חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
ליל הסדר
בספר פסח, טז, יג, רשום שהאוכל אחרי הקידוש כזית יברך ברכה אחרונה. ואילו בהלכה טו, כתוב שהאוכל כזית כרפס לא יברך ברכה אחרונה. מה ההבדל?
אכילת המרור בסעודה היא המשך ישיר לאכילת הכרפס, ממילא בברכת המזון מוציא גם את הכרפס, וכפי שמבואר בהערה בספר בדין כרפס. לכן דרך אגב, מי שנצרך לאכול לאחר הקידוש, עדיף שיעשה זאת לפני הכרפס, כפי שמבואר בהערה בספר בדין זה שאם יאכל לאחר הכרפס ויברך בורא נפשות על מה שאכל נכנס לספק.
2024-04-16 14:17:44
פסח
א. למדתי בפני הלכה פסח ד, יא: לגבי כלי האוכל והתנור, יש לנקותם לפני פסח מכל ממשות חמץ, שאם לא כן אחר הפסח יהיה צורך לנקותם כדי שלא לאכול חמץ שעבר עליו הפסח. מה זאת אומרת מכל ממשות חמץ? פירורים וכדו' או שצריך ניקוי יסודי עם חומר פוגם? ב. אנחנו יוצאים מביתנו כמה ימים לפני הפסח וצריכים לבדוק חמץ בלילה שקודם ליציאתנו, ומתעוררת שאלה, האם גם בבדיקה מוקדמת צריך לבדוק מיד בתחילת הלילה, ואסור לעשות דברים אחרים לפני הבדיקה? (אני שואל כי יש לי מפגש חשוב באותו ערב) כמו כן, בבדיקה בלילה תהיה לנו בעיה לבדוק את החדר שבו ישנה התינוקת שלנו. האם ניתן לדחות או להקדים את בדיקת אותו החדר לשעות יום?
א. ממשות חמץ במקרה הזה, הכוונה לחמץ שיש לו חשיבות, לא לפירורים, שהרי דין חמץ שעבר עליו הפסח לא שייך בפירורים שאין להם חשיבות, שהרי לא עבר עליהם בבל יראה ובל ימצא.
ב. דין בדיקה זו כדין בדיקה בליל י"ד. אבל אם יש לך פגישה חשובה שאינך יכול להקדימה, אתה יכול לאחר את הבדיקה.
ג. מקום שלא ניתן לבדוק בלילה, יבדוק ביום.
לידיעתך יצא כעת ספר חדש – קיצור הלכה – המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד.
2024-04-16 12:25:02
פסח
שלום וברכה 1. כל הדינים של מה לעשות אם חמץ שמוצאים בחג עצמו וכו זה דווקא אם לא עשה מכירת חמץ? ואם עשה צריך לשים בצד כי זה של הגוי? 2. בעניין הפופקורן לאשכנזים בפסח – אז אם מכין אותו עם שמן זית טהור ומקפיד שלא יהיה מים כלל בסיר וכו זה מותר?
- לכתחילה נכון שלא למכור סתם כך את כל החמץ שיש לו בבית, אלא למכור את המאכלים שנמצאים בארונות מאוד מסוימים. זאת כדי שהמכירה תהיה רצינית. במקרה כזה, אם מצא חמץ גמור בפסח, צריך לבערו, שהרי אינו מכור. אמנם מי שמכר את כל החמץ שיש לו בבית, אסור לו לבערו, שהרי הוא של הגוי, וישים אותו בארון שיש בו שאר דברים שמכר. ומי שקנה בטעות חמץ בפסח, כגון שקנה וופלים או ביסלי שחשב שהם כשרים לפסח, וגילה שלא, כיוון שלא מכרם, צריך לבערם.
מה הדין של מאכלים שאינם חמץ אבל גם אינם כשרים לפסח, ולא מכרם? אם אין סבירות שיש ברכיבים שלהם חמץ, אין צורך לזורקם בפסח, אלא אפשר לשים אותם בארון סגור.הסבר– כיון שאין סיבה שיהיה במאכלים אלו חמץ, אזי מן הסתם גם אם יש שם חמץ הוא בטל בששים קודם פסח, ולדעת השו"ע גם אם החמץ יבש (פירור), אינו חוזר ונעור בפסח. וגם למנהג הרמ"א, אם המדובר בחמץ לח אינו חוזר ונעור, וגם אם מדובר על חמץ יבש, יש בזה סס"ס: אולי אין שם חמץ, וגם אם יש חמץ אולי הלכה כמא"ד שגם חמץ יבש שבטל בשישים לא חוזר ונעור, וגם אם הלכה כמא"ד שחוזר ונעור ביבש, י"א שרק אם יבשל התערובת בפסח אמרינן חוזר ונעור (א"ר,פמ"ג, עול"ש,נהר שלום. הביאם המ"ב תמז,לג ולא דחאם. בספר הלכות חג בחג הביא את המ"ב הזה למעשה, אך בפנה"ל סובר שאין הלכה כך, ומ"מ ברור שניתן לצרפם לספק בנד"ד. עוד יש לציין את המובא ברמ"א,ד ומ"ב שכשיש חשש שנשארו פרורי חמץ בתבשיל, אמנם אסור לאוכלו בפסח, אבל הוא מותר בהנאה, וכ"ש שמותר להשהותו. וכן מובא במ"ב תנג,כז שכאשר חשש החימוץ רחוק, אסור באכילה אך מותר להשהותו בלא למוכרו – "ואם עבר ולתת (את החיטים) אסור לאוכלן ולהנות מהן בימי הפסח. ומ"מ להשהות קמח החיטים הלתותים מותר בפסח אם שרן במים מעט וטחנן מיד אחר הלתיתה…". - לכאורה לא, שהרי אם ההוראה לנהוג בקטניות כמו קמח, הרי מנהג האשכנזים להחמיר במצה עשירה שמא יש בנוזל מעט מים. סביר מאוד שבהרבה מסוגי שמני הזית שמים מעט מים (אין חובה לדווח על כך עד אחוז מסויים).
2024-04-16 10:44:11
אוכל לחתולים בפסח
שלום, האם אוכל לחתולים צריך הכשר לפסח או לא?
דין זה מובא בפניני הלכה פסח פרק ב, ובספר הקיצור לכל ספרי פניני הלכה שיצא כעת –
"חמץ שכבר מתחילה לא היה ראוי למאכל אדם כלל, אף שראוי למאכל כלב, לא חל עליו איסור חמץ. אמנם חמץ המצוי במאכלים שמכינים לכלבים וחתולים, ראוי מתחילתו למאכל אדם בשעת הדחק, ולכן חובה לבערם לפני פסח."
