מה המספר הכי נמוך שאפשר להסתפר בו

לא מבין בספרים של המכונות, צריך שיישאר באזור הפאות שערות באורך 4 מילימטר.

גדרי מצוות "לא תקיפו"

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-15 09:28:44

חברת נדל"ן עוזר למצוא דירות שוות להשקעה ועוזר בניהול הנכס. יש ב' אופציות לתשלומים. 12 תשלומים שוים, או תשלום אחד מראש בהנחה של 12%. האם יש בכך איסור רבית לשלם מראש ולקבל את ההנחה?

כן יש כאן בעיה של ריבית, אבל מכיוון שכבר עברתם על האיסור בכך שדובר במפורש על הפרש התשלום, ואתה רוצה לבחור בתשלום הזול שבו אין בעיה של ריבית, אתה יכול לבחור בו.

כל חברה היום צריכה שיהיה לה היתר עסקה, ובזה לפתור את כל בעיות הריבית, כמו שעושים כל הבנקים וכל החברות הגדולות. זה דבר פשוט וקל שלא ייתכן שכל חברה לא תעשה אותו. אם אין להם, צריך ללמד אותם שהם חייבים שיהיה להם כדי שדתיים יוכלו לעשות איתם עסקים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-15 07:18:25

שלום, האם מותר לשים דאורדורנט בתשעה באב על פי הרב אליעזר מלמד.

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה זמנים פרק י, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה:

אסור לסוך אפילו מקום קטן שבגוף בשמן או משחה לתענוג, וכן אסור להשתמש במוצרי קוסמטיקה כאבקות ומשחות לייפוי העור או לריח טוב. אבל מותר למרוח ווזלין לסדקים בשפתיים, ומשחה נגד גירוד או נגד יתושים.

לפי המבואר, בושם אסור לשים משום שהוא נועד לתוספת ריח טוב, אבל דאודורנט מותר כיוון שנועד כדי שלא יהיה ריח רע.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-13 06:55:14

האם ניתן ללמוד אחרי חצות היום בתשעה באב למבחן גדול שיש לי בעוד כמה שבועות?(לא קודש) כמו"כ: אשמח לדעת האם יש חלוקה ביו לפני חצות ואחרי חצות מבחינת הלימוד תורה שאפשר ללמוד? וא"כ מה המקור/הטעם לחלוקה כזאת?

לא, שהרי התירו ללמוד רק דברים מצערים, ולימודי חול לא רק שאינם מצערים אלא מסיחים את הדעת מהאבלות.

לפי המבואר בפניני הלכה דין זה שייך עד צאת הצום, שעד אז אין היתר ללמוד דברים שאינם מצערים או קשורים לאבלות.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/en/product/kitzur/?srsltid=AfmBOoo1oBlLdqlofitgb7UVW4k-7qkHwPfBcClLlVotEkS_6LcjnMjH) :

לימוד תורה

כדי שלא להסיח את הדעת מהאבלות, מותר ללמוד רק בדברים עצובים, ואלו הם:

כז. בתנ"ך, מותר ללמוד את פרקי התוכחה שבפרשות בחוקתי, כי תבוא והאזינו, וכן את מגילת איכה ופרקי החורבן שבספרי מלכים, ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, תרי עשר, דברי הימים. אבל אין ללמוד את נבואות הפורענות של הגויים הרשעים, שהן שמחה לנו. וכן מותר ללמוד את ספר איוב שעוסק בייסורים, אך לא את סיומו. מותר ללמוד עם פירוש פשוט בלבד, מפני שהלימוד המעמיק משמח.

כח. בדברי חכמים, מותר ללמוד את אגדות החורבן ממסכת גיטין, ואת מדרש איכה רבה תוך דילוג על המדרשים שעוסקים בנחמה. וכן מותר ללמוד פרק שלישי ממסכת מועד קטן שעוסק בהלכות אבלות ונידוי, וכן את הגמרא בסוף מסכת תענית שעוסקת בדיני תשעה באב. וכן מותר ללמוד ספרי מוסר.

