חידוד הצורך לברך שהחיינו

אם היה צריך לברך, אזה הברכה היא שהחיינו, שכן לכל אחד יש את החולצה שלו והוא לא שותף בה עם מישהו אחר. אבל האם בכלל לברך, לפי איך שתארת את המציאות, אתה צודק. כמו כן, השמחה צריכה להיות מהבגד עצמו ולא מהאווירה המשמחת שהוא יוצר, ולכן גם אם מישהו שמח מהבגד עצמו, שיברך תוך הרהור שם ה' בלבד.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

השמחה

ב. ברכת 'שהחיינו' נתקנה לדבר שיש בו חידוש ושמחה, אך אין צורך בשמחה מיוחדת, אלא גם על שמחה קטנה שמתחדשת לאדם בעת קניית בגד רגיל, צריך להודות לה' ולברך. ואפילו אם קיבל בגד משומש שאנשים מתכבדים בו וגם הוא שמח בו, יברך. וכן הדין לגבי כלי אוכל, תכשיטים וכיוצא בהם.

ג. אנשים עשירים או אדישים, שקניית בגד רגיל אינה משמחת אותם, אינם יכולים לברך עליו. אבל על בגד חשוב, כחליפה או שמלה יוקרתית שמשמחים אותם, ואפילו מעט, יברכו. ומי שאפילו בגדים חשובים אינם משמחים אותו כלל, הפסיד את הברכה.

ד. על קניית בגדים פשוטים וזולים שמפאת חוסר חשיבותם אין רגילים לשמוח בהם, כגרביים, לבנים, מטפחת ראש פשוטה, חולצת טריקו פשוטה, אין לברך 'שהחיינו'. והשמח בהם, יאמר את הברכה תוך הרהור שם ה'. אמנם אם הגרביים או הלבנים איכותיים במיוחד ויקרים, והוא שמח בהם מאוד, יברך בשם ומלכות.