צומות עשרה בטבת ויז בתמוז נתקנו על חורבן ירושלים. צום גדליה על אובדן היישוב היהודי והשלטון בארץ. לפי כך ברגע שאנחנו בארצנו שולטים עליה אין צורך לצום. (בתשעה באב אומנם לכאורה יש לצום עד בניין המקדש) יתר מכך, הצום צריך להיהפך לששון ולשמחה שאסור בהפסד תוכנית לפי דברי הנביא זכריה. אנחנו אף רואים זאת בדברי שאלת העם לזכריה: האבכה בחודש החמישי? הם לא שואלים על העשירי והשביעי משום שהם כבר לא תמו אותם משום שיש כבר יהודים בירושלים. על החמישי הם שואלים אם לצום מכיוון שהמקדש בבנייה אבל לא נגמר, והשביעי ברור להם שהם צריכים לצום מכיוון שעדיין אין שלטון יהודי בארץ. זכריה עונה להם כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה – כאן רואים שכבר לא צמח את העשירי והשביעי. בסוף זכריה או רק שכל הצומות צריכים להיות "לששון ולשמחה". העיקר הוא איך אפשר לצום אחרי התנועות הגדולות שעשה לנו הקב"ה? אחרי שהביאנו לארץ הזאת והדביר עמים תחתינו? האם נהיה כפויי טובה?

שאלה מצוינת. הלכתית התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה זמנים. אביא לך את הדברים מיד, רק אומר שכפי שמוכח משאלתך ללא ספק הגאולה הנכחית דורשת מאיתנו אימון של רצוא ושוב שלא תמיד קל לאנשים, כי אנשים אוהבים דברים ברורים בצבע אחד, וזה לא עובד ככה בכלל בחיים כידוע וגם לא במציאות שלנו. יש עוד הרבה מאוד לאן להתקדם ועל כך אנחנו צמים, והאמת היא שמזל שלנו שיש לנו צומות חורבן כדי להוריד אותנו קצת לקרקע ולתת איזון גם לצד הזה הצריך תיקון והתקדמות, שכן אנחנו לא תמיד מספיק מבינים את משמעות המציאות של גאולה שלמה ושל בית מקדש שמבטא מציאות שלמה ומתוקנת שעליה דיברו הנביאים. שנזכה בעז"ה לצום כראוי ולחוות את המציאות כראוי. יישר כח על השאלה. שתהיה שנה טובה ומתוקה.

פניני הלכה זמנים פרק ז – דיני הצומות הקלים

א – מעמד הצומות בימינו

כשתקנו הנביאים אחר חורבן בית המקדש הראשון ארבעה צומות, תקנו אותם כדוגמת צום יום הכיפורים, שכן בדרך כלל תקנו חכמים את תקנותיהם כדוגמת מה שנצטווינו בתורה. וכמו שצום יום הכיפורים נמשך יממה שלמה כך גם תקנו את ארבעת הצומות. וכשם שבצום הכיפורים אסורים בחמישה עינויים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה, כך תקנו גם בצומות על החורבן. וכך נהגו במשך שבעים שנות גלות בבל.

כשחזרו עולי בבל לבנות את בית המקדש השני, נתבטלו הצומות והפכו לימי ששון ושמחה, שנאמר (זכריה ח, יט): "כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי (בתמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (ט' באב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (ג' בתשרי) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (י' בטבת) יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".

כשנחרב בית המקדש השני, חזרו לקיים את אותם הצומות. וכך נהגו במשך כל השנים הקשות שאחר חורבן בית המקדש השני, שנים שבהן התחולל מרד בר כוכבא וחורבן ביתר ויהודה. נמצא שדין ימי הצומות תלוי במצבנו הלאומי. בתקופת גזרות ושמד חובה לצום בהם. וכשבית המקדש בנוי, הם הופכים לימי ששון ושמחה.

במצב ביניים, כשמצד אחד בית המקדש חרב, ומנגד, אין עלינו גזירות קשות, כפי שהיה בתקופת רבי יהודה הנשיא, התחלקו הצומות לשתי מדרגות. דין שלושת הצומות הקלים, שהם: עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז וצום גדליה, תלוי ברצונם של ישראל, "רצו – מתענין, רצו – אין מתענין". אבל בתשעה באב, כיוון שנכפלו בו הצרות, ששני בתי המקדש נחרבו בו, גם במצב הביניים חייבים לצום, ואין הדבר תלוי ברצון (ר"ה יח, ב).

למעשה, נהגו ישראל גם במצב הביניים לצום בשלושת הצומות הקלים, וממילא חובה על כל אחד מישראל לצום בהם. וכך הדין עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, שאז יהפכו ימי הצומות לימי שמחה וששון.[1]

[1]. לשון הגמרא ר"ה יח, ב: "אמר רב פפא: הכי קאמר: בזמן שיש שלום – יהיו לששון ולשמחה, יש גזירת המלכות – צום, אין גזירת המלכות ואין שלום, רצו – מתענין, רצו – אין מתענין. אי הכי, תשעה באב נמי?! אמר רב פפא: שאני תשעה באב, הואיל והוכפלו בו צרות. דאמר מר: בתשעה באב חרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר". הרי שבזמן הביניים הצומות הקלים תלויים ברצון ישראל. וראו להלן י, 1, שלדעת רבים בתשעה באב גם בזמן הביניים חובה לצום, ויש אומרים שגם תשעה באב תלוי ברצון ישראל, אלא שכבר קיבלו עליהם לצום צום מלא.

עוד נחלקו בהגדרת 'זמן שלום' שבו הצומות בטלים: לדעת רש"י כשאין יד האומות תקיפה על ישראל, לפי זה יתכן שבמדינת ישראל פטורים מן הצום. אולם לדעת רוב הראשונים, רמב"ן טור ועוד, 'זמן שלום' הוא כשבית המקדש בנוי, לפיכך גם אחר הקמת מדינת ישראל אנו בזמן הביניים, שעל פי מנהג ישראל חייבים לצום.

גם לגבי הגדרת הזמן שבו חובה גמורה לצום נחלקו: לדעת רמב"ן, כשיש גזירות קשות על ישראל, ולרש"י טור ותשב"ץ, כשיש גזירות שמד, היינו גזירות כנגד קיום התורה. מחלוקתם תלויה בגירסת הגמרא בר"ה יח, ב. (כתבתי כהבנה הפשוטה, שרק לאחר חורבן שני חזרו הצומות לחיובם, אמנם בחת"ס או"ח קנ"ז כתב שכבר לפני החורבן נהגו לצום משגלתה הסנהדרין, כפי שמוכח ביוסיפון. הרי שלמרות קיומו של בית המקדש מצב הגזירות הוא הקובע את חיוב הצומות, ואולי יש מזה סיוע לשיטת רש"י).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-25 16:37:52

שלום משפחה יוצאת לטיול בחול המועד בטיול יש אפשרויות לייצר כדים לצייר עליהם להכין שולקולד מיוחד ולצייר עליו . מה מותר לילדים ומה מותר לגדולים ? איך אשפרי שמשפחה יוצאת לטיול ועושים פעילות יחד?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה מועדים פרק יא. אפשר לקרוא עוד מהספר דרך האתר של פניני הלכה או לרכוש את ספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יד – משחקים ומלאכת יצירה

למרות שכתיבה וציור, גזירה, הדבקה ותפירה, הן מכלל המלאכות האסורות בחול המועד, מותר לילדים קטנים לכתוב, לצייר, לגזור, להדביק ולתפור דרך משחק. שהואיל והם אינם יכולים לעסוק בתורה כגדולים, ודרכם לשחק בכל יום, ומזה יש להם הנאה, הרי שהמשחק נחשב אצלם צורך המועד, וכל שהוא כדרך מלאכת הדיוט – מותר. ואף מותר לגדולים לסייע להם במשחק, מפני שזוהי מלאכת הדיוט לצורך המועד.

אבל אסור לגדול לצייר, לקפל ניירות באופן אומנותי (אוריגמי), ולעשות יצירות אחרות להנאתו, מפני שדרך גדולים להשתדל לייפות את יצירתם, והרי זה כמלאכת אומן שאסורה בחול המועד. וגם לקטנים אסור להכין יצירות ברמה גבוהה, שכן למדנו שרק לצורך הכנת המאכלים וצורכי הגוף מותר לעשות מלאכת אומן, אבל לצורך שאר הנאות, רק מלאכת הדיוט מותרת. וככל שהילד הולך ומתקרב לגיל מצוות, כך צריך לחנכו להפסיק לשחק במלאכות אלו בחול המועד, ולעסוק יותר בתורה ובהנאות שאין בהן מלאכה.

מותר לגדול לקחת ילדים לסדנת יצירה במועד, כגון סדנה לציור על כדים, ואף מותר לגדול לסייע להם. אבל אסור לגדול לצייר על הכדים בעצמו. ואם הילדים הגיעו לגיל שבו הם מסוגלים לצייר על הכדים ברמה של גבוהה, הרי זו מלאכת אומן האסורה במועד.

מותר לשחק במשחקי מחשב, למרות שיוצרים בכך אותיות וצורות שנשמרות בזיכרון המחשב. וגם לגדולים מותר לשחק בזה, הואיל וזו מלאכת הדיוט, ומלאכת הדיוט הותרה לצורך הנאה במועד. ובתנאי שלא יבטלו על ידי כך את עיקר עניינו של המועד, שהוא לעסוק בתורה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-25 14:03:04

מדברי הרב, נראה שיש היתר לצאת לחו"ל לטיול בטענה שהיציאות שלנו היום שונות מהיציאות של פעם, שהיו ארוכות מאוד. אמנם הגמרא במועד קטן אומרת שמי שחזר מטיול מחול לא יכול להתגלח בחול המועד מפני שיצא שלא ברשות. איך הרב מסביר את הגמרא הזאת ?