כט. בהלכה, מותר ללמוד את הלכות ימי בין המצרים ותשעה באב ושאר תעניות, ואת הלכות אבלות. אך לא ילמדן בעיון, ואם עלה בדעתו חידוש חשוב שחושש לשכוח, מותר לכותבו בקיצור. וכן רב שנשאל שאלה שאינה סובלת דיחוי בהלכות שאסורות בלימוד, יענה בקיצור ובלא טעם.

ל. אסור לקרוא בתשעה באב ספרים מרתקים או עיתונים או ללמוד שאר חכמות. ומותר לקרוא ספרי היסטוריה על החורבן והגלות, ועל הצרות והייסורים שעברו על עם ישראל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-12 10:30:34

שלום הרב האם על כל סוגי הברכות יש את הדין ספק ברכות להקל? תודה רבה

כן, חוץ מברכת המזון שהיא מהתורה, ויש אומרים שגם ברכת התורה בבוקר.

דין זה מבואר בפניני הלכה ברכות פרק יב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOoo8Q6phdbKWO0nIGlJGl-Q4WhQ1oV3WENtfY_epxvUoKGyJpRX3) :

ספק ברכות להקל

ג. כאשר ישנו ספק האם צריך לברך ברכה מסוימת, כגון שלא זוכר האם כבר בירך ברכה ראשונה או אחרונה – לא יברך שוב, שבספק בדברי חכמים הלכה להקל. ואם אפשר למצוא פתרון, כגון לצאת ידי חובה בברכת חברו, או לאכול מאכל שלא חשב כלל לאוכלו ולהוציא בברכתו את המאכל המסופק – נכון לעשות זאת כדי לצאת מהספק. וכשאין לו פתרון אחר, טוב להרהר את הברכה בלב (ועי' לעיל ט, יד).

ד. אכל ארוחה על לחם ושבע, נתחייב בברכת המזון מהתורה, וכיוון שבספק בדברי תורה הלכה להחמיר, כאשר מסופק האם כבר בירך, צריך לברך כדי לצאת מהספק. וכן נוהגים יוצאי אשכנז לגבי ברכת התורה בבוקר (עי' בהלכות תפילה י, ב). כמו כן, בכל מקום שיש מנהג ברור לברך, מברכים בלא חשש לספק ברכות, כדוגמת ברכת ההלל בראשי חודשים (עי' בהלכות זמנים א, יא).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-12 10:25:48

אני גר בארץ וזה שנה שאני נמצא בחו״ל לטיפול רפואי למחלה קשה ״לוקומיה״ ומקבל דם כל שבועיים. ה אמוגלובים שלי נמוכה מאוד . הטיפול יהיה ארוך לפי הרופאים . הם יהירים שומרי מצוות ומומחים ומטפלים בי כמו שצריך . יש לי דירה בארץ ועתה רוצה אני לדעת מה עם היום טוב שני של גלויות . אני ואשתי שנינו בחו״ל בני שמונים.אני מודה לכבודו ולתשובתו אני מחכה . אליהו

קודם כל אני מאחל לך רפואה שלמה במהרה.

על פי המבואר בפניני הלכה מועדים פרק ט מכיוון שאתה נמצא שם כבר שנה ולפי דבריך צפוי שתשאר שם עוד זמן רב, כך שאינך יודע מתי תחזור לארץ, דינך במשך שהותך שם כבן חוץ לארץ.

(אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה, אביא לך את סיכום הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

היוצא לזמן רב ודעתו לחזור

ד. היוצא מהארץ למשך שנה לפחות, למטרה שאין לה זמן קצוב, אף שדעתו לחזור, דינו במשך שהותו שם כבן חוץ לארץ. אמנם כשיגיע לבקר בארץ דינו כבן ארץ ישראל, הואיל ויש לו זיקה עמוקה לארץ.

ה. היוצא למטרה ברורה שיש לה זמן קצוב שבסיומה הוא מתכנן לחזור לארץ, כגון שיוצא להשלמת לימודים גבוהים, או לשליחות חינוכית או עסקית – אם הוא מתכוון לחזור בתוך פחות מארבע שנים, נחשב עדיין כבן ארץ ישראל.

