השגחה פרטית

העושה רע פחות מושגח.

מקורות:

שומר אמונים הקדמון לר' יוסף אירגאס – "ההשגחה העשירית היא הסתר פנים מאת השי"ת, כי מחמת עוונו עזבו ה' אל הטבע וההזדמן."

מורה נבוכים (ח"ג, יז) – "והבן דעתי עד סופו והעלהו בידך, שאני לא אאמין שיעלם מהאלוה ית' דבר או איחס לו לאות, אבל אאמין שההשגחה נמשכת אחר השכל ומדובקת בו, מפני שההשגחה אמנם תהיה ממשכיל ואשר הוא שכל שלם שלמות אין שלמות אחריו; אם כן כל מי שנדבק בו דבר מן השפע ההוא – כפי מה שישיגהו מן השכל ישיגהו מן ההשגחה".

חובות הלבבות הקדמה לשער הביטחון – "מי שבוטח בזולת ה', מסיר האלוהים השגחתו מעליו ומניח אותו ביד מי שבטח עליו".

נפש החיים (ד, יח) – "ולזאת, האדם המקבל על עצמו עול התורה הקדושה לשמה לאמיתה, כמו שהתבאר לעיל פרוש לשמה, הוא נעלה מעל כל ענייני זה העולם, ומושגח מאיתו יתברך השגחה פרטית ".

רמח"ל דרך ה' (שער ראשון פרק ד סעיף י) – "ואולם סבת כל מצבי האדם, חשכתו ובהירותו, הנה היא הארת פניו ית׳ אליו, או התעלמו ממנו. כי הנה כל מה שהאדון ב״ה מאיר פניו, מתרבה הזוך והשלימות במי שהגיע לו הארתו, וכפי שיעור ההארה כך הוא שיעור השלימות והזוך הנמשך ממנה, והפך זה, ההעלם. ואמנם האדון ב״ה מאיר תמיד למי שיתקרב אליו, ואין מניעת טוב מצדו כלל, אלא מי שלא יתקרב אליו יחסר הארתו, והמניעה מצד המקבל לא מצד המשפיע. והנה גזרה החכמה העליונה, שהעושה אותם העניינים שציווה, דהיינו כלל כל המצות כלן, יהיה מתקרב על ידו מדריגה מה ממדריגות הקורבה אליו ית׳, ותגיע לו ע״י זה מדריגה מה ממדריגות הארת פניו, כפי הקורבה שנתקרב לו, ויתעצם בו מדריגה מן השלימות, שהיא תולדת מדריגת ההארה ההיא. והפך זה העבירות – כל מעשה מהן שיעשה האדם ח״ו, הנה יתרחק על ידו ממנו ית׳ מדריגה מה, ויתוסף עליו עי״ז מדריגה ממדריגות העלם הארתו ית׳ והסתר פניו, ויתעצם בו עי״ז מדריגה מן החסרון שהיא תולדת מדריגת ההעלם ההוא".