חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
איזה אחרונים יש ללמוד בשביל לצאת ידי חובת ידיעת התורה
למדתי את הלכות תלמוד תורה בספר ליקוטים א', הרב מלמד כותב שם בעניין לימוד הלכה לשם יציאת ידי חובת מצוות ידיעת התורה: "אע”פ כן יש צורך לתכנן תוכנית שעיקרה סביב המסכתות העוסקות בהלכות המעשיות, וסביב ה’שולחן-ערוך’ בתוספת ספרי הלכה שנכתבו אחריו, באופן שההלכות המעשיות ילמדו בפירוט ובעיון, ואת ההלכות הפחות מעשיות – ילמדו בקיצור." אשמח לדעת לאיזה אחרונים כיוון הרב מלמד, והאם הלימוד של שולחן ערוך ואחרונים הוא תחליף ללימוד הרא"ש או טור – בית יוסף. תודה מראש לרב המשיב!
תלוי אם מדובר על לומד שמתכוון להיות מורה הוראה בישראל או מי שמתכוון לעבוד לפרנסתו ולקבוע עיתים לתורה. בכל אופן ודאי שלימוד הבי"ו, ד"מ ומשנ"ב מרכזי מאוד בתוספת כמובן של ספר של זמנינו שמסכם את הנושא הנלמד, כמו פניני הלכה, הכל לפי זמנו של הלומד צריך לתכנן את שנות הלימוד שלפניו כראוי כך שיצא מהם עם ידע רחב ולא ילמד סוגיות לא מעשיות בעיון, פשוט חבל על הזמן. כל הסברות היפות שנאמרות על ידי הרבנים לטובת לימוד סוגיות לא מעשיות בעיון, טובות גם לסוגיות מעשיות בשבת וברכות ואיסור והיתר.
אם כבר שאלת, אביא לך את סיכום הדברים של הלכות תלמוד תורה מתוך תחילתו של ספר הקיצור של פניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
תורה
(פניני הלכה ליקוטים א')
א – תלמוד תורה
ערך לימוד התורה
א. המצווה החשובה ביותר היא מצוות תלמוד תורה, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל שאר המצוות (פאה א, א). שתי סיבות עיקריות לכך:
ראשית, על ידי הלימוד ניתן להבין את הייעוד של הבריאה ולחיות על פי ערכי התורה המקודשים, לקיים את מצוות התורה ולתקן את המידות. וזהו שאמרו חכמים: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה".
שנית, על ידי לימוד התורה האלוקית אנו מתקשרים אל המימד הרוחני שהוא שורשו של העולם הזה הגשמי, ומתוך כך נמשכת ברכה לעולם. וזהו שאמרו חכמים שהתורה קדמה לעולם, והוסיפו ואמרו שאילו היה העולם בטל רגע אחד מתורה, מיד היה חוזר לתוהו ובוהו.
מכיוון שכך, גם אדם שזכה לדעת את כל יסודות התורה (להלן, ה), צריך להוסיף ולהתעמק בה, כדי להמשיך אורה וברכה לעולם. שכן תכלית הלימוד אינה רק לדעת כיצד לנהוג וכיצד להתבונן בעולם, אלא הלימוד עצמו נחשב למצווה הנעלה ביותר, מפני שבלימוד התורה אנו עוסקים בדבר ה' שמופיע בעולם, ואין מצווה שמקשרת את האדם אל ה' יותר מאשר מצוות תלמוד תורה, שעל ידה דברי התורה האלוקית נספגים בשכלו של הלומד והופכים להיות חלק ממנו.
חובת הלימוד
ב. לרוב חשיבותה של מצוות תלמוד תורה, קיומה מבוסס על שלוש מצוות: ראשית, חובה על ההורים לדאוג לכך שילדיהם ידעו את יסודות התורה, שנאמר (דברים יא, יט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם". בנוסף לכך, חובה על חכמי ישראל ללמד את העם תורה, שנאמר (דברים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", וביארו חכמים שהכוונה לתלמידים, שגם הם קרויים בנים. בנוסף לכך, חובה אישית על כל אחד ללמוד בעצמו את התורה, שנאמר (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".
ג. נאמר על דברי התורה (דברים ו, ז): "וְדִבַּרְתָּ בָּם", ודרשו חכמים: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". וכן נאמר (יהושע א, ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". מכאן למדנו שמצוות לימוד תורה היא מצווה תמידית, ולכן אסור לאדם לאבד את זמנו לבטלה, ואם אינו עושה דבר בעל ערך חיובי – אסור לו להתבטל מלימוד תורה.
אמנם גם העושה דברים בעלי ערך חיובי, כמו רוב האנשים העוסקים בפרנסה וביישובו של עולם, לא ימלא את כל יומו בהם, אלא עליו להקדיש בכל יום זמן ניכר עבור לימוד תורה, כל אחד לפי יכולתו. ובימים שבהם הוא טרוד מאוד, ילמד מעט בבוקר ומעט בערב, ובזה יצא ידי חובת "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". ובשבתות וחגים שנועדו ללימוד תורה (ירושלמי שבת טו, ג), צריך כל אחד להקדיש שעות רבות ללימוד (עי' בהלכות שבת ה, א).
ד. חובה על כל אדם לחזור על תלמודו, כדי להיות כמה שיותר קשור לדברי התורה, וכדי לזכור את דברי התורה המדריכים את חייו, שנאמר "וְשִׁנַּנְתָּם", ולמדו חכמים – "שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, שאם ישאלך אדם דבר, אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד". ומי שמתרשל ואינו חוזר על תלמודו ושכחו, עובר על האיסור: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים" (דברים ד, ט).
דברי תורה שכל אדם צריך עבור חייו השוטפים, הן בהלכה והן באמונה – חובה על כל אחד לזכור. ורבנים שהציבור שואל אותם שאלות – צריכים לזכור יותר, וצריכים לדעת למצוא תשובות בספרים ובמאגרי המידע המצויים.