ו. אם רב הקהילה שנמצא בה בחו"ל הוא מורה הוראה מובהק שכל בני הקהילה נשמעים להוראותיו, ולדעתו כל השוהים בקהילתו שנה ומעלה דינם כבני חוץ לארץ, צריך לנהוג לפי פסיקתו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-11 17:04:09

שלום לכב' הרב במקרה שאוכלים בערב תשעה באב אחר חצות סעודה עם כמה תבשילים אבל בלי פת, ולפני השקיעה אוכלים סעודה מפסקת. איזה סעודה משני הסעודות תחשב כסעודה מפסקת ? הרי בשניהם לא אכל פת. לכן האם חייבים לאכול פת בסעודה המפסקת כדי שהיא תחשב כ סעודה מפסקת ולא הסעודה שאכל אחר חצות תחשב כסעודה מפסקת? האם ניתן לומר שאם אכל כמה תבשילים בסעודה הראשונה זה מראה שהוא לא התכוון שהסעודה הזו תהיה המפסקת. ממילא כוונתו היא שהסעודה השניה תהיה סעודה מפסקת. מה שכתוב במשנ"ב תקנ"ב ס"ק כ' האם פירושו שחייב פת כדי שהסעודה המפסקת תחשב כסעודת קבע ולא סעודת עראי?

אין צורך לאכול פת, מה גם שאין כל כך ערך ללחם עבור הצום כך שחבל על המקום בקיבה. הסעודה הסמוכה יותר לצום היא המפסקת, מה שחשוב זה רק להגיע אליה עם מקום בקיבה כדי שתחשב סעודה.

הדברים מבוארים בפניני הלכה זמנים פרק ט. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

סעודה מפסקת

א. בסעודה האחרונה שאוכלים לפני הצום, אסור לאכול בשר ועוף ולשתות יין, ונהגו שלא לאכול דגים מפני שהם מאכל חשוב, וכן אסור לאכול שני תבשילים, מפני שבאותה שעה האבל על החורבן גובר ואין ראוי לאדם לענג את עצמו.

ב. כאשר התאחרה השעה ויש חשש שאם לא יאכל ארוחה עם כמה תבשילים יקשה עליו הצום, יכול לאכול ארוחה כזו, לברך ברכה אחרונה, ואז לעשות הפסקה של עשרים דקות, ולאחריה יאכל את הסעודה המפסקת. וייזהר שלא לאכול בארוחה הראשונה הרבה עד שלא יהיה לו תאבון לסעודה המפסקת.

ה. מי שסיים לאכול סעודה מפסקת ורוצה לאכול עוד, רשאי, שהצום מתחיל בשקיעת החמה ולא בסיום הסעודה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-11 09:34:49

שלום האם ילדים יכולים לאכול בשר בתשעת הימים, בתשעה באב ובעשירי באב ? עד מתי איסור אכילת בשר בעשירי באב בעדות המזרח?

תשובה לשאלותיך מובאות בפניני הלכה זמנים, אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) :

כא. מנהג יוצאי אשכנז שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בכל תשעת הימים, ולמנהג רוב יוצאי ספרד מותר לאכול בשר ולשתות יין בראש חודש אב. ולמנהג עולי תימן, רק בסעודה מפסקת שלפני צום תשעה באב נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין (דין עשירי באב, להלן י, מד-מו). לכל המנהגים עדיף שלא לתת בשר ויין גם לקטנים שלא הגיעו לחינוך.

מד. התענית נקבעה ליום ט' באב מפני שאז החלה שריפת בית המקדש, אך כיוון שבפועל רובו נשרף בי' באב, נהגו רוב ישראל להמשיך את מנהגי האבלות גם ליום זה עד חצות היום. לכן אין לכבס וללבוש בגדים מכובסים, ואין להסתפר ולשמוע מוזיקה משמחת, ואין לרחוץ בחמים וללכת לבריכה, ואין לברך 'שהחיינו'. ובשעת הדחק אפשר להקל. לגבי בשר ויין, יש מיוצאי ספרד שנהגו להחמיר כל היום (שו"ע), ויש שלא נהגו כלל להחמיר בזה (מנהג תימן, ג'רבה ולוב).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-11 07:56:23