2024-04-15 08:20:22
אורז בפסח
שלום, יש לי חבילת אורז סגורה מלפני פסח, שלא רשום עליה כשל"פ, האם מותר לבשל ולאכול אותה בפסח?
מותר על ידי ברירה טובה. אבל כיוון שאורז זה דבר שנשמר היטב, עדיף להתרגל לקנות לפסח רק דברים שכתוב עליהם שהם כשרים לפסח, כדי לא להסתבך, כי סביר שהמפעל מקפיד יותר בייצור לפסח מכל חשש חמץ.
2024-04-15 08:16:18
איזה טמפ' צריך בהכשרת תנור
שלום, בהכשרת תנור (מטרף לכשר או לפסח או בין בשר לחלב) כתוב שצריך לשים על החום הגבוה ביותר. האם חובה לשים על הטמפרטורה הגבוהה ביותר או שישנה טמפרטורה מדוייקת שמספיקה (למשל 200 מעלות)? אם לא וחייבים דווקא את הטמפרטורה הגבוהה ביותר, האם צריך גם להפעיל את מצב מאוורר טורבו או שמספיק מצב חום עליון ותחתון? השאלה לגבי 3 הדברים: הכשרת תנור טרף, הכשרה לפסח, והכשרה בין בשר לחלב. תודה רבה
צריך לחמם על הטמפרטורה הגבוהה ביותר של התנור. לגבי מצב מאוורר טורבו, אם איני טועה הוא לא יוצר חום גבוה יותר, אלא רק מפזר בשווה את החום בתנור כדי שהאפייה תהיה אחידה, לכן לא צריך להפעילו. אבל אם הוא מגביר את החום, צריך.
2024-04-15 06:55:50
שתיית 4 כוסות
לאשתי יש ריפלוקס, ומיץ ענבים חריף לה. שנה שעברה שתתה בקושי את מיץ הענבים בליל הסדר. האם יש עליה חובה לשתות מיץ ענבים בליל הסדר? תודה!
מה רע ביין יבש ובריא? אפשר כמובן להוסיף לו מים כדי שלא יהיה חזק, ולשתות את המינימום הנדרש, כלומר 50 מ"ל.
ואם גם זה לא עוזר, אנו חוזרים לשאלה האם אדם שקשה לו מאוד לשתות יין, או אדם שהיין גורם לו לתחושה לא טובה, פטור מארבע כוסות בליל הסדר ?
תשובה – פניני הלכה פסח טז, ז (ובספר הקיצור לפניני הלכה – טז, לה) – גם מי שהיין לא טעים לו או ששתייתו גורמת לו לכאבי ראש, חייב לשתות ארבע כוסות. וכן מסופר על רבי יהודה בר' אלעאי, שהיה צריך לכרוך סוּדר על ראשו מפסח עד חג השבועות, מחמת כאב הראש שנגרם לו משתיית ארבע כוסות. ורק מי שהיין יגרום לו לחלות וליפול למשכב, פטור מהמצווה.
2024-04-14 16:34:16
אכילה בין בשר לחלב
שלום הרב. אני כרגע משרת בצבא. ושומר בין בשר לחלב 6 שעות. אבל בבסיס שלי אין הפרש של 6 שעות בין ארוחות בשר וחלב . רציתי לדעת האם אני יכול לעשות התרת נדרים ולשמור 3 שעות בין בשר לחלב. 5 שעות בין בשר לחלב לא עוזר לי תודה.
ממש לא תקין שבצבא ישראל אין הפרש של יותר מחמש שעות בין ארוחה בשרית לחלבית. צריך לפנות לרב הבסיס או לרבנות הצבאית. לגופה של שאלה – אין מקום להקל בזה, שכן בארוחות חלביות בצבא יש מספיק אוכל לא חלבי שאפשר לשבוע ממנו.
2024-04-14 15:33:01
אכילה אחרי כוס ראשונה בליל הסדר
שלום רב, בפניני הלכה פסח, כתוב שמותר בשעת הצורך לאכול מעט דברים אחרי קדש בליל הסדר. יש לי כמה שאלות בנוגע לזה: 1. אם צריכים לאכול, האם עדיף שזה יהיה מיד לאחר קדש ולפני כרפס? או שאפשר גם אחרי כרפס? 2. כתוב שאחרי האוכל לאחר קדש, יש לברך ברכה אחרונה. האם הכוונה בורא נפשות על האוכל? האם הברכה לא יפטור ככה גם את היין ולכן יש לברך מעין שלוש לפני בורא נפשות? או שמספיק לכוון לא להוציא את היין בכוס ראשונה בבורא נפשות? תודה
תחילה נביא את ההלכה למעשה כפי שהיא מובאת בספר שיצא כעת לאור – קיצור הלכה – המביא את כל פסקי ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה בספר אחד: "מי שרעב מאוד עד שקשה לו לומר את ההגדה בריכוז, יכול לאכול לאחר הקידוש מעט פרי, ירק או ביצה, ויברך ברכה ראשונה ואחרונה. ומשהתחיל לומר את ההגדה, אסור להפסיק בשתייה או אכילה (ויש מקילים)."
- לפי זה, ההיתר לאכול הוא עד תחילת המגיד. אמנם לכתחילה עדיף לאכול לפני הכרפס כדי שברכת בורא נפשות על המאכלים שאוכל לא תפטור את הכרפס.
2. יברך בורא נפשות, ואינה פותרת את היין, שהרי ברכתו מעין שלוש, ובברכת המזון פותרים את שתיית שתי הכוסות הראשונות.
2024-04-14 14:34:49
סיום מסכת לתענית בכורות
שלום כבוד הרב, האם אוכל לשאול אותך אם במקרים הבאים סיום מסכת שאני עורך פוטרת אדם אחר (שמתקשה להגיע לבית כנסת מסיבות בריאותיות וגיל) מתינות בכורות בערב פסח? 1. סיום מסכת ״כלה״? 2. סיום אחד מספרי התנ״ך או המגילות. 3. סיום מסכת משנה. 4. השתתפות בסיום מסכת בבית כנסת באמצעות הזום. תודה רבה
כדי שהסיום יפטור אדם אחר, הוא צריך להיות במקום הסיום. ובדיעבד גם בזום מועיל אם אין לו דרך אחרת. כדי שהסיום יפטור אחר הוא צריך להיות מכובד גם בעיניהם. מסכת גמרא או סדר משנה בבקיאות, הם ודאי חשובים. וכן ספר אחד מתוך התנ"ך בלימוד עיון, יכול להחשב. וכן סיום מסכת משנה בעיון. אבל קריאת ספר תנ"ך בגירסה וסיום משניות קהתי של מסכת אחת בגירסה, יכול להחשב עבור ילד אבל לא עבור אחרים.
