ו – אין להיכנס לבית הכסא עם כתבי קודש

שלום וברכה 1.בהלכות בישול י,ה כתוב:להלכה נפסק ב'שולחן ערוך' (שיח, ד) כדעה המחמירה, וכן נוהגים רוב הספרדים, שכל תבשיל נוזלי שהתקרר, וחומו ירד מחום שהיד סולדת בו, כבר נתבטל ממנו הבישול הראשון, ואסור מן התורה לחמם אותו לחום שהיד סולדת בו." השאלה – ירד מחום של יד סולדת משמע שירד מ 71 מעלות כי אז נכנס לספק ולכן יש לומר לחומרא כאן שאם ירד מ71 מעלות אסור לחמם למנהג זה?2. בסעיף ז כתב הרב בסוף שמותר לערות מים מכלי שני על מנה חמה כי לא ידוע שהיא מקלי הבישול. למה בתה החמיר רק בכלי שלישי (שצריך אז להכניס את התיון) הרי גם שם לא ברור שזה קלי הבישול ורק חוששים לחלק מהמחמירים שסוברים שכן. ולכאורה גם במנה חמה יש אולי מחמירים שזה קלי בישול..?3. בעניין הוספת מים לחמין שעלול להישרף. לדעת האשכנזים שמותר אפילו לערות מים מכוס של כלי שני כי זה עדיין חום של יד סולדת. לכאורה קשה שהרי ראינו בפרק ז שכלי שני לא מבשל (חוץ מקלי בישול וחמין לא נראלי קלי בישול..) ואם כך ברגע שאכניס את המים לסיר הם יתבשלו.4. בעניין מגבונים – אחד המקורות להיתר ב שש"כ יד,לז. שם כתב שדווקא מגבון שעשוי מנייר ולא מבד. והרב מלמד לא הביא תנאי זה..? ועוד שבהרחבות כתב שבמקור יד,לז כתוב על ממחטה מבושמת מה שאני ראיתי (לפחות במהדורה היותר חדשה) שלא כתוב לגבי בישום אלא משהו בסגנון אחר עם העניין שדווקא העשוי מנייר.5. אם מנגב במגבונים כי זה ניקוי יותר נעים ויעיל וגם כי אם מנקה עם נייר זה עושה אחרי זה כמו פצעים וכ'ו. יש בעיה מצד רפואה?

1. בעקרון זה נכון, אלא שמבואר בתחילת הפרק שבשעת הצורך אפשר להחשיב מאכל ומשקה שרוב האנשים אינם יכולים לאוכלו או לשתותו בבת אחת, כמאכל ומשקה שהגיעו לחום שהיד סולדת בו. לכן אפשר להוסיף ולחמם נוזל שהגיע לחום זה, אף שהוא פחות מ-71 מעלות. ואם רוב האנשים יכולים לאוכלו או לשתותו בבת אחת, סימן שלא הגיע לחום שהיד סולדת בו, ואפשר בשעת הצורך להניח על מאכל בחום זה תבלין חי, אף שהמאכל יותר מ-45 מעלות.
2. אתה צודק, העניין תוקן במהדורה החדשה – גם על תיון מותר לערות מכלי שני.
3. כלי שני לא מבשל, אבל מים רותחים שנמצאים בכלי שני עדיין נחשבים מבושלים, ולכן אין בהוספתם לחמין איסור בישולם.
4. לדעת הרב מלמד מותר להשתמש במגבונים של ימינו מפני הטעמים שכתב שם, גם אם אין זו דעת שש"כ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-29 23:37:16

שלום, רציתי לשאול לגבי דיני החזרה של סיר לפלטה, לגבי התנאי שאסור להניח על גבי הרצפה, כמו שבואר פה:

יט – החזרה בשבת

1. האם לדעת הרב מלמד, התנאי שלא יניח על גבי הרצפה, מדבר רק בתבשיל נוזלי או גם בתבשיל יבש? 2. האם זה לכל הדעות, או שיש הסוברים כך ויש הסוברים כך?תודה רבה

1. בוודאי שגם ביבש. בנוזלי יש בעיה נוספת של בישול כאשר הוא ירד מחום שהיד סולדת בו גם אם לא הניחו על הריצפה.
2. לדעת הסוברים שאין איסור להניח בשבת בבוקר את המאכלים היבשים ישירות על הפלטה, כפי שמובא בפניני הלכה, לא שייכים לדעתם דיני החזרה, שהרי מותרת הנחה לכתחילה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-27 03:31:29

האם מותר להיכנס לשירותים עם עיתון בשבע ? (בגלל דברי התורה)

מותר משום הדפים שמכסים את הדף שיש בו דברי תורה. עיין פניני הלכה ליקוטים א' פרק ו סעיף ו וסעיף יד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-26 15:15:14

לרב שלום לגבי סדר נעילת וקשירת הנעליים מעיון במה שהרב כתב היו האם מדובר בחסידות בלבד וזה דבר לא מחייב גם לכתחילה. או מכיוון שמדובר בהלכה מפורשת בשו"ע יש לקיים אותה ורק אם שכח או טעה לא צריך לחזורבברכה חיים

אין זו הלכה אלא הנהגה טובה שאין סיבה לא לעשותה

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-25 20:42:57

יש לי ספר 'פניני הלכה מועדים' שיצא בשנת תשע"ג ועכשיו זו שנת תשפ"ד ולכן אני רוצה לדעת:1)האם הספר 'פניני הלכה מועדים' שיצא בשנת תשע"ג עדכני לעכשיו והאם כל מה שכתוב בו עדכני לעכשיו או שיש מהדורה יותר עדכנית והספר לא עדכני? 2)אם הספר לא עדכני מה המהדורה הכי עדכנית של 'פניני הלכה מועדים'?

בפניני הלכה מועדים נעשו מעט תיקונים במשך השנים. לא משהו משמעותי, אבל אם כל דקדוק חשוב לך, תרכוש את החדש מהישיבה, שכן לישיבה יש את החדשים ביותר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-24 18:09:24

בס״ד שלום רב יש לי שתי שאלות התקלחתי השבוע בלי נטילת ידיים בבוקר ורציתי לדעת אם שנגעתי בשמפו ובסבונים האם הם טמאים וצריך לזרוק אותם ושאלה שנייה האם מותר להתקלח לפני נטילת ידיים של בוקר

1. לא צריך לזרוק את השמפו והסבון.
2. דבר ראשון שעושים בבוקר זה נטילת ידיים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-23 06:53:52

שלום הרב, היה לנו בבית דיון הלכתי שלא מצאנו לו תשובה בספרים ובהרחבות, האם מותר לטלטל טלפון בשבת לצורך שעון מעורר כשהטלפון לא במקום השינה? וגם לאחר השימוש להחזיר למקום? ואם כן, יש מקום לבדיעבד ולכתחילה בדין? תודה רבה

אדם שמייחד את הפלאפון שלו לפני שבת שיהיה שעון מעורר על ידי שמכוון אותו לשעה היעודה – הפלאפון אינו מוקצה בשבת, שכן דינו כדין שעון מעורר. אבל אם לא ייחדו לכך לפני שבת על ידי מעשה של כיוון השעה, הפלאפון נשאר מוקצה, אלא שכיון שמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו, מותר לטלטל את הפלאפון כדי לשים אותו לידו, ולאחר שיצלצל להעבירו למקום אחר כדי שלא יעיר את בני הבית. אבל אם מדובר על פלאפון שהוא מקפיד עליו, דינו כדין מוקצה מחמת חסרון כיס, ואזי לא ניתן לטלטלו לצורך גופו ומקומו אלא בשינוי בלבד (שזה לא כל כך קשה לביצוע).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-19 20:57:34

מה דעת הרב בנוגע לכשרות צהר ?

אפשר לכתחילה לאכול במקום של כשרות צהר, כל אחד לפי רמת הכשרות שהוא נוהג – מהדרין וכשר רגיל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-19 12:03:21

כבוד הרב שלום. האם יש ההבדל בין גרמא לכוח כוחו ?

