שלום, יש לי מספר שאלות בבקשה: א. אם לא כיבסו את כל הבגדים של הקטנים לפני החג מותר לכבס את הבגדים שהתלכלו במועד עם הבגדים שלא כובסו לפני החג. איך מותר אם אין לו צורך בכל הגדים לחג? הרי ההיתר הוא לכבס את הבגדים הנצרכים למועד ואין להוסיף בגדים לצורך ימי החול? (מועדים, יא, יב). ב. מותר להסיר גבשושית גם כשיש טורח (מועדים, יא, ח) ורשום במקום אחר (מועדים, יא, ב) שרק אם אין טורח מותר? ג. מה המקור לחובה של האיש לשתות יין בחג? לגבי בשר אני מבין שלומדים מהפסוק של קורבן שלמים?

א. מותר לכבס לקטנים רק לצורך החג.

ב. בסעיף ח מדובר לצורך המועד, ובסעיף ב מדובר שלא לצורך המועד, לכן כתוב שם – "גם כשהיא נמצאת בחדר שאין משתמשים בו בחג".

ג. עי' פניני הלכה מועדים פרק א סעיף ט.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-18 14:02:33

מה מברכים על מצה בחול המועד של פסח

המוציא לחם מן הארץ

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-18 06:50:12

יהודי תושב חו"ל אשר נמצא בפסח בארץ ישראל, ידוע שחייב בשמיני של פסח כיום חג. השאלה היא האם מותר לו לאכול חמץ בשמיני של פסח?

אם הוא אכן חייב ביומיים חג לפי כללי ההלכה, אסור לו לאכול חמץ ולא קטניות כמו פסח רגיל. אבל לא בטוח שהוא חייב לנהוג יומיים. אפשר לראות את הדברים בפניני הלכה מועדים פרק ט דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את הכללים לכך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (בעיקר בסעיף ז):

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ט – יום טוב שני של גלויות

עיקר הדין

א. הגרים בחוץ לארץ צריכים לקיים את כל הימים הטובים יומיים, היום הראשון מהתורה והשני מדברי חכמים, ונקרא 'יום טוב שני של גלויות'. את ראש השנה גם בארץ ישראל תיקנו לעשות יומיים בגלל שזמנו בתחילת החודש (הלכות ימים נוראים ג, ה), וביום הכיפורים גם בחוץ לארץ עושים יום אחד מפני הקושי הגדול להתענות יומיים רצוף.

ב. יום טוב שני שווה ליום טוב ראשון בכל הלכותיו, ואף מברכים בו 'שהחיינו' (לגבי מצוות סוכה וד' מינים, עי' בהלכות סוכות ו, ט-י. ולגבי קבורת מת עי' לעיל ז, ה). יש להיזהר שלא להכין שום דבר מיום טוב ראשון ליום טוב שני, וגם את נרות יום טוב שני נכון להדליק לאחר צאת הכוכבים. לכתחילה נכון שלא לאכול ביום טוב ראשון סעודה בתוך שלוש השעות הסמוכות לשקיעת החמה, כדי שיאכל את סעודת ליל יום טוב שני לתאבון (עי' לעיל ב, כב-כה).

דין היוצא לחוץ לארץ

ג. היוצא מארץ ישראל להשתקע בחוץ לארץ, דינו כבן חוץ לארץ. אבל אם בכוונתו לחזור, דינו כבן ארץ ישראל, ואם הוא נמצא מחוץ לתחום שבת של קהילה יהודית (הלכות שבת ל, א), אינו נוהג יום טוב שני של גלויות. אבל אם הוא נמצא בקהילה יהודית או בתחום שבת שלה, דינו כדלהלן:

איסורים: עליו לנהוג בכל איסורי החג כמותם, ורק בשעת הדחק יכול להקל אם אף אחד מאנשי חוץ לארץ לא רואה אותו.

מצוות: עליו לקיים את המצוות שחייב בהן כאילו הוא יום חול, ולכן יבדיל בצנעה במוצאי יום טוב ראשון, ויניח תפילין בצנעה. וכדי שלא יראה סותר את מנהגם, יקפיד ללבוש בגדי יום טוב וידליק נרות לכבוד יום טוב שני בלא ברכה. ואם הוא מתארח בליל הסדר, ישתתף בסדר בלא לומר את ברכות המצוות, אלא יענה אחריהן 'אמן'. ואם אינו מעוניין לשבת עמהם – רשאי.

