שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

כשרות

שלום, אבא שלי קיבל כרובית מאדם ערבי. האם צריך לעשר את הכרובית שבאה משדה ערבי? ואם כן, אז איך? תודה רבה.

לא צריך לעשר, אבל יש בעיה גדולה בכרובית עם תולעים. בכרובית בכלל וקל וחומר בגידולים של ערבים שאפילו לא בטוח שאפשר להחשיב זאת כגידול רגיל שלדעת המקלים מועילה לו שטיפה ובישול כמבואר בפניני הלכה, שכן פעמים רבות בגידולים של ערבים בלי שום פיקוח, אין ריסוס, והשרצים חוגגים.

אביא לך את עניין המעשר מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

פירות נוכרי

לא. גוי שיש לו קרקע בארץ ישראל, וגידל בה פירות וקטפם ואספם – פטורים מתרומות ומעשרות. אבל אם מכר את הפירות לישראל לאחר שגמרו לגדול על העצים ולפני גמר מלאכתם, וישראל גמר את מלאכת איסופם, הפירות חייבים בתרו"מ, אך לא צריך לתת בפועל את המעשרות ללוי ולעני.

מכר הגוי את הפירות לישראל בעודם גדלים על העצים, אם עוד לא הגיעו ל'עונת המעשרות' (שליש בישול הפרי), על הישראל להפריש מהם תרו"מ כרגיל. ואם המכירה היתה לאחר שהגיעו לעונת המעשרות ולפני שגמרו הפירות לגדול על העצים, יש לקיים את ההפרשה כרגיל ולתת כפי האחוזים שגדלו ברשותו (עי' בפניני הלכה, 15).

לב. ישראל שמכר לגוי את פירותיו בעודם על העצים לפני שהגיעו ל'עונת המעשרות', ונשארו ברשות הגוי עד אחר גמר מלאכתם, הפירות פטורים מתרומות ומעשרות.

לג. פירות שדה של גוי שפועלים יהודים קטפו וגמרו את מלאכת איסופם, יש להפריש תרו"מ בלא ברכה. ופירות שדה של יהודי שפועלים גויים קטפו וגמרו את מלאכת איסופם, יש להפריש בברכה. לכתחילה על בעל השדה להיזהר שלא להפריש מפירות שנקטפו על ידי גוי על פירות שנקטפו על ידי יהודי, וכן להיפך.

לד. ישראל וגוי ששותפים בשדה, הפירות חייבים בתרו"מ. טוב שיחלקו מראש את השדה, והצד של הגוי יהיה פטור מתרו"מ והצד של הישראל יהיה חייב. ובדיעבד שלא עשו כן, יחלקו את הפירות ביניהם, והישראל יפריש מחלקו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-08 13:43:01

האם מיני מיקסר צריך טבילה

שלום, יש לי מיני מיקסר כמו בתמונה כאן: 17651836460109015190298533695177 הוא עובד על בטריות. האם הוא צריך טבילה? אי אפשר לפרק את המתכת מהגוף. אני לא רוצה להכניס את הכל להטבלה ואז לחכות שיתייבש כי למרות שאחכה אני מפחד שייהרס. תודה

מה רע במה שכתוב בפניני הלכה או בספר הקיצור לפניני הלכה ?

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

כלי חשמלי אינו צריך טבילה. והרוצה לחשוש לדעת המחמירים, יטביל בלא ברכה כלי שבא במגע ישיר עם האוכל בעת שהוא ראוי לאכילה, כגון טוסטר וקומקום חשמלי, ובלבד שאין כמעט חשש שהכלי יתקלקל (וימתין שיתייבש לגמרי לפני הפעלתו). ואם יש חשש שיתקלקל, יכול לפוטרו מטבילה על יד נתינתו במתנה לגוי, והשאלתו לזמן בלתי מוגבל (לעיל, כא). או על ידי פירוק יסודי של החלק שנוגע באוכל, והרכבתו מחדש על ידי ישראל (אין תועלת בפירוק חוט החשמל המחובר לכלי).

כאשר החלק שנוגע באוכל נעשה באופן שניתן להפרידו בקלות מהכלי, אם חלק זה עשוי מתכת או זכוכית, כגון סכיני בלנדר ומערבלי מיקסר – יש להטביל רק אותו בברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-08 08:50:51

בל תשחית

אם יש שאריות של מאכל אחרי האכילה על מה סמכו רוב העולם לזורקם באשפה בלי שקית נפרדה שהרי ראינו בכל הספרים האחרונים שלא חילקו בין לחם לשאר מאכלים ופסקו שבכולם יש להניחם בשקית נפרדת וכמעט אין אף אחד נזהר בשאר מאכלים לזורקם בשקית נפרדת

אין צורך בשקית נפרדת לאוכל שנזרק לפח. רק לגבי לחם בשיעור 'כזית' נאמר הידור זה בגלל חשיבותו, כפי שמובא בפניני הלכה כשרות פרק יג .  אפשר לקרוא מהספר דרך האתר. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

בל תשחית במאכלים

טו. כל המשחית 'כזית' מאכל, עובר באיסור 'בל תשחית'. לפיכך, אסור לזרוק אל חברו מאכלים שעלולים להימאס אם יפלו לארץ, או להעביר כוס מלאה מעל מאכל שיימאס אם יישפך מהמשקה עליו. מפני חשיבות הלחם, אסור לזורקו לחברו גם אם אין חשש שיימאס, אמנם מותר להשתמש בו ככף כדי לאכול דבר אחר, ובתנאי שיאכל גם את הלחם.

טז. אסור לשבת על תרמיל שיש בו מאכלים שעלולים להימעך ולהימאס. וכן הרואה מאכל במקום שאנשים הולכים, צריך להגביהו על סלע או להניחו בצד הדרך, באופן שלא יתבזה בדריכה עליו.

יז. צריך אדם להיזהר לא לשים יותר מדי מאכלים בצלחתו, שלא לגרום להשחתתם. אמנם אם שבע, לא ימשיך לאכול את המאכלים שבצלחתו, שבריאות הגוף חשובה יותר. כמו כן, מותר לאדם לזרוק מביתו מאכלים שהוא או בני ביתו עלולים להתפתות לאוכלם למרות שאינם בריאים להם.

יח. צריך להשתדל שלא להשחית את שיירי המאכלים, וכל זמן שעוד אפשר יש להגישם בארוחות הבאות. העורך סעודה גדולה במקום שהכבוד מחייב להגיש בשפע, מותר להכין כמויות שחלקן ייזרקו, ולכתחילה ישתדל לתכנן מה לעשות בשיירי המאכלים, אך כאשר הטורח בשמירתם או חלוקתם מרובה על ערכם, מותר לזורקם, ולחם בשיעור 'כזית' יעטוף לפני זריקתו.

יט. כאשר פירורי האוכל קטנים מ'כזית', אין בהם איסור 'בל תשחית', אך ראוי שלא לבזותם כגון לדרוך עליהם בעודם על הרצפה, אלא לאוספם ולהניחם אחר כבוד בפח האשפה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-07 17:54:51

יש לך שאלה?

חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן