מתי מברכים שהחיינו ומתי הטוב והמטיב?
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
שהחיינו והטוב והמטיב
ו. כאשר השמחה שייכת לאדם אחד – יברך 'שהחיינו', וכאשר השמחה משותפת לשני אנשים ויותר – יברכו 'הטוב והמטיב', שכך הוא פירושה של הברכה: 'הטוב' לי, 'והמטיב' לאחרים.
לכן בני זוג שקנו לעצמם שולחן או תנור, יברכו 'הטוב והמטיב'. ואילו אדם שקנה לעצמו בגד, יברך 'שהחיינו' אף שגם אשתו שמחה שלבעלה יש בגד חדש, הואיל והשמחה המוחשית נוגעת רק לזה שלובש את הבגד, וברכת 'הטוב והמטיב' היא דווקא על טובה מוחשית, ואילו ברכת 'שהחיינו' היא גם על שמחה שאין בה הטבה מוחשית, כדוגמת שמועה טובה או ראיית חבר טוב (להלן).
ז. במקרה של ספק בין ברכת 'שהחיינו' ל'הטוב והמטיב', יברך 'שהחיינו', שכן מי שבירך 'שהחיינו' במקום 'הטוב והמטיב' – יצא, אבל מי שבירך 'הטוב והמטיב' במקום 'שהחיינו' – לא יצא.
ח. ילד שהגיע לגיל חינוך (סביב גיל שש), נכון לחנכו לברך 'שהחיינו' על בגד או משחק חדש השייך לו, ו'הטוב והמטיב' על משחק השייך לו ולאחיו. והוריו השמחים בבגדו ומתכבדים בהופעתו הנאה, יברכו 'הטוב והמטיב' עד הגיעו לגיל מצוות, שעד אז הם אחראים לגמרי על לבושו.
ט. דווקא על דבר השייך לו יברך, אבל אם קיבל בהשאלה דבר, גם אם קיבלו לזמן רב, לא יברך.
כסף
י. מי שזכה ברווח מיוחד, כמתנה כספית או ירושה, אם הוא נשוי והכסף נכנס לחשבון הבנק המשותף שלהם, יברכו 'הטוב והמטיב'. ואם הוא רווק, או נשוי שהכסף נכנס לחשבון הפרטי שלו, יברך 'שהחיינו'. ואם מדובר על כמה אנשים שמחלקים ביניהם את הירושה, אפילו אם הם רווקים, יברכו 'הטוב והמטיב', הואיל והם נהנים יחד מאותה הירושה.
לצעירים שעדיין לא התחילו לעבוד, או מבוגרים שמצבם דחוק, חמש מאות שקלים יכולים להיחשב כסכום בעל חשיבות. ואנשים שיש להם יותר כסף, יברכו רק על סכום גדול יותר, והכל לפי אופיים ועושרם.
יא. על הטבות ומענקים שמקובל להעניק לעובדים במסגרת עבודתם, לא מברכים, כי אין בהם חידוש. והוא הדין לגבי רווחים שוטפים שאדם רגיל להרוויח בעסקיו, אבל אם הרוויח פתאום רווח גדול, מעל ומעבר למקובל, אף שהוא במסגרת עסקיו – יברך. וכן המקבל מלגה לא שגרתית עבור לימודים, אם הסכום מספיק משמעותי כדי לשמח אותו – יברך.
יב. עני שנתנו לו צדקה גדולה, לא יברך, כי יש לו בושה בקבלתה. אבל אם נתנו לו בגד והוא שמח בו, יברך.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא