חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
ביזה
מה עמדת ההלכה לגבי לקיחת רכוש מבתים בעזה(שטיחים מנורות וכ'ו) שלא לצורך הלחימה
גזל הגוי אסור מדאורייתא (רמב"ם בתחילת הלכות גזלה, שו"ע חו"מ שמ"ח, ב). אנשים אלו יחזרו לביתם לקחת את החפצים שלהם, לכן לא ניתן לומר שהוא הפקר. וגם אם הם לא היו חוזרים, הדבר אסור על פי החוק (להלן), וממילא זהו איסור תורה על פי הכלל דינא דמלכותא דינא (פניני הלכה העם והארץ פרק ו).
בנוסף לזה, יש כאן גם חילול ה', שאם גוזלים, המלחמה כבר אינה לשם שמיים בלבד למען הצדק והאמת ומפני פיקוח נפש. אני כבר רואה את התקשורת העולמית חוגגת על כך… כך מובא בתוספתא בבא קמא פרק י הלכה טו, שיש צד שגזל הגוי חמור מגזל ישראל מפני חילול ה'.
החוק:
סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי, על פי כללי המשפט הבינלאומי ואמנת ז'נבה, את העונש על ביזה בלשון זו: "חייל שבז ביזה, או שפרץ לבית או למקום אחר כדי לבוז ביזה, דינו – מאסר עשר שנים".
ועי' עוד כאן – https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%98%D7%9B-%D7%9C/%D7%90%D7%A4%D7%A1%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A4%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%94-50/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%90%D7%A4%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91-03/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%99%D7%91-%D7%91%D7%A9%D7%98%D7%97-%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9-50-0303/
2023-11-16 08:25:39
פצוע דכא להלכה
שלום הרב, קרה לי משהו באשך ואני מפחד שזה נחשב סריס לפי ההלכה. אבקש שהרב ישפוך קצת אור על הנושא מבחינה הילכתית ?
כמובן שאם יש בעיה צריך ללכת לרופא (משום מה לא הזכרת זאת).
דין זה מובא בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו פרק ז. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה, וזהו קיצור הדברים מתוך הספר שלי קיצור פניני הלכה (הדגשתי את המשפט הרלוונטי לשאלתך):
ז – סריס והשחתה
איסור סירוס
א. אסרה התורה כל פעולה שפוגעת באיבר ההולדה הזכרי של אדם או בעל חיים, עד שאינו יכול להוליד. ואף אם כבר נפגע איבר ההולדה עד שאינו יכול להוליד, אסור מהתורה לעשות פעולה נוספת שפוגעת ביכולת ההולדה, כגון לכרות ביצים שכבר נמעכו.
ב. נחלקו הפוסקים האם שתיית סם שגורם לסירוס הזכר אסורה מהתורה או מדברי חכמים. אבל סירוס זמני על ידי תרופה או הזרקה כימית, אסור רק מדברי חכמים, ולכן לכל הדעות הדבר מותר לצורך מניעת אונס וניאוף גם כאשר אין סכנת נפשות.
ג. איסור סירוס אישה הוא מדברי חכמים, ולא אסרו לעשות זאת בדרך עקיפה, כגון על ידי שתיית סם, ובתנאי שבעלה מסכים לכך ויש לה בכך צורך מיוחד, כגון שהיא סובלת מאוד בלידתה, או שבניה הולכים בדרך לא טובה והיא חוששת להרבות ילדים כאלה, והאפשרויות למנוע היריון בדרכים המקובלות אינן פתוחות לפניה.
יש אומרים שגם סירוס על ידי ניתוק החצוצרות מהרחם דינו כשתיית סם, ובשעת הדחק ניתן להקל. ואם יסתמו את החצוצרות בדרך עקיפה של 'גרמא', אפשר יותר להקל. (דין סירוס בעלי חיים, מובא בהלכות כשרות טו, כא).
איסור נישואין
ד. אסרה התורה לגבר שנעשה סריס בעקבות חבלה באיבר ההולדה שלו לשאת בת ישראל, ואף אם היה נשוי ועבר סירוס, צריך לגרש את אשתו. אבל מותר לו לשאת גיורת ושפחה משוחררת, ואפילו כהן סריס יכול לשאת גיורת שאינה גרושה. אישה שעברה סירוס, רשאית להינשא לבן ישראל (ועי' לעיל ה, ג).
ה. נעשה האיש סריס בעקבות שתיית סם וללא כל פגיעה באיבר ההולדה, מותר בבת ישראל. וכן כאשר נפגע האיש באיבר ההולדה, אך על פי הרופאים הוא עדיין יכול להוליד, כגון שנכרתה לו ביצה אחת, מותר לו להתחתן עם בת ישראל. ונראה שכן הדין בסריס שניתן להוציא מהביצים שלו זרע ולעבר את אשתו.
ו. גם מי שנעשה סריס בידי שמיים, כגון שנולד כך או שנעשה סריס בעקבות מחלה, רשאי להתחתן עם בת ישראל. לכן מי שכדי להציל את חייו או להצילו ממכאוביו, נצרך לעבור כריתה של בלוטת הערמונית שדרכה עובר צינור הזרע, או שנצרך לעבור כריתה של הביצים, או הקרנות שהרסו את היכולת שלו לייצר זרע, מותר בבת ישראל ואינו צריך לגרש את אשתו, אף שאינו יכול לעבר אותה.
2023-11-15 17:07:58
מעשר כספים
האם מותר לתת מעשר כספים לצורכי ציבור ? מה נחשב צורכי ציבור ? האם מותר להחשיב למעשר כספים את הדברים הבאים: 1. שווי של בגדים שברצוני לתת לעניים ? אם כן, מה שווים ? 2. כיבוד לציבור לשיעור תורה או למטרה חיובית 3. כסף למכירות לעליות לתורה בבית כנסת
שלוש מדרגות למעשר לפי סדר החשיבות: 1. לטובת עמלי תורה שאין להם יכולת לכלכל את עצמם (= ישיבות שאתה מזדהה עם דרכן, כפי שכתוב בפניני הלכה). 2. לצרכים בסיסיים של עניים. 3. לצורך מצוות שאין אדם חייב בהם. בתוך כל מדרגה יש גם מדרגות.
- האם ניתן להמיר שווי של מוצר בכסף – כן. לפי השווי הנמוך שהיית יכול למכור זאת (עי' פניני הלכה ליקוטים ב פרק ו, יב). אם בפועל לא היית מוצא מי שיקנה זאת ממך, לא ניתן להחשיב זאת כמעשר. כמו כן, אם נותנים בגדים לחנות יד שניה, לא ניתן להחשיב זאת כמעשר, כיון שרוב האנשים שקונים שם אינם עניים.
- כיבוד לשיעור תורה – כיון שבפועל בזכות זה באים אנשים, אפשר להחשיב זאת כמדרגה 3 לעיל. למטרה חיובית – אם מדובר על מצווה, זה שייך למדרגה 3 לעיל.
- בדרך כלל אפשר להחשיב זאת כמדרגה 3 לעיל, כיון שנועד לתחזק את בית הכנסת.
2023-11-14 19:13:35
תפילות לאור המצב
שלום כבוד הרב, האם תוכל לייעץ לי לגבי תפילות נוכח המצב? אין לי שאלה לגבי אמירת תהילים בשעות 13.30 ו-19.30 שפסקו הרבנים הראשיים, והוספת אבינו מלכנו ותהילים בתפילות שחרית ומנחה ושני פרקי תהילים במעריב, כפי שמקובל בבתי-כנסת רבים. וודאי שאין לי שאלה לגבי לימוד הפנינה היומית להצלחת כוחות הביטחון. שאלתי קשורה לתפילות ובקשות שונות שמצאתי במקומות שונים (אפרט בסוף השאלה את רשימת התפילות למקורותיהן). מתי נכון לאומרם? האם כל הזמן במשך שעות הערות שלי? האם פעמיים במרוכז ביום ובלילה? האם פשוט כשאני חש תחושת מצוקה ופחד ביחס לניצחוננו במלחמה? או אולי במרוכז בשעות 13.30 ו-19.30? בכלל, לומר תמיד את כ-ל התפילות, או רק חלק מהן בהתאם להרגשתי באותו רגע. מצאתי בסידור ישן שהעורך כלל בו מנהגים ופסקים של הגר"א, וטען שהגר"א נהג ללמוד מעט תורה ואז לשאול שאלה ולפתוח תנ"ך כדי למצוא את התשובה רמוזה בפסוק בו יפתח הספר. האם לנהוג כך מדי יום כדי לפסוק ביחס לאילו תפילות להתפלל על המצב, ומתי להתפלל?רשימת התפילות שמצאתי: תפילת רבי ישמעאל כהן גדול בספר "תפילה למשה" חלק א' תפילה להינצל מאויב ושתי תפילות למלחמה מהספר "אוצר תפילות ישראל" חלק א'. תפילה להצלחת צה"ל ותפילה להינצל מצרה בספר "תפילה למשה" חלק ג'. תפילת הרב אליהו שליט"א לניצחון במלחמה גירסאות שונות למי שברך לחיילי צה"ל שמצאתי ברשת, למן הנוסח המקורי שתיקן הגר"ש גורן זצוק"ל ועד לגירסאות מי שברך שתיקנו הרבנות וגופים שונים והנוסח המקובל כיום בסידור קורן. גירסאות שונות לתפילה לשלום המדינה, למן תפילות שתיקנו רבנים שונים ערב כ"ט בנובמבר, דרך הגירסה המקורית של הגר"י הרצוג זצוק"ל, דרך התפילה שתוקנה בבית הכנסת הרמב"ן ועד לנוסח הרבנות הראשית היום (שנמצא בסידור קורן). בנוסף שילובי פרקי תהילים שונים, שעוברים ברשתות החברתיות. תודה רבה!!!
מעבר לתפילות הקבועות שיש לנו בכל יום, ומעבר לתהילים שאתה אומר בכל יום, הכי חשוב זה להוסיף במעשים טובים ובעיקר בלימוד תורה. כמה שיותר. כמה שאתה יכול. ללמוד הרבה תורה להצלחת עם ישראל. כאשר אתה נצרך לעשות הפוגה בלימוד כדי להתאוורר וכד', תחפש מעשה טוב שאתה יכול לעשות. ואם לא מצאת או שאתה חושק מאוד להתפלל מעט, תאמר את התפילה שאתה הכי מתחבר אליה.
2023-11-13 08:14:14
הנהגה
שלום לרב רציתי לשאול. א. יש לי אפשרות לצאת לחופשה של 48 שעות האם אני חייב לצאת ביום שבת כדי למנוע חילול שבת או אפשר גם יום חול. ב.בשבת עשיתי קידוש לכל החברים שלי יש ביד בקבוק קטן של יין.רק אני שתיתי.האם כולם יצאו ידי חובה ג. האם אפשר לעשות קידוש בזמן בדיקת קשר בנגמ"ש והאם כל מי ששומע יוצא ידי חובה? ג. יוצא לי לשמוע בקשר תפילה בשידור חי. האם אני מצטרף לתפילה הזאת? ד. שאין אפשרות ליטול ידים ללחם האם להימנע מלאכול או ניתן לעטוף הלחם? ה.אנו רואים ניסים כל יום מתי לברך הגומל?? בחופשה או כל יום או בסיום המלחמה.תודה לרב.מאיר
א. אפשר לכתחילה לצאת ביום חול. כל מה שאתה עושה שם בשבת לצורך הלחימה, לא נחשב חילול שבת.
