ה' הוצאנו ספר כזה לפני שנה
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-06 05:20:26
שבת
האם מותר ליהודי לעצור רכב במעבר חצייה בשבת
אם אפשר שלא יעצור עבורך, כך עדיף לעשות. אם אי אפשר לעבור בלא שיעצור רכב – מותר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-05 13:36:19
שבת
שלום לרב. התפקיד שלי בבית הוא לנטרל את המקרר למצב שבת. שכחתי לנטרל את המקרר ויצאתי לבית הכנסת. כאשר הייתי בבית הכנסת אשתי חשבה בתום לב, שאכן נטרלתי את המקרר, פתחה את הדלת גרמה להדלקת אור לד, וכנראה לעוד חיישנים שפעלו. 1.האם המעשה של אשתי בפתיחת הדלת נחשב לשוגג או מתעסק? 2.לאחר שהיא פתחה את הדלת,והוציאה את האוכל היא סגרה כרגיל את דלת המקרר וגרמה לכיבוי המנורה וכנראה להפסקת חיישנים. קראתי בפניני הלכה פרק יז, ט וראיתי שבדיעבד אם היא היתה סוגרת בשינוי היה מועיל. האם בדיעבד גדול סגירת דלת המקרר כרגיל נחשב למעשה עבירה? שהרי מבחינתה התכוונה רק לסגור את דלת המקרר.
- אין זה משנה במקרה הזה. מותר להשתמש בתכולת המקרר.
- כן. גם במקרה כזה כיבוי הנורה אסור מדברי חכמים.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-05 11:10:00
הלכה
כבוד תורתכם,שלום. כמה פעמים אפשר להוציא ידי חובה בקידושא רבא את בני הבית,כגון שכמה ילדים קמו בשעה מוקדמת ואחכ עוד קבוצה מאוחר יותר וכולם בנות? בכבוד התורה
לכתחילה הטוב ביותר שהילדים יעשו לעצמם קידוש. ואם יש בעיה בכך, כגון שאינם רוצים בשום אופן לשתות יין, מותר לך לעשות קידוש נוסף רק באופן שברכת הגפן אינה נחשבת עבורך ברכה לבטלה או ברכה שאינה צריכה, שהרי כדי לעשות קידוש נוסף, אתה צריך לברך שוב על היין, וכדי לברך שוב על היין אתה צריך אחד משניים:
אם לא שתית רביעית יין וממילא אינך מברך עליו ברכה אחרונה, אזי רק אם הסחת דעתך לגמרי משתיית יין נוספת, אתה יכול לברך שוב ברכת הגפן (שינוי מקום לא מועיל ביין). ואם שתית רביעית, אזי רק אם ברכת ברכה אחרונה על היין, אתה יכול לברך שוב ברכה ראשונה, אבל אין לעשות כן בכוונה, כלומר לברך בכוונה ברכה אחרונה כדי לברך שוב ברכה ראשונה בקידוש אלא אם כן אתה יודע שיעבור זמן של לפחות 15 דקות מהברכה האחרונה שתברך עד שתברך שוב ברכה ראשונה (במקרה כזה שאתה מברך בכוונה ברכה אחרונה כדי לברך שוב הגפן לאחר רבע שעה, נכון גם לצאת מהבית כדי שבנוסף לכך יהיה שינוי מקום).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-04 13:25:21
ערוב תחומין
אדם שהניח ערוב תחומין ו 2000 אמה של הערוב מסתיימות בתוך בית (לא בעיר שלן בה) האם יכול ללכת את כל הבית? בדומה למי ששגג ויצא מחוץ לתחום שאם הגיע למקום מוקף מחיצות יכול ללכת שאת כל המקום.
אין הבדל בין בית לבין יישוב המוקף בעירוב.
