שלום לרבנים. אמא שלי בשבת בבוקר סמוך לסעודה, חותכת ירקות לסלטים. היא לוקחת ירקות אחרי שכבר קילפה אתם ושמה אותם בקערה ריקה כי ככה נוח לה וככה היא רגילה. שהקערה מתמלאת בירקות מקולפים, היא ממלאת את הקערה במים ומיד הופכת את אותה וככה היא שוטפת בבת אחת את כל הירקות. רציתי לשאול אם בשפיכת המים יש בעיה של בורר בשבת? תודה רבה.

אין איסור בורר בירקות שלמים שנמצאים בקערת מים, משום שהירקות גדולים. עניין זה מבואר בפניני הלכה שבת פרק יא. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

ו. כאשר מאכלי התערובת גדולים, רק אם יש טרחה בברירתם, נחשבים לתערובת שיש בה איסור בורר. וככל שהמאכלים גדולים יותר, כך צריך שיהיו בכמות גדולה יותר כדי שייחשבו מעורבים. לכן רק אם השזיפים והאפרסקים מרובים ומעורבבים, או חתיכות המרק הגדולות מרובות, חלים עליהם דיני בורר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-28 18:25:58

האם צלחות העשויות ממלאמין דורשות טבילה במקווה ?

לא. רק כלים שעשויים מתכת או זכוכית צריכים טבילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-26 09:22:54

שלום לרב. לפי הדעה שעוף בחלב אסור רק באכילה ולא בבישול והנאה, האם ניתן לכתחילה לאפות עוף בתנור חלבי מבלי שבוצע ניקיון והפעלה על חום גבוה? בעצם האם הכשרת התנור בין בשרי לחלבי נעשית משום נתינת טעם או משום בישול בשר וחלב של הזיעה?

משום נתינת טעם. לכן אסור גם לדעה זו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-25 10:41:59

האם אפשר להכשיר לב ע"י תקיעתו בשיפוד ולשים עליו מלח וזהו?

דין הכשרת הלב מובא בפניני הלכה כשרות פרק כב. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

טז. הלב צריך חיתוך ושטיפת הדם הכנוס בחדריו לפני המליחה או הצלייה. ובדיעבד שמלח או צלה אותו בלא לנקותו, יחתוך אותו וישטוף את הדם הכנוס בחדריו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-24 14:06:18

שלום וברכה בתפילת נשים (ט,ז) כתוב: "כדרך אגב נזכיר שיש מנהגים שונים לגבי הליכת נשים לבית הקברות….וכל אשה תנהג כפי שנהגו במשפחתה או במשפחת בעלה…" ואם אין מנהג, מה הדין? ואם אין מנהג אצלה אבל יש אצל בעלה למה היא צריכה לנהוג כמנהג משפחתו של בעלה?

ואם אין מנהג, מה הדין? תעשה מה שהיא רוצה.

למה לנהוג כמנהג משפחת הבעל? כי כעת הם ביחד, וכמו בכל המנהגים. הדבר תלוי גם כמה הדבר חשוב לבעל וכמה חשוב לה. כמו כן הדבר יותר מעשי כאשר מצד מנהג משפחתה אין בעיה ואילו מצד משפחת הבעל יש מנהג שלא ללכת, והנפטר הוא מהצד של הבעל – במקרה כזה בוודאי תעשה כמנהג משפחת הבעל ולא תהיה האישה היחידה מהמשפחה שנמצאת בבבית הקברות.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-24 01:32:35

שלום וברכה אישתי ובנותי שהו בחופשה בחול. שתי דקות לפני כניסת שבת הבינו שלא מצליחים לכבות את אור המקרר. שאלו אותי. בדקה האחד שנותר אמרתי להם לפתוח את המקרר בשינוי (רגל) כדי להגיע למאכל הנצרך לסעודה. אמרתי שזה גרמא של פסיק רישה דלא ניחה לי ומצוות הסעודה גם שוקלת בעניין. האם אמרתי נכון? האם יש איסור, אבל בדרגא נמוכה יותר? תודה מראש

זה לא גרמא, שהרי כך המקרר עובד, שכשפותחים את הדלת מיד נדלקת נורה ללא שהיית זמן. זה אכן פסיק רישא אבל זה פסיק רישא דניחא ליה, שאם לא כן מדוע יש אור במקרר אם לא כדי לעשות לאנשים יותר נוח?! אמנם כאשר מדובר על צורך גדול או צורך מצווה של אוכל בסיסי לסעודות השבת, התירו חכמים לעבור על תרי דרבנן, לכתחילה על ידי גוי ואם אין גוי מותר על ידי ישראל. ולכן אם לא מדובר על נורת להט, פתיחת דלת המקרר בשינוי על ידי ישראל היא פעולה של תרי דרבנן. ואם מדובר על נורת להט, יפתח אותה קטן בשינוי או שני גדולים יפתחו יחד בשינוי. ואם צריך מאוד לסגור את המקרר כדי שהמאכלים לא יתקלקלו, מותר לסגור אותה בשינוי.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-23 18:16:24

שלום וברכה לדעת הרי"ף והרמב"ם שרק תבשיל שבושל כל צורכו ומעתה הוא מצטמק ורע לו שמותר לשים אותו על אש גלויה מערב שבת – נראה שחמין לדוגמא יהיה אסור לשים בכל אופן לדעתם? (גם שאם מבושל כל צורכו ואין איסור של בישול עדיין כיוון שחמין משתבח עם הבישול אז יש חשש שמא יחתה בגחלים..?)

נכון, יש בהחלט מקום להחמיר שלא לשים חמין על אש גלויה, כמבואר בפניני הלכה. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

השהיית תבשיל על האש לפני שבת

יט. אש גלויה: אסור להשהות לפני שבת תבשיל שלא הגיע למחצית בישולו, על אש הגז או כיריים חשמליות או בתנור אפייה, שמא יבוא להיטיב את האש לאחר כניסת השבת לצורך סעודת שבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. ולכתחילה ראוי להשהות רק תבשיל שמוכן לאכילה וכל התעסקות באש או במאכל תפגום בטעמו. וכן דין השהייה במכונה לאפיית לחם ובסיר לבישול איטי (קראק-פאט). בדיעבד שהשהה מאכל שלא הגיע לחצי בישולו על אש גלויה אך יציבה (ככל הדוגמאות הנ"ל), יכול לאכול את תבשילו.