ב. בקידוש מספיק שהמקדש ישתה לפחות כמות של 50 מיליליטר כדי שכולם יצאו ידי חובה.
ג. מי שלא נמצא בתוך הנגמ"ש או מחוץ לו ורואה ושומע את המקדש, לא יוצא ידי חובת קידוש. הפתרון היחיד למי שנמצא בנגמ"ש אחר או במקום אחר, הוא להיות גם הוא עם כוס יין ולומר יחד עם המקדש מילה במילה. ואם אין לו יין, יקדש על הפת.
ג. אמנם אתה יכול לענות 'אמן' וקדושה, אבל אין זה נחשב כתפילה במניין. אמנם אם תתפלל עמידה בשעה שהם מתפללים, ייחשב לך כמי שמתפלל בשעה שהציבור מתפללים, שיש בזה מעלה.
ד. הרוצה לאכול לחם ואין לו מים לנטילת ידיים, חייב ללכת עד למרחק 18 דקות הליכה כדי לקיים את מצוות הנטילה. ואם הולך בדרכו ויודע שיש מים במרחק של פחות מ-72 דקות הליכה בהמשך דרכו, ייטול ידיו ויאכל כשיגיע למים. אבל אם המים רחוקים יותר והוא רעב (או במקרה שלך – אם הדבר יפגע בכשירותו), מותר לו לעטוף את ידיו (לא את הלחם) בבגד או שקית, ולאכול בלא נטילה. ואם אין לו דבר לעטוף את ידיו, יאכל על ידי מזלג או כף, כדי שלא לנגוע בידיו בלחם.
ה. מי שהשתתף בקרב או בפעולה מסוכנת, יברך מיד לאחר שיחזור בשלום, ובסיום המלחמה יברך שוב על הפעילות הביטחונית שנמשכה לאחר מכן.
2023-11-13 05:47:04
תפילה
שלום וברכה אם מתפלל לאחר זמן תפילה עד חצות שאז לא מברך ברכות ק.שמע. מה הוא עושה כשהוא מגיע אליהם? מהרהר שם ומלכות בליבו ואומר כסדר? מדלג? ואם מדלג מהלגבי הברכה שלאחר ק.שמע ששם יש סמיכה גאולה לתפילה?
מדלג מישתבח ישר לתפילת עמידה. אדם כזה הפסיד את האפשרות לסמוך גאולה לתפילה.
2023-11-13 01:45:34
תינוק וצעצוע בשבת
הבן שלי בן השנה וחצי לקח צעצוע בשבת שהשמיע מוזיקה . האם עליי להפרישו מכך עקב ההנאה שלי מהמוזיקה ?
לא, שהרי הוא עשה זאת עבור עצמו, ואתה נהנה ממעשה שנעשה בהיתר. אמנם יש להיזהר לא ליהנות באופן שבו הקטן יעשה את מעשה האיסור שוב בגלל שרואה שהגדולים נהנו ממנו.
אין הדבר דומה לצפייה בטלוויזה שהודלקה בהיתר לפני שבת, שכן עצם הצפייה בשבת אסורה משום עובדין דחול. וכן הדין לגבי מי שיושב כדי לשמוע מוזיקה. ההיתר המדובר הוא דוקא לגבי צעצוע שמשמיע מוזיקה שאנשים בוגרים לא רגילים להפעיל כדי לשמוע.
2023-11-12 20:15:52
עילוי נשמה
שלום מספר ישיבות מציעות אופציות שונות לעילוי נשמה, ורציתי לוודא אם הם באמת אפקטיביים: 1. האם מגיע נ"ר לנפטרים אם משלמים עבור הקדשת שיעור לעילוי נשמתם? 2. אפשרות אחרת היא תשלום עבור יום לימוד. במקרה כזה, שם הנפטר מוקרן על מסך בבית המדרש כל אותו יום, אך סביר להניח שהאברכים אינם מתכוונים ספציפית ללמוד לעילוי נשמתו (ואולי גם לא שמים לב לשלט?). האם הקדשת יום לימוד לנפטר גורמת לו נ"ר? 3. תרומה לישיבה לעילוי נשמה, מבלי לבקש לייחד לימוד מיוחד או הנצחה מיוחדת לנפטר. האם עצם התרומה לעילוי נשמתו גורמת לו נ"ר? 4. לבסוף, שאלה שאינה קשורה לנושא הקודם: בהתאם להערה שמופיעה בפנינה היומית, אני משתדל בל"נ בימים אלה ללמוד תורה להצלחת חיילי צה"ל, המשטרה, השב"כ והמוסד. האם כשתסתיים המלחמה בניצחון גדול לישראל בעזרת ה' ית', מותר יהיה לי ללמוד להצלחתי-שלי? תודה רבה!
כדי שתהיה תועלת משמעותית לנפטר, צריך שבזכותך יהיה משהו חדש. לכן אם בזכותך יהיה שיעור, או שבזכותך יבואו יותר לשיעור כי התשלום על האוכל וכשיש אוכל באים אנשים – ודאי שיש בזה תועלת. אלו דברים בולטים. בדרך כלל התועלת עקיפה יותר – התשלום מגיע לישיבה, ובזכות התשלום ניתן לשלם לרבנים מעבירי השיעורים, ובזכות זה יש שיעורים. ממילא גם בזה יש תועלת לנפטר. לכן אין הבדל בין יום לימוד לבין שיעור, אלא ככל שאתה נותן תרומה יותר גדולה, אתה יותר עוזר להחזקת הישיבה, וממילא יש מזה יותר תועלת לנפטר. אלא שבפועל הישיבות מבינות שאנשים רוצים להרגיש משהו מוחשי, לכן הן עושות את זה בצורה של הקדשת שיעור או יום, וזה בסדר גמור. אבל אין משמעות לתועלת הנפטר בכך שמקרינים את שמו על המסך. התועלת היא לתורמים, שבזכות זה הם מרגישים יותר טוב בתרומה שלהם. תשובה זו עונה לשלושת השאלות הראשונות.