נא לעיין בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת פרק ט בביאור סוגיה זו. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-19 05:28:38

לכבוד הרב שליט"א שלום מבקש לשאול הכנו בצק מקילו קמח חיטה ובנוסף הכנו בצק מקילו קמח כוסמין האם ניתן לשים את שני הבצקים בגיגית ולצרף להפריש חלה בברכה (אנחנו נוהגים להפריש חלה בברכה מ 1.66 ק"ג קמח)תודה רבה

1. שני בצקים שונים שמקפידים שלא יתערבבו, אינם מצטרפים לשיעור חלה. לכן לא ניתן לצרף עיסה מקמח רגיל עם עיסה מקמח כוסמין, שכן מן הסתם אתם מקפידים שלא יתערבבו.
2. שיעור חלה שכתבת אינו נכון למרות שכך כתוב כיום בספרים. השיעור הנכון הוא המבואר בפניני הלכה כשרות א פרק יא: שיעור הקמח החייב בהפרשת חלה, הוא נפח של 43.2 ביצים (ביצה – 50 סמ"ק). החשבון הוא של הקמח לפני שלשו אותו עם מים ובלא תוספת תבלינים. כדי לדייק בשיעור הקמח, יש למדוד אותו בכלי שיש בו סימוני נפח, וכל שיש בו לפחות שיעור נפח של 2.160 ליטר – יפריש, ואם פחות – לא יפריש (לכתחילה טוב שיהיה 2.200 ליטר).
3. כשאין אפשרות לחשב לפי נפח, מחשבים לפי משקל, אבל כיוון שמדובר בהערכה שתלויה במידת דחיסות הקמח, יש בה ספק, שכן פעמים שקמח בנפח החייב בחלה שוקל יותר ופעמים פחות. לפיכך יש צורך לקבוע שני שיעורים, האחד לחובת הפרשה מספק בלא ברכה, והשני לחובת הפרשה עם ברכה. וכיוון שיש שוני בין סוגי הקמחים, יש צורך לקבוע שיעור לכל קמח:

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-13 07:17:11

שלום לרברציתי לדעת איך ידע האדם שתשובתו התקבלה?וכן כל עניין תשובה מאהבה איך עושים זאת והאם זה כך הסמן להיות ככה או שזה רגע אחד של הכרה.תודה רבה מראשמאיר

אדם שעשה תשובה אמיתית, יכול להיות בטוח שתשובתו התקבלה. לפעמים יש לכך סימן ברוגע פנימי על שעשיתי את הדבר הנכון והתנקתי.

עניין תשובה מאהבה או מיראה תלוי ברמת העמקת האדם באמונה. ככל שיעמיק יותר, יהיה מחובר יותר, וממילא יתבייש יותר ממה שעשה, וממילא תשובתו תהיה מתוך מגמה נעלה יותר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-11 18:53:27

שלום הרב. האם מותר להשתמש במגבוני ניקיון לניקוי שולחן בשבת? והאם מותר להשתמש במגבוני ריצפה? תודה רבה

דין זה מבואר בפניני הלכה שבת פרק יג. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

ולמעשה – מותר לאדם להשתמש במגבונים לחים קטנים וגדולים לצורך ניקוי תינוק ומקומות מלוכלכים שבגוף ולצורך ניקוי שולחן ומרצפות, כיון שאינו סוחט אותם, אלא משתמש בלחות שעל פניהם בלבד. כמו כן, בשעת הצורך מותר להרטיב את נייר הטואלט במעט מים, כדי להיטיב את הניקיון לאחר שהתפנה, ובתנאי שלא יתכוון לסחוט מים מהנייר, אלא רק להיעזר ברטיבות שעליו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-10 17:51:40

שלום הרב הרב מלמד כתב שמקילים יותר בסמיכת גאולה לתפילה בערבית משום שעיקר הגאולה היה בבוקר. אולם הראשונים והפוסקים כתבו שזהו משום שערבית רשות (תוספות ברכות ד ב. שער הציון רלו ועוד)

עניין סמיכת גאולה לתפילה בערבית בנוי על נקודה זו המובאת בגמרא בברכות ד: לדעת ר' יוחנן אף שעיקר הגאולה היתה בבוקר, מ"מ כיון שהגאולה התחילה מבערב, גם בערבית יש לסמוך גאולה לתפילה. ואילו ריב"ל סובר שכיון שעיקר הגאולה היתה בבוקר, אין צורך לסמוך גאולה לתפילה בערב.

