חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
בישולים גויים במסעדות כיום
שלום לעונה התשובות באתר – הרב אורן מצא שליט"א. לא ברור לי לגמרי לשיטת הרב מלמד שליט"א אם מותר לספרדי לאכול במסעדה עם תעודת כשרות רגילה (ולא מהדרין) שבישולי הגויים שם רק לשיטת הרמ"א לכאורה זה מחלוקת מפורשת בשוע שאוסר זאת אך בכל זאת כותב הרב "שבדיעבד יש להורות לבני כל העדות כדעת המתירים" (כשרות ב, כח, י) אשמח להסבר של הדברים בבקשה גדולה (מהו גדר של בדיעבד וכו') תודה רבה רבה לרבנים על כל העזרה!!
לגבי מסעדה, התשובה כתובה במפורש באותה פסקה עליה אתה שואל (פניני הלכה כשרות ב כח, ח), שם מבואר שההיתר מבוסס על כך שגם לדעת הנוהגים כשו"ע, י"א שכאשר הגוי מבשל לרבים ואין לו קשר לסועדים, בשעת הצורך אפשר להקל (יבי"א ח"ט יו"ד ו). "
"כיוון שכיום בני כל העדות חיים יחד, ובני עדות המזרח וצפון אפריקה נהגו להחמיר, למרות שהדין מדרבנן, לכתחילה יש להורות לבני כל העדות כדעת המחמירים. ובדיעבד, כיוון שהדין מדברי חכמים, יש להורות לבני כל העדות כדעת המתירים. ובמקומות שבהם אין קִרבה אישית בין המבשל לסועדים, כגון במטבח ציבורי או במסעדה שהטבח אינו יוצא בה אל הסועדים, אפשר מלכתחילה להעניק כשרות רגילה כדעת המקילים, אבל 'כשרות מהדרין' אפשר להעניק רק לנוהגים כדעת המחמירים."
לגבי שאלתך באופן כללי האם הנוהגים כשו"ע יכולים להקל כרמ"א בדיעבד – כאן יש הוראה חשובה מאוד, וכפי שפתח הרב את הפסקה הנ"ל היא נובע מכך שאנחנו חיים ביחד, וממילא לא שייך בדיעבד לא לאכול ממאכלי האחים שלנו כאשר בסופו של דבר הם עשו לפי מחצית מגדולי ישראל שבתקופת הראשונים והאחרונים והדין דרבנן.
מה זה דיעבד? אחד משניים: או שהדבר כבר נעשה, או שנקלענו לסיטואציה מביכה שבה הכלל של דרך ארץ ובין אדם לחברו שהוא דאו' גובר על דקדוק השנוי במחלוקת בדין דרבנן.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-08-23 18:49:25
דופן סוכנ
שלום רב. האם דופן סוכה העשויה מקנים עומדים וצפופים (עם רווחים קלים הנובעים מעקמומיות הקנים) יש שם של לבוד או דופן מלאה?
דופן מלאה. בלבוד יש רוב אוויר.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-08-21 16:32:12
ברכות הנהנין
שלום. מבקש לברר מה מברכים על כנאפה? תודה ויום טוב
מזונות
ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
עיקר וטפל כשיש בתערובת מיני דגן
ז. תערובת שנחשבת כמאכל אחד ויש בה מין דגן, הוא העיקרי וברכת המאכל 'מזונות', כגון עוגה שמיעוטה קמח ורובה שמן, ביצים, סוכר ושוקולד. וכגון פשטידת ירקות שעירבו בה מעט קמח כדי להשביח את טעמה או לשביעה (דין ברכה אחרונה לעיל י, טז-יח).
ח. כאשר מין הדגן ניתן במאכל רק כדי להדביק את מרכיביו, או לתת לו נפח ומרקם מסוים, ולא כדי לתת בו טעם או להשביע, הדגן טפל וברכת המאכל נקבעת לפי המינים האחרים. לכן פשטידת ירקות שעירבו בה קמח רק כדי להדביק את הירקות, ברכתה 'האדמה', וקציצת דג או בשר שעירבו בה פירורי לחם כדי להגדיל את נפחה ולעשותה רכה, ברכתה 'שהכל'.
ט. כאשר חתיכות התערובת ניכרות כל אחת לעצמה אך אינן גדולות, ובדרך כלל עולים בכף משני המאכלים, יש ספק האם תערובת זו נחשבת כמאכל אחד (לעיל, ה). לכן האוכל חמין (טשולנט) שיש בו גריסים יחד עם חתיכות תפוחי אדמה ובשר, צריך לקחת מעט מכל מאכל ולברך עליו ברכה ראשונה. אם אכל 'כזית' מהגריסים יברך 'על המחיה', ועל שאר המינים יברך 'בורא נפשות' רק אם אכל מהם 'כזית' בפני עצמם או שלא אכל 'כזית' מהדגן (דין מרק, להלן יז).
מאכלים שונים
י. על שניצל עוף או דג מברכים 'שהכל', כיוון שציפוי הדגן מבחוץ ומועט. וכן על חצילים מטוגנים שמצופים בקמח או פירורי לחם, מברכים 'האדמה'. אבל על קובה, שהיא קציצה שיש לה מעטה עבה של בצק ובתוכה בשר, כיוון שיש לבצק חשיבות עצמית, ברכתה 'מזונות'. וכן דין שטרודל שמילאו אותו בבשר, ובלינצ'ס שמילאו אותו בגבינה או ירקות מרוסקים, ובוטנים אמריקאים המצופים בשכבה עבה של קמח. ובסוף יברך 'על המחיה' אם אכל מהבצק 'כזית', ואם לא היה בו 'כזית', אבל ביחד עם הבשר או הגבינה והירקות אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות' (כמבואר לעיל פרק י, כג).