מסקנה – מה שחשוב זה לא האופציות השונות שכתבת, אלא ההזדהות שלך עם תורתה וחינוכה של הישיבה שאתה תורם אליה, וכמובן הסכום שאתה תורם.
האם מותר ללמוד להצלחה האישית? מותר, אבל השאלה היא מה הכי משתלם לך. והתשובה היא שככל שתשקיע יותר באחרים ובעם ישראל, אתה תרוויח יותר. שכן הקב"ה הכי שמח במי שרוצה בטובת אחרים ולא במי שרוצה בטובת עצמו. וכפי שאמר בנו של ר' חיים מוואלוז'ין – "וכה היה דברו אלי תמיד, שזה כל האדם, לא לעצמו נברא – רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכחו לעשות".
2023-11-10 10:32:15
האם מותר לאב לחבק את בתו הגדולה
האם מותר לאב לחבק ו/או לנשק את בתו הגדולה כשהיא נשואה? ואם מותר האם יש מקום להחמיר שלא לעשות את זה לפני בעלה (אם לא ידוע אם הוא מקפיד או לא) או שאין צורך או מטרה לחומרא זו? תודה רבה!
מותר ואין צורך להחמיר אם אין הדבר גורם אי נעימות לאב או לבת. אין שום סיבה שבעלה יקפיד.
2023-11-09 22:37:40
הלכות תפילה
כנגד מה תיקנו החכמים את התפילות
עניין זה מובא בפניני הלכה תפילה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2023-11-09 21:07:02
עטיפה בטלית לפני ברכת כהנים
שלום רב, אני חוזר בתשובה, ומכיוון שאיני נשוי ונוהג לפי מנהג אשכנז, איני עוטה תלית בתפילה. אני כהן, ורציתי לשאול אם בעטיית התלית לפני ברכת הכהנים האם צריך לברך עליה או שלא? תודה מראש
הכי טוב שתקנה טלית שתהיה לך עבור ברכת כהנים ואז תוכל להתעטף בה בברכה בלי ספקות. תתעטף בה כמה ברכות לפני ברכת כהנים, ותשאר איתה עד סוף התפילה. בינתיים המנהג הוא שמי שלוקח טלית לזמן קצר מאוד רק מפני כבוד הציבור, כגון לברכת כהנים או לעלייה לתורה – יכוון שלובש אותה לכבוד בלבד ולא לשם מצוות ציצית, ולא יברך.
2023-11-09 19:56:58
לימוד תורה בשבת
שלום, אני הולך על פי הפסקים של הרב אליעזר מלמד ויש לי שאלה: האם זו חובה ללמוד 6 שעות? אני בדכ בשבת לומד באזור ה3 וחצי שעות ואני מרגיש שזו היכולת המקסימלית שלי (כמובן לא כולל תפילות) וזה כולל בוקר וערב( שעה בערב, שעתיים בוקר ועוד שלושת רבעי שעה שיעור של הרב בבית הכנסת)
החובה היא על כל אחד לעשות כלל יכולתו כדי להגיע לשש שעות. מי שלא יכול – אנוס. פעמים רבות הקושי נובע מפני שלומדים לבד, אבל אם יקבעו חברותא עם חבר, או יבקשו מבחור ישיבה או רב לקיים חבורת לימוד, או יימצאו שיעור נוסף ללכת אליו – יוכלו להוסיף עוד לימוד.
2023-11-09 08:06:08
שעון דיגיטלי בשבת
בפניני הלכה שבת ב פרק יז הלכה יז כתוב שאם השעון הדיגיטלי מודד טמפרטורה יש בעיה ללכת עם זה כי הוא מודד את הטמפרטורה בכל צעד שהוא עושה, אבל אם צריך ללחוץ כדי לראות מותר. אבל לעניין מדידת צעדים אומרים שכל זמן שבעל השעון מעוניין לצפות בזה אחר השבת אסור. השאלה שחי היא האם יש הבדל בין מד טמפרטורה לבין מד צעדים? הרי שניהם מודדים בכל רגע נתון את הדברים. תודה.
אין הבדל, אלא שבטמפרטורה לא סביר שתהיה לו מזה הנאה במוצאי שבת אלא אם כן מדובר על שעון שזוכר את הטמפרטורות שהיו במשך היום והדבר מעניין אותו.
2023-11-08 19:01:53
איסור והיתר
בישלנו מרק עוף, ואחד העופות במרק לאט לאט נפתח עם הבישול, והתגלה בבשר אזור אדום שהיה נראה פצוע והיה בו נוזל אדום שזיהינו כדם. האם המרק ושאר העופות שבו נאסרו לאכילה? הנוזל האדום בוודאות בא במגע עם המרק בעת הבישול.
סביר להניח שהעוף עבר מליחה כהלכה, ומדובר על 'מראה דם' בלבד שמותר. וגם אם יש מקום לחשוש, מן הסתם בכלל מרכיבי המרק יש פי שישים כנגד הדם, ולכן הכל מותר.