הרב כותב בפירוש שבעבר הדבר היה אסור וכיום הוא המציאות השתנתה, כך שברור שיש מקרים בפוסקים המוקדמים שהיו אסורים וכיום יהיו מותרים. יש לציין שעל פי דברי הרב גם כיום תתכן מציאות של יציאה לחו"ל שלא לפי ההלכה.

כיוון ששאלת למרות שראית את הדברים בפניני הלכה, אביא לך אותם הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה, אולי יעזור למקד:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יציאה לחוץ לארץ

ח. בכל רגע שיהודי נמצא בארץ ישראל הוא מקיים מצווה, וכן עיקר מעלת המצוות כשמקיימים אותן בארץ ישראל, ועל כן טוב להיות תמיד בארץ, וחובה לקבוע את מקום המגורים בארץ ישראל. אמנם לצורך גדול כדוגמת לימוד תורה, נישואין, פרנסה, רפואה וכיבוד הורים, מותר לצאת לחוץ לארץ לזמן מוגבל תוך כוונה לחזור כשתסתיים מטרת הנסיעה. ולשם טיול מותר לצאת רק לזמן קצר, וטוב שיהיה פחות משלושים יום, ובתנאי שקונה לעצמו 'כרטיס הלוך-חזור'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-25 12:53:49

שלום, אישתי כרגע בהריון בחודש השביעי. אנחנו ממש לקראת יום הכיפורים והבנתי שיש חשש מסויים לקבל צירים בשלב מוקדם שכזה בגלל הצום, אך לא ראיתי הוראות ברורות לגבי איך היא אמורה לנהל את הצום. הייתי שמח להבין איך נכון לפעול והאם יש צורך להתייעץ עם עוד מישהו, תודה.

הלכה זאת מבוארת היטב בפניני הלכה ימים נוראים פרק ח. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מעוברת

טו. מעוברת חייבת לצום ביום הכיפורים, כיוון שהצום אינו מעלה את הסיכון להפלה, ורק לעיתים נדירות הצום עלול לזרז לידה בחודש התשיעי, ואין בכך סכנת נפשות. ואף אם המעוברת סובלת מהקאות, לחץ דם גבוה, המוגלובין נמוך ומיחושים שונים – חייבת לצום, ואסור לה גם לאכול ולשתות לשיעורים.

אבל אם באמצע הצום המעוברת תרגיש שהיא נכנסת למצב של סכנת חיים – תשתה ותאכל כפי צורכה. כמו כן, במקרים מיוחדים של היריון שנמצא בסיכון, כדוגמת מעוברת שכבר הפילה מחמת צום, וכן בשבועות הראשונים להיריון שנוצר על ידי מבחנה, על פי הוראת רופא ירא שמיים מותר למעוברת לשתות, ועדיף שתשתה לשיעורים.

על המעוברת להכין את עצמה היטב לצום כמה ימים קודם, באכילה בריאה ומזינה, ושתייה מרובה של מים. המציאות מראה שאלו שהכינו עצמן כראוי, עברו את הצום כראוי, ואלו שלא הכינו עצמן כראוי, לא עברו את הצום כראוי !!!

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-25 07:48:35

כמה תקיעות אישה צריכה לשמוע בראש השנה?

קודם כל אישה אינה חייבת לשמוע שופר, אבל אישה שרוצה לקיים מצוות שופר, כמו שנוהגים כמעט כל הנשים בפועל, צריכה לשמוע שלושים תקיעות. 3 תשר"ת, 3 תש"ת, 3 תר"ת כדי לקיים את המצווה מהתורה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

מספר התקיעות

א. לפני תפילת מוסף תוקעים שלושים תקיעות שבהן יוצאים ידי חובה מהתורה: שלוש פעמים תשר"ת (תקיעה, שברים-תרועה, תקיעה), שלוש פעמים תש"ת (תקיעה, שברים, תקיעה), ושלוש פעמים תר"ת (תקיעה, תרועה, תקיעה). הוסיפו חכמים והורו לתקוע עוד שלושים תקיעות על סדר הברכות המיוחדות של תפילת מוסף – 'מלכויות', 'זיכרונות' ו'שופרות'. וכיום התפשט המנהג בכל ישראל להוסיף עוד ארבעים תקיעות, כך שהכול תוקעים מאה תקיעות.

יב. לנשים תקיעת שופר היא מצווה ולא חובה, הואיל והיא מצוות עשה שהזמן גרמה, ומנהג רוב הנשים לקיימה. יוצאי ספרד לא מברכים על תקיעה לנשים, ויוצאי אשכנז מברכים.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-25 05:19:46

הרמב"ם פ"א מתשובה ה"ג פסק כחכמים שאין יום הכיפורים מכפר אלא עם התשובה. ושם הלכה א' ובפ"ב ה"ב כ' הרמב"ם שחלק ממצות התשובה היא עזיבת החטא וקבלה לעתיד, ובהלכה ג' כ' שהמתודה בדברים ולא גמר לעזוב את החטא הרי הוא כטובל ושרץ בידו. ולכאורה לפי"ז יוצא שאין יום הכיפורים מכפר אלא עם עזיבת החטא וקבלה לעתיד. שאלתי היא האם אכן זה כך, ואם הדברים נכונים תימה אמאי לא סידרו לנו בסדר התפילה ובוידוי קבלה לעתיד, דלפי"ז אדם שאמר רק הנוסח הכתוב בסידור לא קיבל ע"ע לעזוב החטא ואין יום הכיפורים מכפר לו. ולמה לא הודגש דבר זה בפוסקים שבשביל כפרת יום כיפור חייבים קבלה לעתיד.

