חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
שקית חימום בשבת
שלום וברכה, אנחנו לוחמים בשהייה מבצעית ארוכה בשטח. האם מותר להשתמש בשקיות חימום בשבת? תודה רבה
במקום מצווה, צורך גדול, או צער משמעותי שאדם חש בגופו, מותר לעשות שני איסורי חכמים. דרבנן אחד זה הפעלת השקית, ודרבנן שני זה הפעלתה בשינוי או על ידי שניים, ואם יש אתכם גוי, לכתחילה עדיף לבקש ממנו לעשות זאת, ואזי אין צורך בשינוי.
אם אין אפשרות להפעיל בדרבנן נוסף, אזי כשהקור משמעותי ניתן להחשיבכם כחולה שאין בו סכנה, שהתירו עבורו לעשות איסורי חכמים גם כאשר לא ניתן לעשותם בשינוי וכדומה. ואם הדבר נצרך לשם ערנות מבצעית, אזי יש בזה משום פיקוח נפש, ובוודאי מותר.
2024-02-06 10:28:26
תרומות ומעשרות
יש לי גינה שיש בה צמחי מרפא לחליטות ולבשמים לשבתות איך מעשר מה אומר כל פעם שלוקח ענף .. יש גם זעתר קורנית טימין שלעיתים מתבל מזון בהם
צמחים שנועדו למרפא או לריח או לצבע ונוי, פטורים מתרומות ומעשרות. וכן דין עלי גת. גם המגדל זרעים שאינם ראויים לאכילה כדי להצמיח ירקות, כדוגמת זרעי בצל, פטורים מתרומות ומעשרות.
גם מיני תבלינים שאינם נאכלים בפני עצמם, אלא משמשים לנתינת טעם, כדוגמת פלפל שחור, קינמון, כמון, פולי קפה ועלי תה – פטורים מתרו"מ. אבל עלי פטרוזיליה וכוסברה שרגילים לערב בסלט – חייבים בתרו"מ, הואיל והם ניכרים כצורתם בסלט וממילא נחשבים כנאכלים בפני עצמם.
עלי נענע שרבים נוהגים להטעים בהם משקה, ויש שגם אוכלים אותם כחלק מהסלט: אם שתלם לאכילה – חייבים בתרו"מ, ואם להטעמה בלבד – פטורים, ובספק יפריש בלא ברכה.
אם הגינה מחוץ לבית צריך להפריש תרומות ומעשרות כרגיל בכל פעם שאתה קוטף. אביא לך את נוסח ההפרשה עם הסבר:
סדר ההפרשה
א. את התרומות והמעשרות צריך להפריש כסדר:
תחילה מפרישים לתרומה גדולה כלשהו מהפירות (בנוסח להלן – "החלק הנוסף על אחד ממאה").
לאחר מכן מפרישים מעשר ראשון עבור הלוי (10% מכלל הפירות. בנוסח – "אחד ממאה עם עוד תשעה חלקים כמוהו").
מתוך המעשר הראשון מפריש כיום בעל הפירות במקום הלוי תרומת מעשר (10% מהמעשר הראשון, שהוא 1% מכלל הפירות. בנוסח – "אחד ממאה". נמצא שנשאר ללוי 9% מכלל הפירות).
בסוף מפרישים מעשר שני או מעשר עני, לפי שנת הפרי (בנוסח – "מעשר ממה שנותר". כיוון שנשארו לאחר הפרשת המעשר הראשון 90% מכלל הפירות שהיו בתחילה, מעשר זה הוא 9% מהפירות).
ב. את שתי התרומות (אחוז ומשהו) מוציאים בפועל מתוך הפירות, וכיוון שיש בהן קדושה, עוטפים אותן ומניחים בפח. ואילו את המעשר ללוי ולעני לא מוציאים בפועל בשעת ההפרשה, אלא מייחדים להם מקום באחד הצדדים של הפירות, ולאחר מכן ייתן אותם או את שוויים ללוי ולעני (עי' לעיל ט, יח). גם לפירות המעשר השני מייחדים מקום בשעת ההפרשה, ולאחר מכן פודים אותם על פרוטה.
נוסח ההפרשה עם פירוש
ג. מברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להפריש תרומות ומעשרות". כאשר לא ברור שצריך להפריש תרו"מ מהפירות, לא מברכים.
נוטלים מעט יותר מאחוז אחד מהפירות המיועד לתרומה גדולה ותרומת מעשר, מפרידים אותו משאר הפירות, ואומרים: "החלק הנוסף על אחד ממאה ממה שהפרשתי שנמצא בצד ימין שלי, יהיה 'תרומה גדולה' (בכך מייחדים מקום לחלק הנוסף על האחוז בצד ימין של כלל הפירות המיועדים לתרומות).
האחד ממאה שנשאר כאן (הוא האחוז שהפרדנו מכלל הפירות המיועד לתרומת מעשר שתופרש להלן מתוך המעשר הראשון) עם עוד תשעה חלקים כמוהו (היינו 9% המיועדים למעשר ראשון) בצד ימין של הפירות הללו (היינו כלל הפירות המיועדים לאכילה) יהיו 'מעשר ראשון' (בכך מייחדים מקום לפירות המיועדים למעשר ראשון, שאותם או את שוויים ייתן אח"כ ללוי).
אותו אחד ממאה שעשיתיו מעשר ראשון ומונח מופרד מהפירות (הוא האחוז שהופרד מתחילה מכלל הפירות, ועדיין נחשב בכלל המעשר הראשון), הרי הוא 'תרומת מעשר' (ובכך הפרשנו תרומת מעשר מהמעשר הראשון. אחר כך עוטפים את התרומות ומניחים אותן בפח).
מעשר ממה שנותר (10% ממה שנותר לאחר מה שכבר הפרשנו. וכיוון שהפרשנו מעשר ללוי, נותרו 90% מכלל הפירות שהיו בתחילה, ומעשר מהם הינו 9%) בצד השמאלי של הפירות יהיה 'מעשר שני' (בכך מייחדים מקום למעשר שני בשנים א' ב' ד' ה') / 'מעשר עני' (בשנים ג' ו'). (כאשר יש ספק לאיזו שנה שייכים הפירות, יאמר לאחר הפרשת מעשר שני – "ואם הם חייבים במעשר עני, הרי הם מעשר עני". להלן, ו).
ד. בשנים של מעשר עני, מסיימים כאן את ההפרשה, וייתן אחר כך את הפירות או את שוויים לעני. ובשנים של מעשר שני, יש לפדות את הפירות כדי להוציאם לחולין:
אם ההפרשה נעשית מפירות שוודאי אינם מעושרים, וברור שהם משנה שמפרישים בה 'מעשר שני', יש לברך תחילה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לפדות מעשר שני". ואם יש ספק בדבר, פודים בלא ברכה. ואומרים: "מעשר שני זה (הכוונה לפירות שייחדנו להם מקום בצד שמאל של כלל הפירות), הוא וחומשו (מצוות התורה להוסיף חומש בעת הפדיון), יהיה מחולל על פרוטה אחת מן המטבע שייחדתי לפדיון מעשר שני" (עי' לעיל ט, לא-לז. אם פודהו על מאכל, יאמר: "יהיה מחולל על מאכל זה").
ה. כאשר אדם פודה את המעשר השני על מטבע של חברו, או כאשר פירות המעשר השני שווים יותר מפרוטה אחת אבל פחות מארבע פרוטות (פרוטה שווה בין חמש לעשר אגורות. הערך משתנה מעט מתקופה לתקופה), לא מוסיפים חומש, ולכן יאמר: "מעשר שני זה יהיה מחולל על פרוטה מן המטבע שייחדתי/שפלוני ייחד לפדיון מעשר שני". ואם הוסיף בטעות "הוא וחומשו" – יצא.