יא. חטיף המורכב מוופל שסביבו שכבת שוקולד, כגון 'כיף כף' ו'פסק זמן', ברכתו 'מזונות'. ואם עבורו השוקולד עיקר והוופל רק נועד להעמידו וליצור לו מרקם מיוחד ונכסס, יברך 'שהכל'.
יב. על בוטנים מסוכרים מברכים 'האדמה', ועל שקדים מצופים בשוקולד מברכים 'העץ', כיוון שהשכבה דקה ובטלה לפרי. אבל על סוכריה שיש בתוכה שקד מברכים 'שהכל', כיוון שהציפוי עבה ועיקרי. וכאשר מסופק האם הפרי עיקר או הציפוי, יברך 'שהכל' (כמבואר לעיל, ו).
יג. מוסקה הוא מאכל העשוי מפרוסות חצילים ממולאות בקציצת בשר, וכיוון שקשה לקבוע איזה מהם חשוב יותר, יברך תחילה על החצילים לבד ועל הבשר לבד, ואחר כך יאכלם יחד. על פלפל ממולא באורז ומעט בשר יברך 'מזונות', מפני שהאורז עיקר. ואם הפריד את המילוי מהפלפל כדי לאכול כל אחד מהם בנפרד, יברך על המילוי 'מזונות' ועל הפלפל 'האדמה'.
יד. מעט אגוזים המונחים על גלידה כדי להטעימה, בטלים לגלידה. אבל אם לפני שאוכל את הגלידה רוצה לאכול מהם לבדם, יברך עליהם 'העץ'.
קרקר ומה שעליו
טו. המורח גבינה או חומוס על קרקר, גם אם מרח שכבה עבה, כל זמן שהממרח נועד להטעימו, הוא טפל לקרקר. וכן הדין אם הניח על הקרקר נקניק כדי להטעים את הקרקר. ואם לא אכל מהקרקר 'כזית', אבל יחד עם הנקניק אכל 'כזית', כיוון שהם מאכל אחד יברך 'בורא נפשות' (כמבואר בפרק י, יח).
הרוצה לאכול את הנקניק מצד עצמו, ומניחו על הקרקר כי כך טעים לו יותר לאכול את שניהם יחד – אין אחד מהם טפל לחברו, ויברך עליהם לחוד ברכה ראשונה וברכה אחרונה (אם אכל מכל אחד 'כזית'). וכן הדין אם אוכל את הקרקר עם חתיכת דג או עם הרבה גבינה או עם הרבה ירקות.
המסופק האם המאכל טפל לקרקר, יברך תחילה על מעט משניהם בנפרד (ולגבי ברכה אחרונה עי' לעיל, ה).
מאכל המורכב מבצק שעליו גבינה או גלידה
טז. עוגה שתחתיתה בצק ועליה דברי מתיקה כפירות או גבינה, כיוון שהכל נאפה יחד, הרי זה מאכל אחד וברכתו 'מזונות'. אם אכל מהבצק שיעור 'כזית', יברך 'על המחיה', ואם לא אכל ממנו 'כזית', אבל ביחד עם המילוי אכל שיעור כ'זית', כיוון שהם מאכל אחד יברך 'בורא נפשות' (כמבואר בפרק י, יח).
אבל אם אפו תחילה בסיס מבצק ואחר כך הניחו עליו קצפת או גלידה או גבינה או ג'לי, כגון קרמבו וגלידה בגביע, צריך לברך על כל אחד את ברכתו בתחילה ובסוף (כמבואר לעיל, ה). אמנם אם הבצק עוטף את כל הגלידה, כמו בגליליות, אף שלא נאפו יחד נחשבים מאכל אחד שברכתו 'מזונות'. ועל קסטה, שהיא גלידה בתוך שני ביסקוויטים, יש ספק, לפיכך יברך על כל מאכל בנפרד ויטעם ממנו מעט (ברכה אחרונה על גלילית וקסטה, כדין עוגה לעיל).
2025-08-21 10:13:21
נוסח תפילת שמונה עשרה
אני חצי אשכנזי וחצי ספרדי זוכר את תפילת שמונה עשרה בעירבוב נוסחים האם עדיף שאתפלל מתוך סידור בנוסח אחיד או בעצימת עיניים
אין להתפלל תפילת שמונה עשרה בנוסח מעורבב שאתה המצאת. לכתחילה, כמו בכל המנהגים גם בנוסח התפילה, נוהגים כמנהג האבא כמבואר בפניני הלכה תפילה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-08-21 10:11:39
קניה בחנות שפתוחה בשבת
האם בשעה שכל החנויות כבר סגורות , ניתן לקנות מצרך נדרש -בחנות שפתוחה גם בשבת ?
מותר. שכן שמצד הדין מותר לקנות בחנות שפתוחה בשבת, מפני שרק אם ציבור שלם של הקונים שם יתאגדו יחד ולא יקנו, היא לא תפתח בשבת, אבל בדרך כלל לא ניתן לאגד ציבור לכך, וממילא נמצא שהקנייה שלך לא נחשבת למסייע לדבר עבירה. אלא שלמרות זאת לכתחילה עדיף שלא לקנות בחנות שפתוחה בשבת, כי נראה הדבר שלדתיים זה לא אכפת, וכפי שמוכרים אומרים בפועל: "קונים אצלי הרבה דתיים". ועוד, שבכל קנייה בחנות כזו, יש בכדי חיזוקה שלה החנות, וממילא החלשתה של חנויות אחרות.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-08-20 21:10:16
שאלה קטנה
כתבתם שהרמא כתה שמי שמוזמן לסעודת הברית ולא מגיע מנודה, אבל האמת שכתוב שאם הוא לא 'אוכל' בברית הוא מנודה. משמע שיכול להגיע ולא לאכול ואעפ"כ יחשב מנודה חס ושלום
יישר כח על הדיוק. אמנם נראה שאם יש לו תירוץ טוב לא לאכול, דינו כמי שיש לו תירוץ טוב לא להגיע לסעודה, שאינו נחשב מנודה. ממילא דיוק זה יוצא לא מעשי.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-08-20 20:38:04
בישול על ידי גרמא בשבת
בפניני הלכה שבת, י, כא, כתוב: "ואם התנור מופעל על ידי שעון שבת, מותר בשעה שהתנור קר להניח בו מאכלים שנתבשלו כל צרכם, כדי שיתחממו כאשר התנור יתחיל לפעול. " האם מדובר דווקא במאכלים יבשים, או גם במאכל לח?
