חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
זמנים מיוחדים בלוח השנה
שלום כבוד הרב, ראיתי בפניני הלכה בכרך זמנים פרק יד שכתבת ״סימן הוא שיש לחודש אדר סגולה להפוך את הרע לטוב״. 1. רציתי לדעת האם הסגולה הזאת הייתה קיימת עוד לפני התקופה בה אירע נס פורים והנס קרה בעקבות הסגולה ורק גרם לה להתגלות בפנינו או שבעקבות המאורע החלה הסגולה להופיע בזמן חודש אדר. 2. בנוסף אני רוצה להרחיב את השאלה באופן כללי לזמנים ומועדים ביהדות, האם המאורעות התרחשו בגלל סגולה שהייתה בזמנים אלו או שהמאורעות גרמו לסגולה להופיע. 3. האם זה נכון גם לגבי זמנים שמועדים לפורענות? 4.האם יש מקורות? תודה רבה הרב
- 2. 3. גם וגם. היה יסוד קדום שהתגלה בזמן זה, והגילוי שהופיע בעולם וגם למישוש היסוד, חיזק אותו. 4. בוודאי. לא זוכר כעת בעל פה להפנות למקור מדויק, אבל אין כמעט מי שעסק בקבלה ולא כתב זאת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-02-25 07:55:17
בין בשר לחלב
אם סיימתי לאכול ארוחה עם בשר. עברו 6 שעות מסיום אכילת הבשר, אך לא בירכתי ברכת המזון. מותר אז לאכול חלב?
מונים שש שעות מסיום אכילת הבשר ולא מברכה אחרונה, כמו כן צריך לברך ברכה אחרונה על הארוחה הבשרית לפני שאוכלים מאכל חלבי.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-02-23 12:15:20
תפילה בשבת
אני חש מצוקה לגבי המצב, ואני מרגיש צורך להוסיף בקשות אישיות בתפילה. האם אוכל גם הלילה – תפילת מעריב של ליל שבת, להוסיף באלוקי נצור שבשמונה עשרה, בקשות לפני ה׳ יתברך שיתן לישראל ניצחון גדול במלחמה, שיתן לצה״ל לחסל את מנהיגי הטרור הרצחני ושיצווה לצה״ל פעולת חילוץ מופלאה להשבת כל החטופים והשבויים למשפחותיהם? תודה ובשורות טובות מהר. שביום פורים קטן זה, ה׳ יעשה לישראל ישועה גדולה מאוד!!!
בשבת האדם הפרטי לא מבקש אפילו בקשיות על הכלל.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-02-23 11:52:58
קריאת שמע
רציתי לדעת בבקשה, מה דעת הרב אליעזר מלמד לגבי קריאת שמע בטעמים או לא? חיפשתי בספריו דעה שלו ולא מצאתי.. אודה לכוון אותי גם בפניני הלכה (חיפשתי בכרך של תפילה הלכות קריאת שמע, ולא ראיתי שדיבר בנושא של קריאה בטעמים או לא) תודה רבה לכם על הכל..
אין בפניני הלכה את כל הפרטים שנאמרו בכל נושא, בטח שלא כל ההידורים.
הרב מלמד עצמו לא קורא קריאת שמע בטעמים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-02-22 22:48:52
סירוס כלב
שלום הרב הייתי השבוע אצל הוטרינר ושאלתי אותו למה הכלב שלי לא רגוע הוא כבר בן כמעט שנתיים ועדיין הורס את הבית מלא באנרגיות וכדו' הוטרינר אמר לי לסרס אותו ואמר שבשלב מסויים בחיים הכלב גם יהפוך להיות תוקפני כלפי כלבים אחרים ויכול להיות גם כלפינו בגלל שהוא לא מסורס בנוסף אם יראה כלבה מיוחמת ויהיה עוד כלב שיריח את הטוטסטרון שלו ( כשמסרסים כבר אין ריח כזה ) הכלב השני יתקוף אותו והשניהם יפגעו במיוחד הכלב שלי שהוא קטן האם אפשר להקל ולסרס את הכלב ( מדובר בזכר ) ? ואם כן באיזה אופן ( סירוס כימי הוא בעייתי גם יותר צער בעלי חיים וגם יקר מאוד וצריך לעשות אותו פעם בחצי שנה ) ? תודה מראש
יש כמה פתרונות למצב כזה שהוא שעת הדחק :
- ברבנות של מועצה אזורית שומרון, ניתן למכור את הכלב לגוי, והוא נותן אותו לוטרינר גוי כדי לסרסו. צריך ליצור איתם קשר ולהביא אליהם את הכלב.
- אם אין הדבר באפשרותך, אתה יכול בעצמך למכור את הכלב לגוי כמו שמוכרים חמץ או כלי שצריך טבילה ולא ניתן להטבילו. צריך היינו להעביר את הכלב לידיים של הגוי, תוך הסבר שהוא קונה אותו בכך, ואתה לוקח אותו אחר כך בהשאלה בלבד, ואז אתה בעצם נותן את הכלב של הגוי לוטרינר גוי שיסרס אותו.
- אם אין לך גוי למכור לו את הכלב, אפשר לסרסו על ידי וטרינר גוי בגרמא, כלומר לא בהתעסקות עם איבר הרביה, אלא על ידי זריקה וכדומה.
- אם אין וטרינר גוי, אזי אם אכן מדובר על שעת הדחק, מותר על ידי וטרינר יהודי שיעשה סירוס זמני על ידי כדורים או שבב.
- אם גם זה לא אפשרי, יעשה סירוס קבוע בגרמא. אם אין גוי ואין אפשרות לסרס בגרמא – אסור.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-02-21 19:28:07
נטילת ידיים שחרית
שלום. בפנה"ל תפילה, ח, ד לגבי נטילת ידיים בשחרית. הרב מלמד כותב בסוך הפסקה השנייה "וכיוון שכבר הסירו את הרוח הרעה בנטילה הראשונה, אין צריך לטלם אז שלוש פעמים לסירוגין, ומברכים את הברכה לפני הניגוב". האם הכוונה היא שבנטילה השניה של הבוקר מספיק ליטול בכלי פעם אחת או אפילו בלי כלי כמו אחרי שירותים? האם גם לפני תפילת מנחה וערבית הנטילה תהיה זהה? תודה רבה.
מצד הדין אין חובה ליטול מכלי בנטילה זו, אבל נוהגים ליטול מכלי כיון שיש הידור ליטול מכלי כאשר אדם היה בשירותים לפני התפילה. וכן לגבי מנחה וערבית יש הידור ליטול מכלי לכבוד התפילה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-02-16 07:04:37
קריאת עשרת הדיברות
לפי כמה פוסקים יש צורך לעמוד בשעת קריאת עשרת הדיברות ויש מנהג לפי יוצאי לוב לעמוד אבל יש פוסקים שאין צורך לעמוד כשיש ציבור מעורב מבחינת דעות ושוני עדתי מה נכון לעשות
היה הכי יפה שכולם יעשו אותו דבר, בפועל אין זה מעשי בציבור שלנו שמתפללים עדות שונות ביחד, ולכן כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-02-12 12:16:17
פדיון מעשר שני
שלום, בהמשך לתשובה שאלה טובה. אותה שאלה אפשר לשאול על עצם פדיון מעשר שני על פרוטה – כיצד ניתן לפדות מעשר מן הפירות שלפני, שבדרך כלל שוויים הרבה יותר מפרוטה, על פרוטה אחת? התשובה לכך נמצאת בפרק ט סעיף יב בהסבר עניינו של מעשר שני – "כיוון שכיום דמי פדיונם הולכים לאיבוד, לכתחילה אפשר לפדותם בפרוטה אחת, וכך הם אכן שווים, הואיל ואי אפשר ליהנות מהם (רמב"ם ב, ב; ד, יח)." רציתי לשאול בכל זאת, הרי להחליט שמעשר שני היום שווה רק פרוטה זה דבר אחד, אבל להגיד שמה שכבר החלטתי ששווה עשר פרוטות למשל ולהגיד שעכשיו הוא שווה פרוטה זה כבר לא הגיוני לכאורה! תודה מראש כבוד הרב
כסף שלא ניתן להשתמש בו, לא שווה יותר מפרוטה. לכן אין הבדל בין המקרים, שכן כמו שבגלל שהמעשר השני הולך לאבדון, הוא כבר לא שווה יותר מפרוטה, כך גם הפרוטות שיש במטבע פדיון המעשר – שמכיוון שאיננו יכולים להשתמש בפרוטות אלו, אינם שווים יותר מפרוטה, ולכן פעמיים בשנה מחללים אותן על מאכל בשווי פרוטה ומאבדים אותו. וכשם שניתן לחללן על מאכל בשווי פרוטה, כי כך הוא שוויין משום שאין אפשרות לממש את השווי העקרוני שלהם, כך ניתן לחללן על פרוטה שבטבע אחר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-02-09 10:00:03
פדיון מעשר שני
שלום כבוד הרב! בפניני הלכה כשרות א' נכתב: "יכול אדם להרשות לבני משפחתו וידידיו לפדות פירות 'מעשר שני' שיהיו להם על המטבע שייחד לכך, ובתנאי שיעריך שלא יעברו את מספר הפרוטות שהמטבע שלו שווה. ואם יש לו ספק, יוכל לייחד לכך שני מטבעות, אחת של עשרה שקלים ואחת של חמישה שקלים (וטוב להדביקם יחד כדי לסמנם), וייתן רשות לכולם לחלל על פרוטה שבמטבע הגדול, ובכל תקופה, לפי הצורך, יחלל את כל הפרוטות שבמטבע הגדול על פרוטה אחת שבמטבע הקטן. וכך יעשה עד אשר יגיע זמן 'ביעור מעשרות', שאז יחלל את כל הפרוטות שבמטבע הגדול והקטן על חתיכת פרי או יין או שמן בשווי של פרוטה". לא הצלחתי להבין איך אפשר לפדות כמה פרוטות על פרוטה אחת? למה זה הגיוני? תודה מראש!
שאלה טובה. אותה שאלה אפשר לשאול על עצם פדיון מעשר שני על פרוטה – כיצד ניתן לפדות מעשר מן הפירות שלפני, שבדרך כלל שוויים הרבה יותר מפרוטה, על פרוטה אחת?
התשובה לכך נמצאת בפרק ט סעיף יב בהסבר עניינו של מעשר שני – "כיוון שכיום דמי פדיונם הולכים לאיבוד, לכתחילה אפשר לפדותם בפרוטה אחת, וכך הם אכן שווים, הואיל ואי אפשר ליהנות מהם (רמב"ם ב, ב; ד, יח)."
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-02-08 14:39:42
יומטוביאן
האם יש ב פניני הלכה שבת ה תיחסות לשאלה, האם באיזה אופן פיקוח נפש של בעלי חיים דוחה איסורי שבת? לא מצאתי בפרק על בעלי חיים. תודה רבה
יש רק היתרים ספציפיים של טלטול וחליבה, לא יותר מזה.
טלטול
בעלי חיים שאין הדרך להרימם לשעשוע הם 'מוקצה', כיוון שאין כל שימוש בגופם. אך כדי למנוע מהם צער, מותר לגרור אותם, וכשאין פתרון אחר מותר אף להרימם. לכן דג שקפץ מהאקווריום, מותר להחזירו כדי שלא ימות. וכן כשאחד מהדגים שבאקווריום מת, ויש חשש שידביק את שאר הדגים במחלתו, מותר להוציאו מן האקווריום כדי להצילם.
חליבה
אסור לחלוב בשבת פרה וכל בהמה ('מפרק' – 'דש'), אמנם כיוון שבלא לחלוב את הפרות יום שלם יסבלו מאוד, מותר לעשות זאת באיסור מדברי חכמים, כגון לחלוב לאיבוד על הארץ או לתוך כלי שיש בו חומר מפגל, או לומר לגוי לחלוב רגיל, או שיחלוב ישראל בעזרת מכונות שאיבה שמופעלות על ידי שעון שבת בדרך 'גרמא'.
וראה גם כאן – https://www.toraland.org.il/25499
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-02-07 07:23:46
שמירת נגיעה
האם מותר לי לגעת בדודה שלי?
אסור. מותר לאדם לגעת רק באימו, סבתו, ואחיותיו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-02-06 19:11:59
ברכת הגומל באיחור
בס"ד שלום הרב , כמה זמן אחרי שהייתי במקום מסוכן אפשר לברך הגומל ?
פניני הלכה ברכות פרק טז – נכון לברך בתוך שלושה ימים מסוף האירוע שעליו הוא מברך, ובדיעבד גם אם עבר זמן רב לא הפסיד את הברכה. אבל אם הדבר כבר נשכח מהלב, גם כשייזכר לא יברך.
ניתן לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-02-06 10:31:34
שקית חימום בשבת
שלום וברכה, אנחנו לוחמים בשהייה מבצעית ארוכה בשטח. האם מותר להשתמש בשקיות חימום בשבת? תודה רבה
במקום מצווה, צורך גדול, או צער משמעותי שאדם חש בגופו, מותר לעשות שני איסורי חכמים. דרבנן אחד זה הפעלת השקית, ודרבנן שני זה הפעלתה בשינוי או על ידי שניים, ואם יש אתכם גוי, לכתחילה עדיף לבקש ממנו לעשות זאת, ואזי אין צורך בשינוי.
אם אין אפשרות להפעיל בדרבנן נוסף, אזי כשהקור משמעותי ניתן להחשיבכם כחולה שאין בו סכנה, שהתירו עבורו לעשות איסורי חכמים גם כאשר לא ניתן לעשותם בשינוי וכדומה. ואם הדבר נצרך לשם ערנות מבצעית, אזי יש בזה משום פיקוח נפש, ובוודאי מותר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-02-06 10:28:26
תרומות ומעשרות
יש לי גינה שיש בה צמחי מרפא לחליטות ולבשמים לשבתות איך מעשר מה אומר כל פעם שלוקח ענף .. יש גם זעתר קורנית טימין שלעיתים מתבל מזון בהם
צמחים שנועדו למרפא או לריח או לצבע ונוי, פטורים מתרומות ומעשרות. וכן דין עלי גת. גם המגדל זרעים שאינם ראויים לאכילה כדי להצמיח ירקות, כדוגמת זרעי בצל, פטורים מתרומות ומעשרות.
גם מיני תבלינים שאינם נאכלים בפני עצמם, אלא משמשים לנתינת טעם, כדוגמת פלפל שחור, קינמון, כמון, פולי קפה ועלי תה – פטורים מתרו"מ. אבל עלי פטרוזיליה וכוסברה שרגילים לערב בסלט – חייבים בתרו"מ, הואיל והם ניכרים כצורתם בסלט וממילא נחשבים כנאכלים בפני עצמם.
עלי נענע שרבים נוהגים להטעים בהם משקה, ויש שגם אוכלים אותם כחלק מהסלט: אם שתלם לאכילה – חייבים בתרו"מ, ואם להטעמה בלבד – פטורים, ובספק יפריש בלא ברכה.
אם הגינה מחוץ לבית צריך להפריש תרומות ומעשרות כרגיל בכל פעם שאתה קוטף. אביא לך את נוסח ההפרשה עם הסבר:
סדר ההפרשה
א. את התרומות והמעשרות צריך להפריש כסדר:
תחילה מפרישים לתרומה גדולה כלשהו מהפירות (בנוסח להלן – "החלק הנוסף על אחד ממאה").
לאחר מכן מפרישים מעשר ראשון עבור הלוי (10% מכלל הפירות. בנוסח – "אחד ממאה עם עוד תשעה חלקים כמוהו").
מתוך המעשר הראשון מפריש כיום בעל הפירות במקום הלוי תרומת מעשר (10% מהמעשר הראשון, שהוא 1% מכלל הפירות. בנוסח – "אחד ממאה". נמצא שנשאר ללוי 9% מכלל הפירות).
בסוף מפרישים מעשר שני או מעשר עני, לפי שנת הפרי (בנוסח – "מעשר ממה שנותר". כיוון שנשארו לאחר הפרשת המעשר הראשון 90% מכלל הפירות שהיו בתחילה, מעשר זה הוא 9% מהפירות).
ב. את שתי התרומות (אחוז ומשהו) מוציאים בפועל מתוך הפירות, וכיוון שיש בהן קדושה, עוטפים אותן ומניחים בפח. ואילו את המעשר ללוי ולעני לא מוציאים בפועל בשעת ההפרשה, אלא מייחדים להם מקום באחד הצדדים של הפירות, ולאחר מכן ייתן אותם או את שוויים ללוי ולעני (עי' לעיל ט, יח). גם לפירות המעשר השני מייחדים מקום בשעת ההפרשה, ולאחר מכן פודים אותם על פרוטה.
נוסח ההפרשה עם פירוש
ג. מברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להפריש תרומות ומעשרות". כאשר לא ברור שצריך להפריש תרו"מ מהפירות, לא מברכים.
נוטלים מעט יותר מאחוז אחד מהפירות המיועד לתרומה גדולה ותרומת מעשר, מפרידים אותו משאר הפירות, ואומרים: "החלק הנוסף על אחד ממאה ממה שהפרשתי שנמצא בצד ימין שלי, יהיה 'תרומה גדולה' (בכך מייחדים מקום לחלק הנוסף על האחוז בצד ימין של כלל הפירות המיועדים לתרומות).
האחד ממאה שנשאר כאן (הוא האחוז שהפרדנו מכלל הפירות המיועד לתרומת מעשר שתופרש להלן מתוך המעשר הראשון) עם עוד תשעה חלקים כמוהו (היינו 9% המיועדים למעשר ראשון) בצד ימין של הפירות הללו (היינו כלל הפירות המיועדים לאכילה) יהיו 'מעשר ראשון' (בכך מייחדים מקום לפירות המיועדים למעשר ראשון, שאותם או את שוויים ייתן אח"כ ללוי).
אותו אחד ממאה שעשיתיו מעשר ראשון ומונח מופרד מהפירות (הוא האחוז שהופרד מתחילה מכלל הפירות, ועדיין נחשב בכלל המעשר הראשון), הרי הוא 'תרומת מעשר' (ובכך הפרשנו תרומת מעשר מהמעשר הראשון. אחר כך עוטפים את התרומות ומניחים אותן בפח).
מעשר ממה שנותר (10% ממה שנותר לאחר מה שכבר הפרשנו. וכיוון שהפרשנו מעשר ללוי, נותרו 90% מכלל הפירות שהיו בתחילה, ומעשר מהם הינו 9%) בצד השמאלי של הפירות יהיה 'מעשר שני' (בכך מייחדים מקום למעשר שני בשנים א' ב' ד' ה') / 'מעשר עני' (בשנים ג' ו'). (כאשר יש ספק לאיזו שנה שייכים הפירות, יאמר לאחר הפרשת מעשר שני – "ואם הם חייבים במעשר עני, הרי הם מעשר עני". להלן, ו).