מתוך ספר קיצור פניני הלכה, הלכות שבת פרק ל (הפרקים מקבילים לפניני הלכה):
א. גם כאשר אדם לא מטלטל שום דבר, אסור לו לצאת ממקומו יותר מאלפיים אמה (912 מטר) לכל צד. אם הוא נמצא במקום יישוב המוקף בעירוב (מחיצות או צורת הפתח), אסור לו ללכת יותר מאלפיים אמה מחוץ למחיצות. ואם הוא נמצא במקום ללא מחיצות, אסור לו ללכת יותר מאלפיים אמה מעבר לד' אמותיו (1.82 מטר), ואפילו נסתיימו אלפיים האמה בתוך מקום המוקף בעירוב, אסור לו ללכת יותר (ועי' להלן, ג). מי שלא יודע היכן מסתיימים אלפיים האמה שלו, מותר לו ללכת לצורך מצווה אלפיים פסיעות בינוניות (דרכי חישוב אלפיים אמה, מבוארים בפניני הלכה ב-י).
ג. יצא בשוגג או בעל כורחו מחוץ לאלפיים אמה, והגיע לתוך מקום המוקף במחיצות או צורת הפתח, רשאי להלך בכל המקום המוקף. ואם יצא במזיד, אין לו אלא ד' אמות, אפילו אם נמצא בתוך בית. אמנם אם חזר לעירו המוקפת עירוב, מותר לו להלך בה בלא לצאת ממנה כלל.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-04 10:32:48
הסרת שיער בספירת העומר
שלום וברכה 1. האם מותר להסיר שיער מהגוף (בלייזר) בספירת העומר? 2. ישנם מקומות בחו"ל שמאד מעונן ובהרבה ימים הירח לא נראה האם נכון שהנוהגים לומר קידוש לבנה רק לאחר 7 ימים יקדימו את אמירת הברכה אם ראו את הירח קודם שעברו 7 ימים מחשש שמא לאחר 7 ימים לא יראו את הלבנה? תודה רבה
- כן
- כן
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
2025-05-04 07:52:34
מכין משבת ליום טוב
שלום לרב . לפני כניסת שבת ערב פסח , היו מונחים על השיש שני סירים עם מרק ,תפוח אדמה ובשר. סיר אחד גדול והסיר השני קטן יותר. הסירים הונחו על השיש על מנת שיתקררו. בשבת, אחרי הסעודה בלילה,בעוד הסירים על השיש, הוצאתי מהסיר הגדול כמה חתיכות בשר , תפוח אדמה וגזר, והוספתי לתוך הסיר הקטן. איסור בורר אין כאן כי החתיכות גדולות וניכרות. את הסיר הקטן הנחתי על פלטה כבויה בשבת בעוד היום גדול בשעה 12:00, כדי שהמרק יהיה רותח מאוד לסעודת ליל הסדר. חששתי שאם אניח את הסיר בצאת שבת המרק לא יהיה רותח. אציין שלפי הרב עובדיה זצל מותר להניח בשבת סיר על פלטה כבויה לצורך יום טוב בלילה כדי שיספיק להתחמם. האם בהוצאת האוכל מהסיר הגדול והנחתו בסיר הקטן, יש הכנה משבת ליום טוב? באותו רגע, חשבתי שהדבר מותר מכמה צירופים. א.אין הדבר ניכר שהסיר לסעודת יום טוב, מכיון שזה נעשה מבעוד היום גדול. זה נראה שהסיר לסעודה שלישית. ב.לצורך מצוה. ג.בהוצאת האוכל מהסיר הגדול לסיר הקטן אין טרחה מרובה. בסה"כ פתחתי את מכסה הסיר ,הוצאתי את האוכל ושמתי אותו בתוך הסיר הקטן. יש לציין שהסירים כבר היו מונחים על השיש , ולא הייתי צריך לטרוח להוציא אותם מהמקרר. לעניות דעתי מצד המזיגה מסיר לסיר זה דמי להבאת יין או הוצאה מהפריזר שאינו ניכר כ"כ ע' חיי אדם סי' קנג ס"ו וע' ג"כ משנ"ב סי' תרס"ז סק"ו הלכה למעשה, האם עשיתי נכון או שיש כאן איסור של הכנה משבת ליום טוב?
גם בהנחה על הפלטה וגם בהוצאת האוכל מהסיר הגדול לקטן יש איסור הכנה כמבואר בפניני הלכה שבת פרק כב (התשובות כאן הן על פי פניני הלכה ולא על פי הרב עובדיה). הפתרון הטוב ביותר במקרה כזה הוא פשוט לאכול צלחת מרק מתוך הסיר הזה בסעודה שלישית, וכך הנחתו על הפלטה היא גם עבור שבת. אמנם אין זה פותר את בעיית הוספת האוכל אליו. בדיעבד מי שהכין מרק לסעודת ליל הסדר והוא מרכזי מאוד בסעודה כך שלא ניתן לוותר עליו, ומשום מה לא שייך לאכול ממנו בסעודה שלישית וגם חייב להוסיף בו אוכל בשבת, במקום צורך גדול מותר להניחו על הפלטה בשבת ולהוסיף אליו אוכל, מכיוון שמדובר על פעולה פשוטה שאין בה טרחה.
עי' בפניני הלכה פרק כב בנושא זה. אביא לך את הדין כפי שהוא מובא בספר הקיצור לפניני הלכה:
מ. מותר להכין משבת לחול כאשר יש לו הנאה ממעשיו גם בשבת (עד צאת הכוכבים). אם לא ניכר ממעשיו שכוונתו להכין ליום חול, הדבר מותר לכתחילה, כגון לקחת יין למקום אחר לצורך הבדלה ולשתות ממנו בסעודה שלישית, וכגון לקחת ספר לימוד לצורך מוצאי שבת וללמוד בו גם בשבת. וכן מותר לישון בשבת כדי שיהיה לו כוח במוצאי שבת, אך לא יאמר זאת בפיו.
אבל אם ניכר ממעשיו שכוונתו לצורך חול, רק במקום הצורך מותר לעשות את הדבר תוך הנאה ממנו בשבת, כגון לגלול ספר תורה למקום שבו יקראו ביום אחר וללמוד שם כמה פסוקים. וככל שההנאה בשבת יותר ניכרת או שההכנה נעשית לשם מצווה, יש יותר מקום להקל.
מה. בשעת הדחק כדי למנוע טרחה יתרה, מותר לעשות מעשים קלים לצורך חול, אף שאין בהם הנאה בשבת, ובתנאי שלא ייראה שעושה אותם עבור חול. לכן ההולך למקום שקשה למצוא בו יין, מותר לו להביא יין בעוד היום גדול לצורך הבדלה. וכדי למנוע הפסד, מותר בשעת הדחק לעשות גם מעשים שניכר שהם לצורך חול ואין בהם הנאה בשבת, כגון להכניס כלים שעלולים להינזק מהגשם, או להכניס למקפיא מאכלים שעלולים להתקלקל בחוץ.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-04 07:31:07
הקרבת קרבן פסח בימינו
שלום האם ניתן להקריב קרבן פסח בימינו אם הממשלה הייתה מאשרת זאת?
כן
https://www.yeshiva.org.il/midrash/15755
כל השאלות הנפוצות והתשובות על קרבן פסח בימינו | עשו מנוי לקרבן פסח!
כל השאלות הנפוצות והתשובות על קרבן פסח בימינו | עשו מנוי לקרבן פסח!
2025-05-03 17:59:31
צניעות בטיולים
שלום הלכתי עם משפחתי לטיול רטוב בנחל הקיבוצים לאורך המסלול היו מדי פעם נשים בבגדי ים, וגם בנקודת הכניסה לנחל וכשזה קורה אני מפנה את מבטי(אלא אם הפניית המבט תגרום לכך שלא אוכל להשגיח על אחד מילדיי הקטנים) וממשיכים הלאה ומנסים להתרחק האם כך ראוי לנהוג או שעדיף שלא ללכת למקומות שכאלו (כנ״ל קורה גם כשעושים קייקים באחד מהנחלים)
אם הדבר לא גורם לך להרהורים, מותר, כמבואר בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו בפרק העוסק בשמירת הברית. האם כך ראוי לנהוג? אם זה משהו זניח בטיול זה בסדר. אלו הם חיינו – בכל מקום שמטיילים (ואפילו אם לא מטיילים, אלא רק הולכים לקנות משהו בעיר הגדולה ביום חם), זו המציאות, וצריך להתרגל לא להתרגש מכך. לכן אם רואים זאת תוך כדי הליכה ועוברים הלאה, זה בסדר. אם רוצים לעשות מנוחה, עושים זאת במקום יותר צנוע.
אביא לך קצת מן הדברים בקצרה מתוך ספר הקיצור הבא של פניני הלכה (קיצור הלכה זוגיות ומשפחה):
איסור הרהור לגברים
ז. שני סוגי הרהורים אסורים לגברים:
א – אסור לאיש לדמיין את עצמו חוטא עם אישה שאינה אשתו. לפיכך, אסור לאיש גם להתבונן להנאתו בנשים או בבגדיהן, כיוון שהדבר עלול להביאו להרהורי חטא באישה זרה.
ב – גם כאשר אינו מדמיין את עצמו חוטא עם אישה מסוימת, אסור לאיש להרהר או לקרוא או לצפות בדברים שמגרים את היצר וגורמים לקישוי האיבר, וממילא עלולים לגרום לו להוצאת זרע לבטלה במתכוון או תוך כדי שנתו.
ח. אם ההרהור רק עובר בדעתו בלא בחירה, וחולף כלעומת שבא, אינו עובר באיסור.
הדרך להינצל מהרהורי עבירה
יא. הדרך להינצל מהרהורי עבירה, היא להתחתן ולהשקיע בקשר עם האישה ולשמוח בחיבור עימה כראוי. גם מי שקיים מצוות פרו ורבו בבנים ובנות, חייב להיות נשוי. אבל אם הוא זקן ופסקה ממנו תאוות אישה, והוא חושש שייגרם לו צער מנישואין נוספים, כי אולי לא יצליח להתקשר באהבה עם אשתו השנייה, כל זמן שאינו חושש שיחטא בהרהורי עבירה, אינו חייב להתחתן.
יב. צעירים שעדיין אינם בשלים להתחתן, צריכים להיזהר בהלכות וגדרי הצניעות שבין גברים לנשים, ולהשקיע את זמנם ומחשבותיהם בדברים בעלי ערך חיובי ובלימוד תורה מרובה (גיל הנישואין מבואר להלן ה, יח).
יג. כאשר יש לאדם אפשרות לעבוד או ללמוד את המקצוע המתאים לו במסגרת צנועה כהלכה, חובה עליו לעשות זאת. אבל אם אין לו אפשרות כזו, כגון כאשר מקום העבודה רחוק מאוד, או שאין במוסד הלימודים הצנוע אפשרות ללמוד את המקצוע שמתאים לו, מותר לו לעבוד או ללמוד במסגרת שאינה צנועה, ובתנאי שהוא מעריך שיצרו לא יגבר עליו. אבל אם הוא מעריך שיצרו יגבר עליו, אסור לו לעבוד או ללמוד שם. ובמצב של ספק או במצב של שעת הדחק, יש לשאול שאלת חכם (ועי' בהלכות משפחה ז, טז-יז).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-03 17:55:48
מנהגים
שלום וברכה, רציתי לשאול לגביי הדלקת נר לעילוי נשמת צדיק גדול כמו הרב קוק או רב מפורסם אחר שידוע בצדיקותו ובגדלותו בתורה. 1. האם יש בכך עניין ערך? 2. מה המקור לכך? 3. האם יש משמעות לכך דווקא ביום פטירתו או תמיד? תודה רבה!
יש עניין כמו שיש עניין בהרבה דברים אחרים, אבל מכיוון שברוך ה' יש לנו מצוות רבות, הדרכתו של הרב מלמד היא להשקיע בהם, שהם העיקר, שכן לפעמים ההתעסקות בדברים אחרים, אף שהיא עושה רושם טוב על האדם, עלולה להסיתו מהעיקר. לכן גם הרב וגם אנו תלמידיו לא מתעסקים עם דברים אלו. בכל אופן לעצם השאלה, אשפר לראות למשל כאן – https://www.yeshiva.org.il/ask/107513
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-02 11:02:03
כיסוי ראש נשים
קיבלתי שאלה לגבי מישהי שהתחילה לחזור בתשובה והיא בת שישים, לגבי כיסוי ראש לנשים. רב אמר לה שהכי קולה שיש זה שיהיה גלוי טפח של השיער. מה הגדר?
אכן כפי שהצעת בדבריך, ההיתר הוא עד 3.8 ס"מ לרוחב המצח, או לרוחב העורף, מה שהיא בוחרת. אפשר גם עד 1.9 ס"מ מלפנים ו 1.9 ס"מ מאחור.