אכן כדבריך, מי שיודע שיש בידו עבירה מסוימת, לא יכול להסתפק באמירת המילים שבסידור התפילה שנאמרות בלשון רבים ועיקרם וידוי על חטאים. אלא מיד כשמחליט לעזוב את חטאו עליו לעשות תשובה לפני בורא עולם במילים שלו בינו לבין עצמו כפי שכתבו הפוסקים באופן כללי בדיני תשובה. דרך אגב בתפילה זכה שרבים אומרים לפני תפילת ערבית של ליל יום כיפור יש גם קבלה לעתיד. יתכן שיש בעוד מקום במהלך התפילה, אבל לא ניתן להסתפק בזה.

דין התשובה מבואר בפניני הלכה ימים נוראים פרק ה ודין הווידוי בפרק ז. אביא לך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה את מסקנת הדין כפי שציינת אותו מהרמב"ם:

ב. החוטא לחברו צריך לפייסו בהקדם, שכל שעה שהחבר נותר בצערו, חטאו גדל. ואם לא עשה זאת, עליו להזדרז לפייסו לפני יום הכיפורים. ומכיוון שגם חטא לשמיים, לאחר שפייס את חברו, עליו להתוודות לפני ה' על שעבר על מצוותו, ולקבל על עצמו שלא יחטא בזה עוד.

ד. במשך כל השנה, כאשר אדם מתחרט על חטא שעשה ושב בתשובה, צריך להתוודות עליו בדיבור מפורש: "חטאתי" – על חטא בשגגה, "עוויתי" – על מזיד, "פשעתי" – על מרד, ובכך הוא מקיים את מצוות הווידוי למרות שלא פרט בפיו את חטאו. וכיוון שיום הכיפורים הוא זמן סליחה וכפרה, כל אחד צריך לומר נוסח וידוי כללי עבור כל ישראל, ולכוון בווידוי זה גם על חטאיו הפרטיים.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-24 22:48:05

כבוד הרב, למדתי בפניני הלכה שבראש השנה מתמקדים בהמלכת ה׳ עלינו, ולא מוסיפים בתפילות בקשות אישיות. אולם מה הדין לגבי בקשות פרטיות שלא בשעת מעריב, שחרית-מוסף ומנחה? 1. האם מותר/רצוי שלא בשעת התפילה לבקש בקשות פרטיות מה׳ יתברך? 2. האם מותר/רצוי שלא בשעת התפילה להגיד תפילה לשלום המדינה, מי שברך לחיילי צה״ל וכוחות הביטחון, שיר למעלות, אחינו כל בית ישראל ושמע ישראל? 3. האם נכון אחרי התפילות שאדם פרטי יוסיף פרקי תהילים ואחינו כל בית ישראל? תודה רבה כתיבה וחתימה טובה

1. האמת היא שאין צורך ביום הגדול והכללי הזה שבו כל ישראל ממליכים יחד את הקב"ה על עולמו, שאדם יבליט את עצמו על ידי בקשות פרטיות, שכן מלבד אי ההתאמה ביום כללי כזה לבקש על עצמי, אם אדם מכוון את כולו למען הכלל, אין לו מה לדאוג לעצמו, שהרי ככל שכוונתו תהיה יותר זכה בתפילה שהיא כולה על הכלל, כיוון שהוא חלק מהכלל הזה, הוא יזכה לשנה טובה. ומי שבכל זאת קשה לו לוותר על עצמו, אז אפשר ביום השני בסוף תפילת עמידה להוסיף משהו קטן לפני ה'יהיו לרצון השני' לפני שפוסע לאחור.
2. בקשות כלליות זה תמיד טוב
3. אם זה נעשה כתרוץ כדי לבקש על עצמו, אין צורך. אם נעשה כדי להדגיש שהכלל הוא העיקר, זה יפה. לכן כפי שאמרתי הטוב ביותר למי שקשה לו שלא לבקש על בקשה פרטית, שיעשה זאת בסוף תפילת עמידה.

   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-22 07:00:15

אני קמה בלילה מספר פעמים להתפנות בשירותים. בד"כ חשה צמאה ושותה מים. מאחר ואני ישנה עם פיג'מה קצרה בקיץ ואינני מכוסה בודאי לא בגדרי הצניעות. איך עליי לנהוג מבחינת ברכה? האם עליי לברך אשר יצר בכל פעם שאני קמה? האם עליי לברך שהכל נהיה בדברו לפני כל שתיית מים? בנוסף אני שותה לאורך כל היום מים? איך נכון לנהוג מבחינת ברכה? לפני שתיית מים ואחריה? כשאני קמה בבוקר בד"כ דבר ראשון הולכת לשירותים. מברכת אשר יצר? או שבתפילה שמיד אני אומרת ברכות השחר ברכת אשר יצר פוטרת את הברכה?