ההיתר הוא על פי שאר כללי בישול בשבת שלמנהג רוב ישראל הוא רק במאכלים יבשים, שכן ודאי שלא יהיה דין חימום בתנור קל מדין חימום על פלטה. כמו כן, כשם שגרמא אסור בשאר איסורי השבת, כך הוא אסור בדין בישול, ולכן אף שמניח את המאכל בתוך השבת בתנור או פלטה מכובים, הדבר אסור.
אם כבר שאלת, אביא לך בנושא זה קצת מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה ( https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9 ):
השהיית תבשיל על האש לפני שבת
יט. אש גלויה: אסור להשהות לפני שבת תבשיל שלא הגיע למחצית בישולו, על אש הגז או כיריים חשמליות או בתנור אפייה, שמא יבוא להיטיב את האש לאחר כניסת השבת לצורך סעודת שבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. ולכתחילה ראוי להשהות רק תבשיל שמוכן לאכילה וכל התעסקות באש או במאכל תפגום בטעמו. וכן דין השהייה במכונה לאפיית לחם ובסיר לבישול איטי (קראק-פאט). בדיעבד שהשהה מאכל שלא הגיע לחצי בישולו על אש גלויה אך יציבה (ככל הדוגמאות הנ"ל), יכול לאכול את תבשילו.
כ. אש מכוסה: גם אם התבשיל לא הגיע למחצית בישולו, ניתן להשהותו לפני שבת על ידי כיסוי האש, כגון שיניח טס נחושת על אש הגז, או יחמם על פלטה של שבת, או יכסה את כפתורי התנור, וכך אין חשש שיבוא להיטיב את האש. והטוב ביותר, שכל המאכלים יהיו מבושלים לגמרי לפני כניסת השבת, כדי שאם יהיה צורך יוכל להזיז את הסיר למקום יותר חם על הפלטה, או שאם יפתח את הסיר או דלת התנור יוכל לסוגרו. כמו כן, טוב להקפיד שהמים שבמיחם ירתחו לפני כניסת השבת.
כא. שעון שבת: מעיקר הדין מותר להניח על הפלטה לפני כניסת השבת מאכל לא מבושל, ולכוון את שעון השבת שידליק את הפלטה בתוך השבת לפני הסעודה, כדי שלקראת הסעודה המאכל יתבשל. וכן הדין לגבי אפיית מאכל בתנור אפייה ולחם במכונה לאפיית לחם, ובתנאי שיכסה את כפתורי ההפעלה. ויש שאסרו זאת, שמא יבוא לידי בישול גמור בשבת.
הנחה והחזרת תבשיל על האש בשבת
כב. הנחה: מותר לחמם בשבת רק מאכל מבושל שמוכן לאכילה, ורק על אש מכוסה באופן שניכר שאין פעולתו דומה לפעולת בישול. לכתחילה טוב להחמיר ולהניח על הפלטה או על טס המתכת שעל אש הגז, חוצץ נוסף עם חלל מועט, כצלחת הפוכה, ועליו יניח את התבשיל. והרוצה להקל, רשאי להניח את התבשיל ישירות על הפלטה, כיוון שאין הדרך לבשל עליה, ויש נוהגים להקל גם בטס מתכת במקום שאין רגילים לבשל עליו בימות החול.
כג. החזרה: המוריד בשבת תבשיל שהיה מונח על אש הגז לפני השבת, אם רוצה להחזירו עליה, חייב לכסותה בטס מתכת ולוודא שהתבשיל מוכן לאכילה. וגם למנהג המחמירים המוזכר לעיל, לא צריך להניח על הכיסוי חציצה נוספת אם ישמור על שלושה תנאים כדי שיהיה ברור שמחזיר תבשיל שהיה מונח על האש לפני שבת, ולא מניח תבשיל חדש בשבת: א – שלא יניח את התבשיל על הרצפה. ב – שתהיה דעתו להחזירו. ג – שידו תמשיך לאחוז בו.
וכן דין הרוצה להחזיר תבשיל לפלטה. ובדיעבד כשיש צורך גדול, גם למנהג המחמירים מותר להחזיר את התבשיל ישירות לפלטה ולטס הנחושת, אף שלא התקיימו שלושת התנאים הללו (ואם התבשיל נוזלי, הדין תלוי במה שלמדנו לעיל, ז-ח).
כד. פרטים במנהג המחמירים: כבתה הפלטה או אש הגז, כל עוד התבשיל חם, מותר להעבירו לפלטה וטס אחרים ללא צורך בחוצץ נוסף. כמו כן, כאשר מונחים תבשילים זה על זה, מותר לקחת את התחתונים ולהניח את העליונים ישירות על הפלטה והטס, אם היד סולדת מפני חומם ומתחילה התכוון להניחם אחר כך על הפלטה. וכן מותר לערות תכולת סיר שמונח על הפלטה או הטס לסיר אחר, ולהניחו ישירות עליהם, ובמקום הצורך מותר לעשות זאת גם בתבשיל נוזלי רותח.