ד. בשנים של מעשר עני, מסיימים כאן את ההפרשה, וייתן אחר כך את הפירות או את שוויים לעני. ובשנים של מעשר שני, יש לפדות את הפירות כדי להוציאם לחולין:
אם ההפרשה נעשית מפירות שוודאי אינם מעושרים, וברור שהם משנה שמפרישים בה 'מעשר שני', יש לברך תחילה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לפדות מעשר שני". ואם יש ספק בדבר, פודים בלא ברכה. ואומרים: "מעשר שני זה (הכוונה לפירות שייחדנו להם מקום בצד שמאל של כלל הפירות), הוא וחומשו (מצוות התורה להוסיף חומש בעת הפדיון), יהיה מחולל על פרוטה אחת מן המטבע שייחדתי לפדיון מעשר שני" (עי' לעיל ט, לא-לז. אם פודהו על מאכל, יאמר: "יהיה מחולל על מאכל זה").
ה. כאשר אדם פודה את המעשר השני על מטבע של חברו, או כאשר פירות המעשר השני שווים יותר מפרוטה אחת אבל פחות מארבע פרוטות (פרוטה שווה בין חמש לעשר אגורות. הערך משתנה מעט מתקופה לתקופה), לא מוסיפים חומש, ולכן יאמר: "מעשר שני זה יהיה מחולל על פרוטה מן המטבע שייחדתי/שפלוני ייחד לפדיון מעשר שני". ואם הוסיף בטעות "הוא וחומשו" – יצא.
ו. שנות השמיטה הבאות הן תשפ"ט, תשצ"ו וכן הלאה. המסופק האם הפירות שלפניו שייכים לשנת מעשר שני או מעשר עני, יפריש מספק את שני המעשרות. את המעשר שני יפדה על פרוטה, ואת המעשר עני ייתן לעני. והרוצה להקל, רשאי להפריש מעשר שני בלבד.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-02-05 18:17:56
בוקר
שלום הרב, מה צריך להיות סדר הבוקר של כל אדם יהודי?
כל אחד צריך לסדר את בוקרו לפי מחוייבויותיו השונות. אחד חייל שמחוייב למטלות הצבא, אחד בחור ישיבה שמחוייב ללמוד תורה, כאחד צריך לקחת את הילדים לגן ולבית הספר, אחד צריך למהר לעבודה, ואחד יכול ללמוד תורה חצי שעה ואף שעה לפני שהולך לעבודה. כל אחד לפי עניינו, והכל לשם שמיים.
השאלה היותר חשובה, היא מה איך אדם צריך לסדר את שבתותיו? והתשובה החשובה לכך נמצאת בפניני הלכה שבת בתחילת פרק ה. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-02-04 16:33:31
מיץ ענבים
שלום הרב האם הרב יוכל להסביר לי למה מצד אחד מיץ ענבים נחשב כיין לעניין קידוש, אבל מצד שני לעניין ברכת הטוב והמיטיב הוא לא נחשב? תודה
כי ברכת הטוב והמטיב היא על תוספת השמחה שביין, ורק יין עם אלכוהול מביא לשמחה.זאת לעומת קידוש שהעיקר זה החשיבות שביין, ובזה מצד הדין מיץ ענבים זהה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-01-28 09:08:53
האם מותר לגייר עמלקי
כתוב בתורה שחייב להרוג את כל העמלקים. עכשיו אתה רואה שיש מולך עמלקי והוא שואל אותך את השאלה הבאה: האם אתה יכול לגייר אותי? עכשיו מצד אחד אתה חייב להרוג אותו, מצד שני הוא רוצה להתגייר. מה עושים?
פניני הלכה זמנים פרק יא (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):
יא – האם עמלקי היה יכול להציל עצמו או להתגייר
אף שהתורה ציוותה למחות את זרעו של עמלק, אם עמלקי יקבל על עצמו לשמור שבע מצוות בני נח, פקע ממנו דין עמלק ואין להורגו. ואלו הן שבע מצוות בני נח: איסור עבודה זרה, איסור גילוי עריות, איסור שפיכות דמים, איסור גניבה, איסור ברכת ה' (לשון סגי נהור והכוונה לקללה), איסור אכילת איבר מן החי, והחיוב למנות בתי דינים שישפטו צדק בכל הדינים שבין אדם לחבירו.