כ. אש מכוסה: גם אם התבשיל לא הגיע למחצית בישולו, ניתן להשהותו לפני שבת על ידי כיסוי האש, כגון שיניח טס נחושת על אש הגז, או יחמם על פלטה של שבת, או יכסה את כפתורי התנור, וכך אין חשש שיבוא להיטיב את האש. והטוב ביותר, שכל המאכלים יהיו מבושלים לגמרי לפני כניסת השבת, כדי שאם יהיה צורך יוכל להזיז את הסיר למקום יותר חם על הפלטה, או שאם יפתח את הסיר או דלת התנור יוכל לסוגרו. כמו כן, טוב להקפיד שהמים שבמיחם ירתחו לפני כניסת השבת.

כא. שעון שבת: מעיקר הדין מותר להניח על הפלטה לפני כניסת השבת מאכל לא מבושל, ולכוון את שעון השבת שידליק את הפלטה בתוך השבת לפני הסעודה, כדי שלקראת הסעודה המאכל יתבשל. וכן הדין לגבי אפיית מאכל בתנור אפייה ולחם במכונה לאפיית לחם, ובתנאי שיכסה את כפתורי ההפעלה. ויש שאסרו זאת, שמא יבוא לידי בישול גמור בשבת.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-23 10:11:28

'עשה לך רב', זו הדרכה של חכמים. אמנם הייתי רוצה לדעת האם גם מי שאינו רב יכול להכריע בסוגיות שונות? מה המקום לשיקול דעתו של הלומד?

'עשה לך רב' כפי שציינת זו הדרכה של חכמים לאדם שלומד תורה שילמד בתחילת דרכו מרב אחד כדי לא להסתבך, שכן התורה רחבה מאוד וצריך שנים רבות כדי ללמוד את הדברים כראוי, הן את המידע והן את חכמת הפסיקה. לכן, מי שלא למד מספיק שנים כדי להכריע בסוגיות ההלכה, אמנם מצד הדין יכול לפסוק כפוסק שנראה לו יותר בסוגיה על פי כללי הפסיקה המקובלים, אך ההדרכה היותר טובה היא ללכת בשנים הראשונות לפי פוסק אחד, וכאשר ילמד מספיק שנים ויבין את דברי התורה כראוי כדי לחוות את דעתו בסוגיה, לאט לאט יעשה כפי מה שהוא חושב, לפי חכמתו, שכן ככל שיהיה יותר חכם בחכמת פסיקת ההלכה, יוכל יותר לעשות כפי דעתו על פי כללי הפסיקה, שבראשם שני כללים מנחים: 1. דעתו בסוגיה.  2. דיני ספקות פשוטים של דרבנן לקולא ודאו' לחומרא. יפה יעשה כל בחור שרואה בעצמו שהסוגיות ההלכתיות מעניינות אותו, שיחשוב בכל סוגיה האם הוא מסכים עם הפוסק שלומד, או שהיה מעדן יותר את הפסיקה או משנה אותה לגמרי וכד', ועם השנים וההתמקצעות (כמו גם בכל מקצועות החול) יוכל לסמוך על עצמו יותר עד כדי לעשות כפי דעתו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-23 04:43:12

שלום וברכה לכבוד הרבנים שליט"א ראו ראיתי שהרב הגאון הגדול אליעזר מלמד שליט"א העלה לגבי פתיל תכלת בזמן הזה כמה קושיות בטור 'רביבים'. אך לאחר הקידה וההשתחויה והביטול הגמור, זה נושא שעיינתי בו רבות ולענ"ד ניתן ליישבם בטוב טעם ודעת, ואשמח לתשובת הרב בנידון. א. "צבעו נהפך לכחול רק ע"י חשיפה לשמש ובתוספת חומר כימי מסויים" – תשובה: אמת הדבר, אולם יש עוד אפשרות שהצבע יהפוך לתכלת והוא ע"י הרתחת הקדירה וזו בדיוק כדברי הגמרא – "ומרתחינן ליה" (מנחות מב:) ומשמע שחז"ל בדיוק התכוונו לצביעה כזו. קושיה ב. "גופו אינו דומה לים", תשובה- בתוך הים גופו דומה לים ע"י ההצמדה הביולוגית הקיימת בו. קושיה ג. "הוא אינו דג אלא קונכיה", תשובה – חז"ל גילו על חילזון זה, א. שהוא חילזון (תוספתא במנחות פ"ט ה"ו), ב. שחי בים (מנחות מד) ומשמע שהוא חילזון ימי, בדיוק כפי המציאות. קושיה ד. "הוא לא עולה אחת לשבעים שנה". תשובה: הרדב"ז (ח"ב סי' תרפה) כתב שזה היה נס לשעתו. ומכל מקום באמת בארץ הוא חיה מוגנת ואינו בריבוי גדול. קושיה ה. "אין צובעים בדמו אלא בנוזל שמפיקים מבלוטה שבגופו" תשובה- היא גופא הראיה שכ"כ התוס' (שבת עה:) שדם החילזון מפקד פקיד ומשמע שפקוד במקום מסויים, ואינו דם חיות. קושיה ו. "מדוע נשתכחה התכלת אם החלזון היה משמש לצביעה במשך דורות". תשובה: לכאורה יש לומרשמפני הגזירות הקשות שהיו במשך דורות שבהם לא צבעו תכלת, לאחר מכן לא ידעו את הסוד להפיק ממנו תכלת (ע"י הרתחה וכדו'), כפי שהיום גילו זאת רק לאחר נסיונות רבים ושנים רבות אף לאחר גילוי החילזון. שוב אחזור שהנני קטן בן קטנים ואפס אפסים, ואחלה ממורנו ורבינו שיטה אליו אוזנו הרחבה ושכרו כפול מן השמים, שהרי במצווה דאורייתא עסקינן.

יישר כח על בירור הדברים.