בהלכות תשעת הימים, מפורטים בילויים שונים(כגון ים, נופש, טיולים), אם הם אסורים/מותרים. אך גברים חייבים בתלמוד תורה בזמנם הפנוי, ולכן, כשכתוב 'מותר', האם הכוונה: 1. מותר מצד תשעת הימים, אך עדיין אסור מצד ביטול תורה 2. מותר לנשים ולקטנים

החיוב ללמוד תורה בזמן הפנוי קשה להגדרה, הלכה למעשה כל עוד האדם עושה דברים מועילים ומקדיש גם זמן לתורה בבוקר ובערב וזמן רב בשבת, אינו מבטל תורה. וכפי שמובא בפניני הלכה ליקוטים א', אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ג. נאמר על דברי התורה (דברים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם", ודרשו חכמים: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". וכן נאמר (יהושע א, ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". מכאן למדנו שמצוות לימוד תורה היא מצווה תמידית, ולכן אסור לאדם לאבד את זמנו לבטלה, ואם אינו עושה דבר בעל ערך חיובי – אסור לו להתבטל מלימוד תורה.

אמנם גם העושה דברים בעלי ערך חיובי, כמו רוב האנשים העוסקים בפרנסה וביישובו של עולם, לא ימלא את כל יומו בהם, אלא עליו להקדיש בכל יום זמן ניכר עבור לימוד תורה, כל אחד לפי יכולתו. ובימים שבהם הוא טרוד מאוד, ילמד מעט בבוקר ומעט בערב, ובזה יצא ידי חובת "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ובשבתות וחגים שנועדו ללימוד תורה (ירושלמי שבת טו, ג), צריך כל אחד להקדיש שעות רבות ללימוד (עי' בהלכות שבת ה, א).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-08 14:06:57

שלום רב, האם אישה בהריון בחודש שמיני צריכה לצום בתשעה באב? ההריון תקין ב"ה, אבל האישה חוששת שבגלל שהיא בחודש מתקדם הצום יגרום לזירוז בלידה. תודה.

צריכה לצום.

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה זמנים פרק י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

מעוברת חייבת בצום תשעה באב גם אם סובלת ממיחושים שונים, אבל אם סובלת מאוד נחשבת חולה ופטורה מהצום. מי שיש לה ספק אם היא נחשבת חולה, תתחיל לצום, ואם תרגיש חולשה גדולה, הרי שעברה ממצב של מעוברת למצב של חולה, ופטורה מהצום. וכן כאשר יש חשש שבמקרה שלה הצום יגרום להפלה, לא תצום.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-08 13:36:40

שלום האם מותר לקנות ציוד לבית ספר לילדים בתשעת הימים?

אם מדובר על דברים משמחים – אחרי תשעת הימים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-08 08:00:25

לשמוע שירים מנחמים על בנין ירושלים ובית המקדש (מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה…) בתשעת הימים

מותר לשמוע שירים עצובים כדוגמת אלו שציינת

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-08 06:55:27

שלום הרב, למה צריך גם את ברכת רצה וגם את ברכת בונה ירושלים? הרי שניהם על בית המקדש… וגם שההבדל בין ברכות הבקשה לברכות ההודאה הוא שברכות ההודאה הם דבר שקיים במציאות (בית המקדש לא חרב לגמרי כי מיכאל מקריב את נשמות הצדיקים כקורבן תמיד. בית יוסף ק"כ) אז איך הדברים לא סותרים הרי בית המקדש לא יכול להיות קיים ולא קיים… תודה רבה הרב

ברכת רצה היא על העבודה בבית המקדש, ואילו בונה ירושלים ברכה כללית יותר על בניין ארץ ישראל שבמרכזה ירושלים ומלכות בית דוד.

