חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
יומטוביאן
האם יש כלאי זרעים בצמחי תבלין או שנועדו לריח בלבד. בפניני הלכה כתוב: בכלל האיסור מיני תבואה, קטניות וירקות הראויים לאכילה. אבל מיני צומח שמיועדים לנוי או לרפואה, אינם בכלל האיסור. אך כאמור מה הדין בצמחי תבלין או שנועדו לריח?
כל מין חד שנתי הראוי לאכילה, בין בפני עצמו ובין כתבלין, שייך בו איסור כלאיים. 'ראוי לאכילה' הכוונה שבפועל נוהגים לאוכלו. מין שלא רגילים לאוכלו, או שהוא רב שנתי, אין בו איסור.
בפניני הלכה ברכות בפרק העוסק בברכת הריח מובא הכלל מתי נחשב מין לעץ שברכת הריח שלו 'עצי' ומתי 'עשבי'.
אביא לך כאן מתוך הספר החדש שיש כעת לאור – קיצור הלכה – פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד:
שלושה תנאים לעץ: א – מתקיים בגזעו משנה לשנה. ב – ענפיו או עליו יוצאים מהגזע או הגבעול ולא מהשורשים. ג – הגזע או הגבעול קשים. שני תנאים לעשב: א – גבעולו רך. ב – צריך לזורעו כל שנה מחדש, או שעליו יוצאים משורשו.
דוגמה למינים שברכתם 'עצי': הדס, ברוש לימוני, יסמין, רוזמרין, ציפורן, שיבא, יערה, מרווה. דוגמה למינים שברכתם 'עשבי': פיגם ויקינתון. בכל מצבי הביניים, כגון נענע ולואיזה מזן של גבעול רך, יברך 'מיני בשמים'. וכן מי שהביאו לו מין צמח ריחני, ואין לו דרך קלה לברר האם הוא עשב או עץ, יברך 'מיני'.
מסקנה – איסור כלאים קיים בין כל שני מיני תבלינים וירקות חד שנתיים או עשבוניים כמו נענע, ולכן אסור לשתול או לקיים נענע המעורבת עם צמחי תבלין חד שנתיים. צמחי תבלין מעוצים, רב שנתיים, כגון שיבא ורוזמרין, אינם כלאים עם נענע, וכן אינם כלאים זה עם זה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-04-04 06:07:36
הסרת איפור בשבת
בס״ד שלום לכבוד הרב, ברצוני לשאול מהי הדרך הטובה ביותר להסיר איפור בשבת? בבוקר שבת כשאני מתעוררת נמרח לי קצת המסקרה/שחור מתחת לעיניים הייתי מורידה עם מקל אוזניים יבש אבל זה לא צובע אותו? ומצד שני אסור עם מים/חומר ייעודי לכך כי זה סוחט את המקל אוזניים אז מה הדרך בה אפשר? תודה ושבת שלום.
הדרך הטובה ביותר היא לשטוף את העיניים ולנגבם בנייר טישו. אמנם אפשר להסיר גם בעזרת מקל אוזניים באופן שלא ייסחט, כלומר לשים עליו טיפה אחת של מים.
אביא לך פה את הדינים הרלוונטיים לשאלתך מתוך הספר החדש שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה' – ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה.
איפור
ח. מותר לפזר על הפנים פודרה שאין בה חומר מדביק, אלא היא רק מונחת על הפנים, אבל בשאר סוגי האיפורים יש איסור 'צובע'. לכן אסור לצבוע את הלחיים, העיניים, השפתיים והציפורניים. ואף בשפתון או לק שקוף שנותן ברק, אסור. וכן אסור למרוח חומר שנועד להחליק את הקמטים, משום איסור 'ממרח'. אבל מותר להסיר את האיפור על ידי מים או צמר גפן, ובלבד שאינו ספוג במים, משום איסור סחיטה.