הדברים שכתב הרב מלמד בטור בעיתון נכתבו כעת מפני שהרב עוסק בסוגיה זו עם רבני המכון עבור כתיבת הדברים בספר הבא של פניני הלכה שפרק אחד ממנו עוסק במצוות הציצית. גם הם מעיינים כעת רבות כבסוגיה זו כפי שעשית אתה, כך שדברי גדולי ישראל על הסוגיה פרוסים לפניהם, אמנם בטור רביבים אין לרב עניין ויכולת להביא את כל הסוגיה על גווניה, מכיוון שמדובר בעיתון… בשבת האחרונה הוא רק רצה לסכם בקיצור נמרץ את הדברים שהביאו קודמיו ללא להרחיב מה ניתן לענות על דבריהם, ובשבת הבאה יביא את מסקנתו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-22 20:39:07

הכנתי פיצה שמעליה שמתי תוספת של בצל ואפיתי מעט את הפיצה ולאחר מכן הקפאתי אותה, הבצל נשאר חצי חי והשאלה היא האם זה נחשב בחזקת בצל שעבר עליו הלילה והאם מותר לאכול את הפיצה או שהדבר בעייתי בגלל הבצל? תודה

בימינו אין צורך להקפיד על עניין זה של בצל, כפי שמובא בפניני הלכה כשרות. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

לו – סכנות

חששות סגוליות

ו. אין צריך לחוש כיום למנהגי זהירות שנהגו בעבר מפני חשש סכנות סגוליות הנובעות מרוחות רעות ושדים, כגון הזהירות מלשתות כוסות או לאכול מאכלים במספר זוגי, או לא לאכול שום, בצל או ביצה קלופים שעבר עליהם הלילה.

אבל אנשים שעדיין נותנים מקום לשדים ורוחות בתפישת עולמם, מפני נטייתם או מפני חינוכם, צריכים לחוש לזוגות. וכן מי שבמשפחתו נהגו להימנע מאכילת שום, בצל או ביצה קלופים, ובטעות השאירם גלויים בלילה ללא חלק מהקליפה או השורש, וללא מעט מלח או שמן, אף שעדיף שיאכל אותם, רשאי לזורקם בלא לחשוש לאיסור בל תשחית.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-22 17:23:21

שלום – קראתי את החלק מפניני הלכה על פעולתה של התפילה. על פי הרב מלמד התפילה פועלת ומשפיע. כלומר ה' עונה את תפילתינו. בניגוד לכך הרמב"ם כותב במורה נבוכים שהתפילה משנה את העולם מפני שהיא משנה אותנו, אבל ה' לא עונה לתפילתינו. לכן, אני קצת מבולבל. תודה על העזרה. כל טוב, ברנדון

הרמב"ם לא כותב שה' לא עונה לתפילתנו, אלא מסביר איך ה' ברא שהתפילה תעבוד, וכפי שמסביר גם הרב קוק את פעולת תיקון העולם במידות הראי"ה אות ת':

"מי שמצייר בדעתו, שהוא מתקן את העולמות בעבודתו, ואינו יודע את ערך נפשו ואת סדר הרוחניות הנפשית בכללה. הוא מלא הזיה ודמיונות כוזבים. אבל מי שיודע, שבכל תקון מוסרי. וכל מדה טובה, כל למוד הגון וכל מעשה טוב. גם הקטן שבקטנים, ואפילו שיחה נאה, הוא מרומם את הרוחניות שבנפשו, והרוחניות הלא היא יסוד כל מציאותה, ונמצא שע"י הרמת הרוחניות שבנפשו מתרוממת כללות נפשו בהויתה, וההויה הפרטית מתיחשת ביחוש קשר אמיץ מאד אל ההויה הכללית, וממילא בהתרוממות חלק אחד של ההויה, מתעלית היא ההויה כולה. ובזה מתקנים באמת עולמות עד אין חקר בכל דבר טוב. כשהולך האדם בדרך הרעיון הזה דעתו מתרחבת ודמיונותיו הולכים ומתקרבים אל האמת."

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-22 17:17:03

שלום – לפעמים אני פוגש אנשים שנוהגים רק על פי הרמב"ם ולא על פי השולחן ערוך. האם זה מותר? יש הצדקה לנהוג ככה? תודה על העזרה. כל טוב, ברנדון

כן זה מותר כפי שמותר ללכת לפי השולחן ערוך או לפי הפניני הלכה. כמו שבזמננו אדם יכול לבחור לו רב וללכת על פיו, כך עשו קהילות שלמות בזמנו של הרמב"ם, וחלקם מחזיקים בדרך זו עד היום. אמנם אם אדם ירצה כיום להחליט שהוא פוסק לפי הרמב"ם, זה לא אפשרי, שכן לתימנים שפוסקים לפי הרמב"ם יש מסורת פסיקה של מאות שנים, אבל אדם שמנהגי אבותיו על פי פסיקה אחרת, כמו למשל שלא לחמם בשבת על הפלטה מרק, אינו יכול להחליט לשנות מנהגי פסיקה אלו.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-22 16:21:52

האם מותר לשנות את המצב הקיים בשעון שבת (איסור גרמא) שמחובר למכשיר חשמלי שאין בו חוט להט?

ההלכה המובאת בפניני הלכה לגבי שעון שבת אינה תלויה האם מדובר על דרבנן או דאו' – המשכת המצב הקיים מותרת, וההיפך אסור אלא אם כן מדובר על צורך גדול. עוד יש לציין שאף שלדעת רוב הפוסקים אין בהדלקת לד איסור תורה, דעת הרב מלמד אינה כן, אלא לדעתו בכל הדלקה חשמלית של כל מוצר, יש לחשוש לאיסור תורה. כפי שכתב בתחילת הפרק העוסק בחשמל בשבת. אמנם אם עושה את פעולת ההדלקה בשינוי או בגרמא, אפשר להתחשב בדעת הסוברים שאם אין במוצר חוט להט הדלקתו אסורה מדברי חכמים, ואזי אפשר להחשיב את הפעולה כתרי דרבנן המוצר במקום מצווה או צורך גדול.

אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את מסקנת ההלכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יז – חשמל ומכשיריו

הפעלת מכשירים חשמליים בשבת

ב. אסור מהתורה להפעיל בשבת כל מכשיר חשמלי או מכשיר שעובד על סוללות, ובשעת הדחק כאשר יש סיבות נוספות להקל, ניתן לסמוך על הסוברים שאם אין למכשיר חוט להט, הפעלתו אסורה מדברי חכמים.

שעון שבת

ז. מותר לכוון לפני שבת את תאורת הבית, המזגן והמיחם על שעון שבת שיכבה וידליק אותם בשעות הרצויות, ומותר בתוך השבת להמשיך את המצב הקיים של השעון. לכן כאשר השעון מכובה, מותר להוריד את הזיזים שלו ולהמשיך את זמן כיבויו. וכאשר השעון עובד, מותר להעלות את הזיזים ולהאריך את זמן עבודתו.

מותר להמשיך את המצב הקיים גם כאשר אינו המשך רצוף. דוגמה: השעון כעת עובד בין שמונה לעשר, ומתוכנן להיכבות בין עשר לארבע, ושוב לעבוד בין ארבע לשש – מותר כעת להרים איזה זיזים שרוצה לפני ארבע או אחרי שש.