תפילה: כיוון שהוא צריך להתפלל בנוסח של חול המועד או יום חול, יכול להתפלל ביחיד. ואם יוכל להצניע את נוסחו, ואין חשש שיקראו לו לעלות לתורה בלא שיוכל לסרב, טוב שיתפלל בציבור. ואם ישימו לב שאינו נמצא בתפילה, צריך להתפלל בציבור ולהשתדל שלא ישימו לב שהוא מתפלל בנוסח שונה, ואם קראו לו לתורה ולא יכול לסרב – יעלה, ואם הוא כהן יעלה עם הכהנים גם בתפילת מוסף ויבליע את שם השם בברכה כיוון שאינו מתפלל מוסף, ואם הוא הכהן היחיד – יעלה ויברך.

אסור לעשרה מבני ארץ ישראל לעשות מניין לבד אפילו בצנעה, ויש נוהגים להקל בזה ברשות רבני המקום.

היוצא לזמן רב ודעתו לחזור

ד. היוצא מהארץ למשך שנה לפחות, למטרה שאין לה זמן קצוב, אף שדעתו לחזור, דינו במשך שהותו שם כבן חוץ לארץ. ואם יש לו משפחה שגרים איתו בבית, הוא נחשב כבן חוץ לארץ באותה שנה רק אם גם משפחתו יצאה עימו.

ה. היוצא למטרה ברורה שיש לה זמן קצוב שבסיומה הוא מתכנן לחזור לארץ, כגון שיוצא להשלמת לימודים גבוהים, או לשליחות חינוכית או עסקית – אם הוא מתכוון לחזור בתוך פחות מארבע שנים, נחשב עדיין כבן ארץ ישראל. יצא למטרה מוגדרת למשך שנתיים, ואחר כך החליט להישאר עוד שנתיים, משעה שהחליט להוסיף שנתיים ינהג כבן חוץ לארץ. אמנם כשיגיע לבקר בארץ דינו כבן ארץ ישראל, הואיל ויש לו זיקה עמוקה לארץ.

ו. אם רב הקהילה שנמצא בה הוא מורה הוראה מובהק שכל בני הקהילה נשמעים להוראותיו, ולדעתו כל השוהים בקהילתו שנה ומעלה דינם כבני חוץ לארץ, צריך לנהוג לפי פסיקתו.

דין העולה לביקור או לשהייה בארץ

ז. מי שגדל בחוץ לארץ ואין לו כוונה לגור בארץ ישראל, כיוון שזיקתו לארץ אינה ניכרת, כשמגיע לביקור בחגים צריך לעשות יום טוב שני של גלויות. אבל כל מי שזיקתו לארץ ניכרת, אינו צריך לעשות יום טוב שני כשמגיע לארץ, ואלו הם:

– יש לו ילדים או הורים שעלו לארץ.

– קנה דירה בארץ כדי לגור בה במשך ביקוריו.

– החליט לעלות לארץ כאשר הדבר יתאפשר, אף שיעברו שנים עד שיוכל להגשים את תוכניתו.

– עלה לארץ למשך שנה, אף שבתוכניתו לחזור לחוץ לארץ. וכן מי שביקוריו בארץ במשך השנים נצברו לזמן של שנה.

– התגורר במשך שנים בארץ, ויש סיכוי שיחזור.

מנהג בני חו"ל שמבקרים בארץ

ח. הנמצאים בביקור בארץ ישראל וצריכים לקיים יום טוב שני של גלויות, רשאים לעשות מניין לעצמם ולהתפלל בו יחד את תפילות החג (ועי' בהלכות סוכות ו, י).

ט. לצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן הארץ לעשות עבורו מלאכה ביום טוב שני, שהוא יום חול או חול המועד לבן הארץ (עי' בהלכות שבת ט, יא).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-17 16:08:53

שלום, לגבי הנוהגים לא לאכול צלי בליל פסח, אם הכינו חתיכות נוספות של בשר צלוי. האם אסור לאכול מהם או מותר כי המנהג הוא רק בחתיכה שבקערה?