כך מובא בפניני הלכה פסח פרק יג הערה 5 (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) – גם בסיום ספר נביאים בעיון אפשר לעשות סעודת מצווה (אג"מ או"ח א, קנז). וכן נראה שכל מי שמסיים ספר חשוב יכול לעשות סעודה, כי ביסוד הדבר לא הגדירו דווקא מסכת בבלי, עי' חוות יאיר ע. אלא שאם הסיום הוא חשוב לפי המקובל אצל הלומדים, כל המשתתפים בסיום זה פטורים מהצום. וכאשר הסיום חשוב ללומד אך אינו נחשב כל כך בעיני הכלל, רק המסיים עצמו יכול לעשות סעודה ולפטור את עצמו מהצום. לפיכך, מי שמתחיל ללמוד, ועדיין קשה לו ללמוד מסכת משנה בעיון, כבר בלימוד פשוט של מסכת משנה או ספר קודש למתחילים יכול לערוך סעודת סיום, אבל אחרים אינם נפטרים בסיום שלו (עי' יבי"א או"ח כו; פס"ת תע, ט).
עוד יש לציין את המובא בפניני הלכה ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, שהחושש שאם יצום לא יוכל לקיים כראוי את מצוות אכילת מצה והסיפור ביציאת מצרים, מוטב שלא יצום. וכן מי שקשה לו מאוד לצום, יכול לאכול, ויימנע מאכילת לחם ומיני מזונות.
2024-04-12 03:41:01
הכשרת תנור לפסח
שלום בדרך כלל אני מכשיר את תנור האפייה לפסח באופן מאוד יסודי וסיזיפי שאורך כ2-3 שעות אני מנקה אותו בצורה הרמטית עם מסיר שומנים וגם משייף לכלוכים שעליו. אני יוצא מזה מותש ועם ידיים עם צריבות וכאבים מהחומר של מסיר השומנים שנמשכים ימים רבים(למרות הכפפות) את דלת התנור אני מפרק מהתנור ומפרק מהדלת את הזכוכיות הפנימיות ומנקה גם את הזכוכיות הפנימיות ומפרק את הגומיות ומנקה אותן עם מסיר שומנים ומגבונים וכמובן שבסוף אני מחמם לטמפרטורה הכי גבוהה למשך חצי שעה האם ניתן להכשיר את התנור על ידי ניקוי סביר עם סקוץ׳ וסבון כלים רגיל ובלי לפרק את הדלת ובלי לנקות את הגומי? ועם חימום
כן. הכשרת התנור היא כפי שכתוב בפניני הלכה פסח, וכעת גם בספר הקיצור שיצא לאור ומסכם את כל ספרי פניני הלכה בספר אחד – ניקוי טוב והפעלה על החום הגבוה. אמנם רבים, ובכללם אני הקטן, נוהגים לנקות כפי שציינת, וזה לא לוקח יותר משעה, ושמים שני כפפות על הידיים. יש לציין שפעמים רבות יש פירורים של ממש בחריצים שבין דלתות התנור.
2024-04-11 15:32:12
הלכות שבת
שלום וברכה האם מותר לשאת איש מבוגר שיכול ללכת בעצמו בכיסא גלגלים במקום שאין ערוב בשבת?
דין זה מובא בספרו של הרב מלמד פניני הלכה שבת פרק כא. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך כאן את מסקנת הדברים מתוך ספר 'קיצור הלכה' שיצא כעת לאור – המביא בספר אחד את כל פסקי הדינים המובאים בספרי פניני הלכה:
"מי שלא יכול ללכת ללא מקל, כגון חיגר או עיוור שאינו מכיר את המקום שהולך בו, נחשב המקל כנעליו. אבל מי שיכול ללכת בלא המקל, למרות שהדבר קשה לו מאוד, אינו רשאי לצאת בו. וכן דין נכה שמרותק לכיסא גלגלים, נחשב הכיסא כנעליו ומותר לו להניעו בידיו ברשות הרבים, אבל אסור לאדם אחר להוליך אותו. ולצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבקש מגוי שיוליך אותו בכיסאו. גם ילד אסור לשאת בעגלה או בחיקו במקום שאין בו עירוב."
2024-04-10 09:26:25
הכשרת נינג'ה גריל
שלום, לפני זמן רב השתמשתי במכשיר גריל חשמלי סגור מסוג נינג'ה פודי מקס (נראה כך: https://www.topdeal.co.il/wp-content/uploads/AG551-2.jpg ) כדי לצלות לבבות. אני זוכר שפתחתי את הלבבות וניקיתי אותם היטב, אבל לא זוכר אם הם היו מוכשרים, אני מקפיד כמובן להשתמש בבשר מוכשר ומעולם לא צליתי כבד במכשיר מטעם זה, כך שנראה לי שהלבבות היו מוכשרים, מצד שני, הבנתי שלא מוכרים לבבות מוכשרים (קניתי בסופר). מה אני יכול לעשות? מדובר בהפסד מרובה מבחינתי, אני משתמש במכשיר היקר הזה על בסיס יומיומי (השתמשתי בו מאז רבות, רק בדיעבד הבנתי שיכול להיות שהייתה בעיה). השתמשתי בטמפ' של 250 מעלות, המכשיר יכול להגיע ל-260 מעלות.
אם היה דם, הוא נשפך לתוך הקערה התחתונה. אם כך, צריך להכשיר אותה על ידי הפעלת המכשיר על החום הגבוה ביותר. אבל כיוון שכבר השתמשת במכשיר זה פעמים רבות, והפעלת אותו על החום הגבוה ביותר, ממילא הקערה הוכשרה בשימושים אלו.
מקורות לדין זה מופיעים בפניני הלכה כשרות פרק כב (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה), וכן הובא דין זה בספר 'קיצור הלכה' שיצא כעת לאור ומביא את פסקי הדינים שיש בכל ספרי פניני.
2024-04-09 19:49:38
קטניות
שלום, לפי הנאמר בספר פסח, ט,ו – האם מותר לאשכנזי לאכול קטניות חיות או מבושלות פחות מ-18 דקות?
מבושלות לא, כיון שגם קמח מבושל אסור בפחות מ 18 דקות. קטניות חיות – כן. ולכן הרב אליקים לבנון פרסם שמותר לאכול פרכיות אורז כשרות לפסח של חברת B&D משום שאין בתהליך עשייתם מים -https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=413768&lang=HEB
לידיעתך יצא כעת מבית מדרשנו ספר 'קיצור הלכה', המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד.
2024-04-09 14:15:04
דיני הוכחה
מנע רגלך מבית חברך פן ישבעך וישנאך .מה ההתנהלות ומה המסר ברעיון ?
כפי שכתבו הפרשנים על פסוק זה במשלי כה, יז – גם עם חבר טוב צריך להיזהר לא ל'חפור' לו ו'לשגע' אותו, אלא הכל לפי המידה, כדי שהחברות תתמיד בצורה נעימה.
