יהודה ושומרון

שאלה

שלום רב, אשמח למענה באשר לשאלה הבאה: השאלה: האם כן לנסוע לביתם של הורי אישתי? תוכן והרקע לשאלה: הורי אישתי מתגוררים ביישוב אפרת. דעתי לא נחה מכך בכל פעם כשאישתי ואני מגיעים ליישוב לביקור בשבתות אצל הוריה, בשל הקירבה הגיאוגרפית ליישובים פלסטינים ולנוכח העובדה שהיו ביישוב כאמור פיגועים בעבר, ובייחוד שלאחרונה תכיפות הפיגועים גאו באזור יהודה ושומרון/גוש עציון. אישתי אומרת שאם זמנו של אדם פלוני הגיע להחזיר נשמתו לבורא, אז זה משמיים.- אבל לעניות דעתי זה לא מדוייק, שכן, האם מקרי זה שכל מי שהגיע זמנו למות, היה זה באזורים שדי מיועדים לפורענות, כגון: גוש עציון והעיר העתיקה שבעיר ירושלים??? אמנם אחת ל…היו ויש פיגועים בערים אחרות הפזורות בארץ, אך התדירות בגוש עציון גגבוהה פי כמה וכמה, וזאת בשל הקירבה לערבים. הגם כשאנו שם בשבת אני לא מתפלל בבית כנסת, אלא בבית, כי המציאות הוכיחה שבתי תפילה זה מקום "פופולארי" ע"י פורעים ערבים שביצעו פיגועים בבתי כנסת. בשורה התחתונה, אני ממש ממש חושש לחיי ולחיי אישתי ובתנו הקטנה בכל פעם כאשר כף רגלנו דורכת באפרת. כמובן שהדבר גורם לבעיות בשלום בית, הרי שאישתי כן רוצה לבקר אצל הוריה ואני מסתייג בשל הסיבה שציינתי.

רב משיב

אין זה משיקולנו מתי הקב"ה לוקח את נשמתו של כל אחד, אלא האם מותר לנסוע למקום כמו אפרת. התשובה היא שמותר לכתחילה לנסוע לשם, ומותר לכתחילה ללכת לבית הכנסת שנמצא שם, ואין שום סיבה אמיתית לפחד, כיון שאין זה נחשב כלל וכלל מקום סכנה. ואמנם אחרי שיש פיגוע, מדברים על כך הרבה בתקשורת והדבר נראה מאוד מפחיד, אבל לא כך מודדים מקום סכנה, אלא לפי האחוזים שמתים ונפצעים בו. ובפועל בהרבה מכבישי הארץ מתים ונפצעים לא פחות אנשים מתאונות דרכים, ורק משום שלא מסקרים זאת כראוי, אנשים לא מפחדים. לפי דבריך, היית צריך להמנע מלנסוע בהרבה מכבישים אלו. אדם תמיד צריך לשקול מה היה קורה אילו כולם היו עושים כמוהו. במקרה הנכחי אם כולם היו עושים כמוך, הערבים היו זורקים אותנו לים מזמן. ולהיפך, כיון שיש מצווה מהתורה לגור שם, שכן בזכות הגרים שם המקום הזה שלנו ולא של אוייבנו, נמצא שהגר שם מקיים את מצוות יישוב הארץ בהידור גדול, ועוד שבזכותו אנשים יכולים לחיות בכל ארץ ישראל. ממילא כל המחזק מי שגר שם שותף במידה מסויימת במצווה, וכיון שבכל מצווה שמקיימים, וקל וחומר במצווה כללית וחשובה כזו של יישוב הארץ, דבקים בה' יותר, והסיכוי להאריך ימים גודל. ואילו המטיל מורך בלב הגרים שם, עוונו גדול. ופניני הלכה ברכות פרק טז סעיף ו הערה 6 לגבי ברכת הגומל על נסיעה בכבישים וביש"ע – אף שאנשים נהרגים בתאונות דרכים, יחסית למשך הזמן שאנשים נמצאים בנסיעות מדובר בסכנה נמוכה מאוד. הסיכוי להיפגע בתאונת דרכים בנסיעת 100 ק"מ (72 דק') הינו 23 למיליון, ורק ב-15% מהמקרים תהיה זו תאונה קשה או קטלנית (עפ"י נתוני הלמ"ס). מבחינה סטטיסטית, אין בכך סכנה גדולה יותר מירידה במדרגות או רחצה בים, ולשם ההשוואה, כניסתם של אנשים מבוגרים לאמבטיה מסוכנת פי כמה. ומובן שגם לאחר נסיעה ברחבי יהודה ושומרון אין לברך 'הגומל', ואף שכל פיגוע כואב מאוד, ברכת 'הגומל' נקבעת על פי אחוזי הסכנה, וסכנת הפיגועים מועטת באופן ניכר מסכנת התאונות, שאף היא נמוכה מאוד. עובדה שעשרות אלפי כלי רכב נוסעים בכבישי יו"ש יום יום, ואחוז הנפגעים בנפש מזערי." ועיין בזה עוד בפניני הלכה העם והארץ פרק ה, ובפניני הלכה העם והארץ ג, ב – "והמתיישב ביהודה ושומרון, מקיים בישיבתו מצווה גדולה יותר, מפני שבישיבתו יש תרומה כפולה: ראשית, בהגברת שלטון ישראל במקומות שהערבים רוצים לגזול מאתנו. שנית, למען הפרחת השממה. וככל שמדובר בישוב הנמצא במקום שומם יותר מיהודים, ושונאינו מתאמצים יותר לכובשו, כך המצווה של הגרים בו גדולה יותר. וכבר אמרו חכמים (ברכות ה, א): ארץ ישראל נקנית בייסורים, ולפי גודל הצער גודל השכר (אבות ה, כג)… וכן תושבי הארץ שתומכים ביישובי יהודה ושומרון שותפים במצווה הכללית של יישוב אותם המקומות המקודשים, ולפי מידת תמיכתם כך גודל מצוותם." ובפרק ג, ח- "מי שרוצה להתנחל ביישוב ביהודה ושומרון, כדי שהארץ תהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת, והוריו דואגים ודורשים ממנו שלא להתיישב במקום שבחר, כיוון שיש בהתנחלות מצווה, אינו צריך לשמוע בקול הוריו. וישתדל כמובן לפייסם בדברים. ראוי להוסיף שבמחקר מקיף התברר שתוחלת החיים ביישובי יהודה ושומרון, בכל טווחי הגילאים, גבוהה משאר חלקי הארץ." ולעניין השגחה פרטית לגבי המוות ובכלל, עיין פניני הלכה ימים נוראים פרק ראשון.

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן