כיבוד הורים – לא יסתור דבריהם

באופן מכבד ומתוך ברירת המילים הנכונות, מותר לומר כמעט הכל. לכן אם אומרים משהו שסותר את דעתם, יש לומר אותו בעדינות, בלשון 'לעניות דעתי', 'כך אני חושבת/מבינה היום', 'כך אמר פלוני ואני חושבת שדבריו צודקים'.

אם כבר שאלת על כיבוד הורים, אביא לך את סיכום הפרק של פניני הלכה כפי שכתבתי אותו כעת בספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

א – כיבוד הורים

המצוות הקשורות לכיבוד הורים

שתי מצוות עשה ושתי מצוות לא תעשה עוסקות ביחס הילדים להוריהם:

א. לכבד את ההורים, שנאמר בעשרת הדברות (שמות כ, יב): "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ". ומשמעותה לסייע ולעזור להם בכל מה שהם צריכים.

ב. לירא מההורים, שנאמר (ויקרא יט, ג): "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ". עניינה של מצווה זו להתייחס להורים ביראת כבוד. לכן אסור לקרוא בשמם הפרטי, או לשבת במקום המיוחד רק להם, וכן אסור לסתור את דבריהם דרך התנצחות באמירת "לא נכון" או "אתם טועים".

ג. לא לקלל אחד מההורים, שנאמר (ויקרא כ, ט): "כִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ מוֹת יוּמָת". מן התורה אסור לקלל כל יהודי (שו"ע חו"מ כז, א-ב), אלא שהמקלל אחד מהוריו אף לאחר מותו, תוך הזכרת אחד משמות ה' המיוחדים בפני עדים שהתרו בו – חייב מיתה בסקילה.

ד. לא להכות אחד מההורים, שנאמר (שמות כא, טו): "וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת". מן התורה אסור להכות כל אדם מישראל, אלא שהמכה אחד מהוריו בפני עדים שהתרו בו, ויצא ממנו אפילו טיפת דם – חייב מיתה בחנק. כיוון שכך, אסור לרופא לנתח או לקחת בדיקת דם מהוריו או לתת להם זריקה שעלולה להוציא דם, אפילו אם ההורה מבקש זאת, אלא אם כן אין רופא אחר שיכול לעשות זאת, או שאין להורים כסף לממן את הניתוח.

אופני הכיבוד והיראה

ה. מעיקר הדין חובה לקום לכבוד ההורים כשהם נכנסים או יוצאים מהבית או מהחדר, אמנם ברוב הבתים ההורים לא חינכו את ילדיהם לקום לכבודם, ולכן המנהג הרווח שהילדים אינם קמים במצבים אלו, וסומכים על הכלל שהורים שמחלו על כבודם – כבודם מחול, אך טוב שההורים יאמרו לילדיהם מתי לדעתם ראוי שיקומו לכבודם. וכאשר הדבר בולט, כגון במקרה שההורה בא לדבר עם הילד בעמידה, חובה על הילד לעמוד אף אם ההורה מוחל, משום שאין המחילה מועילה כשיש פגיעה בכבוד ההורים.

ו. אסור לשבת במקום המיוחד רק לאביו או לאמו, בין אם זה בבית או בבית הכנסת למשל. פעמים שמקום הישיבה הקבוע הוא רק בשבת, ופעמים שרק בזמן הסעודות, וממילא בימי החול או שלא בשעת הסעודה, אין איסור על הילדים לשבת שם. כמו כן, אם אחד ההורים רוצה לשבת בארוחה במקום אחר, והוא אומר לילד שהוא רשאי לשבת במקומו – כיוון שמחל על כבודו, מותר לילד לשבת שם.

ז. אסור לקרוא להורים בשמם הפרטי, וכאשר ההורה נמצא שם, אסור אף לקרוא לאדם ששמו כשם ההורה, אלא יש לפנות אליו באופן אחר. ואם מדובר על שם נדיר, כגון קלמן, יפרח, זלדה, אזי גם שלא בפני ההורה לא יפנה אל חברו בשמו, אלא ישנה מעט. בעדות שבהן נוהגים לקרוא לנכדים כשם ההורים בעודם חיים כדי לכבדם, מותר לקרוא לנכד בשמו הרגיל בפני הסבא או הסבתא אם הם הסכימו לכך במפורש, ואם יש שם אנשים זרים שיחשבו שיש בזה פגיעה בכבודם, יש לשנות את שמם מעט.