כך פירש למשל המאירי – בבקרך בית רעך, שאם תוקיר רגלך מביתו , ותלך לפעמים דרך חיבה , יערב לו מאוד , ויהיה לו עמך אהבה ואחוה וריעות; אבל אם תתמיד בזה יותר מדאי , ישבעך וישנאך. ולא די שלא יוסיף אהבה, אבל אף האהבה הקדומה תבטל; וכל שכן אם תבוא בלא סיבה, וכל שכן אם תבוא להתמיד להטריחו על איזה דבר… והיא הערה על רוב ההתחכמות וההִכָּנֵס במקום בלתי ראוי לו.
2024-04-08 23:45:02
משחק ילדים בשבת
שלום
יש לי ילדים צעירים (4.5 ו-2.5) שאוהבים לבנות עם magnatiles (ראו את הקישור להלן). האם מותר להם לבנות איתם בשבת? האם מותר לי לבנות עם הילדים שלי בשבת? הם לא בדיוק כמו לגו בגלל המגנטים…
Metropolis 110-Piece Set
תודה על העזרה
כל טוב
ברנדון
מותר. אמנם צריך לזכור את דברי חכמים שאמרו שהשבת נועדה אמנם גם לשמחה ונחת בגשמיות, אבל גם ברוחניות – כלומר בלימוד תורה מרובה. לכן הגדולים צריכים לוודא שאינם מבזבזים את הזמן היקר של השבת במשחקים, אלא ישחקו עם הילדים מעט וישאירו אותם לשחק לבד וילכו ללמוד תורה.
וכך כתוב בספר החדש שיצא כעת לאור – קיצור הלכה – ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה של הרב מלמד:
לילדים קטנים מותר לשחק במשחקים המותרים בשבת, אבל לגדולים שהגיעו למצוות טוב להחמיר ולהקדיש את הזמן החשוב של השבת ללימוד תורה.
המשחקים המותרים והאסורים
ט. אסור לשחק במשחק שבו יש למנצח רווח ממשי של כסף או מאכל, וכן במשחק שרגילים לכתוב בו, או שכולל הדבקה וגזירה. וכן אסור לבנות דברים שדורשים דייקנות מרובה ונועדו להתקיים זמן רב. אבל מותר להרכיב דברים שחיבורם אינו חזק ונועדו לפירוק (לעיל טו, יז). וכן מותר לעשות מנייר צורות פשוטות של אונייה ומטוס, אך לא קיפולים אומנותיים (אוריגמי). וכן מותר להרכיב פאזל או ליצור מילים על ידי חיבור אותיות זו לזו (לעיל יח, ה).
י. אסור לברור באופן האסור סוגים שונים של משחקים שהתערבבו (לעיל יא, כו), וכן אסור לעשות צורות בפלסטלינה משום ממרח וכותב, ולכן היא מוקצה. מותר להקים ולפרק אוהל על ידי שינוי הסדר (לעיל טו, לד), וכן מותר לעשות מחרוזת של משחק שאינה עומדת להתקיים, ובתנאי שלא יעשו קשר על קשר בסוף החוט.
יא. מותר למתוח קפיץ של מכונית צעצוע כדי שתיסע מעט, ובתנאי שלא תצפצף או תדליק נורות. אסור לשחק בצעצועים של כלי נגינה, ולכן הם מוקצה. אבל מותר לתת לתינוק צעצוע שמשמיע קול מכני בעת שמנענעים אותו או לוחצים עליו, ולגדול עצמו אסור להשמיע קול בצעצוע זה.
יב. משחק שמצריך שהאדמה תהיה ישרה, מותר לשחק רק על רצפה שבתוך הבית, כגון גולות (לעיל טו, ט). ומותר לשחק בחול דק ויבש המונח בארגז משחקים (שם י). אסור לרכוב על אופניים בשבת, ונכון להחמיר בקורקינט וסקטים, ומותר לרכוב על תלת אופן (לעיל כב, לח).
יג. מותר לילדים לשחק במשחקי ריצה להנאתם (לעיל כב, יט), אך אסור לשחק בכדורגל או כדורסל וטניס אפילו בבית, כיוון שאלו משחקים שנעשים בעסק גדול, ואינם מכבוד השבת ('עובדין דחול'), לכן הכדור מוקצה. ומטעם זה אסור גם לצפות באנשים שמשחקים במשחקים אלו. אמנם בכדור של ילדים קטנים מותר לשחק על קרקע מרוצפת. וכן מותר לשחק בטניס שולחן חובבני, הואיל ורגילים לשחק בו בבית.
2024-04-08 14:20:56
מכירת חמץ
שלום הרב, ראיתי בפנה"ל בעניין מכירת חמץ (הע' 4) כי אחת הסברות להקל לכלל למכור את החמץ היא על סמך הביטול שנעשה, כך שהמחלוקת לגבי המכירה היא בדין דרבנן. קצת הוקשה לי, הרי הביטול שהאדם עושה הוא לא על מה שמתכוון למכור, ואם כן הרי המכירה של אותו חמץ שבוטל מראה כי לא באמת ביטל את החמץ, שהרי נהנה ממנו ואף ישתמש בו לאחר הפסח. ואם לא יתכוון לבטל את החמץ שנכלל מכירה הרי הוא עדיין בגדר דאורייתא.
אתה צודק, הערתי לרב בעבר שאמנם י"א כפי שכתב (תבואות שור,קצוה"ח, מקו"ח, גרש"ק), אבל דעת רוב הפוסקים כפי שכתבת (חת"ס, פמ"ג, שועה"ר, ח"א, מ"ב תמח, יז ובה"ל 'לא מהני'. ובשד"ח הביא כן בשם עוד רבים מהפוסקים. הובאו כולם בספר בדיקת חמץ וביעורו ח, כב). ולכן הרב שינה את ההערה ל'יש אומרים':
"ועוד, שיש אומרים שהואיל וכל אדם מבטל את חמצו, ואחר הביטול שוב אין איסור חמץ מהתורה, ורק מדברי חכמים בנוסף לביטול צריך לבער או למכור, ואם כן אפשר לסמוך על המקילים בספק דרבנן. בנוסף, במהלך הדורות המסחר הלך והשתכלל, מפעולת חליפין פשוטה של החלפת סחורות, למסחר בכסף ועד למסחר מופשט בניירות ערך וכיוצא בזה, בכסף ועד פעולות קניינות מופשטות שמאפשרות השקעות שמזניקות את הכלכלה ומעלות את רמת החיים. לפיכך, כיום, כאשר הכל רגילים לבצע עסקאות ענק בחתימה בלבד, כקניית בית, אין מקום לפקפק בתוקף המשפטי של מכירת חמץ, כמבואר למעלה."