הנוהגים לא לאכול צלי, לא אוכלים צלי בלי קשר לקערה, כפי שמובא בפניני הלכה ובספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-17 11:31:09

טיגנתי חביתה עם חלב במחבת חדשה והפכתי אותה במזלג בשרית שאינה בת יומה, מה דין המזלג המחבת והחביתה?

החביתה והמחבת מותרות, והמזלג צריך הכשרה בתוך הקומקום כשהוא מגיע לרתיחה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-16 15:10:50

כתוב בספר מועדים, ב, ז, שישנם 3 תנאים לאמירת הלל. כיצד בחנוכה אומרים הלל שלם למרות שלא עומד בתנאים, ואילו בששת הימים האחרונים של פסח ובראשי חודשים שעומדים בחלק מהתנאים אומרים חצי הלל?

יש שני סוגי הלל שלם: א. על החגים, ועל זה מדובר בספר המועדים. ב. על הצלת ישראל, ועל זה מדובר בספר זמנים בהלכות יום העצמאות.
לגבי חצי הלל, זהו הלל שאינו חובה כיוון שאינו עומד בתנאים, אלא שנהגו ישראל לאומרו, ולכן נחלקו המנהגים האם מברכים עליו, כפי שמובא בספר זמנים בהלכות ראש חודש.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-16 14:55:14

הרב כתב בהלכות טבילת כלים, שהגדר שמחייב כלים בטבילה, הוא מגע ישיר בין הכלי לאוכל. למשל סיר נוגע ישירות באוכל ולכן צריך טבילה ואילו חצובה ברוב המקרים לא נוגעת באוכל. רציתי לשאול מה יהיה הדין לגבי ביצה קשה בסיר לא טבול. האם הקליפה נחשבת כחציצה מהסיר ולכן לא יהיה צורך בסיר טבול להכנת ביצה קשה?

א. הקליפה לא נחשבת חציצה.

ב. גם אם היתה דרך לעשות חציצה , כגון לשים את הביצה בתוך משהו ואותו בתוך הסיר, זה לא היה עוזר, שכן אין היתר להכין מאכל בסיר שצריך טבילה גם אם יש חציצה בינו לבין הסיר, שכן הסיר נועד לבשל מאכלים ללא חציצה. אם היה סיר שיש חציצה קבועה בינו לבין המים המתבשלים בו, כגון סיר בתוך סיר, אזי הסיר החיצוני לא היה צריך טבילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-15 17:00:41

שלום, בספר מועדים, ח, ה – התקשתי להבין את ההלכות ביחידה. בפסקה שמתחילה במילים: "אם עבר", לא הבנתי איך את ההבדל בין המקרים. מה ההבדל בין מי שסיים להכין סעודת יו"ט שהקילו לו להכין תבשיל אחד לבין מחלוקת הפוסקים בהמשך?

איני פנוי לעיין בזה. אולי יעזור לך ספר הקיצור:

ח – עירוב תבשילין

עיקר הדין

א. אסור להכין דבר ביום טוב לימי החול או לשבת, אבל כאשר יום טוב חל ביום שישי, מצווה לייחד לפני יום טוב תבשיל לכבוד שבת, ועל ידו נעשים תבשילי יום טוב ושבת מעורבים, וכך ניתן לעשות ביום טוב עבור שבת כל מה שמותר לעשות ביום טוב, כגון לבשל, לברור, לשטוף כלים, לערוך את השולחן, לשים את מאכלי השבת על הפלטה, ולגלול את ספר התורה לקריאה של שבת.

ב. צריך להקפיד לסיים את עשיית המלאכות שעושים עבור שבת לפני שקיעת החמה, באופן שכעקרון מה שמכינים ביום טוב יוכל להיאכל עוד ביום טוב עצמו.

מאכל העירוב

ג. מאכל העירוב צריך להיות מבושל, צלוי, מעושן או אפילו כבוש, בשיעור של לפחות חצי ביצה ('כזית'), ושיהיה מאכל שראוי לאוכלו עם פת, כדוגמת בשר, דגים, ביצים וסלטים מבושלים. אבל מאכל חי, כגון ירקות ופירות חיים, או מאכל שלא רגילים לאוכלו עם הפת, כגון אטריות ואורז, אינם ראויים לעירוב. לכתחילה טוב להניח בנוסף לתבשיל גם לחם בשיעור של לפחות ביצה ('כביצה').