ולמעשה נפסק שלכתחילה יש לסמוך גאולה לתפילה גם בערבית, אך בגלל שערבית רשות, קל דין זה מדין שחרית.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-10 10:35:09

שלום הרב, בפניני הלכה שבת, ב', עמ' 27 בהערה 8, הרב כותב שמדובר בפסיק רישא דלא ניחא ליה. לכאורה הדבר נוח ורצוי לפותח, מכיוון שעל ידי כך המכשיר יתחיל לעשות את הפעולה שלו.

שאלה מצויינת. אכן למדנו רבות סוגיית ניחא ליה ולא ניחא ליה כדי להכריע במקרה זה ובמקרים דומים, בהם האדם כלל לא חושב על הדבר נחשב שנוח לו בו בשעת הפעולה שעושה, אלא הניחא ליה הוא עקיף, ומסקנתו היתה חד משמעית, שאכן הדבר נחשב כלא אכפת ליה. ואף יותר מכך, במקרה הנכחי של הפעלת מנוע המקרר שנמצא בקרבי המקרר ומופעל בדרך עקיפה ובגרמא, גם אם היה מקום לומר שסוף סוף יש כאן צד של ניחא ליה, היה מותר לעשות זאת לכתחילה, שכן מוכח ממקרים רבים בהלכות שבת שפעולה כזו כלל לא נחשבת למלאכה, ובעזרת ה' זכינו בזכות תובנה זו להבין הלכות רבות שלכאורה היו צריכות להיות אסורות לפחות לכתחילה. נקודה חשובה זו נוספה במהדורה האחרונה של פניני הלכה בפרק ט הערה 2:

ח) פעולה שאינה דרך מלאכה כלל – מותרת. לפעמים מלאכה שנעשית בדרך של פסיק רישא מותרת לגמרי הואיל ואינה כדרך מלאכה כלל, וזאת כאשר לא ניכר כלל הקשר שבין פעולת האדם לתוצאה האסורה, ואף התוצאה האסורה אינה ניכרת. כגון לחתוך אשכולית או להוציא ממנה בכפית, למרות שנסחט ממנה מיץ (להלן יב, 15), וכפי שכתב במפורש בבית יוסף (שכ, י) לעניין שבירת קרח תוך התזת רסיסי מים. וכן לעניין מילוי מים קרים בכלי מתכת לוהט, שאם אין כוונה לצרוף את הכלי – מותר (בית יוסף שיח, יב, בשם המגיד משנה יב, ב; ועי' שו"ע שיט, ח, ונשמת אדם יח, ב, ובהרחבות ט, ה, ט-י; כ, ז, ב). וזה יסוד ההיתר לפתוח דלת מקרר שעובד על תרמוסטט, ודלת חדר שיש בו חימום על תרמוסטט, שהואיל ופתיחת הדלת אינה כדרך מלאכה, ולא ניכרת המלאכה הנגרמת מכך – מותר (להלן יז, ח). יסוד זה למדנו ב­כל המלאכות הנוגעות לאכילה, שכדרך מלאכה אסור וכדרך אכילה מותר (להלן בורר יא, ב, וטוחן יב, א-ב). מנגד, כאשר תוצאת המלאכה ניכרת מאוד, נוטים לכתחילה להחמיר אפילו בפסיק רישא דלא ניחא ליה בשני דרבנן (להלן יח, 2).

נחזור לכלל שאמרנו בתחילה שהניחא ליה צריך להיות ניכר, מקרה דומה  –  מקרר שפתח אותו בשבת ומצא שהנורה דולקת, האם סגירתו בשבת נחשב ניחא ליה או לא אכפת ליה (בזה לא שייך ההיתר הנ"ל של פעולה שאינה דרך מלאכה כלל, כיון שמנורת המקרר היא דבר ניכר מאוד). ולמעשה אין אנו אומרים שכיבוי המנורה נחשב ניחא ליה כיון שבכך חוסר כמה פרוטות בכיבויה או באורח חייה, שכן אדם לא רגיל לחשוב על דבר זה, שכן החיוב לחברת חשמל אינו נראה לעיניים, וכן זה שהנורה תיגמר יותר מהר ויצטרך לקנות חדשה, זה דבר שיקרה בעתיד הרחוק. אמנם אם האדם חושב על כך באופן ברור, כגון שנצרך בעבר להחליף מנורת מקרר והדבר גרם לא טרחה רבה, שכן זו מנורה מיוחדת וכו', אין הכי נמי עבורו ייחשב הדבר כניחא ליה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-09 18:59:35