כשם שמותר להמשיך את המצב הקיים על ידי הזיזים של השעון, כך מותר כאשר האור כבוי, להוריד את המתגים של חלק מהנורות בבית, כדי שהם לא יידלקו כשהשעון ידליק את האור.

ח. במקום צורך גדול, הפסד משמעותי, או צורך מצווה, ניתן לשנות את המצב הקיים בשעון ולהקדים את פעולת הכיבוי או ההדלקה. כגון במקרה שהאור יישאר דולק לשעות הקרובות, ויש בבית חולה שצריך לישון – מותר להוריד את הזיזים ובכך לגרום לכיבויו מוקדם מכפי שתוכנן, ובלבד שיקפיד שהורדתם לא תכבה את האור מיד אלא לאחר זמן ('גרמא'). וכן כאשר האור מכובה, מותר להעלות את הזיזים ובכך לגרום להדלקתו לאחר זמן לצורך מצווה, כגון לימוד תורה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-21 18:39:38

ישנם גבינות מלוחות שבתוך הקופסא שלהם יש מים, רשת ובתוך הרשת הגבינה. כאשר רוצים להוציא את הגבינה מרימים את הרשת, וכל המים נשפכים חזרה לתוך הקופסא (מצוי בגבינה בולגרית של פיראוס). האם יש בשבת בעיה להוציא את הרשת עם הגבינה, כי אני בורר אותה מהמים?

כן, יש בעיה, שהרי זהו כלי המיוחד לברירה. לכן אם החתיכות שבפנים קטנות כגודל זיתים, צריך להוציאם עם כף, ואם הם גדולות אין בהם איסור בורר.

דין זה הובא בפניני הלכה שבת. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יא. אסור להשתמש בכף מחוררת לסינון מאכל מתוך משקה, וכן אסור להוציא זיתים מתוך נוזל על ידי מתקן מחורר, וכן אסור להשתמש בכלי שנועד להוצאת גלעיני הזיתים.

כג. אם החתיכות שבמרק גדולות ואין שום טורח במציאתן והפרדתן מהמרק, אינן נחשבות מעורבות בו ואין בהן איסור בורר, ולכן מותר להוציאן על ידי כף מחוררת אף כדי לאוכלן לאחר זמן. ומטעם זה מותר לשפוך את הנוזל שבקופסת שימורים של מלפפונים חמוצים. אבל בקופסת שימורים של זיתים, טונה, תירס ואפונה, חלים דיני בורר משום שהם קטנים, אך מותר לשפוך את כל הקופסה על משטח ישר כך שהנוזל יישפך לצדדים, ולאחר מכן לקחת את המאכל.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-21 18:02:33

שלום וברכה בספר קיצור פניני הלכה כתוב שלצורך מצווה כגון לימוד תורה מותר להקדים את ההדלקה בשעון שבת. לעומת זאת מה שכתוב באפלקציה של פניני הלכה (שבת יז,ו,7) זה: "בשעת צורך גדול מאוד מותר אף לקרב את שעת ההדלקה לצורך מצווה, כגון שבלא כך ייגרם ביטול תורה גדול. אלא שכדי לחוש לדעת המחמירים נכון לעשות זאת בשינוי.." משמע שיש להחמיר יותר? (אציין בגרסא שמופיעה באתר כתוב אחרת מהאפלקציה ואולי על פיו נכתב הקיצור)

ספר הקיצור נכתב לפני שנה, כך שבשנים הקרובות סביר להניח שהוא המעודכן ביותר על פי פניני הלכה. תוך כדי כתיבת ספר הקיצור ישבתי הרבה שעות עם הרב כדי ליישר קו בהרבה דברים כאלו שהיו צריכים תיקון.

עוד יש לומר שאם רואים שכתוב בפניני הלכה ובספר הקיצור דבר תמוה, כגון שגרמא מותר רק במקום צורך גדול מאוד של מצווה, דווקא אז היתה שאלה, שהרי אנו יודעים שגרמא מותר במקום צורך מצווה (כפי שכתוב בפניני הלכה פרק ט – "פעולות 'גרמא' מותרות כדי למנוע הפסד גדול או לצורך מצווה או לצורך גדול אחר", וכן במשפט הראשון של הערה 7 שציינת – "הקדמה של פעולת השעון נחשבת 'גרמא', ולמדנו לעיל (ט, ט, 5), שפעולת גרמא מותרת לצורך גדול או לצורך מצווה או כדי למנוע הפסד"), מה גם שבסוף הסעיף בפרק יז כתוב – "אמנם לצורך גדול מותר להקדים, הואיל ופעולה זו נחשבת 'גרמא', שמותרת לצורך גדול", ולא סביר אם כן שלצורך מצווה צריך צורך גדול מאוד, וק"ו אם עושה את הגרמא בשינוי או באיסור דרבנן כמו כיבוי האור.

אביא לך את הציטוט הכי עדכני של סעיף זה בפניני הלכה :

ו – שעון שבת והרחקת זמן פעולתו

איסורי השבת חלים מעת כניסת השבת, אבל לפני כניסת השבת מותר לבצע פעולות שהשפעתן תימשך ביום השבת. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הפעלת שעון-שבת שמחובר לזרם החשמל, שבכוחו לנתק את הזרם ולחברו כפי שיכוונו אותו, וכך ניתן לגרום לנורות החשמל להידלק ולכבות במשך השבת. למשל, ניתן להדליק לפני כניסת השבת את אורות הבית, ולכוון את שעון-השבת כך שיכבה אותם לקראת שעת השינה, ושוב ידליקם לקראת סעודת שחרית, ולאחר סיום הסעודה יכבה אותם ושוב ידליקם לקראת סעודה שלישית. כמו כן ניתן להתקין שעון-שבת על שקע ולחבר אליו תנור חשמלי או מאוורר, ולכוון את השעון באופן שידליק ויכבה את המכשיר בשעות הרצויות.

אדם שכיוון את שעון השבת כך שהאורות יכבו בליל שבת בשעה אחת-עשרה, ולבסוף נמלך בדעתו ורצה ללמוד עד השעה שתים-עשרה. יש אומרים שאסור לו לדחות את מועד כיבוי האור על ידי הזזת הזיזים בשעון-השבת, משום שלדעתם שעון-שבת הוא חלק ממערכת התאורה, ואסרו חכמים לעשות פעולות הגורמות לשינוי במשך זמן התאורה, כפי שניתן ללמוד מדין נר של שבת שאסרו לחבר אליו שפופרת של ביצה מלאה שמן, שמא יקח מהשמן (שבת כט, ב; ביצה כב, א).