ד. לכתחילה יניח את העירוב בערב החג מתבשיל שהכין במיוחד לשבת. אולם בדיעבד, גם אם הניח זמן רב לפני החג תבשיל שלא הוכן במיוחד לכבוד שבת, הוא מועיל לעירוב. ואפילו מי שהתכוון להניח עירוב לכמה חגים יחד, כל זמן שהעירוב קיים, הוא מועיל בדיעבד.

ה. נכון לאכול את התבשיל ולחם העירוב באחת מסעודות השבת, שהואיל וקיימו על ידם את מצוות העירוב, ראוי להמשיך ולקיים בהם את מצוות עונג שבת (אכל בטעות את תבשיל העירוב לפני שבת ולא נשאר ממנו כזית, עי' להלן ט).

סדר הנחת העירוב

ו. ייטול תבשיל ופת ויברך "על מצוות עירוב", ויאמר: "בזה העירוב יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת". המתכוון לעשות ביום טוב מלאכה שלא מוזכרת בנוסח, כגון לברור או לטחון במגרדת עבור שבת, טוב שיוסיף זאת.

ז. גם מי שאין בכוונתו להכין דבר מיום טוב לשבת, יניח עירוב תבשילין בברכה, מפני שעיקר מגמת העירוב לתת לאדם את האפשרות לעשות זאת. ועוד, שעל ידי העירוב יזכור לדאוג לסעודות השבת, ויוכל ללא פקפוק להדליק ביום טוב את נרות השבת.

ח. תלמידי ישיבה והמתארחים בבית מלון, יוצאים בעירוב של הישיבה או המלון. וכן המתארחים בחג אצל משפחה או חברים, כיוון שאוכלים אצלם, יוצאים בעירובם גם אם הם ישנים בדירה אחרת. אבל אם הם ישנים בביתם, יעשו עירוב לעצמם.

עירובו של רב המקום

ט. למרות שמצווה על כל אדם להניח עירוב תבשילין, מצווה על רב המקום להניח עירוב עבור כל בני המקום, ועירובו יועיל למי שנמצא בתחום השבת שלו (הלכות שבת ל, א) ונאנס או שכח להניח עירוב, או שעירובו נאבד או נאכל בטעות לפני שבת, או שאינו יודע להניח עירוב. אבל מי שיכל להניח ועבר ולא הניח, לא יכול לסמוך על העירוב של הרב, וכן דין מי שזו הפעם השנייה ברציפות ששכח להניח עירוב.

י. כדי שהעירוב יהיה שייך לכולם, צריך הרב לתת את תבשיל העירוב לאדם אחר שיגביה אותו טפח כדי לקנותו עבור כל בני העיר וגם הרב והוא בכללם, ואז ייקח הרב את העירוב, יברך עליו ויאמר: "בזה העירוב יהיה מותר לנו ולכל בני העיר לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת". לכתחילה טוב שיעשה את הקניין אדם גדול שאינו סמוך על שולחנו של הרב.

יא. כל אחד מתושבי המקום רשאי להניח עירוב עבור כולם בעזרת אדם נוסף, כדי שאם הרב ישכח, יודיע לרב ולציבור שהניח עירוב, ויוכלו לסמוך על עירובו.

כשאין עירוב תבשילין

יב. לא הניח עירוב תבשילין, ואינו מהאנשים שיכולים לסמוך על הרב, או שנמצא במקום שלא הניחו בו עירוב עבור כולם, יכול לתת את מאכליו במתנה למי שעשה עירוב, והוא יבשלם.

אפשרות נוספת: בעת שהוא מבשל את סעודת יום טוב, ימלא סיר גדול בתבשיל שיספיק לו ליום טוב ושבת, ויניחו בפעם אחת על האש (לעיל ג, ו). אבל אם כבר סיים להכין את סעודת יום טוב, טוב להחמיר ולא להערים ולבשל מאכלים לצורך שבת על ידי שיאכל מהם מעט ביום טוב, ורבים נהגו להקל בזה. אבל לאחר הסעודה אסור להערים.