2023-11-08 15:00:35
עניית בריך הוא
שלום הרב יש הנוהגים לענות בריך הוא במקום עניית אמן באחד המקומות בקדיש. וראיתי שהגר"ח קנייבסקי כתב שעדיף שלא לענות כך בקדיש שלפני ערבית, וכך כתב הרב יעקב קמנצקי. וגם הרב שטיינמן כתב שאין לענות כך לפני ערבית ולפני ישתבח, משום הפסק. מהי דעת הרב בכך?
האשכנזים שנוהגים לענות כך מדורי דורות, יכולים להמשיך לכתחילה במנהגם.
2023-11-08 11:34:46
עניית אמן
היי, מדוע בפניני הלכה לא דיבר שם על סוגי עניית אמן. כמו שעונה אמן על 3 ברכות ראשונות של שמונה עשרה שצריך לכוון אמת. כמו כן של הטוב שימך ולך נאה להודות? והביא שם רק על האמן של אמת וכן יהי רצון?
פניני הלכה ברכות פרק א, ט – "בנוסף לאמונה הכללית שבאה לידי ביטוי בעניית 'אמן', יש בה משמעות מפורטת, שאמת הוא מה שאמר המברך. שאם שמע, למשל את ברכת "המוציא לחם מן הארץ", יכוון בענייתו: אמת היא שה' מוציא את הלחם מן הארץ. וכשיש בברכה גם בקשה, כמו בברכת 'חונן הדעת' שבעמידה, יכוון: אמת שה' חונן הדעת, וגם: הלוואי שיחון אותנו בדעה (שו"ע קכד, ו, מ"ב כה)."
2023-11-08 10:22:56
יומטוביאן
שלום. בפניני הלכה שבת פרק כג סעיף ו. נכתב דין בסיס לדבר האסור והמותר, שאם הם שוים בערכם מותר לטלטל את הבסיס. השאלה שלי היא מהמבואר בסימן שי סעיף ו ברמא, שאם יכול לנער את האיסור לא יטלטלנו. בפניני הלכה סייג זה לא נכתב. ורציתי להבין מדוע? תודה וישר כח
זה כתוב בסעיף הקודם סעיף ה – "אלא שלכתחילה אין לטלטל אותו עם המוקצה שעליו, ולכן יטה את השולחן כדי שהכסף ייפול הצידה, ולאחר מכן יקח את השולחן למקום שירצה. ואם ייגרם הפסד מהפלת המוקצה הצידה, כגון שהמוקצה שעל השולחן הוא אבן, וליד השולחן ישנם כלי זכוכית שעלולים להישבר אם יפיל את האבן עליהם, מותר לטלטל את השולחן עם המוקצה שעליו עד למקום שבו יוכל להטותו הצידה בלא לגרום נזק (שבת קמב, ב; שו"ע שט, ד; שו"ע רעז, ג; להלן יד)."
לגבי מה שכתבת שכאשר המוקצה שווה בערכו להיתר מותר לטלטל את הבסיס – דעת הרב מלמד להחמיר בזה, שכדי שהבסיס לא ייעשה מוקצה, צריך שהדבר המותר יהיה חשוב יותר מהדבר האסור. כך כתב בהרחבות לפניני הלכה שבת:
ו, א – בסיס לדבר האסור והמותר
שו"ע שי, ח: "כלי שיש עליו דבר האסור ודבר המותר, מותר לטלטלו… וכגון שדבר המותר חשוב מדבר האסור, אבל אם דבר האסור חשוב יותר מדבר המותר, בטל אצלו ואסור לטלטלו". והעירו על דבריו התוספת שבת יח, בית מאיר, לבושי שרד, ח"א סז, ח, ומ"ב לג, שבשניהם שווים, אסור. וכתב הח"א שאף שמלשון השו"ע אין הכרע, מ"מ כיוון שנקט בתחילה שההיתר חשוב לו, משמע דווקא בזה מותר אבל בשניהם שווים אסור. ובבית מאיר כתב שהדיוק הוא מדברי השו"ע בסעיף ט עפ"י הגה"מ כו, ז, בשם הר"מ שכתב "תיבה שיש בה דבר המותר לטלטל ומעות, אם המעות אינם עיקר מותר לטלטלה". הרי שגם אם המעות עיקר כמו האוכל, התיבה מוקצה. (ובערוה"ש שי, טו, כתב להתיר, ודייק כך מלשון הגה"מ כו, ז, והשו"ע. וכתב בהלש"ב עמ' שפח-שפט, שכך דעת רוב הראשונים, ואין הכרח לדייק כדבריו).
וכן פסקו להחמיר – בא"ח, כה"ח, מנוח"א ושש"כ.
2023-11-07 08:49:52
כהן משיח מלחמה
מהו המקור לכך שכהן משיח מלחמה נמשח בשמן המשחה? עיינתי במסכת סוטה פרק ח, ברמב"ם בהלכות מלכים ועוד ולא מצאתי. תודה.
רמב"ם כלי מקדש ד הלכה ז. כס"מ שם. וכן בהוריות יב, ב: "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה – זה משוח מלחמה". ובערוה"ש קדשים יח, ב.