אולם למעשה מותר לעשות זאת, משום שהדוחה את פעולת כיבוי האור דומה למי שהיה נר דולק בחדרו והרוח החלה לנשוב בחלונו עד שהנר עומד לכבות, שלכל הדעות מותר לו לסגור את החלון, ולאפשר בכך לנר להמשיך לדלוק עוד שעה ארוכה. שהואיל ולא עשה דבר בגוף הנר עצמו, אלא רק מנע מהרוח לכבותו – אין בדבר איסור. וכן מי שדוחה את פעולת שעון-השבת, אינו עושה דבר בגוף הנורה או מכשיר החשמל אלא רק מונע לזמן נוסף את פעולתו של שעון-השבת.

לפיכך, כל פעולה שממשיכה את המצב הקיים מותרת. שאם החשמל מנותק, מותר להמשיך את מצב הניתוק ועל ידי כך האור יידלק מאוחר יותר. ואם החשמל מחובר, מותר להמשיך את המצב הקיים ועל ידי כך האור יכבה מאוחר יותר. וכן בשעה שהאור כבוי, מותר להוריד את המתג שמדליק את הנורות, כדי שכאשר תגיע השעה ששעון-השבת ידליק את האורות, אותן נורות לא ידלקו.[1]

אבל אסור לשנות את שעון-השבת כך שיקדים את פעולת הכיבוי או ההדלקה. למשל, אם כוונו את שעון-השבת שיכבה את האור בשעה 12.00 בלילה, ונמלכו לישון מוקדם יותר, אסור להקדים את הכיבוי. ואף שאין זה כיבוי בידיים, שכן הכיבוי אינו מתבצע מיד אלא רק לאחר זמן, מכל מקום גם גרימת כיבוי אסורה מדברי חכמים. וכן אם כיוונו את השעון באופן שידליק את האור בשעה 10.00 בבוקר, אסור להזיז את המתגים של שעון-השבת כדי שהאור יידלק מוקדם יותר, שאסרו חכמים לגרום להדלקת האור. אמנם לצורך גדול מותר להקדים, הואיל ופעולה זו נחשבת 'גרמא', שמותרת לצורך גדול.[2]

1. אמרו חכמים (ביצה כב, א): "הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר, והמסתפק ממנו חייב משום מכבה", לדעת הרא"ש ודעימיה, מפני שהוספת שמן שתגרום לנר לדלוק זמן נוסף היא הבערה, והפחתת השמן היא כיבוי. ופסק בשו"ע תקיד, ג, על פיו, שגם חיתוך נר שעווה דולק או הכנסתו לתוך חול אסורים משום כיבוי. יש אומרים לפי זה שכל שינוי בשעון שבת אסור מהתורה, וממילא יש בזה גם איסור מוקצה (ישכיל עבדי ז, כג). ויש סוברים שחלק מהשינויים אסורים מהתורה (אג"מ יו"ד ח"ג מז, ד; אז נדברו ג, כה; ח, לב). אולם הלכה כדעת המקילים שכל המשך מצב בשעון שבת מותר. ראשית, מפני שלדעת תוס' ודעימיה, הפחתת השמן או הוספתו אסורה מהתורה משום שבעת ההוספה הנר מתגבר או נחלש, אבל אם ההשפעה של נתינת השמן או נטילתו היתה ניכרת רק אחר זמן, אין זה כיבוי אלא גרם כיבוי (לעיל יז, 1). ויש פוסקים כדעתו למעשה (רמ"א תקיד, ד, ערוה"ש ד). ואף אם נאמר כרא"ש, רבים מפרשים שהאיסור הוא ליטול מחומר הבערה שבנר עצמו או להוסיף בו, אבל אם הפעולה נעשית באופן חיצוני הוא גרמא בלבד (ב"ח, ט"ז, גר"א, מ"ב תקיד, כג). ואף אם נקבל את דעת השו"ע ברא"ש, נראה לומר שחומרתו היא רק כאשר הפעולה החיצונית נעשית בסמוך לנר, אבל אם נעשית במרחק כמו בשעון שבת מותר. וכן למדנו (ביצה כב, א), לפי רי"ף, רמב"ם ורא"ש, שהסרת גזרי עצים שעומדים לבעור כדי שלא יבערו מותרת. וכ"כ מנחת שלמה יג; יבי"א ג, יח; שש"כ יג, כו-לג, ועוד, כמובא בהרחבות. וכיוון שמותר להמשיך את המצב הקיים בשעון השבת, הזיזים שצריך להזיז לשם כך אינם מוקצה.

יש להוסיף, כאשר האור כבוי מותר להוסיף שעות כיבוי גם לאחר שיידלק, וכאשר האור דולק אפשר להוסיף שעות הדלקה גם לאחר שיכבה (עי' שש"כ יג, ל). ואמנם אפשר היה לטעון שהיתר זה הוא רק בהמשכת מצב שממילא עומד להיות, אולם כיוון שגם שינוי המצב אסור רק משום גרמא, ויש סוברים שגרמא מותרת לכל צורך (לעיל ט, ט, 5), נכון לנטות לקולא.

[2]. הקדמה של פעולת השעון נחשבת 'גרמא', ולמדנו לעיל (ט, ט, 5), שפעולת גרמא מותרת לצורך גדול או לצורך מצווה או כדי למנוע הפסד. וכ"כ בשש"כ יג, כט, עפ"י רשז"א; ויבי"א ח"ג או"ח יח. נימוק נוסף להיתר, שכיבוי אסור מדרבנן (לעיל הלכה א). והרוצים לחוש לדעת המחמירים, כאשר מדובר בהקדמת הדלקה, יבצעו את ההקדמה בשינוי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-19 22:43:49

שלום. בצק בשיעור חלה שחלק ממנו אופים חלות וחלק ממנו פיצות. האם אפשר להפריש חלה? מצד אחד בהלכה ח בפרק י"א בפניני הלכה נאמר שאם חלק מהבצק מיועד למאפה מלוח וחלק למתוק אז לא ניתן להפריש חלה, מצד שני בהלכה י"א לגבי בצק שמיועד לבישול, אפילו אם אופים חלק קטן מהבצק ניתן להפריש חלה, אשמח לדעת מה ההלכה במקרה של החלוקה חלק לפיצות וחלק לחלות, וגם להבין מה ההבדל בין בצק שנועד לבישול, שיש הפרדה בין המבושל לאפוי וניתן להפריש ובמלוח ומתוק לא ניתן להפריש. תודה רבה.