ח. אסור לפגוע בשנתם של ההורים וקל וחומר שלא להעירם בלא בקשתם, אלא אם כן ברור שישמחו שיעירו אותם. לכן כאשר מטלפן אדם שמסביר מדוע ההורה ישמח שיעירו אותו, ודבריו הגיוניים, מותר להעירו, וכשאפשר עדיף לבקש מאדם אחר שיעשה זאת.

כללי מצוות כיבוד הורים

ט. חובת המצווה היא לסייע בדברים שיש להורים מהם תועלת אישית, אבל אין חובה לשמוע בקולם בדברים שאינם נוגעים להם באופן אישי וממשי. לכן אף שחובה לשמוע בכבוד ובקשב רב מה שיש להורים לומר על בחירת מקצוע הלימודים האקדמאים, מקום המגורים, או בחירת בן הזוג לעתיד, אין חובה לקבל את דבריהם. אמנם מצד דרך ארץ, כל עוד הילדים גרים אצל הוריהם, חובה עליהם להתחשב יותר בבקשותיהם, וככל שמדובר על גיל קטן יותר, כך חובה זו גדלה.

י. חובה על ילדים הגרים אצל הוריהם להיות שותפים בעבודות הבית, ועליהם לעשות זאת בסבר פנים יפות גם אם ההורים מטריחים. ואף כאשר הילדים גרים במקום אחר, אם ההורים זקוקים לעזרה, חובה לעזור להם. ואף אם הסיוע יארך זמן רב, כל זמן שאין חשש שהילדים יפסידו את מקור פרנסתם, חובה עליהם להתפנות מעבודתם ומעיסוקיהם השונים כדי לסייע להורים.

אבל אם ההורים אינם זקוקים לעזרה ממשית, אלא מבקשים מילדיהם שיבואו לבקרם כל יום, כדי שיוכלו ליהנות מחברתם או כדי שיסייעו להם בדברים שהם מסוגלים לעשות בקלות – אין הילדים חייבים לעשות זאת. ומכל מקום חובה על הילדים לבקרם מעת לעת כפי המקובל על פי תנאי חייהם, באופן שלא ייחשב כפגיעה בכבוד ההורים.

יא. הורים שזקוקים לעזרה צמודה, חובה על הילדים לדאוג לכך; או על ידי שיבואו לבית ההורים כל יום, או על ידי שישכרו מישהו שיעזור להם, או על ידי שההורים יגורו אצל אחד הילדים (בהסכמה מלאה של בן הזוג), או על ידי שישכנום בבית אבות.

יב. אם יש להורים כסף, ישתמשו הילדים בכספי ההורים כדי לעזור להם (מצרכי מזון, תרופות, תיקונים בבית וכו'). ואם אין להורים כסף ואינם יכולים לעבוד, ישלמו הילדים עבורם, גם אם יצטרכו לרדת ברמת חייהם לשם כך. ואם אין לילדים כסף לשלם עבור הוריהם, יתנו להם מכספי מעשר הכספים שלהם, ואם גם זה לא מספיק, יאספו עבורם צדקה.

יג. כאשר יש התנגשות בין הצורך לפנות זמן כדי לעזור להורים, לבין צרכי משפחתם של הילדים, חובת הבן כלפי הוריו נשארת כפי שהיתה כשהיה רווק, ואילו חובת הבת פחותה, מפני שהיא מחויבת קודם כל לבעלה ולגידול ילדיה.

יד. הילדים צריכים להשתדל לגור קרוב להוריהם, כדי שיוכלו לכבדם ולשמחם ולסייע להם במידת הצורך, ואם הם רוצים לגור במקום רחוק, עליהם לקבל רשות מההורים. אבל לצורך עליה לארץ, או לצורך נישואין, או לצורך לימוד תורה או חינוך תורני טוב יותר לילדים – מותר לגור במקום רחוק בלא קבלת רשותם, וכן לצורך פרנסה או דיור זול.