בית המקדש קיים בעולם העליון ומחכה לרדת לארץ על ידי מעשינו הטובים (אין הכוונה שיפול מהשמים, אלא ירד באופן רוחני עד העולם הזה על ידי מעשינו הטובים, ואז הנביאים שיראו אותו בנוי באופן רוחני ידריכו אותנו כיצד לבנותו בפועל)

רמח"ל (גנזי רמח"ל עמ' קנו) – "ועתה הודיע לך סוד אחד עצום ורב מאוד, ועל כן תתגבר בשכלך לרדת אל עומק הדברים. דע, כי זה הבית העתיד הוא שראה אותו יחזקאל הנביא מיד אחר חורבן הראשון. ואתה כבר שמעת כי לא פסק הבית למעלה גם כי חרב למטה. כי הלא לא נבנה הבית למטה רק ברוב חוזק המאורות והתגברם להאיר ממדרגה למדרגה, ויגיעו אל העולם הזה, וגם עשו הבית אשר עשו. וכאשר חסר הכוח הזה, לא היה עוד זה הבית למטה; אך לא מפני זה חרב למעלה, רק הוחשך ולא האיר כבראשונה.

אבל הסוד הגדול הנודע בזה העניין למי שהוא מורגל ללכת בדרכי החכמה והעומד בסוד ה' ויודע אורחותיו, הוא כי כאשר בנה שלמה את הבית הראשון, לולי חטאו, אלא היו מחזיקים בתורתם, היו מתעלים במדרגותיהם ומגיעים הדברים אל התיקון השלם, ואז היה העולם פושט צורה ולובש צורה, והיה מתגלה מה שלא נתגלה. אך כאשר גברה הרשעה ורבו החטאים, הנה בית הראשון שנתקן בתיקונים הראשונים חרב, ואז אותו הבניין לא עמד עוד למעלה, רק ברגע אחד עבר ונבנה בצורה אחרת, היא הצורה והיא התכנית שעתיד להיות. ונמצאו שני הבניינים, זה נכנס וזה יוצא ואין ביניהם כמלוא נימא. והבניין הזה לא נגלה למטה, כי רק לעתיד יגלה. אך למעלה, מהיום ההוא והלאה כן היה וכן הוא, ועל כן ראה אותו יחזקאל שכבר בנוי ועומד היה.

וישראל לולי זכו במעשיהם, היתה ראויה להיות גאולת עזרא כגאולת מצרים, וביאתם כביאת יהושע, ואז היו בונים את הבית בתבנית הזה אשר ראה יחזקאל, והיו שתי המקדשים, שלמעלה ושלמטה מכוונים זה לזה. וכאשר לא הטיבו דרכיהם, היתה הגאולה בחשאי, ולא עצרו כח לעשות כבית ההוא. ואז עשו אותו על פי הנביאים שביניהם, קצת דומה אל הראשון וקצת דומה אל האחרון שכבר נתחדש למעלה, אפס קצהו לקחו וכולו לא לקחו, כי לא היתה השעה הראויה לכך.

ונמצא שבזמן שלמה היו שני הבתים, העליון והתחתון, מכוונים. על כן מצאה השכינה מנוח ושרתה בו. אבל השני, שלא היו דומים זה לזה, לא שרתה בו שכינה. אבל לעתיד, לא די שיהיו דומים, אלא שהבית העליון יתפשט ויגיע למטה, ואז יבנה סביבותיו בניין חומרי כאשר לעולם הזה, ויתחבר בניין בבניין להיות אחד, לא יתפרדו זה מזה, והכבוד יהיה שורה בו בגילוי גמור. והוא העניין שנאמר עליו "ונגלה כבוד ה' וראו" וכו'. ואז תהיה השלווה גמורה בלי הפסק כלל ".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-08 05:25:45

היכן מוזכר בתנ"ך נושא של אמירת מחמאות?

במצוות 'ואהבת לרעך כמוך'

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-07 20:20:49

שלום, יש לי תנור בשרי עם תבנית בשרית (אין לי תבנית אחרת). אם אני רוצה להכין פרווה בלי לחכות 24 שעות מאז הכנת הבשר, ופרווה שאפשר לאכול עם חלב, אז אני פשוט מכין בתנור בלי בעיה וזה פרווה שאפשר לאכול עם חלב (כך הבנתי מפניני הלכה)?