מותר לברך עם פיג'מה קצרה.

צריך לבר אחר כל פעם אשר יצר כמו ביום. לגבי ברכת אשר יצר בבוקר כשאת קמה – לאחר נטילת הידיים שלוש פעמים שאת עושה לאחר השירותים, את מברכת על הנטילה, אשר יצר, ואלוהי נשמה. אם את רוצה לאחר מעט את אשר יצר ואלוהי נשמה עד לאחר שתתלבשי – אפשרי. אבל אם זה ייקח זמן, יש לברך מיד ולא לברך שוב אותה ברכה בשעה שאת אומרת לאחר מכן את שאר ברכות השחר.

צריך לברך שהכל לפני כל שתייה, כי השינה מהווה הפסק בין השתיות.

לגבי שתייה ביום, אביא לך את המבואר בפניני הלכה ברכות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

האוכל ושותה בהפסקות

כה. היושב במקום אחד ומתכוון לאכול במשך השעות הקרובות פירות או מיני מזונות, או לשתות כמה כוסות; אם יודע מראש שלא תהיה הפסקה של יותר מחצי שעה בין אכילתו או שתייתו, נכון שיברך בתחילה ברכה ראשונה על כל מה שיאכל וישתה, וכשמסיים לאכול ולשתות יברך ברכה אחרונה.

כו. הניח לפניו צלחת מאכלים או קנקן שתייה כדי לטעום מהם מדי פעם, הרי שכל מה שהוא אוכל ושותה נחשב כהמשך אחד, ולכן גם אם יודע שלפעמים יפסיק יותר מחצי שעה, יברך ברכה אחת בתחילה וברכה אחת בסוף. אבל אם הוא יודע שיפסיק יותר מ-72 דקות, יברך ברכה ראשונה ואחרונה על כל אכילה ושתייה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-22 03:44:06

אני בהריון בחודש התשיעי, אבל אני לא אמורה ללדת ביום כיפור לפי מספר השבועות. בדרך כלל אני יולדת סביב התאריך המשוער, ויום כיפור יוצא כשבועיים לפני התאריך המשוער. רציתי לשאול מה אני עושה במידה ויהיו לי צירי דמה (ברקסטון) בגלל הצום? האם להמשיך לצום למרות שיכול להיות שבגלל זה תתפתח לידה מוקדמת יותר? האם במידה ויתחילו צירי דמה לאכול ולשתות לשיעורין כדי למנוע התפתחות לידה? או לאכול ולשתות כרגיל?

עניין זה מבואר בפניני הלכה בהלכות יום הכיפורים. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את הדברים בקצרה הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה. תחילה אקדים שגם שתייה ואכילה לשיעורין אסורה מהתורה, כך שרק אם מדובר על ספק פיקוח נפש, כגון שלידה שבועיים לפני הזמן עלולה לגרום לחסרון בהתפתחות הוולד במקרה שלך, יש מקום להקל. אמנם כפי הנראה מהנסיון של נשים רבות שנמצאות בהריון בחודש התשיעי ביום כיפור, אין שום סכנה עבורן לצום ואף ללדת בחודש התשיעי ביום כיפור. ואם הן מכינות את עצמן כראוי על ידי שתיית מים ראויה ואכילה בריאה כבר שלושה ימים מראש, הסיכוי ללידה מוקדמת מזערי.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מעוברת

טו. מעוברת חייבת לצום ביום הכיפורים, כיוון שהצום אינו מעלה את הסיכון להפלה, ורק לעיתים נדירות הצום עלול לזרז לידה בחודש התשיעי, ואין בכך סכנת נפשות. ואף אם המעוברת סובלת מהקאות, לחץ דם גבוה, המוגלובין נמוך ומיחושים שונים – חייבת לצום, ואסור לה גם לאכול ולשתות לשיעורים.

אבל אם באמצע הצום המעוברת תרגיש שהיא נכנסת למצב של סכנת חיים – תשתה ותאכל כפי צורכה. כמו כן, במקרים מיוחדים של היריון שנמצא בסיכון, כדוגמת מעוברת שכבר הפילה מחמת צום, וכן בשבועות הראשונים להיריון שנוצר על ידי מבחנה, על פי הוראת רופא ירא שמיים מותר למעוברת לשתות, ועדיף שתשתה לשיעורים.

יולדת

יז. משעה שאחזו באישה חבלי לידה, או משעה שצריך להבהילה לבית החולים, היא נחשבת כחולה מסוכנת שצריכה לשתות ולאכול כפי צורכה. וכך הוא דינה עד שיעברו 72 שעות מרגע הלידה, ואם הן מסתיימות באמצע יום הכיפורים, תוכל לשתות ולאכול כפי צורכה עד לסיומן. ב-96 השעות הבאות יש לדון במצבה: אם ברור לה ולרופא שאין במצבה סכנה – תצום. ואם אין להם וודאות בכך – לא תצום, ואם הדבר אינו מכביד עליה, עדיף שתשתה לשיעורים (לעיל ח-ט).