ידיעת יסודות התורה
ה. במשך הדורות נכתבו ספרים רבים מאוד כדי לבאר את דברי התורה, עד שכיום נעשתה התורה מרובה ומפורטת מאוד, ולא ניתן לדעת את כל מה שכתוב בה. אמנם את יסודות התורה המבארים כיצד לנהוג ולהתייחס למאורעות החיים, ניתן לדעת.
על כן חובה על כל אחד ללמוד את כל התנ"ך עם פירוש פשוט, ואת יסודות האמונה והמוסר המבוארים בספריהם של גדולי ישראל, וכן ללמוד את ההלכות הנצרכות לחייו בטעמיהן, בלא פירוט מדוקדק המחייב רק תלמידי חכמים. על גבי זה, יוסיף כל אחד להעמיק לפי זמנו, כישרונו ונטיית ליבו.
ו. המקור לכך שיש להקדים את הלימוד הנוגע למעשה, מן הפסוק (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", כלומר צריך ללמוד כדי לדעת לשמור ולעשות. וכן אמרו חכמים (קידושין מ, ב): "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה", משמע שהעיקר הוא ללמוד את הדברים המביאים לידי מעשה, וכך הדריכו רבים מגדולי ישראל (עי' בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א הערה 2).
לכן, נכון שבכל הישיבות ילמדו את המסכתות הנוגעות למעשה, עם שיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות ועד ההלכה למעשה, מתוך מטרה להקיף בשנים המעטות של הלימוד בישיבה כמה שיותר סוגיות מעשיות, הן בהלכה והן בתנ"ך ואמונה, כך שכאשר הבחורים יסיימו את המסלול הישיבתי, יהיו מוכנים כראוי לחיי המעשה ולבניית ביתם.
לימוד תורה מול מצוות אחרות
ז. מצד אחד מצוות לימוד התורה היא המצווה החשובה ביותר, ומצד שני מגמתה של התורה להדריך את חיינו ולשם כך ניתנו כל המצוות. לכן, כל מצווה שיש חיוב אישי לקיימה, כגון תפילה וסוכה – חייב כל אחד לקיימה, גם אם הדבר יבוא על חשבון זמן לימוד התורה.
אבל מצווה שאינה חיוב אישי, ואנשים שאינם לומדים תורה יכולים לקיימה, כגון עזרה לזולת – אין ראוי לאדם לבטל תורה עבורה. ואם אין אחרים שיכולים לקיימה – חובה עליו לקיימה על חשבון זמן לימוד התורה. וכן הדין לגבי מי שצריך עזרה מחברו, שמתחילה עליו לפנות למי שאינו לומד תורה באותה שעה, ורק אם לא מצא, יכול לפנות למי שלומד תורה.
ח. בחורי ישיבה שמקדישים את כל זמנם ללימוד תורה במשך כמה שנים, כדי לדעת את יסודות התורה – אם עשייתם את המצוות שאין אחרים יכולים לקיימן, תפגע בידיעתם את יסודות התורה, או שתפגע בהתקשרותם לתורה, כגון כאשר מדובר בהתנדבויות שדורשות זמן רב – מצוות הלימוד גוברת, והמצווה האחרת תידחה מפניה (מצוות הגיוס לצבא, מובאת בהלכות העם והארץ ד, ד) .
ט. גם מצוות הנישואין נדחית מפני חובת לימוד יסודות התורה. לשם כך רשאים הבחורים לדחות את נישואיהם לכל היותר עד גיל עשרים וארבע (עי' בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו ה, ט).
היחס ללימודי חול
י. מלבד הצורך החשוב שיש בלימודי החול כדי להתפרנס בכבוד, יש בלימוד חכמות העולם ערך גדול, שכן בעזרתם ניתן לשפר את תנאי חייו של האדם ולהוסיף טוב בעולם, ומעבר לכך – חכמות אלו הן ענף מן החכמה האלוקית המתגלה בעולם (שבת עה, א; מהר"ל נתיב התורה, יד).
זהו שתיקנו חכמים לברך בעת שרואים חכם גדול מחכמי אומות העולם: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם" (ברכות נח, א). ויותר מכך אמר הגר"א, שכפי שיחסר לאדם ידיעות משארי חכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה.
לפיכך ראוי לכל אדם, ובפרט לתלמידי חכמים, להיות מצויים באופן כללי בחכמות העולם, כמתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומוזיקה (הרב קוק, עקבי הצאן עמ' קכט). לכן נכון ללמוד לימודים אלו כבר בבתי הספר ובישיבות התיכוניות, מתוך דגש על המעלות של ידיעת חכמות אלו.
לימוד תורה לנשים
יא. שלא כחובת הגברים (לעיל, א), החובה המוטלת על הנשים היא רק לדעת את הדרכתה של התורה לחיים. לכן אישה שיודעת כראוי את ההלכות המעשיות הנוגעות לחייה הפרטיים, ויודעת כראוי את יסודות האמונה והמוסר באופן מספיק כדי ליצור בנפשה את ההזדהות והמסירות לקיום התורה – אינה חייבת ללמוד עוד, אמנם מצווה שתמשיך להרחיב את ידיעותיה, כדי שתהיה כמה שיותר קשורה לדברי התורה. ואישה שרוצה להעמיק עוד בתורה לשם שמיים, רשאית אף ללמוד גמרא בעיון, תוך התעמקות בשיטות השונות ובחילופי הגרסאות.
קימה לכבוד תלמידי חכמים
יב. מצווה מן התורה לכבד תלמידי חכמים (פסחים כב, ב). תלמיד חכם הוא מי שלמד הרבה תורה והבינה כראוי, עד שיודע ללמד ולהורות על פיה בשאלות החיים. על כן, חובה לעמוד לכבוד תלמיד חכם כאשר הוא נכנס לתוך ארבע אמותיו (1.82 מטר) של היושב, ועד שיעבור ויצא מארבע אמותיו. ואם הוא רבו המובהק, עליו לקום כבר כשרואהו ממרחק שניכר שהוא קם לכבודו, וימשיך לעמוד עד שהרב יתרחק או יגיע למקומו.
יג. רבים נוהגים להסתפק בעשיית 'הידור' לתלמיד חכם שעובר על פניהם, כלומר מתרוממים מעט לכבודו. אמנם לכבוד רבו המובהק צריך התלמיד לקום מלא קומתו, וכן הדין במשך התקופה שבה תלמידים לומדים תורה מרב, או הלומדים אצל רב בשיעור קבוע, או לכבוד רב מקומי שמרביץ תורה בקהילתו.
יד. הנמצאים עם התלמיד חכם במשך זמן רב, כגון תלמידי ישיבה בשעת סדרי הלימוד בבית המדרש, נוהגים להקל ולא לקום כל פעם שהרב עובר לידם, אלא רק פעם אחת בכניסתו בבוקר לבית המדרש ופעם אחת ביציאתו בלילה, או בשעת כניסתו לתת שיעור וביציאתו, או כאשר הוא בא לדבר עימם.
טו. אין חכם אחד צריך לקום מפני חברו החכם, אלא יעשה לו 'הידור'. וטוב שגם רב יעשה 'הידור' לתלמידו החכם. ונכון לעמוד כאשר הדבר מתבקש, כגון כאשר הוא עומד לתת שיעור והכל קמים לכבודו.
טז. גם בשעה שאדם לומד תורה, הוא צריך לקום בפני תלמיד חכם. אמנם באמצע שיעור תורה, אין מצווה לקום לכבוד רב אחר שנכנס באיחור, ופעמים שאף יש בזה פגיעה בכבוד השיעור והרב שמעביר אותו.
יז. תלמיד הנפטר מרבו המובהק, כגון ששוחחו יחד ויוצא מלפניו, לא יפנה לו את גבו וילך, אלא ייפטר ממנו מספר צעדים כשפניו כלפי רבו.
יח. מצווה לקום גם לכבוד אשת תלמיד חכם, אף אם בעלה נפטר. וכן מצווה לקום לכבוד רבנית תלמידה חכמה, וכן תלמידות לכבוד מורה שמלמדת אותן תורה.
2025-11-20 11:58:01
כשרות
שלום וברכה האם מותר לאכול דברי חלב עם חביתה שטוגנה במחבת שטוגן בה חזה עוף ועורבב בתרווד מפלסטיק? מה דינו של התרווד? האם מותר להפוך איתו חביתה ולאכול אותה עם דברי חלב? ומה דינה של המחבת? תודה ויום נפלא
מאכל פרווה שבושל/טוגן בכלי בשרי, לכתחילה אין לאכול אותו יחד עם מאכל חלבי, אבל אם בדיעבד או כאשר יש צורך מיוחד, אם הכלי הבשרי היה נקי לגמרי לגמרי מכל שאריות שומן בשר, אפשר להקל.
לא הסברת מדוע על שואלת "מה דינו של התרווד ומה דינה של המחבת, למה שתהיה איתם בעיה. בכל אופן אם הכלי המחבת היה נקי וגם התרווד היה נקי, הם לא נאסרו, שהרי החביתה פרווה.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-11-19 12:04:51
עדיפות להתפלל עמידה במהלך חזרה
בפנ"הל תפילה יד,ה הוזכר מעלה להתפלל עמידה כאשר הש"ץ באמצע החזרה. ולרוב הפסוקים זה נחשב תפילה בציבור. האם בדיוק כמו שצריך לדלג על הדברים שעדיף לדלג עליהם על מנת להתחיל עמידה בלחש עם הציבור יש לדלג גם על מנת להגיע להתפלל עמידה כאשר הש"ץ עדיין בחזרה שלו ? או שאם לא מספיקים להתחיל תפילת עמידה בלחש עם כולם צריך לקרוא הכל וטוב אם נספיק שהעמידה ביחיד שלנו תיהיה באמצע החזרת הש"ץ ? בלשון קצר וברור השאלה היא : מעלת תחילת עמידה ביחיד באמצע חזרת הש"ץ כתפילה בציבור מתירה לדלג כמו שמדלגים על מנת להספיק להתחיל עמידה בלחש עם הציבור ?
אם הש"ץ כבר באמצע חזרת הש"ץ אין זו תפילה בציבור להתחיל את תפילת עמידה. המעלה של תפילה בציבור לרוב הפוסקים היא לא כאשר הש"ץ באמצע החזרה, אלא להתפלל יחד עם הש"ץ את כל התפילה מתחילה ועד סוף, אז זה נחשב כתפילה בציבור, לא כמו המעלה של תפילה בציבור רגילה, אבל מי שאיחר יעשה כך, וידלג על רוב פסוקי דזמרה כדי להתחיל עם הש"ץ את תפילת החזרה.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
על מה ידלג כדי להגיע לתפילה במניין
ז. המאחר לתפילה צריך לדעת על מה הוא יכול לדלג כדי להגיע לתפילת עמידה יחד עם הציבור, או לפחות יחד עם החזן בחזרת הש"ץ:
אלו הדברים שלא ניתן לדלג עליהם כדי להתפלל במניין: ברכת 'על נטילת ידיים', 'אשר יצר', 'אלוקי נשמה' וברכות התורה, להתעטף בטלית ולהניח תפילין, לומר לפחות את ברכת 'ברוך שאמר', 'אשרי' ו'ישתבח', ואת קריאת שמע וברכותיה.
אלו הדברים שיאמר אם יש לו יותר זמן לפי סדר החשיבות: כל ברכות השחר, שני המזמורים הפותחים ב"הללויה הללו", שלושת מזמורי ההללויות הנוספים, פסוקי קרבן התמיד והקטורת, 'ויברך דוד'. לגבי שאר המזמורים, הבוחר יבחר איזה מהם לומר לפי הזמן שנותר לו כדי להגיע לתפילת עמידה במניין. בשבת ויום טוב, מזמור 'נשמת' קודם בחשיבותו לחמשת מזמורי ההללויות, והמזמורים שרגילים לומר בכל יום קודמים למזמורים שמוסיפים בשבת ויום טוב.
ח. גם הנאלץ להתפלל ביחיד ולקצר בתפילתו כדי שלא יאחר לעבודתו, יקצר על פי הכללים האמורים. לאחר התפילה יש להשלים את ברכות השחר שהחסיר, וטוב להשלים גם את מזמורי פסוקי דזמרה.
ט. אישה שהגיעה לבית הכנסת ורוצה להתפלל במניין, יכולה לדלג על כל פסוקי דזמרה וקריאת שמע וברכותיה, כדי להתחיל עם הציבור תפילת עמידה.
2025-11-19 11:37:31
אכילה על שולחן מלוכך
שלום לכבוד הרבנים, לגבי החובה לנקות שולחן או מפה שאכלו עליהם חלבי לפני שאוכלים עליהם בשרי. האם מספיק לנקות פירורים או שחובה ממש להעביר מטלית לחה? והאם כשאני אוכל אצל אדם שאיני יודע מהי מידת הקפדתו על דין זה אסור לי לאכול אפילו בשרי/חלבי מעל מפת בד(שמתנקה רק בכביסה) שלו? או שאולי ניתן במקרה כזה להקל בגלל שאדע להקפיד לא לאכול דברים שנופלים מהצלחת על מפה זו?
1. השולחן צריך להיות נקי לגמרי לפי אופי האוכלים ואופי המאכלים שאכלו עליו. כל אחד יחליט לעצמו האם מספיק לשם כך ניקוי יבש או עם מטלית לחה.
2. האוכל אצל אדם שספק לו האם מקפיד על דין זה, מותר לאכול אצלו על גבי צלחת, כך שלחם או מאכל אחר לא נוגע במקום שיכול להיות שנפל עליו מהמין השני.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-11-18 20:37:56
ציצית
אני אדפיס שסובל מחום קיצוני האם חובה עלי לשים ציצית
החלטה שלך. ציצית אינה מצווה כמו תפילין שחייבים לקיימה בכל מקרה, אלא רק מי ששם על עצמו בגד של ארבע כנפות חייו לקשור בו ציציות, אבל מי שלא רוצה לקיים את המצווה ולא שם על עצמו בגד של ארבע כנפות – פטור מציצית. אמנם אמרו חז"ל שכדאי מאוד להשתדל לקיים מצווה זו, אבל אם אתה לא מסוגל, זה משהו אחר. ובכל זאת כדאי מאוד שתשים ציצית פעם ביום לכמה זמן שאתה יכול, אם אתה יכול להיות בזמן התפילה עם ציצית, זה הכי טוב. ואם לא, אז תשים בזמן שהכי נוח לך לעשר דקות ותוריד.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-11-18 12:19:30
תפילת שחרית יחיד
כשאני אני מתפלל שחרית יחיד , מה אני צריך לאמר?(אשמח לפירוט) ובנוסף, אדם שנוהג להאריך בתפילה ולאמרה בכוונה ובטעמים האם זה נורמלי שהוא יתפלל שחרית יחיד שעה ? , האם בכלל מותר לאדם להתפלל שחרית יחיד שעה ? תוד. מראש .
כמו בציבור רק בלי חזרת הש"ץ ובלי הקדישים ובלי תחנון ('אשמנו בגדנו…') אלא רק נפילת אפיים
אם הוא אומר גם קורבנות זה בהחלט נורמלי, ובלבד שאומר את קריאת שמע בזמן (8:40) וכן את תפילת עמידה (9:30)
יש לציין שעדיף להתפלל במניין גם אם קשה יותר לכוון, שכן מלבד זה שתפילת במניין זה חובה, תפילה במניין נשמעת תמיד כפי שאמרו חכמים.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-11-17 14:37:12
מעשר לוי
שלום לכבוד הרבנים אני רוצה לתת מעשר ראשון ע״י נתינת הלוואה ללוי וכל פעם המעשר שאפריש ירד ממנה, זה ההודעה שברצוני לשלוח ללוי: ״אתה תקבל ממני את המעשר ראשון שאפריש עד סוף שנת השמיטה הקרובה בלי נדר. מעביר לך 200 שקל בפייבוקס ששלחת לי שיהיו הלוואה כספית כנגד המעשרות שאפריש בשנים אלה. במידת הצורך אאעביר כסף נוסף״ האם ניסוח זה מספיק בשביל להחשיבו כמכר לוויה? איך לחשב שווי של כמות קטנה של פירות? אפשר לחשב בערך? איך לתת רשות גם למשפחה שלי להשתמש בזה?
- כן
- להשתדל כמה שיותר לדייק
- פשוט לתת רשות, רק הם צריכים להודיע לך כל פעם כדי שתרשום זאת.
- שווי הפירות להלן
דין זה מבואר בפניני הלכה כשרות פרק ט העוסק במצוות תרומות ומעשרות. אפשר לקרוא מספר דרך האתר.
אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
י. אסור לפחות מאחוז אחד שמיועד לתרומת מעשר ועוד משהו שמיועד לתרומה גדולה, ואם טעה בזה, עליו להפריש שוב תרו"מ כסדר. לגבי מעשר ראשון ומעשר עני, צריך להשתדל לדייק, ולכן ימדוד פירות שרגילים למדוד את נפחם, ויספור פירות שרגילים לספור, והטוב ביותר לחשב לפי משקל, שהוא המדויק ביותר. אמנם בדיעבד, כשאין אפשרות לשקול או למדוד או לספור את הפירות, יפריש את המעשרות באומד. ואפילו אם יטעה הרבה, כל זמן שהתכוון להפריש כשיעור המדויק וטעה כדרך שאנשים לפעמים טועים – קיים מצוותו (ועי' להלן, כד).