עניין זה מבואר בפניני הלכה ליקוטים משפחה. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את מסקנת הדברים בקצרה:
כיסוי ראש
ז. כל אישה צריכה לשמור על צניעותה, אולם אישה נשואה מחויבת בכך כפליים, כדי שיופיה ואהבתה יהיו שמורים אך ורק לבעלה. על כן חובה על כל אישה נשואה לכסות את שיער ראשה. חובה זו שייכת גם באלמנה או גרושה, אלא אם כן יש מקום אמיתי לחשוש שבעקבות כך לא ימצאו שידוך, כי אנשים יחשבו שהן נשואות. לגבי רווקות, יש נוהגות להחמיר ללכת עם שיער אסוף ולא פזור.
ח. יש אומרים שיש להקפיד לכסות את כל השערות, חוץ ממעט השערות שמציצות בעורף ובצדעיים. ויש אומרים שאף שראוי להחמיר, מצד הדין אין איסור לגלות פחות מטפח מרובע מהשיער, ואם כן, מכיוון שרוחב הפנים הוא כשני טפחים, מותר לגלות שיער פחות משיעור של חצי טפח מלפנים או מאחור (טפח הוא 7.6 ס"מ, וממילא מותר לגלות פחות מ-3.8 ס"מ לרוחב המצח או העורף).
ט. יש אומרים שדווקא השערות הטבעיות הגדלות בראש האישה מבטאות צד אישי שצריך להצניעו, ולכן מותר לכסותן עם פאה יפה וצנועה. ויש אומרים שיסוד התקנה לכסות את השיער הוא ההופעה הצנועה, ולכן אסור ללכת עם פאה, שהרי היא נראית בדיוק כמו שערות הראש הטבעיות. למעשה, הרוצה להקל, אין למחות בידה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-02 10:37:13
תפילה
מה המקור לכך שפרשת התמיד ופסוקי הקטורת קודמים חלק מפסוקי דזמרה? מדוע לא פסק כך השולחן ערוך?
החלק מפוסקי דזמרה שפרשת התמיד והקטורת קודמים להם הוא הוספה מאוחרת, ואילו פרשיות הקרבנות הללו מקור אמירתם נסמך על דברי התלמוד (תענית כז, ב), שכל הקורא בענייני הקרבנות מעלה עליו הכתוב כאילו הקריבם, וכפי המקור של מזמורי ההללויות, אלא שמזמורי ההללויות נתקנו כחובה ולכן יש ברכה לפניהן ואחריהן, ואילו פרשיות הקרבנות לא נתקנו כחובה (באבני ישפה ט, טז, כתב שאמירת קרבן התמיד ופסוקי הקטורת באים אחר שני המזמורים הפותחים ב"הללויה הללו" וקודמים לשאר המזמורים הפותחים ב"הללויה". אלא שדבריו לרש"י בלבד, והתעלם מדעת הרי"ף והרא"ש בברכות לב, א, שפסוקי דזמרה הם כל הפרקים מ'תהלה לדוד' עד סוף תהלים. ואם כן, יש להקדימם לקרבנות, שעליהם נתקנו הברכות, וחיוב מנהג אמירתם קודם. וכן משמע משו"ע בסי' מח שהכל אומרים פרשת התמיד, ואילו לגבי העקדה ושאר הקרבנות כתב (א, ה): "טוב לומר". ולגבי פרשת הכיור ותרומת הדשן (שמודפס בסידורי אשכנזים), ופרשת הקטורת כתב (א, ט): "יש נוהגין לומר". וכן משמע ממ"ב א, יז, שפסק שאבל אינו אומר פרשיות הקרבנות. וכן הדין בתשעה באב. אבל כתב שיאמר את פרשת התמיד (תקנד, ז, ותקנט, כ).). כל זה מובא בפניני הלכה בפרק העוסק בקרבנות ובפרק העוסק בפסוקי דזמרה ובהערות שם.