כיבוד הורים 'לא מושלמים'

טו. מצווה על הילדים להעריך את הוריהם ולכבדם גם בליבם ולא רק במעשים, ואף אם יש להורים חסרונות גדולים, כגון שמידותיהם לקויות, או שהם מתנהגים בצורה לא נורמלית, כועסים מאוד ואף שוברים דברים – על הילדים להדגיש את הטוב שבהם ולהתאמץ לדונם לכף זכות. אמנם במקרים קשים שבהם כל פגישה עם ההורים מביאה לידי צער ומריבה, אם הם יכולים להסתדר לבד, עדיף למעט בביקורם. כמו כן, מבחינה ממונית אין הילד צריך לשאת בנזק שגרמו לו ההורים.

טז. חובת כיבוד הורים חלה גם על הורים חילונים. אמנם נחלקו הפוסקים כאשר מדובר על הורה רשע הדבוק ברע ומרבה לחטוא בין אדם לחברו, או עושה עבירות להכעיס בין אדם למקום, ובכל מקרה אסור לילד להעליבו או לגרום לו צער.

יז. אסור ללכת לטיפול פסיכולוגי שתולה את כל חסרונותיו של המטופל בהוריו, באופן שיגרום להרעת יחסי הכבוד והמורא כלפי ההורים. אמנם טיפול שמלמד להתייחס להורים בכבוד ומורא, ועם זאת להכיר בטעויותיהם וחולשותיהם מתוך יחס של הערכה וחמלה ולימוד זכות, הוא מותר ורצוי, שכן אין מצווה שהילדים יחשבו שכל מה שהוריהם עושים וחושבים הוא מושלם וקדוש, אלא הילדים צריכים ללמוד לבחון את המציאות ביושר ולקחת מההורים את הדברים הטובים ולא את הרעים (לגבי הורה מתעלל, עי' בפניני הלכה סעיף יט).

כיבוד הורים ושמירת מצוות

יח. אמרו ההורים לילד לעבור עבירה או לא לקיים מצווה, כגון שלא ידבר עם אדם פלוני שההורים מסוכסכים עמו – לא ישמע להם לעבור על מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', וינהג בחכמה כדי שלא לגרום לסכסוך גדול עם הוריו, וכאשר יש ספק אולי יש צדק בטענת ההורים, יש לשאול חכם.

אסור לילד לקנות סיגריות עבור הוריו, משום שבכך הוא מסייע לדבר עבירה, אלא אם כן הדבר יגרום לסכסוך גדול ביניהם (ועי' בפניני הלכה, הערה 10).

יט. ילד שמקפיד על כשרות מסוימת שהוריו לא מקפידים עליה, כל עוד האוכל בביתם כשר, יאכל מה שמגישים לו בלא להעליבם (עי' בספר הקיצור לפניני הלכה, הלכות כשרות לח, י-יב).

כ. היה הבן רוצה להדר בדברים מסוימים שנוגעים רק אליו, כגון להתענות בתעניות נדבה, והוריו מתנגדים לכך מסיבה הגיונית, פעמים שנכון להדר במצוות כיבוד הורים ולשמוע בקולם. הדבר תלוי בחשיבות ההידור, שכן אינו דומה הידור פרטי להידור הקשור לכלל ישראל, כגון מגורים במקום חלוצי יותר, או שירות בצבא במקום שיכול להועיל בו יותר.

ילדים מאומצים

כא. אף שמצוות כיבוד הורים מהתורה אינה חלה על הורים מאמצים, מצד החובה המוסרית צריך לנהוג בהם כפי שנוהגים בהורים רגילים, ואף יותר. אמנם מותר לילד להוציא להורה המאמץ דם כדי לטפל בו. כך הוא גם דין גר כלפי הוריו הביולוגיים (עי' בספר הקיצור לפניני הלכה, הלכות גיור ח, ג-ה).

כב. טוב שילד מאומץ יחפש את הוריו הביולוגיים שהביאוהו לעולם, כדי לבדוק האם הם מעוניינים בקשר או צריכים עזרה. אמנם אם ההורים המאמצים עלולים להצטער מכך מאוד, או שיש חשש שמציאת ההורים הביולוגיים ייצור משבר בנפשו, עדיף שלא יחפשם.

סבא וסבתא, אחים גדולים, חמיו וחמותו

כג. חובה על כל אדם לכבד את סבו וסבתו ולסייע להם במה שהוא יכול. אמנם אין חובה זו חמורה כחובת כיבוד הורים, ולכן חובת העזרה להורים קודמת, ומותר לנכד לטפל בסבו וסבתו טיפול רפואי שמוציא דם.

כד. חייב אדם לכבד את אשתו של אביו ואת הבעל של אמו, שנאמר (שמות כ, יב): "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ", ולמדו חכמים שהמילה 'אֶת' באה לרבות את בן זוגם. עוד למדו חכמים שתוספת ה'ו' במילים 'וְאֶת' באה לרבות את כל אחיו ואחיותיו הגדולים ממנו. אין חיוב זה חמור כחיוב כיבוד הורים או כיבוד הסבא והסבתא, ולכן אין חובה לעמוד בפניהם או לסייע להם בכל מה שיצטרכו, ואין איסור לפנות אליהם בשמם, ולא להוציא להם דם בטיפול רפואי.

כה. חייב אדם גם בכבוד חמיו וחמותו כפי הכבוד שמכבדים אנשים נכבדים. מעיקר הדין רשאי לקרוא להם בשמם, אלא שצריך לפנות אליהם בדרך כבוד כמקובל, כגון סבא פלוני, או רבי פלוני. וכאשר גם קריאה כזו בשמם נחשבת פגיעה, יימנע מלקרוא בשמם.

יחס ההורים לילדים

כו. ההורים צריכים להיזהר שלא להכביד מדי על ילדיהם, שלא יכשילום במצוות כיבוד הורים, אלא ימחלו ויעלימו עיניהם, ודווקא בעקבות כך הילדים יכבדו אותם יותר. כמו כן, יש תועלת גדולה בחינוך הילדים כאשר הם רואים איך ההורים שלהם מכבדים את הוריהם.

כז. למרות שבעבר היה מקובל לחנך את הילדים הקטנים גם בעזרת מכות, ואף נאמר (משלי יג, כד): "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ", כיום יש למעט בענישה גופנית. וקל וחומר שאין להכות את הבנים הגדולים, שעל זה אמרו חכמים שיש לנדות אב שמכה את בנו הגדול, שמא הבן יחזיר לו, ונמצא שגרם לבנו לעבור על האיסור החמור של הכאת אביו.

כח. ההוראה כיום היא לכתוב צוואה שבה הירושה מתחלקת באופן שווה בין כל הבנים והבנות, לא לתת יותר לבן תלמיד חכם שהקים משפחה גדולה וחי בצניעות, ולא לתת פחות לבת שאינה מתנהגת כראוי להוריה או שאינה שומרת מצוות. זאת משום שהירושה מבטאת את הקשר העמוק והמוחלט שבין ההורים לילדיהם, וגם משום שהפלייה כזו עלולה לגרום למתח בין הילדים וחורבן המשפחה, או לריחוק יתר של ילד שכבר התרחק. במקרים קשים, כגון ילד שעזב לגמרי את מסורת ישראל ואף התחתן עם גויה, נכון להתייעץ עם תלמיד חכם כיצד לנהוג.

כט. ניתן לחלק את הירושה לשניים: חלק אחד יחלקו בשווה בין הילדים, וחלק אחר יהיה עבור ערכים שהם מאמינים בהם, כגון שיכתבו בצוואה שעל כל לידה הם נותנים סכום נכבד, וכך לעודד ילודה במשפחה. וכגון עזרה במימון הלימודים בישיבה הגבוהה ולימודי המקצוע של הנכדים והנינים, כדי לעודד לימוד תורה עם דרך ארץ.