כן, צריך לשים בברכה.

מתוך ספר הקיצור הבא של פניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ז – המקומות החייבים במזוזה

המקומות החייבים

א. ציוותה התורה "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים יא, כ). 'בית' הוא כל חדר שמשמש את האדם לצרכיו השונים. לכן מלבד פתח הבית וחדריו, גם חדר ארונות חייב במזוזה, וכן מחסן, חנות, משרד, בנק, מפעל, מוסך, בית מלאכה, חדר אוכל, וכן מקלט שלעיתים משמש לצרכים שונים או להנחת חפצים ולא רק למיגון בעת מלחמה. כל אלו חייבים במזוזה בברכה (דין מקום שאין בו ד' על ד' אמות, להלן יב-יד).[1]

ב. במקומות ציבוריים, כגון בתי ספר, בתי חולים, בתי מלון ובתי כלא, החובה לקבוע מזוזות מוטלת על הנהלת המקום. אם אחד המשתמשים במקום קובע את המזוזה – יברך 'לקבוע מזוזה', ואם מכבדים אדם אחר – יברך 'על קביעת מזוזה' (לעיל ו, ג).[2]

ג. גם בית שער, שהוא חדר מבואה לקראת הכניסה לסלון או לחדרי הבית – חייב במזוזה. וכן פתח בניין שדרכו נכנסים למבואת הבניין, ופתח שדרכו נכנסים לחדר המדרגות (דין מעלית להלן טו).

המקומות הפטורים

ד. חדר שעיקר ייעודו לתשמיש שאינו מכובד, כחדר שירותים, חדר לפחי אשפה או לעיבוד עורות – אינם נחשבים בית ופטורים ממזוזה. וכן דין חדרים שייעודם לשימוש בגילוי הגוף, כמו חדר רחצה, מקווה וחדר הלבשה, חדרי לידה וניתוח. וכן דין חדרי קירור והקפאה, מכיוון שאינם ראויים לדירה. גם רפתות ולולים פטורים ממזוזה, שזוהמתם רבה. וכן פתחי כלובים בגן חיות שאינם משמשמים את האדם כלל.

ה. חדר כביסה שרגילים להניח בו בגדים מטונפים ומסריחים – פטור. וכשאין רגילים להניח שם בגדים מטונפים – חייב, אלא אם כן הכניסה אליו דרך המקלחת. וכן לגבי בית מטבחיים: חדרים שיש בהם צחנה – פטורים, וחדרים שאין בהם צחנה, כדוגמת חדרי המבואה והמשרדים – חייבים.

[1] צריך להדגיש זאת כי תכלס רובם כותבים לא לברך, והרב בקטע של להכריע בכמה שיותר מקרים שאפשר אם חייב אז לברך ואם פטור אז לא צריך לשים.

[2] לא הכנסתי פה בסיסי צה"ל כי לצערי הרב בסוף ההערה כתב שהחיילים יברכו 'על', ולא מובן למה כפי שהערתי על הקובץ המקורי, שהרי הם משתמשים בחדרים בדיוק כמו עובדי חברה רגילים שכתב שיברכו 'ל'. אז איפה אכתוב על החובה לקבוע שם מזוזה. קודם כל זה פשוט, אבל להלן בסעיף כח מובא שחובה לקבוע שם מזוזה.