אם את חושבת שיש לך מקרה מיוחד שלא קיבל מענה מהמבואר, אני יכול לתת לך מספר של רופא ירא שמים שאפשר להתייעץ איתו בווצאפ. הוא הולך לפי המבואר כאן, כך שאם לא מדובר על מקרה מיוחד אין מה לשאול אותו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-21 19:43:46

האם מותר להרים מתג של מנורה כבויה, כשהשעון שבת כיבה את התאורה של הבית, על מנת שכששעון השבת ידליק-תדלק גם המנורה שהיתה כבויה?

כן. במקום הצורך גרם הבערה מותר כפי שמובא בפניני הלכה מועדים.

אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

הבערה וכיבוי בגרמא

ז. אף שבשבת השימוש ב'גרמא' מותר רק במקום מצווה או צורך גדול (שבת ט, ג), ביום טוב מותר במקום הצורך להבעיר ולכבות בגרמא. לכן אף שבשבת מותר רק להמשיך את המצב הקיים של שעון השבת, ביום טוב מותר במקום הצורך אף לשנות את זמן ההדלקה או הכיבוי בדרך של 'גרמא'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-21 19:19:49

שלום הרב, האם מותר לבחור בישיבה תיכונית לשים בושם(של גברים כמובן)? לא ראיתי התייחסות לכך בפניני הלכה. תודה.

מותר

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-21 19:11:37

מה היחס לגבי מנהג הצום בערב ראש השנה? האם מי שצם יכול ללכת לסעודת סיום מסכת ולא לאכול?

1. פניני הלכה ימים נוראים סוף פרק ב: כיוון שאמרו חכמים שהצום שלפני ראש השנה מועיל מאוד, נהגו רוב ישראל בימי הראשונים לצום בו. אמנם צום זה אינו חמור כצומות שאנו צמים לזכר החורבן, ולכן רבים נהגו לצום בו עד חצות היום או עד פלג המנחה, ובכל אופן נהגו שלא לצום עד סוף היום, כדי שלא יכנסו לחג כשהם מעונים (רמ"א שם; מ"ב תקסב, י). בדורות האחרונים נתמעטו מאוד האנשים שנוהגים במנהגי התעניות, ואפילו בערב ראש השנה רוב ישראל אינם נוהגים לצום. יש סוברים שירדה חולשה לעולם והאנשים נעשו מפונקים, ואין לדרוש מהם לצער עצמם במנהגי חסידות (ח"א קלח, א). וגדולי תנועת החסידות סברו שעיקר העבודה בדורות הללו צריכה להיות בשמחה, ולכן יש להימנע ממנהגים שפוגמים בשמחה. ומי שרוצה לקיים את המנהג אבל הצום קשה לו, טוב שיפדה את התענית בצדקה, כפי השווי שהיה מוכן לשלם כדי שלא יצטרך לצום, או לכל הפחות כפי שווי המאכלים שהוא רגיל לאכול ביום.

2. מי שצם עדיף שלא ילך לסעודת הסיום, שכן סעודת סיום מסכת היא סעודת מצווה, ואין זה ראוי להיות בסעודת מצווה ולא לאכול. כמו כן, אין זה ראוי שכולם אוכלים ואתה מהדר בפניהם וצם. זה נקרא – מחזי כיוהרא, כלומר נראה הדבר כגאווה ולכן אינו ראוי.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-21 16:28:45

שלום וברכה האם מותר לשים באסלה סבון צבעוני בשבת? תודה אבה ושנה טובה ומבורכת

דין זה מובא בפניני הלכה שבת פרק יח. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך אותו הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יב. לכתחילה עדיף להשתמש בסבון חיטוי שאינו צובע את המים שבשירותים, והנקלע למקום שיש באסלה סבון חיטוי צבעוני, רשאי להוריד את המים. אמנם במאכלים ומשקים אין איסור צביעה (לעיל יב, כג).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-21 10:13:07

שלום הרב! אני עושה שירות לאומי במשטרה ויש לנו יום גיבוש של האגף בים עם כל מיני פעילויות כמו יוגה וכזה. הרגיש לי שזה לא מתאים ללכת במעורב לים עם שוטרים מבוגרים כשאני בת שירות ולעשות כל מיני פעילויות בסגנון אז לא הלכתי אבל אשמח לדעת מה מבחינה הלכתית הייתי צריכה לעשות. תודה רבה!