מסקנה – כיון שלדעת רוב הפוסקים המכירה מועילה, וכיון שיש פוסקים חשובים שסוברים שהמכירה מדרבנן – הרוצה להקל ולמכור חמץ גמור – רשאי.
2024-04-08 07:30:46
הכשרה בחו"ל
שלום וברכה בעת הכשרה בחו"ל -אם צריך להכשיר מחבת, סיר וכיריים אינדוקציה. האם הסדר הנכון הוא: ניקיון (סבון ומים), מילוי הסיר והמחבת במים חמים ובסבון, הכנסת המחבת אל תוך הסיר כך שיישפך ממנו מים (לא ברור מהלכה י"ב פרק י' בפניני הלכה האם זה מועיל – שהרי המחבת עצמה עוד לא כשרה בעצמה!), השארת המחבת בסיר לשלוש שניות (או שצריך למלא את המים והסבון בה שוב קודם לכן?), ניקוי ועירוי על הכיריים (אחרי שהסירים כבר הוגעלו), מים בתחתית הסיר למשך 15 דקות והפעלת הכיריים. תודה מראש.
כתבת טוב.
אביא לך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה את כל רשימת הדברים המובאת בפניני הלכה שצריכים הכשרה:
לג – הכשרת הכלים והמטבח
ניקוי הכלים והכנתם להכשרה
א. לפני ליבון חמור אין חובה לנקות את הכלי, מפני שהאש מכלה כל מה שנדבק אליו. אבל לפני הגעלה צריך לנקות את הכלי היטב, ואם הגעיל ללא ניקוי, צריך לנקות ולהגעיל שוב.
ב. נוהגים לכתחילה להמתין לפני ההגעלה 24 שעות מהשימוש האחרון שעשו בכלי למאכל איסור רותח, או לשים סבון במי ההגעלה כדי לפגום בטעם היוצא מן הכלי, ובכך למנוע חשש של טעם איסור במים שעלול לאסור בחזרה את הכלי.
הגעלת הכלים בפועל
ג. אפשר להשתמש לצורך ההגעלה בכל אחד מסירי המטבח, ובלבד שיהיה נקי ויהיה סבון במי ההגעלה (לעיל, ב). אם לא ניתן להכניס את כל הכלי למים שבסיר, אפשר להגעיל תחילה את חציו האחד ואחר כך את חציו השני. והמכניס כמה כלים בבת אחת, ינערם מעט כדי שהמים ייכנסו ביניהם. את ידיות הכלים אין צורך לפרק, אך צריך לפגום עם הרבה סבון את שיירי האיסור שאולי נותרו במקום חיבורן לכלי.
ד. משהים את הכלי בתוך מי ההגעלה למשך כשלוש שניות, ואם הכנסתו גרמה לקרר מעט את המים, יש להשהותו בהם עד שיחזרו להעלות בועות. אם אין הדבר קשה, שוטפים את הכלי במים קרים מיד אחר ההגעלה.
ה. ניתן להכשיר סיר על ידי הרתחת מים בתוכו עד קרוב לשפתו, וכשהם רותחים לשפוך לתוכו מים רותחים מהקומקום עד שמים רבים יישפכו על כל צידי הסיר ויגעילו את שפתו. על הידיות יערה מים רותחים, ואת מכסה הסיר יכשיר בתוך כלי גדול יותר.
הכשרת מטבח טרף
הכשרת המטבח מובאת בפירוט בהלכות פסח פרק יא, ונביא כאן את תמצית הדברים:
ו. כיור ושיש: מנקים ומייבשים, ולאחר מכן מערים עליהם מים רותחים מהקומקום.
ז. כיריים גז: את משטח המתכת מנקים ומכשירים בעירוי מים רותחים. את ברזלי החצובה מכשירים בתנור בזמן הכשרתו, או על ידי הבערת להבות הגז כרבע שעה (ועי' לעיל כה, כג-כו).
כיריים חשמליות וקרמיות: מנקים ומחממים על החום הגבוה למשך כרבע שעה.
כיריים אינדוקציה: מנקים ומערים מים רותחים מכלי ראשון, ובנוסף לכך יש להרטיב את תחתית הסירים כשהם ריקים ולחמם אותם על המשטח כרבע שעה.
ח. תנור: מנקים את התנור והרשתות, ומפעילים על החום הגבוה למשך כחצי שעה. את תבניות האפייה ניתן להכשיר בתוך התנור רק במקום צורך גדול (לעיל לב, ח).
ט. מיקרוגל: מנקים היטב, מגעילים את הצלחת, ומחממים בתוכו צלוחית עם מים וסבון למשך כעשר דקות על החום הגבוה (ועי' לעיל כה, ל-לא).
י. מדיח כלים: מנקים את המסננת, ומפעילים את המדיח עם המגשים על החום הגבוה ביותר.
יא. מקרר וארונות מטבח: כיוון שהשימוש בהם בצונן בלבד, הכשרתם בניקוי.
יב. שולחן: אם לא הניחו עליו סירים רותחים בלא חציצה, אין צורך לערות עליו מים רותחים, אלא הכשרתו בניקוי טוב.
יג. קומקום: אם אין חשש סביר שחיממו בו דבר טרף, מעיקר הדין אפשר להשתמש בו בלא הכשרה. ואם רוצים להשתמש בו דרך קבע, נוהגים לנקותו מאבנית ולהגעילו על ידי מילוי מים ככל האפשר תוך כדי הרתחתו.
יד. מנגל: הכשרת מנגל גחלים והרשת, על ידי הבערת הכמות הגדולה ביותר של גחלים שרגילים לשים בו. והכשרת מנגל גז והרשת, על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כרבע שעה.
שימוש בכלים שלא הוכשרו למאכלים קרים
טו. במקום הצורך ובדרך ארעי מותר להשתמש בכלי טרף נקי למאכל ומשקה קרים, וכן בכלי בשרי נקי למאכל ומשקה חלבי קרים או להפך. אבל אם הכלי גם צריך טבילה, רק בשעת הדחק מותר להשתמש בו למאכל ומשקה קרים, כגון שנמצא במקום שאם לא ישתמש בו יהיה עלבון, או שנופש בבית אירוח (צימר) ואין לו כלים כשרים ולא אפשרות להכשיר את הכלים שנמצאים שם (לעיל לא, כב-כג).
שינוי כלי בשרי לחלבי
טז. מותר להפוך כלי בשרי לחלבי או להפך, על ידי הכשרתו בהגעלה או חימומו בתנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה. אמנם מחשש בלבול, נוהגים יוצאי אשכנז לעשות זאת רק במקום הצורך, ושאר הקהילות נוהגים לעשות זאת לכל צורך שהוא, אבל לא באופן תדיר. כאשר צריכים להכשיר את הכלי או כאשר קיבלו את הכלי ממישהו אחר, לכל המנהגים אפשר לכתחילה לשנות את מעמדו.
