הפסקה בתפילה לצורך עניית דברים שבקדושה

1. לענות אמן.


2. לא, צריך לכוון למה שאתה עונה עליו אמן.


3. על הכל. אין שם בעיה של הפסק.


4. בתפילת עמידה מתפללים ולא מפסיקים לשום דבר, אלא אם כן אמרת 'יהיו לרצון אמרי פי וכו'.

כל הדינים הללו מבוארים בפניני הלכה תפילה ובספר הקיצור לפניני הלכה:

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

ה. שמע ברכות או קדיש באמצע פסוקי דזמרה, לא יענה 'ברוך הוא וברוך שמו', ומותר לענות 'אמן' אך לא חובה. העונה אמן לקדיש, יענה רק עד ה'אמן' של 'דאמירן בעלמא'. שמע 'ברכו', קדושה, 'מודים דרבנן' או ברכת כהנים, יעמוד כמו שאר הציבור, וטוב שגם יענה עמהם. אבל אם שמע את הדברים שבקדושה ממניין אחר, רשאי להמשיך לשבת ולומר פסוקי דזמרה יחד עם

ח. רשאי אדם להפסיק באמצע קריאת שמע או ברכותיה כדי לענות על הדברים שבקדושה החשובים ביותר: בקדושה יעמוד ויאמר את הפסוקים 'קדוש' ו'ברוך', והמנהג הרווח לומר גם 'ימלוך'. ב'מודים' ישתחווה בעמידה ויאמר "מודים אנחנו לך" ולא יותר. בברכת כהנים יענה 'אמן' על הפסוקים. למנהג יוצאי אשכנז עונים 'אמן' גם על ברכות 'הא-ל הקדוש' ו'שומע תפילה'.

בקדיש יענה "אמן, יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא", ו'אמן' לאחר "דאמירן בעלמא" (משנ"ב). ויש נוהגים לענות על כל האמנים מתחילת הקדיש ועד "דאמירן בעלמא" (כה"ח). 'ברכו' יענה כרגיל. 'אשר יצר' יברך לאחר תפילת שמונה עשרה. קראו לו לעלות לתורה, למנהג יוצאי אשכנז יעלה.

אין הבדל בדין זה בין אם הוא נמצא באמצע הברכה והפרק, או בין ברכה לברכה ובין פרק לפרק. אבל לאחר שאמר "ברוך אתה ה'" של סיום הברכה ונותרו לו עוד מילים ספורות לחתימתה, לא יענה לשום דבר. וכן לא יענה באמצע הפסוק 'שמע ישראל' ו'ברוך שם', או כשסיים 'גאל ישראל' בתפילת שחרית, או כשנמצא באמצע תפילת עמידה.

המניין שלו.