עשית את הדבר הנכון מבחינה הלכתית, שהרי הליכה לים מעורב אסורה. כל הכבוד.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-21 06:15:33

שלום וברכה, ב"ה אני נשואה ואמא לילדים. אמי ע"ה נפטרה לפני מס' שנים, ויש לי אחים שעדיין רווקים. אחרי פטירתה אבי הדליק נרות שבת, וכמובן – הדליק גם נר עבור כל ילד. ב"ה הוא נישא בשנית, והיום אשתו החדשה מדליקה 2 נרות שבת – עבורה ועבורו. והוא (אבי) אינו מדליק נרות שבת יותר.. נוצר מצב שאין מי שמדליק נר עבור אחיי הרווקים. מה יש לעשות במקרה כזה? האם עליהם להדליק בעצמם? יש הבדל בין אח רווק לאחות רווקה? האם עלי להדליק גם עבורם? תודה רבה ושנה טובה

גם אשתי מדליקה שתי נרות שבת בלבד למרות שיש לנו ב"ה שמונה ילדים. שתי הנרות אינם עבורה ועבורי אלא עבור כולנו, שכן מצוות הנרות נועדה כדי להאיר את הבית ואין הבדל בזה במספר בני הבית. לכן אין שום סיבה לחשוב ששתי הנרות שאשתו מדליקה הם רק עבורם, אלא הם עבור כל הגרים בבית. הוספת נרות כנגד מספר הילדים הוא מנהג ולא חיוב כלל.

לגבי השאלה האם על אדם שאינו נשוי להדליק נרות שבת? אם הוא גר בדירה לבד – כן. אביא לך בעניין זה את ההלכה כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מספר הנרות

ד. מצד הדין מספיק להדליק נר אחד, ונהגו להדליק שני נרות, ויש נוהגות להדליק יותר, אך כיום שמשתמשים באור חשמל, אין בזה כל כך הידור. ומכל מקום כאשר מתארחים בבית אחרים, המנהג להדליק שני נרות בלבד.

גבר נשוי או רווק השובתים מחוץ לביתם

יג. הישן וסועד סעודת ליל שבת בחדר משלו, אפילו הוא נשוי או רווק שסמוך על שולחן הוריו, צריך להדליק שם נרות בברכה. וכן חיילים, בין נשואים בין רווקים, צריכים לדאוג שאחד מהם ידליק נרות בברכה בחדר האוכל עבור כולם, ושיהיה אור מסוים בחדרים שבהם הם ישנים. וכן דין חולים בבית חולים ובחורי ישיבה המתגוררים כל השבוע בפנימייה ואוכלים יחד בחדר האוכל.

יד. גבר נשוי או רווק שמתארח בסעודת ליל שבת אצל משפחה אחרת, יוצא בהדלקת בעלת הבית. ואם הקצו עבורו דירה שתהיה במשך השבת רק שלו, טוב שיבקש מבעלת הבית שאוכל אצלה שתכוון להוציאו. ואם הרווק רגיל בכל שבת להדליק נרות בדירתו, אזי כאשר הוא מתארח והקצו עבורו דירה, לכתחילה ידליק שם נרות בברכה.

אישה נשואה או רווקה השובתת מחוץ לביתה

טו. אישה נשואה או רווקה שרגילה להדליק נרות בכל שבת, גם כאשר היא מתארחת המנהג שמכוונת לא לצאת בהדלקת בעלת הבית כדי שתוכל לקיים את המצווה בעצמה. וכן בפנימייה של בנות, בנוסף לנרות שאחת מהן צריכה להדליק בחדר האוכל עבור כולן, רשאיות שאר הבנות להדליק נרות בחדרים בברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-20 20:35:38

האם יש בעיה להכין דברים ביום הראשון של ראש השנה עבור היום השני? מהן המלאכות המותרות ביום טוב?

1. אסור.
2. בישול, העברה מאש לאש, בורר, לש, טוחן, הוצאה.
   לפירוט הדברים אפשר ללמוד את הדברים מתוך פניני הלכה מועדים, או בקצרה בספר הקיצור לפניני הלכה:
   https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-20 16:42:02

בספר ליקוטים ב' בהלכות הלוואה כתוב שאסור להלוות כסף בלא עדים או שטר. האם ניתן לחלופין להשתמש בדברים אחרים שמהווים ראייה להלוואה, כמו למשל שהלווה ישלח למלווה הודאה שבו הוא מודה שהוא לוה כך וכך כסף, או למשל להעביר כסף דרך אפליקציה כמו ביט או פייבוקס שבה יש תיעוד של ההעברה? שאלה נוספת באותו עניין- עוד כתוב שם עצה למי שרוצה להלוות בלי עדים, שיתנה מראש שאם הלווה ישכח את החוב שלו הוא מוחל לו על הכסף. האם ניתן לחלופין להתנות שהמעות יהיו מתנה רק אם הלווה יכחיש את ההלוואה, וכך גם אם הלווה שכח ואח"כ המלווה הזכיר לו (דבר שקורה לעיתים קרובות) המלווה לא יפסיד את כספו. אמנם דרך זו לא מועילה למנוע מצב שבו הלווה יכפור במזיד, אבל משמע מדברי הרב שם שהחשש הוא שישכח ולא שיכפור במזיד, במיוחד התלמיד חכם