2023-11-07 04:24:57
בישול בשבת בצו 8
אני בצפון בצו 8. כרגע נמצאים באחד הישובים בהמתנה. בשבת היה מייחם אך בפועל לא הספיק המים. יש פה שומרי מצוות והרבה לא. האם נכון להגיד/לרמוז לגוי לפני /בשבת שבמידה ויגמרו המים ימלא וירתיח וכו. הבעיה הגדולה היא שבמידה ולא יהיה מים במיחם יהודים רבים ירתיחו מים לעצמם בקומקום וכו. ואם יהיה מים במיחם אז הם ישתמשו בו. איך נכון לנהוג במצב 1. שאני יודע מראש שהמייחם לא יספיק )ולא הציעו להשיג עוד מיחמים 2. שלא צפיתי את זה לפני שבת ובשבת זה קרהשאלה נוספת, במידה והחשמל קפץ והרים אותו יהודי/גוי והיה אוכל על הפלטה האם מותר לאכול ממנו )בהנחה שאפשר לאכול במקום לחם ושימורים .תודה
אמירה לגוי להרתיח מים בשבת עבור חילונים שירתיחו בעצמם – אסור. שכן אין לפתור איסור תורה של חבר על ידי איסור דרבנן שאתה תעשה. אם היה מדובר על דבר שיש בו צורך גדול של מים חמים, היה מותר לומר לגוי להפעיל את המיחם בשינוי, אבל מים חמים אינם צורך גדול בדרך כלל. אם יש מבין החילונים אדם מסורתי שרוצה להפחית באיסור, אפשר לומר לו שעדיף שיבקש לפני שבת מגוי לעשות זאת, ולומר לחילוני שלמרות שגם זה אסור, זה איסור יותר קל. ואם הוא גם ישלם לגוי על כך מראש (אפשר לשלם באוכל או שתייה), זה יותר טוב, כיון שאז יש צד לומר שהגוי עושה זאת עבור עצמו ולא עבור היהודי.
לגבי השאלה השניה – מדובר על איסור תורה, ולכן: אם עשה זאת גוי גם עבור עצמו – מותר. אם עשה זאת רק עבור יהודים – אסור. אם עשה זאת יהודי – אסור. וכשאסור, זה אומר שצריך לחכות שהאוכל לא יהיה חם, כדי לא ליהנות ממעשה האיסור.
למקרה ויהיו שאלות נוספות, שולח לך קיצור פניני הלכה על הלכות 'מעשה שבת':
אמירה לגוי
א. אסור ליהודי לבקש מגוי לעשות עבורו איסור בשבת, בין אם מבקש זאת בשבת או לפני שבת. ואף אסור לומר לגוי בשבת לעשות עבורו איסור ביום חול. ואף אסור לומר לגוי לעשות מלאכה עבור הגוי עצמו ברכושו של היהודי, כגון לומר לו "תבשל לעצמך את הבשר שלי", או "תדליק לך את האור שבביתי". אבל מותר לומר לגוי לעשות מלאכה עבור הגוי עצמו ברכושו של הגוי.
אמירה בדרך רמז
ב. איסור אמירה לגוי הוא גם בדרך רמז באופן שניכר שמורה לו לעשות מעשה, כגון "עשה עמי טובה, אין מספיק אור בחדר", או "תעשה את הדבר שצריך לעשות". אבל רמז בדרך של סיפור דברים מותר, ובלבד שלא נהנה מהאיסור הנאה גמורה בשבת. לכן אם נמצא במקום שיכול ליהנות קצת מהאור ורוצה שהגוי יוסיף לו הנאה, מותר לומר לו "החדר חשוך מדי", או "קשה לי לראות באור כזה חלש", ובלבד שלא יעשה דבר שלא היה יכול לעשות לפני כן, כגון לקרוא. אך לא יאמר זאת בטון של פקודה, באופן שאם הגוי לא יבין יכעס עליו ויאמר שוב את אותו המשפט.
ג. אין לו נייר טואלט חתוך, מותר לומר לגוי "אין לי נייר טואלט חתוך", ואם הגוי יבין ויחתוך לו נייר, מותר ליהנות ממנו, כיון שגם בנייר לא חתוך ניתן להשתמש. חטא וביקש במפורש מהגוי להדליק את האור או לחתוך את הנייר, יכול להשתמש באור ובנייר רק לדבר שהיה יכול גם ללא פעולת הגוי.
ד. מותר לרמוז לגוי לכבות את האור, כגון לומר "איני יכול להירדם עם אור", אף שבלא כיבויו לא היה יכול להירדם, כיון שאין בכיבוי הנאה חיובית, אלא מניעת האור המפריע. וכן כאשר התנור עובד בחינם, מותר לומר לגוי "חבל על החשמל שמתבזבז", כדי שיכבה אותו. ובמקום הפסד גדול, כגון כשעלולה לפרוץ דליקה, מותר לומר רמז יותר מפורש – "כל המכבה יבוא על שכרו".
לצורך מצווה, צורך גדול או חולה
ה. במקום מצווה, צורך גדול או הפסד גדול, מותר לבקש מגוי לעשות איסור מדברי חכמים. דוגמאות: להדליק אור בשינוי כדי שניתן יהיה ללמוד תורה או לסעוד סעודת שבת; לכבות את האור כשאין מקום אחר לישון וקשה לו מאוד להירדם באור; להביא דרך 'כרמלית' יין לקידוש, או מאכלים לעיקר הסעודה, או סידורים לתפילה; לאסוף כסף רב שנתפזר כדי שלא יאבד או יגנב; להכניס סחורה מוקצה לתוך הבית כדי שלא תתקלקל בגשם. וכן הדין כאשר מסופק האם יהיה לו הפסד גדול, או במקום שנחלקו הפוסקים האם האיסור מהתורה או מדברי חכמים.
ו. גם במקום צער משמעותי שחש בגופו, מותר לומר לגוי לעשות איסור מדברי חכמים, כגון להדליק ולכבות את המזגן או לשנות את המעלות שבו ביום חם מאוד או קר מאוד, ולכתחילה יאמר לו לעשות זאת בשינוי.
ז. לצורך חולה שאין בו סכנה, מותר לבקש מגוי לעשות אפילו מלאכה שאסורה מהתורה (להלן כח, א), וקטן שצריך מאוד לדבר מסוים נחשב כחולה (לעיל כד, ח). גם לצורך מצווה של רבים, מותר במקום צורך גדול לבקש מגוי לעשות איסור תורה. וכן הדין כאשר ניתן לקנות בית מגוי בשבת (לעיל ט, יג-יד).
ח. אם אין שם גוי, מותר ליהודי במקום מצווה, צורך גדול, הפסד גדול או צער משמעותי, לעשות מעשה שיש בו שני איסורי חכמים, כגון לכבות את האור בשינוי (ולצורך חולה, עי' להלן כח, ב).
ט. ניתן להשתמש בהיתרים הללו במקרים מיוחדים בלבד, ולא באופן קבוע (לעיל ט, יב).
הנאה ממלאכת הגוי במקרים שאסורה אמירה
י. במקרים בהם אסורה אמירה לגוי, אם עשה הגוי איסור תורה עבור היהודי, כגון שהדליק עבורו אש או בישל עבורו מאכל, אסור לכל ישראל ליהנות ממנו בשבת. ואם זו מלאכה שדרוש זמן כדי לעשותה, אסור ליהנות ממנה גם במוצאי שבת עד שיעבור הזמן שניתן לעשותה. ואם עשה הגוי איסור מדברי חכמים, מותר למי שהאיסור לא נעשה עבורו ליהנות ממנו בשבת.
יא. היה שם אור חלש והגוי הדליק עבור היהודי אור חזק, מותר לעשות את הפעולות שהיה יכול לעשות בדוחק באור החלש, וכן מותר ללמוד תורה ולהתפלל באור זה. ואם הגוי כיבה את האור כדי שהיהודי יוכל לישון, מותר לישון שם אף שלא היה יכול להירדם באור, הואיל ואינו נהנה מדבר ממשי שנוצר ממלאכת הגוי, אלא רק מסילוק האור (ועי' להלן כו, ד).
עשה הגוי מלאכה עבור עצמו
יב. עשה הגוי את המלאכה עבור עצמו או עבור גוי אחר, כגון שהדליק את האור, מותר ליהודי ליהנות ממעשיו. ואף אם הגוי התכוון להדליק את האור גם עבור עצמו וגם עבור יהודי, מותר ליהנות ממנו. לפיכך, כאשר כבה האור בבית, מותר ליהודי להזמין את הגוי כדי להביא לו דבר מה, וכשיראה הגוי שהמקום חשוך, יאמר לו היהודי שאסור לו להדליק את האור בשבת, כדי שהגוי ידליק את האור עבור עצמו. וכן מותר לשלוח את העובד הגוי לשטוף כלים במטבח, ואחר שידליק את האור לעצמו, יאמר לו שלא יכבה אותו.
יג. כאשר עושה הגוי את האיסור עבור עצמו, אבל עיקר הליכתו עבור היהודי, כגון ששלח אותו היהודי להביא דבר מהחדר כדי שידליק שם את האור, לא ילך עמו, כדי שלא יהיה ניכר שהגוי עושה את המלאכה עבורו, אלא ישלח אותו לחדר, ויגיע אחריו ויאמר לו שלא יכבה את האור.
יד. הרתיח הגוי מים עבור עצמו בשבת, אסור ליהודי ליהנות מהם, שמא הוסיף הגוי מים עבורו, או שמא כשיראה שהיהודי משתמש במים שנותרו, יבוא בשבתות הבאות להוסיף לחמם עבורו עוד מים. אבל אם הגוי אינו מכיר את היהודי, רשאי היהודי להשתמש במים החמים, כי אין חשש שהוסיף או יוסיף עבורו בעתיד. ואם הגוי קטף פירות או צד דגים או חלב פרה עבור עצמו, גם אם לא מכיר את היהודי, אסור לאכול מהם בשבת, כיוון שהם מוקצה (לעיל כג, כא).
הנאה ממלאכה של יהודי שנעשתה בשבת
א. איסור תורה שנעשה במזיד על ידי יהודי שעבר גיל מצוות, אסור לו ליהנות ממעשיו לעולם, ולכל ישראל מותר ליהנות ממעשיו רק במוצאי שבת. ואם עשה את המלאכה בשוגג, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת, ובמקום הצורך מותר ליהנות אף בשבת עצמה. אבל אם קטף פירות, צד דגים או חלב פרה בשוגג, אסור ליהנות מהם בשבת אף במקום הצורך, כי הם מוקצה.
ב. איסור מדברי חכמים שנעשה במזיד, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת. ואם עשה את האיסור בשוגג, מותר ליהנות ממעשיו אף בשבת עצמה. (דין קטן מבואר בפרק כד, ה. ודין גוי בפרק כה, י-יא).
ג. גדר מזיד ושוגג: חילוני שיודע שאולי הדבר שעושה אסור בשבת, נחשב מזיד ולא שוגג. וכן דתי שלא בטוח שהדבר שעושה מותר בשבת, נחשב מזיד. עשה את האיסור כמתעסק, כגון שנשען על קיר ובטעות גרם להדלקת האור, כיוון שלא היתה לו שום כוונה להדליק את האור, אין איסור ליהנות ממה שעשה. אבל מי שהדליק את האור בהיסח הדעת, כפי שהוא רגיל להדליק במשך כל השבוע, נחשב כשוגג ולא כמתעסק.
ד. כאשר אסור ליהנות מהאיסור בשבת, מותר לעשות מה שהיה יכול לעשות לפני כן בדוחק, אף שכעת ניתן לעשותו ביתר קלות (כמבואר בפרק כה, יא). אבל מה שלא היה יכול לעשות – אסור, כגון לקרוא ספר חול לאור החשמל, או להתחמם ליד התנור, או ליהנות משמיעת שיר. וכשלא נוח לצאת מן המקום, אין חובה לצאת, הואיל והודלקו בניגוד לרצונו והוא אינו רוצה ליהנות מהם. ואם אפשר, יפתח את החלון כדי שלא ליהנות מהחימום.