צובע
יא. אסור להתאפר בשבת (לעיל יד, ח). וכאשר מנקה את ידיו ופיו בעת האכילה, לכתחילה ינקה בממחטת נייר או מפית נייר, והרוצה לנקותם במגבת או מפית בד, ישטפם במים תחילה כדי שלא לצבוע, ובמקום הצורך ניתן להקל, כיוון שצביעת המגבת והמפית מלכלכת אותם.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-04-03 21:56:16
תפילה
שלום אנחנו זוג צעיר עם ילדים מדי פעם אשתי דורשת מתן עזרה עם הילדים בבקרים וזה לפעמים דורש ממני להתפלל בבוקר ביחיד. בנוסף שלצד זה שעליי להתייצב בעבודה גם בשעה 8 בבוקר לרוב. ברצוני לשאול כמה שאלות. 1.האם מותר לי להתפלל ולהניח תפילין בעמוד השחר (בשעון קיץ זה יוצא 5:10 בבוקר) או עליי להמתין קצת? 2.וכן מי מתי אפשר להתחיל אמירת סדר הקורבנות? והאם מותר לי להתפלל ביחידות באופן קבוע כשלא מתאפשר לי אחרת בהסתמך על פוסקים הסוברים שתפילה בציבור אינה חיוב ממש אלא השתדלות (מגן אברהם או"ח סי' תרע"א ס"ק יב,שו"ת כרך של רומי סי' ז-ח ועוד) תודה.
ההלכה שהתקבלה בישראל היא שתפילה במניין היא חובה, ולכן הצריכו את האדם להשקיע בהליכה אליה 36 דקות (18 הלוך ו- 18 חזור), דבר שלא נדרש לדברים שאינם חובה. אמנם אדם שנצרך באופן זמני מפני מציאות חייו הנכחית להתפלל ביחיד, כמו למשל חיילים בצבא, יתפלל ביחיד וישתדל כשיכול להתפלל במניין.
גם הקמת משפחה פעמים שדומה לשירות בצבא… אמנם בכל זאת, מכיוון שמדובר על חיים נורמטיביים של רבים מאוד, נדרש להשתדל למצוא את הדרך לסדר את היום והזמן באופן שניתן יהיה להתפלל במניין, ורק כאשר הדבר מתנגש אפשר להקל, אבל לא באופן קבוע לוותר על מניין. לפעמים כאשר אדם יודע שדבר מסוים חובה לעשותו, הוא מוצא דרכים לכך, ואם אומרים לו שאין זה חובה, הוא לא מוצא את הדרכים לעשותו…
אביא לך את ההלכות הנצרכות למי שמתפלל מוקדם מתוך ספר הקיצור לפניני לפניני הלכה שיצא כעת לאור:
יא – זמן קריאת שמע ותפילת שחרית
זמני הבוקר
א. 'עלות השחר' הוא הזמן שבו אור קלוש מתפשט מעט על פני המזרח. 'משיכיר' הוא הזמן שבו האור מתפשט יותר עד שיכול אדם להכיר את חברו שאינו רגיל לפוגשו ממרחק של ארבע אמות. 'הנץ החמה' הוא הזמן שבו נראית השמש.
הפרש הזמן שבין עלות השחר להנץ החמה נע בין 72 ל- 88 דקות בארץ ישראל, לפי עונות השנה וגובה המקום מעל פני הים. וזמן 'משיכיר' נע בין 48 ל- 58 דקות לפני הנץ (צריך ללכת לפי לוח זמנים מדויק, כתוכנת 'חזון שמים').
תחילת זמן קריאת שמע ותפילת עמידה
ב. לכתחילה תחילת זמן קריאת שמע וברכותיה הוא 'משיכיר', וזמן תפילת עמידה מ'הנץ החמה'. ובדיעבד שאמרם משעלה השחר – יצא.
ג. הנאלץ להקדים את תפילתו, יכול להתפלל לפני זמן 'משיכיר' עד סיום פסוקי דזמרה בלי טלית ותפילין, וכשיסיים את ברכת 'ישתבח' ימתין לזמן 'משיכיר', ואז יניח טלית ותפילין בברכה, וימשיך בתפילתו.
ד. בשעת הדחק כשנצרך כבר בעלות השחר להתחיל את ברכות קריאת שמע, יאמר לפני כן את ברכות השחר ופסוקי דזמרה, יניח טלית ותפילין סמוך לעלות השחר ללא ברכה, ולאחר תפילת עמידה, כשיגיע זמן 'משיכיר', ימשמש בהם ויברך. למנהג יוצאי אשכנז, לכתחילה לא יאמר את ברכת 'יוצר המאורות' לפני זמן 'משיכיר', אלא ידחה את אמירתה לאחר התפילה.