1. כל דבר שמתעד את ההלוואה וברור ממנו מי הלווה ומי המלווה ובאיזה סכום מדובר, והלווה לא יכול למחוק אותו, זה בסדר. כמו כן, אם הולכים על הודעה, אזי כאשר הוא מחזיר את ההלוואה  הוא צריך לוודא שההודעה נמחקה מהפלאפון שלך, שלא יקרה מצב שלא מחקת וששכחת שהוא החזיר ותדרוש את הכסף שהלוותה לו.
2. קודם כל יש לציין שפתרון זה נאמר בכוונה לגבי הלוואות קטנות, כדי שהפתרון אכן יהיה אמיתי. בקשר לשאלה – לא ירדתי לסוף דעתך, שהרי מה שהצעת זה לכאורה אותו דבר, שכן ברור שגם באופן שכתוב בפניני הלכה מדובר על כך שהמלווה מזכיר ללווה את ההלוואה אלא שהלווה שכח ממנה ולא רוצה להחזיר, ולא כפי שאולי הבנת שאם הלווה שכח להחזיר, המלווה מוחל בלי להזכיר לו. אולי מה שהטעה אותך זה מה שכתבת כאן בשם הפניני הלכה "שיתנה מראש", ואילו בספר לא מדובר על תנאי שעושה מראש אלא כוונה בינו לבין עצמו -"עומדות בפני המלווה שתי אפשרויות, או לכתוב שטר כפי שכתוב ב'שולחן-ערוך', או להחליט בליבו, שאם הלווה ישכח את ההלוואה, אזי הוא מוותר לו בלב שלם, וההלוואה תיהפך למתנה."

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-19 06:39:55

מה הדעות לגבי הכנת גלידה בשבת ומה פוסק הרב מלמד. מדובר על ערבוב יוגורט דבש ואולי עוד חומרים בתוך כלי קר שבזמן הערבוב מקרר ומקפיא את הבלילה. או בערבוב והקפאה במקפיא.

צריך לבדוק אם אין בערבוב החומרים שאמרת בעיה של לישה חוץ מעניין הדבש כמבואר להלן. כשפתרנו בעיית לישה, אזי לדעת המקלים להכין קרח בשבת, מותר להפוך נוזל למוצק גם בגלידה. ואם הגלידה נשארת מוצקה גם בלי המקרר יש מי שמחמיר יותר מקרח.

דוגמאות לאיסור לש מפניני שעלולות להיות דומות למקרה שלנו – "אסור לערב חמאה, קקאו וסוכר, הואיל והם נעשים עיסה עבה", "הסתפקו האחרונים בשאלה, האם מותר לערב שתי עיסות זו בזו, כדוגמת גבינה לבנה בדבש. יש אומרים שהואיל והם מתגבשים לעיסה עבה, הרי שהוא לש (שש"כ ח, טז), ויש אומרים שרק כאשר מערבים חומר יבש בנוזל יש איסור לש, אבל עירוב שני מרכיבים שיש בהם משקים – מותר (אג"מ או"ח ד, עד). למעשה, מותר לערבם בשינוי." "אסור לעשות פודינג שעיסתו עבה, היינו שאינו נשפך. אבל פודינג שעיסתו רכה ונשפכת מותר לעשות בשינוי, וכפי שלמדנו (בהלכה ד), יתן תחילה את החומר ועליו את הנוזל, ויערב אותם בשינוי (אג"מ או"ח ד, עד, לש, ז). ונזכיר שוב כי השינוי הוא, שבמקום לערבב בסיבוב, ימשוך את הכף בקווים ישרים הלוך וחזור או שתי וערב, ואם אין ניכר בזה השינוי, יוציא את הכף מהעיסה בין משיכה למשיכה. אסור להכין ג'לי על ידי עירוב אבקת ג'לי במים, ואף שבתחילה התערובת נוזלית, כיוון שלבסוף היא מתקשה, הרי שהמערב את המים באבקת הג'לי עובר על מלאכת לש (הערה 6)."

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-19 05:30:17

שלום האם מותר בשבת להשתמש בקיפר לכיפה (הכוונה לדבק דו צדדי המודבק מצדו האחד לכיפה ומצדו השני לקרקפת ובכך מונע את נפילת הכיפה. תודה רבה ושנה טובה

מותר

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-18 16:11:47

בספר הקיצור לפניני הלכה בהלכות ראש השנה כתוב שמברכים 'שהחיינו' גם בקידוש של הלילה השני, וטוב ללבוש לקראתו בגד חדש או להביא לשולחן פרי חדש ולכוון גם עליו. איך זה מתבצע? אם בבגד מברכים בשעת לבישה אז איך זה עוזר לשהחיינו בקידוש? (זה אומר שצריך ללבוש ממש בקידוש בגד חדש וגם אז הוא כבר לובשו..) וכן לגבי פרי – בדכ מברכים בשעת האכילה לא על הראייה שלו..?

אפשר לדחות את הברכה מעט עד הסעודה. המהדרים ילבשו אותו לקראת הסעודה, ומי שרוצה ילבש אותו לתפילה וידחה את הברכה בשעתיים עד הסעודה.

וכן לגבי פרי – כשהוא על השולחן ומתכוונים לאוכלו, אפשר לכוון על אכילתו בעוד כמה דקות.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-09-18 02:42:14