כה. תנור אפייה: תבשיל שהיה בתנור אפייה מערב שבת, והוציא אותו בשבת, אם התנור דולק, לכל המנהגים מותר להחזירו לתוכו רק על גבי צלחת או תבנית הפוכה שמונחות על קרקעית התנור, או על ידי כיסוי כפתורי התנור, ובנוסף צריך לכתחילה להקפיד על שלושת כללי ההחזרה. אבל אסור לקחת בשבת תבשיל קר ולהניחו בתוך תנור דולק, אלא רק בתוך תנור מכובה שיידלק על ידי שעון שבת, ובנוסף לכך צריך להסתיר את הכפתורים או להניח את המאכל על צלחת או תבנית הפוכה (ועי' בפרק יז, יב).
כו. תנור חימום: מותר להניח בשבת מאכל מבושל על רדיאטור, כיוון שאין רגילים כלל לבשל עליו. וכן מותר להניח מאכל מבושל על תנור נפט או גז שנועדו לחימום הבית, ובתנאי שיש דבר שחוצץ בין האש למאכלים, ואין רגילים להעמיד עליהם בימי החול מאכלים או קומקום לשתייה. אבל אם רגילים לחמם עליהם בימי החול, דינם כאש הגז.
הטמנה
כז. אסרו חכמים לעטוף תבשיל במגבת וכדומה מכל צדדיו, אפילו שהוא מוכן לאכילה. אם התבשיל לא מונח על מקור החום (פלטה וכד'), האיסור רק בשבת. ואם הוא מונח על מקור החום, האיסור גם בתבשיל שמניחו לפני שבת. ובכל מקרה מותר לכסות תבשיל ולהשאיר מקום מועט שאינו מכוסה. וצריך להיזהר שלא להניח בשבת על התבשיל מגבת לחה, באופן שיכולה להגיע לחום שהיד סולדת בו (להלן יג, טז).
כח. סיר שאינו על מקור חום שהוטמן מכל צדדיו לפני שבת במגבת וכדומה, מותר להוסיף עליו בשבת עוד כיסויים כדי לשמור על חומו, או להחליף את הכיסוי שעוטף אותו. וכן אם הכיסוי נפל בשבת, מותר להחזירו.
כט. מותר למלא בשבת תרמוס במים חמים, שאין הכנסת דבר חם לתוך כלי נחשבת הטמנה. וכן מותר להניח בתוך סיר החמין שקית ובה אורז או מאכל אחר שאין רוצים שיתערבב בתוך שאר החמין, שאין איסור בהטמנת אוכל בתוך אוכל.
2025-08-19 19:12:24
בשר וחלב
מה דינו של מאכל פרווה שחומם בתנור בן יומו/שאינו בין יומו בשרי שטרם הוכשר? האם האוכל בשרי וצריך לשמור בין בשר לחלב או שרק אסור לערבב איתו מאכל חלבי? תודה.
אם התבנית היתה נקיה, אף שהתנור לא הוכשר, מכיוון שאין חשש שנבלע במאכל טעם בשר, במקום הצורך ניתן להתייחס אליו כפרווה גמור שאף ניתן לאוכלו עם חלב.
דין זה מבואר בפניני הלכה כשרות. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
פרווה
יד. כאשר רוצים לאכול מאכל פרווה עם מאכלים בשריים וחלביים, לכתחילה יש להכינו בכלי פרווה, וכאשר מתכוונים לאוכלו רק עם מאכלים ממין אחד, לכתחילה יש להכינו בכלי של אותו המין.
אמנם בשעת הצורך, אם הכלי עשוי מתכת או זכוכית ונוקה היטב עם סבון, מותר לבשל או לאפות בו מאכל פרווה שרוצים לאוכלו עם המין השני, מפני שכיום כלים אלו איכותיים ואינם סופגים טעמים. וכן הדין לגבי מאכל חריף כבצל, שום ופלפל חריף, שבושל או נצלה או נחתך בכלי מתכת או זכוכית שנוקה היטב.
אבל אם מדובר בכלי מתכת או זכוכית שלא נוקה היטב, או בכלי מסוג אחר אפילו נוקה היטב, אין לאפות או לבשל או לחמם בו מאכל פרווה שיודע שירצה לאוכלו עם המין השני. אמנם בדיעבד שהמאכל הפרווה התערב עם מאכל מהמין השני, או שנוצר פתאום צורך ממשי לאוכלו עם המין השני, אפשר להקל. את המאכל הפרווה לבדו מותר לאכול לכתחילה בכלים מהמין השני, אפילו אם הוא רותח.
היה המאכל הפרווה חריף ובישל אותו בכלים אלו, או שחתך אותו אפילו בעודו קר בסכין מתכת שנותר עליה שמנונית בשר או חלב – דין המאכל כדין הכלי ואסור לאוכלו עם המין השני, ואם עירבו במין השני ולא היה בו פי שישים כנגדו, המאכל אסור.
כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-08-19 13:41:01
מתיחות
שלום כבוד הרב אני נוהג לעשות מתיחות לגוף ויש מתיחות שעצם עשייתן זה נראה כאילו הבנאדם משתחווה . ( כמו לדוגמה שאדם יורד על הברכיים ופורש את כל הגוף קדימה ) זה מתיחה שאני אוהב לעשות כי היא עוזרת לי לכאבי גב . האם מותר לעשות את זה או שיש פה חשש למשהו? תודה רבה
מותר לכתחילה ללא שום חשש
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-08-19 13:03:22
שימוש במכשיר טוסטר אובן משולב מיקרו
בשנים האחרונות יצא לשוק מכשיר טוסר-אובן משולב מיקרו. רציתי לברר האם ניתן להשתמש בו לשימוש חלבי ובשרי כמו שמשתמשים במיקרו רגיל- דהיינו חימום מאכלי בשר עם כיסוי ייעודי להם ושימוש למאכלי חלב עם כיסוי ייעודי להם באותו המכשיר.
עקרונית אם כולו חם כשהוא עובד, דינו כתנור. ואם רק האוכל מתחמם, דינו כמיקרוגל. אפשר לבדוק דבר זה על ידי הפעלתו על ריק. אמנם מכיוון שגם השימוש במיקרוגל לבשרי וחלבי דורש זהירות רבה, ולא תמיד מתאים לבית עם ילדים למשל, כי הוא דורש שהצלחת המסתובבת תהיה תמיד נקיה לגמרי, לכן אני חושב שלא כדאי להקל במיקרוגל טוסר אובן להכין או לחמם בו בשר וחלב בלי להכשיר אותו לפני השימוש במין השני, שכן גם אם הוא עובד כמו מיקרוגל, הוא ודאי הרבה יותר חם שהרי הוא מיועד גם להכנת עוף וכד' ולא רק לחימום מאכלים.
אביא כאן את דיני תנור ומיקרוגל בקצרה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
תנור אפייה
כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.
כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.
כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).
מיקרוגל
ל. הרוצה להשתמש באותו מיקרוגל למאכלים חלביים ובשריים, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה של המיקרוגל תהיה נקיה לגמרי משאריות חלב או בשר, ואז יכול לחמם כל מאכל בתוך צלחת, ולכסותו בכלי ממינו (אפילו הכלי עם חורים). ניתן גם לקבוע שהמיקרוגל חלבי, ואזי רק כאשר מחממים בו מאכל בשרי או פרווה שרוצים לאוכלו עם בשר, צריך להקפיד שהצלחת הקבועה תהיה נקיה, ולהניחו בתוך צלחת מכוסה. וכך יעשה הנצרך להשתמש במיקרוגל שאינו כשר.
לא. בדיעבד כשחימם בלא כיסוי – המאכל כשר. אבל אם הצלחת הקבועה היתה מלוכלכת משאריות שומן בשר למשל, וחימם עליה מאכל בכלי חלבי – הכלי נאסר, ואם הוא מחרס או פלסטיק ואין במאכל הרותח שבו פי שישים מהשומן הבשרי – גם המאכל נאסר (דין הכשרת מיקרוגל, להלן לג, ט).
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-08-18 09:22:59
צניעות
שלום כבוד הרב, רציתי לשאול לגבי הרחת בשמי אישה להנאה. הבנתי שאסור. שאלתי רב ואמרתי לו בין היתר שיש איסורי צניעות שהם לא חובה אבל זה טוב, ולפני כמה זמן הוא שאלתי אותו שאלה בצניעות והוא אמר במילים שלי שזה לא חובה וזה טוב. רציתי לדעת מה הרב חושב מאוד אשמח לתשובה מקלה, תודה רבה!
אסור לאדם להריח בושם ששייך לאישה מסוימת שהוא מכיר, חוץ מאשתו, אמו, אחותו, סבתו. כאשר אשתו נידה, אסור לו לעשות מעשה כדי להריח להנאתו את הבושם שעל גופה או בגדיה אפילו הסירה אותם.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-08-17 18:26:21
שבת
שלום לרבנים. התארחתי בשבת אצל חמותי שלא שומרת שבת. מי שנמצא בתוך הדירה יש לו שתי אפשרויות לפתוח את הדלת למי שנמצא בחוץ. אפשרות אחת-פתיחה חשמלית. אפשרות שנייה-פתיחה רגילה של מפתח שנמצא קבוע במנעול. דפקתי בדלת והיא פתחה את הדלת באופן חשמלי. כמובן שאם אשתי היתה פותחת לי את הדלת היא היתה עושה את זה באופן המותר. בדיעבד, האם היה מותר לי להיכנס לדירה כאשר פתחה את דלת הכניסה באיסור?
כן, זהו שעת הדחק, שהרי לא סביר שתשאר בחוץ. כמובן שצריך להסביר לה שאסור לך להנות מחילול שבת, ולכן אתה מבקש בפעם הבאה שתפתח רגיל.
דיני הנאה ממעשה שבת מבוארים בפניני הלכה שבת. אביא לך את הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
כניסה למקום על ידי פעילות חשמלית
יד. כאשר גוי, רופא או אחות פותחים את הדלת החשמלית של בית החולים, כיוון שפתחו בהיתר, מותר להיכנס עמהם. אבל כאשר יהודי מחלל שבת פתח דלת חשמלית, רק בשעת הדחק אפשר להיכנס דרכה. וכן מי שבטעות התקרב לדלת כזו וגרם לפתיחתה, יכול בשעת הדחק להיכנס דרכה, ואם אינו רוצה להיכנס, מותר לו ללכת לדרכו אף שממילא תיסגר הדלת. ואם אדם אחר עבר שם ובלי כוונה הדלת נפתחה, מותר להיכנס דרכה.
טו. וכן דין המגיע למקום שבכניסה אליו יש שומר גוי שלאחר שרואה אותו במסך חשמלי פותח את הדלת על ידי כפתור חשמלי – צריך להמתין לאדם שייכנס לשם בהיתר כדי שיוכל להיכנס עמו, ויחד עם יהודי מחלל שבת מותר להיכנס רק בשעת הדחק. אמנם אם השומר הגוי קרוב לדלת, ולשם נוחותו הפרטית פותח בעזרת כפתור ולא קם כדי לפתוח את הדלת בידיו, אין ליהודי בזה איסור.
טז. כאשר דלת הבניין נעולה ואין אפשרות להיכנס בלא להשתמש בפעמון החשמלי כדי שיבואו לפתוח לו, בשעת הדחק רשאי ללחוץ על הכפתור בשינוי.
יז. המתארח בחדר מלון שבכניסה אליו הותקן מנגנון חשמלי שמדליק אור או מזגן כשנכנסים ומכבה אותם כשיוצאים, עליו לדאוג שינתקום לפני שבת. ואם לא דאג לכך, יבקש שגוי יעשה זאת בתוך השבת (כמבואר בפרק ט, יא). ואם אין הדבר אפשרי, יבקש שגוי יפתח עבורו את הדלת בשבת כדי להיכנס לחדר, וינסה לקבוע איתו זמן שבו יבוא לפתוח את הדלת כדי שיצא מהחדר. ואם לא קבע איתו, במקום הצורך, מותר לצאת מהחדר (שם, ח).
2025-08-17 06:18:04
שבת- קריעה במקום הניקובים
בספר הקיצור לפניני הלכה טו/כז אתה כותב שמותר לחתוך שקית ממחטות נייר במקום הניקוב. 1. מה הסיבה לכך 2. האם יש מקום שהרב מלמד כותב כך? בפניני הלכה לא מצאתי התייחסות ישירה לזה.
שתי סברות התלויות זו בזו: א. מדובר על מוצר חד פעמי. ב. אין הקפדה על מקום החיתוך, שכן אפשר להשתמש במוצר גם על ידי חיתוך ליד. נמצא שזה רק עניין של נוחות.
פניני הלכה פרק טו הערה 11 (ספר הקיצור הוא על פי ההוצאה האחרונה, לא בדקתי כעת האם יש שינוי מהוצאות קודמות) –
"עוד דנו לעניין קריעת שקית נייר קטנה שיש בה כשיעור כפית סוכר, והכינו לה ניקובים כדי לקורעה בהם. לרשז"א מותר לקרוע בניקובים, מפני שאין הקפדה על מקום החיתוך, אלא התועלת בניקוב שהוא מיקל על הקריעה. ולריש"א יש בזה איסור מחתך, כי הוא חותך שם בדייקנות, אלא צריך לקרוע במקום אחר (ארח"ש יא, מא). וכיוון שגם לסברת המחמירים נראה שהאיסור דרבנן, הלכה כמקילים. וכן הדין לגבי אריזת ממחטות נייר, שמותר לפותחה גם במקום הניקוב.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-08-17 03:16:09
הדפסת דמויות משחק במדפסת תלת מימד
ערב טוב כבוד הרב, אני מעוניין להדפיס בבית באמצעות מדפסת תלת-מימד כלי משחק בצורת דמויות המיועדות לשמש כחיילים/שחקנים במשחקי לוח אסטרטגיים. חלק מהדמויות הן בצורת אדם רגיל וחלק הן יצורים מיתולוגיים כמו קנטאור (חצי אדם וחצי סוס), דרקון ודומיהם. השחקנים הללו מיועדים אך ורק למשחק ולא לקישוט או הצגה, הם יונחו בקופסת המשחק ולא יוצגו בבית, ונועדו לייצג יחידות במשחק אסטרטגי (כמו שחמט או משחקי מלחמה). שאלותיי לכבוד הרב: 1. האם מותר להדפיס ולהחזיק כלי משחק בצורת דמות אדם כשהם מיועדים אך ורק למשחק? 2. האם יש הבדל בדין בין דמות אדם שלמה לבין יצורים מיתולוגיים שחלקם אדם (כמו קנטאור)? 3. והאם יש חשיבות לגודל הדמויות או לרמת הפירוט שלהן? בתודה מראש על הדרכת הרב
אמנם יש בזה מחלוקת, אבל ההלכה היא שלמשחק מותר. הלכה זו מובאת בפניני הלכה החדש אמונה ומצוותיה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור הבא של פניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר שכבר יצא: "האיסור לעשות פסלים של אדם, מלאכים וגרמי שמיים – הוא לשם נוי, אבל מותר לעשותם לצורך מסוים, כגון לצורך לימוד או למשחק ילדים באופן שאין בו כבוד. והראיה, שלעיתים מניחים את הבובה על הארץ והיא מתלכלכת."
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-08-17 00:14:17
מעשר כספים
האם לבחורי ישיבות שלא חיים מהכסף של עצמם יש פטור ממעשר כספים?
עני פטור ממעשר, לכן בחור ישיבה שחי בצניעות נחשב עני, ולכן אנשים שתורמים כסף לישיבות, נחשב להם הדבר כמעשר. אמנם כדאי מאוד גם למי שפטור לתת מעשר, שכן אין ברכה להחשב עני, מה גם שאמרו חכמים שהנותן מעשר רואה ברכה בכספו, מה גם שרבים מבחורי הישיבות אינם חיים בצניעות, לא בביגוד ולא בדברים אחרים, ואמנם פעמים רבים זה בזכות ההורים, אבל כפי הנראה כל עוד ההורים מפרנסים אותם שלא בצניעות, הם צריכים לתת מעשר, וכפי שכתוב בפניני הלכה ליקוטים ב' בפרק העוסק בדיני מעשר כספים של הורים עבור ילדיהם הגדולים.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-08-16 18:20:24
טלטול מוקצה בשבת
שלום! אני ואשתי גרים קרוב לסבתא וסבא שלי ולכן בשבת אנחנו משתדלים לבקר אותם. בדר"כ אנחנו נוסעים עם אוטובוס לביתם לפני כניסת שבת וחוזרים ברגל (ההלוך הוא בעליה באזור לא מוצל, הליכה של חצי שעה בערך). בשביל לתקף את הנסיעה אנחנו משתמשים בטלפון כי לאשתי אין רב קו ואני חייל שמתקף בזוזו. אני משתדל להביא שקית עם ספרי לימוד שאני אשתמש בהם בשבת וגם להגדיר בטלפון שעון מעורר כדי שיהיה נצרך בשבת. האם לטלטל טלפון בשקית עם דברים עיקריים יותר, כאשר הטלפון שהוא מוקצה משמש לשעון מעורר בשבת, מותר? ובמידה ולא כיצד עלינו לפעול בנושא? אם לא נגיע אליהם באוטובוס לפני שבת זה כנראה יוביל אותנו להמנע מלהגיע אליהם בגלל הטירחה המרובה נ.ב לפעמים סבתא שלי שולחת אותנו הביתה עם מאכלים. מה מותר ומה אסור לקחת? תודה רבה ממש לרב המשיב!
פלאפון שייחדו אותו לשעון מעורר לפני שבת, יש לו דין של שעון מעורר ולא של פלאפון ולכן אינו מוקצה, כמבואר בפניני הלכה.
אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
ט. דבר שאינו מיועד לשום שימוש, הרי הוא מוקצה מחמת גופו, ואסור לטלטלו גם לצורך 'גופו' ו'מקומו'. לכן אסור לכסות באדמה דבר טינוף, ולקחת אבן כדי להחזיק את הדלת או לפצח אגוזים. והרוצה להפקיע את האבן מאיסור מוקצה, צריך לפני השבת לייחד אותה במחשבתו לשימוש זה של החזקת הדלת או פיצוח אגוזים דרך קבע, או להשתמש בה פעם אחת ביום חול.
לגבי השאלה השנייה – האם מותר לקחת מסבתא אוכל?
תשובה – מותר לקחת רק אוכל שתאכלו ממנו בשבת. לכן אם הקןפסה כבר מוכנה לפני שבת עם כל האוכל, אפשר לקחת את כולה, עד דעת כך שתאכלו ממנה קצת בביתכם. אבל אם הסבתא רוצה למלא את הקופסה בשבת, היא יכולה לשים רק אוכל בשביל שבת, ויכולה לשים בשפע ומה שיישאר יישאר.
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
הכנה משבת לחול
לט. אסור להכין דבר משבת לחול או לשבת הבאה, וכן משבת ליום טוב, וכן מיום טוב לשבת (ללא עירוב תבשילין). אמנם בדיעבד שהכין, מותר ליהנות ממעשיו.
מ. מותר להכין משבת לחול כאשר יש לו הנאה ממעשיו גם בשבת (עד צאת הכוכבים). אם לא ניכר ממעשיו שכוונתו להכין ליום חול, הדבר מותר לכתחילה, כגון לקחת יין למקום אחר לצורך הבדלה ולשתות ממנו בסעודה שלישית, וכגון לקחת ספר לימוד לצורך מוצאי שבת וללמוד בו גם בשבת. וכן מותר לישון בשבת כדי שיהיה לו כוח במוצאי שבת, אך לא יאמר זאת בפיו.
אבל אם ניכר ממעשיו שכוונתו לצורך חול, רק במקום הצורך מותר לעשות את הדבר תוך הנאה ממנו בשבת, כגון לגלול ספר תורה למקום שבו יקראו ביום אחר וללמוד שם כמה פסוקים. וככל שההנאה בשבת יותר ניכרת או שההכנה נעשית לשם מצווה, יש יותר מקום להקל.
מג. דברים קלים שאדם רגיל לעשות כדרך שגרה, בלא לחשוב על תוצאת הפעולה כמכינה משבת לחול, מותר לעשותם אף שתועלתם לימות החול. כגון להחזיר למקרר מאכלים שנותרו מהסעודה, ולערות מים על הכלים שבכיור כדי ששיירי המאכלים לא יידבקו לדפנות. וכן מותר להניח סימניה בסיום הלימוד, ולהחזיר את הספר למדף, ולהחזיר את טליתו לביתו לאחר התפילה, ולקחת איתו מפתח וסוודר לצורך מוצאי שבת. אבל לא יאמר שהוא עושה דברים אלו לצורך מוצאי שבת.
מה. בשעת הדחק כדי למנוע טרחה יתרה, מותר לעשות מעשים קלים לצורך חול, אף שאין בהם הנאה בשבת, ובתנאי שלא ייראה שעושה אותם עבור חול. לכן ההולך למקום שקשה למצוא בו יין, מותר לו להביא יין בעוד היום גדול לצורך הבדלה. וכדי למנוע הפסד, מותר בשעת הדחק לעשות גם מעשים שניכר שהם לצורך חול ואין בהם הנאה בשבת, כגון להכניס כלים שעלולים להינזק מהגשם, או להכניס למקפיא מאכלים שעלולים להתקלקל בחוץ.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-08-13 15:35:08
מיחם ופלטה בשבת
האם מותר בשבת להעביר מים חמים מהמיחם אל כלי ולשים את הכלי על הפלטה כשהיא דולקת וחמה?
אם יש צורך חשוב לעשות זאת, אפשר להקל.
סוגיה זו מבוארת בפניני הלכה שבת פרק י סעיף יג:
יג – הוספת מים לתבשיל שעל הפלטה כדי שלא ישרף
כאשר הנוזלים שבקדירת החמין שעל הפלטה התנדפו, ויש חשש שהתבשיל ישרף, אסור להוסיף לקדירה מים קרים, מפני שהם יתבשלו בה. אבל אם יש מיחם של מים חמים על הפלטה, מותר לערות ממנו מים חמים אל תוך הקדירה. ואם יש למיחם ברז, אפשר להוריד את קדירת החמין מהפלטה, וליצוק לתוכה מים חמים מן הברז. ואם הקדרה בשרית והמיחם פרווה, יש לפתוח את המכסה של הקדירה למשך כעשר שניות כדי שהאדים הרבים שבה יצאו ויתפזרו, ורק אח"כ יקרבו אותה מעט אל הברז, באופן שרק מעט אדים יעלו ממנה אל הדוד. וכאשר קשה לערות מן הדוד ישר לקדירה, אפשר לקבל את המים החמים בכוס ולערותם מן הכוס לקדירה, שכל זמן שהיד סולדת מחום המים, לדעת רובם המכריע של הפוסקים, אין בהם איסור בישול. וכך נוהגים רוב ישראל ובכללם יוצאי אשכנז, תימן וצפון אפריקה (מ"ב רנג, פד; ילקוט שמ"ש פח; שש"כ א, יז).