יג. נזכר שלא עשה עירוב לאחר שאכל את סעודת יום טוב, או לאחר שגמר להכין את סעודת יום טוב ואינו רוצה להערים; אם אין לו מאכלים לשבת, יכול לאפות לכבוד שבת פת אחת ולבשל קדירה אחת ולהדליק נר אחד.

יד. בישל והכין מאכלים באופן האסור מיום טוב לשבת – מותר לו לאכול בשבת את מה שבישל, אפילו אם עשה זאת במזיד. אבל אם הערים ולאחר שסיים את סעודת יום טוב עשה עצמו כאילו הוא מבשל עוד סיר ליום טוב בתואנה שאולי יבואו אורחים, או שאולי ירצה לאכול עוד – אסור לו ולבני ביתו לאכול בשבת ממה שבישל ביום טוב, מפני שאם נקל למערים, יבואו כולם להערים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-15 14:05:49

בספר טהרת המשפחה כתוב בנוגע למינקת שרואה שוב וסת פעם ראשונה לאחר הלידה: "אם לא היה לה וסת קבוע, לאחר שתראה פעם אחת, תחשוש לשלוש העונות כדרך מי שאין לה וסת קבוע" (פרק ו' סוף הלכה י'). והרי רק אחרי שתי וסתות יש הפרש של הפלגה. האם לאחר שתראה פעם אחת יש דרך לקבוע זמן עונת הפלגה? (כגון לפי ההפלגה האחרונה לפני הלידה). תודה

אתה צודק. אין הפלגה אחרי הראייה הראשונה אלא רק אחרי השנייה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-15 13:35:02

שלום, בספר מועדים, ג, ו צויין ש"שווה לכל נפש" הוא שרוב האנשים נהנים ממנו, ואילו שם, ה, י הוזכר פירוש אחר, שאחוז ניכר נהנים ממנו. מדוע אין סתירה בהגדרה?

הגדר שכתוב בהלכה הוא רוב שאם היתה להם אפשרות היו עושים זאת, ומה שהובא בסעיף ט לגבי עישון שדי באחוז ניכר, הדבר הובא בתוך סברת המקלים לעשן, ולא כהכרעה של הרב שהקל למעשה רק במקום צער רב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-15 12:09:55

כבוד הרב.שלום והברכה בחוה"מ של פסח עלינו להר הבית בזמן שהיינו נידה. צר לנו להבין שהדבר כרוך באיסור דאורייתא או דרבנן על כל פנים. מה עלינו לעשות כדי לכפר על כך?

עצם השאלה היא כבר התחלה של חזרה בתשובה, יישר כוח גדול. כיצד לכפר? כמו בכל עבירה שעושים, כדי לכפר עליה צריך לעשות תשובה. איך עושים תשובה – לאחר הצער על החטא והחרטה, אומרים ווידוי לפני בורא עולם – "בורא עולם, חטאתי לפניך בכך שעליתי להר הבית בזמן היותי נידה", לאחר מכן מגיע שלב קבלה לעתיד – "אני מקבלת על עצמי בלב שלם שלא אחטא בזה שוב לעולם". עד כאן עשיית תשובה באופן בסיסי מאוד כפי שקבעו חכמים. בנוסף לכך, אדם צריך לחשוב איך קרה לו דבר כזה, איך זה שהוא לא ידע דבר כל כך בסיסי. אולי זה משום שהוא לא מספיק לומד תורה, או לא מספיק בודק האם דרכיו נכונות, שהרי היום שכל המידע מונגש באופן מהיר ובהיר באינטרנט, מצופה מכל אדם דתי לפתוח אתר כדי לראות כיצד עולים להר הבית, הן מצד הטהרה של האישה, הן מצד הטהרה של האיש שגם הוא צריך טבילה, והן מצד המקומות שמותר ללכת בהן על ההר. יתכן שמי שפספס דבר כזה בסיסי, צריך כחלק מהתשובה השלמה לקבל על עצמו לימוד הלכה יומי, כדי להתחזק ביחס הראוי ללימוד זה. אני יכול להמליץ על ספרי פניני הלכה הנגישים והחשובים (יש את כולם באתר האינטרנט, וכעת יש גם ספר קיצור נפלא לפניני הלכה).