היתרים
ה. נעשה דבר שיש אומרים שהוא מותר, אף שלמעשה נוהגים להורות כדעה המחמירה, בדיעבד מותר ליהנות מאותה המלאכה בשבת, אפילו אם נעשתה במזיד. דוגמאות: חיממו על הפלטה מרק קר, עירו על שקית תה ישירות מהמיחם, בררו פסולת מאוכל סמוך לסעודה. וכן הדין כאשר נעשתה מלאכה בזמן תוספת שבת, או בזמן בין השמשות של כניסת השבת.
ו. איסור שנעשה במזיד אך לא שינה דבר בגוף החפץ, כגון שהביאו מאכלים ברכב, או שהעבירו חפץ מרשות הרבים לרשות היחיד, בשעת הדחק אפשר ליהנות מהם בשבת. ואם אפשר היה להגיע בהיתר אל החפץ, כגון שהביאו אוכל ברכב מבית הנמצא מספר רחובות משם, ניתן להקל בשעת הצורך. אבל כאשר הנאתו תגרום שימשיכו לחלל שבתות בעתיד, אין ליהנות מהאיסור.
ז. כאשר על ידי המלאכה האסורה נעשתה פעולה אחרת מותרת, מותר ליהנות ממנה. כגון שתיקנו באיסור כלי לפיצוח אגוזים, ועברו ופיצחו בו אגוזים – מותר לאוכלם, כיוון שבפעולת הפיצוח עצמה אין איסור. וכן כאשר הביאו מפתח באיסור ופתחו את הדלת, מותר להיכנס בה. וכן כאשר פתחו דלת של מקרר ונדלקה שם נורה, מותר להוציא מהמקרר מאכלים (ולגבי סגירתה עי' בפרק יז, יא).
מלאכה של יהודי שנעשית בשבת באופן קבוע
ח. יהודי חילוני שרגיל לעשות מלאכה בשבת עבור אחרים, אסור לכל מי שעשה עבורם את המלאכה ליהנות ממנה לעולם, כדי שלא לעודדו להמשיך לחלל שבת. לכן אסור לכל ישראל לאכול מאכלים שהכין טבח חילוני בשבת, וכן אסור לצפות במשחקי ספורט או דברים אחרים שצולמו בשבת על ידי יהודים.
ט. מחלבה שחולבת בשבת באיסור, או חקלאי שקוטף פירות וירקות בשבת, החלב והפירות אסורים לעולם. אבל אם התערבבו עם חלב ופירות שנחלבו ונקטפו בימי החול, מותר לאוכלם. מטעם זה מותר לקנות מוצרים של מפעל שמייצר כל השבוע כולל שבת, אלא שיש להעדיף לקנות מוצרים ממפעל שמקפיד על שמירת שבת.
דינים בצאת השבת
י. מותר לנסוע באוטובוס כחצי שעה לאחר צאת השבת, שזה הזמן שבו יוכל הנהג להגיע לתחנה בלא לחלל שבת. וגם אם יש לאוטובוס קו ארוך, שברור שתחילת נסיעתו התבצעה בחילול שבת, מעיקר הדין מותר לנסוע בו.
יא. מותר לשמוע חדשות שמגישים יהודים רק לאחר כחצי שעה מצאת השבת, כדי שיעבור זמן שיוכלו עורכי החדשות לאסוף את הידיעות ולכתוב את החדשות. ותוכניות אחרות מותר לשמוע לאחר כרבע שעה מצאת השבת, מפני שאפשר לארגן את השידור בזמן זה. אסור לשמוע שידורים של יהודים שנמצאים במקום בעולם שעדיין שבת.
בין דתיים לחילוניים ('לפני עיוור' ו'מסייע')
יב. אסור לאדם לתת רשות לחילוני לעשות איסורים בשבת בחפצים שלו, כדוגמת מכונית ומחשב. וכן אסור להדריך יהודי שנוסע בשבת איך מגיעים למקום מסוים, למרות שבכך תארך נסיעתו.
יג. מותר להדליק אור לפני שבת במקום שצריך לו, למרות שאחר כך יבוא חילוני ויכבה אותו. וכן מותר להזמין חילוני לשבת שלמה כדי להרבות אהבה וקירוב, גם אם לאחר הסעודה יסע לביתו, ובתנאי שיציע לו בכנות מקום לישון, באופן שההזמנה אינה כרוכה בהכרח בחילול שבת. ולעיתים מסיבות חינוכיות נכון להחמיר.
יד. יש לקיים ברית מילה בשבת גם כשברור שרבים מבני המשפחה יחללו שבת בנסיעה לברית. וכן מותר לחברי הקהילה לקיים בר מצווה בשבת למשפחה חילונית, גם כשברור שחלק מהאורחים יגיעו בנסיעה, ובלבד שהאורחים החילונים יכבדו את בית הכנסת ויזהרו שלא לחלל שבת בתוכו. ועדיף להמליץ להם לקיים את חגיגת העלייה לתורה בתפילת שחרית או מנחה של יום שני או חמישי.
טו. מכונות לממכר משקאות שרוב הקונים מהם יהודים, אם אין בדבר קושי גדול מאוד, צריך לסוגרם לפני שבת כדי שלא לסייע בחילול שבת. אבל אין חובה לסגור לפני שבת אתרים באינטרנט שמיועדים ליהודים, כיוון שהדבר קשה לביצוע. ואם האתר מיועד למכירות, רק אם הדבר קשה מאוד ניתן להקל ולא לסוגרו בשבת. ואם רוב הקונים מהמכונה או מהאתר הם גויים, אין צורך לסוגרם בשבת.
2023-11-06 11:40:49