ויש אומרים, שאסור להוסיף מים חמים לתוך קדרה שעומדת על הפלטה, משום שלדעתם אין מתייחסים לחום המים אלא למעמד שלהם, שבעודם במיחם הם במעלת כלי ראשון, ובעת שייערו אותם ירדו ממעמד של כלי ראשון שבכוחו לבשל, למעמד של עירוי שאין בכוחו לבשל, וכאשר יכנסו לתוך הקדרה יתבשלו ויחזרו להיחשב ככלי ראשון. ויש מהספרדים שנוהגים כך (יחו"ד ד, כב). וספרדים שרוצים להקל כדעת רוב הפוסקים, יש להם על מי לסמוך (אול"צ ח"ב, יז, ח, ועי' במנו"א ח"א ג, טו).[1]
[1]. נחלקו הפוסקים בביאור דעת השו"ע רנג, ד. לדעת מ"א, ט"ז, א"ר, פמ"ג, אג"ט, דעתו להקל, שכל עוד המים חמים בחום שהיד סולדת בו, אפשר להוסיף אותם לקדרה. לעומת זאת, יש אומרים שהשו"ע החמיר כדעת חלק מן הראשונים (הטעם השני ברבנו יונה ורי"ו), שהואיל ובעירוי המים ירדו ממעלת כלי ראשון, שאינם יכולים לבשל את המאכל אלא כדי קליפה, אסור שיבואו שוב לכלי ראשון. וכ"כ לב חיים א, צט, וכ"כ למעשה יחו"ד ד, כב, ועשל"ר ו, כח. ועצה שיכולה לסייע לנוהגים כך, שימלאו שקית מים ויסגרוה היטב ויניחוה בתוך הקדירה, ואם התבשיל יתייבש, ינקבו בה חור והמים החמים שבה ישפכו לתבשיל.
חומרה זו היא לפי השיטה שסוברת שיש בישול אחר בישול בנוזלים (לעיל ה-ו). אבל לסוברים שאין בישול אחר בישול בנוזלים, בוודאי אין שום איסור, וכך מנהג תימנים. ולמנהג אשכנז, כל עוד נותרה חמימות במים, אין איסור להעלות אותם לחום שהיד סולדת בו. וכ"כ להקל בשש"כ א, יז. וכן מנהג צפון אפריקה כמובא בילקוט שמ"ש פח.
לכאורה אם הקדירה בשרית, יש בעיה להניח אותה תחת ברז המים החמים וליצוק אותם לתוכה, מפני שיעלו אדים מן הקדירה הבשרית ויהפכו את המיחם לבשרי, ואם ירצו אח"כ ליקח מים לקפה, יעברו באיסור בשר בחלב. אלא שהאדים הללו שאולי יש בהם טעם בשר, בטלים בששים אל מול המים שבמיחם. בנוסף לכך הוא נ"ט בר נ"ט דהיתרא. ועוד, שלב"ח ורע"א, אם הזיעה יכולה להתפזר באוויר אינה הולכת דווקא למיחם שמעל. אולם כדי למעט את עליית האדים למיחם, לפני שמקרבים את הקדירה למיחם יש לפתוח את המכסה למשך כעשר שניות, ולהשתדל שלא לקרב את הקדרה מאוד אל המיחם. אולם גם אם לא עשו כן, המיחם לא נעשה מזה בשרי, כמבואר בהרחבות.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-08-12 06:36:15
ברכות השחר
שלום וברכה ממה שאני מבין מהפניני הלכה מי ששכח לאמר את ברכות השחר לפני התפילה יכול לאומרן (חוץ מ ענ"י, ב התורה, אלקי נשמה) ולכתחילה עד סוף 4 שעות ובדיעבד עד חצות ואם גם זה עבר יכול עד השקיעה. והמיקל עד שעה שהולך לישון יש לו על מה שיסמוך. האם זה נכון?
מתוך ספר קיצור הלכה:
זמן ברכות השחר
ג. המנהג הרווח, לברך את כל ברכות השחר בבת אחת, בבית הכנסת או בבית לאחר שסיים אדם להתפנות ולהתלבש. לא בירכן לפני התפילה, יכול לברך עד שקיעת החמה, ולכתחילה יברך עד סוף ארבע שעות או לפחות עד חצות היום. אמנם את ברכת 'על נטילת ידיים' ו'אלהי נשמה' אין לברך לאחר תפילת עמידה, ואת ברכות התורה אין לברך לאחר ברכת 'אהבת עולם'.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-08-12 04:27:04
שבת
שלום לרב. 1.בשבת, אדם בטעות הוציא מהמקפיא ג'חנון בצק, כי חשב שמדובר על ג'חנון אפוי. זו הרגילות- לקנות ג'חנון אפוי. העטיפה של שניהם דומה. בטעות קנו לשבת ג'חנון בצק. 2.כאשר הוציאו את הג'חנון בצק הניחו אותו על השיש. בא מישהו חשב שמדובר על ג'חנון אפוי הרים אותו, ורק כאשר הרים שם לב שמדובר על ג'חנון בצק. מה הדין בשני המקרים? שוגג או מתעסק?
שוגג. לא בטוח שהבנתי את השאלה. אתה שואל על טלטול הגחנון או על הנחתו על הפלטה? טלטול זה כמובן לא נורא, מה שהיה היה. אבל אם שמו אותו על הפלטה זה כמובן איסור תורה, ואז אתה שואל האם מותר לאכול? לפי הדין המבואר בפניני הלכה לגבי מעשה שבת.
ספר הקיצור לפניני הלכה:
הנאה ממלאכה שנעשתה בשבת
א. איסור תורה שנעשה במזיד על ידי יהודי שעבר גיל מצוות, אסור לו עצמו ליהנות ממעשיו לעולם, ולכל ישראל מותר ליהנות ממעשיו רק במוצאי שבת. ואם עשה את המלאכה בשוגג, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת, ובמקום הצורך מותר ליהנות אף בשבת עצמה.
ב. איסור מדברי חכמים שנעשה במזיד, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת. ואם עשה את האיסור בשוגג, מותר ליהנות ממעשיו אף בשבת עצמה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-08-11 18:27:19