לא זו בלבד, אלא גם כאשר לא קיבלו על עצמם מרצונם החופשי לשמור שבע מצוות בני נח, לפני שיוצאים כנגדם למלחמה, מצווה להציע להם שלום. היינו להציע להם שיקבלו עליהם לשמור שבע מצוות בני נח, ולהיות משועבדים לישראל ולהעלות להם מס כדי להבטיח שלא יחזרו לסורם ללחום בישראל. אם קיבלו את תנאי השלום – אין נלחמים נגדם, ואם לא קיבלו – נלחמים נגדם עד כלותם. וגם אם ירצו אח"כ לחזור בהם ולבקש שלום – אין מקבלים אותם, שהואיל וכבר התחילה המלחמה – נלחמים בהם עד כלותם (רמב"ם מלכים ו, א-ד, כס"מ שם).
ואם יבוא עמלקי וירצה להתגייר, נחלקו הפוסקים אם יקבלוהו. לדעת רמב"ם (איסו"ב יב, יז) יכול עמלקי להתגייר. וכן אמרו חכמים, שמבני בניו של המן הרשע, שהיה מזרע עמלק, לימדו תורה בבני ברק (גיטין נז, ב; סנהדרין צו, ב), הרי שקיבלו גרים מזרעו של עמלק.
ויש אומרים שאין מקבלים גר מעמלק. וכך היא דעת רבי אליעזר במכילתא, שנשבע המקום בכיסא הכבוד שלו, שאם יבוא עמלקי להתגייר, לא יקבלו אותו. ומה שאמרו חכמים, שמבני בניו של המן הרשע לימדו תורה בבני ברק, ארע מתוך טעות, שבית הדין לא ידע שהבא לפניו הוא מזרע עמלק, וכך קיבלוהו, ובדיעבד גיורו תקף. או שהיה מקרה שעמלקי מצאצאי המן הרשע אנס אשה יהודיה, ובנה שנולד לה ממנו נחשב ליהודי, וממנו יצאו אותם מלמדי תורה בבני ברק.
לסיכום, הדרך הטובה לקיום מצוות מחיית עמלק – בחזרתם בתשובה. אם לא חזרו בתשובה, היתה דרך שאף היא לכתחילה, במחייתם במלחמה. בפועל המצווה התקיימה בדרך של בדיעבד: ברבות השנים צאצאיהם התפזרו והתבוללו בגוים, ואבד מהם זכר מוצאם ופקע מהם דין עמלק בלא שעשו תשובה.[1]
[1]. מכילתא, פרשת בשלח מסכתא דעמלק פרשה ב: "רבי אליעזר אומר: נשבע המקום בכסא הכבוד שלו, שאם יבא אחד מכל אומות העולם להתגייר – שיקבלוהו, ולעמלק ולביתו לא יקבלוהו". וכן היא דעת רבי אלעאי בתנחומא (ורשה, כי תצא יא). מנגד, במסכת גיטין נז, ב; ובסנהדרין צו, ב, מובאת ברייתא: "מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק". ומשמע שניתן לגייר עמלקי, שהרי המן האגגי היה עמלקי.
לרמב"ם (איסו"ב יב, יז) אפשר לקבל גר מכל האומות, ומשמע גם מעמלק, וביאר החיד"א (יעיר אוזן ג, א) שלדעתו אין הלכה כר' אליעזר במכילתא, מפני שיש שם דעה נוספת של ר' אלעזר המודעי, שביאר את השבועה באופן אחר, וכן עולה מהגמ' על בני בניו של המן. ובהר אפרים (על המכילתא סוף בשלח, 'ולעמלק'), ביאר שכך דעת המכילתא, כי מצוות מחיית עמלק נאמרה בעמלקי שלא קיבל עליו שבע מצוות בני נח, אך מעת שקיבלן – יצא מכלל 'עמלק', וניתן לגיירו.