ו. שנות השמיטה הבאות הן תשפ"ט, תשצ"ו וכן הלאה. המסופק האם הפירות שלפניו שייכים לשנת מעשר שני או מעשר עני, יפריש מספק את שני המעשרות. את המעשר שני יפדה על פרוטה, ואת המעשר עני ייתן לעני. והרוצה להקל, רשאי להפריש מעשר שני בלבד.
2024-02-05 18:17:56
בוקר
שלום הרב, מה צריך להיות סדר הבוקר של כל אדם יהודי?
כל אחד צריך לסדר את בוקרו לפי מחוייבויותיו השונות. אחד חייל שמחוייב למטלות הצבא, אחד בחור ישיבה שמחוייב ללמוד תורה, כאחד צריך לקחת את הילדים לגן ולבית הספר, אחד צריך למהר לעבודה, ואחד יכול ללמוד תורה חצי שעה ואף שעה לפני שהולך לעבודה. כל אחד לפי עניינו, והכל לשם שמיים.
השאלה היותר חשובה, היא מה איך אדם צריך לסדר את שבתותיו? והתשובה החשובה לכך נמצאת בפניני הלכה שבת בתחילת פרק ה. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2024-02-04 16:33:31
מיץ ענבים
שלום הרב האם הרב יוכל להסביר לי למה מצד אחד מיץ ענבים נחשב כיין לעניין קידוש, אבל מצד שני לעניין ברכת הטוב והמיטיב הוא לא נחשב? תודה
כי ברכת הטוב והמטיב היא על תוספת השמחה שביין, ורק יין עם אלכוהול מביא לשמחה.זאת לעומת קידוש שהעיקר זה החשיבות שביין, ובזה מצד הדין מיץ ענבים זהה.
2024-01-28 09:08:53
האם מותר לגייר עמלקי
כתוב בתורה שחייב להרוג את כל העמלקים. עכשיו אתה רואה שיש מולך עמלקי והוא שואל אותך את השאלה הבאה: האם אתה יכול לגייר אותי? עכשיו מצד אחד אתה חייב להרוג אותו, מצד שני הוא רוצה להתגייר. מה עושים?
פניני הלכה זמנים פרק יא (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):
יא – האם עמלקי היה יכול להציל עצמו או להתגייר
אף שהתורה ציוותה למחות את זרעו של עמלק, אם עמלקי יקבל על עצמו לשמור שבע מצוות בני נח, פקע ממנו דין עמלק ואין להורגו. ואלו הן שבע מצוות בני נח: איסור עבודה זרה, איסור גילוי עריות, איסור שפיכות דמים, איסור גניבה, איסור ברכת ה' (לשון סגי נהור והכוונה לקללה), איסור אכילת איבר מן החי, והחיוב למנות בתי דינים שישפטו צדק בכל הדינים שבין אדם לחבירו.
לא זו בלבד, אלא גם כאשר לא קיבלו על עצמם מרצונם החופשי לשמור שבע מצוות בני נח, לפני שיוצאים כנגדם למלחמה, מצווה להציע להם שלום. היינו להציע להם שיקבלו עליהם לשמור שבע מצוות בני נח, ולהיות משועבדים לישראל ולהעלות להם מס כדי להבטיח שלא יחזרו לסורם ללחום בישראל. אם קיבלו את תנאי השלום – אין נלחמים נגדם, ואם לא קיבלו – נלחמים נגדם עד כלותם. וגם אם ירצו אח"כ לחזור בהם ולבקש שלום – אין מקבלים אותם, שהואיל וכבר התחילה המלחמה – נלחמים בהם עד כלותם (רמב"ם מלכים ו, א-ד, כס"מ שם).
ואם יבוא עמלקי וירצה להתגייר, נחלקו הפוסקים אם יקבלוהו. לדעת רמב"ם (איסו"ב יב, יז) יכול עמלקי להתגייר. וכן אמרו חכמים, שמבני בניו של המן הרשע, שהיה מזרע עמלק, לימדו תורה בבני ברק (גיטין נז, ב; סנהדרין צו, ב), הרי שקיבלו גרים מזרעו של עמלק.
ויש אומרים שאין מקבלים גר מעמלק. וכך היא דעת רבי אליעזר במכילתא, שנשבע המקום בכיסא הכבוד שלו, שאם יבוא עמלקי להתגייר, לא יקבלו אותו. ומה שאמרו חכמים, שמבני בניו של המן הרשע לימדו תורה בבני ברק, ארע מתוך טעות, שבית הדין לא ידע שהבא לפניו הוא מזרע עמלק, וכך קיבלוהו, ובדיעבד גיורו תקף. או שהיה מקרה שעמלקי מצאצאי המן הרשע אנס אשה יהודיה, ובנה שנולד לה ממנו נחשב ליהודי, וממנו יצאו אותם מלמדי תורה בבני ברק.
לסיכום, הדרך הטובה לקיום מצוות מחיית עמלק – בחזרתם בתשובה. אם לא חזרו בתשובה, היתה דרך שאף היא לכתחילה, במחייתם במלחמה. בפועל המצווה התקיימה בדרך של בדיעבד: ברבות השנים צאצאיהם התפזרו והתבוללו בגוים, ואבד מהם זכר מוצאם ופקע מהם דין עמלק בלא שעשו תשובה.[1]
[1]. מכילתא, פרשת בשלח מסכתא דעמלק פרשה ב: "רבי אליעזר אומר: נשבע המקום בכסא הכבוד שלו, שאם יבא אחד מכל אומות העולם להתגייר – שיקבלוהו, ולעמלק ולביתו לא יקבלוהו". וכן היא דעת רבי אלעאי בתנחומא (ורשה, כי תצא יא). מנגד, במסכת גיטין נז, ב; ובסנהדרין צו, ב, מובאת ברייתא: "מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק". ומשמע שניתן לגייר עמלקי, שהרי המן האגגי היה עמלקי.
לרמב"ם (איסו"ב יב, יז) אפשר לקבל גר מכל האומות, ומשמע גם מעמלק, וביאר החיד"א (יעיר אוזן ג, א) שלדעתו אין הלכה כר' אליעזר במכילתא, מפני שיש שם דעה נוספת של ר' אלעזר המודעי, שביאר את השבועה באופן אחר, וכן עולה מהגמ' על בני בניו של המן. ובהר אפרים (על המכילתא סוף בשלח, 'ולעמלק'), ביאר שכך דעת המכילתא, כי מצוות מחיית עמלק נאמרה בעמלקי שלא קיבל עליו שבע מצוות בני נח, אך מעת שקיבלן – יצא מכלל 'עמלק', וניתן לגיירו.
מנגד, יש אומרים שאין לגייר עמלקי, כדעת רבי אליעזר במכילתא. כ"כ ר"י בן יקר (בפירוש התפילות והברכות, עמ' נו), צוף דבש (שער החצר, דף קכה, א-ב), ועוד. וכן עולה מדבריהם של הסוברים שניתן לקבל עמלקי לגר תושב אך לא לגר צדק (אבנ"ז או"ח תקח, והביאו צי"א יג, עא; דובב מישרים ג, סו). יש סוברים שאף בדיעבד אם עברו וגיירו עמלקי גיורו בטל (ר"י פערלא ל"ת רסג, 'אמנם'). ורבים סוברים שבדיעבד גיורו תקף (ישועות מלכו ליקוטים סי' טו; עמק ברכה עמ' קכו; הרב חרל"פ בית זבול ג, כא; נטעי איתן ה, ס, ועוד). וממילא אפשר שמבני בניו של המן לימדו תורה בבני ברק, כי עברו וגיירו עמלקי. עוד אפשר לבאר, שאירע שעמלקי מצאצאי המן הרשע אנס בת ישראל והוליד ממנה בן שנחשב יהודי, ומזרעו לימדו תורה בבני ברק (רסיסי לילה לח, ה). ויש אומרים שרק אם עברו כמה דורות עד שנתגלה שהוא מזרע עמלק – גיורו תקף, אבל אם הדבר התברר מיד – גיורו בטל (שבות יהודה על המכילתא).
ויש דעות ביניים: אם אביו עמלקי אסור לקבלו, ואם אמו עמלקית – מקבלים, ומגיור כזה היו בני בניו של המן שלימדו תורה בבני ברק (גליוני הש"ס גיטין נז, ב, 'מבני'; מהרש"ם ג, רעב; טוב עין נא, ב). ויש אומרים שאפשר לגייר עמלקי אך אסור לו לבוא בקהל (מגילת ספר על הסמ"ג לאוין קטו; קול מבשר ב, מב). ויש סוברים שאמנם אין לבית הדין לגיירו, אך אם התגייר מעצמו – מקבלים אותו (הרב שלמה אלקבץ במנות הלוי, מהד' מנות אי"ש עמ' ריד-רטו).
ונראה שאף לסוברים שאין מקבלים גר עמלקי, אם התערבו עמלקים באומות אחרות, עד שלא נודע שהם עמלקים, בטל מהם דין עמלק. וכעין זה כתב ר"ח פלאג'י, שכך קבלו גר שמבני בניו לימדו תורה בבני ברק, ואח"כ נודע ברוח הקודש שהם מזרעו של המן הרשע ('עיני כל חי' לסנהדרין צו, ב).
2024-01-22 18:31:56
קריאת ספרי חול בשבת
היי אחר צהריים טובים! קודם כל רציתי להודות מאוד על המפעל המדהים של פניני הלכה, זה דבר מדהים המזכה את הרבים. שאלתי היא, ברשותך הרב: אני עובד בתחום שוק ההון, חשבונאות ומימון. אני מאוד אוהב את העבודה שלי במהלך השבוע. האם מותר לי לקרוא במהלך השבת לצד ספרי קודש גם ספרי חול הקשורים לעבודה ומניבים לי הנאה? כמו כן, האם מותר לקרוא ביוגרפיות של אנשים חשובים (גם לא יהודים) ככל ומסבים מהן ערך מעשי כיצד לפעול בסיטואציות מסוימת? בברכה והערכה רבה גלעד מנדל
חוץ מהשעות המרובות שצריך להקדיש ללימוד תורה בשבת, מותר לקרוא מעט ספרי ביוגרפיה, אבל ספרי עסקים מובהקים שמדריכים כיצד לפעול בעסקים – אסור.
2024-01-22 14:24:32
מזונות בתוך סעודה
אם הגישו קינוח מזונות בסוף הסעודה, האם צריך לברך מזונות?
אם שבעת מהסעודה, ומיני המזונות נועדו עבורך לקינוח טעים בלבד – צריך לברך עליהם.
2024-01-14 09:30:39
חילול שבת לצורך הזהרת הרבים
בס"ד שלום לכבוד הרב האם מותר לכתב דתי לעלות דיווח לרשתות החברתיות בשבת או בערב שבת לצורך עדכון על מקרה חירום כגון פיגוע וכדומה?
אם יש בדבר צורך של פיקוח נפש – מותר. אם הדבר כבר מטופל על ידי כוחות הביטחון, או אם הדבר כבר דווח ברשתות, אין בדיווח נוסף משום פיקוח נפש, ולכן אסור.
2024-01-13 20:26:38
שבת
שלום כבוד הרב, תודה על הכל, תודה על האפליקציה החדשה הבנתי מספר של הרב בעברית שמותר לערות מכלי שני לכלי שלישי שמונחת בו כבר שקית תה אבל בספר מתורגם בצרפתית משמע לשים השקית תה בכלי שלישי אחרי המים. מה ההבנה הנכונה? תודה רבה
אכן זהו תיקון חדש של הרב, שמותר לערות מכלי שני על כל דבר שאיננו יודעים שהוא מקלי הבישול. כנראה שהספר בעברית שקראת יצא לאחרונה.
2024-01-11 18:07:02
שאלה בהלכות שבת
שלום ברצוני לשאול לגבי סימניה צבעונית שהיא כמו מדבקה שמיועדת לספר ,במקום שסיימתי אני שם את הסימניה ,האם מותר להשתמש בסימניה כזאת בשבת? ואם כן מה הדין אם אני יודע שאת הדף האחרון עם הסימניה המודבקת אפתח בעוד שבוע תודה משה
פניני הלכה שבת יג, יב – מותר להשתמש בדבקית-סימניה, שהואיל ונועדה להדבקה חוזרת עשרות ומאות פעמים, דינה כדין סגירת ופתיחת כפתור וסקוטש, שאין בהם איסור 'תופר' ו'קורע'.
אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2024-01-09 17:01:12
שבת
שלום וברכה 1. לגבי העניין של נתינת מתנה בשבת שמי שמביא לחתן בר מצווה יקנה לפני שבת ע"י אדם אחר. למה בעל המתנה לא יכול לעשות זאת וצריך ע"י אחר?(לא הצלחתי להבין גם מההרחבות). 2. ואיך זה מתבצע בפועל? הוא נותן לאדם פלוני ופלוני אומר "אני מקנה את המתנה הזאת לאלמוני"? וכן לגבי שאם שכח ולא עשה את ההקניה מערב שבת שנותן לו את המתנה כפיקדון הוא אומר לו "המתנה הזאת אני נותן לך כפיקדון עד מוצאי שבת ומשם ואילך היא שלך?" 3. כתב שם הרב שיש מקילים לתת מתנה לחתן ושבשעת הצורך יכול לסמוך עליהם. מה זה שעת הצורך במקרה כזה?
- כך הם כללי קניין. כדי להקנות משהו למישהו שלא נמצא מולי, צריך להוציא את החפץ מרשותי לרשות מישהו אחר שיהיה שליח של מקבל החפץ, שכן אדם לא יכול להוציא חפץ מרשותו על ידי עצמו – החפץ נשאר שלו.
- הוא אומר לפלוני – תגביה את החפץ הזה כדי לקנותו עבור אלמוני. פיקדון – נכון.
- כגון שהחתן מצפה למתנה, ובעל המתנה לא הקנה לו לפני שבת, וכעת משום מה לא שייך לומר לו את עניין הפיקדון, כגון שהוא לא מבין מה אתה רוצה ממנו.
2024-01-08 22:19:49
הגל השקט בטלויזיה
שלום כבוד הרב האם מותר לצפות בשבת בגל השקט בטלויזיה רק לצורך התעניינות? תודה
לא. יש בצפייה בטלויזיה איסור של 'עובדין דחול', כלומר עשיית דבר שאינו מכבוד השבת, כשם שאסרו לנסוע באופניים ולשחק כדורגל וכדורסל. איסור זה מובא בפניני הלכה שבת פרק כב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2024-01-06 17:50:00
טבילת כלי חשמל
שלום לכם. השבוע ברביבים של פרשת שמות תשפד הרב כתב "וכן נראה למעשה שכלי חשמל אינם צריכים טבילה". לעומת זאת בספר, למיטב הבנתי, הוא צידד יותר לטבול כלי חשמל ללא אלקטרוניקה מיוחדת דוגמת טוסטר פשוט. אשמח לדעת איך ליישב את הדברים. תודה רבה.
יישר כח. גם אני הערתי לרב הערה זו, והוא כעת שינה את הפסיקה בספר כך:
"למעשה, הלכה כדעת המקילים וכלי חשמל אינם צריכים טבילה. והרוצה לחשוש לדעת המחמירים יטבול את הכלים בלא ברכה או יימצא פתרון אחר כדי לפוטרם מטבילה.