כו. אפשרות נוספת היא שבעל הפירות ייתן ללוי ולעני הלוואה כספית כנגד המעשרות שהוא עתיד להפריש בשנה הקרובה, וכך מיד לאחר הפרשת המעשרות, הפירות עוברים לרשותם בלא צורך בפעולת קניין. ובכל עת שבעל הפירות יפריש מעשר, יחשב את שוויו, ויפחית אותו מן ההלוואה שהלוי והעני חייבים לו, ובכך פירות המעשר יחזרו לרשותו. אפשר לתת את ההלוואה לישיבה שמעניקה מלגות לאברכים שהם לוויים או עניים, או מעסיקה רבנים לוויים.
כז. בדיעבד, כאשר לא ניתן לעשות קניין או לסכם זאת מראש, ימיר בעל הפירות את פירות המעשר בכסף, וייתן אותו ללוי ולעני.
כח. מחשבים את שווי הפירות בשדה בגמר האיסוף, בלא שום טיפול נוסף ובלא חישוב ההוצאות עבור עבודת גידולם. כמו כן, החישוב תמיד לפי השווי הנמוך ביותר במשך כל העונה (עי' בפניני הלכה, 13).
2025-11-17 08:43:42
ברכה על ברק ורעם
שלום האם יש לברך על ברק ורעם רק בעת שהמראה מרשים ומעורר התפעלות או מפחיד או גם אם קול הרעם אינו מבהיל או אם הברק אינו נראה בפני עצמו אלא רק נראה אור כללי בשמיים או אם רואים ברקים קטנים ?
גם אם קול הרעם אינו מבהיל מברכים, וגם אם רואים ברקים קטנים.
גם על האור שעושה הברק מברכים (מנחת שלמה ח"ב, ד, לד, אז נדברו ח"ו כג, ציץ אליעזר חלק יב סי' כא)
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-11-17 06:20:50
כשרות
שלום רציתי לשאול: 1. אם מאכל נפל לי על האינדוקציה האם הוא נהיה טרף? כלומר לדגומא הכנתי חביתה והיא נפלה על האינדוקציה האם היא נטרפה? 2. הבנתי שמדעית כלי מתכת טפלון ועוד כלא בולעים היום רציתי לשאול אם ההלכה רואה עקב כך שינוי מסויים? כלומר אם אנו ממש רואים שאין בליעה בכלי למה בכל זאת טוענים שיש? הבנתי שיש רבנים שאולי נטו להקל עקב כך? אך אם זה כבר לא נכון לכלים של ימינו למה אנו ממשיכים בכך? 3. האם עקב כך שרוב אם לא כל הכלים היום לא באמת בולעים האם זה מתיר לי להשתמש בכלים וסירים בחו"ל ללא חשש של טרף וכדומה? כי הם לא בולעים?
אכן כדבריך, כפי שמבואר בפניני הלכה כשרות בפרק העוסק בבליעת כלים מבואר שמשום שכלי מתכת וכלי זכוכית לא בולעים, אם היו נקיים לגמרי, המאכל שהונח בהם כשר בדיעבד. אין לסמוך על כך לכתחילה, אבל בדיעבד אין לאסור את המאכל. לכן דיני הכשרת כלים שייכים ואין להשתמש לכתחילה בכלי אסור, אבל בדיעבד החביתה כשרה אם המשטח נקי. אם המשטח מלוכלך מבשר המאכל בשרי. אם המשטח מלוכלך מחלב המאכל חלבי. אם המשטח מלוכלך מבשר וחלב המאכל טרף.
אפשר לקרוא על העניין בפניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
טעויות במטבח
יז. כלי זכוכית ומתכת המיוצרים כיום אינם בולעים טעמים, אבל פעמים שצריכים הכשרה כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג). לכן אם ערבב בטעות תבשיל פרווה שמתבשל בסיר בשרי בעזרת כף חלבית, אם הסיר והכף ממתכת, והיו נקיים משאריות חלב ובשר – התבשיל כשר גם אם אין בו פי שישים מהכף, והכלים אינם צריכים הכשרה. ואם ערבב בטעות תבשיל בשרי בכף מתכת חלבית נקייה או להפך, התבשיל כשר, אבל הכף צריכה הכשרה בהגעלה.
ניתז תבשיל בשרי על דופן של סיר מתכת חלבי רותח – התבשיל שבסיר החלבי מותר, והסיר צריך הכשרה בהגעלה. ואם ניתז רוטב בשרי רותח על דופן של סיר מתכת חלבי קר – לא צריך להגעיל את כל הסיר, אלא די לערות מים רותחים על המקום שעליו הרוטב ניתז. וכן הדין אם הכלי שניתז עליו עשוי זכוכית או שהניתז היה תבשיל טרף.
חתך בשר רותח בסכין מתכת חלבית נקייה – הבשר כשר, והסכין צריכה הכשרה בהגעלה. ואם הבשר היה קר, הסכין צריכה ניקוי טוב בלבד (דיני הכשרת כלים, להלן פרקים לב-לג).
כלי מתכת המצופה בשכבת טפלון דקה, בולע טעמים בשכבה זו, ולכן דינו כדין המובא בסעיף הבא. כלי אמייל דינם ככלי מתכת רגילים, שכן שכבת האמייל המצפה את המתכת אטומה כזכוכית. גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד אם אין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (להלן לב, סעיפים ו, י).
יח. שאר הכלים בולעים ופולטים טעמים. לכן אם הרתיח או בישל מאכל פרווה בכלי בשרי בן יומו (כלומר שהרתיח בו מאכל בשרי ב-24 השעות האחרונות) העשוי מחרס, וערבב אותו עם כף חלבית בת יומא מפלסטיק או עץ: אם לא היה בתבשיל פי שישים כנגד מה שנכנס מהכף לתוכו – התבשיל אסור, והכלים צריכים הגעלה. ואם היה בתבשיל פי שישים מהכף – המאכל והסיר מותרים, והכף צריכה הגעלה, משום שטעם בשרי מהכלי נכנס בה. ואם הכלי או הכף לא היו בני יומם – התבשיל כשר גם אם לא היה בו פי שישים כנגד הכף.