2024-04-07 18:43:37
גר
שלום, יש פסוק בשולחן ערוך חושן משפט (ז, א) אני לא יכול להבין. לגבי תפקידי אחריות על הגר לפי הפסקה (דברים יז, טו) על מלך בין אחיך כתוב שהגר אינו יכול לשפוט ישראל אלא אם אמו או אביו הם ישראל. האם ייתכן שאמא של הגר היא ישראל? כמו כן, אביה היהודי של הגר אינו אביה על פי ההלכה. הוא ילוד על פי ההלכה ? כאשר השולחן ערוך מדבר על הגר, האם זה גר או בן גר? תודה מראש
אמו מישראל הכוונה שלכן אינו גר למרות שאביו גוי או גר, ואביו מישראל הכוונה שאביו יהודי ואמו גויה או גיורת.
דין זה מבואר בפניני הלכה הלכות גיור סוף פרק ט. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה:
ז – שררה ומנהיגות
ציוותה התורה, שכאשר ירצו ישראל לְמַנות מלך, ימנו אדם שנולד מישראל ואינו גר, שנאמר (דברים יז, טו): "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלוֹהֶיךָ בּוֹ, מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא". דרשו חכמים: מִקֶּרֶב אַחֶיךָ – להוציא את הגר (יבמות קב, א).
אף שמצווה זו מהתורה שבכתב, ועל כן אין ביכולתנו להבין את מלֹא משמעותה, ניתן לתת בה כמה טעמים: א) המלך צריך לעורר את העם לשמור תורה ומצוות, ואם הוא מרקע נוכרי, יש חשש שֶׁיַּטֶה את לבב ישראל לדרכי הגויים (רשב"ם, בכור שור, רלב"ג וחזקוני). ונראה לבאר, שהואיל והמלך עמוס וטרוד בעסקי הממלכה, אין בידו פנאי לשקול כראוי כל מעשה ותגובה, לכן יש חשש שיגיב ויצווה כפי הרגליו הראשוניים ולא כפי הראוי בישראל. ב) המלך צריך להבין את העם, ובמיוחד בשעה שצריך להתמודד עם משברים קשים, ולשם כך צריך שיצמח מקרב העם. לכן אמרו חכמים שהמלך צריך גם להיות מבני הארץ, שנאמר: "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ" – "ולא מחוצה לארץ" (ספרי שם). ג) המלך צריך להיות מכובד ומקובל בישראל, כדי שדבריו יהיו נשמעים. במיוחד בזמנים קשים של מחלוקת או מלחמה, ההזדהות עם המלך והנהגתו שומרת על אחדות העם ומעצימה את כוחו אל מול אויביו.
אמרו חכמים שלא רק המלך צריך להיות מקרב ישראל, אלא כל תפקידי השררה צריכים להיות מישראל, שנאמר: "שׂוֹם תָּשִׂים – כל משׂימות שאתה משׂים לא יהיה אלא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ". ואין הכוונה רק לשררה חשובה כראש עיר, אלא כל תפקיד שיש בו כפייה וסמכות ענישה, כגון אחריות על פיקוח המשקולות בשוק, ובכלל זה סמכות להעניש את הרמאים כפי שיקול דעתו. וכן אחריות על חלוקת המים לשתייה ולחקלאות, שבידי האחראי סמכות לצמצם את הקצבת המים למי שלקח יותר מחלקו (קידושין עו, ב). לכל שאר התפקידים הנכבדים שאין בהם שררה הכוללת סמכות כפייה וענישה, אין הגבלה במינוי גרים.
אף שכל השררות נלמדו מדין מלך, ישנו הבדל ביניהם, שבמינוי מלך צריך להקפיד שגם אביו וגם אימו יהיו מישראל (תוס', רשב"א), שכן דרשו חכמים שעל המלך להיות ממובחר שבאחיו (ב"ק פח, א). אבל בשאר שררות די בכך שיהיה אביו או אימו מישראל, שנאמר: "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ", וגם אם רק אחד מהוריו מישראל, הוא נחשב 'מִקֶּרֶב אַחֶיךָ' (יבמות מה, ב; קידושין עו, ב).[1]
כאשר הציבור הוא שרוצה למנות את הגר לתפקיד השררה, אפשר למנותו. כך היה הדין גם בזמן שהמינויים לשררות נעשו על ידי נציגי המלכות ומנהיגי המשפחות, שכאשר ידעו שהציבור רוצה בגר, יכלו למנותו. קל וחומר כאשר הגר עצמו נבחר בבחירות דמוקרטיות על ידי רוב הציבור לתפקיד ראש עיר וכיוצא בזה.
בנוסף, יש מקום לומר שכאשר החברה מתנהלת על פי כללי התפישה הדמוקרטית, לפיה השררה מוגבלת, שכל בעלי התפקידים כפופים לחוק ולנהלים, והם אינם אלא שלוחי הציבור, וכל המינויים הם זמניים – אין הגבלה למינוי גרים לתפקידי שררה, שכן הציבור הסכים לכך הסכמה כללית עקרונית. כעין זה כתב הרב ישראלי אף לגבי מינוי נוכרים (עמוד הימיני יב, פ"ה, ח).
ח – מינוי גר לתפקידי דיינות
אחד מתפקידי השררה שעליהם ציוותה התורה 'מִקֶּרֶב אַחֶיךָ' הוא תפקיד הדיין, ויש בכך שלוש מדרגות. כדי להיות אחד מעשרים ושלושה הדיינים בדיני נפשות, צריך שיהיה הדיין מיוחס לישראל מאביו ומאימו (סנהדרין לו, ב; תוס' 'חדא'). וכן בדין חליצה, אף שאינו חמור כדיני נפשות, למדו מהפסוק שצריך שיהא נִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, ולשם כך צריך שיהיו שלושת דייני החליצה מיוחסים לישראל מאביהם ומאימם, שנאמר (דברים כה, ח-י): "וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו… וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל" (יבמות קב, א; שו"ע יו"ד רסט, יא; אה"ע קסט, ב)
לדיני ממונות הנידונים בפני שלושה דיינים, כיוון שמדובר בשררה קלה יותר, די שיהיו אביו או אימו של הדיין מישראל, ובכך הוא כבר נחשב 'מִקֶּרֶב אַחֶיךָ' ויוכל לדון ישראלים בדיני ממונות.