חג שמח ובשורות טובות.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-15 06:36:58

שלום וברכה האם ממרח השחר העולה החלבי,שכתוב עליו שהוא מכיל קטניות,מותר לאוכלי קטניות? כלומר,האם בגלל הלציטין שבממרח כתבו שהוא מכיל קטניות או שיש שם מרכיב אחר מקטניות?

מותר, גם משום שיש במוצרים כאלו רק שמני קטניות שאינם אסורים, וגם אם היה משהו אחר הוא בטל ברוב.

עניין זה מבואר בפניני הלכה פסח. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-15 06:17:25

מועדים לשמחה האם מותר לאדם להכניס לבנים למכונת כביסה שמופעלת בהיתר בחול המועד, אף שיש לו זוג נוסף נקי? בשורות טובות

ספר הקיצור לפניני הלכה, הלכות חול המועד:

כיבוס

ז. אסרו חכמים לכבס בגדי גדולים בחול המועד, כדי שייכנסו לחג בבגדים מכובסים. אמנם מותר לכבס בגדי קטנים כאשר לא נותר עבורם בגד נקי, כיוון שפעמים רבות אף מי שהתכונן כראוי לחג וכיבס את כל בגדי ילדיו הקטנים, התלכלכו כולם במשך החג. מטעם זה מותר לכבס לצורך החג גם מגבות ידיים, גרביים, לבנים, מצעים בבתי מלון, ובגדי זקנים וחולים שמתלכלכים תדיר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-15 05:10:15

שלום וברכה. הבנתי שהרב מלמד שליט"א אומר הלל בברכה ביום העצמאות, שאלתי היא רק בבעיה טכנית. כלומר, איך אפשר לתקן הלל בברכה כשאין סנהדרין? (מבחינה מהותית מובן לי למה להגיד הלל בברכה) תודה.

אין צורך בסנהדרין, שהרי חכמים אמרו במפורש שצריך להודות לה' בהלל על נס עצום שכזה, וכן על יום ירושלים. כדי להבין את הדברים היטב צריך לקרוא מתוך פניני הלכה זמנים בפרק העוסק ביום העצמאות. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את הדברים בקיצור מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9)

קביעת יום טוב, הלל ושהחיינו

ד. מצווה לקבוע יום טוב לשמחה והודאה לה' ביום שנעשית תשועה לישראל, ועל סמך זה נקבעו פורים וחנוכה כימים טובים לדורות. על כן קבעו גדולי הרבנים ונבחרי הציבור את יום ה' באייר כיום טוב והודאה לה'. לפיכך מצווה לקיים תפילה חגיגית ולערוך סעודת מצווה ביום העצמאות.

ה. מבואר בתלמוד (פסחים קיז, א) שלאחר נס קריעת ים סוף "נביאים שביניהן תקנו להם לישראל שיהיו אומרים הלל על כל פרק ופרק וכל צרה וצרה שלא תבוא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן". על פי זה תיקנו חכמים לומר הלל בחנוכה, ועל פי זה עלינו לומר הלל על הנס שעשה ה' לנו ביום העצמאות, שבו ניצלנו מהצרה הגדולה ביותר, צרת הגלות והשעבוד לזרים, שגרמה לכל הגזירות והרציחות האיומות במשך אלפיים שנה. אומרים הלל בברכה בתפילת שחרית, והמנהג הרווח שלא אומרים הלל בלילה (דין נשים בהלל כדינן בחנוכה, להלן יא, ג).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-14 18:49:33

האם מותר לגזוז צפורנים בחול המועד

מותר.

פניני הלכה מועדים:

י – גזירת ציפורניים

מי שציפורניו מגודלות, נכון שיגזור אותן לכבוד החג. אמנם בדיעבד, לדעת רוב הפוסקים, גם מי שלא גזר את ציפורניו לפני החג, רשאי לגזור אותן בחול המועד, כשם שמותר לעסוק בכל דבר שיש לגוף תועלת ממנו (רי"ף, רמב"ם, רא"ש, סמ"ג, שו"ע תקלד, א). ויש מחמירים וסוברים, שכשם שאסרו חכמים להסתפר בחול המועד כך אסרו לגזור ציפורניים, כדי שיזדרזו לגזור אותן לפני החג, ולא יכנסו לחג בציפורניים מגודלות (סמ"ק, תרומה).