בצק בשיעור חלה שחלק ממנו לחלות וחלק לפיצות – מכיוון שמדובר על אותו בצק עם אותם חומרים (ולכן ברכת הפיצה 'המוציא'), ורק לאחר עשיית הבצק מפרידים חלק לשים עליו גבנ"צ וכו' וחלק להתפיח ולשים עליו ביצה ושומשום וכד' – מפרישים חלה בברכה, שכן לא מדובר על מאפה מתוק ומלוח.

לגבי הסעיף של בצק שמיועד לבישול – גם שם מדובר שאין הקפדה על ערבוב הבצק שמיועד לבישול עם זה המיועד לאפיה, שכן החומרים זהים, וגם לא מדובר על בצק שמיועד להיות מתוק ואחר המיועד להיות מלוח, אלא רק שחלקו לבישול וחלקו לאפיה.

כיוון ששאלת אביא לך את הפרק מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יא – חלה

המצווה

א. חובה על כל ישראל, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, להפריש תרומה לכהן מבצק שנועד להכנת מאפים העשויים מקמח של חמשת מיני דגן (במדבר טו, יז-כא), וכל זמן שלא הפרישו חלה, אסור לאכול מהמאפה. כיום המצווה מדברי חכמים, עד אשר יגורו רוב היהודים בעולם בארץ ישראל.

ב. הכהן ובני משפחתו היו צריכים לאכול את תרומת החלה בטהרה, אבל משנחרב בית המקדש וגלינו מארצנו, בטל מאתנו סדר טהרת הזאת מי אפר פרה אדומה, ואין הכהנים יכולים להיטהר מטומאת מת. לכן אף שקבעו חכמים להפריש מבצק שנועד לצורך ביתי לפחות 4% מהעיסה, ומעיסת נחתום שנועדה למכירה לפחות 2%, כיום שאין הכהנים יכולים ליהנות מהעיסה, אנו מפרישים כלשהו בלבד כדין התורה. וכיוון שיש בתרומה זו קדושה, עוטפים אותה ומניחים בפח או שורפים בתנור.

ג. על ידי קיום המצווה גם בימינו, אנו זוכרים את החזון שעל פיו ציוותה התורה לתת את מתנות הכהונה כדי לסייע לכהנים בעבודתם המקודשת, וממילא גם כיום הלחם שלנו נעשה מקושר לערכי הקודש, וברכה נמשכת לביתנו. כאשר רוב ישראל יחיו בארץ ישראל, חובת המצווה בארץ תחזור להיות מהתורה והברכה תרבה, אך עדיין יהיה אסור לכהנים לאכול את החלה מפני הטומאה. וכאשר נזכה לחזרת סדרי הטהרה לישראל, יוכלו הכהנים לגלות בחייהם את הקדושה ולאכול את החלה (עי' בפנה"ל ב-ג לפרטי החיוב מהתורה כאשר היו הכהנים אוכלים את תרומת החלה).

סדר ההפרשה

ד. רק לאחר עירוב הקמח והמים מתחילה חובת המצווה וניתן להפריש חלה, והזמן המובחר הוא בגמר לישת הבצק.

ה. לפני קיום המצווה מברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להפריש חלה" (יוצאי תימן וחלק מאשכנז), או "להפריש חלה תרומה" (עדות המזרח), או "להפריש חלה מן העיסה" (רבים מיוצאי אשכנז וצפון אפריקה). לאחר הברכה מפרישים חתיכה כלשהי, ויש נוהגים להפריש כשיעור זית (חצי ביצה של ימינו), ויש שאומרים בעת ההפרשה "הרי זו חלה".

ו. כיוון שאסור לאכול את החלה המופרשת, צריך לשרוף אותה או לעוטפה ולהניחה בפח. כששורפים אותה בתנור, אין להניחה על תבנית אפייה אלא על תחתית התנור. אפשר לעשות זאת גם כשאופים בתנור מאכל אחר, ויש מחמירים לעוטפה בנייר כסף.

ז. שכחו להפריש חלה מהבצק, מפרישים אחר האפייה, ובכך מתירים את המאפה (ובחו"ל מותר לכתחילה להפריש לקראת סיום אכילת המאפה). כמו כן, החושש שמא לא הפרישו חלה מהמאפה שהוגש לפניו, יפריש ממנו פירור קטן לחלה, ויניח אותו במקום שאין חשש שיבואו לאוכלו.

ח. מעת שיגיעו הבנות והבנים לגיל מצוות, הם רשאים לקיים את המצווה. יכול אדם למנות יהודי לשליח שיפריש בברכה חלה בשליחותו, אבל המפריש בניגוד לדעתו של בעל הבצק, אין הפרשתו מועילה (ועי' לעיל י, ט).

שיעור החיוב בחלה

ט. שיעור הקמח החייב בהפרשת חלה, הוא נפח של 43.2 ביצים (ביצה – 50 סמ"ק). החשבון הוא של הקמח לפני שלשו אותו עם מים ובלא תוספת תבלינים. כדי לדייק בשיעור הקמח, יש למדוד אותו בכלי שיש בו סימוני נפח, וכל שיש בו לפחות שיעור נפח של 2.160 ליטר – יפריש, ואם פחות – לא יפריש (לכתחילה טוב שיהיה 2.200 ליטר).

י. כשאין אפשרות לחשב לפי נפח, מחשבים לפי משקל, אבל כיוון שמדובר בהערכה שתלויה במידת דחיסות הקמח, יש בה ספק, שכן פעמים שקמח בנפח החייב בחלה שוקל יותר ופעמים פחות. לפיכך יש צורך לקבוע שני שיעורים, האחד לחובת הפרשה מספק בלא ברכה, והשני לחובת הפרשה עם ברכה. וכיוון שיש שוני בין סוגי הקמחים, יש צורך לקבוע שיעור לכל קמח:

צירופי בצק ומאפים

יא. בצקים או מאפים דומים שלא מקפידים על ערבובם, אם אין באחד מהם שיעור חלה, והצטרפו יחד לשיעור, יש להפריש מהם חלה בברכה לאחר צירופם. בשתי דרכים נוצר הצירוף:

א – כאשר שני הבצקים נדבקו בעת הלישה או האפייה עד שאם יפרידום ייתלש מעט מהבצק או המאפה של זה לזה.