לפיכך, בכלי שאין כמעט סיכוי שיתקלקל, כקומקום חשמלי פשוט, הרוצה להחמיר יטביל אותו בלא ברכה וימתין יותר מיממה כדי שיתייבש לגמרי ולא יתקלקל בעת שיפעילו אותו." (ההמשך אותו דבר, חוץ מהמשפט האחרון של ההערה שנמחק עקב השינוי).
2024-01-05 08:55:30
למה אסור לגעת בכסף בשבת?
למה אסור ליקנות למכור ולגעת בכסף בשבת?
יש איסור על מקח וממכר בשבת, כלומר אסור לקנות שום דבר בשבת, וזהו שציוותה התורה לשבות בשבת כדי לשמור על צביון השבת כיום מנוחה, שנאמר (שמות כג, יב): "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת". כפי שמובא בפניני הלכה שבת פרק כב. וכיון שכך, אין לכסף שום שימוש בשבת, שהרי אסור לקנות בו דבר, וממילא חל עליו דין 'מוקצה', כדין כל דבר שאסור להשתמש בו בשבת, שאסור לטלטל אותו, כמובא בפניני הלכה שבת פרק כג.
2024-01-02 07:37:20
הנחת חלה על הפלטה בשבת בבוקר
שלום, אני אשכנזי והולך על פי הרב אליעזר מלמד, האם מותר לשים חלה על הפלטה בשבת בבוקר? תודה רבה.
מותר, כפי שמובא בפניני הלכה בפרק העוסק בדינים אלו – פרק י.
2024-01-01 06:46:46
ציצית
האם בימינו מעדיף ללבוש ציצית עם תכלת או בלי?
בוודאי שעדיף עם תכלת, שכן לפי בירורים שנעשו, זה כנראה התכלת, אף שאינו מאה אחוז, מכל מקום קרוב לוודאי שמקיימים מצווה מהתורה, אז למה לפספס.
2023-12-31 14:29:08
כשרות שפתון למניעת יובש
האם ניתן להשתמש בשפתון למניעת יובש בשפתיים עם טעם ללא כשרות?
פניני הלכה כשרות ב פרק לז – שפתונים וקיסמי שיניים שיש להם טעם טוב, מותרים ללא הכשר, משום שהחשש שמא עירבו בהם חומר שאינו כשר רחוק מאוד, וקשה מאוד לבררו, ועל כן אין לחשוש לו. והרוצים להדר, יעדיפו קיסמים ושפתונים ללא טעם או עם כשרות.
אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
2023-12-31 13:16:31
בסיס לדבר האסור והמותר
שלום. בסיס לדבר האסור והמותר – כיצד מחשיבים את העובדה שהדבר המותר חשוב יותר, האם לפי שוויו או מה שנזקק לו לשבת.
מדד החשיבות
כתב המ"ב שי,לג לגבי ההחלטה איזה חפץ יותר חשוב,שבעל החפצים קובע לפי החשוב בעיניו, ואפילו הוא נגד כל העולם.
וכתב האג"מ (ה,סו,כב,יז) שהדרך לברר זאת היא – אם היה צריך לוותר על אחד מהם, על מי היה מוותר, ובכלל זה אם היה מוותר כי יש לו שניים כאלה, או שיכול להשיג חפץ כזה בקלות יותר (ארח"ש יט,הערה תיד).
שש"כ (הערה רג) – הולכים אחר חשיבותו בעיניו באותה שעה. וכ"כ בחוט שני (ח"ג עמ' קעה סי' עה) בשם המ"א (רעט,ה).
רשז"א (שולחן שלמה שי,כג,ג) – הולכים אחר מה שנחשב בד"כ (היינו גם בימות החול). וכ"כ בחוט שני בשם הגר"א (מעשה רב,קיג).
למעשה – לענ"ד המדד של האג"מ הכי טוב.
2023-12-25 07:50:06