ואף שהעיקר כדעת המקילים, נהגו באשכנז ובמקצת קהילות ספרד, להחמיר שלא לגזור ציפורניים בחול המועד (רמ"א תקלב, א; כה"ח ד). אולם גם לדעת המחמירים, מי שציפורניו היו גזוזות בערב חג, רשאי לגזור אותן בחול המועד (מ"א, מ"ב ב; ערוה"ש ב). וכן מי שרגיל לגזור אותן בכל ערב שבת, רשאי לגוזרן בערב שבת של חול המועד, למרות שלא גזר אותן בערב חג (נחלת שבעה ב, נז).[1]

[1]. אמנם יש שהחמירו גם בזה ורק לצורך טבילת מצווה התירו כדברי הרמ"א. אולם אין לחוש לשיטתם כיוון שלדעת רוב הראשונים מותר לגזור ציפורניים בחול המועד ללא שום הגבלה, וגם לפי מנהג המחמירים רבו המתירים באופנים שהוזכרו למעלה (עיין כה"ח תקלב, ה' ז'). ועוד, שזו מחלוקת בדין דרבנן. עוד כתב בערוה"ש תקלב, ב, למנהג אשכנז, שמי שהיה טרוד מאוד לפני החג, רשאי בשעת הדחק ליטול ציפורניו בחול המועד.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-14 18:23:37

הש"ץ אצלנו ספר ספירת העומר לפני השקיעה האם נהג כשורה?

לא. זמן ספירת העומר בלילה, כלומר לאחר צאת הכוכבים. ספר לאחר השקיעה – יספור שוב לאחר צאת הכוכבים ללא ברכה. ספר לפני השקיעה – יספור שוב בברכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-14 17:23:38

מועדים לשמחה! האם מותר בפסח לאכול לחמניה מקמח תפוח אדמה שברכתו שהכל, או שאסור לאכול?

מותר לחמניה מקמח תפוחי אדמה שברכה שהכל ובורא נפשות, ומותר לחמניה מקמח מצה שברכתה המוציא וברכת המזון, ומותר לספרדים לחמניה מקמח תירס שגם ברכתה שהכל ובורא נפשות.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-14 15:00:07

ראיתי שהרב דן בתרופות עם טעם טוב לעניין חמץ ולעניין שאר איסורים. לא הבנתי מה הדיון, הרי התרופה לא ראויה לאכילה גם כשיש לה טעם טוב. הטעם הטוב בסך הכל גורם לכך שהתרופה לא תהיה מרה, אבל אף אחד לא ישתה את התרופה בכמות. תתן לילד כוס תרופה עם טעם טוב, בתחילה הוא יהנה קצת, אבל אח"כ הוא לא יגע בזה יותר. וזה לא דומה לתמצית פטל שגם שם אם תתן לילד הוא ישתה כף או שתיים, ואח"כ בגלל המתיקות הרבה הוא לא ישתה יותר, כיון ששם התמצית עשויה כדי לשתותה עם מים, ואז שותים אותה כדרכה ובכמויות. [בסוכריות למציצה עם טעם טוב, שם אפשר לאכול כמויות של הסוכריות כמו סוכריה רגילה, ובזה אפשר לדון]. תודה

כאשר מוצצים את התרופה עם הטעם הטוב, נהנים ממנה בדרך הדומה לאכילה, משא"כ כאשר בולעים שאין זו דרך אכילה ולכן בתרופה ללא טעם טוב אין בעיה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-14 14:19:55

אשה בת 32 כבדת ראיה שהיתה נשואה שנתיים בלבד ובעלה עזב אותה האם חייבת בכיסוי ראש? תודה רבה ומועדים לשמחה

האם גרושה חייבת בכיסוי ראש? כן (קל וחומר אם בעלה עצב אותה ללא גירושין). כך מבואר בפניני הלכה ליקוטים משפחה בפרק העוסק בהלכות צניעות. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-14 05:38:06

שלום וברכה פתחנו את הארגז כלים של פסח משנה שעברה וראינו שיש לנו שם שתי מחבתות שונות שלא מסומנות אם הם בשריות או חלביות, מה דינן? תודה רבה

להכשיר בליבון קל על אש הגז הגדולה למשך עשר דקות.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-04-14 05:18:53