מנגד, יש אומרים שאין לגייר עמלקי, כדעת רבי אליעזר במכילתא. כ"כ ר"י בן יקר (בפירוש התפילות והברכות, עמ' נו), צוף דבש (שער החצר, דף קכה, א-ב), ועוד. וכן עולה מדבריהם של הסוברים שניתן לקבל עמלקי לגר תושב אך לא לגר צדק (אבנ"ז או"ח תקח, והביאו צי"א יג, עא; דובב מישרים ג, סו). יש סוברים שאף בדיעבד אם עברו וגיירו עמלקי גיורו בטל (ר"י פערלא ל"ת רסג, 'אמנם'). ורבים סוברים שבדיעבד גיורו תקף (ישועות מלכו ליקוטים סי' טו; עמק ברכה עמ' קכו; הרב חרל"פ בית זבול ג, כא; נטעי איתן ה, ס, ועוד). וממילא אפשר שמבני בניו של המן לימדו תורה בבני ברק, כי עברו וגיירו עמלקי. עוד אפשר לבאר, שאירע שעמלקי מצאצאי המן הרשע אנס בת ישראל והוליד ממנה בן שנחשב יהודי, ומזרעו לימדו תורה בבני ברק (רסיסי לילה לח, ה). ויש אומרים שרק אם עברו כמה דורות עד שנתגלה שהוא מזרע עמלק – גיורו תקף, אבל אם הדבר התברר מיד – גיורו בטל (שבות יהודה על המכילתא).
ויש דעות ביניים: אם אביו עמלקי אסור לקבלו, ואם אמו עמלקית – מקבלים, ומגיור כזה היו בני בניו של המן שלימדו תורה בבני ברק (גליוני הש"ס גיטין נז, ב, 'מבני'; מהרש"ם ג, רעב; טוב עין נא, ב). ויש אומרים שאפשר לגייר עמלקי אך אסור לו לבוא בקהל (מגילת ספר על הסמ"ג לאוין קטו; קול מבשר ב, מב). ויש סוברים שאמנם אין לבית הדין לגיירו, אך אם התגייר מעצמו – מקבלים אותו (הרב שלמה אלקבץ במנות הלוי, מהד' מנות אי"ש עמ' ריד-רטו).
ונראה שאף לסוברים שאין מקבלים גר עמלקי, אם התערבו עמלקים באומות אחרות, עד שלא נודע שהם עמלקים, בטל מהם דין עמלק. וכעין זה כתב ר"ח פלאג'י, שכך קבלו גר שמבני בניו לימדו תורה בבני ברק, ואח"כ נודע ברוח הקודש שהם מזרעו של המן הרשע ('עיני כל חי' לסנהדרין צו, ב).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-01-22 18:31:56
קריאת ספרי חול בשבת
היי אחר צהריים טובים! קודם כל רציתי להודות מאוד על המפעל המדהים של פניני הלכה, זה דבר מדהים המזכה את הרבים. שאלתי היא, ברשותך הרב: אני עובד בתחום שוק ההון, חשבונאות ומימון. אני מאוד אוהב את העבודה שלי במהלך השבוע. האם מותר לי לקרוא במהלך השבת לצד ספרי קודש גם ספרי חול הקשורים לעבודה ומניבים לי הנאה? כמו כן, האם מותר לקרוא ביוגרפיות של אנשים חשובים (גם לא יהודים) ככל ומסבים מהן ערך מעשי כיצד לפעול בסיטואציות מסוימת? בברכה והערכה רבה גלעד מנדל
חוץ מהשעות המרובות שצריך להקדיש ללימוד תורה בשבת, מותר לקרוא מעט ספרי ביוגרפיה, אבל ספרי עסקים מובהקים שמדריכים כיצד לפעול בעסקים – אסור.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-01-22 14:24:32
מזונות בתוך סעודה
אם הגישו קינוח מזונות בסוף הסעודה, האם צריך לברך מזונות?
אם שבעת מהסעודה, ומיני המזונות נועדו עבורך לקינוח טעים בלבד – צריך לברך עליהם.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-01-14 09:30:39