מי ששני הוריו גרים, אינו יכול לשמש כדיין לדון ישראלים, אבל יכול לשמש כדיין לדון גרים (יבמות קב, א). וכן יכול לשמש דיין בדיון על קבלת גר לישראל.[2]
ואם הציבור רוצה, הוא יכול להסכים לקבל על עצמו דיין ששני הוריו גרים או שהוא עצמו גר. וכן מצינו שהיו שמעיה ואבטליון ראשי הסנהדרין אף שהיו בני גרים, לפי שישראל קיבלו אותם עליהם.[3]
ט – תפקידי רב וראש ישיבה
כשם שאין ממנים מי ששני הוריו גרים לתפקיד דיין, כך אין ממנים אותו לתפקיד רב שיש בו שררה, כדוגמת רב עיר שיש בידיו סמכויות וכוח לכפות, כגון להעניק תעודת כשרות או להסיר אותה. ואם הציבור רוצה לבחור בו, רשאי. ואם הוא עדיף באופן ניכר על שאר המועמדים, ראוי לבחור בו. ואם מדובר בתפקיד רב שאין בו שררה, אלא רק הוראה והדרכה, אין שום מניעה במינוי גר.
בתפקיד ראש ישיבה לפעמים אין שררה, וזה כאשר הישיבה היא מוסד פרטי ולא מרכזי, והרוצים לבוא ללמד בה או ללמוד בה, מחליטים לקבל על עצמם את הנהגתו של ראש הישיבה. אבל אם מדובר בישיבה חשובה שמשרתת ציבור גדול, יש בתפקיד ראש הישיבה שררה, ולתפקיד ראש ישיבה כזו אין ממנים גר או מי ששני הוריו גרים. ואם הציבור רוצה לבחור בו – רשאי. ואם הוא עדיף באופן ניכר על שאר המועמדים – ראוי לבחור בו.[4]
גם בדין זה אנו נפגשים עם יסוד הבחירה שבולט יותר אצל הגרים, ולכן גם הגרים המוכשרים ביותר, מתאים יותר שיתרמו בתפקידים של לימוד, הדרכה ויצירתיות, ופחות בתפקידים שדורשים שררה וכפייה. וכן מצינו שכאשר הורידו את רבן גמליאל מנשיאותו, העלו אפשרות לְמַנות את רבי עקיבא שלא היה כמותו גדול בתורה, אבל נמנעו מכך מפני שלא היתה לו זכות אבות שהוא בן גרים, והיה חשש שצערו של רבן גמליאל יגרום שייענש אם ישב על כסאו, ולכן מינו את רבי אלעזר בן עזריה שהיה חכם ועשיר, וגם היה מיוחס – דור עשירי לעזרא הסופר (ברכות כז, ב). "והיה רבי עקיבא יושב ומצטער ואומר: לא שהוא בן תורה יותר ממני, אלא שהוא בן גדולים יותר ממני. אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד להיתלות בו" (ירושלמי תענית ד, א). אולם בסופו של דבר, למרות שלא היה בתפקיד של שררה, נחשב רבי עקיבא לגדול התנאים וגדול התורה שבעל פה, וכל השמועות המובאות בדברי חכמים בלא שם אומרן – ממנו הן. וכל גדולי התורה שבדור שאחריו היו תלמידיו המובהקים: רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בן שמוע (יבמות סב, ב; סנהדרין פו, א). כי כוח חידושו של רבי עקיבא היה מעל כולם, שהיה דורש על כל אות ואות וכל תג ותג תילי תילים של הלכות (מנחות כט, ב), ועליו דרשו את הפסוק (ישעיהו נג, יב): "לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל" – "זה רבי עקיבא, שהתקין מדרש ההלכות והגדות" (ירושלמי שקלים ה, א).
[1]. החילוק בין מלך לשאר שררות מובא בתוס' סוטה מא, ב, 'אותו'; רשב"א יבמות קב, א; רבנו בחיי דברים יז, טו; ספר חרדים (ל"ת ד, ס). וכן העלה רמב"ן (יבמות מה, ב) כאפשרות שנייה, וכן משמע מסמ"ג לאוין רכא. וקשה על שיטתם, כיצד היה ראוי רחבעם בן שלמה להיות מלך, הרי אימו היתה נעמה העמונית, שהיתה גיורת, וכיצד רצו המורדים בדוד למנות למלך את אבשלום בן מעכה שהתגיירה. ביאר נו"ב קמא חו"מ א, שאמנם במינוי מלך חדש צריך ששני הוריו יהיו מישראל, אבל מי שיורש את המלכות מאביו אינו צריך שגם אימו תהיה מישראל. וכ"כ חת"ס או"ח יב (ובתורת משה דברים יז, טו). והוסיף בחמדת ישראל (ח"א מפתחות והוספות צג), שהואיל ורחבעם ירש את המלכות רק מכוח אביו, כאשר התייהר למלוך בתוקף גדול מאביו, מרדו בו, ונחלקה המלכות. ובמשפטי עוזיאל (ב, מב), ביאר שדין מלכי בית דוד מיוחד, שהואיל והמלכות ניתנה להם, גם כאשר אימם אינה מישראל, הם יורשים את המלכות. ורבי משה זכות (בפירושו על הזהר פר' בלק עמ' רלח) ביאר שנעמה עצמה לא היתה גיורת, אלא "אִמה, או אפילו אם אִמה, היא שהתגיירה, ונעמה היתה הורתה ולידתה בקדושה, ומותר זרעה למלוך".
דעות נוספות: לרמב"ם (מלכים א, ד), גם במלך די שאימו מישראל, וביאר הכסף משנה שכן הדין אם רק אביו מישראל. וכן סתמו עוד כמה ראשונים, שאִם אימו מישראל כשר למלכות (בכור שור ור' חיים פלטיאל דברים יז, טו; תוס' סוטה שם בדעת רש"י). ולריטב"א (קידושין יד, א), כל מקום שאמרו שצריך שאביו ואימו יהיו מישראל, אביו דוקא ואימו לאו דוקא, ולכן אם אביו מישראל כשר למלכות. בחידושי הר"ן סנהדרין לו, א, מבואר, שאם האב גוי או ששני ההורים גרים – הבן אינו כשר למלכות, אבל אם הורה אחד מישראל והורה אחד גר – כשר למלכות. וכן העלה רמב"ן יבמות מה, ב, באפשרות הראשונה.
בקידושין עו, ב: "תנינא: שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ… מִקֶּרֶב אַחֶיךָ – כל משימות שאתה משים לא יהיה אלא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ. אמר ליה רב אדא בר אהבה: ואפילו אמו מישראל? אמר ליה: אמו מישראל – מִקֶּרֶב אַחֶיךָ קרינא ביה". הרי שלשאר 'משימות' (שררות) מוסכם שיכול להתמנות גם אם רק אימו מישראל. ומשמע שקל וחומר שאם רק אביו מישראל כשר, וכפי שעולה מכס"מ לרמב"ם מלכים א, ד. גם דין מינוי שאר השררות שיהיה מישראל הוא מהתורה, שכן מקורו בפסוק, וכ"כ בחינוך תצח.
[2]. אמנם לרש"י (יבמות קב, א, 'גר'), גר יכול לדון את חברו הגר אף בדיני נפשות, ובדיני ממונות יכול לדון גם ישראל. אולם רוב ככל הראשונים סוברים כפי שכתבתי למעלה, ומהם: תוס' סנהדרין לו, ב, 'חדא', רי"ף (סנהדרין יג, ב מדפי הרי"ף), רא"ש (סנהדרין ד, י), ורמב"ם (סנהדרין יא, יא). וכ"כ שו"ע יו"ד רסט, יא; לבוש, חסד לאלפים ד; סמ"ע (חו"מ ז, א), ועוד. לא כולם פירטו שבדיני נפשות צריך הדיין להיות ישראל משני הוריו, אך כ"כ נמוק"י יבמות קב, א, 'דן'. ביחס לדיין חליצה, דעת רוב הראשונים שצריך ששני הוריו יהיו מישראל, אמנם בתוס' (יבמות קב, א, 'לענין') כתבו שמספיק שאביו מישראל.
בכלל זה שגר יכול לדון את חברו הגר, הוא יכול גם לשמש כדיין גיור, כ"כ האדר"ת (מענה אליהו פח); הרב פלדר בנחלת צבי (ח"א עמ' רכו-רכז); שו"ת בית מרדכי (חו"מ פ, לרב מרדכי פוגלמן); שארית ישראל (יו"ד כב, לרב מינצברג); הגרע"י (משנת יוסף יג, לא), רשז"א, כמובא בדברות אליהו (יא, קעט); במראה הבזק (ט, לג). אמנם היו שהחמירו כי צריך קבלת ישראל (הרב ילוב, שלמי שמואל מה; וכן משמע מרש"ק בטוב טעם ודעת יו"ד רביעאה, רסח).
[3]. כיצד מינו את שמעיה ואבטליון להיות נשיא ואב"ד לסנהדרין? למהר"ל (דרך החיים א, י), שמעיה ואבטליון עצמם לא היו גרים אלא צאצאי גרים ואימם מישראל. וכ"כ תוס' יו"ט שם, וכ"כ בעל הנו"ב (דורש לציון, סוף דרוש ג), ולכן לא היתה שום מניעה למנותם.
ורבים סוברים שהיו גרים. כ"כ בכנסת הגדולה (הגב"י חו"מ ז, א), וביאר שהציבור קיבל אותם עליו, וקבלתם הועילה גם לדיני נפשות (נראה שהכוונה לקבלה ציבורית רחבה, מעבר לקבלה הרגילה שבה קיבלו את ראשי הסנהדרין). וכ"כ הרב קלישר במאזניים למשפט (חו"מ ז, א), שקבלת הציבור הועילה גם לדיני נפשות. וביאר שמן הסתם הקבלה היתה על ידי חכמי בית המדרש שבירושלים שהסכימו לכך בשם כל ישראל. וכ"כ בתומים (ז, א), שדי בכך שהחכמים וראשי הציבור יסכימו שאין ראויים כמותם. הקשה התומים, שקבלת הציבור יכולה להועיל רק לדיני ממונות ולא לדיני נפשות, וכיוון שהם ישבו בסנהדרין, משמע שגם דנו דיני נפשות. בביאור הראשון כתב, שקיבלו את המינוי ממלכות בית חשמונאי, וכמו שלמלכות היתה רשות להרוג, כך גם יכלו למנות דיינים לסנהדרין אף לדיני נפשות. ובביאור השני כתב שהם באמת לא דנו בדיני נפשות.
ויש שביארו, שכאשר הגר גדול באופן ניכר משאר הרבנים, אפשר למנותו בדרך המקובלת בלא הסכמה ציבורית מיוחדת. כ"כ ריב"א בשם סמ"ג (פירוש בעלי התוספות לתורה פר' משפטים עמ' רמז). וכ"כ רשב"ץ (מגן אבות א, י): "ושמא כיון שלא היה בישראל כמוהו בקבלה, הוא היה ראוי יותר מכולן. כי לא פסלה תורה גרים אלא בשיש כיוצא בהם בישראל, אבל אם אין כיוצא בהן בישראל, הם קודמין". וכ"כ חיד"א (ברכ"י חו"מ ז, ו); וחמדת ישראל (א, קונטרס נר מצוה, אות פט).
[4]. יש שכתבו שאין לְמַנות גר לתפקיד רב מקומי, ראש ישיבה או משגיח רוחני, כי יש בהם שררה וכפייה (שרגא המאיר ו, ל; משנה הלכות טו, צט). ולאג"מ יו"ד ד, כו, מפאת מצוות אהבת הגר יש לנטות לקולא, ולכן הורה שאפשר למנות גר לראש ישיבה כי הוא תפקיד שאין בו שררה, אלא כמו בעל הבית על פועליו. וכ"כ ביבי"א (יא, חו"מ ב) שמותר למנות גר לראש ישיבה, והוסיף שאין בזה שררה אלא תפקידו ללמד תורה לאחרים, ואף שהוא יכול לסלק תלמידים, אין זה נחשב שררה כי הוא עושה זאת למען התורה. ובאג"מ (יו"ד ב, מד; ד, כו), כתב שאין למנות גר למשגיח כשרות, כי יש בכך שררה לכפות את החלטותיו ולענוש על סירוב. והרב פרץ (אוצר פסקי גרים סי' מז) התיר, כי הוא רק שליח של הרב. בציץ אליעזר יט, מח, סבר שאין למנות גר לגבאי בית הכנסת כי יש בזה שררה, אבל אם בחרו בו, הרי שקיבלוהו עליהם ומותר (וצירף טעמים נוספים). והרב פוגלמן בבית מרדכי (חו"מ פ) התיר למנות גר לרב יישוב או קהילה, כי התפקיד בעיקרו איננו שררה וכפיה, והביא ראיות מכמה מקרים שמינו גרים בקהילות ישראל.
ונראה למעשה, שבכל ענייני הרבנות והגבאות יש בחינות, וכאשר עיקרו של התפקיד הוא ללמד ולהורות או לארגן בהסכמה, ממנים לכתחילה, וכאשר עיקרו של התפקיד כולל שררה וכפייה, אין ממנים. ואם רצו והסכימו – אפשר למנות. וכן כאשר המינויים נקבעים לזמן קצוב ובסמכות מוגבלת כפי השיטה הדמוקרטית, יש מקום לומר, שאין הגבלה. בכל אופן, אין שום מניעה להסמיך גרים בתעודת רבנות, שכן כיום רוב תפקידי הרבנות, גם המכובדים ביותר, הם תפקידי הוראה וארגון בהסכמה בלא כפייה.
2024-04-07 11:42:33