לכן המזמור הראשון שאפשר לדלג עליו הוא 'מזמור שיר חנוכת הבית' (הספרדים מתחילים מ'ארוממך'), מפני שהחלו לאומרו רק לפני כשלוש מאות שנה, כהמשך לאמירת התמיד. ואם צריך לדלג יותר – ידלג על 'הודו לה", מפני שיסוד אמירתו עפ"י מה שנהגו לאומרו בזמן המקדש בעת הקרבת התמיד, ולכן נהגו לאומרו אחר אמירת התמיד, ואם כן ודאי שאמירת התמיד חשובה ממנו. ו'יהי כבוד', 'ויברך דוד' ושירת הים, הם תוספות מזמן הסבוראים והגאונים, ולכן נראה שאמירת התמיד קודמת להם, שמקור אמירתה בתלמוד. ויש חילוק בין חשיבות התמיד לקטורת, עיין מ"ב תקנד, ז, שפסק שאין אומרים בתשעה באב פיטום הקטורת, שאינו מסדר היום, אבל פרשת התמיד אומרים. (אמנם לכה"ח תקנט, מח, אומרים, אבל למדנו מדברי המ"ב שיש חילוק במדרגתם). וכמו שבתמיד אומרים רק את הפסוקים, אפשר לצאת ידי אמירת הקטורת בפסוקים בלבד, מה עוד שאנו אומרים את דברי חז"ל שעל הקטורת בסוף התפילה (עיין כג, ה, 5, וכ"כ באבני ישפה ט, יב).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-02 07:22:41
"לחמם" תבשיל לנכרי ביום טוב
האם מותר "לחמם" תבשיל ביום טוב עבור מטפל רפואי נכרי שמתאכסן בביתו של ישראל ועל הישראל גם לספק לו מזון?
הבעיה היא רק בבישול, אבל מותר לחמם עבורו מאכלים שאין בהם איסור בישול.
2025-05-01 14:40:42
ברכות
שלום וברכה, יש הלכה שכאשר אני שותה משהו ובתוך זמן מסוים לא שתיתי רביעית אז אין לי ברכה אחרונה. 1 רציתי לדעת כמה זמן זה. 2 עם עכשיו הכנתי כוס תה ואותו שותים לאט, לקחתי 2 לגימות שבוודאות אין שם רביעית ואז הלכתי ל2-3 חזרתי ושתיתי רביעית בבת אחת האם גם פה אני חייב ברכה אחרונה או שלא מכיוון שמרגע הברכה הראשונה עבר זמן עד לשתיית הרביעית? תודה רבה!! אשריכים!!!!!
דין זה מבואר בפניני הלכה ברכות בפרק עוסק בברכה אחרונה.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
שיעור ברכה אחרונה בשתייה
יט. השותה 'רביעית הלוג', היינו כמות של 75 מיליליטר, ברציפות תוך הפסקות קלות לנשימה, חייב לברך ברכה אחרונה. שהה יותר מכך, לא יברך. והנוהג לברך על שתייה חמה גם כששהה בשתיית 'רביעית' כמה דקות כשיעור אכילה, יש לו על מי לסמוך.
כ. הרוצה להדר, לא ישתה ברציפות כמות נפח של חצי ביצה (25 מ"ל) ופחות מרביעית (75 מ"ל), ולא ישתה רביעית שלא ברציפות, מפני שיש אומרים שצריך לברך על כך ברכה אחרונה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-01 14:02:40
חימום תבשיל לנכרי ביום טב
האם מותר לחמם תבשיל ביום טוב עבור מטפל רפואי נכרי שמתאכסן בביתו של ישראל ועל הישראל גם לספק לו מזון?
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
"אסור לעשות מלאכה המותרת ביום טוב עבור בעל חיים, גוי או יהודי שמחלל שבת בפרהסיה להכעיס. לכן אסרו חכמים להזמינם לסעודת יום טוב, שמא יבשל עבורם. אבל אם הגיעו בלא הזמנה לאחר שגמר להכין את הסעודה, מותר להציע להם להצטרף, מפני שאין יותר חשש שירבה בבישול עבורם. ואם מדובר במשרת המתגורר אצלו, רשאי להזמינו לסעודה, ולפני שיניח את הסיר על האש, רשאי להוסיף בו מאכלים עבורו. וכך אפשר לעשות גם עבור בעל חיים שבאחריותו (דין האכלת חיות מובא בהלכות שבת כ, ה, ולהלן ד, י)."
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-05-01 03:35:23