ערבב תבשיל בשרי רותח בכף עץ או פלסטיק חלבית בת יומה: אם אין בתבשיל פי שישים מחלק הכף שנכנס לכלי – התבשיל אסור והכלים צריכים הגעלה. ואם יש בתבשיל פי שישים או שהכף אינה בת יומה – התבשיל כשר והכף צריכה הגעלה.
ניתז רוטב בשרי רותח על דופן של כלי חלבי קר, יש להכשיר את הכלי על ידי עירוי מים רותחים על אותו מקום. אבל אם ניתז חלב על כלי חם שיש בו תבשיל בשרי רותח שאינו ממתכת או זכוכית, הכלי צריך הגעלה, ולגבי התבשיל הדין הוא כך: אם הכלי היה מכוסה או שהחלב ניתז כנגד התבשיל – אם יש בתבשיל פי שישים מהחלב, הוא מותר. ואם הכלי לא היה מכוסה והחלב ניתז מעל גובה התבשיל, המנהג לאסור את התבשיל, ובשעת הדחק ניתן להתירו כשיש בו פי שישים מהחלב.
2025-11-17 02:17:31
טבילת כלים
מה הייחס לטבילת כלים במסעדות ובתי מלון? שמעתי שיש על כך מחלוקת. האם צריך לשאול את המשגיח על כך? אני רגיל לאכול כשרות רגילה.
הלכה זו מבוארת בפניני הלכה כשרות פרק לא סעיף ח.
אביא לך את הדברים בקצרה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
יז. כלי אכילה שנקנו על ידי צה"ל או משטרת ישראל ושאר גופים השייכים למדינת ישראל, חייבים בטבילה בברכה. וכן דין בעל מסעדה או מלון שרגיל לארח ישראלים לאכול בכליו. לכן המגיע למסעדה או מלון שיש חשש שלא הטבילו את כליהם, חייב לשאול על כך, ואם לא הטבילום, אסור לאכול בהם אלא אם כן מדובר על שעת הדחק, כאשר ההיעדרות מהסעודה תגרום למזמין צער ועלבון.
לכן:
מי שאוכל במסעדות עם כשרות מהדרין, לא צריך לשאול כי ודאי הטבילו את הכלים.
ומי שאוכל במסעדות עם כשרות רגילה, אף שהמנהג הפשוט הוא לא לחייב לשאול, כי בזה שהוא אוכל בכשרות רגילה הוא מגלה בדעתו שהוא סומך על דעות המקלים. אמנם על פי הנ"ל אם לא מדובר על שעת הדחק, ישאל את המשגיח. ואם יאמר שלא הוטבלו, יאכל שם בצלחת וכוס חרסינה וסכו"ם חד פעמי.
יש לציין שתמיד טוב להתקשר למשגיח לפני שבאים לאכול איפשהו ולשאול על רמת הכשרות של החסה, הכלים, הבשר ועוד. זאת משתי סיבות:
א. כדי להראות לבעל המקום שהמשגיח חשוב לאנשים שרוצים לאכול שם. סוף סוף משגיח זה דבר יקר לבעל הבית.
ב. כדי להראות למשגיח שעבודתו חשובה. לא קל להיות משגיח ירא שמיים שבודק כראוי את הדברים.
2025-11-16 23:56:17
ללכת לרופאה
רופא המשפחה שלי פרש לגמלאות והוחלף על ידי רופאה. מפאת הצניעות הייתי מעדיף רופא, אבל מתקשה למצוא. האם הרב חושב שצריך להמשיך לחפש או שאפשר ללכת לרופאה?
אפשר ללכת לרופאה. רואים רופא משפחה מעט, וגם במעט הזה אין כלל קירבה. אם תראה משום מה שהדבר לא שייך מבחינתך, תחפש רופא.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-11-16 18:07:11
לש בשבת
האם מותר ללוש מיונז עם חרדל או מיונז עם שום צלוי בשבת?
מיונז עם שום שלם, או חצוי לחתיכות גדולות – מותר
מיונז עם חרדל – מותר לערבב בשינוי.
התשובה לשאלה זו מבוארת בפניני הלכה שבת בפרק העוסק בהכנת המאכלים בשבת מלאכת לש.
כדי שתביני היטב את התשובה, אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה, תוך הדגשת המשפטים שהם תשובה ישירה לשאלתך:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מלאכת לש
ה. סוגי העיסות: אסור מהתורה לערב נוזל עם חלקיקי מאכל ולגרום על ידי כך לגיבושם לעיסה עבה. וחכמים אסרו גם לעשות את העיסה רכה, אך התירו לעשותה בשינוי. וכאשר המאכל מתמוסס בנוזלים והם נשארים כצורתם, כגון קפה וסוכר במים, או המכין בקבוק מטרנה לתינוקו, אין איסור לישה.
ו. עיסה רכה: עיסה שאם יניחוה בצלחת תתפשט לצדדים בגובה שווה, מותר לעשותה בשינוי של סדר נתינת החומרים: אם רגילים להניח תחילה את המאכל ולערות עליו את הנוזל, יניח תחילה את הנוזל. ואם רגילים להניח תחילה את הנוזל, יניח תחילה את המאכל ויערה עליו את הנוזל בבת אחת כדי שלא תיווצר בתחילה עיסה עבה.
אסור לערבב עיסה זו במהירות כדרך שעושים בימי החול, ולכתחילה נכון גם שלא לערבבה בנחת, אלא בשינוי של הולכת הכף בקווים ישרים, או ערבוב על ידי האצבע, או על ידי נענוע הכלי בסיבוב, או על ידי עירוי העיסה מכלי לכלי. כאשר אין סדר קבוע לנתינת החומרים, יניח תחילה את החומר היבש ויערה עליו את הנוזלים, ויקפיד לעשות שינוי בבחישה.