אכן אין צורך לחכות 24 שעות, אבל צריך לנקות את התבנית היטב, ולכתחילה עדיף להכשיר את התבנית על ידי הפעלת התנור על החום הגבוה ביותר.

אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור של פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) :

יד. כאשר רוצים לאכול מאכל פרווה עם מאכלים בשריים וחלביים, לכתחילה יש להכינו בכלי פרווה, וכאשר מתכוונים לאוכלו רק עם מאכלים ממין אחד, לכתחילה יש להכינו בכלי של אותו המין. אמנם בשעת הצורך, אם הכלי עשוי מתכת או זכוכית ונוקה היטב עם סבון, מותר לבשל או לאפות בו מאכל פרווה שרוצים לאוכלו עם המין השני, מפני שכיום כלים אלו איכותיים ואינם סופגים טעמים. וכן הדין לגבי מאכל חריף כבצל, שום ופלפל חריף, שבושל או נצלה או נחתך בכלי מתכת או זכוכית שנוקה היטב.

אבל אם מדובר בכלי מתכת או זכוכית שלא נוקה היטב, או בכלי מסוג אחר אפילו נוקה היטב, אין לאפות או לבשל או לחמם בו מאכל פרווה שיודע שירצה לאוכלו עם המין השני. אמנם בדיעבד שהמאכל הפרווה התערב עם מאכל מהמין השני, או שנוצר פתאום צורך ממשי לאוכלו עם המין השני, אפשר להקל. את המאכל הפרווה לבדו מותר לאכול לכתחילה בכלים מהמין השני, אפילו אם הוא רותח.

היה המאכל הפרווה חריף ובישל אותו בכלים אלו, או שחתך אותו אפילו בעודו קר בסכין מתכת שנותר עליה שמנונית בשר או חלב – דין המאכל כדין הכלי ואסור לאוכלו עם המין השני, ואם עירבו במין השני ולא היה בו פי שישים כנגדו, המאכל אסור.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-07 17:58:53

האם מותר לשמוע בתשעת הימים קינות או שירים על חורבן בית המקדש כגון "אם אשכחך"?

כן, כפי שמובא בפניני הלכה מותר לשמוע שירים עצובים, קל וחומר שירים על החורבן והצפיה למקדש.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

"מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-07 16:37:44

האם ניתן להבין מההערה האחרונה בהלכות קריאת שמע שעל המיטה בפניני הלכה, שמותר לישון על הגב כיום? ולא רק על אחד מן הצדדים? ומה לגבי שינה על הבטן?

אכן זו דעת הרב מלמד שכיום שישנים עם תחתונים, הרוצה להקל רשאי לישון על הגב. על הבטן הרב לא כתב שניתן להקל, שהרי הסברה שלא לישון על הבטן היא שמא יתחמם האיבר ויצא זרע, וסברה זו נכונה גם אם ישנים עם תחתונים. לכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) כתוב כך:

"אמרו חכמים שאסור לגבר לישון כשפניו כלפי מעלה או כלפי מטה, אלא על הצד, אבל כיום שישנים עם תחתונים, הרוצה לישון על הגב, רשאי להקל".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-06 23:24:30

שלום כבוד הרב שליט"א. האם מותר לכבס השבוע מדי שוטר שנמצא גם בשטח ומהחום המדים מזיעים ולא ניתן ללובשם שוב. וכן מה לגבי כיבוס בגדים אישיים, גרביים גופיות וכיו"ב. לפי מנהג אשכנז. תזכו למצוות.

1. מדים – אם אין לו מדים נוספים – מותר.
2. גרביים, גופיות ותחתונים – מותר לפי הצורך.

   אביא לך את סיכום הדברים למעשה כפי שהם מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

   כיבוס

   לא. למנהג יוצאי אשכנז ומקצת יוצאי ספרד אסור לכבס בכל תשעת הימים, ולמנהג רוב יוצאי ספרד אסור לכבס רק בשבוע שחל בו תשעה באב. בכלל האיסור גם גיהוץ בגדים וכיבוסם בכיבוס יבש.

   לב. מותר לנקות כתם מקומי בעזרת חומר ניקוי, ועדיף לעשות זאת בעודו לבוש. ומי שהתלכלכו כל בגדיו באופן שאינו יכול לצאת בהם, מותר לכבס בגד אחד.

   לג. במקום הצורך מותר לכבס בגדים ומצעים של ילדים שרגילים ללכלך את בגדיהם, משום שאין בכיבוס למענם צד של שמחה.

   לד. בכלל איסור כיבוס גם לבישת בגד מכובס, ושימוש במגבת מקלחת מכובסת. וכן אסור לפרוס מצעים מכובסים על המיטה, או מפה מכובסת על השולחן. ולכבוד שבת חזון (השבת שלפני תשעה באב) גם האשכנזים נוהגים ללבוש בגדי שבת מכובסים, ומי שלא נותר לו בגד שבת מגוהץ, מותר גם לגהצו.

   לה. בגד מכובס שלא לבש אותו לפני זמן האיסור כשעה ויותר, יניחו על הרצפה למשך זמן מה, או ידרוך עליו מעט, וכך לא ייחשב מכובס.

   לו. מותר ללבוש בימים אלו תחתונים וגרביים מכובסים ולהחליף מגבות ידיים שנזדהמו, משום שאין בהחלפתם תענוג אלא הסרת מיאוס. וכאשר לא נותרו מהם נקיים, מותר אף לכבסם. וכן בבתי חולים מותר להחליף את המצעים ולכבס את בגדי החולים, ובבתי מלון מותר להחליף את המצעים והמגבות לקראת האורחים החדשים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-06 04:04:55

מדוע הרב בפניני הלכה ברכות(ח,יג) לא פסק לברך על פריכיות אורז מזונות כפי שפסק בפריכיות חיטה(ו,יג). לכאורה אותה סברא שכתב שם – שזה מוכן כל צורכו ואנשים רגילים לאוכלו כמאכל חשוב ואף לשבוע ממנו, שייכת בדיוק גם בפריכיות אורז. ןמהב"י בסימן רח סעיף ז, (שהובא בהערה 12 כאחד מן המקורות לסברא זו) מוכח שאין הבדל בזה בין אורז לחיטה, ואף יכול ליהיות מצב של חיטה ואורז באותו סוג הכנה, ודוקא על האורז יברכו מזונות ועל החיטה יברכו אדמה, והכל תלוי בדרך לאוכלו. תודה רבה

שאלה טובה. באמת כאשר דיברנו על שינוי ההלכה לגבי כל מאכלי המזונות שרגילים לאוכלם (בעבר הרב לא הכריע בצורה ברורה שברכתם מזונות ועל המחיה אלא השאיר הדבר בספק וממילא לא ניתן לברך ברכה אחרונה), דיברנו גם על פריכיות אורז, אמנם בזה הרב לא רצה לשנות את מה שכתב, מפני שגם כך זה שברכת האורז היא מזונות זה חידוש, ואין לנו בו אלא חידושו. וגם כך אין עם פריכיות בעיה של ברכה אחרונה כפי שיש במאכלי המזונות (ולכן היה צריך להתעצם בהכרעה בהם), וגם איזו ברכה ראשונה שיברך יצא ידי חובה. בנוסף לכך נראה שמנהג רוב האנשים לברך עליהם שהכל הוא יותר נכון, שכן היחס אליהם אינו כתבשיל האורז (עליו דובר בבית יוסף שציינת, שכן בעבר היו שחילקו בין שני סוגי הכנה של אורז מבושל, אבל כיום על פי הבי"ו הזה אין מקום לחלק בזה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-05 20:12:31

שלום וברכה האם מותר לילדים ללמוד שחיה בתשעת הימים? יש לציין שהם התחילו לפני תשעת הימים. אבל יש גם לדעת שהשיעורים אצל ילדים מאופיינים בהרבה הנאה וצחוק, הם לא באים חמורי סבר ללמוד וללכת, הם גם משתובבים.

השבוע זה בסדר, ובימים ראשון-שלישי הבא לא (שבוע שחל בו תשעה באב).

נקודה זו מבוארת בפניני הלכה זמנים פרק ח. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה. ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-08-05 07:31:07