מאז החתונה אני מבולבלת בענייני צבעי התחתונים. לפני החתונה עברתי הדרכה אשכנזית (אני אשכנזיה והמדריכה הייתה אשכנזיה) והמדריכה אמרה לי שצריך ללבוש בשבעה נקיים תחתונים בצבע לבן. אחרי החתונה בעלי אמר לי שבגלל החשש לכתמים ובגלל שהוא ספרדי ההדרכה שהוא קיבל לפי הרב עובדיה שהוא הולך על פיו זה שמותר לאישה להיות עם תחתונים צבעוניים כל הזמן וביקש שאסלק את התחתונים הלבנים מהארון. הלכנו יחד לשאול רב שנחשב שמבין בעניין (בעלי דיבר איתו כי הוא לא רואה נשים אבל אני הייתי מאחורי מחיצה – כך ששמעתי)והוא אמר שהוא לא יודע לפסוק לזוגות מעורבים אלא לזוגות האשכנזים שהוא מכיר. והוא אמר שלשיטתו רק בשעת הדחק ממש שיש כתמים כמעט בודאות אפשר ללבוש צבעוני אבל רק בצבע אדום ושחור כי צבעים אחרים לא טובים להתרת כתמים או משהו כזה והוא בכלל אמר שמה שמנהג האשכנזים בכלל צריך להיות לדעתו ללבוש רק תחתונים לבנים כל הזמן כי מה שהרב של האשכנזים כתב (חושבת רמ"ה או רמ"א) זה שהמנהג ללבוש תחתונים לבנים לאחר ההטהרות וזה נכון כל הזמן, והוא לא חילק בין שבעה נקיים ללא שבעה נקיים ואין בעיה ללבוש לבנים גם בזמן הוסת זה לא מנה ולכן הוא אמר שגם אצלם בציבור או בקהילה נוהגות הנשים הלכה למעשה ללבוש רק לבנים כך שהוא לא מציע שאם אין בעיה מיוחדת להחזיק תחתונים לא לבנים בארון. בקיצור יצאנו משם מסובכים עוד יותר. אז מתנצלת על האורך ושואלת מה נכון לנו כזוג שאני אשכנזיה והבעל ספרדי – להחזיק רק תחתונים צבועניים או רק לבנים או ללבוש לבנים רק בשבעה נקיים? או משהו אחר? תודה על התשובה.

אני מציע לכם ללכת לפי הפסקים המבוארים בפניני הלכה טהרת המשפחה, שהם עבור אשכנזים וספרדים. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר  של פניני הלכה. אם יש מנהג ספרדי מובהק מול מנהג אשכנזי, הרב מלמד מציגו כך, אבל בדרך כלל אין זה נכון להציג מחלוקות אשכנזים-ספרדים, שכן ברוב הפעמים יש מנהגים שונים גם בתוך הספרדים או האשכנזים, כמו במקרה הנכחי, ולכן הפסיקה לכל העדות היא כך:

לאחר בדיקת הפסק טהרה, תלבש תחתונים נקיים שאין עליהם כתמי דם, ומנהג כשר ללבוש תחתונים לבנים בכל שבעת הנקיים. ואפשר לקיים מנהג זה על ידי תחתונית לבנה, וכיון שאינה מקבלת טומאה, אם יימצאו עליה כתמים, לא יפסלו את שבעת הנקיים.

אישה שעלולה לראות כתמים מחמת פצעים, התקן תוך רחמי או כדורים, תלבש בשבעת הנקיים תחתונים צבעוניים כדי שלא תאסר מחמת כתמים. שכן מגמת לבישת הלבנים היא לשים לב לדם שיוצא בהרגשה במסגרת נידה או זבה, ולא לקלוט כתמים. מטעם זה, נכון לכל אישה להקפיד ללבוש בימי טהרתה תחתונים צבעוניים.