ה. כל זמן שיש אפשרות לומר את קריאת שמע וברכותיה אחר זמן 'משיכיר', גם אם יצטרך לשם כך להתפלל שמונה עשרה בהליכה או בישיבה, או להתפלל שמונה עשרה בעלות השחר ולא להסמיך גאולה לתפילה, לא יאמר את קריאת שמע וברכותיה לפני 'משיכיר'.
ו. המהודר ביותר הוא להתחיל את תפילת שמונה עשרה כשהחמה מתחילה להיראות ('ותיקין'). אבל כיום שרוב האנשים רגילים ללכת לישון מאוחר, והקימה המוקדמת תגרום להם לעייפות בלימוד או בעבודה, ההידור החשוב הוא להקדים ולהגיע לבית הכנסת לפני תחילת התפילה.
סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה
ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.
ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן ה'גר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.
ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותה כזמן 'מגן-אברהם'.
שמירת הזמנים
י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.
יא. במניין שבו מתפללים שמונה עשרה עד סוף ארבע שעות לפי זמן הגר"א, יש להקפיד לסיים גם את חזרת הש"ץ בתוך ארבע שעות. וכאשר המניין נוהג שלא כהלכה ומתפלל עמידה לאחר ארבע שעות לפי זמן הגר"א, צריך להתפלל ביחיד.
יב. מי שאין לו תפילין, לא יאחר את זמן קריאת שמע ותפילת עמידה, מפני שבדיעבד אפשר להתפלל בלא תפילין.
יג. תפילה במניין עדיפה על 'ותיקין' ביחיד גם אם התפילה במניין לפני 'הנץ החמה', ובלבד שאומרים את קריאת שמע וברכותיה אחר זמן 'משיכיר'. אמנם הרגיל להתפלל 'ותיקין' במניין, ויום אחד אין לו מניין, רשאי להתפלל באותו היום 'ותיקין' ביחידות. וכן הרוצה להתפלל מדי פעם 'ותיקין' ואין לו מניין, יש לו על מי לסמוך.
יד. אישה שנוהגת להתפלל בכל יום תפילת עמידה אחת, בשחרית או במנחה (להלן כז, א), אם עברו ארבע שעות ולא התפללה שחרית, מוטב שתתפלל באותו יום מנחה. אבל אם היא חוששת שתשכח להתפלל מנחה, תתפלל שחרית עד חצות היום.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-04-03 18:52:35
אמא
האם מותר לי לחבק את אמא שלי אני נער בגיל 16
בוודאי, ואף יש בזה מצווה מהתורה של כיבוד הורים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-04-03 15:37:06
תערובת בשר וחלב
האם סכו"ם בשרי בן יומו נקי שנגע בסיר חלבי עם מאכל חלבי רותח בתוכו, מטריף את הכלים והמאכל?
טעמים עוברים רק על ידי מאכל או נוזל, אבל שני כלים רותחים שנגעו זה בזה אינם מעבירים טעמים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-04-02 14:41:10
סדר נפילת אפיים
במניין שבו אני מתפלל לא נוהגים לומר נפילת אפיים ארוך בימים שני וחמישי, מה המקור למנהג זה?
לא יודע. תגיד מה שאתה מספיק עד קריאת התורה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-04-01 04:11:42
הכנת קפה נמס בשבת
שלום כבוד הרב. איך בדיוק צריך להכין קפה נמס בשבת? (כלי שני או שלישי, אם אפשר לערות מכלי שני, האם זה מגבל וכו') תודה מראש!
כל משקה מותר להכין בשבת בעירוי מכלי שני. כלומר להוציא מים מהמיחם לתוך כוס, ומהכוס הזו לערות את המים לתוך כוס שיש בה קפה או תה. כך מבואר בפניני הלכה שבת פרק י סעיף ח (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). וכך מובא למעשה בספר הקיצור לספרי פניני הלכה שיצא כעת לאור (ניתן לרכוש דרך האתר של ספרי מכון הר ברכה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-03-30 21:05:49
צניעות
מהו שיעור פתח החולצה העליון ?
אין לזה גדר מוחלט, אלא הכלל בזה הוא לפי איך שנוהגות הנשים הצנועות, כלומר לא פתוח מידי.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-03-30 19:15:45
דיבורי חול בשבת
מה מותר ומה אסור לומר בשבת?
אביא לך את ההלכות בעניין זה המובאות בספר הקיצור לכל ספרי פניני הלכה, שיוצא בימים אלו לאור:
דיבור בענייני מלאכה
כד. אסור לומר דברים שאסור לעשות בשבת ומתכוון לעשותם בעתיד, כגון "מחר אסע לירושלים", "אדבר עם פלוני בטלפון". אבל מותר לומר דברים אלו בלא להזכיר את המילה המראה על מלאכה, כגון "מחר אלך לירושלים", "אדבר עם פלוני". וכאשר מספר על דברים שעשה בעבר, מותר להזכיר דברים אסורים, ובלבד שאין בכוונתו להדריך את חברו כיצד לעשותם.
כה. הרוצה לנסוע במוצאי שבת, רשאי לשאול את חברו שיש לו מונית "האם נראה לך שתוכל לבוא אליי בצאת השבת", אבל לא יאמר לו בלשון ציווי "בבקשה תבוא אליי במוצאי שבת", אף שלא מזכיר את המילה 'נסיעה'. וכן הרוצה לשכור פועל, רשאי לומר לו בשבת "אני מקווה לפגוש אותך ביום ראשון", אבל לא יאמר לו "בבקשה תבוא אליי ביום ראשון".
דיבור בענייני חשבונות
כו. אסור לדבר בשבת על חשבונות שיש בהם תועלת עסקית, ומותר לדבר מעט על חשבונות שאין בהם שום תועלת. לפיכך, אסור לדבר על התשלום שצריכים לשלם לפועלים, ומותר לדבר על מה שכבר שולם. וכן אסור לספר בכמה מכרו בית למי שמתעניין בקניית בית דומה. ובמקום צורך גדול, כגון שפגש אדם שאם לא ידבר עמו בשבת יהיה לו הפסד מרובה, מותר לדבר בשינוי, כגון במקום לומר "מאה שקלים" יאמר "מאה חלות".
הליכה ודיבור לצורך מצווה
כז. לצורך מצווה, כאשר הדבר נצרך דווקא בשבת, מותר לדבר בענייני מלאכה, או ללכת לראות דברים שצריך לעשות בהם מלאכה, או לחשב חשבונות כספיים. לפיכך, מותר ללכת להתבונן בבית כנסת שנמצא בתהליך בנייה, או ללכת סמוך לחשיכה למקום שייסעו משם לניחום אבלים.
וכן מותר לחשב את העלויות של סעודת חתונה, שכירת התזמורת והכנת בגדי הכלה, אבל אסור לסכם את העסקה בפועל. אסור לדבר על שכירת הצלם לחתונה ועל קניית בגדים להורים ולאחים, מפני שאינם מכלל צורכי המצווה.
כח. במקום הצורך מותר לערוך מגבית שבה מתחייבים לתת סכום לצדקה או לבית כנסת, או להכריז על אבדה גם אם היא מוקצה. וכן מותר לדבר על צורכי ציבור, כמו סלילת כביש וקביעת מיסים. וכן מותר להורים לחשב את הסכום הנדרש עבור חינוך ילדיהם לתורה, מדע ומקצוע.
וכן מותר במקום הצורך לעוסקים בחינוך לדון בתקציב בית הספר, ומותר למנהל לשאול מורה אם הוא מוכן ללמד אצלו, ואף לספר לו כמה יוכל להרוויח, בלא לסכם עמו את שכרו. וכן במקום שקשה למצוא מצות לפסח או ארבעה מינים לסוכות, מותר להודיע בשבת היכן ניתן לקנותם.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-03-30 18:22:42
הלכות שבת
האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?
התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.
אופניים קורקינט וסקטים
אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).
יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.
ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-03-26 22:16:35
הלכות שבת
שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.
גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.
אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).
כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).
כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-03-26 22:15:03
ברכות
שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)
מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.
כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:
שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה
טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).
יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.
יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-03-26 20:59:29
מחמם מים בגז בשבת
שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)
אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).
אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-03-26 17:23:52
פסח
שלום הרב, עקב המצב הביטחוני וכחלק מהמלצות פיקוד העורף הכנו בחדר הממ"ד שלנו ציוד לשעת חירום. חלק מציוד זה הינו מזון יבש, חלקו שימורים וחלקו מזון יבש כגון פסטות, קרקרים, ביסקוויטים וכו'. חלק מהמזון אינו כשר לפסח והינו חמץ. רצינו לשאול כיצד יש להכין חדר זה לקראת הפסח: .האם ניתן למכור את החמץ ולהשאירו בחדר, או שיש להוציאו? 2. האם ניתן לשים שם גם ציוד לקראת פסח והוא יהיה ליד הציוד החמץ למרות שזה פתח לבלבול? 3. נשמח לטיפים והמלצות כיצד לארגן חדר זה בצורה מיטבית לפסח תודה רבה
אני חושב שעם שפע המזון שיש היום, אפשר ונכון להתארגן לכך עם דברים כשרים לפסח, ולאכול את החמץ שהכנתם שם בחודש הקרוב. אם אינכם רוצים, אתם יכולים לסמוך על עיקר הדין שמותר למכור חמץ גמור. במקרה כזה, אפשר להשאיר את החמץ בממ"ד, אבל לסגור אותו בארון עם סלוטייפ, או לשים לפניו מחיצה בגובה 76 סנטימטר לפחות, כדי שלא תשכחו בטעות ותבואו לאכול מהחמץ מפסח.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-03-25 16:18:40
האם בגלל כף עץ בשרית אי אפשר לאכול פרווה עם חלב
שלום, אם יש לי כף עץ בשרית נקיה (אבל רואים עליה צבעים שונים והיא משומשת), אם אני מכין ומערבב עם הכף תבשיל פרווה בסיר בשרי נקי, האם אני יכול לאכול את התבשיל עם חלב (אני אשכנזי). תודה רבה
אם אתה יודע מראש שתרצה לאכול את התבשיל גם עם חלב, תכין אותו בכלי חלבי או בכלי פרווה.
פירוט:
א. כאשר רוצים לאכול מאכל פרווה עם מאכלים בשריים וחלביים, לכתחילה יש להכינו בכלי פרווה, וכאשר מתכוונים לאוכלו רק עם מאכלים ממין אחד, לכתחילה יש להכינו בכלי של אותו המין.
אמנם בשעת הצורך, אם הכלי עשוי מתכת או זכוכית ונוקה היטב עם סבון, מותר לבשל או לאפות בו מאכל פרווה שרוצים לאוכלו עם המין השני, מפני שכיום כלים אלו איכותיים ואינם סופגים טעמים. וכן הדין לגבי מאכל חריף כבצל, שום ופלפל חריף, שבושל או נצלה או נחתך בכלי מתכת או זכוכית שנוקה היטב.
אבל אם מדובר בכלי מתכת או זכוכית שלא נוקה היטב, או בכלי מסוג אחר אפילו נוקה היטב, אין לאפות או לבשל או לחמם בו מאכל פרווה שיודע שירצה לאוכלו עם המין השני. אמנם בדיעבד שהמאכל הפרווה התערב עם מאכל מהמין השני, או שנוצר פתאום צורך ממשי לאוכלו עם המין השני, אפשר להקל. את המאכל הפרווה לבדו מותר לאכול לכתחילה בכלים מהמין השני, אפילו אם הוא רותח.
היה המאכל הפרווה חריף ובישל אותו בכלים אלו, או שחתך אותו אפילו בעודו קר בסכין מתכת שנותר עליה שמנונית בשר או חלב – דין המאכל כדין הכלי ואסור לאוכלו עם המין השני, ואם עירבו במין השני ולא היה בו פי שישים כנגדו, המאכל אסור.
ב. קרש חיתוך מעץ או מפלסטיק סופג טעמים, לפיכך יש לייחד קרש למאכלים בשריים וקרש למאכלים חלביים. והרוצה לחתוך מאכלים לשני המינים, צריך לייחד קרש חיתוך למאכלי פרווה. בדיעבד, אם חתך ירקות שאינם חריפים על קרש חיתוך ממין אחד שניקו אותו היטב, ועירבו אותם בתבשיל מהמין השני, התבשיל כשר.