ז. עיסה עבה: אסור לעשות עיסה עבה בשינוי של סדר נתינת החומרים והערבוב, אלא אם כן הוא שעת הדחק. לכן אסור לערב שומשום ואגוזים בדבש לגוש אחד של עיסה עבה, ולהכין פירה על ידי עירוב אבקת פירה במים. וכן אסור להכין ג'לי על ידי עירוב אבקת ג'לי במים, ואף שבתחילה התערובת נוזלית, לבסוף היא מתקשה. וכן אסור לעשות פודינג שעיסתו עבה.
ח. גדר עיסה: כאשר חלקי המאכל היבש אינם נדבקים זה לזה על ידי הנוזל, אלא מתפזרים בו, אין איסור לישה. לפיכך, מותר לערב בגבינה או שמנת פתיתי גרנולה, סוכר וקקאו, או עלי תבלין. וכן מותר ליתן שמן ומיונז בסלט ירקות שאינו קצוץ דק, אבל כאשר הסלט קצוץ דק ונתינת השמן והמיונז ידביקו את חלקי המאכל אך לא יהפכוהו לעיסה של גוש אחד, ספק אם נחשבת עיסה עבה, ולכן מותר לערבב אותה בשינוי סמוך לסעודה. וכך יעשה הרוצה להכין סלט ביצים עם כבד או עם טונה ומיונז, והרוצה להוסיף טחינה לאורז או קוסקוס, אף שלפעמים נוצרת בהם עיסה גושית.
ט. היתרים בעיסה עבה:
מותר להוסיף נוזלים לעיסה עבה ולעשותה רכה. לכן מותר להוסיף מים לטחינה גולמית ולערבבה בסיבוב בנחת ולא במהירות, ולכתחילה נכון לערבב בשינוי (לעיל, ו), משום שתוך כדי תהליך ערבוב המים בטחינה, יש שלב שהעיסה מתקשה מעט.
אין איסור לישה בתבשיל שנתמעך ונתרכך. לכן מותר לערבב בנחת תבשיל שיש בו בשר ותפוחי אדמה וגריסים שנתמעכו, ומותר אף להוסיף בו נוזל ולעשותו חטיבה מגובשת. וכן מותר להוסיף שמן לפירה ולערבבו בנחת. וכן עיסה שכבר נילושה מערב שבת וחלק מהנוזל נפרד ממנה מעט, כפי שקורה בסלט חצילים וחמאת בוטנים, מותר לערבב אותה בסיבוב בנחת.
מאפה שנילוש והתפורר, כגון פירורי עוגיות, מותר לערבבו בשינוי סמוך לאכילתו עם גבינה או חלב באופן שתיווצר עיסה עבה. וכן מותר להכין קוסקוס בעירוי מכלי שני, ולערבב בשינוי.
מותר לערבב בשינוי שתי עיסות זו בזו, כגון גבינה לבנה בדבש, אף שתיווצר עיסה עבה. ואם תיווצר עיסה רכה, מותר לערבבם בסיבוב בנחת.
מותר להכין קפה שחור, ואין לחוש לעיסה שנוצרת בדרך אגב בתחתית הכוס. וכן מותר לירוק על גבי עפר, כיוון שלא בטוח שהרוק ייספג בעפר. אך אין ליטול ידיים או להשתין על עפר, ובשעת הצורך אפשר להקל (פס"ר דלא ניחא ליה בדרבנן. פרק ט, ח), ואם יש שם אבן, ייטול עליה (גרמא).
2025-11-16 07:53:21
פניני הלכה ספרדי או אשכנזי?
האם פסקי ההלכה המובאים בפניני הלכה הם עפ"י פסיקת הספרדים או האשכנזים? תודה
בתחילת הספר כתוב כך: "ההלכות בטעמן מבוארות מהיסודות ועד ההלכה למעשה למנהגי ספרדים ואשכנזים"
וכן ספר הקיצור לפניני הלכה גם לספרדים וגם לאשכנזים
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-11-15 20:18:30
המשך חימום אורז בשבת
תודה הרב. אבל ברגע שמחממים את האורז יבש הוא נשרף בתחתית. אם שמים כמות מים קטנה ממש כדי למנוע את זה, ולא רואים את המים כך שהמאכל עדיין נשאר מוצק וזה רק רטיבות קלה שנועדה למנוע מהאורז להישרף זה יהיה מותר? כמו כן מה שמדובר בפנה"ל זה על תבשיל רותח אבל השאלה היא על אורז קר שמחממים לסעודה של שבת בבוקר
אצלי הוא לא נשרף למרות שהוא אורז רגיל בגלל שאני מניח אותו על צלחת הפוכה ומערבב לאחר זמן, כך שהאורז שבתחתית לא מתייבש. בכל אופן כפי שאמרתי – לאחר שהאורז כבר מונח מספיק זמן על הפלטה כך שהכלי והאורז חמים, מותר לשפוך עליו ישירות מברז המיחם מעט מים רותחים, בדיוק כמו ההיתר של חמין. אם הכלי או האורז קרים – אסור, כי אז המים החמים שאתה שופך יורדים מיד מחום שהיסל"ב ומתבשלים.
2025-11-13 14:40:01
חימום אורז בשבת
שלום הרב. מה הדין בחימום אורז על הפלטה בשבת? בשביל שהוא לא יישרף חייב להוסיף לו קצת מים. האם זה לא בעיה של חימום נוזל?
האורז לא נשרף אם לא שמים אותו ישירות על הפלטה, ואחרי כמה שעה מורידים מערבבים אותו כראוי ושוב מחזירים. בכל אופן, אם רוצים, מותר להוסיף מעט מים רותחים ישירות מהמיחם של שבת כאשר האורז כבר חם כך שהמים לא יורדים מחום שהיד סולדת בו. כל עוד המים מלווים את האורז ואינם נכרים בתחתית הכלי בפני עצמם, זה בסדר. נקודה זו מבוארת בפניני הלכה שבת פרק י בדין הרוצה להוסיף מים מהמיחם לטשונט רותח כדי שלא יישרף. אפשר לראות את הדברים בפניני הלכה גם דרך האתר. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
הוספת מים לתבשיל שעל הפלטה כדי שלא יישרף
יח. כאשר הנוזלים שבקדירת החמין שעל הפלטה התנדפו, ויש חשש שהתבשיל יישרף, אסור להוסיף לקדירה מים קרים, מפני שהם יתבשלו בה, אלא יוריד את הקדירה מהפלטה, יסיר את המכסה וימתין כעשר שניות כדי שהאדים הבשריים יתנדפו, ואז יערה לתוכה מים רותחים מתוך המיחם, ויחזירה לפלטה. כאשר קשה לערות מן המיחם ישר לקדירה, אפשר לקבל את המים הרותחים בכוס ולערותם לקדירה.
2025-11-13 12:17:36
קביעות סעודה על מאפה
שלום אכלתי בצהריים מאפה מזונות גדול שגם השביע אותי וגם נראה שנפחו מעל 4 ביצים כשהתחלתי לא חשבתי על כך שעליי ליטול ידיים ולברך המוציא, ורק ברכתי מזונות רק לקראת סוף האכילה נזכרתי בטעות, כשנשאר מעט מהמאפה האם במידה ורוצים להמשיך לאכול, יש לעשות נטילת ידיים ומוציא על אכילת שאר המאפה?
במקרה הזה התשובה היא – לא. רק לברך בסוף ברכת המזון אם זו ארוחת הצהריים שלך ואתה מעריך שרוב האנשים בגילך היו שבעים מכך כארוחה. בדרך כלל אנשים לא שבעים כארוחה ממאפה בנפח 4 ביצים ללא תוספות, אלא אם כן מדובר על מאפה דחוס.
התשובה לשאלתך נמצאת בפניני הלכה ברכות בפרק העוסק במיני מזונות. אפשר לקרוא מהספרים דרך האתר של פניני הלכה.
אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מקרים שונים
ד. התכוון לאכול מעט ממאפה המזונות, ותוך כדי אכילה החליט לאכול ממנו שיעור ארבע ביצים ולשבוע מכל הארוחה: אם מכאן ואילך יאכל שיעור של ארבע ביצים מזונות, ייטול ידיו בברכה ויברך 'המוציא' וברכת המזון. ואם רק בצירוף מה שכבר אכל יהיה שיעור ארבע ביצים של מזונות, ימשיך בסעודתו ויברך בסוף ברכת המזון.
ה. התכוון לאכול ממאפה המזונות שיעור קביעות סעודה, ונטל ידיו ובירך 'המוציא', ותוך כדי אכילתו החליט שלא לאכול מהמזונות שיעור ארבע ביצים; מרגע זה צריך לברך ברכה ראשונה על שתייתו ושאר המאכלים שאינם מזונות אפויים, ובסוף אכילתו יברך 'על המחיה' ו'בורא נפשות', ולא ברכת המזון.
ו. קבע סעודתו על מאפה מזונות, ובטעות בירך עליו 'מזונות' ו'על המחיה' – יצא. וכן כשלא קבע עליו סעודה ובטעות בירך עליו 'המוציא' וברכת המזון – יצא.
ז. על מאפה שיש ספק האם דינו כלחם או כמאפה מזונות, יברך 'מזונות'. והרוצה לצאת מהספק, יקבע עליו סעודה ויברך 'המוציא', או יאכל עמו 'כזית' (חצי ביצה) לחם.
2025-11-13 10:10:06
רפואי
בעקבות מחלה כרונית אני משתתף במחקר שבו אני מקבל שילוב של תרופות, וצריך לענות על שאלון באפליקציה מידי יום בשעה מסויימת. האם יש היתר למלאות את התשובות באפליקציה בשבת?
אסור. הם צריכים למצוא פתרון לדתיים.
2025-11-13 06:39:48
כשרות הכלים
שלום וברכה. אני השתמשתי בכלי זכוכית ככלי ראשון ושני לבשר וחלב אחרי 24 שעות ואחרי ניקוי מלא. שמעתי את ההלכות בפניני הלכה כשרות ב וכו" ואני רוצה לעשות תשובה וליצור הפרדה מלאה בין בשר וחלב בכלי הזכוכית שלנו…מה עליי לעשות? כלי פלסטיק לעניין פסח,האם מותרים בשימוש אם חיממתי בהם חמץ במיקרו ? תודה רבה
כלי שהשתמשו בו לבשר וחלב צריך להכשירו בהגעלה בתוך סיר מים רותח שמעלה בועות.
כלי פלסטיק שהשתמשו בו לחמץ ניתן להכשיר בהגעלה לפסח כמו שמכשירים כלים רגילים.
כל הדינים הללו מבוארים בפניני הלכה, ובקיצור הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
2025-11-12 10:00:43
הלכות שבת
שלום אני אשכנזי שהולך על פי הרב אליעזר מלמד, ויש לי 2 שאלות: 1. מה הדין אם פורצת שריפה קטנה בשבת בבית שלי היום, בהתחשב בגז ובחשמל? 2. מה עושים עם מאכל שהוא מעט נוזלי בשבת בבוקר, והיה במקרר? לדוגמה: אפשר להוציא אותו לשעה מחוץ למקרר, ככה שיהיה מעט יותר חמים ויהיה אפשר לשים אותו על הפלטה, כדרך הרמא? או שלא? תודה רבה.
- כפי שכתוב בפניני הלכה שבת, מכבים מיד.
- להוציא אותו מהמקרר שרק יהיה בחוץ לא עושה אותו חמים בכלל. כוונת הרמ"א היתה למאכל שהיה על הפלטה והורידו אותו וירד מחום שהיסל"ב. לכן אם הנוזל לא נקרש בתוך המקרר, צריך להוציא את המאכל ממנו לפני ששמים על הפלטה.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
2025-11-12 09:42:21