כך כתב הרמ"א (אשכנזי). וכך כתבו דרכי טהרה (הרב מרדכי אליהו), אבני שהם (ספרדי), הרב מאזוז (ספרדי), משמרת הטהרה (פוסק אשכנזי מובהק).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-05 11:34:16

שלום הרב אדם שנוסע בבוקר של הושענא רבה להשתתף בברית מילה, עדיף שיישן בליל הושענא רבה בסוכה כדי שלא יצטרך לישון למחרות בנסיעה (מחוץ לסוכה). או שכיוון שהוא נחשב הולך לדבר מצווה במילא מותר לו לישון בנסיעה ועדיף שישאר ער בליל הושענא רבה וילמד תורה, ויישן במהלך הנסיעה? תודה מראש

עדיף ללמוד תורה בלילה ולישון במהלך הנסיעה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-05 10:21:57

מועדים לשמחה. לצערי, לא הבנתי את דברי הרב בהערת שוליים 9 בפרק יד – "הידור מצווה" בכרך "סוכות", בעניין שליש מלגיו ושליש מלבר. אשמח אם אפשר לבאר לי את דברי כבודו, בדרך פשוטה יותר. יישר כח.

שליש מלגיו – שליש מהמחיר הנמוך. במקרה שלנו המחיר הנמוך הוא שישים, אז שליש זה עשרים. ממילא צריך להוציא על ארבעה מינים מהודרים שמונים.

שליש מלבר – שליש מהמחיר הגבוה. איך עושים זאת? מסביר רש"י כך: "הדמים (במקרה שלנו – המחיר הנמוך של ארבעת המינים) יחלוק לשנים (כלומר במקום לחלק שישים בשלוש, יש לחלק בשניים. שישים חלקי שניים = שלושים), ויוסיף חלק שלישי (עוד שלושים) משלו. דהיינו אם קטן נמכר בששה, יוסיף שלשה דינרין ויקח את הגדול בתשעה." כלומר במקום לחשב שליש מששים, מחשבים חצי משישים ומוספים כפי החצי שיצא, שהוא בעצם שליש מהמחיר הסופי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-03 18:59:11

מועדים לשמחה! מתי מותר לפרק את הסוכה? האם מותר יהיה לפרק את הסוכה בהושענא רבה אחר הצהריים? תודה רבה ופתקא טבא

פירוק הסוכה זו טרחה שמותרת רק לצורך המועד אם יש בכך צורך גדול, כגון שאדם חייב את השטח של הסוכה למשהו אחר במועד, או כגון שחברו חייב את סוכתו לצורך מצוות החג.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-03 15:06:13

שלום הרב, מועדים לשמחה! אני מצייר קומיקס מידי יום, אני עוד לא עוסק בזה לפרנסתי, אבל את הקומיקס הזה ספציפית שאני מצייר עכשיו אני מתכנן לנסות למכור כשאסיים אותו בעתיד. האם אני יכול להמשיך לצייר אותו בחול המועד או לא? תודה מראש!

לא. מבואר בפניני הלכה מועדים בפרק העוסק בהלכות חול המועד, שכל ציור מושקע הרי הוא בכלל מלאכת אומן האסורה במועד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-02 14:11:31

האם מותר לאכול מהמזנון בקולנוע בחג סוכות ללא סוכה אלא באולם עצמו? מה נחשב אכילת ארעי?

קודם כל יש לומר שמותר לאכול במזנון הקולנוע רק אם יש שם כשרות.

לגבי אכילה מחוץ לסוכה, הדין מובא בפניני הלכה סוכות פרק ג:

סעודה על כל מרכיביה נחשבת כאכילת קבע החייבת בסוכה, גם אם לא אוכל בה לחם. לפיכך, הנצרך לצאת באמצע הסעודה מהסוכה, לא ישתה ולא יטעם דבר מחוץ לסוכה, ואף לא ימשיך לבלוע את מה שהתחיל לאכול בסוכה.

לחם ומזונות בשיעור של יותר מנפח ביצה, נחשבים כאכילת קבע גם אם לא אוכל אותם בתוך הסעודה. ובשעת הצורך אפשר להחשיב תבשיל דגן כאכילת ארעי אף אם אוכל יותר מ'כביצה', ובתנאי שאינו חלק מסעודתו העיקרית.

בשר, דגים, ירקות, פירות ומשקים, נחשבים כאכילת ארעי כאשר אינם חלק מסעודתו העיקרית.

משקאות חריפים ששותה בחבורה, או רביעית יין, ישתה לכתחילה בסוכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-01 11:58:58