אבל אם חתך דבר חריף, כגון בצל, על קרש חיתוך נקי מעץ או מפלסטיק שחתכו עליו בעבר בשר או גבינה רותחים – דין הבצל כדין הקרש, ואם בטעות עירבו אותו בתבשיל מהמין השני שלא היה בו פי שישים כנגד הבצל, התבשיל אסור. ובשעת הדחק, כל זמן שמסתבר שאין אפשרות להרגיש בתבשיל הבשרי את טעם הגבינה, אפשר לאוכלו.
ג. גם כאשר רוצים להכין מאכל פרווה קר, נכון להכינו במערך כלים ממין אחד, כדי לשמור על ההפרדה בין כלי בשר לחלב. לדוגמה, כאשר מכינים סלט ירקות בקערה בשרית, נכון לערבב אותו בכף בשרית. ובשעת הצורך אפשר להקל אפילו אם מדובר על צורך קל, כגון שהכלי החלבי מתאים ביותר למטרה זו, או כשממהרים ואין שם כלי בשרי שטוף.
התשובה הובאה מתוך הספר החדש – 'קיצור הלכה' המביא את פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-03-24 15:03:06
מתנות לאביונים באינטרנט
האם שליחת כסף באינטרנט לעמותה המחלקת בו ביום זה לכתחילה או בדיעבד ?
יש כיום קושי לגבאי הצדקה להמתין ביום הפורים שהאנשים יביאו את הכסף ולהספיק לחלקו בזמן לכל מי שצריך, לכן במצב שנוצר אפשר לכתחילה לתת לגבאי הצדקה לפני פורים שיחלק את הכסף בבוקר הפורים לנצרכים. טוב שלכל קהילה או שכונה יהיה אדם כזה שניתן לסמוך עליו שהוא מכיר ויודע למי לתת. לתת לעמותות זה פחות טוב – בדיעבד כלשונך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-03-21 22:59:14
מתנות לאביונים
לפי מה שכתוב בפניני הלכה שיוצאים ידי חובה בנתינת שקל לכל מתנה, אם אני תורם 2 שקלים למרכז שמחלק את זה לאביונים, אני יכול לצאת בזה ידי חובה?
אם אתה רוצה לקיים את מצוות משלוח מנת במינימום האפשרי, התשובה היא – כן. אבל לפי המבואר שם, עדיף לתת לפחות חמישה שקלים לכל עני. ואם אינך נוהג לתת כל השנה מעשר כספים, נכון לתת יותר.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-03-21 10:48:03
קריאת שמע
שלום. קראתי בספר קצ"ע לאישה ולבת של הרב עובדיה שאישה אמור להתפלל את כל פרשת קריאת שמע ללא הזכרת שם מלכות המפורש. האם הבנתי נכון? אודה לקבלת תשובה
באתר הזה התשובות אינן לפי הרב עובדיה אלא לפי הרב אליעזר מלמד שליט"א.
אישה שאומרת קריאת שמע, אומרת גם את שם השם בדיוק כמו גברים.
אביא לך את סיכום דין תפילה לנשים כפי שמופיע בספר שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה', המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה:
כז – תפילת נשים
החובה והרשות בתפילה
נשים חייבות במצוות התפילה למרות שהיא מצווה שהזמן גרמא, משום שכל יהודי צריך לפנות אל ה' בתפילה בכל יום ולבקש רחמים על עצמו ועל עם ישראל. אלא שיש הבדל בין תפילת שמונה עשרה וברכות השחר, לבין שאר חלקי התפילה:
א. תפילת שמונה עשרה: טוב שאישה תתפלל כל יום תפילת עמידה של שחרית ומנחה כדעת רוב הפוסקים (ועי' לעיל יח, כב). והרוצה להקל, יכולה להסתפק בתפילה אחת, ועדיף שתהיה זו תפילת שחרית כדי לפתוח את היום בתפילה. ומי שלא הספיקה להתפלל שחרית – תתפלל מנחה, ובדיעבד אם לא הספיקה להתפלל מנחה – תתפלל ערבית. אישה שאינה יכולה למצוא זמן להתפלל בעמידה, ורוצה להקל ולהתפלל בקביעות בישיבה בדרך לעבודתה, רשאית.
בשעת הדחק או אישה שטרודה בטיפול בילדיה ובענייני הבית ואין לה פנאי להתפלל תפילת עמידה, יכולה להסתפק בשנים אלו בברכות השחר וברכות התורה, אותן כל אישה חייבת לומר. הדבר שונה מאישה לאישה, ותלוי במספר הילדים, בגילם ובאופיים, וכן האם היא שולחת אותם למעון, והאם היא עובדת לפרנסת המשפחה. אמנם צריכה כל אישה לשים לב שלאחר שילדיה יגדלו ועול הבית יפחת, או בימים בהם היא פחות טרודה, כגון בשבתות, תתפלל תפילת עמידה.
ב. שאר חלקי התפילה: ראוי שכל אישה תאמר בכל יום את שני הפסוקים הראשונים של קריאת שמע – 'שמע ישראל' ו'ברוך שם', כדי שתקבל על עצמה עול מלכות שמיים (זמן ק"ש מבואר בפרק יא). והרוצה להדר ולומר חלקים נוספים בתפילה, זהו סדר החשיבות: הזכרת יציאת מצרים בפסוק האחרון של פרשת 'ויאמר', ויותר מהודר שתזכיר את יציאת מצרים על ידי אמירת ברכת 'אמת ויציב'; פסוקי דזמרה – ברוך שאמר, אשרי, חמשת מזמורי ההללויות, ישתבח; שלושת פרקי קריאת שמע וברכותיה; פרשת התמיד והקטורת שלפני פסוקי דזמרה; שאר מזמורי פסוקי דזמרה והמזמורים המובאים בסוף התפילה.
ג. במוסדות החינוך, יש מקום לחנך את הנערות לומר את כל סדר התפילה עד אחר תפילת עמידה (בפסוקי דזמרה ניתן להסתפק במובא לעיל), ולאחר שיכירו ויתרגלו לכל התפילה, אם המחנכות יראו שהתפילה הארוכה פוגעת בכוונה, ראוי לאפשר לבנות שרוצות לקצר לומר את עיקר התפילה בלא תוספות.
ד. מוסף והלל: מצד הדין נשים פטורות ממוסף והלל, אך טוב שיתפללו מוסף, ובמיוחד בראש השנה ויום הכיפורים. והאומרת גם הלל תבוא עליה ברכה, ולמנהג הרווח של יוצאות ספרד לא תברך עליו (דיני מוסף והלל הובאו בהלכות זמנים פרק א, יא-טו).
ה. קריאת התורה: נשים פטורות משמיעת קריאת התורה. אמנם אישה שיכולה, טוב שתשמע את הקריאה בשבת.
ו. קריאת שמע שעל המיטה: נשים חייבות לומר לפחות את פרשת 'שמע' וברכת 'המפיל' לפני השינה בלילה (ועי' לעיל פרק כו). וטוב שיכוונו לשם מצוות קריאת שמע של לילה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-03-20 21:31:10
צום
הרב שליט"א מתיר לאכול פולי קפה בצום. שאלתי היא האם האם בצומות הקלים הרב מתיר אף לשתות קפה מאוד מרוכז (בערך חצי רביעית) ללא סוכר כאשר האדם סולד משתייה זו?
אין היתר גורף של הרב שליט"א לאכול פולי קפה בצום, ההיתר הוא למי שיש לו כאבי ראש חזקים. ההיתר בנוי על כך שזה כסוג של תרופה, ולכן אין לערבבו עם מים כלל.
פניני הלכה ימים נוראים ח, ב –
מותר למי שסובל מכאבי ראש עזים בגלל חסרון הקפה, ליטול גלולות שיש בהן קפאין או גלולות להפגת כאבי ראש. וכן מותר לסובלים ממיגרנה להקדים וליטול גלולות כדי למנוע התפרצות של כאבים.
ובהערה – … מי שסובל מאוד מחסרון הקפה, ואין לו גלולות שיש בהן קפאין, רשאי לבלוע קפה, שהואיל וטעמו מר כלענה, דינו כתרופה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2024-03-20 18:18:40