ב – כאשר הבצקים או המאפים מונחים בכלי אחד או בשקית אחת, או כאשר הם מכוסים במפה. הניחם במקרר, במקפיא, בתנור או בארון שקבוע בקיר, יפריש בלא ברכה. וכן דין מאפים המונחים בכלי אחד, אך חלקם בערימה מעל חלל הכלי בלא כיסוי, ואין שיעור בלעדיהם.

יב. הפריש חלה מעיסות שלא היה בהן שיעור חיוב, לא עשה כלום ואין קדושה בחלה שהפריש, ולכן אם אחר כך הצטרפו יחד, יפריש בברכה. ואם הפריש משיעור מסופק בלי ברכה, ואחר כך צירף אליו עוד שיעור וכעת הוא חייב בחלה בלא ספק, יחזור להפריש בלי ברכה.

יג. מי שאינו מעוניין לאפות כשיעור החייב בחלה, אינו צריך לאפות יותר כדי לקיים את המצווה. אבל מי שמתכוון לאפות שיעור החייב בחלה, אסור לחלקו לשניים כדי להיפטר מהמצווה.

יד. שתי עיסות או שני מאפים שיש בכל אחד מהם שיעור חלה, אפשר להפריש מאחד על חברו כל עוד הם במקום אחד בבחינת 'מוקף' (כמבואר לעיל ט, ז-ח). בדיעבד, אם הפריש שלא מהמוקף – יצא, וכן נוהגים כאשר שכחו להפריש חלה וכבר חילקו את המאפים לאנשים אחרים, שמפרישים חלה ממאפה אחד על מאפים שבמקום אחר (לעיל ט, ט). עשה את הבצקים בחוץ לארץ, יכול להפריש לכתחילה על בצק שאינו באותו מקום.

עיסה שנועדה לחלוקה

טו. שני בצקים שונים שמקפידים שלא יתערבבו, כגון בצק שמרים ובצק פריך, אינם מצטרפים לשיעור חלה. ואפילו בצק אחד שעומדים לחלקו למאפה מתוק ולמאפה מלוח, אין החלקים שעומדים להתחלק מצטרפים.

וכן הדין כאשר כמה נשים לשו יחד בצק על מנת להכין מאפה דומה, אלא שכל אחת מכירה את המאפה שלה ומקפידה לקחתו לעצמה – אינם מצטרפים לשיעור. אבל אם יקפידו להיות שותפות מלאות במאפים עד גמר האפייה, ואחר האפייה תיקח כל אחת את חלקה באקראי, בלא שיהיה עליו סימון אישי, תוכל אחת מהן להפריש חלה עבור כולן.

לפי זה, גננת שאופה עם הילדים חלות לקראת שבת, וכל ילד לש לעצמו את בצקו ומדביק עליו את שמו, אין החלות מצטרפות ולא ניתן לקיים הפרשת חלה.

טז. כאשר לשו כמה נשים כשיעור חלה על מנת לחלק את המאפים באופן שפוטרן מהפרשת חלה, החלק שנילוש הופקע לגמרי מהמצווה, הואיל וכבר היתה לו שעה שהיה בו כמות של שיעור חיוב ונפטר, ושוב אינן יכולות להוסיף עליו באופן אישי ולהשלים לשיעור חלה.

יז. הביאו הקרובים והשכנים מאפים שונים שלא הפרישו מהם חלה כי לא היה בהם שיעור – אם מגישים אותם בסל אחד באופן שיש בתוך הסל שיעור חלה מסוג אחד של בצק שאין מקפידים שלא יתערב בשעת הלישה – מצטרפים, וצריך להפריש מהם חלה. מאפים חלביים עם בשריים או עם פרווה מסוג אחד של בצק, אינם מצטרפים, כי מקפידים לחלקם לפני האפייה.

יח. כאשר לשים בצק כשיעור, אף שמתכוונים להקפיא חלקו כדי לאפות אותו לאחר זמן, יש להפריש חלה בברכה.

הקמח והנוזלים

יט. עירב קמחים מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון) עם חומרים אחרים כקורנפלור, סוכר, קקאו וביצים; אם מיני הדגן רוב, ויש בהם לבד שיעור חלה, ויש למאפה טעם דגן – מפריש בברכה. ואם יש למאפה טעם דגן ויש שיעור חלה במיני הדגן, אבל אינם רוב – מפריש בלי ברכה. ואם אין למאפה טעם דגן או שאין בדגן שיעור חלה – פטור מחלה. אורז מצטרף לחיטה לשיעור חלה גם אם אין החיטה רוב, ולכן כל שיש במאפה טעם דגן, יש להפריש בלא ברכה.

כ. הלש את הקמח במים, טל, שמן זית, יין, חלב, דבש דבורים – חייב בחלה. אבל אם לש במשקים אחרים, כדוגמת מי פירות או מי ביצים, אם לא הוסיף אפילו מעט מים או רוב מאחד מהמשקים הנזכרים – יפריש בלי ברכה.

ייעוד הבצק לאפייה או לבישול

כא. חובת ההפרשה היא מבצק שנועד לאפייה, אמנם לכתחילה נוהגים להפריש חלה בלי ברכה גם מבצק עבה שנועד לבישול. בבישול הבצק שוהה בתוך הרבה נוזל, כמים או שמן (טיגון עמוק), ואילו באפייה הנוזל רק מלווה את הבצק מתחתיו ומצדדיו להטעימו. ובמקום ספק, יפריש בלי ברכה.

כב. דוגמאות למאפים: לחם, עוגות, קרקרים, סופגניות אפויות, בקלאווה, מלאווח, מופלטה, כובאנה וג'חנון. גם כאשר הקמח או הבצק נחלטו במים רותחים, כמו שעושים בפחזניות וביגלה גדול, כל עוד האפייה היא שהכינה אותם לאכילה ולא רק השביחה את טעמם, הם נחשבים מאפה. גם פנקייק, קרפ, לחוח, וופל בלגי ובלינצ'ס שלא עשאום דקים במיוחד, דינם כמאפה, ואף שמתחילה עיסתן נוזלית, המראה שלהם זהה למאפה, ויש להפריש מהם בגמר האפייה אם יצרף אותם יחד לשיעור חיוב חלה (לעיל, יא).

כג. דוגמאות למאכלים מבושלים שבצקם עבה: סופגניות מטוגנות, פריקסה, פתיתים, אטריות, שקדי מרק, כיסנים (קרפלך). וכן דין קוגל, אף שלאחר בישול האטריות נאפה בסיר, שכן אפייה זו רק משביחה את טעם האטריות שהיו כבר מוכנות לאכילה על ידי הבישול. בצק של קובה פטור לגמרי מחלה, מפני שבנוסף לכך שהכנתו בבישול, מערבים בו בורגול ואין זו לישה רגילה. וקל וחומר שדייסה ומרקים שיש בהם קמח רב, פטורים מחלה.

כד. כאשר מתכוון לאפות אפילו חלק קטן מבצק שנועד לבישול, כל הבצק מתחייב בחלה בברכה, ויפריש את החלה לאחר האפייה ולא מהבצק. כך יעשה מי שרוצה לצאת מהספק לגבי בצק שנועד לבישול – יחליט מראש לאפות ממנו מעט.

כה. התכוון בעת הלישה לאפות את הבצק העבה ונמלך לבשלו, או להיפך – חייב להפריש ממנו חלה בברכה.

דינים שונים

כו. הפרישו חלה וחזרה והתערבה בבצק, אם לא היה בו פי מאה כנגדה, הבצק אסור. אבל אם עדיין לא התחילו לאכול מהמאפה, יכול זה שהפריש ללכת לחכם, שישב יחד עם עוד שני אנשים כבית דין, ויתירו לו את ההפרשה מעיקרה (כדין תרו"מ לעיל ט, יא). המבקש התרה יאמר שהוא מתחרט על כך שהפריש חלה, ואם היה יודע שהיא תתערב בבצק לא היה מפריש אותה. והם יאמרו לו שלוש פעמים: "מותר לך" או "החלה בטלה", ובכך הבצק או המאפה נעשו מותרים, ועליו לחזור ולהפריש חלה בלא ברכה.

כז. אסור להפריש חלה בשבת וביום טוב, ומי שחושש שלא יספיק להפריש לפני כניסתם, יאמר "מה שאפריש בשבת/יו"ט לחלה, הרי הוא חלה", ובשבת/יו"ט יברך ויפריש (ועי' לעיל י, י-יא). אם העיסה נילושה ביום טוב עצמו, מותר להפריש חלה, אך לא ישרוף אותה אלא יעטוף ויניח בפח. בחוץ לארץ מותר לאכול מהמאפה ולהשאיר מעט למוצאי שבת/יו"ט, וממנו להפריש חלה (לעיל, ז).

כח. בצק של נוכרי פטור ממצוות חלה גם אם יהודי לש עבורו את הבצק. לפיכך, מאפייה שבבעלות גויים, אף אם כל העובדים יהודים, פטורה מהפרשת חלה. וגם אם יפריש, אין בחלה קדושה (שלא כדין תרומה מפירות). בצק ששותפים בו ישראל ונוכרי, אם יש בחלק הישראל קמח כשיעור חיוב חלה, חלקו חייב בחלה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-19 18:09:49

אשתי יושבת שבעה על אביה. והגיע יום הטבילה שלה. האם היא יכולה לטבול לא לשם אישות אבל להתיר מגע מנחם ותומך? תודה

לא

שולחן ערוך יורה דעה שפא, ה – "נידה שנזדמן זמן טבילה בימי אבלה, אינה טובלת".  ומוסכם (רמ"א, ב"ח, ש"ך, ט"ז).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-19 15:57:18

מקלט שהחליטו לעשות אותו כבית כנסת האם יהיה מותר להכניס לשם גם בעלי חיים כשיש אזעקות?

כן, ויישב איתו במקום צדדי ומוצנע, ולא במרכז בית הכנסת.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-19 11:40:11

האם מותר להשתמש לכתחילה בתנור משולב מיקרוגל באופן שבמצב תנור הוא תמיד חלבי ובמצב מיקרו הוא משמש גם לחלבי וגם לבשרי (כפי שמותר להשתמש במיקרו רגיל)

מותר. אמנם אם יש עוד אנשים שמשתמשים בו לשני המינים, אם אפשר עדיף להחמיר ולקנות עוד מיקרוגל רגיל מפני חשש מכשול. בפועל זה הרבה יותר נוח באופן משמעותי. מיקרוגל זה מוצר שיש לו אריכות ימים, שווה להשקיע 300 שקל בשביל זה. מנסיון אישי.

דין מיקרוגל מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

מיקרוגל

ל. הרוצה להשתמש באותו מיקרוגל למאכלים חלביים ובשריים, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה של המיקרוגל תהיה נקיה לגמרי משאריות חלב או בשר, ואז יכול לחמם כל מאכל בתוך צלחת, ולכסותו בכלי ממינו (אפילו הכלי עם חורים). ניתן גם לקבוע שהמיקרוגל חלבי, ואזי רק כאשר מחממים בו מאכל בשרי או פרווה שרוצים לאוכלו עם בשר, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה תהיה נקיה, ולהניחו בתוך צלחת מכוסה. וכך יעשה הנצרך להשתמש במיקרוגל שאינו כשר.

לא. בדיעבד כשחימם בלא כיסוי – המאכל כשר. אבל אם הצלחת הקבועה היתה מלוכלכת משאריות שומן בשר למשל, וחימם עליה מאכל בכלי חלבי – הכלי נאסר, ואם הוא מחרס או פלסטיק ואין במאכל הרותח שבו פי שישים מהשומן הבשרי – גם המאכל נאסר (דין הכשרת מיקרוגל, להלן לג, ט).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-18 07:46:04

שלום, בתקופת המילואים אני מקבל כל יום טעינת חוזה מצה״ל לרב-קו לנסיעה חופשית בכל הארץ. על-מנת להשתמש בו אני צריך להטעין בעצמי מחדש דרך אפליקציה או עמדה. האם אני יכול להשתמש בחוזה הזה גם כאשר אני נמצא בחופשה וצריך לנסוע לישיבה או כל מקום אחר או שיש בכך משום גזל ואפשר להשתמש בחוזה הזה רק לצורך נסיעה לבסיס ובחזרה ממנו? תודה.

אם יש דרך לברר זאת עם מישהו או אתר שיודע את הכללים, זה כמובן הכי טוב. אם אין דרך כזו, אנחנו צריכים לעשות אומדן בדעת נותני השירות הנ"ל, לדעתי פשוט שכל עוד החייל נמצא בתקופת המילואים, הוא יכול להשתמש בזה, ולו רק מפני שמערכת גדולה כמו הצבא, לא קובעת סייגים שלא ניתן לאכוף אותם כלל, אלא ברגע שאדם מגוייס, יש לו הטבות, וברגע שהוא מסיים, אין לו. פשוט מאוד לענ"ד.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-06-17 12:45:59